מה קורה לנזיר שנטמא למת? ומדוע? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום,

שרה בת יוכבד,

שתזכה לחזור בתשובה שלמה, אמיתית,

תתקן את המידות,

צניעות,

יראת שמיים,

אמונת חכמים,

ותהיה צדיקה,

ותלך בדרך האמת תמיד, אמן.

וכי ימות מת עליו בפתע פתאום,

ותימא ראש נזרו,

וגילח ראשו ביום טהרתו,

ביום השביעי יגלחנו.

מדובר על נזיר?

שהיה באוהל,

ונטמא פתאום,

באונס,

ותימא ראש נזרו,

וגילח ראשו ביום טהרתו, נסתרת כל הנזירות,

צריך לגלח שערו, להביא קורבן,

ביום השביעי יגלחנו.

מצינו שהנזיר,

בהכירו מכשולות היין,

הוא בחר לברוח מן העבירה

ולפרוש מן היין

חודש ימים.

נכתר בכתר גדול ונכתבה עליו פרשה שלמה, פרשת נזיר.

אז

יהודי

הבין שיש מכשולות מן היין

ומגיעים מזה לעבירות גדולות כמו אישה סוטה וכו'.

והוא בחר

לברוח מהעבירה

ולכן הוא פורש מן היין

לכמה זמן?

חודש ימים.

הוא מקבל עליו

בנדר לא לשתות יין חודש ימים.

דין נזירות,

סתם נזירות, שלושים יום.

נו, אז הוא מתנזר מדבר אחד מן היין.

וכבר

התורה משבחת אותו לאין שיעור וכותבת עליו פרשה שלמה והוא נכתר בכתר גדול.

כותב רבנו אברהם בן עזרא,

זיכרונו לברכה,

ויש אומרים

כי נזיר מגזרת נזר.

נזר זה כתר.

ודע

כי כל בני אדם

עבדי תאוות העולם

והמלך באמת

שיש לו נזר

ועטרת מלכות בראשו?

כל מי שהוא חופשי מן התאוות.

זה המלך.

לא מתאבה לכלום,

לא מושכות אותו תאוות,

פרוש מענייני העולם הזה.

זה המלך.

מלך שולט על עצמו במאה אחוז.

זה נכתר בכתר מלכות.

והוא נקרא כמה פעמים קדוש.

וכל כך נתקדש,

עד שהוא מתעלה למדרגה של כהן גדול.

בן רגע

אדם מחליט

שהוא מתנזר מן היין.

תאר לך אלה שמתנזרים מבשר?

מעופות?

וואו, וואו, וואו, איזה מדרגות יש להם.

בן רגע הוא מגיע למדרגה של כהן גדול

שאסרה תורה לטמא לאביו ולאמו.

ואף כי אתמול

עוד למצווה נחשבה לו זאת.

זאת אומרת,

לקבור את המת,

להשתתף בלוויה.

זה מצווה.

אתמול זה היה מצווה.

אבל היום,

אחר שבחר להיות בורח מן העבירה ולכן הזהיר עצמו מן היין, התקדש כל כך.

מה זה כל כך?

ולא עוד.

אלא כי אם ימות מת עליו בפתע, פתאום,

באונס, פתאום הוא היה באוהל ומת, מת, הוא היה באוהל.

וכי ימות מת עליו בפתע, פתאום, ותימא ראש נזרו,

אפילו שזה היה באונס.

מה זה?

כזאת קדושה בן רגע בהחלטה אחת לפרוש מתאווה אחת של יין?

כדי לא לבוא לידי עבירה בגלל היין,

שלא יהיה הגורם.

איך זה עובד? מה קרה פה?

אז העניין הוא כך.

באמת טומאת המת

אינה אלא מעבירות שעשה בחייו.

איך נהיית טומאת מת?

איך אדם נהיה טמא? בחייו הוא לא טמא.

איך שהוא מת, הוא נהיה טמא.

ולא רק טמא, אלא גם מטמא אחרים.

אבל אדם שעובר עבירות, אפילו היום, אתה נוגע בו,

או כהן נוגע בו,

הוא לא טמא, הוא לא מטמא.

