הרב מרדכי עזרן - ארגון המטבח היהודי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שלום רב.

בהמשך לסדרת השיעורים בנושא כשרות המטבח היהודי,

נעסוק היום

בעצות והנהגות

לארגון וסידור נכון של המטבח

כדי לשמור

על מטבח כשר ומהודר

לכל הדעות.

יש לציין שהשיעור היום בעיקר נעסוק בעצות והנהגות.

יש הלכות שהן מעיקר הדין ויש דברים שהן המלצות ועצות

והנהגות טובות

שמביאות האדם להידור.

ומי שיכול

בלא קושי

ובלא להעמיס על משפחתו לנהוג בעצות האלה,

ודאי שיוכל להביא את הכשרות בביתו לרמה גבוהה מאוד.

כשם שאדם נכנס לבית חדש או אפילו ישן,

הוא משקיע מחשבה רבה בתכנון חדרי הבית,

כדי כל הפרטים השונים בבית, איך לסדר, איך לתכנן, איך לעצב,

כדי להביא למטרת שיפור איכות חייו,

כך לפחות עליו להגדיש זמן ומחשבה לתכנון המטבח בהיבט הכשרותי שלו.

זאת כדי שהוא יוכל לשמור על מטבח יהודי כשר על פי כל כללי ההלכה.

ולכן עליו לבצע תכנון נכון של מבנה המטבח.

כמו כן, כאלה ששוכרים דירה או קונים דירה ישנה,

חובה עליהם לבדוק

מה קרה בדירה הזאת בעצם לפני שהם נכנסו אליה.

מה הייתה רמת ההקפדה של הדיירים הקודמים במטבח?

מה עשו, מה לא עשו?

במידת הצורך, כמובן, לבצע הכשרה כוללת של המטבח.

רכישה נכונה וחכמה של המכשירים ומיקומם במקום הנכון במטבח

תסייע מאוד להגשמת מטרה זו.

נתחיל עם ארונות המטבח.

מיקום נכון של הכלים והמאכלים בארונות המטבח ימנע

בוודאי טעויות ובלבול בשעת הפעילות במטבח.

לכן יש להקפיד על הפרדה מתאימה בין סוגי המזון

והכלים באופן האחסון שלהם בארונות.

כדאי ורצוי

שיהיו ארונות נפרדים לכלי בשר וארונות נפרדים לכלי חלב,

ואם אפשר,

לעשות את זה בשני צדדים מרוחקים

כדי למנוע בלבול.

לפעמים לא תמיד אם המשפחה רק היא משתמשת במטבח, לפעמים גם

חלק מהילדים,

לפעמים יש איזה אורח שמשתמש והוא לא יודע בדיוק איפה כל דבר.

אם הדברים יהיו מוגדרים וברורים,

בוודאי יימנעו הרבה מכשולות.

במטבח בו קיימים מעט מקומות אחסון,

יש לכל הפחות לקבוע מקומות ומגירות לכל מין ומין.

מדפים.

כמובן שבמקרה כזה כדאי וראוי לסמן את כל הכלים בתו זיהוי

ניכר וברור,

כגון צבע אדום לבשרי, צבע כחול לחלבי,

לרשום את האות ח' שתעיד על חלבי, את האות ב', בשרי,

או פרווה.

רצוי להימנע מלקבוע ארונות

מעל לאזור הקיריים,

מקום הבישול העיקרי,

כיוון שבשעת הבישול התבשילים מעלים עדים,

ועדי המאכל

יכולים לעלות אם יש ארון ובתוכו יש או כלים,

או מאכלים, תבלינים וכדומה,

אז פעמים קורה שהעדים עולים לתוך הארון, או שמחמת החום שלהם נבלעים בכלי עצמו,

או נכנסים לתוך התבלינים, לתוך המאכל שנמצא שם,

ויכול לגרום כמובן בעיות כשרותיות.

כלי פסח ראוי ונכון לאפסנם, לאחסנם בארון נפרד,

וזה יהיה סגור הרמטית,

במקום שהוא מרוחק מילדים, שלא יוכלו לערבב את זה.

כלים של פסח

נמצאים במקום נפרד לחלוטין.

השיש ומשטחי עבודה

ראוי לייחד שיש ומשטחי עבודה נפרדים לשימוש בשרי ולשימוש חלבי.

