הכל הולך אחר הרצון | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום לעילוי נשמת תשפי בן צרחה,

מנוחתו עדן,

יהיה בכלל הרחמים והסליחות, אמן.

אמן.

ויאמר בלעם אל מלאך אדוני,

חטאתי

כי לא ידעתי,

כי אתה ניצב לקראתי,

אם רע בעיניך,

אז שוב,

דניאל, בוא לפה.

אם רע בעיניך, שובה לי.

לוקים על המשקלות משעת עשייתן.

אדם שעושה משקל,

והמשקל מזויף,

אפילו אם הוא לא השתמש בו,

מרגע שהוא עשה את המשקל המזויף, אפילו בזיוף קל.

כבר לוקין על זה.

כי אם החותם אינו אמיתי,

נמצא שזה המשקל הוא שקר

בצורת אמת.

אתם יודעים, יש את המשקלות של פעם שהיו שמים כאילו,

כתוב אחד קילוגרם,

והיה אחד חצי כאילו, כתוב.

אז אם אתה יוצק,

נגיד, 450 גרם יציקה, אבל כותב עליו

חצי קילו.

אז מה יש לנו פה?

חותם שכתוב חצי קילו, לא אמיתי.

אז זה שקר

בצורת אמת.

כאילו זה חצי קילו, בעצם זה המשקל 450 גרם.

והנזק בלתי משוער.

כי המחזיק ברשותו דפוס של מטבע שקר,

יכול לייצר הרבה מטבעות.

מרגע שאדם יש לו את הדפוס לייצר

את השקר הזה,

מעתה הוא יכול להדפיס, כמו שאומרים,

כאלה הרבה.

וככל שהשקר מוסווה בצורה של אמת,

כך גדול יותר השקר.

לדוגמה, יש היום תביעות ייצוגיות נגד חברות

שהם כותבים שיש לך, נגיד, 750 סמ״ק בשתייה.

ואחר כך אנשים בודקים, ויש, נגיד, 600 או פחות או יותר.

ואז רואים שזו שיטה.

כאילו ממלאים את הבקבוקים פחות ממה שזה, או במשקל של איזה דבר.

אז תובעים אותם על מיליונים, עשרות ומאות מיליונים,

תביעה ייצוגית זה נקרא.

למה?

כי כתוב בחוץ כך,

אבל בפנים זה אחרת.

וזה מוסווה כל כך,

שאדם לא יודע ולא מרגיש.

אז ככל שהשקר מוסווה בצורה של אמת, כך גדול יותר השקר.

המייצר סוכריות בצורת מטבעות,

לא יטילו אותו לבית האסורים.

אתם יודעים, בפורים יש שוקולדים

ומטבע מזהב כזאת.

אף אחד לא ייקח אותך לבית האסורים בגלל זה. זה לא נקרא זיוף, זה בולט, זה ברור.

שונה הדבר כשהמטבע המזויפת עשויה ממתכת.

ולא כין עליהן משעת עשייתן.

ההלקאה היא על צורת האמת

שבה חתום וחותמת

בכל הזיוף מסתמך על צורת האמת שבדבר.

כי אם נאחזים רק בשקר, אז נותר השקר לבד.

או כמו בכשרות,

שמניחים לבית המטבחיים, אין השגחה בכלל, אין בדץ ואין כלום.

כמו שאנחנו ראינו ונוכחנו.

משאירים להם את הסרט של המדבקות

ואת ההולוגרמות

ונותנים לערבים להדביק.

וזה גם נשאר אחר כך.

אז יכולים לשים על כזאת ועל אחרת, ואחר כך מוסרים את זה להעתקה,

ואחר כך בשטחים עושים הולוגרמות של הרב לנדה, כמו שהוא אמר, שמזייפים את ההולוגרמות וכולי.

וחביבי, התעשייה פורחת.

אז זה לא רק במטבעות, זה בכל תחום.

