מדוע יוסף הצליח? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.11.2013, שעה: 17:13
"ויען יוסף את פרעה לאמור בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה". מהו ההפרש שבין נס לטבע, הרי שניהם ע"י הקב"ה. ויש הרבה מאחינו המאמינים גם שילעגו לנו באמרם, בודאי הכל ממנו יתברך אך הטבע הוא אשר נתן ה' יתברך חוק בבריאה שתתנהג בהנהגה מוגבלת בדרך סיבה ומסובב, וכך היא מציאות כל העולם הזה, רק לפעמים בשביל הכרח גדול ולמי שיש בידו זכויות גדולות הקב"ה יוצא מהגדרה זו שגדר ועושה ניסים גלויים שהם בלי שום סיבה טבעית, וכן היו כל הניסים שבמקרא ושבדברי רבותינו ז"ל.
אבל האמת היא, כי אין בין נס והטבע כלום, הכל נס הוא, כל העולם אין לו סיבה זולת רצונו יתברך ורצונו היינו מעשיו והנהגתו, כל אשר ברצונו של ה' מתהווה מאליו וזה שאנו קוראים לו נס היינו הרצון שיתהווה ענין שלא הורגלנו בו, וממילא החידוש פועל בנו להתעורר ולראות בו את היד האלוקית, וזה שאנו קוראים טבע הוא שרצונו יתברך שיתמיד באופן אחד שנהיה מורגלים בו, ויהיה בזה מקום לנסות את האדם האם גם בכזה יראה את רצון ה' לבד, או יחשוב כי מסר ה' יתברך כוחות לטבע ובתוך הטבע יש גם לאדם כח לפעול בדרך סיבה ומסובב. ז"א הטבע כמו שלמדנו השבוע הוא מטרתו לבדוק את האדם, האם הוא מאמין שיש לו כוחות לשנות דברים, להזיז דברים, לעשות דברים, כי יש דברים מוטבעים, אז אם נלך לפי הטבע, אם אני אעשה א' יהיה ב', ואם אני אעשה ב' יהיה ג', האם זה כך פועל או שהוא צריך להאמין שגם הפעולה הכי פשוטה היא רק קיום רצונו יתברך בלבד. טבע גם מלשון טובע, שהרבה אנשים טובעים בטעות לחשוב שיש חוקים קבועים ואין מה לעשות, והשבוע גם למדנו שכל הטבע הוא עבד למקיימי התורה. ז"א כמו שאנחנו לא נתפעל ואנחנו נאמר אה, ראית, העבד השתחוה לאדון שלו, ראית? מה ראית, זה דבר פשוט, עבד משתחוה לאדון, אותו דבר אם אתה רואה שהטבע משתחוה לצדיקים ומשתנה לפי רצונם זה בדיוק אותו דבר, מה אתה מתפעל? מה אתה מתפלא? אם זה לא כך זה פליאה.
ז"א טבע ונס זה חד הוא, רק יש דברים שה' החליט ברצונו שיהיו קבועים, לא תמיד, קבועים בינתיים עד לשינוי, ויש דברים שהוא רוצה לגלותם והוא עושה אותם חוץ לגדרי הטבע, ואז רואים את יד ההשגחה ברור שאין מכחיש, אבל החכמה היא לחיות ולראות בטבע נס, ולא להתפתות ולחשוב שאם תתכנן לפי מה שאתה חושב ככה יתקיים, בדרך של סיבה ומסובב.
ולפי זה הטבע אינו במציאות כלל, אלא רק כאחיזת עיניים לאדם, שיהיה לו מקום לטעות וגם לבחור באמת, ומי שכבר עמד בנסיון הזה של הטבע עד שאיננו עוד נסיון עבורו כלל, אין עוד צורך שיתנהגו עמו מן השמים מתוך ההסתר הזה, ועל כן מצויים הניסים אצלו, אדם שיודע את הדברים האלה ברור שטבע זה נס וזה הכל רצונו יתברך, אצלו הניסים גלויים יותר ומצויים תחת ידו, היינו דאמר רבי חנינא בן דוסא, מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק, אין לו שום בעיה, כי מי שאמר הוא שיאמר, מי אמר לשמן שידלוק - הוא יאמר לחומץ וידלוק, זה אותו אחד - הקב"ה, אין טבע, מי שאמר לזה יכול להגיד לזה, מה הבעיה? פירוש שהוא לא רואה שום הפרש עוד בליבו בין הנס והטבע, וממילא שווים הם להדלקה השמן והחומץ.