אז איך קורה שנהיית טומאת מת?

טומאת מת זה מעבירות שעשה בחייו.

הוא מובא בתוספות,

בכתובות קג,

שרבי חיים כהן

אמר

שאילו היה בפטירתו של רבנו תם,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

היה מטמא את עצמו.

הוא כהן.

והוא לא יכול להיות בקרבת המת,

אומר שהיה מטמא את עצמו.

למה?

כי צדיקים במיטתם

קרויים חיים.

זאת אומרת,

הם לא טמאים.

צדיקים במיטתם. כל בן אדם שמת,

אוטומט הוא נהיה טמא.

צדיקים במיטתם, קרויים חיים, כאילו הם נשארו בחיים שלא מטמאים.

ברכות יח.

כל זמן שהאדם בחיים, למה הוא לא מטמא?

הרי הוא עשה עבירות, הוא עשה זה, למה הוא לא מטמא?

למה עבירות

זה רק בשעת מיטתו גורמות לטומאה?

למה?

תשמעו דבר מדהים.

כל זמן שהאדם בחיים ותקוות התשובה לפניו,

אפילו רשע גדול,

אפילו מנשה לפני שחזר בתשובה,

רשע הכי גדול,

כל זמן שהאדם בחיים

ותקוות התשובה לפניו,

רצה השם יתברך

כי עוונותיו לא יטמאוהו.

אך אחרי שמת,

נותן כוח בטומאה

להתגבר ולהתדבק,

עד כי מפסיד גם לאחרים ומטמא ומטמטם אותם.

אז כיוון שהוא לא נקי מעוונות

והם נשארו בו,

איך שהוא מת, פאח, הכול חל עליו בבת אחת.

מה שמר עליו

לפני כן, שהוא לא יטמא אפילו כשהיה בעל עבירות, אותן עבירות

שיש לו תקווה לתשובה.

עכשיו מישהו בעל מעלה יותר,

מזיק לו יותר,

ולכן הנזיר,

אחרי שנתקדש יותר, כי הוא עלה למדרגה גבוהה ביותר,

יש לו כתר,

הוא מלך,

מזיק לו גם עבירות של אחרים.

ומאשר נאהב הוא, בעיני השם יתברך, שהוא קיבל על עצמו נזירות, אז הוא אהוב אצל הקדוש ברוך הוא.

רצה רצונו יתברך טובתו,

שבחירתו

לברוח מן העבירה תהיה שלמה,

הוא בחר.

זה לא ציווי אלוקי שנהיה נזירים, השם לא ציווה אותך להיות נזיר.

אתה יכול לבחור להיות נזיר, זו בחירה עצמית שלך.

כיוון שהשם ראה שאתה קיבלת על עצמך נזירות,

ואתה בחרת לברוח מן העבירה,

וכיוון שאתה בחרת בזה, רצה השם את טובתך,

ורוצה שהבריחה שלך מן העבירה תהיה שלמה,

אמרה התורה לסתור הנזירות.

זאת אומרת, ברגע שאתה נטמא בפתע, פתאום על ידי מת, תסתור את הנזירות ותתחיל אותה מחדש.

תביא קורבן ותתחיל מחדש.

מדהים.

אם כן, איפה?

למסקנה, כמה מוסיפה

טומאה וטמטום לאדם,

עבירה

של עצמו,

אפילו היותר קטנה.

אז זאת אומרת,

מתי אנחנו רואים שהטומאה חלה בכוחר?

האמת, זה אבי אבות הטומאה

מהעבירות שהיו בחייו, שבבת אחת הן חלות עליו.

כי אין כבר בחירה במתים חופשי.

אז כשאדם בחייו,

אומנם הוא לא מטמא כדין של מת,

אבל הוא צובר את הטומאה.

הרי הטומאה בסוף, כשבאה המיטה, היא חלה עליו. מאיפה היא חלה? מהעבירות שבו.

והכול חל עליו בבת אחת.

אז גם בחייו יש את זה, רק זה לא פועל כרגע כלפי אחרים.

אבל, כמה מוסיפה טומאה וטמטום לאדם.

