האם לברוא אדם או לא?! | הרב אמנון יצחק

נציב ביום: לעילוי נשמת יוסף בן חיה ומנחם מנדל זכרונם לברכה מנוחתם עדן, אמן!!

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) 

"אמר רבי סימון: "בשעה שבא הקב"ה לברואת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים וחבורות חבורות, 

מהם אומרים: "יברא" 

ומהם אומרים: אל יברא". 

הדא הוא דכתיב, "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ" (תהלים פה, יא) 

"חסד" אמר: "יברא, שהוא גומל חסדים". 

"ואמת" אמר: "אל יברא, שכולו קטטה". 

מה עשה הקב"ה – נטל אמת והשליכו לארץ. 

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: "מה אתה מבזה תכסיס, אלטיכסייה שלך? את החותם שלך? תעלה אמת מן הארץ! הדא הוא דכתיב (תהלים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" עד כאן המדרש בראשית רבה. 

מי שמצוי קצת בלשון הזהב של חכמים זכרונם לברכה, רואה כאן מסה עמוקה על מהות האדם ותעודתו. מצד אחד: חסד וצדק, ראוי האדם להיבראות כי מידות אלה מצויות בו. מצד מידות האמת והשלום, שעליהם העולם קיים - אין לו זכות להיברא. כי כולו שקרים, כולו קטטה. והדברים האלה מפליאים, כי רבנו יונה הניח יסוד שנתחייבנו על גדרי האמת, כי הוא מיסודי הנפש. זאת אומרת: מיסודי הנפש, שאדם יחיה על פי גדרי האמת בלבד, בשביל זה אדם נברא. אז אם מידת האמת לא מסכימה שהוא יברא, כי היא אומרת: "כולו שקרים כולו קטטה", אז מה הטעם לברוא אדם כזה? אם האמת היא מיסודי הנפש - אז השאלה גם איך האדם כולו שקרים? שקרים - זה לא דוקא אחד משקר לשני ואומר דברים לא כהוויתם, יש אדם שקרן גם בלימוד, הוא לומד כאילו הוא מבין והוא ממשיך כאילו הבין, 

- שקרן! אתה לא מבין, מה אתה ממשיך? 

אכן בנפש נמצא יסוד האמת, בנפש אך לא בגוף, כי הוא עם טענותיו, הגוף עם טענותיו חוצץ לפני האמת שבנפש, וכשאין אמת אז גם אין שלום. מי כהקב"ה היודע על סתירה זו בעצמותו של האדם, מי יודע יותר ממנו שזה כך? ובכל זאת הקב"ה רצה לברוא את האדם אף על פי כן. מה עשה הקב"ה? נטל את האמת והשליך לארץ, והא ברא את האדם בארץ, ולשם השליך גם את האמת, ומעתה צריך האמת כשהוא מקטרג על עצם מציאות האדם {כי הוא התנגד} מידת האמת התנגדה לבריאת האדם, עכשיו הוא צריך לדור איתו בכפיפה אחת בארץ. ואנחנו מנחשים – מה זה השלכת האמת לארץ, מה זה הקב"ה השליך את האמת לארץ? אנחנו מנחשים שזה נתינת התורה לישראל שהיא תורה אמת. ועל זה ערערו מלאכי השרת בטענה, שהקב"ה כביכול מבזה את חותמו שהוא אמת! השם אמת וחותמו אמת, ורומזים על זה חכמים זכרונם לברכה על טענת מלאכי השרת, כשעלה משה למרום מה כתוב? 

המלאכים אמרו: "מה לילוד אישה בינינו"? אדם קרוץ מחומר ילוד אישה! מה הוא עושה פה? חמודה שגנוזה לך תתקע"ד (974) דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?! 

