מפיתויי הנחש וכשלון האדם | הרב אמנון יצחק

נציב ביום: לעילוי נשמת מאיר מלול בין רבקה, זכות השיעור הזה וזיכוי הרבים יתקן את נשמתו והמקום יניחהו בגן עדן אמן, אמן!!

"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וַיֹּאכַל" (בראשית ג, ו). ערמתו של יצר הרע היא תדיר, 

אומר לאדם תמיד: "תיקח דרגה פשוטה יותר! למשל: יפה תורה עם דרך ארץ, גם תעבוד גם תלמד עדיף ממה שתלמד כל הזמן, למה? כי ככה אתה תעמוד בניסיון ותקדש שם שמים. מה פירוש? ללמוד תורה זה קידוש השם, ולעבוד ולעמוד בניסיון שאין פה "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי!" (דברים ח, יז) זה ניסיון גדול מאוד אם תעמוד בזה יהיה לך קידוש השם גדול מאוד. אז תבחר את הדרגה הפשוטה וככה אתה תקדש שם שמים בטוח!". 

כבר בארנו שזה היה חטא אדם הראשון, חטא אדם הראשון היה ירידה לצורך עליה, ותשובה ע"ז היא קשה מאוד מאוד, כי יש בחינה של 'אחטא ואשוב', זה לא אחטא ואשוב אחטא ואשוב אחטא ואשוב. אבל יש פה כבר את הבחינה "אני אחטא ואשוב" זאת אומרת הפוך אני מהנקודה של למטה אני אעלה למעלה. ושורש החטא הזה הוא מעורמתו של יצר הרע כדי להשפיל אותו ולהשליך אותו מטה מטה. ויכול אדם להרגיש בעורמתו של היצר בזה, כי עם הכוונה המדומה לשם שמים - הולך שלוב גם העניין של תאווה. אם זה לשם שמים מה עושה פה התאווה?

 ככה אמרה חוה: "כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְתַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם" מה זה? תאוות! זה הרצון הרע, להתאוות לחומר. אבל היא גם אמרה: "וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל" זה אומר העץ הזה נאכל ממנו אנחנו נשכיל עוד יותר ונהיה "כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג, ה), ונעלה לעליות גדולות והשגות ושבירת היצר וכו' וכו'. אז כל אדם שיורד לדרך תורה ודרך ארץ גם רוחניות וגם חומריות, שזה מדומה תחת מסווה הדמיון שזה לשם שמים! יש בו תאוות העולם הזה. הוא לא הולך להילחם עם היצר בעבודה, הוא הולך להביא ג'ובות, הוא הולך שיהיה לו אמצעים שאחר כך יוכל להתפנק לטוס לנסוע ללכת לחזור, זה הרעיון מאחורי "לשם שמים" של "יפה תורה עם דרך ארץ" איך נכנס תאוות לעניין? אתה רוצה לקדש שם שמים ולנצח את היצר והכל, אז מה אתה נכנס לבוץ למה? תישאר בתורה וקידוש השם מספיק גדול, מה, הרב חיים קנייבסקי הוא לא מקדש שם שמים רק אם הוא היה גם חנווני? אם היה לו מכולת הוא עוד יותר מקדש שם שמים, מה?" עד כאן זה המכתב מאליהו. 

עכשיו, "יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו בכל יום, ואם הקב"ה לא יעזור לאדם - לא יכול לו", בלי עזר השם אי אפשר לנצח אותו. חכמים גילו לנו את הדבר הזה ולכן צריך לקשור את עצמו לקב"ה ולהעמיד בהשגחה בכל הפרטים בכל צעד ושעל, אם יצעק חס ושלום...  אם יצעק מחוץ למסגרת שקבע הבורא - נמצא שאין עזר השם עמו והוא צפוי לסכנה. {לכן צריך ממוסגר, לכן אמרנו לשים טלית והראש בסידור ואל על כל דבר לזוז} 

והנה מצוות התורה הן העזר שהשם נתן לאדם להשיג שלמות, ורק על ידי זה אפשר לתקן ולהזדכך מכל הרוע שבמעשים. אדם צריך להעמיד את עצמו תחת ההלכות והציוויים של התורה ורק הם יוליכו אותו למחוז חפצו. לפעמים נדמה לאדם שלפעמים הוא יפריז, יעשה יותר, התורה צוותה... הוא יעשה יותר, אבל האמת אם תיצמד רק למה שכתוב זה ההצלחה הכי גדולה. אבל אם יעמוד על דעתו ההיפך מהציווי בסוף הוא יישאר באמצע. הפסוק אומר (משלי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" מי? התורה. כשאדם ילך בציוויי התורה בלבד, אז היא תנחה אותו למעלות הגבוהות, מה קרה בעץ הדעת! שנכשל בו אדם הראשון? אז הסבא באר לנו, שהדבר נבע שהוא רצה להשיג בחירה יותר חופשית, כי אך הוא יהיה יותר גבוה. אבל יש להבין היה שמה גם "עֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן" (בראשית ב, ט), למה לא אכל קודם מעץ החיים ואז לא תוכל לחול עליו הגזרה של "מות תמותון" "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, יז) למה הוא לא אכל? הרי גם לאחר שאכל מעץ הדעת 

השם אמר (בראשית ג, כב): "פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" . 