או כמו שהזכרנו אתמול,

תעודות של הרבנות או של הבדצים שנמצאים בחנויות רק לצורך קידום מכירות,

בלי השגחה.

או נאמן כשרות.

או בלי נאמן ובלי כשרות.

העיקר הכסף

יגיע למקום, הכל בסדר.

מכאן אנחנו עשויים ללמוד

שכדי לבדוק ולעמוד על מידת חוזק היסוד של האמת,

צריכים תמיד להגיע למקור. כמו שביררנו אתמול בהרצאה לגבי ברטוב ודייזי,

שני חברים מאותו סוג,

אז הסברנו שם כמה דוגמאות.

ויצא סרטון שחובה לצפות בו

למה בלעם לא יכל לקלל

ולמה דייזי סטייקי כן.

הקדוש ברוך הוא חס

על בלעם יותר מדייזי.

שלח לו מלאך לעצור אותו מלשגות, מלהמשיך בדרך הרעה שהתחיל בה.

אבל את דייזי לא שלח מלאך, רק מלאכים רעים,

שותפים רעים,

חברים שלו,

מהסוג שלו.

אז לכן הוא יכול לקלל, ולא מונעים אותו מן השמיים.

אדרבה,

איך הוא הבטיח שהוא יצא האחרון מגיהינום?

אני מבטיח לו שהוא גם לא יצא.

ובכן,

מכאן אנו עשויים ללמוד שכדי לבדוק ולעמוד על מידת חוסק היסוד של האמת, צריכים להגיע למקור. זה מה שביררנו אתמול, לדוגמה,

את המקור, הבאנו את המקורות,

את הפסקי דין, את הפרוטוקולים,

את כל הדברים.

לא מה שמבלבלים תמוה באמירות.

אז אם יש לו מקור לינוק ממנו, אז יש לו יסוד.

אם אין לו מקור,

אין לו יסוד.

אתם עונים,

תמיד היו שומעים דרשות,

היו שואלים, מניין לנו?

מניין לנו?

כל דבר צריך מקור.

אתם רואים, הגמרא אומרת, מאיפה?

מאיפה כל דבר?

מאי?

מאי?

מאי כאמר?

מאי כאמר?

רוצה לדעת על מה אתה מסתמך?

יש לך איזה פסוק?

מה יש לך?

יש לך איזה ברייתא? מה יש לך? תגיד.

זאת אומרת, צריך מקור. בלי מקור זה הכל, מילים בעלמא.

איך עותרים להגיע לזה?

אמת המידה צריכה להיות מה שאמרו החכמים, זיכרונם לברכה.

חייב אדם לומר,

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

אם הוא עומד במידות

שמציינות את האבות,

והמידות של אברהם אבינו זה נפש,

שפלה ורוח נמוכה,

אז זה בסדר, אתה בדרך הנכונה.

אבל אם גם במצב זה אתה נמצא,

יש להיזהר לא ללכת בכיוון ההפוך,

ויהיה סבור שהוא הולך בדרך הישרה.

נגיד, יש בן אדם

שיש לו רוח נמוכה,

הוא ענו, והוא לא...

זה יופי, מצוין.

אתה נראה, נראה כבר מתלמידי אברהם אבינו.

כל הכבוד.

אבל הוא רואה אדם עובר עבירה, והוא לא מוכיח אותו.

לא מי אני, מה אני, אני כלום, אני, מה אני יכול להוכיח?

הלו,

זה לא מידותיו של אברהם אבינו.

אברהם אבינו הוא היה ענב גדול,

אבל הוא שבר את הצלמים,

הוא הוכיח את כל הדור.

הוא לא הסתפק בלדבר ולהוכיח ויקרא בשם השם.

הוא שבר גם בפועל.

תן פלוויזיות.

למה?

כי זה לא מספיק ענווה, זה לא להיות דומה לא רק בחיצוניות,

גם בפנימיות.

