העיקר עבודת האלקים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 21.12.2018, שעה: 07:38
- - - לא מוגה! - - -
בעל שום
נציב יום לעילוי נשמת הרב משה בשארי בן יחיא, זיכרונו לחיה, העולם הבא,
תהא מנוחתו עדן, בכלל הרחמים והצניחות,
ואמרו אמן.
אמן.
אמר רבי אלעזר
אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה
אל תרגזו בדרך
אל תתעסקו בדבר הלכה
שמא תרגז עליכם הדרך
לא פחד יוסף משום דבר שיהיה מסוגל להטריד אותם
ורק בדבר הלכה
אז הם עלולים להשתקע לגמרי בעומקה של הלכה
ולטעות בדרכם
ולעכב את שמחת אביהם
כמה שהם ישתהו ידאג יותר ויצמח פחות כי יש להם כבר בשורה בפה עוד יוסף חי
לכן הוא מזהיר אותם אל תרגזו בדרך
מה יכול לגרום
התעסקות בהלכה לעומקה
עד שהם יטעו בדרך ויעכבו שמחת אביהם
כי כל כך היו מתפשטים מהוויות העולם בשעת עוסקם בתורה
כמו שידוע שפעם, לא פעם אחת אבל פעם
הרב שך זיכרונו
לחיי העולם הבא הלך ברחוב
בתוך לימוד שקוע והוא נתקע בעמוד, לא שם לב
זה אומר לו סליחה
מזה יכולים לראות כמה קבועים היו בעבודת השם
וכמה ארעיים אצלם היו כל ענייני העולם
גם כשהגיעו עם עשרה חמורים וכולי
אז לא כתוב שהוא התבונן, וירא את העגלות יעקב ראה את העגלות שהזכירו לו שהוא נפרד מבנו בעניין עגלה ערופה
זה מה שעניין אותו
האם הוא יודע במה הם פסקו בלימוד או לא?
לא הסתכל על כל השבר שהביאו ממצרים שהיו מלאים קול טוב
וכולי וכולי, לא זה לא עניין אותו בכלל,
עניין אותו האם הבן שלו זוכר או לא זוכר.
עוד אצל יעקב
בשעה שאמר עוד יוסף בני חי
אליך והראינו
אז הוא התבשר את הבשורה הטובה שיוסף חי אז הוא אומר אני אלך
עכשיו והראינו מייד נסע לבאר שבע.
לאן הוא צריך ללכת?
למצרים.
למה הוא הולך לבאר שבע?
שוענים במדרש,
מה העניין שהיה לו לבוא לבאר שבע?
ותרצו שהלך לקוץ את הארזים
שנטע אברהם אבינו בבאר שבע לצורך המשכן.
אברהם אבינו ידע,
נביא היה,
שעתיד להיות המשכן.
אז הוא כבר הכין את העצים למשכן.
ככה היו כל הגדולים.
גם משה רבינו
הוא הכין את ערי המקלט.
כן?
בערי המקלט צריכים להיות שלוש
בעבר הירדן מזרחה ושלוש
בתוך ארץ ישראל
ולעתיד לבוא עוד שלוש.
אבל הוא עשה חצי מצווה.
למה? כי הוא לא נכנס לארץ.
אז הוא לא הבדיל אותם
בארץ ישראל.
זה נעשה אחרי שנכנסו ישראל לארץ.
אז אם הוא עשה חצי מצווה, מה זה מועיל?
הרי המצווה נקראת על שם גומרה. כמו שהוא לקח את עצמו את יוסף והמצווה נקראת על שם בני ישראל.
שהם הכניסו את עצמות יוסף לארץ עד שכם.
אז המצווה נקראת על שם בני ישראל ולא על שם משה אפילו שהוא נשא אותו ארבעים שנה במדבר.
כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור.
אבל משה רבינו אומר גם חצי מצווה שווה.
אפילו שהמצווה תיקרא על שם גומרה,
אבל לפחות חצי מצווה לעשות.
אז אברהם אבינו, מה לו ולמשכן זה עוד יהיה הרבה זמן אחרי?
הוא כבר מכיל.
כבר מכיל.
טוב, אז עכשיו יעקב אבינו, הנכד שלו, של אברהם אבינו,
בדרך למצרים עובר דרך באר שבע. למה?
לקוץ את הארזים שנטע אברהם אבינו באר שבע לצורך המשכן.
הוא מובא בתנחומה, פרשת תרומה.
מהיכן היו הקרשים?
יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים.
אמר לבניו, בניי
עתידים להיגאל מכאן.
והקב' ברוך הוא עתיד לומר לכם שתעשו לו את המשכן.
עמדו ונטעו ארזים מעכשיו.
