הטבע לא משתנה מאליו | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום לעילוי נשמת ראובן בן נחמה מנוחתו עדן.

אונקלוס,

בן אחותו של טיטוס,

רצה להתגייר.

העלה את טיטוס באוב.

ושאל אותו,

מי חשוב שם בעולם העליון?

אמר לו ישראל.

אמר לו מהו להתדבק בהם?

אמר לו יש להם הרבה מצוות, לא תוכל לקיים הכל.

לך תתגרה בהם ותהיה ראש

ככתוב, היו צריה לראש.

כל המצר לישראל

נעשה ראש.

זאת אומרת, אם אתה רוצה להיות ראש,

אז אתה תצר להם,

תעשה להם צרות,

תילחם איתם וכולי, אתה תהיה ראש.

יש לזה הסבר למה דווקא מי שהולך להיות

כזה רשע ורע, הוא הופך להיות לראש.

כי לב שרים ומלכים ביד ה'.

אז מה עושה הקדוש ברוך הוא? כל זמן שהוא לא ראש,

אז יש לו בחירה לעשות גם רע.

אבל אם הוא נהיה ראש,

אז כבר לב מלכים ושרים ביד ה'.

לכל אשר יחפוץ יתנו.

הקדוש ברוך הוא כבר מכוון את זה באופן שהבחירה לא תזיק לישראל.

טוב, שאל אותו, מה דנו אותך שם למעלה?

במה אתה נידון?

אמר לו, במאי דה פסיקה נפשי, אני פסקתי על עצמי,

כאילו הוא בחר את העונש הכי קל.

כל יום אוספים אותו, את האפר שלו,

דנים אותו מחדש,

קולעים אותו והם מפזרים את האפר שלו בשבעה ימים.

כל יום מחדש.

זה מה שהוא בחר לעצמו, כאילו מהקלים, מהעונשים הקלים.

הלך

לעילת בלעם בעוב.

אמר לו, מי חשוב בעולם ההוא?

אמר לו, ישראל.

אמר לו, מה אתה אומר? אני אדבק בהם.

אמר לו, לא תדרוש שלומם בטובתם.

אמר לו, ובמה דנים אותך?

אמר לו, בשכבת זרע רותחת.

אתם יודעים, זה מסוג הדברים שהוא תעסק בהם עם האתון.

אז בישלו אותו עם זה.

הלך, העלה, פושעי ישראל.

אמר להם,

מי חשוב בעולם ההוא?

אמרו לו, ישראל.

מי זה פושעי ישראל?

יש אומרים, זה ההוא.

יימח שמו וזכרו.

מה הוא להתדבק בהם?

אמרו בהם.

אמרו לו,

טובתם דרוש,

רעתם לא תדרוש.

מסכמת הגמרא בגיטין נ' ז'

תחזי בורא,

מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם?

פושעי ישראל, אפילו שפושעי ישראל,

ואם זה מדובר בההוא,

כמה אנחנו סובלים עד היום מזה, מהנצרות.

אז בוא תראה מה בין פושעי ישראל, או רעי ישראל.

בוא תראה מה בין פושעי ישראל לבין נביאי אומות העולם,

שהם אומרים

לא תדרוש שלומם וטובתם,

והם אומרים,

טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש.

איזה הפרש עצום.

וקשה להבין.

טיטוס

ובלעם כבר נמצאים בעולם האמת.

זה עולם האמת.

והרי הם מודים

שעם ישראל חשוב שם

בעולם הבא.

איך הם מייעצים

את אונקלוס להיות מצר לישראל?

והלוא שם בעולם האמת אחרי מיטת האדם

כבר בטל יצר הרע

ובטל חשק המידות הרעות.

אז למה הם מייעצים לו לעולל רע לישראל?

אין ספק ששם רואים את האמת.

והראייה שהם מודים שעם ישראל הוא חשוב למעלה.

והם גם מודים שהם רשעים שנידונים על חטאיהם ועל הרשעות שעשו לגבי עם ישראל.

אז למה הם עונים כך?

אלא שהרע טבוע בהם

ואינם מסוגלים להשתנות.

הנפש כל כך מלוכלכת

שאי אפשר להפריד אותה מהרע.

