מצוות השמחה - שש אנכי על מצוותיך - חלק ב' - שכר בעוה"ז!

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

תודה והודיה גדולה לבורא עולם

הרופא והמרפא

על הצלתו של ילד הנעורים מלא נצחק בן

מלכה

לבריאות הנפש והגוף

בהצלחתו יחד עם כל אחיו

יזכו להיות צדיקים יראי שמיים תלמידי חכמים עם מידות טובות אמן

וביתם יתמלא

אהבה ויראת השם בצניעות

אמן

באחדות לעם ישראל וקיום כל מצוות התורה בשמחה כאל קטן אמן

אנחנו עכשיו

מצוות השמחה שש אנוכי על מצוותיך חלק ב'

כתבו

החתם סופר והכתב סופר

ובעל האפלואי והחידה

ביי עבץ

ובעל הבני סוכור

זכר צדיקים וקדושים לברכה

שאף על פי שאדם אינו מקבל שכר בעולם הזה על כל המצוות שהוא מקיים

כי השכר שמור לעולם הבא

שכר מצווה הבא יהיה על מליקה

ודרשו חכמים

על הפסוק אשר אנוכי מצווך היום

היום לעשותם ומחר לקבל שכרם

אבל על השמחה

שאדם שמח במצוות

בעל חיבוב שהוא מחבב את המצוות נותנים לו משמיים שכר כבר בעולם הזה

וכתב החתם סופר

זכותו תגן עלינו אמן אמן אמן שלומדים זאת ממה שכתבה התורה דברים כח באמזל

שכל הקללות הן בגלל חוסר השמחה בעבודת השם

כנאמר תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה

ועבדת את אויביך

והנה

מידה טובה מרובה

ומי שאכן עובד את השם בשמחה ובטוב לבב ומקיים את המצוות בשמחה

בסכר זאת הוא זוכה שאויביו

הם

הם דווקא הם

ישרתוהו

ויעשו לו כל חפצו ורצונו ויביאו לו כל מחסורו

והוא לא יצטרך כלל לעבוד לפרנסתו כי על השמחה במצוות

משלמים ממרום שכר עצום מאוד כבר בעולם הזה

לא יאומן כיס אותם במקום ועבדת את אויביך

הם יעבדו אותך

על פי זה מבאר החידה הקדוש

בדברים אחדים דרוש כזן

את המאמר של חכמים זיכרונם לברכה גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים

התקשו המפרשים

איך העמד לפרנסתו

בנהנה מיגיע כפיו

הוא יותר גדול מירא שמיים

איך אפשר להגיד אדם שעובד

באדמה נגיד

הוא נהנה מירא שמיים

וכתבו כל מיני ביאורים לזה

אחידה באר מה פירוש

הנהנה בשמח במצוות

זה הנהנה

הנהנה

בשמח במצוות

שכרו על השמחה שהוא שמח במצווה

גדול משכרו של ירא שמיים שמקיים מצווה בלא שמחה

כמו שאמרנו בהתחלה בשיעור הקודם

שמי שעושה את המצווה בשמחה

ואפילו הקטן באהבת השם

הוא גדול בכפליים

מהגדול ביראת השם

טועם למה שאומר פה

כי המקיים את המצווה בשמחה

מקבל שכרו בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא

אבל המקיים מצווה מתוך יראת שמיים בלבד ללא שמחה

אין לו שכר על מצווה זו בעולם הזה

כי שכר מצווה בה היה על מליקה

ושכרו רק שמור לעולם הבא לכן גדול הנהנה

הוא שמח, הוא נהנה מגיעה כפיו, הוא גדול, הוא יותר גדול

ממי שהוא ירא שמיים, כי זה מקבל גם שכר פה

עבור השמחה וגם לעולם הבא קרן משתמרת.

כתב בעל הדברי ישראל ממוד'יץ'

מי מוד?

מוד'יץ'.

למה עשו את זה ככה מוד'יץ'?

לא.

כתב, מה הוא כתב?

זכר צדיק לברכה כמובן.

כאשר אדם עושה מצווה בשמחה

נברא מכך מלאך שמח שהפנים שלו צוהלות ושמחות.

כשהוא עושה מצווה בעצבות ועצלות

נברא מלאך עצוב וזועף

שפניו זועפות ועצובות

והנה כתבו חכמים זיכרונם לברכה

שמלכותא דה ארעא כעין מלכותא דשמיא

כלומר

ההנהגה בשמיים

היא כעין הנהגה בעולם הזה ולכן

כשם שבעולם הזה

כל השרוי בשמחה גדולה

הוא סוחף ונוטל עימו את כל חבריו

וכולם נשמעים בקולו והולכים עימו ועושים כפי דעתו

כך גם במרום

כשהאדם שרוי בצרה חלילה

והוא עושה את המצוות מתוך שמחה וטוב לבב

בא המלאך השמח שנברא ממצוותו

והוא מעורר עימו את כל המלאכים במרום

לבוא להמליץ יושר וזכות

ולהמשיך שפע רב וברכה מרובה

על האדם הזה שברא אותו עכשיו מלאך שמח

לכן

על ידי שאדם עושה מצוות בשמחה וטוב לבב הוא זוכה לבשה

מכל צרותיו

כתוב כל העושה מצווה נברא לו

פרקליט

מה זה פרקליט?

