לפני נמצא קונטרס בודקין, כיצד בודקין בענין בשר חלק בית יוסף, ובגדרי ההבחנה וההבדלה בין סרחות לרירין ובמצב הבודקים והבדיקות בימינו. כולל דברי חכמים, שאלות ותשובות, חילופי מכתבים, חקרי הלכות בירורים ודינים העומדים על הפרק ובהם דברים הנוגעים למעשה. נכתב ע"י הרב חיים רוטר, מחבר ספר שו"ת שערי חיים. וזה נכתב עכשיו מהעיר אלעד, מי שירצה להשיג את החוברת אז זה באלעד, רח' חוני המעגל 20, טלפון 03-9097648

ואנחנו נתחיל עם מה שהוא כותב, פתח השער, ואחרי זה בשער ואם ירצה ה' בערב נפתיע עם הקדמה וכמה  חשיפות מדהימות.

פתח השער, לכבוד הרבנים הגאונים מנהלי מערכי הכשרות בארצנו הקדושה שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, יראתי בפצותי את פי בפני אלפי ראשי בני ישראל, אולם מכיון דקיימא לן דבאיסורא אין חכמה ותבונה ואין עצה לנגד ה' באתי בשורות דלהלן: ובזה אחיל, קונטרס זה כיצד בודקין, אין מטרתו לערער ואף לא להרהר על שום רב נותן כשרות בישראל ברמה האישית, אלא לדון לגופו של מצב, ומיכמוכם יודע שהתורה ארוכה מיני ארץ, ולא כל רב נותן כשרות יודע את כל חלקי התורה, ולדאבוננו יש רבנים שנותנים כשרות על אף שאין להם את הידע ההלכתי המעשי, וזאת על סמך בדיקתם והיכרותם עם כל הגורמים בשטח, והמון העם סומך על חותם כשרותם, אף שאין להם כלל את הכלים האמיתיים לפקח ולהשגיח, כך שאין לחתימתם תוקף של עד אחד נאמן באיסורים, מלבד עוד הרבה רעותות מבחינה הלכתית שמי כמוכם כבוד הרבנים שליט"א יודעים וגם הרבנים שיש להם את הידע ההלכתי ונמצאים בכל זמני השחיטה והבדיקה, אולם כשאין להם כלל יד בחלק המעשי לא הועילו בזה הרבה.

וכבר עורר על זה הריב"ש בסימן תקצ"ח כך שגם הם נצרכים לסמוך על השוחטים ובודקים, ואוי לאותה בושה שהשוחטים ובודקים מכירים ברבנים נותני הכשרות שאין להם הבנה בחלק המעשי. ולמעשה הם פועלים לפי הבנתם ולפי הלחץ, בלי פיקוח מעשי שהוא יסוד גדול בכשרות.

והנה, לאחר בקשת המחילה אל נא יחר לכם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א ואדברה, דהלא יש כאן שאלה יסודית, וזאת מכיון שהפער בין אחוזי בשר החלק בין ועדי הכשרות למיניהם באותו מקום ובאותו עדר, יכול להגיע לעשרות אחוזים, ואם כן נשאלת השאלה היכן האמת? דהלא ורבני ועד הכשרות שמוציא פחות אחוזים סבירא להוא דרבני ועד הכשרות השני מאכילים נבלות וטרפות את ישראל, זאת ועוד, דהלא ההבדל בין סרכה לריר יכול להיות כחוט השערה, ובקל יכול הבודק לנתק סרכה כשלדעתו היא ריר והוא למעשה מאכיל טרפות את ישראל. האם למעשה לכבוד הרבנים הגאונים יש בזה הוראה ברורה?

וביותר, איך אפשר לסמוך על חותם כשרות שכתוב בו חלק בית יוסף ללא סרכות וללא רירין בשעה שמי כמוכם כבוד הרבנים האונים שליט"א יודעים שזה שקר ודאי, שאין אפשרות כזו  יותר לשלושה אחוזים באופן ממוצע.