הרגל של שנים

עושה את שלו ונבלע בתוך נימי נפשם.

ואפילו בלי כוונה הם נוטים לרע.

וכמו שאמרו חכמים,

רשעים אפילו על פתחו של גיהינום אינם חוזרים.

למה?

כי אינם יכולים לחזור.

החטא דבוק בהם

והעבירה חודרת ומרעילה אותם לגמרי.

זאת אומרת, הם לא יכולים להשתנות.

אם הם לא תיקנו את המידות בעולם הזה,

הם לא יכולים להשתנות. מי שלא תיקן פה,

הוא נשאר אותו דבר שם.

לכן, הוא כל פעם יחזור, אפילו שהוא אומר, אין, הוא צודק, זה הכל מין נקמה.

כל מה שעשו לו זה שקרנים רבנים, שקרנים,

כן. אבל אחר כך הוא חוזר, אמנון יפוני. הוא לא יכול, הוא לא יכול להשתנות,

הוא לא יכול.

לכן, אפילו שטיטוס ובלעם מודים בחשיבותם של בני ישראל,

והם יושבים שם ברומו של עולם,

מכירים ויודעים את האמת,

רוצים לדבר ולשבח את האמת,

אבל הם מושרשים כל כך בחטא,

עד שקשה להם לעשות דבר בניגוד

לטבעם והרגלם.

ורק הגיהנום

מטהר אותם ואת נפשותיהם.

איך הוא אמר?

שהוא מבקש מהקדוש ברוך הוא שיוציא אותו האחרון מהגיהנום.

אבל גם זה רק לאחר שנים רבות.

זה לוקח הרבה זמן.

לוקח הרבה זמן. אלפי שנים לפעמים.

לפעמים יותר, לפעמים לעולם, לנצח.

ומי יודע מהו הזמן הדרוש להם לנקותם מול זככם?

כי החטא כה נשתרש בהם.

הרע כה חדור בתוכם,

עד שאפילו לאחר זמן של שהייה בעולם העליון,

עדיין לא מסוגלים להשתחרר מן הרע הדבוק בהם.

ואין כל סתירה בין מה שהם מודים בחשיבות ישראל

לבין זה שהם מייעצים לעשות להם רעה, כי הם לא שולטים על טבעם,

אלא הטבע שולט עליהם.

עכשיו נראה כמה הולמים דברי רבנו בחיה על התורה בפרשת בלעם בפסוק כי התעללת בי.

היה ראוי בלעם שיטמע בפלא הגדול הזה שהאתון מדברת,

ושיהיה נרעש מן הנס המחודש והמבהיל

עם כל ההולכים עימו בדרך.

והיה לו לחשוב

מה קרה פה

שהקדוש ברוך הוא פתח את פי האתון.

אם היה מתבונן

היה מבין שהקדוש ברוך הוא רוצה לסכל את עצתו

ולהשיב חוכמתו אחור,

שלא ילך עימם

ולא ילך לקלל את ישראל,

היה צריך להבין את זה.

אבל מתוך אכזריותו ורוע טבעו

ומרוב חפצו ללכת,

לקח את העניין כאילו בדרך תמימה,

כאילו תמיד האתון מדברת איתו,

ולכן יש עמקה אדם שמדבר עם חברו, למה התעללת בי?

מה עשיתי לו?

תמבלולו,

האתון מדברת איתך.

אתה מקשיב? גם בלי שהיא תגיד מילים. אתה מקשיב?

היא מדברת.

למה ניתן לה כוח הדיבור?

מה המטרה?

הגאון מווילנה בהדר תניהו כתב

שבעשרה ניסיונות נתנסה בלעם הרשע

ובכולן

לא השגיח בהם.

כנגד עשרה ניסיונות שעמד אברהם אבינו בכולן.

בלעם הרשע עבר על כל עשר ניסיונות

ולא השגיח בהם כלל.

ולכן כתוב עשר פעמים בפרשה שלו מלאך ה'

עשר פעמים.

כי עשר פעמים הוא נתנסה.

אבל הרע היה כל כך מושרש בנפשו

והוא הורגל בו

עד שלא היה יכול להשתמש בשכלו והכרתו העליונה שזיכו לו מן השמיים.