משה היה ענב מכל האדם מאשר על פני האדמה,

אבל הוא, כשצריך להוכיח,

היה מוכיח.

לכן לא אהבו אותו כולם.

לא אהבו אותו, לא הספידו אותו כולם.

אבל רואים שזה לא מספיק להיות כמו תלמידי אברהם אבינו.

למה הדבר דומה?

משל, למפליג בספינה,

שנודע לו שפניו מועדות מזרחה,

אבל מתברר לו שהספינה נוסעת מערבה.

הוא רוצה להגיע מזרחה,

והספינה נוסעת מערבה. מה עושה?

מסתובב בספינה,

ועכשיו כאילו הוא נוסע על הכיוון הנכון.

זה קוראים לו טמבלולו, כמו סטייקי קרייזי.

הלא שותה ייחשב.

אם הוא לא ישלב,

ישנה את מהלך הספינה.

סטייקי חושב שהוא אומר דברי אמת, האמת, האמת, האמת.

כל-כולו שקרים.

לא ראיתי מימיי

שקרן מעצם בריאתו,

שכל דבר שהוא יכול להגיד, אפילו ירצה להגיד אמת, יוצא לו שקר.

זה לא יאומן כי יסופר.

זה שטנץ כזה.

זה אפילו בלעם, תכף תראו, היה הרבה יותר טוב ממנו.

ידוע מה היה סוף דרכו של אברהם אבינו,

ומה היה סוף דרכו של בלעם.

מכירים את הסוף, כן?

אברהם אבינו מת בשיבה טובה,

בן 175,

צדיק גדול,

ישר לעולם הבא,

ליד הקדוש ברוך הוא.

בלעם ב' מת בן 33,

ביי ביי,

הרגו אותו בחרב.

זהו.

זה ההבדל ביניהם בסופם.

והוא קינא

קינא

בלעם במיטתו של אברהם

אמר ותהיה חריטי כמוהו.

הוא רוצה למות כמו אברהם, יצחק ויעקב, לא פחות.

הוא רוצה למות מות ישרים.

איי איי איי.

אבל קיים מצב ביניים

כשעומדים בחצי הדרך.

אחרי שהפליג מדרכו של בלעם,

נגיד בן אדם החליט לחזור

ולא להיות מתלמידי בלעם כמו סטייקי,

שהוא יותר מבלעם, כבר עבר אותו לאין שיעור.

אבל הקצה של דרכו של אברהם לא הגיע,

ושם קשה להבחין,

כי סבור שהוא עומד על דרכו של אברהם אבינו, וטעות בידו.

לאברהם נאמר,

תקשיבו איך טועה בלעם בתלמידיו,

לאברהם נאמר תחילה,

העלה ולעולה,

ואחר כך

אל תשלח ידך.

כביכול

השם חזר בו.

כביכול, השם לא חזר בו.

כי השם אמר לו, העלה הוא לעולה,

לא הקריבהו.

תרים אותו,

תעלה אותו על המזבח,

לעולה זה הכול.

יופי, הנחת אותו, עכשיו תוריד אותו.

זה מה שאמר השם, והעלה הוא לעולה.

אבל מה נשמע? כאילו הוא חזר בו.

חשבונות כאלה היו גם לבלעם הרשע.

לכתחילה מתירים לו ללכת.

אחר כך אומרים לו, לא טהור את העם.

בהתחלה השם לא הסכים, אחר כך הסכים,

אחר כך לא הסכים,

אחר כך הסכים.

אחר כך.

הוא למוד לחזור בו.

כן, אני כמו אברהם אבינו, הוא חזר בו.

גם כנראה הוא מנסה אותי אם אני לא אלך לקלל באמת,

ללכת עד הסוף כמו שצריך.

הוא לומד כאילו מאברהם.

הוא רוצה להיות מתלמידי אברהם כאילו.