פרקליט

מוריד מעליו ארור

ליט זה ארור

פרקליט

על ידי שאדם עושה מצווה ואם הוא עושה אותה בשמחה אז נהיה לו פרקליט

פרקליט

שמח ומחייג וגורף את המלאכים אחריו ואומר חבר'ה בוא הנה זה תרוך וברא אותי

נראה בזה יאללה

בואו נמליץ עליו

וכולי וכולי

כתב רבי נחמן מברסלב זכר צדיק וקדוש לברכה

בספר עמידות שמחה

על ידי שמחה של מצווה

הקדוש ברוך הוא משוחח על האדם

ולכן

כאשר האדם נמצא בעת צרה

לשמוח בקיום המצוות,

לקיים מתוך שמחה וחדווה רבה.

על ידי זה הוא זוכה לסככה, לשמירה עליונה והגנה,

פורש סוכת שלום עלינו,

להגנה עצומה מכל דרכי הטבע,

וזוכה לישועות עצומות ונפלאות

בכל התחומים במישורים.

יש מעשה שנלמד אותו בהמשך אבל הוא מתאים לפה עכשיו.

כשהיה בן אדם שתפסו אותו שודדים ורצו להרוג אותו,

לקחת את הכסף

ולהרוג אותו לא להשאיר

עט

אז הוא ביקש רחמנות לפני שאתם הורגים אותי תנו לי רק להגיד ברכת הלבנה.

יאללה,

כמה דקות ניתן לו עוד לחיות קדימה.

ואז הוא אמר ברכת הלבנה בשמחה בשמחה בשמחה

וכשהוא דילג עם ה...

כן, כשם שאנחנו מרקדים

אז הוא עשה ככה בשמחה במצווה האחרונה שיש לו בחיים

עשה את זה בשמחה

השם הקפיץ אותו

והעיף אותו משם מהם וככה הוא ניצג

בזכות השמחה שהיה לו במצווה האחרונה

לא יאומן כי היא סופרה

זה מעשה שמביא אותה בער היטב

לנצחו

כתב על הדברי ישראל

ממוג'יץ'

זה מרומז במאמר חכמים זיכרונם לברכה

איי איי איי איי כמה אנשים ידעו להגיד את זה איי איי איי

בעירובין נ״ד כתוב

איי איי עלמא כבהילולה דמיה

ככה הוא דומה

העולם הזה דומה לבית חתנות

במקום של חתונה כולם בשמחה

יש שמחים שמתחתנים יש שמחים מהאוכל יש מהתוספת

כל אחד תלוי ממה הוא שמח

אבל העולם הזה דומה לבית חתנות

איי איי עלמא כבהילולה דמיה

המפרשים בדרך כלל אומרים שהעולם הזה הוא כמו זה אתה יודע יש לך הזדמנות עכשיו לחטוף ואכול חטוף ואכול

עכשיו זה עוד מעט סוגרים את האולם אתה זהו לא יישאר

אז בעולם הזה גם כן זה כמו בית חתנות תחטוף מצוות כמה שאתה יכול כי עוד מעט תעפנו פה סוברים את האור

אבל פה תראו מה הוא אומר הוא אומר זה העולם דומה לבית חתנות שהכל שמחים בו

זאת אומרת אנחנו צריכים להיות פה בעולם הזה שרויים בשמחה כמו בחתונה

וכך מרומז שקבלת שכרן של המצוות בעולם הזה תלויה בשמחתו של האדם במצוות

ואם הוא יקיים את המצוות בשמחה גדולה

ואשמח בהן

יזכה לקבל שכר על זה בעולם הזה מיידי

ועל פי זה הוא מבאר

את הפסוק

שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב

כלומר

דוד מלכנו עליו השלום

אומר אני שש ושמח

משכרן של המצוות שקיימתי

כי קיבלתי עליהן שכר מייד בעולם הזה משום ששמחתי

בקיום המצוות

כי המצוות נחשבות אצלי

כאדם שמצא סכום עצום

ולכן אני שמח בקיומן

בשמחה גדולה ועצומה כמוצא שלל רב

משום כך

ששתי ושמחתי

וקיבלתי את שכרי עליהן כבר בעולם הזה

כי על שמחת המצוות מקבלים שכר בעולם הזה

אם אתה שמח אתה מקבל שכר

אם אתה מקבל שכר כבר על השמחה ששמחת זה גם מעיד שהמצווה שעשית הייתה בשלמות

ומחכה לך שכר עוד יותר גדול בעולם העליון

כי יש לך הוכחה שכבר קיבלת שכר על השמחה פה

ואמרנו שמצוות צריכות להיות בשמחה

אז ודאי שהמצווה היא בשלמות

עד כדי כך

איך יודעים? איך יודעים?