טענה גדולה טענו המלאכים. מצד עצמו אין אדם ראוי לקבל תורה, כי אמת מוחלטת איך היא מתאימה למי שכולו שקרים? אולם רצה כך הקב"ה בדוקא, ורצונו יתברך כי מעתה "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", והקושיה של המלאכים היא בעצם התירוץ. רצה הקב"ה שאותו אדם שמצד בריאותו, הכוונה גופו כולו שקרים, ייהפך על ידי התורה לאיש אמת. וזו היא הכוונה העמוקה על בריאת האדם, האדם על ידי התורה יכול להפוך להיות איש אמת. וזה כל העבודה וזה כל התכלית, ו"עַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא, יב) מעיר פרא צריך שאדם ייולד. וזה מי יכול לעשות? כי יכול להפוך בהמה לאדם? רק התורה הקדושה, רק האמת, רק האמת, אבל צריך להיצמד לאמת! בשביל להיות איש אמת, אם לא נצמדים לאמת אי אפשר להיות איש אמת. התורה היא האמת המוחלטת שנתנה לארץ, ומתוך התורה מי שלומד ומקיימה כמו שצריך, צומח איש אמת שהוא תלמיד חכם האמתי, המצוות המעשיות מוציאות אותו משרירות לבו הרע ומשרישות בו קדושה. עסק התורה מתפיס את שכלו באמת אלוקית, אם הוא לומד תורה אז הראש שלו כל הזמן תפוס באמת הזאת האלוקית, כל סוגיה וכל הלכה זה גילוי אמיתת רצונו יתברך, וכל הלימוד שאנחנו מחויבים ללמוד - הוא לחפש את האמת באופן תמידי. ועכשיו יאירו לנו דברי רבנו יונה באבות ד, ו: 

"רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בְּנוֹ) אוֹמֵר: "הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת". לשמור - זה ממצוות לא תעשה, ולעשות - זה מצוות עשה. 

רבנו יונה אומר: "הלומד על מנת ללמד, חס ושלום! זה לא מדבר במי שלומד על מנת ללמד ולא לעשות, כי מה הסיפא אומר "ללמד על מנת לעשות" אז מה ברישא הייתי אומר - הלומד על מנת ללמד זה כאילו ללמד ולא לעשות רק ללמד. הלומד ללמד אבל לא לעשות, אומר: חס ושלום! חס ושלום, אל תלמד ככה. אין מדובר בלומד על מנת ללמד ולא לעשות, אם זה היה כך - לא היו מספיקין בידו לא ללמוד לא ללמד ולא לעשות! אז מה הכוונה ללמוד על מנת ללמד ולא הזכיר לעשות? אלא על מנת לעשות איסור והיתר כמשמעו, 'מעיקר הדין' מה שקוראים, ולא שיטרח ויעיין הרבה אולי ימצא איסור גם בדברים המותרים, אך לוקח הדברים כפשוטן, מפני כך אין מספיקין בידו אלא כפי מחשבתו, ללמוד וללמד. הוא לא מתכוון לא לעשות, אבל הוא לא מעמיק כל כך לחפש את האמת למצות אותה עד תום. אבל הלומד על מנת לעשות" אומר רבנו יונה: "שדעתו לפלפל בלימוד כדי לדעת אמיתת הדברים, רצונו לטרוח כמה שנים וימים, אפילו להשיג דבר קטן - ולנהוג עצמו על פי האמת. הרי זה לומד על מנת לעשות ולעשות את המאה אחוז (100%) אמת, כל עיקר מחשבתו למעשה זה להיות אמיתי, ולכך מספיקין בידו: ללמוד וללמד ולעשות שהכל בכלל המעשה". אז כמה הלכות גדולות ורבות אנחנו לומדים כאן, מי שלוקח דברים כפישוטן, ככה לומד לא משקר עוד בלימוד כאילו הוא מבין, הוא מבין אבל איסור והיתר. הוא לא יכול לדעת אמיתת הדברים, את האמת מוצאים תמיד רק בעומק, והרוצה להיות אמיתי - מוכן לטרוח ימים ושנים להשיג דבר קטן! 

מספרים: החזון איש היה מתעכב לפעמים שבועיים רצופים על הבנת "תוספות" אחד, 

מה היו אומרים בכולל? "אנחנו תקועים, כולם התקדמו, מה אתה נתקע לי עם זה? בסדר לא הבנו משהו ייאללה! ...... התקדם!!" 