ומסתמה היה לו מקום לטעות שהקללות דומות לעקדה ממש.

ממש. ועלה ולעולה, ואחר כך אל תשלח ידך אל הנער.

ממש ממש דומה.

ככה, ככה בלעם בתלמידיו.

פרעה ראה כי הים נקרע.

והוא יודע שהוא לא נבקע לפניו,

אלא הוא נבקע לפני ישראל.

וצריך היה להבין,

לא לדחוק את עצמו.

אתה יודע שהוא בוקע את הים לא בשבילך, כן? כי אתה קיבלת את המכות.

מה עכשיו ייתן לך פרס?

לא נתן לך לתפוס אותם

ולהשאיר אותם אצלך במצרים.

הוציא אותם ביד רמה.

אתה שילחת אותם, ליווית אותם, ברכת אותם.

בסוף אתה רודף אחריהם, אז השם יבקע את הים בשבילך?

איזה טיפש מטופש.

איך אתה יכול לעלות בדעתך כזה דבר?

אבל בשעה שהאדם רודף,

הוא שוכח את החשבונות.

סטייקי תפס את משרחי

ואת כל החבר'ה, את הזמיר,

שקרנים, רמאים,

איך הם רוצים לקחת כסף,

בעוונטה,

וזה,

ופרסם את זה.

ואחר כך הפך אותם לצדיקים,

ואת האחרים לרשעים.

אחר כך הוא אומר,

למה הוא יוצא נגד רבנים ספרדים?

זה תקופתי אצלו.

אחרי זה,

כשלא לוקח את הכדורים,

אז הוא חוזר למצב שמקלל את הרבנים של הספרדים. ואמנון יצחק הוא צודק,

הוא צדיק.

איי, איי, איי. אחרי כמה זמן לוקח כדורים, חוזר בחזרה.

אז זה תלוי בהשפעה של הכדורים.

הוא בא לבית המשפט ואמר לשופט,

אני לא, אני, הנה יש לי פתק מהרופא, אני לוקח כדורים.

חולה בנפשו.

עכשיו,

אז מה קורה?

יש אדם

שהוא רודף,

הוא שוכח את החשבונות,

הוא מסתכל בכוכבים של אחרים,

ואומר, כמו פרעה, ראו, כי רעה נגד פניכם.

לא כדאי לכם לצאת ממצרים ולברוח מפה,

כי אני רואה את המלאך רעה שהוא בדרך לפניכם.

אתם עלולים ללקוט במדבר ותמותו שם.

אבל פרעה שוכח להסתכל בכוכב שלו.

מה הכוכב שלו אומר? איפה הוא מסיים את התפקיד?

איי, איי, יש כאלה, כמו סטייקי וחבריו,

שהם כל הזמן מסתכלים מה אחרים, יואו, יואו, יואו, יואו,

הם שוכחים להסתכל מה גורלם,

מה יעלה בגורלם.

אנחנו נזכה, בעזרת השם, לראות מה יעלה בגורלם.

אז ככה בלעם,

עין רעה הייתה מדריכה אותו.

זהירות

ועין טובה צריכה היא להדריך את האדם מלכתחילה.

אבל אם היא חסרה,

אז בהכרח זה יגרום לו נזק

והפסד

בחיסרון.

ואפילו כשבונים מזבחות,

כמו שבנה בלק,

שקורבנותיהם מתקבלים בשמיים.

אתם יודעים,

יש חמישה אנשים שכתוב פרשיות על השם שלהם.

אתם יודעים מי הם?

נוח,

קורח,

יתרו,

פנחס ובלק.

נוח היה צדיק.

קורח היה בהתחלה צדיק.

גדול בישראל היה, בעל רוח הקודש.

פנחס היה צדיק.

יתרו היה גר צדיק.

בלק מה איתו? היה רשע מתחילתו ועד סופו. מה פתאום קראו על שמו פרשה?