במידת האפשר,

רצוי לקבוע אותם בשני מקומות מרוחקים זה מזה.

זה מחשש סביר

שקיים בכל מטבח,

בדרך כלל השיש או כל משטחי העבודה,

זה מקום שמועד לפורענות.

אנחנו מניחים שם את הסירים וצלחות ומאכלים ועובדים במאכלים על המשטחים האלה, והמקום הזה הוא מועד בעצם להתערבבות של שני מינים,

הבשר והחלב או שאר דברים,

ויכול לגרום לנו בעיות כשרותיות. לכן רצוי, נכון,

לקבוע שתי מקומות נפרדים

לשימוש בשרי, לשימוש חלבי,

מרוחקים ככל שאפשר.

במקום שיש רק משטח עבודה קטן ומצומצם,

רצוי לקבוע אותו למין שבו אנחנו משתמשים יותר, כגון, אם בבית מבשלים יותר מאכלים בשריים,

אז כדאי שהשיש ישמש לפעולות במאכלים בארוחות בשריות,

ולמאכלים חלביים אנחנו נשתמש בקרש חיתוך או במשטח עבודה מסוים,

כשנשים אותו על השולחן בצורה מרוחקת.

במטבח שלא נשמרו בו כללי הלכה,

כגון

אדם הגיע להתארח בדירה מסוימת שהוא לא יודע בעצם מה רמת הכשרות בה,

הוא שכר דירה לנופש,

הוא לא יודע מה רמת הכשרות בה.

כמובן יש להימנע ולהניח מאכלים רותחים על משטחי עבודה, על השיש, על השולחנות,

כי ייתכן שהמשטחים האלה בלעו מחמת שימוש לא נכון בהם,

בלעו טעם של מאכלים מסוימים,

וזה יכול להיפלט לתוך הכלים שלנו שנשתמש, לכן ראוי להימנע מזה.

הכיורים,

מעיקר הדין די בכיור אחד לשני המינים.

עד לפני כמה עשרות שנים,

כמובן שאצל אבותינו לא היה מושג כזה של שני כיורים.

מעיקר הדין אין צורך בשני כיורים,

די בכיור אחד,

כיוון שכל השימוש בכיור

הוא נעשה, או רובו לפחות, נעשה בצונן.

שטיפת הכלים,

כל הפעילות שנעשית, או שאר הפעילות, נעשית במים צוננים, או לכל היותר, מים פושרים.

אף אחד לא רוחץ כלים במים רותחים.

אלא מה?

יש להקפיד,

שרוצים להדיח כלי בשר וכלי חלב בבית שיש בו כיור אחד,

ראוי להקפיד שלא לשפוך רותחין לתוך הכיור,

כגון אם רוצים למשל לסנן סיר של ספגטי ורוצים לשים אותו ולסנן לתוך הכיור,

במים שהם רותחים, או שרוצים משהו גלש ורוצים לשפוך אותו לתוך הכיור כשהוא רותח,

אז אם יהיו שם כלים בשרים וחלבים ביחד,

ויישאר עליהם מעט שאריות של מזון או שומן,

אז ייתכן שהכלים יבלעו זה מזה בזמן שמערים עליהם מים רותחים.

לכן,

רצוי שלא לשפוך כלל מים רותחים לכיור בשעה שיש שם כלים.

אם רוצים לשפוך מים רותחים, כמובן יוציאו את הכלים קודם או ישטפו אותם.

נוהגים לשים בתחתית הכיור רשת שקצת מגביהה את הכלים שם,

כי בדרך כלל מתחת לרשת מצטברים כל השאריות

של השומן ושאריות המזון שיוצאים מהכלים עצמם,

וזה כדי שלא יהיו בערבוביה וייבלעו בכלי.

המהודר

ומי שיכול,

להתקין במטבח שתי כיורים נפרדים,

אחד לבשר ואחד לחלב,

ובמידת האפשר גם לקבוע אותם רחוקים כמה שיותר זה מזה.

טוב גם להתקין לכל אחד מערכת ניקוז משלו,

שבמקרה של סתימה לא יעלו כל השאריות מהכיור הזה ומהכיור הזה למקום אחד, ויכול לגרום שם לבעיות הלכתיות.