מן השמיים זיכו אותו לכבודן של ישראל.

נתנו לו נבואה, הוא לא ראוי.

הוא היה פושע גדול, הוא היה הכי טוב שלהם.

הכי טוב שלהם.

חי עם האתון. הכי טוב שלהם.

רואים היום את כל המטומטמים האלה, חתונות של גברים עם גברים, נשים עם נשים,

שלוש אימהות לילד אחד.

לא יאומן כי יסופר.

עושים חתונות לסוסים.

כן, הרפורמים עושים חתונות לסוסים.

בר מצווה לכלבים.

ואומרים קדיש גם.

כן, אומרים קדיש, כן.

ומברכים על הבר מצווה, בור יחתו.

אלא יאומן, אני אומר.

אז הרע כל כך השתרש בנפשו והתרגל בו עד שלא היה יכול להשתמש בשכלו ובהכרתו העליונה שזיכו לו מן השמיים.

והרגליו הרעים שלטו עליו

עד שהוא נידרדר לטמיון ולאבדון.

בואו נראה דוגמה הפוכה עכשיו.

להבדיל,

בין חיים למתים.

מכריז אליהו בשמיים,

פנו מקום לבן לוי, פנו מקום לבן לוי.

כשצדיק עולה למעלה,

משלחות מלאכים טובים מלווים אותו,

יוצא כרוז ומכריז, מגיע הצדיק לעולם.

פנו מקום לבן לוי.

הלך

ומצא את רבי שמעון בר יוחאי שיושב על שלוש עשרה כיסאות של זהב.

רבי שמעון מכובד מאוד למעלה,

יש לו שלוש עשרה כיסאות של זהב.

אמר לו אתה בן לוי?

הוא שמע את הכרוז,

שואל, אתה בן לוי?

אמר לו, אין, כן.

אמר לו, נראתה הקשת בימיך?

אמר לו, כן.

אמר לו, אם כן, אתה לא בן לוי.

אתה לא ראוי לכרוז הזה שאני שומע שהקשת

אינו אלא אות ברית

שלא יחרב העולם.

ואם יש צדיק גמור בדור,

אין צריך אות.

הוא מגונן על כל העולם.

ולא היא.

מה זה ולא היא?

באמת לא נראתה קשת בימיו של בן נבי,

אלא סבר.

אני לא מחזיק טובה לעצמי.

שנית ל...

שלא הייתה קשת בגללי?

לא מחזיק טובה לעצמו.

וקשה.

למה נמנע רבי יהושע בן לוי לומר את האמת שהקשת לא נראתה בימיו?

אתם יודעים שרבי יהושע בן נביא, אליהו הנביא היה מתגלה לו כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום.

ופעם אחת מסופר שהוא לא התגלה שלושה ימים. אז הוא שאל אותו, למה אתה לא באת?

אז הוא אמר לו, כי במרחק 12 קילומטר ממך אריה טרף אדם,

ואם הזכות שלך לא הגנה עד שם,

אז אתה לא ראוי שאני אבוא.

אז הקשת

לא נראתה בימיו.

הוא היה צדיק גדול מאוד.

אבל למה הוא לא אמר את האמת,

שהקשת לא נראתה בימיו?

האם בעולם האמת,

בעולם הבא צריך להצניע את המעשים?

דחי, שמה יש רגש של הנעת כבוד?

האם שמה תזוח דעתו של צדיק גמור שהציל את הדור מעונש המבול?

ודאי שלא.

אבל יש פה גילוי,

גילוי במדרגת הענווה.

רבי יהושע בן לוי הרגיל את עצמו כל כך במידת הענווה,

להתרחק כל כך מן הכבוד,

עד שגם בעולם האמת לא שרה ממנו מידה זו.

זאת אומרת, מה שטבוע בך, ההרגלים שלך, המידות שלך, זה נשאר שם אותו דבר.

בחייו עלי אדמות ומיעט מכבודו,

והיה משנה בדיבורו

שלא להחזיק טוב על עצמו.

להתאמץ שלא ליהנות

משבח מעלותיו,

עד שזה הפך אצלו טבע שני.