והנה אלה שמרבים לעיין בעניניהם בדרך סיבה ומסובב, וחושבים חשבונות למרחוק לדעת באיזה סיבה ישתמשו, יוכלו להבחין אשר אם גם תהיה ברכה במעשה ידיהם, מכל מקום ברוב הפעמים אין הענין מתפתח בדרך הסיבות אשר חשבו מראש, אלא באופן וסיבה שהיתה סמויה מעינינו מתחילה, להראות לנו כי סדר ההשתדלות בדרך סיבה ומסובב לא יועיל, שהרי אנו משתדלים בצד אחד וה' יתברך נותן מצד אחר לגמרי.
בהקמת בית הכנסת הזה ראיתי את זה כל יום, אין סיבה ואין מסובב והכל ניסי ניסים והקב"ה מזמן את האנשים ואת המתנדבים, ופעם את זה כן ופעם את זה לא ופעם זה עם תירוץ ופעם זה עם התחמקות, ופעם זה בא מרצון וזה פעם ככה וזה בא והולך ככה וההוא הולך ככה וההוא רץ ככה וכל מיני דברים כאלה, משהו מעלף, אם הייתי כותב על זה ספר יבבי. אין שום דבר, לא היתה פה תכנית אפילו, לא היתה תכנית, לא היתה תכנית, כל הזמן זה בתהליך של התפתחות, מה שהקב"ה נותן רעיון ככה זה הולך, אין שום תכנית, עושים תכנית מגבילים בדרך של סיבה ומסובב, נעשה כך אז יהיה כך אז יהיה כך אז יהיה, אין, חשבנו שיהיה כך, נתפתח כך, נהיה יותר גדול כך נהיה כך, התקרה עלתה הרצפה ירדה, נהיה ככה פה שמה זה נישה פה ככה.... אוווווו איזה דברים, ורעיונות והזדמנויות, פתאום מישהו זורק רעיון, מישהו אומר ככה ואומר אפשר להשיג ככה ואומר ככה, נפלאות הבורא, ניסי ניסים, ניסי ניסים. לכן ראוי מאד בחנוכה דווקא לפתוח את הבית כנסת, ובערב ראש חודש, ולעשות בעזרת ה' יתברך קידוש ה' גדול.
אז לכן, מי שחושב שהכל הולך בדרך של סיבה ומסובב, וחושב איך הוא ישתמש בסיבות, יוכל להבחין שגם אם תהיה ברכה במעשה ידיו אבל זה לא מתפתח כמו שהוא תכנן, ובסוף זה בא מכיוון אחר וכו' וכו'.
היה פה רצף שקראנו לו ה-רצף אפילו שהוא מעולם לא היה רצף, והיה בא ולא בא ותמיד יש לו כל מיני הסברים ופה ושם, עכשיו הוא לא יודע בכלל שהוא בא או לא בא, אז בא רצף אחר ונהיו החברה פה רצפים, וכולם נהיו רצפים ואנשי גבס ואנשים שעובדים פה קבוע נהיו כל בעלי המלאכה, משהו מדהים לא יאומן כי יסופר. ובשביל לגמור את הספריה אז אין עבודה בדיוק לזה שצריך לעשות אותה בשביל שהוא יוכל להיות פנוי לבוא מהבוקר, פלאי פלאות, משהו תכניות שהקב"ה מתכנן, אם ירצו או לא ירצו, ככה זה הולך.