מוסיף בעל הדברי ישראל

על פי זה מבואר איך בדק אליעזר את רבקה

כשאמר לה להשקות את הגמלים

ככתוב והיה הנערה אשר אמר אליה

הטי נחדך

ואשתה

ואמרה שתה

וגם גמלך אשכה

אותה הוכחת לעבדך ליצחק

והרי לכאורה

ייתכן שהיא תעשה מצווה זו בלבד

בשמחה גדולה

ואף על פי כן

אפשר שהיא תהיה מקולקלת מאוד בכל מעשיה

ולא צודקת כלל.

איך שמח אליה עזר

על מבחן זה לבדוק אותה בדבר זה בלבד

אלא הביאור לקחו

מפני שקיום המצוות בשמחה

זה מבחן גדול

באיזה דרגה אתה נמצא?

מפני שהרשעים

ניכרים בכך שאינם מקיימים את המצוות מתוך שמחה

אלא מקיימים מצוות, רשעים זה נקרא,

מקיימים מצוות מתוך עצבות גדולה ומרה שחורה

למה?

כי שמחתם של הרשעים בתאוות

ואבלי העולם המדומים שם הם שמחים על כל דבר

ואילו הצדיקים

הם ניכרים בכך

שהם מקיימים את כל המצוות מתוך שמחה גדולה

וזו שמחתם בעושרם

לכן

כאשר ראה אליעזר

שרבקה השקטה את הגמלים מתוך שמחה וטוב לבב

הוא הבין מכך שהיא צדקת

בכל מעשיה

והיא גם ישרה בכל דרכיה

איפה זה מרומז בתפילתו?

והיה

היה זה לשון שמחה

והיה הנערה אשר אמר אליה תינא חדד

זה לשון שמחה, כלומר

מרומז שעיקר התפילה של אליעזר

שהוא רוצה לראות ולהבחין

האם הנערה הזאת שתצא

האם היא תעשה זאת מתוך שמחה

או שמא לאו חלילה

אולי היא עושה את זה בגלל הרגל ככה חינכו אותה שעושים כאלה דברים אולי זה

זה לא ראיה שהיא אוהבת את המצוות והכל

עיקר המבחן שעשה אליעזר לרבקה

האם היא מקיימת המצוות מתוך שמחה או לא

וכך ניכרים מעשיה כולם

מדהים מדהים

הבדיקה על בני אדם

איך הם עושים את המצוות,

איך הם נכנסים לתפילה,

איך הם יושבים עכשיו ומחייכים מאושרים מהשיעור,

מהדברים

על פי זה מבואר

מדוע כי

רבקה מיד אחר כך מאליעזר נזם זהב ושני צמידים זהב

למה לא שמרו לה משמיים את השכר

על מעשה החסד שעשתה עם אליעזר בהשקותה את הגמלים

שתקבל שכר על זה לעולם הבא

למה היא צריכה להפסיד ממשלמים לה פה הטעם לכך

מפני שרבקה עשתה את החסד עם אליעזר בשמחה וחדווה

ואמרנו על שמחה במצווה מקבלים שכר מיד בעולם הזה

מבלי לגרוע מאומה מהשכר לעולם הבא

לכן היא קיבלה מיד

נזם זהב ושני צמידים מזהב

על מעשה החסד שעשתה בשמחה

כתוב לבב הנה הוכחה שמקבלים מיד

אחרת מה מגיע שהיא תפסיד?

מה למי משלמים שכר בעולם הזה? לרשעים

בשביל למנוע מהם שכר לעולם הבא אז איך שילמו לה פה?

לא זה בגלל שמחה שמחה משלמים בעולם הזה

הנה וואשם חייך מבסור הוא כבר סופר מה הולך לקבל

על פי זה מבואר

מדוע בפתיחת תורה בפרשת והיה אם שמוע שעם ישראל יקבלו שכרם על קיום המצוות מיד בעולם הזה שנאמר

ונתתי מטר ארציכם בעיטו

יורה ומלקוש

ואספת דגניך

ותירושך ויצהריך

ונתתי עשב בשעדך לבהמתך

ואכלת ושבעת

לכאורה שכר מצווה בהיה על מליקה לא משלמים שכר על מצוות

מדוע מבטיחה כאן התורה שישראל יקבלו את שכר המצוות בעולם הזה?

אלא כל מה שהבטיחה שכר התורה שיקבלו בעולם הזה זה על קיום המצוות האלה מתוך שמחה שנאמר והיה

אם שמוע תשמעו את מצוותיי והיה זה לשון שמחה

לאהבה את ה' אלוהיכם

ולעובדו בכל ללבבכם

ובכל נפשכם

אם תעבדו את השם באהבה ושמחה בכל ללבבכם

תזכו לכל הברכות כבר

העולם הזה חוץ ממה שמגיע לכם לעולם הבא

איי איי איי

על פי זה

מבאר החתם סופר הקדוש

זכותו תגן עלינו אמן

מדוע כתבו חכמים זיכרונם לברכה בחגיגה ג'

שצריך להביא תינוקות לבית המקדש במוצאי שנת השביעית

לקיים את מצוות הקהל

שבו קוראים כל ישראל

ושומעים את המלך קורא בפניהם את חומש דברים

למה הם באים כולם לבית המקדש?

