"לא נפקד ממנו איש"

להיות בריא זה מובן מאליו? עלה בדעתך להודות על כך לבורא?.

עכשיו תשמעו דבר מזעזע, זה (הספר 'טיב ההתחזקות') נכתב עוד לפני מה שקרה (פרעות שבת שמחת תורה ה'תשפ"ד) בשמחת תורה...

אדם ישב בסלון ביתו ולפתע נשמעו דפיקות בדלת, 

אנשי הצבא עומדים שם ואומרים לו שהמשפחה שלו במצב מסוכן! נכנסו מחבלים!! ולא ידוע אם הם הרגו אותם או שבו אותם ל"ע או מה עשו איתם

הוא מיד לוקח את הנשק וכל מה שיש לו ויורד לדרום, על מנת לנסות לאתר אותם ואם ניתן להציל אותם, כמובן שהוא מסתכן! אלפי מחבלים נמצאים בשטח!! והוא מנסה לפלס דרך כדי להגיע לאזור

בדרך הוא מפעיל קשרים אם מישהו שמע? ראה יודע והוא גם דתי אז הוא תורם לצדקה: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב) סכום נכבד! ואומר שאם יצליח גם להציל אותם – הוא יתן תרומה נכבדה מאוד!

כל כולו בחיפושים, לא אוכל ולא יושן נזהר לא להתקל במחבלים ואחרי שעות רבות! שהוא לא מצליח להגיע, הוא מתעייף מאוד מאוד ומחליט לישון מתחת לאחד השיחים ונרדם...

ומתוך זה שהוא ישן, הוא מרגיש רעב! ואז הוא מתעורר בשביל לראות מה אפשר לאכול? והנה הוא רואה שהוא יושב בסלון! והילדים מסביבו וכולם צוחקים וכו'

- זה היה רק בחלום.. בחלום!

בפרשת 'מטות' מסופר כשחזרו בנ"י מהמלחמה עם מדין באו הממונים למשה רבנו ואמרו לו: "עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!" (במדבר לא, מט) 

הם נלחמו נגד מאות אלפים!! נצחו! שבו שבויים!! ולא מת 1 "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!" כולם חזרו בריאים ושלמים ולכן הם אמרו שהם תורמים ל: 'משכן' תרומה גדולה מאוד!

ראוי, ראוי לעשות ככה? אדם שחוזר מהלחמה מול מאות אלפים! ויוצא חי!! ראוי שיעשה כזה דבר? – ראוי!

כל אחד מאתנו חוזר כל כל יום הביתה פותחים את הדלת "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!" (במדבר לא, מט), אשתו בבית הילדים בבית ח"ו "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!" כולם נמצאים ובריאים! 

אתה קם כל בוקר, יש ידיים יש רגליים יש עיניים הכל עובד ומתפקד! האם עלה בדעתך לתת תרומה? שחזרת מהשינה!

מה זה שינה? היית מת והקב"ה החזיר לך את הנשמה שלך!! "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!"הנה אתה נמצא ב"ה אשתך נמצאת והילדים נמצאים חשבת לתת תרומה על זה? להודות להשי"ת ש: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!"

אז יש פה עצה! שאנחנו אמצנו אותה: העצה היא, שכל פעם שאתה מגיע הביתה ואתה חוזר אחרי יום שיש בו הרבה סכנות!! 'כל הדרכים בחזקת סכנה' אתה רואה שהמחבלים מסתובבים בכל מקום! וגם עוד לפני המקרה הזה דקרו וירו והיו תאונות דרכים וכו' ומחלות וצרות וכו' וכו' אתה חוזר והכל בסדר! וְלֹא נִפְקַד מכל המשפחה אִישׁ הכל בסדר!

כשנכנסים הביתה להגיד: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" (תהלים פרק ק) לעשות 'קופה' שכתוב עליה: "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!" ולשים שקלים כל פעם שבאים הביתה לתת תרומה להודות להשי"ת!

אז יש לנו (לכבוד הרב שליט"א) כבר בבית! נכנסים ברוך ה': 'שלום! כולם פה? יופי!' נשים צדקה ו: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה".

מה, צריך להיות בדרום בשביל להודות לקב"ה?! זה שלא קרה אצלנו – זה לא מגיע להגיד: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה"! ?! זה יותר מאלה שנצלו שם! אצלנו אפילו לא היה צריך להנצל נצלנו פה! אז לא צריך להודות לקב"ה?! ודאי שצריך להודות לקב"ה!

מי חושב על דברים כאלו? פשוט לנו שזה הדבר הטבעי! הנכון מה יש להודות?!

- 'אמרת "מִזְמוֹר לְתוֹדָה"?

- על מה?!

- מה זה על מה? את חי! אתה נושם יש לך ילדים יש לך הכל! אמרת תודה?! 

"מִזְמוֹר לְתוֹדָה" וקופת צדקה: אשר "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ!".