וזה לשון הבית דוד, ביסוד הבית סימן ל"ט חלק ו', סוף סימן ק"ח, ועיין שו"ת דעת הזבח שם בסימן כ"ב, בענין מה נקרא גלאט כשר, והאומרים שאוכלים גלאט כשר בלא שום סרכה כלל, לא ניתן להאמין, כי במדינתנו שכיח כמעט בכל בהמה סרחה שלא כסדרן, וזה ארבעה וארבעים שנה שעוסק בשחיטות ולא יוכל להגיד בודאי שבא לידו וראה אחת של בהמה שלא היה בה סרחה כלל, עיין שם.

ואין לי אלה לסיים דברי החתם סופר, בשאלות ותשובות שלו בחלק ו' סימן פ"ה וזה לשונו: ואמנם נזהרתי מאד שלא ללחום עם שום אדם, ולא נזכר שום אדם באגרות שלי כלל, ולא יראה החוצה שום התגרות אדם באדם כי אם האמת לוחם עם השקר. החתם סופר מעיד על עצמו שהוא לא לחם באנשים, הוא לחם בשקר, האמת בשקר, זה לא משנה מי האיש שעמד מאחורה.

לכן ראיתי חובה בעצמי בקונטרס זה לעורר את כבוד הרבנים הגאונים שליט"א נותני הכשרות, לראות כל אחד ואחד מה שביכולתו לעשות בענין זה, כי בנפשנו הדבר. מינאי אסקופא נדרסת עבד לה' חיים רוטר.

זה פתח השער מופנה למנהלי ועדי הכשרות נותני הכשרות הרבנים וכו'.

בשער, יתברך הבורא וישתבח היוצר אשר קדשנו לעבדו בלבב שלם וקידשנו וטהרנו, על ידי המנעותנו ממאכלות אסורות וכדכתיב "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני" מה שרואים ישראל דכתיב בהם אנשי קודש תהיון לי. אז התורה מצוה אותנו להיות אנשי קודש, ולהתקדש בקדושתו יתברך.

אני לא אעמוד על כל המקומות שהוא מציין, אתם תפתחו אותם, אני אגיד את כל המקורות ואתם תעברו עליהם אח"כ.

והנה בעוונותינו הרבים לפי שנשמע כמעט ואין איתנו מי יודע, מה בסדרי הבדיקות בשחיטת בהמות, והטעם בזה שבמשך הזמן נשתנו סדרי עולם וכמעט בטל המסורת בזה, בבדיקות פנים וחוץ, שבודקים בהמה את הריאה בודקים בדיקת פנים, אחרי זה מוציאים את הריאה בודקים אותה בחוץ, ונשתנו סדרי עולם כמעט בטל המסורת בזה בבדיקות פנים וחוץ, כך שאין מורא לעוסקים בזה שמא יבדקו אחריהם, שגם רבים מהרבנים המכשירים והמשגיחים אינם מתיימרים בכלל להבין בחלק המעשי במקצוע הזה של בדיקות פנים וחוץ, וסומכים בזה לגמרי על מומחיותו וישרותו של השוחט והבודק, כשזה בשונה ממעשה השחיטה ובבדיקת עופות ששם יש הרבה שמצויים אצל השחיטה שבקיאים בזה ויכולים להבחין בעצמם בעבודת השחיטה והבדיקה וגם שאין שם בדיקת פנים ועם כל זה צריך להיות השוחט ובודק ירא שמים, עם כל זאת ששמה בקיאים יותר, כי הרבה במעשה הבדיקה ומשמוש הבדיקות תלוי בבודק עצמו.

אבל סומכים בזה על מומחיותו של השוחט ובודק ועל אחת כמה וכמה בדיקת פנים בריאה שהכל תלוי בהובנתא דליבא, כמו שכתוב במגילה כה. וכמעט ואי אפשר לבדוק אחריו, אחרי הבודק פנים, בבחינת מי יבוא אחריו מלך. ומלך פורץ גדר, זה ברמז על אלה שמורידים סרחות וכו', מלך פורץ גדר כמו שכתוב בבא קמא ק. ולכן כל אחד סומך על חברו בזה, כך שבסופו של דבר כל הכשרות מסתמכת על בודק חוץ ופנים, ואין בודקים אחריהם כמעט בבחינת אין בודקין מן המזבח ולמעלה, בהשאלה. בקידושין עו. על אף שעל רבים מהם אף אחד לא היה סומך בשאר חלקי השו"ע, הם מפני חוסר בקיאותם, הבנתם וידיעתם בהלכה, והן מפני אישיותם, ועוד.

