כללים לשעות נופש. ואיך לנצח את שד השינה

- - - לא מוגה! - - - 

היום היו כאן עשרות, 40 מהמשתתפים בנופש הגיעו ב-4.30 בבוקר להרצאה.

זאת אומרת שמבינים רבותיי ככה לדעת שגם כשאנחנו נמצאים בנופש לא הפסדנו את עבודת השם שלנו.

זה ודאי שלא.

לא מפסידים את הזמנים ואת התפילות,

את המצוות,

את הלימוד תורה.

תראו רבותיי התענוג הכי גדול שלנו שאנחנו יושבים עכשיו ולומדים.

בנופש.

אין הנאה יותר גדולה מזו.

פיקודי השם ישרים

מסמכי לב.

אני אומר לכם, יש ארגונים אחרים שמעתי שעושים כאן ושם ופה ושם,

וקוסמים ועניינים.

אנחנו מה עשינו פה, רבותיי? יושבנו שבוע שעבר עם תוכניה עם הרב במשך שעה וחצי

לתכנן ולארגן,

שיהיה את הנופש הכי טוב בעולם.

זאת אומרת שהנופש יכלול בתוכו את התורה,

את ההרצאות, ותראו כמה אנחנו משקיעים פה, בהרצאות.

בהרצאות עצמן. למה?

כי התורה היא העיקר.

זו השמחה האמיתית.

ואז אם אדם שומר גם על הזמנים שלו,

זו השמחה הגדולה ביותר,

שאדם יודע שגם כשאני בנופש,

את עבודת השם שלי אני לא מפסיד.

אני שליט על המעשים שלי, על הגוף שלי.

פעם שאלנו את הרב, הרב, איך כל בוקר לקום בארבע וחצי? איך זה יכול להיות?

והרב חוזר, אתם יודעים,

הרב חוזר מההרצאות, לא בתשע בערב הולכים לישון.

פעמים שהרב חוזר, באחת וחצי, שניים, ועד שהולכים לישון,

לפעמים גם בלי לישון.

אבל איך?

איך אפשר?

איך ייתכן? הרב גילה לנו את הסוד.

אתם יודעים מה הסוד, רבותיי?

אני אגיד לכם את זה בשם הרב.

מותר לי, הרב?

הרב אמר שאדם צריך להיות שליט על הגוף שלו.

אני השליט על הגוף.

הגוף הוא רק הכלי

לשמש אותי.

אני זה הנשמה,

הגוף זה הכלי.

הגוף בא לשמש אותי.

הוא הכלי שאני משתמש בו,

ואני אשעבד אותו לפי הרצונות שלי.

לא, לא, לא, לא, לא. לא, לא, לא.

לא, לא, לא.

אני רציתי בבוקר לקום מוקדם.

אני אמרתי לעצמי בבוקר שאני רוצה לקום מוקדם,

אני ב-1620 כבר התעוררתי.

וישנו מאוחר מאוד.

ואחרי כל היום, ונשיאה,

והרצאה בערב,

ושירה של רבי אהרון,

אני משמח את הלבבות.

ואחר כך לא יכול ללכת לישון מהר.

כי אתה לא משעבד את הגוף.

משעבד את הגוף.

אם היית רוצה, באמת היית קם.

צריך רצון אמיתי.

מתי שיהיה לך רצון אמיתי אתה תקום. כשהרצון הוא רק רצון

לא אמיתי, לא אמיתי, לא אמיתי.

ביום כיפור כשמתפללים בנץ,

כמעט אף אחד לא מפספס.

למה? כי הוא יודע שזה כיפור, ואין שטיבל אחר כך.

וזה יום כיפור, יום הדין, אז הוא קם.

אבל יום חול זה לא יום הדין, אז אפשר לשאול מה נורא, מה נורא,

לא נורא.

אז פעם אמרתי שאם בן אדם

הייתה פורצת שרפה אצלו

והוא היה מותש, גמור, עם כל תיאורים,

שהוא אין, לא שייך שהוא יקום,

אם הייתה שרפה הוא היה טס.

מה מיטה? טס.

אז אחד מהתלמידים שבא אצלנו ללמוד בבוקר אמר איך הוא קם בבוקר?

אשתו העירה אותו והוא לא קם.

אז היא צעקה לו אש! אש!

הוא קם על המקום!

איפה? איפה? איפה?

אז היא אמרה לו

שהרב אמנון יצחק אמר

שאדם צריך להרגיש כאילו יש אש בבית אז הוא יקום,

וניסיתי את זה וקמת?

לפני איזה שנתיים בירושלים אמרתי לך, אני בסליחות מנסה להתעורר, כאילו אני קם בבוקר אבל מרגיש שיד לוחצת עליי, תשען, תשען.

ונתת לי ברכה, מאותו יום התחלתי לקום בבוקר לסליחות.

מה רוב השם? באמת זה סיעת הנשמעות. אבל זה עבר לך.

עבר לי, עכשיו אני גם לא קם בכלל.

פעם הייתי עוד קם, היה לוחצים, עכשיו לא קם.

אני אגיד לך למה.

רבנו בחי מגלה את הסוד, הוא אומר על יצר הרע

שאתה ישן לו והוא ער.

אתה ישן לו והוא ער לך.

מה זה אתה ישן לו והוא ער לך?

שומר עליך. בדיוק, שלא תקום.

אתה ישן והוא ער לידך, אתה רק מתרומם ואומר עוד חמש דקות.

אתה רוצה לקום, הוא אומר לך תרגע,

אתה עייף, לא תחזיק מעמד, תתמוטט, סכנה נפשות. תשען, תשען, תשען, זהו, זה הבעיה, הבנת?

הרב, כשהיינו ילדים היה טיול של בית ספר. תן לו, תן לו.

שומעים אותי.

אני אומר, כשהיינו ילדים היה טיול של בית ספר.

אז אנחנו כבר לא יכולים לישון, מחכים רק לבוקר ללכת לטיול.

לא כל שכן תפילה, שזה ודאי ודאי הרבה יותר,

אבל זו הדוגמה שבן אדם רוצה יכול, אין שום בעיה.