עבירה של עצמו,

זאת אומרת שהוא עשה עבירה,

אף היותר קטנה,

באין ערך יותר מטומאת עבירות של אחרים.

מה גם,

עבירה חמורה אם הוא עשה.

ואם הוא עשה עבירות הרבה,

מבהיל,

כמה טמטום וטומאה חלים על הבן אדם הזה.

ואיך שהוא ימות, וואו, וואו, וואו.

והנה האדם הזה,

אשר אתמול

היה יכול לטמא,

הנזיר הזה,

אתמול, לפני שקיבל נזירות, היה יכול לטמא, להיכנס לאוהל של מת, לקחת את המת, לטפל במת,

ולא פועל עליו כלום.

זה לא פועל עליו כלום.

זה לא שום דבר. וגם מצווה אמרנו,

לטפל במת.

ועוד,

למצווה נחשב לו.

והיום, כשבחר לברוח מן העבירה,

אף על פי שהבחירה בזה

היא רק בחירת עצמו, הוא החליט.

הוא החליט להחיל עליו דין נזירות.

התווספה בו קדושה כל כך,

עד שמזיקה לו טומאת עבירה של אחרים.

אף כי אינו אלא על פרט אחד

ועל הבחירה של עצמו.

זאת אומרת שהוא היה באוהל של מת ופתאום באונס,

וזהו.

אז עכשיו מפה נבין,

מישהו בקדושה כל ימיו,

כמה יפעל עליו כוח העבירה.

ככל שאתה יותר קדוש,

אז כוח של עבירה פועל עליך פי כמה וכמה מאדם רגיל.

כי ראינו שנזיר,

אפילו באונס, מה שנחשב לו אתמול למצווה,

מטמא אותו עוד שצריך לסתור את כל קדושתו ולהחיל הכול מחדש,

ולגלח שערו ולהביא קורבן ולהתחיל מחדש.

אז מישהו בקדושה כל ימיו,

כמה פועל עליו כוח העבירה

וכמה יפעל עליו כוח העבירה

כשהוא בקדושה,

לא רק על פרט אחד,

אם זה כמה פרטים,

ולא רק בחירה עצמית,

שהוא החליט,

אלא קיבוץ של כל התורה והציוויים של השם יתברך.

והוא בקדושה,

וכל זה חל עליו, ויצר הרע רוצה להחטיאו.

על קדושה כוללת כזו,

כמה יפעל טמטום עבירה היותר קטן?

זה דבר מבהיל.

כמה עבירה קטנה יכולה

להביא לטמטום באדם ככל שהוא יותר גדול.

לכן ברור לנו שככל שאדם גדול,

חילול השם הנובע ממעשיו הוא פי אלף אלפים לאין ערוך מאדם רגיל.

עכשיו, שבת קודש,

שבת קודש

היא שקולה כנגד כל התורה כולה.

ושבת היא קודש.

ואדם מתקדש בקדושת השבת,

אז יש לו קדושה גדולה ונוראה, קדושת השבת, חמדת ימים אותו קראת, ויברך השם את המשהו ויקדש אותו.

וקדושת השבת היא שקולה כנגד תרי״ג מצוות,

ונכללת בה קדושת כל התורה,

בקדושת השבת.

אז מישהו מחלל שבת,

כמה פועל עליו כוח הטמטום וכוח העבירה,

נורא מאוד.

אז כמה צריך להיות זהיר, זהיר, זהיר

בקדושת השבת.

עד שמי ששומר שבת כהלקתה,

מוחלין לו על 70 שנה של עוונות,

אפילו עבר עבירות כדור אנוש,

שעבדו עבודה זרה עם שומר שבת כהלקתה,

מוחלין לו.

כהלקתה זה עם כל ההלכות ודקדוקיהן,

בשביל שלא ייכשל בחילול שבת.

וכמה טמטום וכמה גודל העבירה אם חלילה ומחלל שבת.

אז רואים מפה מה כוחו של אדם

ולאיזה מדרגות הוא יכול להגיע.

אז אם בן אדם מפריש עצמו מן התאוות,

בהיות כל בני האדם עבדים לתאוות, כדברי אבן עזרא,

עבדים ממש לתאוות.