אז אחד אומר אני סומך על הכשרות של הרב פלוני ואחד אומר אני סומך על הכשרות של הרב פלוני, כן אבל הרב פלוני הוא לא הבודק פנים ולא הבודק חוץ, ומי שמה בודקים את הפנים והחוץ שעל זה מסתמכת כל הכשרות? אתה מכיר את האישיות שלהם? אתה מכיר במעשיהם? מכיר ביראתם? יודע את ידיעתם בהלכה? בכל שאר חלקי שו"ע אתה תסמוך עליהם? אז על מה אתה סומך?

ועיין בשו"ע סימן ל"ט, שהבודק צריך להיות ירא שמים, ויש קולות בבדיקות שאין סומכין אלא בבודק כשר וירא את ה' מרבים, לא סתם ירא שמים, אלא מרבים, מיוחד ביראת שמים. ומציאות זו שיהיה יראת שמים על שוחט ובודק כמורא בשר ודם הוא יסוד גדול בדיני שחיטה ובדיקה, עיין בשו"ת חת"ס יו"ד סימן י"ג ובישועות יעקב סימן ס"ד ס"ק ב', דרכי תשובה סי' ס"ה ס"ק צ"ג. וכשנפל היסוד כמעט ונפל הבנין. אם אין לו מורא שמים לשוחט ובודק, מורא שמים כמורא בשר ודם, שזה התנאים נאמר להם שאם יהיה להם יראת שמים כמו יראת בשר ודם הלואי, הלואי, אז זה מינימום המתבקש משוחט ובודק, מינימום, והוא צריך להיות מרבים אז עוד יותר ממינימום.

וביותר, חוסר הידיעה והבהירות להבחין ולהבדיל מהו ריר ומהי סירחה, וזה זועק עד לשמים, כי אם אין דעת הבדלה מנין? עיין בירושלמי ברכות פ"ה הלכה ב', דמה שזה מכשיר זה מטריף, ומה שזה מטריף זה מכשיר, וזה אומר הני רבנן רבנן והני רבנן לאו רבנן. זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה, כמו שסנהדרין כ"ג. ואנחנו לא נדע מה נעשה.

ואבן מקיר תזעק, איך יתכן פערים כה גדולים באחוזי הבשר החלק בין ועדי הכשרות למיניהם, וזו שאלה שאין עליה תשובה, דהתשובה האמיתית היא מזעזעת וזו זעקה ללא מענה! והרב לנדא השמיע באחד השיעורים שהלכו לבדיקה, זה מופיע באתר שופר. טי וי, והלך אחד האנשים שלו לאיזה מפעל לבדוק, ושמה הבינו מה הם רוצים אז הוא אמר לו אתה לא תוכל למצוא פה יותר משבעה אחוזים, לפי מה שאתה רוצה חלק בית יוסף, אבל אם אתה תתחבר לרב השני ששוחט פה אז תוכלו ביחד, אתה תקח את שלך והוא יקח את שלו. אז הוא אמר לו אני רוצה לראות את המפעל, אז הוא אמר לו אבל במהירות, תעשה ביקור קצר, אז הוא אמר לו למה קצר? כי הוא אמר לו בזמן שאתה תבקר הם יפסיקו את השחיטה שלא יראה במעלליהם. ואחרי שנגמר הביקור בלילה הוא פגש את הגוי הזה ושאל אותו מה קרה אחרי שאני הלכתי, אמר לו הכל חזר כרגיל שישים אחוז יצא חלק בית יוסף. אבל אתה שאתה מחפש באמת זה רק שבע אחוז. אתם מבינים איך זה עובד? ואני יודע גם מי עושים את זה, ובערב אני אשמיע לכם כמה עובדות מדהימות. אם ירצה ה'.