ואם כן הבל הבלים הוא כל עיקר מחשבתו אשר ישקול בשכלו בענין הסיבות. מאחר שנעלם ממנו פי רבבות מאת אשר ידמה לו שידע, האם אין זה סכלות גדולה למעלה ראש? הרי בן אדם רואה דרך מסויימת, אני חייב לעשות כך, ואם אני אעשה כך זה יצליח ואם לא זה לא יצלח. אתמול הייתי עם מישהו למעלה, היינו צריכים לשים איזה פאנל כזה מעל המראה, ואין חריץ להכניס, אמרתי לו אין דבר כזה, זה חייב להכנס, אין דבר כזה, אומר לי אין הנה אני מנסה וניסה לדחוף עם זה, אין, בסוף אמרתי לו תביא של ס"מ על ס"מ והכל הסתדר. איייי. דברים מדהימים. אתה צריך להתעקש לקב"ה יש פתרונות, לי אין אבל לו יש, ואם הוא ירצה הוא יתן את הרעיון את הפתרון, מה זה אכפת לי איך, אני רוצה ככה וככה זה יהיה, איך לא משנה מה זה משנה. למה אני צריך להגביל את עצמי לצורה אחת אם אפשר בכמה צורות, רציתי לעשות פה ספריה, נגר נוכל ורמאי החליט שהוא לא רוצה לעשות, לקח את הכסף והכל, לא רוצה לעשות ספריה. נו, אז מה עושים? אז נשארנו בלי ספריה, הבאנו עוד בן אדם והבן אדם הבטיח שיעשה ספריה בתקיעת כף וגם לא עשה, בסוף בא מישהו בכלל מכיוון אחר ואמר אתה רוצה שאני יעשה לך ספריה מאלומיניום וגבס, אמרתי לו וולקם, והנה הספריה מתחילה לרקום עור וגידים. מי חלם ספריה מגבס, כולם עושים מעץ. אז הנה אתם רואים, אתה מתכנן ויכול לחשוב, פתאום הקב"ה מביא לך מכיוון אחר, מה אתה, מה אתה דואג, אני מסדר לך, אתה רוצה ספריה - יהיה ספריה. אבל צריך גם להיות בעלי זכויות להקים את הספריה, למה ספריה זה כל הספרים שילמדו פה. אייי.
ואם כן הבל הבלים הכל הבל הבלים, כל עיקר המחשבה ששוקל בשכלו בענין הסיבות, מאחר שנעלם ממנו פי רבבות ממה שהוא מדמה לו שהוא יודע, והאם אין זה סכלות גדולה למעלה ראש? ואחר כל אלה כאשר ה' מצליח בידו, ואם גם באופן אחר הרבה לגמרי ממה שהוא תכנן, מכל מקום אם בכל אשר יתפתח יש איזה נקודות קטנות דומות במקצת למה שהוא חשב, הוא כבר מדמה בנפשו איזה חכם הוא וכוחו ועוצם ידו עשה לי את החיל הזה. הכל קשקוש בגרוש והכל מאיתו יתברך בס"ד והכל רעיונות מאת ה' יתברך ואין שום דבר מה שאדם בעצמו חולם חלומות.
גם הצדיק הגדול ביותר יכול ליפול בפח הזה, ולחשוב שיש בכוחו והוא עושה והוא פועל והכל מסור בידו, ועל כן יוסף הצדיק שבא לפני פרעה, הקדים להודיע לו ראשית דבר בלעדי, שלא תטעה, אין פה אני בתמונה, בלעדי האלהים יענה, אני לא שום דבר, מה אני, פירוש, לא שייך בשום פנים שיוכל אדם לחשוב חשבונות ולשער השערות ולבוא לידי מסקנות אלא רק ה' יענה. ומה יעשה אדם ויינצל מפח המוקש של הטעויות הללו שהוא מייחס כל דבר לעצמו? ומה יקרב אותו שהכל בא לו ישר ממנו יתברך? ומה יכריח אותו שאין כח ומציאות כלל בסיבות כלל? העצה היותר ברורה לזה זו התפילה, התפילה קובעת בנפשו של האדם את ההכרה כי רק בבקשה שהוא מבקש ממנו יתברך יוכל להשיג את משאלות ליבו ורק ממנו יגיע הכל. אם הייתם רואים כמה פעמים התפללתי שלכבוד ראש השנה לפחות יהיה גמור בית הכנסת שנוכל להתפלל בראש השנה, הרי יום לפני אף אחד לא האמין שמחר נתפלל, מי שהיה פה וראה מה עוד צריך לעשות לא יכול לשער שאפשר בחצי יממה להספיק מה שלוקח במשך שבועיים בערך לפחות עם שלשים מתנדבים לפחות, וכל הפינישים והכל והכל הסתדר אפילו כסאות לא היה, כלום, וברגע האחרון ישבו פה אנשים ולמדו את מלאכת הנגרות בשביל לעשות, כי החברה שהבטיחה לא קיימה ולא עמדה בזמן, אז הקב"ה עזר שזה בא בדרך כזאת ואחרת, לא יאומן כי יסופר, לא יאומן כי יסופר.