בגלל שהוא הקריב ארבעים ושתיים קורבנות

לא לשם שמיים,

לא לשם שמיים,

זכה שיצאו ממנו דוד ושלמה המלך.

מבלק היה עגלון ומעגלון רות ומרות דוד ושלמה.

אז אפילו כשבונים מזבחות שקורבנותיהם מתקבלים בשמיים,

זה רק בגלל שבדרך שאדם רוצה ללכת,

בה מוליכים אותו,

מקבלים את קורבנו,

אבל נותנים לו מקום לטעות.

זה לא ראייה אם הצלחת, זה שאתה בדרך הנכונה.

יש הרבה עשירים מעשירים והם מורדים בשם, זה לא ראייה שהשם שמח במעשיך לכן נותן לך.

זאת קבורתך.

למה משלמים לך שכר בעולם הזה ואין לך חלק לעולם הבא?

איש בער לא ידע, וכסיל לא יבין את זאת, איך זה בפרוע רשעים כמו עסק?

ויציצו כל פועלי אבן. זה להישמי דם עד עד.

זה לא אומר שאם אתה מצליחן אז אתה בדרך הנכונה,

או שמסכימים איתך.

אדם צריך לחקור מהו הרצון הראשון אצלו,

שבעקבותיו של הרצון הראשון שלו, כל מידותיו נמשכות

אחרי הרצון הזה.

כי יש מידת ראשית,

שכל הנטיות נוטות עליה למלא את רצונה,

וממנה נובעות

כל הנטיות.

כמו שאומר הגאון,

זיכרונו לחיי העולם הבא על הפסוק,

כל דרך איש ישר בעיניו.

ואחריתה,

דרכי מוות.

כל איש,

כל דרך איש ישר בעיניו. אדם החליט שזה הדרך שלו.

הוא איש האמת,

הוא מקור האמת,

מותר לו לשקר מהבוקר עד הערב. כי מספיק שהוא אומר כותרת, אני האמת.

זה כמו להדפיס חותמת חצי קילו, אפילו שהוא 450 גרם.

אין בעיה.

כל דרך איש ישר בעיניו, אבל מה החריטה של הדרך שלו?

דרכי מוות.

הוא יצטרך לבוא בגלגולים, למות לא פעם אחת, כמה פעמים.

דרכי מוות.

החריטה לא רק מוות,

לא רק פעם אחת הוא יגרום לעצמו,

אלא כמה פעמים.

אם בנקודה הראשונה קיימת הזנחה

שהיא לא על פי נקודת האמת האמיתית,

כל חשבון לתקן יהיה מקולקל.

אם הספרה הראשונה בשורת מספרים אינה נכונה,

ממילא כל החשבונות כוזבים.

ספרה אחת רק.

אתה עושה עשר ספרות כפול עשר ספרות, אתה עושה עוד חשבונות, עוד עוד.

רק ספרה אחת, אחת הראשונה, היא רק לא נכונה, רק אחת.

כל החשבונות, טעות, שקר,

אין שום קשר בכלל.

ממילא כל החשבונות כוזבים.

אצל בלעם,

במושכל ראשון אנחנו רואים

שהיה לו כמעט מידת ההשתוות.

מה לי האכה, מה לי האטה, אין לי שום בעיה, מה שהשב רוצה ממני, רוצה לברך, רוצה לקלל,

לא רוצה שאני אלך, לא רוצה שאני אלך.

מה הבעיה? מה שהשם רוצה אני עושה.

כמעט רואים אצלו מידת ההשתוות,

שהכל שווה אצלו, אין לו בעיה.

איך הוא אומר למלאך?

חטאתי.

אם רע בעיניך,

אשובה לי, מה הבעיה?

אני יכול לחזור אל מקומי, אין לי בעיה.

אבל אתה הרי קשור בהבטחה לבלק, לבוא לקלל.

איך זה מסתדר?