ובדקתי את הנושא הזה ונושא זה חמור בשבע בדיקות, בחורין ובסדקין, וניפיתי בשלש עשרה נפות, עד שידי יד כהה מגעת, וגיליתי לתדהמתי, כי באמת היודעים מה נעשה בזה אינם אוכלים כלל בשר בהמה, וטעמם עמם שאין טעם בשר בפיהם, כי רבה המכשלה בזה מאד בעוונותינו הרבים, ויש שאוכלים רק לפי מספרים שידועים להם, מספר בהמה הזאת, לא כל השישים אחוז, מספר בהמה זאת שהם יודעים שזה ודאי ודאי רק הם אוכלים לעצמם מהשחיטות שהם שחטו בעצמם. ויש שאוכלים רק מבשר חבורה, חבורה שעושים באופן פרטי, שלצערנו אין זה פתרון לרבים, וגם שם הדברים לא פשוטים, כך שאין זה מציאה גדולה.

ופניתי לזקני הרבנים, ואמרו לי שמכיון שהפתרון שאני מציע עלול לגרום ליקור הבשר מכיון שאחוזי החלק ירדו למתחת לעשרים אחוז באופן ממוצע, וכשם שמצוה לומר דבר הנשמע ביבמות ס"ה, וגם שאין הפתרון מהיום למחר, והצנועים ימשכו ידיהם מאכילת בשר, זה אני לא מבין בכלל כי בדאורייתא חייבים להתריע, ומאידך גיסא רבים יאמרו מי יאכילנו בשר, ואי אפשר לאסור לכלל הציבור אכילת בשר במצב זה כך שיתכן שהנזק רב על התועלת כך שלא כדאי לצאת עם קונטרס זה לציבור הרחב, ומוטב שיהיו שוגגים כמו שכתוב בביצה ל. ועיין בשו"ע סימן תר"ח וצ"ע. אבל בדאורייתא למדנו שצריך להתריע וכו', אבל זה מה שאמרו לו, אבל בס"ד ידידי הרבנים הגאונים והשוחטים ובודקים שליט"א התחילו להכשיר מורי הוראות מכל החוגים והעדות לבדיקות פנים וחוץ כדי כך שתחילתו של הפתרון כבר נעשה ולכן בתחילה ראיתי צורך להוציא קונטרס זה לרבנים וראשי הישיבות בלבד, לפרוש את השמלה בפניהם. כי היכי דלמתיין שורא מכשורא, כל אחד יטול חלק באחריות. לשמוע את חוות דעתם לפתרונות בעיה כאובה זו ותשובה ברוב יועץ. ואם טעיתי איתי תלין משובתי וה' יכפר.

ובעניותי נראה דמכיון דמאז ומעולם מסרו אבותינו ורבותינו את נפשם מדור דור על השחיטה ועל זהירות ממאכלות אסורות, שזהו מיסודות התורה וקדושת עם ישראל, ולכן מן הראוי ואולי אף חובה על הרבנים וראשי ישיבות הנכבדים, ויחידי סגולה בכל מקום, לבדוק ענין זה לעומקו, וגם את מה שכתבתי בעניותי בקונטרס, ואם אזכה שממצב של אין בודקין יהפך המצב לאור היום בודקין, ושהרבנים והמשגיחים ידעו כיצד בודקים והיה זה שכרי.

ושוב התבוננתי וראיתי שיתכן שיהיה תועלת בפרסום הדברים גם לכלל הציבור, וכולי תקוה ותפילה שאכן יהיה כן בס"ד למנוע מכשול בדבר חמור זה שהוא מיסודות התורה וקדושת עם ישראל. וידידי הרבנים חזרו והסכימו עמדי שראוי ונכון לפרסם הדברים. והטעם בזה כדלהלן: דהנה לפני כמה שנים חכם אחד הרעיש על ענין הסכינים עד כדי כך שלדעתו המכשלה רבה בזה, ואע"פ שלא נתקבלו דבריו ורק מיעוט נגררו אחריו ואוכלים אך ורק משחיטתו כמונו, כמונו, שאנחנו אוכלים משחיטתו, אולם השפעת דבריו חדרה לציבורים רחבים ביותר וענין הסכינים השתפר לאין ערוך, כך שבכל מקרה יש תועלת בדברים וגם אם ציבור קטן יכנס לעובי הקורה ולעומק הסוגיה ויכיר בדברים אין ספק שהדברים יחלחלו ויחדרו למעגלים נוספים, ועל כן כל אחד ואחד שיכנס לענין זה ברצינות בלי דעות מוקדמות זכות הרבים תלויה בו. ובקיצור הוא אומר ואני תפילה וכו' וכו', מי שירצה להשיג את הקונטרס איפה שאמרתי וכו'.