וכתבו שאפילו התינוקות שאינם מבינים כלל מה שאומרים מה שלומדים

מביאים אותם למה?

כדי לתת שכר להוריהם המביאים אותם

וצריך להבין

איך יכול להיות שתיקנו להביא תינוקות

ולא חששו שהם יפריעו לשמוע דברי תורה הנאמרים בבית המקדש בשעה זו הרי כתוב בהלכה תינוק שמפריע בבית הכנסת לא להביאו

איך תיקנו להביא?

ונפסק בשולחן ערוך סימן תקפת במגן אברהם שאין להביא תינוקות לבית הכנסת

בראש השנה לשמיעת שופר

כדי שלא יבלבלו התינוקות ברעישם את השומעים

כי לא יצליחו להאזין לתקיעות

אז למה במצוות הקל לא חששו?

הביאור לכך

כל הטעם שתיקנו חכמים להביא תינוקות לבית המקדש במצוות הקל

דווקא מפני שהתינוקות עלולים להפריע

כדי להראות לעיני כל שעם ישראל מחבבים את המצוות ושמחים בהן

ולכן אין שום דבר שמפריע להם

כמו שכתבו חכמים זיכרונם לברכה

כאשר הדבר חביב על האנשים

הם מתגברים על כל ההפרעות והם מאזינים

אפילו אם יש כל מיני דברים שמפריעים לכך

כי כשהדבר חביב על האדם הוא יכול להאזין ולשמוע תמיד

אנשים לדוגמה נמצאים בחתונה

יש רעש כולם מדברים עם כולם ובלאגן בתזמורת מנגנת והכול

אבל אם יש אחד שאוהב את השיר שהזמר שר

הוא אומר רק את המילים שלו ואיך הוא שר ולא מעניין אותו שום דבר מה שקורה מסביב הוא לא אומר לאף אחד שקט עכשיו הוא שר שקט אין דבר כזה

כולם מרוצים כולם מבסוטים

וזה הטעם שהדגישו חכמים להביא תינוקות למצוות הקהל בבית המקדש לתת שכר טוב למביאים אותם