שבשעה שיאמר לכם לעשות לו את המשכן יהיו הארזים מתוקנים לכם.
מיד עמדו ונטעו.
וזה מבהיל על הרעיון שבמקום למהר למצרים,
לראות את בנו אהובו מטריח את עצמו לנסוע לבאר שבע כדי להביא ארזים עבור המשכן
שעתידים להצטוות עליהם אחרי מאות שנים.
וכי מחויב הוא עכשיו להשהות את שמחתו עבור דבר שהוא לא נתחייב לעשות.
וכי אין זמן בעתיד לדאוג עבור העצים.
ודווקא ברגע זה מחויב להעלותם על ראש שמחתו.
מזה רואים כמה היו קבועים בעבודת השם
הרגעים הכי חשובים בחייהם האישיים היו נדחים
ללא היסוס עבור איזה סרך של מצווה
שלא תהיה נוהגת עד עבור דורות רבים.
כבר.
אם אפשר לתפוס את זה גם,
תופסים.
כמה שונה מבטם של הקדמונים
ממבטנו אנו.
אצלם שום דבר בעולם לא היה קבוע חוץ
מעבודת השם.
עבודת השם זה דבר קבוע.
זאת אומרת, אפילו אם זה בא לפרקים,
זה קבוע.
זה הקבוע. כל השאר זה הרעי.
ובואו נראה מפה את מה שכתוב במסכת שבת,
ל״א.
מקשה הגמרא לרבי יוסי,
רבי יוסה,
הוא סובר
שאינו מחויב על סותר,
יש מלאכה סותר,
אלא אם עושה כן על מנת לבנות דווקא במקומו. סותר על מנת לבנות.
דעת רבי יוסי,
מלאכה הזאת סותר סתם בפני עצמו,
זה לא מלאכה. סותר על מנת לבנות במקומו.
זה נקראת המלאכה מל״ט מלאכות.
אז שואלים איך ילמד דין זה מהמשכן?
הרי את כל מה שלמדו מלאכות לומדים אותה מהמשכן.
מה היה אסור במשכן?
מה היה עשוי במשכן?
הוא אסור לנו במלאכות של שבת.
אז אומרים איך תלמד אתה רבי יוסי מהמשכן? הרי המשכן נסתר.
היו סותרים אותו,
הורסים אותו,
הכוונה כן,
כדי להקימו במקום אחר ולא באותו מקום.
ואתה רבי יוסי מה אומר? סותר על מנת לבנות במקומו
זאת המלאכה. אבל במשכן לא היה דבר כזה.
לא סתרו את המשכן ובנו אותו במקומו עוד פעם,
אלא במקום אחר.
וייסעו ויחנו, וייסעו ויחנו.
אז איך זה מתקיים אצלו? איך, מה הוא יגיד?
ועל זה תרצו שכיוון שכתוב על פי ה' יחנו כסותר על מנת לבנות במקומו דמי.
יש לזה את הדין,
שסותר על מנת לבנות במקומו גם במצב כזה אפילו שאתה בונה במקום אחר, כי זה על פי ה'.
המשכן לא היה נחשב
כדבר המיטלטל ממקום למקום,
אלא כדבר קבוע במקום אחד.
למה?
מכיוון שהיה על פי השם
ולא היה על פי החלטה שלהם.
לא היה המשכן ארעי,
אלא המשכן היה קבוע, והם ארעים.
אז לכן זה נקרא כאילו סותר על מנת לבנות במקומו בכל מקום.
כמה גדולים היו בהכרתם
וכמה אנחנו קטנים.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה ראשונים שעשו תורתם קבע ומלאכתם ארעי,
זה וזה נתקיימה בידם.
אבל אחרונים שעשו תורתם ארעית
ומלאכתם קבעה,
זה וזה לא עלתה בידם.
כשאנחנו טרודים באיזה עסק מענייני עולם,
אנחנו דומים כאילו בא מלאך,
מלאך השכחה,
הסמ״מ,
להשכיח את תלמודנו.
והידיעות הכי בהירות בתורה נשכחות מאיתנו.
כשאנחנו עומדים בתפילה,
מחשבותינו טרודות בענייננו מקצה העולם,
ועד קצהו.
וכתוב בזוהר הקדוש,
מי שחושב מחשבות זרות בתפילה,
דומה למעמיד צלם בהיכל רחמנא ליצלן.
ככה נחשב האדם
שיש לו מחשבות
זרות בתפילה.
כמעמיד צלם בהיכל
רחמנא ליצלן.