אבל אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד שכבר הוזכר פה ע"י מי שדיברו כאן אז תראו עד כמה הדרים הם חמורים.

ראיתי מובא בשם ספר צפנת פענח לבעל התולדות בפרשת יתרו, ומובא גם בספר מחנה אפרים בפרשת עקב וזה לשונו: שמעתי ממורי דיש בכתבי שו"ת לרמב"ם, ששלחו מדינה אחת לרמב"ם וחתמו על שאלה זו במספר שבעים אלף איש, שאלה ששאלו שבעים אלף איש, ילמדנו רבנו, מאחר שאין תחית המתים מפורש בתורה רק בש"ס רמזו ודרשו  מהוכחות שלהם, אם כן גם לנו יש להוכיח ולדרוש ההיפך. והרמב"ם לא רצה בעצמו להשיב להם, וציוה לתלמידו רבי שמואל אבן טבון לכתוב תשובתם ותוכן ענין תשובתם הוא זה: אבאר לכם, מאחר ונמשך לכם ספק זה, אם כן אין נשמתכם מבני אברהם יצחק ויעקב רק מאנשי סדום ועמורה. והנה נפש האדם הוא דם הנעשה מברירת המאכלים, שאדם אוכל המאכלים נבררים בתוך גופו ומזה נפש האדם הוא דם ענשה מברירת המאכלים, ויש כמה מיני בירור שנעשים בגוף האדם. בתחילה על ידי שזורק את המרה טיפה במאכל שבתוך מעיו, ואז נברא רגז ועב ונעשה צואה ויוצאה לחוץ, אז קודם כל הגוף מברר את הדברים הגס והעב שאסור להשאיר אותו בגוף בכלל שזה נקרא גדולים, וזה יוצא החוצה. הבירור השני זה מי רגליים, שיוצא קודם כל שהגוף יתנקה מכל אלה, הבירור השלישי שנעשה מהמאכלים נעשה זיעה, שזה הברירה השלישית שנעשה מגוף האדם - זיעה. בירור הרביעי זה נעשה שערות וצפרניים, שאלה מותרי הגוף, שזה גם יוצא. בירור חמישי, הדם  נבלע בכבד ובטחול, וכו' ככה הוא מסביר, בסוף הוא אומר, ומבחר אדם, אחרי שנתברר כל המאכל והפך לדם ובררו מהדם את הרעלים ואת הטינופת והלכלוך והזעה והכל, אחרי הכל מה נשאר? מבחר הדם, מבחר הדם נכנס בלב ואחר כך במח, ומזה נעשה השכל והדעת, ומדבריכם נראה שאתם כופרים בדברי חכמים ז"ל, אם לא נזהרתם מאכילת איסור ודברים טמאים והשכל והדעת שלכם נמשך להכריע אל הטומאה כי ממנו הוא נעשה, ואם כן איך תוכלו להכריע בשכל שלכם נגד רבותינו חכמי התלמוד אשר רוחב ליבם רחב מיני ים.

ומי יודע אם תופעת הנושרים, שיש בעולם הישיבות היום ואצל הציבור החרדי, שזה הגיע למספרים איומים, מי יודע אם זה לא מחמת אכילת מאכלות אסורות שאנו מתריעים על זה בקונטרס הזה. והרבה תולים שסיבת הנושרים זה מהטכנולוגיה המחשבים והפלאפונים והכל, וכל שאר מרעין בישין זמרים פסולים וכו'. האמת היא שכמה שנים קודם שחדרה הטכנולוגיה שהורסת כל חלקה טובה, צריכת בשר הבקר חדרה לציבור החרדי עקב הוזלת הבשר כשהתחילו לשחוט בחו"ל. ואז מה קרה? הרבו לאכול את הספק נבלות וטרפות, וממילא כל כמה שמתרחקים מהדורות הקודמים הבעיה מחריפה, כמו שתראו בהמשך הקונטרס. וכל השאר בא כבר מהמאכלים האלה, ונמשכים לכל האיסור וכו' וכו'. ואין דבר שמטמטם את הלב הישראלי כמו המאכלות האסורות. וכבר נאבדו כמה קהילות בחו"ל על ידי השוחטים והבודקים הקלים שנתפטמו בטריפות וגברו עליהם דעות זרות עד שפקרו ונאבדו מתוך הקהל הקדוש.