כי על ידי זה יתנו להם שכר גדול מן השמיים כבר בעולם הזה

בהראותם את השמחה בעצם מצוות הקהל

ועל שמחת המצוות למדנו משלמים שכר בעולם הזה ולכן מביאים אותם

לבית המקדש

על פי זה אפשר לבאר מדוע בחג פורים תיקנו

שיהיו כל ישראל שמחים בשמחה גדולה וידאגו כל אחד מישראל לשמחה של השני

שתהיה שמחה וחדווה בשלמות ובדיצה רבה

לכן תיקנו לתת מתנות לאביונים

וכל הפושט ידו ליטול נותנים לו ולא מדקדקים אחריו

כדי ששמחת העניים תהיה שלמה ביום הזה ותיקנו משלוח מנות איש לרעהו

שיהיה לעניים במהלך חוק סעודת החג בהרחבה ובשמחה גדולה

והרבו להתחפש להרבות שמחה וחדווה

למה תיקנו חכמים זיכרונם רכה

מנהגים רבים

להרבות בפורים את השמחה יותר מכל החגים והמועדים

שגם בהם הראו ניסים ונפלאות עצומים לישראל

וגם בהם ניצלו מיד אויביהם משונאיהם ומבקשי רעתם

הביאור לכך

מפני שבימי הפורים קיבלו עליהם ישראל את התורה מחדש באהבה ומתוך שמחה גדולה

קיימו וקיבלו היהודים

קיבלו מה שקיימו כבר

וכיוון שביום זה שמחו ישראל שמחה גדולה בתורה ובמצוות

ועל שמחת המצוות

מקבלים ישראל שכר כבר בעולם הזה

לכן תיקנו להרבות שמחה בימים אלה יותר מכל החגים והמועדים

כי על שמחת המצוות יקבלו שכר כבר בעולם הזה

ולכן כתבו חכמים

בחג פורים כל הפושט יד נותנים לו

שערי שמים פתוחים לקבל את כל התפילות ביום הזה

ועל ידי השמחה

גדולה בפורים ממשיכים את כל ההשפעות והברכות

בעולם הזה בגלוי

מפני ששמחת המצוות

מקבלים שכר בעולם הזה מיד

ולכן

תפילתם של ישראל מתקבלת במרום בחג הפורים

להמשיך ברכות והשפעות

זה החג היחיד

שיישאר גם לעתיד לבוא

מפני שבימים אלה קיבלו ישראל לקיים מצוות מתוך שמחה וטוב לבב

ועל כך הם צריכים לקבל שכר כבר בעולם הזה

לכן החג הזה אינו נובע משמחתם הגדולה של ישראל בתורה ובמצוות

והוא נשאר לעולם ועד

בעולם הזה ולא יתבטל לעולם

כדי שיחוגו ישראל

את ימי הפורים תמיד בעולם הזה יזכו להארת פורים העצומה בשמחה בחדווה רבה

כך יקבלו שכרם

תמיד

תמיד תמיד

כתבו החכמים

מפני חוסר שמחה וחיות

שהיה לעם ישראל בעבודת השם

הם לא עסקו בלימוד התורה ובקיום המצוות באהבה וביראה כראוי

בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו לא עשו את זה כראוי

בגלל זה נחרב בית המקדש

אם נעשה עכשיו את המצוות מתוך שמחה וטוב לבב

נזכה לגאל גאולת עולמים

לכן שאלו חכמים זיכרונם לברכה

הדבר הזה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פרשו אותו

על מה אבדה הארץ

עד שענה להם הקדוש ברוך הוא

על עוזבם את תורתי

פרש ארן הקדוש זכר צדיק וקדוש ברוך הוא

בשם רבנו יונה זכר צדיק וקדוש ברוך הוא זכותם תגן עלינו

שלא הייתה תורה חשובה בעיניהם כל כך

שיהא ראוי לברך עליה

ואין רבי נתן

שביאור דברי החכמים זיכרונם רחב

מפני שעיקר כוונת השם יתברך

ומה שאמר לי ירמיה הנביא

היה

מפני שרצה הקדוש ברוך הוא שידעו ישראל מהי הדרך והעצה לתקן את כל הקלקולים והחטאים שגרמו את חורבן בית המקדש

בחטא העיקרי שנסתר.

ישראל

שלא ברכו בתורה תחילה, כלומר

לא שמחו ישראל בתורה הקדושה ומצוותיה

כמו שמבואר במפרשים

עיקר ברכת התורה

היא להראות שמחתנו הגדולה בכל עוז

בנועם חלקנו וגורלנו ברוך אתה ה'

אלוקנו

מלך העולם

שבחר בנו

מכל העמים

ונתן לנו את תורתו. זו לא שמחה גדולה שה' בוחר בך מתוך מיליארדים ונותן לך את התורה שהיא התוכנית של בריאת העולם אתה מחזיק את כל הסודות של העולם ביד ואתה יכול להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בזה

קודשא בריך וגורייתא וישראל חד הוא איך אתה לא שמח?

זכינו לקבל את התורה הקדושה ומצוותיה

לכן צריך בברכת התורה ברכה בכוונה גדולה ובשמחה רבה

תמיד ירגע את הדף של מה אנחנו מכוונים לפני שאנחנו מברכים על ספר תורה

זה נמצא רק בקהילות כפז

היחידים בעולם

שלפני כל המצוות מתכוונים

מה אומר כל אחד שעולה על ספר תורה?

הריני מקיים מצוות השם כאשר ציווני באהבה ביראה בשמחה ובזריזות

ולעובדו בכל לבבכם

ולדבקו ובחרת בחיים

וחי בהם

גומל נפשו איש חסד

מצוות ברכת התורה

ספירת מעמד הר סיני

לימוד התורה

תמים תהיה עם אדוני אלוהיך

ונקדשתי בתוך בני ישראל

שיבתי אדוני לנגדי תמיד

עם כל המצוות הכלולות בהן בשם כל ישראל

והריני מברך כמצוות חכמים

ואפשר להוסיף בשמחה הוא מוציא את הציבור

ידי חובה בברכות שאברך ואז מברך בשמחה את ברכת התורה

איי איי איי

ואנחנו עונים אמן בשמחה

שיאמנו דברי האומר

מאמינים במה שהוא אומר שמחים במה שהוא אומר

זכינו

שלא עשני גול

משתבח הבורא.

אמרנו שהייתה מחלוקת קשה בין רבי יונתן אייבשיץ וייאבץ,

זיכרונם לחיי העולם הבא,

מנוחתם עדן,

זכותם תגן עלינו אמן,

שם הם אוהבים אחד את השני,

מחלוקת של

לשם שמיים הייתה.

ועקבו אחרי רבי יונתן,

חיפשו עליו למצוא בו איזה דופי.

והנה גילו,

והנה גילו שכל יום שהוא אומר את הברכות בקול

בבית הכנסת אצל האשכנזים ברכות השחר אומרים בקול, שמישהו ישמע ויענה אמן.

שמו לב שהוא משמיט ברכה אחת

באופן קבוע

שלא עשני גול.

וואו,

התלוננו עליו בפני בית דין

והזמינו אותו לדין תורה.

והדיינים שאלו אותו, האם זה נכון?

הוא אמר להם כן.

אמרו לו, למה אתה לא אומר ברכת שלא עשני גול?

הוא אומר, אני אגיד לכם את האמת.

כשאני מתעורר בבוקר ומודה לשם יתברך, שחזיר לי את הנשמה והכל.

אני מיד נזכר שאני יהודי,

וזכיתי להיות יהודי בן של הקדוש ברוך הוא.

אני לא יכול להתעכב ולחכות מלהודות לשם שלא עשני גול עד בית הכנסת.

אז אני קודם כל מברך את הברכה הזאת שלא עשני גול.

כל כך שמח

שהוא לא גול והוא נולד יהודי בן לקדוש ברוך הוא לא יכול להתעכב עם זה. מי ששמח הוא ישר רוצה לספר, הוא ישר רוצה להגיד, הוא לא יכול לבלום את עצמו.

נו אז כשאנחנו מברכים על ספר תורה איך צריך לשמוח?