עוד עצה טובה,

לייחד לכל מין,

בכיור הבשרי, בכיור החרבי, מערכת ניקוי משלה, סקוץ' ברייט,

סבונקלינג, כפפות, מטליות, כל מה שצריך שם,

שפעמים קורה שמשתמשים באותו צמר פלדה או ספוגית לניקוי,

ונשאר שאריות

של המאכל עצמו על הסקוטברייט עצמו, ואז אפשר לתחיתו אחרי זה למרוח אותו על כלי אחר מהמין השני,

ועוד פעם, במידה וישפך על זה מים חמים, או זה יבוא במגע עם דבר חם, זה יכול להבליע בכלי וליצור בעיות כשרותיות.

לכן,

מי שיכול,

אפשר, רצוי,

לייחד שני מערכות של כלי ניקוי לשני המינים.

כמו כן,

גם מטליות ומגבות,

בדרך כלל,

כשרוצים להוריד סיר מהאש והסיר חם,

אז משתמשים, לוקחים מגבת.

קורה שפעמים הסיר גולש, נשפך קצת,

או נשפך קצת על השיש, ומנגבים עם המגבת. מה שקורה שהמגבת פעם סופגת מהתבשיל הזה, פעם מהתבשיל הזה, פעם מהתבשיל הזה.

ולכן ייתכן עוד הפעם שאם פעם אחת ניגבתי איתה איזשהו מאכל בשרי שנשפך ועכשיו אני רוצה להוריד מהסיר איזשהו מחבת או סיר חלבי, להוריד מהאש

סיר חלבי ואני אקח את המגבת שהיא בלואה קצת, היא ספוגה מרוטב בשרי,

אני יכול ליצור עוד הפעם בעיה כשרותית בסיר עצמו שאני נוגע בו. לכן רצוי לייחד

מתליות ומגבות לשני המינים. כמובן שמגבת די בכיבוס והיא חוזרת להיות

כמו שהייתה בהתחלה, אפשר להשתמש בה לשני המינים, כמובן אם מחפשים אותה.

לא צריך שתהיה

מגבת מיוחדת לחלב כל הזמן או לבשר כל הזמן, אפשר להשתמש באותה מגבת במידה ומחפשים אותה.

הקיריים

הקיריים הוא בעצם, כל מתחם הקיריים,

מקום החצובות, הוא מקום שמועד לפורענות.

הסיבה היא,

כיוון שכל הזמן מקום עובד, מבשלים שם,

כל הזמן נשפך וגולש ומטפטף

מכל המאכלים, מכל הסירים.

יוצא שכל המתחם הזה, כל האזור הזה, פעם בולע מהמאכל הזה, פעם מהמאכל הזה, פעם מהמין הזה, פעם מהמין הזה,

ולא שייך שכל רגע ורגע אנחנו נכשיר אותו כדי שיישמר לנו למין מסוים.

לכן אנחנו נגדיר את כל מתחם הקיריים כמקום טרף, מקום של איסור,

ולכן אנחנו נימנע מלהניח על החצובה עצמה מאכלים בצורה ישירה.

כיוון, אם אנחנו רוצים לחמם פיתה,

אנחנו לא נניח אותה על החצובה בצורה ישירה, כי יכול להיות שנשפך על החצובה או נשפך על המתחם ההוא משני המינים, בשר וחלב.

אם נרצה,

יש כאלה שרוצים לשרוף חציל, לא לשרוף חציל בצורה ישירה על זה,

אלא יש

מין ספירלה טס מתכת כזה שמגביה את מעל החצובה,

מניחים אותו על החצובה, ועליו

אפשר להניח את המאכלים שרוצים להניח.

רצוי להימנע מלבשל על הקיריים בעת ובעונה אחת גם סירים ממאכלים בשריים וגם סירים ממאכלים חלביים בעת ובעונה אחת,

כיוון שפעמים קורה שרוצים להוסיף

לתבשיל פריטים מסוימים, קורה שקופץ,

ניתז,

מסיר לסיר,

קורה שרוצים לטבל אז עובר מפה לפה,

לפעמים מרימים קצת את המכסה,

ואז העדים עולים

ומתפזרים לצדדים, ואם יש לי לצד הסיר הבשרי סיר חלבי,

יכול מאוד להיות שיהיה לי התערבות של שני המינים.