וכאשר בא לעולם הבא הגם שאין שם רגש של הנאה של כבוד,

מכל מקום, מכיוון שליבו ופיו

היו מורגלים להצניע את מעשיו בעולם הזה,

לא יכול היה לשנות ממנהגו זה גם בעולם הבא.

אז רואים שזה פועל בכל כיוון.

מה שאתה מגיע לשם, זה אתה!

שיפוצים זה רק בגיהנום.

זאת אומרת, אם אדם מקולקל, מושחת וכו',

רק הגיהנום יכול לצרף אותו, בתלוי כמה אלפי שנים.

אז רואים מפה כמה גדול כוח ההרגל ששולט על הנפש,

הן לטוב

והן לרע.

וכמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה

על הפסוק, והחוט המשולש לא במהרה יינתק.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק

שומר אדם את עצמו מן העבירה

פעם ראשונה ושנייה ושלישית,

מכאן ואילך הקדוש ברוך הוא משמרו,

שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמיים-שלוש עם גבר.

זאת אומרת, אם אדם משמר עצמו מן העבירה פעם ראשונה, שנייה ושלישית, השם רואה כמה אתה מתאמץ שלא,

אבל

אלמלא הקדוש ברוך הוא מסייעו, לא יכול לא לייצר הרע.

אבל השם רוצה לראות כמה אתה מתאמץ.

כשאתה מתאמץ,

הקדוש ברוך הוא מסייע.

לכן, מי שלא בא שלוש פעמים לנץ,

יש סנקציות.

אין שמירה עליו כבר. למה?

כי אם הוא מתרגל פעם ראשונה, שנייה ושליש, זה בדיוק הפוך

ומתאמץ לו לעבור שלוש פעמים עבירה, שאז השם מסייע.

אבל אם הוא כבר עושה חזקה שהוא לא מגיע,

כבר אין לו שמירה ואין לו סיוע, אז גם אני לא מסייע.

מי שהולך עם השם,

אני איתו. מי שלא הולך עם השם, גם אני לא איתו.

שנאמר יראיך יראוני וישמחו.

צריך להיות יראים עם יראים,

מין במינו.

אז לכן אדם צריך להתאמץ.

אדם צריך להתאמץ.

לכבוד השם צריך להתאמץ. הרי אתם אומרים, ואהבת את השם בכל נפשך, אפילו נוטל נפשך.

לא אמרו אפילו נוטל לך את השינה.

אפילו את נפשך נוטל.

כל שכן,

אם נוטל רק את השינה,

ודאי שאתה צריך למסור נפש להגיע לבית הכנסת.

מה פירוש?

איך אתה יכול להמשיך לישון אם הקב'ה ממתין לך בבית הכנסת?

איך אתה ממשיך לישון?

חצוף.

אתה מקבל ממנו חיים,

ואתה אומר לו, לא, אני רוצה לחזור למות עוד קצת.

אחד משישים במיטה? שינה, אחד משישים במיטה?

אני רוצה למות עוד קצת.

יכול להיות שאתה תשכנע אותו בסוף.

אני לא רוצה לפתוח פה.

לכן, אם קמת, תשמח, אתה חי. אתה חי. מודה, אני לפניך, מלך, חי מקיים, שעזרת.

והיא נשמתי בחמלה.

וואי וואי וואי, רבה אמונתך. אני רץ, אני רץ לבית הכנסת.

יש אנשים, ברוך השם, באים מאשדוד. יש אפילו חזן מאשדוד.

יבא ביי.

כל מי שנמצא במרחק 18 דקות נסיעה לפה, כי אין הרבה מניינים בכלל שכשרים,

שהשליח ציבור כשר,

צריכים לבוא בנסיעה לפה.

אם יש להם מניין כשר אצלם,

אין בעיה.

אבל המצווה להתפלל לכתחילה בנץ.

יראו חם שמש, פסוק מפורש.

בנץ זה לכתחילה.

לפי הרמב״ם, זה הזמן.

אחרי זה זה כבר בדיעבד.

מספר דקות לפני הנץ, זה זמן קריאת שמע.