עיקר הסיבה שרוב האנשים רחוקים מדרכי התשובה

היא מפני שהם לא שמחים

בכך שהם זכו ללמוד ולעסוק בתורה.

הם לא שמחים במצוות שהם זוכים לקיים.

הם לא מעריכים ומחשיבים את התורה כראוי.

משום כך

הם לא שמחים

במעט התורה שהם זכו ללמוד

ולא מחשיבים את מעט המצוות שזכו לקיים.

מכיוון שישראל

לא שמחים בתורה ובמצוות ובמעשים טובים,

משום כך

הם לא ברכו את ברכות התורה והם לא הודו לשם על הזכייה העצומה לעסוק בתורה הקדושה

ולקיים מצוותיה זה גרם להם שירדו מדחי אל דחי ונפלו לגמרי מקיום תורה ומצוות

וכך נחרב בית המקדש

לכן החורבן של בית המקדש והגלות הארוכה והצרות הקשות מפני שלא עובדים את השם יתברך מתוך שמחה וטוב לבב

זה גרם לשביעי באוקטובר

לא רק שלא שמחים במצוות

מנסים לצמצם ולהצר צעדיהם של שומרי המצוות

מכיוון שלא ידעו זאת

לא ידעו זאת

לא חכמים

ולא הנביאים

לכן היה צריך הקדוש ברוך הוא לפרש ולומר

על מה עבדה הארץ

והשם אמר על עוזבם את תורתי

לא בירכו בתורה תחילה

כי לא שמחו בה ולכן זה הביא לחורבן

כתב הרב הקדוש מקלויזנבורג

רבי יקותיאל יהודה הלברשטרם

זכר צדיק וקדוש לברכה

בשוֹת דברי יציב אורח חיים סימן רלע

מפני כך

כאשר ישנה שמחה של מצווה

בתשעת הימים

כגון

שיש בו ברית מילה

או בר מצווה

בסיום מסכת וכדומה

נוהגים ישראל לערוך אותה ברוב פאר, באכילת בשר ודגים בכל מטעמים,

בשירים וריקודים,

בליווי כלי נגינה וזמרה.

למה?

מפני שעיקר האבלות על חורבן בית המקדש

זה על הירידה הגדולה של עם ישראל ברוחניות

שנגרמה מתוצאה של חורבן הבית

וזה נגרם שלא קיימו את המצוות מתוך שמחה וחדווה

בערבות ומתיקות

וכל הגלות הארוכה והצרות הגדולות

שבאו בעקבותיה

נגרמה כיוון שנמנעו ישראל לשמוח במצוות ה'

כי השמחה היא סימן שמקיימים את המצוות באהבה ולא מתוך הכרח ואונס

ומשום כך

עיקר התיקון

אשר על ידו נזכה לצאת מהגלות הארוכה

זה לעשות את המצוות בשמחה ובטוב לבב

משום כך

בימים האלו

בתשעת הימים

שבהם מתאבלים על חורבן בית המקדש

צריך להיזהר ביותר לעשות את המצוות בשמחה גדולה

ולשמוח ביותר בקיום המצוות ולעשות אותן בסעודות של מצווה בבשר, ביין,

בלבושי יכר נאים ומכובדים כי כאשר שמחים ישראל בשמחה של מצווה

בזה מתקנים את שורש סיבת החורבן שהיה על שלא עבדו את השם יתברך בשמחה וטוב לבב

ורק בזכות זה נזכה לגאל

במהרה גאולת עולמים

מסופר בספר לפיד האש

על הגאון מקלויזנבורג

זכותו תגן עלינו אמן

בשואה הנוראה

כשהיה עובד במחנות הנאצים ימח שמם וזכרם

שמעו אותו ממלמל בכל עת

שהוא חוזר ואומר שוב ושוב

את הפסוק

תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה ועבדת את אויביך

למה עובדים את הנאצים ימח שמם וזכרם? למה?

תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה ועבדת את אויביך ככה הוא היה אומר כל הזמן