כמו כן, גם אם הסירים נוגעים אחד בשני,

זו בעיה אם יש לחות ולחלוכיות

על החלק החיצוני של הסירים,

הם נגעו זה בזה כשהם רותחים, ייתכן שהתערבו ונבלעו

בסירים זה בזה,

וכמובן בעיה כשרותית.

בכל אופן,

בכל פעם שקורה מקרה כזה יש לי להיוועץ במורה הוראה

כדי שיפתור את הבעיה ויסביר וידריך איך לתקן את המצב.

כאשר רוצים להוסיף

איזשהו דבר מה לסיר,

תבלין, מאכל, צריך לעשות את זה בזהירות,

בעדינות, בנחת,

לא לזרוק,

שעוד פעם לא יהיה לנו את הבעיה של

ינצלו

מהסיר מאכל עצמו למקומות אחרים.

כמו שאמרנו,

יש להימנע מלתלות

מעל אזור הקיריים תבלינים או מאכלים אחרים,

שמא העדים שעולים מהמאכלים עצמם לא ייבלעו

בתוך הכלים או המאכלים שנמצאים מעליהם.

תנור אפייה

בתנורי האפייה הביתיים המצויים בימינו,

בשעת האפייה מצטבר חום רב בתא

וגורם להיווצרות עדים שעולים מן המאכלים,

או לפעמים קורה שהרוטב גולש,

נשפך מהתבנית,

בשעה שמזיזים אותה,

ואז בעצם הזיעת אוכלים האלה, או הרוטב בעצמו, נבלע בדפנות התנור.

וכמובן, אם אני ארצה להשתמש בו פעם נוספת או למין אחר,

בשימוש הבא, כמובן שמה שהוא בלע הוא יפלוט,

ואז אם השתמשתי בו במאכל בשרי ואני ארצה עכשיו לעשות בו מאכל חלבי, הטעם של הבשר שנבלע ייפלה לתוך המאכל החלבי

ויאסור לי את המאכל עצמו, וגם התנור ייאסר.

לכן,

מי שיכול,

עצה טובה להדר ולקנות תנור בעל שתי תאי יפייה,

מה שמכונה תנור יהודי,

אלא שכיום יש תנורים בהכשר הבדץ

שההכשר מבטיח שיש הפרדה מלאה

בין שני התאים.

יש

חברות שמייצרות תנורים בעל שתי תאים שהדופן

המפרידה בין התא העליון לתא התחתון לתא העליון היא דופן משותפת.

ובעצם, לא הועילו בכך כלום.

כי ברגע שאני אופה בתא התחתון,

נאמר מאכל בשרי,

הזיעת אוכלים עולה ונבלעת בדופן העליונה, שהיא גם הדופן התחתונה של התא העליון.

וכשאני עכשיו איפה או אבשל בתא העליון,

ייפלט לי הטעם שנבלע מלמטה ויצא לי למעלה.

לכן,

התנורים בהכשר הבדץ

הם בעצם

מוודאים שהדופן היא דופן כפולה ואין מעבר בין התאים.

כשיש תנור כזה בעל שתי תאים, עדיין צריך

להקפיד שבשעה שמשתמשים בשתי התאים בעת ובעונה אחת,

ניזהר לא לפתוח את

דלת התא,

דלת התאים, את שתי דלתות התאים בעת ובעונה אחת, מסיבה פשוטה שהעדים יוצאים מתוך התנור, יכולים לעלות למעלה, להיכנס לתא העליון,

ולכן צריך להקפיד שיהיה הפרדה

ולא יעשו את זה ביחד.

בתנור בעל תא אפיה אחד,

אז בעצם יש כמה אפשרויות להשתמש.

האפשרות הראשונה היא בעצם רצוי ונכון לקבוע כמצב

רגיל ונורמלי את רוב השימוש

בתנור למין אחד,

וכשנרצה להשתמש בו למין השני,

אנחנו פשוט נבצע לו הכשרה.

כלומר, אם משתמשים,

רוב השימוש שעושים בתנור הוא במאכלים בשריים,

אז אנחנו נגדיר את התנור בעל תא אפיה אחד,

נגדיר אותו כתנור בשרי,

ואז נוכל להשתמש בו בצורה חופשית במאכלים בשריים.