בהתחלה אמרו לך לא ללכת.

אחר כך אמרו כן ללכת.

אחר כך אמרו לא ללכת.

אחר כך כן ללכת.

אחר כך, אתה יודע מה, אתה רוצה שאני אחזור? טוב, אני אלך עוד פעם.

מה?

כאילו לא אכפת לו, כאילו הכל בסדר, אבל

הנקודה הראשונית היא לקלל,

וזה נשאר.

וזה לא משנה מה יגידו לו.

ירמזו לו, יעצרו אותו,

ייתנו לאתון לדבר, ישימו מלאך מול הפנים,

ידבר איתו,

שום דבר.

למה? כי הנקודה הראשונית היא שקרית.

אז אפילו אם אתה רוצה לתקן, אתה לא יכול לתקן כל זמן שאת הנקודה הראשונית לא עקרת, שהיא שקר.

לא יעזרו כל התיקונים,

כל הווירטואזיה לא תעזור לך.

רבני ספרד הם ככה,

הוא פעם ככה,

הם ככה, הוא ככה,

בן זמרי הוא ככה.

לא, מה פתאום, הוא צדיק,

הוא לא דיבר איתה, עם הבחורה, מה פתאום.

אחר כך, לא, היא סיפרה לי, היא גילתה לי הכול, שהוא היית בקשר ויותר מזה.

ואחר כך הוא אומר ככה, הוא אומר, מה פתאום, אני אמסור את החברים שלי.

אחר כך המויסר מוסר את כולם,

וכותב באימיילים, אני מוסר, נותן לך את כולם,

רק תביא לי עשרת אלפים שקל.

ואחר כך,

מה זה, מה זה, בלעם במיטבו.

נבואתו של בלעם לאחרית הימים נשארה בתורה כתורת אמת.

כתוב, ולא קם נביא בישראל כמשה,

אבל באומות העולם קם,

מיהו? בלעם.

בלעם, תקשיבו, מי הוא היה? לא היה סתם בן אדם.

הוא ידע מקריעת ים סוף,

הוא ידע ממלחמת עמלק,

הוא ידע מקבלת התורה,

הרי כל האומות נתקבצו אצלו,

ושאלו את בלעם, מה קורה? מה קורה?

רעידות אדמה, כל העולם מזדעזע, מה קרה?

אמר להם, אל תדאגו, אדוני עוז לעמו ייתן.

אה, אמרו, השם יברך את עמו בשלום.

יופי, מקבלים את התורה, אנחנו כבר פטורים. יופי, יופי, יופי. אז הם הלכו אצלו בשביל לשאול אותו מה קורה בעולם,

הוא היה חזאי.

יש רעידות אדמה, שואלים אותו על מה ולמה,

מה קורה.

ובכל זאת,

מה הוא אמר? תמות נפשי.

אבל לחיות כיהודי הוא לא רוצה

לחיות כיהודי הוא לא רוצה

אתם יודעים מר דייזי סטייקי

שהוא משחק אותה כאילו דתי, דתילוני

פעם עם זקן ככה, פעם עם קצר, פעם מוריד את הזקן, פעם ככה

הוא סיפר לעורך דין

שהוא כבר השתגע, הגיע לשגעון והוא חילל שבת,

נסע בשבת לדוג בים.

כן,

כנראה זה דגים לכבוד שבת, היה חסר לו תפרן מרוב המלחמות, לא היה לו כסף ולא שילמו לו הרבנים הספרדים, מה שהבטיחו לו,

אז הוא הלך לדוג בשבת,

נסע באוטו לדוג בשבת.

הבנתם? זה הצדיק שהוא דואג לכבודו של הרוב העובדים,

שהוא התלמיד של מרן.

יא חביבי, יא חביבי.

כתוב שאיך מסתכלים, מי הרב?

לפי התלמידים. אוי ואבוי, איזה בושות הוא עושה לרב עובדיה.