שבועיים מפוצץ את המוח על "תוספות" אחד, אתם יודעים מה זה שבועיים? אתם יודעים מה מספיק החזון איש בשבועיים? הוא נשאר על תוספות אחד כי הוא לא הבין אותו, הוא לא הבין. 

"כל תלמיד חכם אמיתי בונה את עצמו על היסוד הזה ואחרי כל הטורח הזה אז אדם הופך להיות ונעשה אמיתי, ורק אם הוא מתכוון מתחילה להנהיג את עצמו רק על פי האמת! אז לכן כשהתנגדו המלאכים, הם יודעים שהאדם הוא מחפף, 

אז אמרו: "איך אתה נותן את החותם שלך שכולו אמת לאנשים כאלה?" 

השם אומר: "דוקא! זה יכול, הכלי הזה התורה יכול להפוך אותם לאנשי אמת". 

זו גם היתה סיבת ההתנגדות של העמים שלא רצו לקבל את התורה, בגלל שזה פגע להם במידות, הם לא רצו להפסיד את המידות "הטובות" לגנוב ולרצוח ולנאוף ולא רצו לוותר על זה. והתורה נתנה בשביל להפוך את הבן אדם! להיות בצלם אלוקים ממש. 

ישראל אמרו: "נעשה ונשמע!" 

וזה העבודה נעשה ונשמע. אבל צריך להיות אמיתי, לכן יש הבדל בין בית דין צדק שעושה אמת, בין בית דין צדק שהוא עושה אמת לאמיתה! 'כל בית דין שמוציא אמת לאמיתה - שותף לקב"ה בבריאת העולם', כי מה היתה בריאת העולם? אמת לאמיתה. מה ההבדל בין בית דין שעושה אמת, לאמת לאמיתה? אמת - זה שהם שמעו הדיינים מה שאמרו ופסקו לפי מה ששמעו, וראו בעיניהם... אמת לאמיתה - זה אדם שנובר שמחפש ומברר ועוד בשביל להגיע לחקר האמת לא רק מה ששומע, גם החקירות צריכות להביא עד שיגיע לנקודת האמת. יש בזה כל מיני סיפורים ומעשים ודיינים מפורסמים גדולים מדורות קודמים, איך היו עושים טריקים, ומוצאים אותו בינתיים ואז שולחים מישהו לשמוע מה הוא מדבר וכל מיני... כי רצן לברר את האמת לאמיתה. 

בעצם הם יכולים להגיד: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" שמענו וזהו מספיק..." 

אבל יש מי שרוצים לברר אמת לאמיתה, זה שותף לקב"ה כי הקב"ה ברא את העולם באמת! חותמו אמת. ידוע שהפסוק הראשון זה סופי תיבות א מ ת. בסוף פרשת הבריאה סופי תיבות אמת זה חותמו של הקב"ה. אז צריך להיות איש אמת, 

אחרת באמת המלאכים צודקים: "אז למה הוא נברא, למה הוא נברא? כולו קטטה כולו שקרים! למה הוא נברא?" 

והקב"ה אומר: "לא! אני אוריד את התורה למטה ו"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח"! 

זה מסביר את מה שחידשנו שמסביר: שמה שבדור הזה "האמת תהה נעדרת" והגמרא אומרת: "נעשית עדרים עדרים" בסדר, אז יש אמת או אין אמת? אם האמת נעשית עדרים עדרים - אז מה לכל עדר יש אמת אחרת, אם הם נוגדות איך זה יכול להיות אמת? אלא אמת תהה נעדרת - בשביל להשיג את האמת בדור הזה צריך לעדר, לעדר עמוק עמוק, לברר לברר, לא לקנות תותים, לברר. לכן כתוב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" אז איפה היא עכשיו? למטה, אז בשביל שהיא תצמח צריך לעדר ואץ היא תצמח! אז האמת תהה נעדרת, צריך לעדר, צריך לחפור טוב טוב בעומק, לעיין בכל דבר, לבדוק טוב טוב, ואז היא תצמח, ואז היא תראה והכל יהיה בסדר. אם תכתבו את זה תראו פטנט ופלא: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" ואז תראו שזה מופיע עוד פעם, תכתבו ותראו.

תודה על ההקשבה. יום טוב.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".