כשנרצה לאפוד בו,

להכין בו איזשהו מאכל חלבי,

עוגה חלבית, פיצה, דברים מהסוג הזה,

אנחנו נבצע הכשרה של התנור. כמו שהזכרנו בשיעור הראשון בהלכות הכשרת כלים,

בקצרה,

הכשרה של תנור היא ניקיונוע מוחלט על ידי מסיר שומנים,

על ידי חומרי ניקוי, ניקיונוע מוחלט מכל שאריות של מזון ולכלוך,

המתנה למשך 24 שעות

והפעלה של התנור בחומו הגבוה ביותר למשך שעה,

ובזה התנור הוכשר.

ועכשיו אפשר בעצם לאפוד בו ולהכין בו מאכלים,

מאכלי חלב.

החיסרון בשיטה הזאת הוא שצריך לזכור אחרי הכנת מאכלי החלב,

נזכור להחזיר אותו למצב של בשרי,

כי אנחנו בדרך כלל ממשיכים לעשות בו מאכלים בשריים.

עדיף,

מי שיש לו אפשרות,

לקנות טוסטר אובן או תנור אחר לשימוש מהמין השני,

או כמו שאמרנו, תנור בעל שתי תי אפייה.

חובה לייחד תבניות שונות

לשימוש בשרי ושימוש חלבי.

תבניות, כמו שהזכרנו בשיעור הראשון, הן בולעות

בצורה ישירה על ידי חום,

וההכשרה שלהן היא רק על ידי ליבון, שזה מה שאנחנו לא יכולים לעשות

בתבניות אמייל מחשש שיתפוצץ,

ולכן חייבים לייחד תבניות

למאכלי בשר ולמאכלי חלב בנפרד,

במיוחד אם יש תנור בעל תאפייה אחד.

אם ישתמשו בתבנית

בשרית למאכלי חלב,

או תבנית חלבית למאכלי בשר,

כמובן כל עניין לגופו, ויש להיוועץ במורה הוראה,

שיסביר וידריך איך לתקן את המצב,

אם בכלל.

טוסטר אובן הוא בעצם עובד על אותו עיקרון כמו תנור, ולכן כל מה שאמרנו לגבי תנור הוא נכון גם לגבי טוסטר אובן.

מיקרוגל,

מיקרוגל הוא בעצם תנור שמקרין גלים אלקטרומגנטיים

על המאכל,

ועל ידי כך הוא מחמם אותם, הוא מחמם את המאכל עצמו,

אלא שדפנות המיקרוגל לא מתחממות כלל במהלך השימוש.

אני מדבר על המיקרוגלים הביתיים,

יש מיקרוגלים תעשייתיים שיש להם גופי חימום,

אבל המיקרוגלים הביתיים זה מה שהם עושים.

הדרך היחידה שהדפנות מולעות הן בעצם על ידי ידי המאכל. ברגע שהם מחממים את המאכל ללא כיסוי,

המאכל מתחמם, מוציא עדים,

על ידי המאכל נקראים זיעת אוכלים, הם עולים, הם רותחים, הם עולים ונבלעים בדפנות התנור המיקרוגל עצמו,

ואז המיקרוגל בולע.

אז אותו כלל, כמו שהסברנו בתנור אפייה, כדאי

שיהיה להגדיר שהמיקרוגל יהיה שייך למין אחד, המין שאנחנו, רוב השימוש בו, נאמר עוד פעם, שימוש בשרי,

וכשנרצה לעשות בו שימוש חלבי במאכלי חלב,

פה הדרך יותר פשוטה, לא חובה להכשיר את המיקרוגל

בין מין ל...

למרות שהכשרתו היא קלה מאוד, פשוטה, כמובן

לשיטות שמתירות להכשיר מיקרוגל, אמרנו שיש פוסקים שאוסרים להכשיר מיקרוגל

אבל אלה שמתירים השיטה, אמרנו,

לוקחים חצי כוס מים, שמים קצת נוזל כלים,

מפעילים למשך דקה-שתיים כדי שיעלה עדים ובזה המיקרוגל הוכשר כמובן לאחר שניקינו אותו מכל שאריות מזון שהיו בו

אבל למי שרוצה בכל זאת להשתמש בלמין השני מבלי להכשיר,

פשוט תקנה מכסה אטום.