מה יכול לעזור לאדם לברוח מכל מחשבה של כוחי ועוצם ידי? התפילה, שאפשר להשיג הכל אבל רק מאיתו יתברך. אמרו ז"ל בגמרא בפסחים קי"ח, קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, פירש רשב"ם, כלומר נס גדול, כמו שקריעת ים סוף היתה נס גדול אז מזונותיו של האדם נס גדול. למה אתם חושבים לחשמלאי שלנו אין כל יום עבודה, אם היה לו איך הוא יכול להתנדב פה, אז לכן הוא יכול להתנדב פה. אבל זה לא מספיק, זה גם צריך שיהיה לב שהוא רוצה להתנדב, כי יש הרבה אנשים אין להם עבודה סתם והם לא מתנדבים ולא עושים כלום, אבל פה לפחות מה שהוא עושה בהתנדבות זה הרבה יותר ממה שהוא מרויח בפרוטות, מה זה פרוטות, מזונות קצובים גם אם לא תעבוד, גם אם יהיה אדם חולה בבית חולים גם כן יהיה לו מה לאכול, אבל את הזכויות מאיפה יביא, זכויות צריך, אם יש זכויות שווה לעבוד, אם אין זכויות בשביל מה לעבוד, בשביל כסף? אפשר לשבת בכולל וללמוד והכסף יגיע גם כן. אף אחד לא מת מרעב, אוכלים יותר אוכלים פחות אבל אוכלים, ומי שאוכל פחות זה יותר בריא.
אמרו ז"ל, קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, פירש רשב"ם כלומר נס גדול, ואין הכוונה שהנס גדול וקשה לפני הקב"ה חס ושלום לעשות נס גדול, כי אצל הקב"ה הכל שווה, לברוא את העולם זה במאמר אחד, בעיה בשבילו? מה זה נס. אז מה זה נס גדול? מה זה נס גדול? אלא הפירוש שמצידנו צריכים אנחנו להתבונן ולהכיר את הפלא הנפלא והנס הגדול על פי השגתנו, ז"א אצלנו זה פלא נפלא ונס גדול על פי ההשגה שלנו אנחנו צריכים להתבונן ולראות. זה מה שכתב שם הרשב"ם, ונפקא מינא, אז מה אם זה נס גדול, מה נפקא מינא? למיבעי רחמי, כיון שזה נס גדול אנחנו צריכים לבקש רחמים, שיהיה לנו נס גדול, שיהיה מזונות. כי בבקשת הרחמים אנחנו מכירים את הנס הגדול שבמזונות איך הקב"ה מסובב סיבי סיבות.
אתם רואים את הפלדלת הזאת ככה היא נראית גועל נפש, לא יפה, הכל כבר דהוי ומלוכלך, מה לעשות, אז לקנות טפט עולה מאות שקלים, ולהתקין אותו ולהביא מתקין בסוף עולה לך כמעט חצי דלת, פתאום ניגש אלי בן אדם ואומר, אתה יודע יש ציפוי לדלתות מפח וזה ופה ושם, טוב, והלכתי לראות, אתם לא תאמינו, הבאתי מהנדס אמרתי לו בכמה קניתי את זה, ציפוי לדלת מפח מילימטר וחצי עם ריקועים, כמה זה? אמר לי מינימום אלפיים שקל, אמרתי לו וכמה אם אני קונה פלדלת עם ריקועים כאלה משני צדדים, ריקועים כמה עולה? אומר שבע שמונה אלף שקל, אמרתי לו קניתי את זה ב-350 שקל. לא צריך טפט ולא צריך להדביק ולא צריך מיומנות ולא צריך בטיח, בא הכל מוכן, אתה רק שם את זה לפי מידה שנתת להם, הלחמות קטנות בצד, שלום יש לך דלת חדשה. מדהים, נו מי יכול ל חשוב על דבר כזה, חסכון של עשרות אלפי שקלים לדלתות וכו' ועבודה קלה ובמהירות וכו', נו אתה יש לך שכל בשביל דבר כזה? אתה יכול לתכנן דבר כזה? מי יכול ל חלום בכיוון בכלל לחשוב שאפשר להביא כזה דבר מפח עמיד, אתה יכול לצבוע אותו איך שאתה רוצה מתי שאתה רוצה, מי יכול, אי אפשר לשרוט את זה ולקלקל את הטפט ולא שום דבר. מה, רק ה' יתברך.