התאוות משעבדות אותם לרצונן.

ומי זה הבן חורין מתאוותיו?

יש כזה?

אם תמצא,

זה מלך אמיתי.

זה מלך, הוא מולך על כל איבריו,

על רצונותיו.

מלך,

נזר על ראשו.

כמה זמן?

שלושים יום אפילו.

רק אם הוא מתנזר שלושים יום,

הוא כבר יש לו מדרגה של כהן גדול.

והוא לא מטמא למת

כמו כהן גדול.

יש אומרים שנקרא נביא

במדרגות ששכינה שורה עליה,

והקדוש יאמר לו,

איזה מדרגות!

הוא נמנע מיין.

שלושים יום.

מי שלומד שלושה חודשים,

שעתיים תורה בתענית דיבור,

מתנזר מהדיבור,

שזה דבר קשה,

מתנזר מתעבוד באותה שעה.

לומד תורה, מתחבר לקדוש ברוך הוא.

אין זמן לתעבוד עכשיו, הוא מחובר לשם.

דין נזירות פי שלוש.

איזה כוחות הוא שואב מזה.

אז עכשיו שאתם לא שותים קולה,

אתם נזירים.

מה ההבדל בין קולה ליין?

זה תאווה וזה תאווה.

אז אם כן,

כל מה שאתה מתנזר,

ובפרט אם זה בגלל ספקות בכשרות,

אתה קדוש.

אתה קדוש.

לכן לא יכולים לסבול אותך אנשים אחרים.

לא יכולים לסבול אותך.

כי הסטרא אחריו וחילותיו

באנשים הקדושים רוצה לפגוע, כמו שלמדנו.

מפעיל את כל הכוחות על זה.

למה?

מת בפתע פתאום.

אונס אותך למצב בשביל שאתה תסתור את הקדושה שלך ותפסיד את מעלתך וכו' וכו'.

אז זה שיש כוחות רבים פועלים כנגדכם,

וצריך לשמח אתכם, אתם בעלי מדרגה.

אם אחד,

יש הרבה אנשים שיוצאים נגדו.

זו ראיה שהוא אדם חשוב.

אם הוא לא היה חשוב, מי היה מתעסק איתו?

מי היה מדבר עליו?

מי רואה אותו בכלל?

אבל אם הוא חשוב,

אז לא יוצאים נגדו שניים,

שלושה, חמישה, אלף, אלפיים.

אההה, ציבור שלם.

למה? לסתור את קדושתו, לסתור את מעמדו, לסתור את מצבו.

כל כוחות הסטרא כנגדו.

זה פשוט עכשיו, אחרי שלמדנו את זה, הכול ברור.

מי מתעקשים לו? מי רבים איתו?

מי חולקים עליו?

מי שהם מטומטמים, מלאים טומאה, הם רוצים לגעת בו,

לטמא אותו,

לגרום לו.

אז אדרבה, אם אתם מרגישים שאתם מותקפים

ושהרבה אנשים רוצים לחבל במצבכם,

הרוחני,

תדעו שאתם חשובים אצל הקדוש ברוך הוא, אחרת מי יהיה מתעסק בכם?

תעשה, לא תעשה, מה אכפת לי מה הוא עושה?

אבל שאכפת לאנשים שאתה לא תהיה כזה,

שלא תדקדק,

שלא תהיה פרוש.

תשתה, תאכל, מה קרה לך?

אתמול

שמעתי הקלטה

שמישהו אומר,

שהרב אומר לו, אין בעיה, עליי, עליי, תאכל, תאכל, עליי.

זה רב חשוב,

מוכן להיות השעיר לעזאזל?

ונשא את עוונותם,

מוכן לשאת, עליי.

תרביץ ארוחה.

שמרחל.

כמה שעירים כאלה יש?

אבל לעזאזל.

רבי יחנן, אני אומר רק איך שהוא אומר.

רצון קדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל.

לפי כוח רבו עולם תרום וסמות.

שנה אמור אדוני חפש למען צד גוייך דיל תרום יא אדיר.