יש מכסים למאכלים שבתוך המיקרוגל שהם מכסים מחוררים, חוררים, מכסה כזה הוא לא טוב.

זה אפשר להשתמש בו למין הרגיל שמשתמשים בו. כלומר, שמרנו, הגדרנו את המיקרוגל כבשרי,

כל מאכלי הבשר אפשר להשתמש במכסה המחורר.

אבל כשנרצה לחמם בו מאכל חלבי,

אנחנו נכסה אותו במכסה אטום או בתוך שקית ניילון, שתי שקיות ניילון, ליתר ביטחון,

ובכך אנחנו מונעים מאדי המאכל להתפשט ולהיבלע בדפנות המיקרוגל, וגם המיקרוגל עצמו לא יפלוט את אדי המאכל שלו לתוך

המאכל מהמין השני.

טוסטר,

טוסטר זה מכשיר שמשמש

לתחנת טוסטים, לחם, גבינה.

המאכל נוגע בצורה ישירה ונבלע בצורה ישירה בתוך הכלי עצמו,

ולכן

גם טוסטר, אם עושים טוסטים משני המינים, גם בשר וחלב, כמובן שצריך לייחד טוסטר למין הזה וטוסטר למין הזה,

אי אפשר להשתמש בטוסטר אחד לשני המינים,

כי טוסטר הכשרתו היא בליבון חמור,

ובדרך כלל בבית אין לנו את הכלים לעשות את זה.

מצנם,

תנור שמיועד לכליית פרוסות לחם.

במידה וכולים בו פרוסות לחם פרווה לחלוטין,

מותר לאכול את הצנימים האלה גם בסעודה בשרית וגם בסעודה חלבית, ללא כל בעיה.

אבל אם מכניסים בתוכו לחם שמרוח בחמאה או באיזשהו רוטב או ממרח,

בשרי או חלבי, כמובן שהמצנם הזה הפך להיות

בעל השתייכות מסוימת.

אם שמנו בו לחם חלבי או שנילוש כגון שנילוש עם חלב,

או שהיה מרוח בחמאה,

כמובן שהמצנם הפך להיות

חלבי מצנם,

אי אפשר להכשיר, הדרך להכשיר אותו מאוד מאוד קשה,

הכול בפנים, אין לנו גישה לזה.

לכן במצנם להשתמש רק

לחמם בו, לקלוט בו לחם פרווה,

ואחר הכלייה אפשר להשתמש בלחם לכל מיני שרוצים.

מקרר ומקפיא,

שמירת הכשרות במקרר ובמקפיא מחייבת ארגון וסדר ושמירת ניקיון באופן קבוע.

כדאי לייחד מדפים ותאים נפרדים למאכלי חלב ולמאכלי בשר,

כדי להבטיח שהמאכלים לא ייגעו זה בזה.

כמו כן יש להקפיד לעטוף

את המאכלים שלא יישארו חשופים,

יש להקפיד כשמכניסים סיר לשמור אותו בקירור במקרר.

בדרך כלל

יש סירים שאם סוגרים אותם עם המכסה כמו שצריך,

אז המכסה הוא גבוה ואז הוא לא נכנס

בתוך המדף של המקרר.

מה שעושים, פשוט הופכים את המכסה

ומניחים אותו עם הבליטה, עם הידית כלפי מטה, ואז זה חוסך קצת יותר מקום והוא נכנס.

חיסרון בזה שהמכסה אף פעם לא יושב כמו שצריך.

ופעמים קורה שהילד עכשיו אכל חצי מעדן והשאיר את המעדן,

והניח אותו במקרר לא בצורה בטיחותית ונכונה, והמעדן טפטף

ישר לתוך הסיר שלנו עם הקציצות,

שהמכסה לא היה מונח בצורה נכונה.

וכמובן, כיוון שלא דאגנו לאטום ולכסות את המכסה כמו שצריך,

ייתכן שיהיה לנו בעיה כשרותית פה.

לכן במקרר יש להקפיד תמיד

כל מה שמכניסים,

לוודא שזה אטום וסגור ומונח בצורה בטוחה במדף

ששייך למין שלו.