אמר הגאון רבי שמואל אוירבך זכר צדיק וקדוש לברכה

כל הסיבות של החורבן

שמופיעות בדברי חכמים זיכרונם לברכה

כל הסיבות

הן סיבות דרבנן

אבל הסיבה הדאורייתא של החורבן

הכתובה בתורה

היא מפני שלא קיימו ישראל את המצוות בשמחה וטוב לבב

ככתוב

תחת אשר לא עבדת

את אדוני אלוהיך בשמחה וטוב לבב ועבדת את אויביך

והנה הרבה סיבות נאמרו בדברי החכמים זיכרונם לברכה

בטעם של חורבן הבית

לכאורה צריך להבין

מה עיקר הסיבה

והשורש שגרמו לחורבן

שמתבוננים

השורש לכל החטאים והעוונות שמנו חכמים

חיסרון בשמחה

ולכן

אף על פי שכתבו חכמים זיכרונם לברכה

שבית המקדש נחרב על ידי שנאת חינם שהייתה ביניהם

אבל השורש היה חיסרון של שמחה בעבודת השם

כי אם ישראל היו בשמחה

לא היו נכשלים בשנאת חינם

כשאדם שרוי בשמחה

הוא אוהב את כל ישראל תמיד

הוא לא שונא אפילו מי שעצר לו והרה לו

כמו שכתב בעל התניא בסידור הרב בסעודות שבת

השרוי בשמחה כגון בנישואי בנו הרי הוא אוהב מאוד אפילו את שונאו

מפני ששורש כל השנאה והמחלוקת

היא על ידי עצבות

ורק מידת העצבות

מביאה את האדם למחלוקת ושנאת חינם

וכן כתב הרמק הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה

כמו כן

אף על פי שכתב הזוהר הקדוש

שכל הגלות הקשה בעוון פגם הברית

אבל השורש לכך

זה חוסר השמחה

שהוא בעוכרינו לגרום לנו אריכות הגלות

מפני שמידת העצבות

היא מביאה אדם לכל פגמי הברית הנוראים

כמו שכתב הגאון החידה בציפורן שמיר זן

כח והגאון רבי חיים פלאג'י

זכר צדיק וקדוש לברכה

ובעל התולדות יעקב יוסף

זכר צדיק וקדוש לברכה

זכותם תגן עלינו אמן שמידת העצבות היא מביאה אדם לפגם הברית רחמנא לצלן

אבל אם אדם היה שרוי בשמחה

היה זוכה לקדושת הברית בשלמות

ממילא

היה זוכה לשלום באחדות עם כל ישראל

כי השרוי בשמחה זוכה לקדושה בשלמות ולאהבת ישראל בשלמות

כמו כן

אף על פי שכתבו חכמים זיכרונם לברכה בכמה מקומות

שכל הגלות בעוון ביטול תורה אבל השורש הוא חיסרון במידת השמחה

מפני שכתבו

שכל הדרך לזכות לקניין התורה הוא על ידי מידת השמחה

על ידה זוכה אדם להבנה בתורה

על ידה הוא זוכר כראוי את דברי התורה שהוא לומד

על ידי שהאדם זוכר את לימודו כראוי ומבין כראוי

הוא זוכה לקבל חשב

בתורה, מתיקות, ערבות

וכך הוא מתאבל להמשיך להגות בתורה הקדושה בכל רגע

אם ישראל היו שרויים בשמחה גדולה

היו זוכים למתיקות נועם התורה הקדושה

כי על ידה היו יכולים להתמיד בלימוד וללמוד כראוי

ועוסקים בה בכל שעה

וניצלים מעוון ביטול תורה וזוכים לגאל גאולת עולמים

כתב הגאון רבי חיים פלאג'י הקדוש בנפש החיים ערך שמחה

שהטעם לכך על פי סוד הדברים

השרוי בעצבות ומראה שחורה שורים עליו סטרה אחריו וכל הקליפות

מביאים אותו למחלוקות בשנאת חינם

והם מכשילים אותו בפגמים החמורים ביותר

אבל השרוי בשמחה גדולה זוכה שהשכינה הקדושה באה ושורה עליו

ולכן אין החיצונים והקליפות יכולים להתקרב אליו כלל

ועל ידי כך הוא ניצל מכל החטאים והעוונות

זוכה לקדושה וטהרה למידת שלום ואהבת ישראל בתכלית השלמות

לכן

אם כל ישראל שויים בשמחה גדולה

היו זוכים להתמיד בלימוד התורה הקדושה כראוי

וכן זוכים לשלום ואחדות אהבת ישראל בשלמות קדושת הברית

טהרת הנפשות הכל בתכלית השלמות מנגאלים

גאולת עולמים

סיפר

בעל החתם סופר הקדוש

זכותו תגן עלינו אמן אמן תשמעו תשמעו

פעם אחת

הצטרפתי לנסיעה

עם מורי ורבי

הרב הקדוש

רבי נתן אדלר

זכר צדיק וקדוש לברכה זכותו תגן עלינו אמן אמן

הוא נסע להמליץ על יהודי העיר

אדנוולד בפני המושל הראשי שהכיר את הרבה והעריץ אותו מאוד

מה הוא הלך? לבטל את גזירת הגירוש

שריחפה עליהם בעקבות עלילת דם

שהעלילו עליהם שונאי ישראל

הוא אומר עסקתי בתורה

החתם סופר אומר עסקתי בתורה ביחד עם מורי הרב נתן אדלר

זכותם תגן עלינו אמן

ולא הרגשתי כלל את טלטולי הדרך הקשים

לפתע באמצע הדרך

רגלון הגוי את העגלה ואמר לנו שהעגלה נתקעה בגושי שלג גדולים

הוא לא מצליח לחלץ את העגלה

לכן

עליו להגיע לכפר הקרוב

להביא משם שני סוסים חזקים

שיצליחו לחלץ את העגלה

אחרי שעה הוא חזר

עם צמד שברים

ורתם אותם לעגלה

כדי להמשיך בנסיעה

בטרם הספקתי לראות מדוע ראיתי את מורי ורבי

רבי נתן אדלר קופץ מעגלה

לרגליו גרביים בלבד