ומה לנו יותר מאלישע אחר, שלא בא לאותו מעשה אלא כשאמו היתה מעוברת ממנו עברה על בתי עובדי כוכבים ומזלות והריחה מאותו המין והיה אותו הריח מפעפע בגופה כארס של חכינאי, כמבואר בירושלמי בחגיגה, אז לפיכך צריך להזהר הרבה בדבר.

ועיין מה שכתב הרמ"א כי כל זה מזיק לו לאדם בזקנותו, אפילו אם יאכל תינוק בינקותו זה יזיק לו בזקנותו. הפרי חדש כתב, כתוב ביורה דעה להלכה ברמ"א ביורה דעה כתוב, וכן לא תאכל המינקת אפילו הישראלית דברים האסורים, וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו, על זה כתב הפרי חדש שאע"פ שקטן אוכל נבלות ואנחנו לא מצווים להפרישו, זה מעיקר הדין אבל מכל מקום הפרישוהו מפני שמזיק לו בזקנותו שגורם לו טבע רע וסופו לצאת לתרבות רעה. לפי זה בזמננו שלא נזהרים מענינים אלה רוב הבנים יוצאים לתרבות רעה ורובם עזי פנים שבדור ואין יראת ה' נוגעת בליבם, ואפילו אם יוכיחו אותם על פניהם הם לא מקבלים מוסר, לכן בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגה.

אז אומר הרמ"א כי כל זה מזיק לו בזקנותו אז מובא בספר בית דוד הספרדי חלק יו"ד סוף סימן כ"א, שהוא אומר שזה לא רק לעת זקנותו ממש יצא לתרבות רעה, אלישע אחר לא רק בזקנותו, כשאמרו בפרק ב' דחגיגה, טינה היתה בליבו, וזמר יווני לא פסק מפומי דאחר, וכשהיה יוצא מבית המדרש הרבה ספרי מינים נושרים לו מחיקו, הרי  משמע שבזמן שהיה עדיין הולך לבית המדרש היה מין. וכן מה שאמרו בגמרא שם, טינה היתה בליבו, משמע מעיקרא, מהתחלה. וכן זמר יווני לא פסיק מפומי, משמע שלעולם היה נוהג כן, אלא דעל כרחך רוצה לומר שמתחילה היה דבר טמון בליבו ולא היה נודע, עד לעת זקנתו נתגלה שהיה לו תרבות רעה וטינה בליבו, דהיינו שבצעירות יש לאדם כח ורצון להסתיר את פנימיותו, מה שאין כן בזקנותו.

אז לכן צריך לדעת שכל הקלקולים הם שלב ב', שלב א' זה מה האכילה האמא את הילדים, והכל תלוי באמא, מה היא מאכילה את הילדים. ואם היא לא בודקת כי היא האחראית במבטח ומאכילה נבלות טרפים שקצים, באשמתה, לא באשמתה, מאונס, בשגגה, מעצלות, לא משנה מאיזה סיבה. אדם שבאונס נגע בברזל לוהט הוא נכווה, לא צריך במזיד גם בלי, מי שאוכל רעל בטעות הוא מת. מי שאוכל בשגגה מחוסר בדיקה כראוי שקצים ורמשים נבלות וטרפות אז הוא מיטמטם, וממילא יצא לתרבות רעה. אז מחפשים את האשם בחינוך של הילדים, מחפשים את האשם בחינוך של התלמוד תורה, מחפשים תוצאות, אבל ההתחלה מתחילה בבית באוכל, שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. אז בזה נסיים לעת עתה, וכמו שאמרנו אי"ה אחה"צ אם יהיה לנו את הזמן נוכל לחשוף כמה דברים מזעזעים, מזעזעים שעד היום לא חשפנו, אבל לאור הדברים שנשמעים כאילו מערערים על אמינות הדברים שאני אומר או אמרתי, אצטרך להביא הוכחות, כמו שאנחנו מורגלים. ועד אז היו שלום.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך....