"כבוד הרב, איזה הכשר אתה מציע לאכול?"

- - - לא מוגה! - - - 

כבוד הרב, אז הייתי לשאול אותך שאלה מאוד חשובה.

עכשיו אתה אומר, לא נכון, לא עטרה,

לא בית יוסף, אז איזה איכשהו לאכול?

מה אתה אוכל בכלל, אני רוצה לדעת? אני אסביר. איזה איכשהו אתה אוכל? אני אסביר. כן, אני רוצה לדעת, באמת.

אין שום הכשר שאתה יכול לאכול ממנו.

אז שום בשר לא לאכול. בכלל.

ואתה צריך ל... אבל איך אנשים אוכלים בשר בשבת?

לא אוכלים.

רבנים אוכלים. תגיד אחד שלא אוכל. מה הבנתי? מה אכפת לי אוכלים? כולם אוכלים פה, מה?

אז מה הם כולם אוכלים?

אז מה הם אוכלים?

עונג שבת זה בשר לבן. שמעתי. שמעתי. אז מה עושים? אתה יודע, אומרים שבשר לבן זה טעים מאוד.

נו, אז איך אתה לא מכבד את השבת עם בשר לבן?

אני לא אמרתי על בשר לבן. זה יותר גרוע. אני מדבר על עזרה, אבל מה אנחנו... זה יותר גרוע.

אתה לא שומע?

אם זה נביא לו טרפה,

מה אכפת לשבת ממך עם הטרפה שלך?

אז אתה מציע לאנשים לא לאכול בשר בשבת? אני לא מציע!

אז מה? אסור! אסור! אסור? אסור!

עובד לפעול כשבת. בוא אני אסביר לך יותר מזה. דגים ובשר חייב לחוץ. לא, לא חייב. אין חיוב כזה. לא חייב? לא, לא חייב. אין חיוב כזה בכלל.

דבר נוסף,

אתה צריך להבין,

גם הכלים שלך טרפה,

וגם אם אתה עושה מרק ירקות בסיר שאתה בישלת בו בשר,

אתה גם כן טרף.

הבנת? אתה צריך להגעיל את כל הכלים.

אוי אוי. תעבור, תעבור לטופו,

סויה, תתחיל לאכול סויה,

טופו, ירקות, פירות,

לחם, צנימים, מה שאתה רוצה.

סופר מלא אוכל. סופר. אתה לא אוכל בשר בשבת. בלי בשר, כן, בלי בשר. אתה ממש לא אוכל בשר בשבת. ממש, ממש, ממש.

זה ממש פלא, פלא. פלא, פלא, פלא.

אתה יודע כמה גדולי עולם לא אכלו בשר.

למה?

בגלל החשש. תקרא בפה ליועץ.

אמר שלא תימצא בהמה אחת עד ימות משיח כשרה.

בפה ליועץ. איך הוא כותב כזה דבר? מאיפה הוא יודע?

לא יודע, עד כדי כך. עד כדי כך, ככה כתוב. מה נעשה?

לא יודע מה אני אגיד לך. מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה אני אגיד לך ככה?

אם אתה רוצה להגיד לך, אז תגיד לך. מה, אני אגיד, הוא אמר, הוא אמר, הוא אמר, הוא אמר, הרב בן ציון, שמעת אותו? הוא אמר, היום כך, אחר כך, תלוי למה הוא אומר.

אבל הוא אמר, אני ראיתי, אני ביקרתי בכל בתי המטבחיים, הכל אותו חרטא. הוא אמר, אני עד, אני ראיתי, אני הייתי.

אני הייתי במרפסת, רואים מלמעלה,

ואני יודע, ובדואים וערבים,

וזה, הוא אמר עדות,

אני ראיתי.

ואחר כך ברדיו הוא אמר, למה מוצאים דיבה?

אתה הוצאת, אתה אמרת שראית.

אז מה, אתה מחרט?

לא הבנתי. אז מה הוא אמר?

אז אפשר לאכול?

הוא אמר, לא אכלת אותה.

אמר, לא אכלת אותה, מה נעשה? אז הוא אומר, אז למה הרב לא מודיע לכולם?

הוא אומר, מה אכפת לי?

מה אכפת לי? מה זה אכפת לי?

אם אתה יודע שכולם אוכלים נבלות טרפות,

למה אתה לא מודיע?

מה אומר?

אכפת לי.

מה זה אכפת לי?

ההבדל ביני לבינם, שאני אכפת לי, אכפת לי

ואני אומר לכם, ומה מתברר? שאתם לא אכפת לכם, מעצמכם

אז תאכלו, תאכלו אותם

תודה רב, בכל זאת, נכון?

אני מודה לכלל הציבור, מי שירצה יעשה,

אני לא מוכר לכם בשר ולא עופות,

אני אומר לכם את המציאות, תרצו, תקנו טלטלית, תפילין, מה שאתם רוצים.

כשתגיעו אחרי מאה עשרים למעלה תקבלו כאפות,

ואז יסבירו לכם, אתם הייתם בצפת,

שמעתם, אבל הבטן דיברה,

לא הראש דיבר, ראיתם זבוב,

אמרתם, אה, הנה הזבוב, אפשר לשתות, אפשר לשתות,

יש זבוב להתעלות בו, יש הרבה זבובים.

איי, איי,