איך יכול להיות שפה אתם נופלים?

מי שאוכל מכל הבא לפה בלי לבדוק, בלי לבחון, גם אחרי שהוא שמע אותי או שנודע לו משכבר, שיהיה לו ברור שהוא לא צדיק וגם לא ישלחו אותו לגהנום להעביר נשמות טועות שאכלו נבלות וטרפות ותבלינים והכל. הוא ישאר שמה איתם. יעשו ממנו זנגוויל או כורכום. תלוי.

אבל צריך לדעת: אדם יכול להיות צדיק בנקל. אם יחליט החלטה אמיצה. "זהו! אני משנה את הפיוז". אם יכולתם, חלק, הייתם חילונים והתהפכתם ברגע אחד והפכתם לשומרי תורה ומצוות, לבעלי תשובה, אם יכולתם לעשות מהפך כזה שהוא עצום, הוא הרבה יותר קשה מתבלינים, מה זה תבלינים? זה פרט אחד. עזבתם קהילות, משפחות יש כאלה, רכוש, שרפתם בגדים שהם לא טובים, עשיתם כל מיני דברים, שברתם תקליטים, דיסקים, מה לא עשיתם! הפכתם עולם ומלואו. העברתם ילדים ממוסדות למוסדות. התחלתם ללמוד גמרא וארמית והכל מהתחלה כמו ילדים קטנים, הסכמתם להכל, ולמדם דברים שלא ידעתם, אפילו התנגדתם. וכל זה עשיתם והגעתם עד הלום, נשר לכם רק תבלינים שיהיה טעם בצדיקות, שיהיה טעם אמיתי, שיהיה בלי תולעים. איך יכול להיות שפה אתם נופלים? איך יכול להיות שפה תפלו? לא, אני לא מאמין. לא מאמין!

אבל אני כן מאמין. למה אני מאמין? בגלל שבדור המדבר חסר היה לכם משהו? לא. היה להם מן? כן. טעמו בו כל טעם שרצו? כן. אז למה הם ביקשו בשר? וה' כל כך כעס. מה חסר? לא חסרת דבר. נתת לך בטופו טעם בשר, מה אכפת לך? תאכל טופו, סויה. לא! אני רוצה בשר. נתן להם חודש, ניפח אותם עד שהיה להם לזרה, והמית אותם פגרים, פגרים. מרוב בשר. המתאווים. התאוו תאווה. מתו במדבר עם התאווה. מה הרוויחו? אז אכלו חודש בשר, נו? בסוף מתו. מה יצא עכשיו? זה יעמוד להם לזכות? פרשה שלמה כתובה עליהם בתורה, כל שנה, אלפי שנים, חוזרים עליהם, על המתאווים. תגיע לעולם האמת יגידו לך: זה, זה היה מהמתאווים. זה, זה, זה עם הבשר מת ככה, עם כל הבשר. אתם יודעים איזה פדיחות? מה זה?! למכור את כל ההישגים שהשגתם עד היום, אתם כבר שומרים תורה ומצוות, כבר עושים את הכל, כבר מסרתם נפש בהמון תחומים, נשאר להם רק עוד המאכלים. זה הניסיון האחרון לפני המשיח.

איך ידעו דור זכאי או דור חייב? הרי כתוב שיהיה או דור זכאי או דור חייב. אפשר שכל הדור חייבים, לא יהיה צדיק אחד? אין דבר כזה! העולם לא חסר מילוא צדיקים.  אפשר שכל הדור יהיה זכאי? מה לא יהיה שום רשעים? מה לא יהיה שמאל? לא יהיה מרץ. לא יהיה.. אין דבר כזה! אז מה הפירוש דור שכולו זכאי או חייב? במאכלות האסורות אתה תדע, מי זכאי ומי חייב. פה אין קונצים. אוכל או לא אוכל. ספק דאורייתא מה הדין? לחומרה. חומרה זה ספק דאורייתא. אסור לאכול שרצים ושקצים, ואסור לאכול נבלות וטרפות, אפילו אם זה רק ספק אסור לאכול. כי ספק של התורה, חייב להחמיר.

אז מי יודע על מה יתבעו אותנו. יש דברים שאנחנו גורמים. הרי אם אתה חלשלוש ואחד רואה אותך חלש, ואומר: אז למה הוא? למה הוא עושה ככה? למה הוא עושה ככה? למה הוא עושה ככה? אז גם אני אעשה ככה!". והוא למד ממך! אתה לא אמרת לו. אבל בגרמא, אתה גרמת שהוא ראה אותך והוא למד ממך, יתבעו אותך בשמים על זה.

לעומת זאת, אם הוא ראה אותך מתחזק, אומר: "מה, למה אתה לא אוכל?". "מה אתה לא שמעת על התבלינים...", "מה אתה אומר! מה עד כדי כך? אז מה? לא לאכול?

אבל אם הוא הציל אותך בזה שהוא אמר לך שלא? או שראית רק? אתה תקבל שכר גדול! אבל אם לא, אם אתה מזלזל ומחפף, כולם ילמדו מסביבתך לחפף. כל זה בחשבון שלך.