וזה לא גוזמה בעלמה,
כי אם נתבונן שעומדים לפני מלך העולם בתפילה ובקשה,
ואנחנו מכירים נאמנה שרק הבורא יתברך, הוא הזן,
מפרנס,
רופא חול בשר,
ובאמצע מסיחים את הדעת להתעמק בתחבולותינו,
איך להחניף לפלוני,
שיבוא לעוזרנו, איך להנקם מפלוני וכדומה.
כאילו על ידי ההתחכמויות האלה תגיע התועלת שלנו על ידי הברואים.
האם אין זה סמל הקנאה?
זאת אומרת, בן אדם, אתה עומד לפני הבורא, הוא הכל יכול. לא אתה, לא העצות שלך, לא תוכניות, רבות מחשבות בלב איש, ועצת השם היא תקום.
אתה הכל יכול להשיג רק דרך הבורא.
אז לכן,
איך יכול להיות שבשעה שאתה בא לפנות לכל יכול,
אתה אומר, אני,
בלי להגיד, אתה אומר,
אני אעשה ככה, אני אעשה ככה, אני אפנה אליו, אני אגיד לו, זה, זה, נגמרה התפילה.
מה עשית?
עמדת לפני הכל יכול,
ועשית אותו כאינו יכול,
ואתה כאילו הכל יכול,
אתה יושב ומתכס עצות בזמן שאתה יכול לדבר לבורא,
אתה מטכס עצות, מה אתה תעשה במקרה זה, וזה, וזה, וזה.
אז לא צריך את השכינה באחד.
אתה כאילו הכנסת צלם לאחד.
אז מה עושים שזה לא יהיה ככה?
שנהיה דפוסים,
שנהיה דפוסים כל הזמן בעבודת השם, זה יהיה העיקר,
ועל כל סרך מצווה נרוץ וזה יהיה העיקר בחיינו ולא כל תוכניותינו ושאיפותינו הגשמיות.
אז מה נעשה?
יש רק עצה אחת.
מה העצה?
מה העצה?
ללמוד מוסר כל יום, כל יום, כל יום, כדי להתבונן ולפקח,
על כל מעשינו,
על המלאכה היקרה שנמסרה בידינו.
ניתן לנו זמן,
וניתן לנו אפשרויות,
וניתנו לנו אמצעים
לעשות מלאכת שמיים.
ואנחנו צריכים להיות מסורים
בכל כוחותינו,
בכל שאיפותינו לדבר הזה.
זה העיקר שבשבילו באנו לעולם.
כל השאר זה תפן.
כל השאר זה תפן.
גם לא מחויב.
זה מחויב.
עבודה ומלאכת שמיים זה מחויב.
כל השאר לא מחויב.
אז לכן, כדי לזכור את זה תמיד, צריך ללמוד מוסר כל יום, כמו שאנחנו עושים.
והתזכורת הזאת תועיל לנו גם כן לפחות להיום.
ובערב נלמד עוד פעם, ובבוקר עוד פעם, וככה.
כל פעם, עוד פעם, ועוד פעם, ונחזיק מעמד עוד כמה שעות, עוד כמה שעות.
הלוואי.
הלוואי.
עוד כמה שעות.
וככה מצליחים לעבור את העולם עם מינימום פגיעות,
ועם מקסימום ניצול
של הזמן והחיים, באמצעים, ביכולות,
לעבודת הבורא יתברך, ולהידמות
למה שאמרו החכמים.
חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי,
אברהם,
יצחק ויעקב.
רבי חנניה בן רגב שאומר,
נסע הקדוש ברוך הוא לכל ישראל,
לפי כוח ארבעולם תרום מסוול.
שנה אמר אדונו וסלמנו וסלמנו יגדיל תרום יאדיר.
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
הרב אמנון היקר והאהוב זה פשוט מרשים, תודה רבה ששיתפתם אותי בזה... מעבר לטכנולוגיה המדהימה, יפה לראות איך אתה רותם את הכלים הכי מתקדמים כדי להנגיש את שיעורי התורה והמסרים שלך לעולם כולו... ניכר שב"ה אתה תמיד צעד אחד קדימה לפני כולם... וואוו היכולת להפיץ את התכנים בכל השפות היא פריצת דרך של ממש בזיכוי הרבים...הרב המון הצלחה עם ההפצה בחו''ל, יהי רצון שתזכה להפיץ את המעיינות בכל העולם ושהפרויקט יזכה להצלחה גדולה אמן, הדיבוב והנראות ברמה גבוהה ביותר, המשעשע במיוחד היה לשמוע את הרב מדבר בסינית וברוסית נפלנו מצחוק... גם ספרדית... להתפעל כמה זה נראה אמיתי... מעריכה ששיתפתם אותי בחידוש הזה (Ai: המהפכה שהתחילה ב'שופר' כובשת את העולם shofar.tv/campaign-ai).