דבר נוסף,

ראוי לשים לב בעת פתיחת וסגירת דלת המקרר.

פעמים קורה כשמניחים שקית חלב, את החלב בתוך המתקן שלו, שקית חלב בתוך המתקן,

כשהוא מופנה כלפי המקרר.

וכשטורקים את דלת המקרר בחוזקה,

ייתכן שהחלב ניתז לתוך,

על המדפים, ואם היה שם משהו מגולה,

אז ודאי ייתכן שנכנס שם, ואנחנו לא יודעים אפילו.

כמו כן,

המגירות שנמצאות בתחתית המקרר, שבדרך כלל שמים שם ירקות,

להקפיד שהן סגורות,

אם יטפטף משהו וירד,

ויטפטף לתוך הירקות, לתוך המלפפונים העגבניות, אנחנו נעשה סלט,

ובעצם אנחנו לא יודעים שעל המלפפון יש קרום של חלב שנשפך כתוצאה מטריקת דלת המקרר, שלא שמנו לב,

ואז אנחנו את הסלט הזה נרצה לאכול בסעודה בשרית,

וייתכן שאנחנו אוכלים חלב עם בשר ביחד.

בעיה.

גם במקפיא,

ראוי לקבוע תא למוצרי ומוצרים חלביים, מחשש לבלבול.

צריך לדעת שלא תמיד

אם הבית

היא היחידה שמשתמשת במטבח, יש ילדים הרבה שמסתובבים, יש אורחים,

מגיעים לפעמים אורחים שרוצים גם כן לעזור, ויכול להיות שמחמת העזרה, שהם לא בקיאים,

לא יודעים איפה כל דבר מונח,

הם יכולים לעשות לנו בלבול, שיכול להביא לבעיות כשרותיות.

מעבד מזון,

מיקסר,

מי שמשתמש בזה,

עליהם לתכנן מראש לאילו סוגי מאכלים הם מייעדים את השימוש בחלקי המכשיר השונים.

בדרך כלל לפוד פרוססור,

למעבדי מזון יש כל מיני חלקים, כל מיני

אפשרויות

של תחינה,

וצריך להגדיר בצורה ברורה למה משמש כל כלי במכשיר הזה.

כיוון שבשעת

הפעולה שלו ישנם סכינים

חדים בתחתית הכלי, הכלי קיבול,

שהם מתחממים בזמן ההפעלה,

ואם אנחנו, בשעה שמתחממים,

יכולים לבלוע, אם אנחנו טוחנים שם בשר, או טוחנים דברים בשרים, או דברים חלבים,

יכולים לבלוע, ואם אנחנו נשתמש למין השני,

כמובן שעל ידי החום הזה, חום העבודה שלהם, יכולים לפלוט ולבליע,

לכן צריך להגדיר את זה מראש.

כמובן, המטחנות האלה, האם טוחנים שם דברים חריפים,

פלפל חריף, בצל,

שום, צנון,

דברים האלה כמובן שמחזקים את הטעם שנבלע,

וכמובן יכולים ליצור לנו שוב בעיות כשרותיות, לכן

מעבדי מזון מיקסרים,

צריך לייחד את כלי הכיבול שלהם,

כל אחד

יהיה למין פרווה, או למין בשרי, או למין חלבי.

מי חם מים חמים.

המי חם שאנחנו משתמשים בו בדרך כלל בשבת,

להרתיח מים חמים, לשמור על המים החמים.

במידה והמי חם לא בא במגע ישיר עם מאכלי בשר או מאכלי חלב,

אפשר להשתמש במים האלה שבתוכו

לשימוש בשרי או חלבי, בסעודה בשרית ובסעודה חלבית.

זה כמובן שלא מכניסים לתוכו כלים,

בשריים או חלביים,

כפיות, לערבב או דברים מסוג הזה,

או כמובן לא מניחים עליו. אם רוצים לחמם,

אדם שרוצה לחמם מאכל כלשהו, אם הוא יניח אותו על המחם עצמו,

סביר להניח שהמחם יבלע מטעם המאכל, ואז בעצם הוא איבד את הניטרליות שלו והוא הפך להיות שייך למין מסוים.

מדיח כלים.

כבר אמרנו ששימוש במדיח כלים הוא מחלוקת

הפוסקים האחרונים, אחרוני דורנו.