כי בדרך לחצו עליו המגפיים

והוא חלץ אותם

כמובן שגם אני קפצתי מיד בעקבותיו

וראיתי שהוא החל פותח בריקוד שמחה גדולה על השלג

שנערם בדרך ופניו קורנות בשמחה חילאית של מצווה

ורגליו מתנשאות מעליהן כאילו לא נוגעות בשלג כלל

הרבי היה שרוי בשמחה כה גדולה ועצומה

שלא האנתי להפריע לו לשאול מה פשר השמחה שהוא שרוי בה

העגלון הגוי ראה את הריקוד של הרבי על השם הסתכל עליו בתימהון

חיכה שהוא יסיים את הריקוד

ואחרי רגעים אחדים הבחנתי

כי במקום סוסים

הביא הגוי שני שברים

וקשר אותם למוטות העגלה יחד עם הסוסים

וואו

נרתעתי מבהלה זה איסור לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו

הסברנו לעגלון

שעל פי ההלכה היהודית זה אסור

שילמנו לו על הטרחה

והוא שב לכפר הסמוך להחליף את השברים ולהביא במקומם סוסים אבירים

כאשר עלינו שוב למרכבה שימו לב הם היו בינתיים בשלג כן

כדי להמשיך בנסיעה

הסביר לי הרבי

את סוד שמחתו הגדולה

אמר לי

כל ימיי

לא הזדמנה לי המצווה

שלא תחרוש בשור ובחמור יחדיו

ואולי כל ימיי לא אזכה לקיים

כי כיצד אזכה לקיים מצווה זאת שאני בבית

והנה עכשיו זכינו לקיים מצווה חשובה זו

שכר מצווה מצווה

יצאנו לעזור ליהודים בצרתם לבטל גזירת גירוש מעליהם

והשם זיכאנו למצווה נדירה

שאינה מזדמנת בכל יום ועל כך הייתה שמחתי העצומה

ולכן רקדתי בשמחה על הזכות שנפלה בחלקי

השם יזכנו לקיים את כל מצוותיו

לעובדו יתברך תמיד מתוך שמחה עצומה ובטוב לבב

ואני רוצה להגיד לכם

שעד היום לא קיימנו מצוות

כמו שהוא קיים את המצווה הזאת

אז

זה כאילו לא קיימנו עד עכשיו מצוות

אז יש לנו הזדמנות עכשיו להתחיל לקיים את המצוות שנפלו בחלקנו עכשיו מחדש

בשיטה הזאת

לרקוד

לפני שמתחילים במצווה

מלשמוח

כן להוריד את הגאווה הסרוחה ולרקוד עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה

עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה

בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

בואו לבנה, לבנה ובירנד, בואו לבנה ובירנד.

אלה שעוד לא זכו להדליק נרות של שבת,

אלה שהולכים לקבל עכשיו את השבת,

אפשר לרקוד במטבח, אין בעיה, אפילו רואים, לא רואים.

ולדעת שיש מצוות גדולות עכשיו במשך השבת, יא חביבי,

לקבל את השבת בשמחה, מקבלים שכר כבר בעולם הזה.

ולא רק זה,

כל האויבים, כל המקטרגים, הכל מתבטלים, וכולם יעשו את רצוננו, ולא הפוך, אמן.

ולכן,

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת,

מקורי עונג שבת,

ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שבת,

וכולם יעשו את רצוננו, וכולם יעשו את רצוננו, וכולם יעשו את רצוננו.

מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם, שמעי שם בא.

אה, מקדשם, מקדשם, מקדשם, שמעי שם בא.

מה אמרנו?

ישמחו במלכותך,

שומרי שבת.

אם נשמח בשבת,

נקבל אותה בשמחה גדולה, נשמח במלכותו, והשם

יגלה לפנינו,

ככתוב, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

כי איך אנחנו פתאום נשמח במלכותו?

מה פתאום שנשמח?

למה עד עכשיו לא שמחנו במלכותו?

צריך לשמוח בשבת.

הם מקבלים מידה כנגד מידה.

בשבת אנחנו מראים שיש מלך על העולם.

אתם עדיי.

אתם עדיי, אומר על ידי הנביא. אתם עדיי, אתם מעידים.

כשאני ברדתי את העולם בשישה ימים בשביעי שבתי.

למה אתם שובתים בשבת?

בגלל שאני שבתי, אז אתם מעידים.

בייכולו השמיים וארצו כל צבא העם.

בייכל אלוהים ויהיו משמיעים מלכותו אשר עשה.

אנחנו מעידים.

אז אם אנחנו נשמח בשבת, נשמח גם במלכותו,

שנאמר

יישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת מקורי עונג שבת. יוחנן, יישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת מקורי עונג שבת.

עד עד מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם שמיעי שבת עד מקדשם, מקדשם, מקדשם, מקדשם, שמיעי שבת

תודה רבה לכם

שיהיה שבת שלום

שבת שלום ומבורך

גוד שבס

שבת שלום

בריאות והצלחה

לכל מיני דמיטה,

בעיקר שמחה.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה,

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, את ה' בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה, יאללה רוצו

לשמוח בנרות ובקיום המצוות, חזק וברוך.