נו, אז למה לא לעשות מצוות לכתחילה? ומובטח לו שהוא בן העולם הבא, אם הוא מקפיד לבוא בנץ תמיד,

וגם מובטח לו שהוא לא ניזוק כל אותו יום.

וראינו שזה הכל עניין של טבע.

אם אתה מרגיל את עצמך,

זה הופך להיות טבע שני.

כמה אני ישן בלילה?

שעה וחצי, שעתיים.

מגיע מההרצאה.

עד שם ושם, בקושי.

מה?

אני לא בדרגה של דוד המלך, אבל

דוד המלך היה, חצות לילה אקום להודות לך.

חצות לילה אקום להודות לך.

נו, מי שרואה את דוד המלך כאן, לא יקום.

כולם היו קמים, היה מזכה את הרבים, כולם קמים.

טבע,

אתה יכול לשנות את הטבע. הרגל הופך להיות טבע.

ומה שהופך להיות טבע, שלטון.

זה כבר שולט בך.

בין אם הטבע שלך שהרגלת את עצמך הוא שלילי,

בין אם הרגלת אותו חיובי.

והיות שזה בידך להרגיל הרגלים,

תרגיל את עצמך בדברים הטובים.

מה אומר הפסוק?

מהחוט המשולש לא במהרה יינתק.

שומר אדם עצמו מן העבירה פעם ראשונה ושנייה ושלישית.

מי פה יש לו סיוע מהקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא משמרו.

אז לא כדאי לך להתאמץ?

כל דבר, תתאמץ, תתאמץ, תתאמץ.

והשם יראה שאתה באמת רוצה לשנות את הטבע לטובה והוא יהיה בעזריך לסייע לך.

בלעם וטיטוס לא רצו לשנות.

אפילו האתון פתחה את הפה.

אמרה לו דחילה, קטן בלולו.

אתה לא רואה מלאך? אני אתון רואה מלאך. אתה לא רואה מלאך?

לא, הוא רואה כסף.

הוא רואה דולרים.

הוא רואה שהבטיחו לו כסף. אז הוא הולך לקלל את מי? את הבנים של הקדוש ברוך הוא. הוא רוצה להרים עליו.

תגיד, יש לך שכל?

ככה אנשים, הם לא רואים בעיניים. לא רואים בעיניים.

אבל יגיע היום שיראו להם בדיוק איפה המדור שלהם.

אם ירצו, יכולים לראות כבר מהיום.

אבל הם לא רוצים בינתיים.

אפילו אם האתון תדבר איתם,

לא עוזר.

לכן, רבותיי, היזהרו.

הכל בידיים שלכם.

איך שתגיעו, ככה תשארו.

כתוב מי שמקדים לבוא לבית הכנסת

בערב שבת.

רוב האנשים האחרים.

דבר טיפשי.

אבל אם מגיעים

בזמן לבית הכנסת, ובפרט אם מקדימים,

כתוב שבעולם האמת מכניסים אותם למדור בגן עדן

בדיוק בזמן שהם היו באים.

ויש כאלה שיהיה להם פדיחה. הם כל פעם יגיעו לגן עדן. כולם כבר בקבלת שבת, מה זה?

והם יגיעו. אתה יודע מה זה שכל הצדיק?

אם העליונים מסתכלים עליך ואתה...

שמה מדקדקים בדיוק איך התנהגת.

אחד שהב לישון

היה קם תשע, עשר,

שלא לדבר על אלה שמתפללים בשחרית באחת בצהריים,

עם תפילים גדולות,

כן.

נגיד שהוא מגיע לגן הערב, נגיד,

קשה להאמין,

אבל נגיד שהוא מגיע לגן העדן,

נו,

אתם יודעים איזה פדיחה הוא נכנס לגן העדן בשעה 12 עם התפילין שלו ככה,

יא בבה, איזה צחוק.

מה זה?

איך שאתה מרגיל את עצמך פה, ככה אתה תישאר שם.

אז תחינו ותתקוננו.

רבי יחנניהו ברגשיו אומר, רוסון, קדוש ברוך הוא רוסון, קדוש רולין, הוויכוח,

הרבו לנו תורה ומשוואות,

שנעמור ה' וסמנסת גרדיל תורה ויהאדיר.