הוא מסתכל מלמעלה ובוכה, רואה, זה תלמיד שלי, השם ירחם.

מה זה?

אוי ואבוי.

לדוג בשבת.

מה עשה?

נעשה בלעב סרסור לדבר עבירה וסיפק את הזוהמה השפלה ביותר שבחיים.

זנות.

הוא יודע שהשם שונא זימה, והוא אומר להם, לבלק,

תחטיאו את היהודים עם בנות מואב ובנות מדיין.

למה השם שונא זימה? ככה הוא יכעס עליהם

והוא יהרוג אותם.

לא הבנתי, אתה נביא רשע, מרושע, אתה נביא.

אתה אומר שעשו משהו שיכעיס את הבורא?

הוא שונא את זה, ואתה אומר, תעשו משהו שהוא שונא?

ככה אתה עושה למי שנתן לך נבואה?

למי שזיכה אותך להיות הנביא של האומות?

ככה אתה עושה רשע, מרושע?

היה בשמיים, הגיע לנבואה, יודע דעת עליון.

הכל ידע, הכל הבין.

רק מה, לא רצה לשנות את הרצון, לא רצה לשנות את הרצון.

כל השפעה לא תועיל כלום,

כי יש לו עין רעה שמדריכה את הכול.

תשמעו את הסטייקי הזה.

כמה האדם הזה רע, מושחת, פה מלוכלך.

איזה תינופת.

כולו שקר, ומדבר בשם האמת.

ותלמידו של מרן,

הוא חס על כבודו.

יש לך ביזיון יותר גדול מזה שהוא אומר שהוא תלמידו

והוא דואג לכבודו?

יא חביבי.

אם היה לאבא בן כזה, היה מתאבד.

כאלה בושות לעשות.

איזה פה יש לו.

באינסטלציה שהוא עובד אין ריח כזה.

עניינו הראשון

של בן תורה בזמן הזה זה למסור נפש.

צריך תמיד לבקר את עצמו אם עדיין הוא עומד על השקפתו והכרתו הראשונה.

אתם שומעים? אדם צריך לבדוק את עצמו כל יום

פעמיים לפחות.

יש עשירים

שעשירו בבורסה,

אבל תמיד בודקים אחריהם,

ותמיד לבדוק אחריהם, כי בבורסה, אתם יודעים, יש עליות וירידות.

אי אפשר לסמוך על זה שאתמול הוא היה עשיר.

אי אפשר.

כי העשירות כבר היום עומדת בסימן שאלה, יש עליות בבורסה.

ובגלל שיש עליות בבורסה אז בוחנים את הבורסה פעמיים ביום.

כל יום פעמיים יש

הודעות מהבורסה על עליות וירידות.

ככה בן תורה צריך לבדוק את עצמו שחרית וערבית.

האם אתה עדיין אוחס בכיוון הנכון?

האם אתה בדרך

להיות כאברהם, יצחק ויעקב?

או שאולי אתה רק הסתובבת כאילו בספינה ואתה חושב שאתה כבר בכיוון הנכון.

רבותיי,

אה,

בלעם.

השם חס עליו.

השם אפילו הרג את האתון.

אחרי שדיברה הוא הרג אותה, הקדוש ברוך הוא.

למה?

שלא יהיה ביזיונות לבלעם.

אם היא תהיה חיה, יגידו, זו האתון שהוכיחה את בלעם.

והשם חס על כבודו של הרשע הגמור הזה.

אבל על סטייקי הוא לא חס.

נותן לו להתבזות כל יום מחדש

ולספק לי על מגש של כסף

עוד אנשים טיפשים מסוגו שיגידו לשון הרע.

ברוך השם.

רבי חנן יאמר, רגשי אומר,

עושה הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל.

לפי כוח ירפו לעולם תורו ומשוות שנעמור ה' אסלאם על סטגו יגדיל תורו ויאדיר.