אתה עובד? בטח! - אתה לומד? השם יעזור...

בטחון בעניני גשמיות השכל מחייב, כיוון ש:'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים', אז כיון שהכל בידי שמים אז אין הצורך לאדם להשתדל במה שתלוי בידי שמים, זה לא ביד שלך בלאו - הכי זה בידי שמים, אז מה אתה דוחף את הידיים שלך? חלק המגיע לו: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (אבות ד א) אין יותר מחלקו, חלקו זה מה שקצבו לו, חלק המגיע לו לא יגרע ולא יִתוֹסף, אי אפשר להוסיף ואי אפשר לגרוע מה שנקצב לך זה מה שתקבל בדיוק וטיפה לא יותר ולא פחות. 

ואדם לא יכול להוסיף בהשתדלות, מי שחושב: 'כשהוא ישתדל - הוא יוסיף!' - הוא כופר!! ההשתדלות היא רק עונש של גזרת: "בְּזֵיעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" העונש הזה אין לאדם להרבות אותו מדעתו וברצונו, בשביל מה אתה מוסיף לך עונש?! אתה אוהב קללות?! ה' קילל מה אתה רץ לקללה? רוץ לברכות, רוץ לברכות! הברכה - שב תלמד תעשה מצוות שמה הברכות, בעבודה - אין ברכות יש קללות מה אתה רץ? להרבות בקללות?! ומה שקשה לאדם שלא להרבות בהשתדלות...

אומר: 'איך אני אחיה? איך אני יעשה? איך אני זה....?' 

מה שקשה לו הדבר הזה - זה לא מצד השכל, כי השכל מבין: 'שמי שמאכיל את כל העולם כולו יכול להאכיל אותך סנדוויצ'ים בלי סוף...! האספקה לא הפסיקה אין בעיה: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה טז) אין שום בעיה. אז זה לא מצד השכל, מצד מה, מצד מה אתה לא יכול? מצד המידות שלך הגרועות והפסולות ומושחתות ומצד חסרון הדעת שאתה אהבל, כי גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ לחשוב: 'שביכולתו להוסיף טובה לעצמו ולמנוע הזק מנפשו' זה הגאווה הסרוחה שיש לאדם היא גורמת לו השפלה שהוא צריך ללכת ולהתעסק בקללה והוא מצייר את זה כאילו ברכה; 

"ראית איזה עבודה מצאתי עכשיו? פיש... איזה דבר, נתנו לי אוטו ונתנו לי פלאפון, וזה וזה פישששש...' 

אבל כשאדם מתבונן בשכלו ומבין: 'כי בטחון בה' היא הדרך הישרה!' כשאדם מתבונן בשכלו, ולא הרבה מתבוננים, ולא הרבה יש להם שכל... כשאדם מתבונן בשכלו הוא מבין: 'כי בטחון בה' היא הדרך הישרה' אני לא מבין! אנשים שואלים בעניני מס - רואה חשבון, בעניני משפטים - עורכי דין, בעניני רפואה - שואלים רופא, דוקטור פרופסור, בכל תחום שואלים את המומחה. 

יש אחד שהוא המומחה הכי גדול, המבין הכי גדול, והוא גם קובע את הכל, רק אותו לא שואלים, וגם אם הוא אומר לך מה לעשות 

אומרים: "נו, ברצינות! אני יכול בלי עבודה?!' 

אומר לו: 'כן אני זן ומפרנס' 

- "נו תהיה רציני, מה, אתה באמת תיתן לי כסף אם לא אעבוד בכלל? זה יכול להיות כזה דבר?!" 

וזה נקרא 'חכם' עוד... 

לא כן בטחון בעניני רוחניות, בגשמיות לא צריך לעשות שום השתדלות לבעלי המדרגה הזו. אבל בטחון בעניני רוחניות זה לא כך, זה דבר שהשכל לא מחייב. אחר שנתנה בחירה לאדם מה שייך בטחון בזה? אם נתנה לאדם בחירה לעשות טוב ורע אז איזה בטחון במה אתה בוטח בדיוק שאתה תהיה צדיק? במה? בזה שלא תעשה כלום? במה? איך תהיה צדיק? 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים', 'טוב ורע' לא קאמר, זה אתה צריך לפעול בעצמך! בגלל זה נתנה לך בחירה, 

אז מה אתה בוטח: 'יהיה בסדר!' - ???

- 'אתה לומד?' 

- 'יהיה בסדר'

 תגיד: 'אתה מתפלל בזמן?' 

- 'יהיה בסדר' 

והוא בוטח: 'שיהיה בסדר' במה אתה בוטח? לא הבנתי! יש לך בחירה: או שאתה קם או שאתה לא קם, או שאתה עושה או שאתה לא עושה, מה זה 'יהיה בסדר'? במה אתה בוטח? איך שייך בטחון במקום שיש בחירה?! בהשתדלות אין בחירה, תעבוד לא תעבוד מה שגזור תקבל – יותר מזה אין, הבחירה לא תועיל לך; 

"אני רוצה לעבוד יותר - שיהיה לי יותר" 

- אין דבר כזה! יש קצבה: 'מזונותיו קצובים מראש השנה עד אחרית שנה!' אין יותר, זו הקצבה בשנה הבאה נדבר מחדש... 

אז מה? שמה לא צריך השתדלות - עושה השתדלות פה בבחירה צריך השתדלות - לא עושה השתדלות 'בוטח'.... 

- 'אתה עובד?'

- 'בטח'

- 'אתה לומד?'

- 'ה' יעזור' 

מה צריך להיות? 

- 'אתה לומד?' 

- 'בטח!' 

- 'אתה עובד?' 

- 'ה' עוזר'. 

הפוך! והוא קורא לעצמו: 'בעל שכל'...