זאת אומרת: אם הוא היה אוכל הוא היה חי לעולם. כל שכן אם היה אוכל קודם החטא. ועוד שאלה: למה הנחש, למה הנחש לא הציע להם תאכלו קודם מעץ החיים שתהיו בטוחים שאתם לא תמותו, ואז תאכלו מעץ הדעת. ותהיו כמו אלוקים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע? רק מזה שהוא לא הציע להם יצר הרע קודם לאכול מעץ החיים - הם היו צריכים להבין שהוא לא מתכוון לטובתם, אפילו להרגיע, 

היה אומר להם: "תאכלו, את לא מאמינה לי? תאכלי מעץ החיים מה יקרה לך? את לא תמותי בלאו הכי ושלום על ישראל". 

אלא ידע הנחש אם הם יאכלו תחילה מעץ החיים יתברר להם עניין עץ הדעת ולא יתאוו עוד לטעום אותו. אה! מה זה עץ החיים אתם יודעים? "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג, יח) זה התורה הקדושה. ידע הנחש אם יאכלו מתחילה מעץ החיים שעניינו תורה - אז יתברר להם עניין הדעת שזה הטבע לא יתאוו עוד לטעום ממנו. אך אם יטעמו מעץ הדעת ידע היצר הרע הם לא ישובו לעולם לאכול מעץ החיים ויתרחקו לגמרי מן התורה, כי מי שמחובר לחומר הוא בורח מן התורה. וכך מתפרש העניין של "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג, כד) רמז שעץ החיים ועץ הדעת הם מנוגדים זה לזה. והאדם הראשון, מה היה מבוקש ממנו? לעמוד תחת ציווי הבורא ואז יהיה לו עזר מהקב"ה, הוא ינצח את היצר. אבל דרכי היצר הרע, כשהוא רואה אדם גדול וקשה לו להוריד אותו בפשטות ככה - אז הוא בא אליו בעקיפין בענייני גדלות, 

בדרכי חשבונות גבוהים: "תצא, תצא מהגדר! אך תיצמד בדיוק שמה אתה גדול, אתה עושה כמו כולם? תצא מהגדר תתרומם עוד יותר!", 

ואז מסבך אותו בניסיונות, ובמלחמות של טוב ורע. וכשעמד כבר אדם הראשון על דעתו, להינצל בדרך עצמית בלי עזר השם! אז הוא לא אכל תחילה מעץ החיים, היות והוא רצה בעצמו כבר, האדם הראשון לעמוד בניסיון, להכניס את עצמו בניסיון, אז הוא ויתר על העזר האלוקי, הוא לא נצמד להלכה מה שנאמר לציווי, והוא לא עזר אפילו מ"פן תמותון" לכן הוא לא אכל מעץ החיים, למה? כי הוא רצה להראות כי הוא יעמוד בניסיון, 

- הוא יראה... "מה אתה חושש לי שאני עלול ליפול"? לא..... אני אכנס לניסיון ואני אנצח, לכן אני גם לא אוכל מעץ החיים, אני... 

מכיוון שהמציאות היא "כי לא יכול לו" נגד יצר הרע אי אפשר בלי עזר אלוקי אמרנו בהתחלה, אז לכן ירד אדם הראשון ממדרגתו. טוב, אחרי שהוא ירד, רצה הקב"ה להחזירו למוטב, הזמין עוד פעם עזר התעוררות לתשובה אחרי החטא, בזה שאמר לו (בראשית ג, ט): "אַיֶּכָּה" והוא זה שהרגיש שהוא עוזר לו, הנה הוא נותן פתחון ומסביר לו איפה הוא נכשל 

"איפה אתה, הלו, לאן הלכת?" 

אך כיוון שחפצו עדיין של אדם הראשון היה לעמוד בלי עזר השם, התרחק גם מזה. וכך היה הקב"ה מזמן לו עוד עזר, לשוב אך הוא היה משטמת מהעזר האלוקי. 

עד שאמר לו אדם הראשון לקב"ה (בראשית ג, י): "אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" הרגיש בעצמו שהוא ערום מכל ונחבא מבושה. 

מה ענה לו השם? "וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה" (בראשית ג, יא)  מה גרם בקרבך מציאות של עירום? "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ"? האם עברת על הציווי ובזה הפסדת את העזר האלוקי?! 

ומשהתעלם מעזר השם ולא קיבל אותו - לא היה יכול לפני יצרו כמו שאמרנו "אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו" ואז נתעוררה בו הרגשה טבעית והתחיל אדם הראשון להתדרדר. הדרך הבטוחה לעמוד בפני היצר הרע ולקיים את ציווי השם כלשונו וכמשמעו, בלעדיו לא היה לו במה לעמוד ולהתקיים, ואחרי האדם הראשון כל הדורות הבאים, כבר לא היה להם יסוד של עזר השם ולכן זה לא חידוש שהם ירדו כל כך פלאים, עד לדיוטא התחתונה שלא היתה שום עצה אלא להביא עליהם את המבול. 

אבל נוח תיקן! את מה שעיוות אדם הראשון, והעמיד עצמו תחת הנהגת ההשגחה, מה שהיה אדם הראשון צריך לעשות - עשה נח, לכן העולם חודש מנוח, הוא העמיד את עצמו תחת ההנהגה של ההשגחה, עד שבכל דרכיו "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) רק עם השם התהלך נח, והוא היה צדיק תמיד ב-100% של תמימות שלמות. נח בצד הזה היה מושלם. אבל בצד האחר היה חסר לו כי לא היה לו כוחות עצמיים כל כך, לפיכך, אחר המבול כשסרו כבר כל הניסיונות הגדולים, וניטל ממנו העזר האלוקי, מיד כתוב: "וַיָּחֶל נֹחַ" (בראשית ט, כ) נעשה חולין "אִישׁ הָאֲדָמָה" 15 פעמים כתוב בפסוק: ווי, ווי, ווי, ווי ווי, וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל" ווי ווי ווי ווי..... מאיש צדיק הפך להיות איש האדמה, הרי שיש לך אדם, בעת הניסיון הוא איתן! אבל זה בגלל עזר השם עמו, אבל במצב של שלוה - הוא נופל ממדרגתו, וזה הניסיון הגדול אצלו. לכן, יש אנשים שבשעת הלימוד נלחמים על לימוד על סדרים והכל, מגיע "בין הזמנים" מתפרק לחלוטין, מחפש מכוניות ולנסוע לעשות ולהשתולל... ולצערנו הרב שומעים חלק טובעים חלק תאונות חלק ככה וחלק ככה רחמנא לצלן. 

אברהם אבינו תיקן הכל! והוא הרחיב כוחותיו ללא מיצרים, אתם יודעים להשתלט על כל העולם, להסביר לכל העולם, לשכנע את כל העולם, לפרק להם את כל הפסלים להילחם עם ... זה כוחות אדירים!! והוא הרחיב כוחותיו ללא מיצרים, אבל! עם כל זה הוא לא סר מהנהגת ההשגחה כחוט השערה, לא זז מציווי השם. 

וזה מה שאמר לו הקב"ה (בראשית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" שתי דרכים יש כאן: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" זה במאה אחוזים בלי עזר ממני, "וֶהְיֵה תָמִים" תהיה תמים במאה אחוזים עם ציווי השם, כיוון שכך זכה לעזר כזה - שיצר הרע נמסר בידו, והפך להיות אוהב שלו, "בִּרְצוֹת השם דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּו" (משלי טז, ז) זה אמר הפסוק על אברהם, וניתנו כוחות עצומים לעמוד כנגד היצר שלא יזדקק על כל צעד לעזר אלוקי. 

טוב, אז מה למדנו. למדנו שאם אנחנו רוצים שיהיה לנו עזר אלוקי, ולא יוכל עלינו יצר הרע כי יהיה לנו סיוע מאת השם- זה אם ניצמד להלכות ולמצוות ולא נזוז מהם כהו זה. אם נרצה פטנטים, לעשות כך לעלות כך לעשות כך לשנות לזה... שמה הנפילה זה בפטנט של היצר הרע, להוציא את האדם מהמסלול הנכון מהדרך שצריך ללכת. "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" תן לתורה להנחות אותך, היא המורה דרך הכי טוב בעולם. וזה מורה דרך שמלווה עם הקב"ה, שאם אתה שומע להוראות  - הקב"ה לידך, אם אתה סוטה יורד מהדרך מאיזה כיוון כלשהו קיצור דרך או מאריך דרך, הוסיף או גורע - אין עזר השם! בטוח נופל ביד יצרו, משם ההתדרדרות היא כבר מהירה. אז רואים שהאדם הגדול ביותר בחיר הנבראים, חשב שהוא חכם גדול, 

- ו-'מה זה חכמה? 'לשמוע למצווה אחת מזה לאכול וממצווה אחרת מזה לא לאכול, זה בעיה? בשביל זה אני אדם הראשון שכל המלאכים טועים וחושבים שאני הקב"ה?' 

זה הנחש ידע איך להביא להם אותה... והופ! נכנסו למלכודת ושמה כמו שהעכביש הורג לו את הכורים ובסוף תק נדבק לו הזבוב ואחרי זה בא ואוכל אותו בשקט בלי הפרעה הכל בסדר. ככה זה, לא להתפתות ליצר, השם נתן עצות מרחוק, כדי להצילנו מיצרנו הרע ולעמוד בניסיון, ולהגיע לגן עדן מסודרים על בטוח, וגם את העולם הזה לעבור הכי טוב והכי קל, צמוד להלכה, מה שההלכה אומרת אני עושה, שום דבר אחר שום עצות. בלי רעיונות לא מאנשים מחכמים - מכלום, מה שהתורה אומרת אני עושה וזהו. הכי בטוח!. 

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".