בבקשת הרחמים אנחנו מכירים את גדולת הנס בדבר המזונות, ורוב בני האדם טועים וחושבים שזה ענין טבעי, תעבוד תרויח, לא תעבוד לא תרויח, מה פירוש. ועל ידי זה מבררים בתפילות לעצמנו שאין טבע כל עיקר, אין טבע כל עיקר, אין טבע, אין מושג טבע, טבע זה טבע, הטבע זה אלהים, גימטריא אלהים, הכוזרי אומר, הטבע זה גימטריא אלהים, מה הוא רוצה להגיד, סתם גימטריא שזה יוצא כאילו החשבון? אומר לא, הטבע זה אלהים, אין טבע, יש רק אלהים, אין דבר כזה הטבע, זה אלהים, זה האלוקות עצמה, זה רצונו יתברך שהוא יהיה כך, זה הכל, אין פה משהו אחר, אין פה משהו שעומד בזכות עצמו, אין דבר כזה. והכל זה ממנו יתברך בא לנו מבלי סיבה זולתו, ועל כן אך ממנו נבקש ונשיג, אם תבקש מהקב"ה תוכל להשיג, אם הבקשה האמיתית בהתבטלות אמיתית ואתה יודע שבאמת אין הטבע ואין כח בטבע, לא להועיל ולא להזיק ולא שום דבר, אלא לפעמים מראים לבן אדם איזה סימן של בעיה, של צרה, של חולי, זה רק איתות, הקב"ה מאותת לבן אדם, יש בעיה איתך, תקן את עצמך אז אני אסלק לך את כל הבלגן ואת כל הענינים, זה רק איתות, זה כמו שיש איזה כתם בדלת אז יש טינר, לוקחים ומנקים את זה ושלום על ישראל, אבל צריך לדעת שיש טינר, אם לא יודעים אז זה נשאר, כי אם עושים בסבון זה לא יורד, צריך לדעת מה צריך בדיוק לעשות בשביל לתקן.
ז"א, הכל רבותי תלוי בתפילה של האדם ובהכרה שהכל מאיתו יתברך, אין שום סיבה ושום מסובב ושום דבר אחר כלל. מי ידע את זה? יוסף הצדיק, מה הוא אמר? בלעדי האלהים יענה, אני לא בתמונה, גם זה שאני פותר חלומות זה לא אני, ה' נותן לי את הפתרון ואני אומר, זה הכל.
אז ז"א, יוסף זה שלא תלה בעצמו שום דבר, ה' תלה בו את כל העולם כולו, מסר לו את השלטון על כל העולם, הוא מלך במצרים שמונים שנה, לא היה עוד מלך כזה בעולם שמלך שמונים שנה רצוף על כל העולם, אברך צעיר, הכלכלן הגדול מספר אחד בעולם. לא סטנלי פישר ולא אובמבה ולא בטיח ולא כלום, והוא נער, איייי. אבל היה לו חינוך מהבית, הוא למד אצל יעקב אבינו שמה אמונה, הוא למד שמה מה שצריך, הוא בא מבית טוב, וזה הקטן שבאחים, אתם מבינים, זה הקטן שבאחים. אז ז"א אדם צריך להבין, תלוי הכל בה' יתברך ומי שתולה עצמו בה' יתברך מסתייע בה' יתברך, כמו שאומר חובת הלבבות בשער הבטחון בפתיחה, שאם אדם בוטח בה' נפלא מאד, אבל אם ה' מסיר את בטחונו מהקב"ה ותולהו בזולתו, הקב"ה מניחו ביד מי שבטח עליו, ומסיר השגחתו ממנו. אם אתה מאמין שמישהו אחר יעזור לך, אז תסתדרו, אני כבר לא בתמונה כי אתה יודע להסתדר, אבל אם אתה יודע שרק ה' יתברך הוא קובע אז הוא יעזור לך, הוא משגיח עליך ויסדר לך את הכל, אבל אם אתה תולה בעצמך או בזולתך תדע לך שה' מסיר את ההשגחה ממך. אז מה כדאי? "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", יש יותר טוב? אם אומרים לך עלה לאוטו, אני לוקח אותך לאן שאתה רוצה, מה אתה דואג? אומר הקב"ה עלה, אני מסיע אותך לאן שאתה רציך, יש לך ספק שתגיע למקום לאן שאתה צריך? אין שום ספק.
אז לכן יהודים יקרים, צריך לדעת, אין טבע, הכל נס, ומי שלא מאמין בזה אומר הרמב"ן אין לו חלק בתורת משה רבינו. ואלה שאומרים אני אני אני זה כופרים, זה כפירה, אדם שתולה בכוחי ועוצם ידי זה כופר, זה כפירה, כאילו הוא כח עצמאי בבריאה בלתי נתון להשגחתו הנהגתו ויכלתו של הקב"ה כאילו הוא רשות בפני עצמה, זה עבודה זרה, רשות בפני עצמה. אין דבר כזה, בעזר ה', בעזר ה', בסיעתא דשמיא, תמיד בעזר ה', אני לא עושה כלום, בעזר ה' בסיעתא דשמיא, הבנתיוכם?
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.