יש מחמירים,

מאוד,

ובעצם אוסרים להשתמש במדיח כלים אחד בכלל לכלי בשר וכלי חלב, כיוון שבמדיח יש חלקי מתכת,

יש חלקי פורצלן, יש חלקי פלסטיק,

וייתכן שהם בולעים, כי במדיח יש מים חמים,

פותחים, ואם אני שם עכשיו כלים שיש עליהם שאריות של מזון, ייתכן שהם בלעו מטעם המאכל והם יפלטו אותו בכלים מהמין השני,

ולכן אוסרים לגמרי.

ישנם פוסקים שמתירים רק באופן של

אחד אחרי השני, קודם כל אנחנו נדיח בו רק כלי בשר.

אחרי שהדחנו כלי בשר יש אומרים שצריך להפעיל אותו פעם אחת נוספת ריק,

כדי כביכול להכשיר אותו,

ואחרי זה פעם עוד פעם שלישית, אז לכלי חלב.

ויש גם פוסקים שמתירים להשתמש בו

בעת ובעונה אחת לשני המינים,

ובלבד שישימו בו,

יקפידו לשים בו את תבליט הסבון,

שזה בעצם פוגם את כל מה שיש בו.

כמובן,

מיהו טוב,

עדיף להשתמש בו

בזה אחר זה, לא להשתמש בו בשני כלים ביחד, אבל בשעת הדחק או כשצריך,

אפשר לסמוך על דעות המקלים,

להשתמש בו בעת ובעונה אחת,

וכל אחד יעשה כמובן כרבותיו.

ארגז אותה לחם,

יש כאלה שיש להם בבית טעים, ארגז מעץ, שבו הם מאכסנים את הלחם.

יש להקפיד

לאכסן את הלחם,

ובפרט את כל מאכלי הפרווה,

במקום שמיועד רק למאכלי פרווה.

שלא יבואו במגע עם מאכלים חלבים ובשרים.

ודאי

שאם אכלנו סעודה כבשרית ונש...

שאר, שאריות מהכיכר לחם.

בדרך כלל מה שקורה,

שלפעמים היד שלנו מתלכלכת מהרוטב של המאכל,

ואיתו עם זה אנחנו לוקחים לחם, ובעצם אנחנו מעבירים את הרוטב של המאכלים ללחם עצמו.

השאריות של הלחם הזה,

במקומות מסוימים שנגעו בהם הרוטב ושומני המאכל הקודם, אם נשתמש בלחם הזה לסעודה החלבית,

יכול להיות שאנחנו אכלנו לחם בשרי,

כי היו בו שאריות של בשר.

לכן, שיירא לחם שנשארו,

אם אכלנו אותם עם סעודה בשרית,

אז כמובן לא להחזיר אותם לתא,

לתא הלחם,

בצורה רגילה, אלא יאכסנו אותם בשקית, ירשמו עליה בחזקת בשרי,

שנבל יטעו אחרים להשתמש

לאכול מהלחם הזה בסעודות אחרות.

צריך לדעת שפירורי לחם

הרבה פעמים קורה שבמהלך הסעודה הלחם מתפורר, המאפים מתפוררים, ונשארים פירורים גם על השולחן,

גם על הרצפה.

פירורי לחם עד כזית, עד 30 גרם,

אפשר לאסוף אותם ולזרוק אותם באשפה.

אבל פירורים בכמות

של כזית,

30 גרם או בנפח של כזית,

שהוא בעצם קופסת גפרורים,

אסור להשליך אותם לאשפה,

אלא יאטוף אותם בעטיפה ראויה, דרך כבוד,

ויניח אותם באשפה דרך כבוד, שלא יהיה ביזוי אוכלים, לא בצורה מבזה.

יש להיזהר גם,

כשמניחים את ה... אחרי שסיימנו את הארוחה עם הלחם, אוספים אותו, שמים אותו בתוך שקית,

יש להיזהר מלתלות את השקית

על המדף או על הדלת, לתלות אותה.

כתוב במקורות שדבר זה קשה לעניות,

ולכן צריך להניח את הלחם במקום מכובד.

כלי אשפה,

יש להיזהר

מלערות שיערי מזון חלביים חמים על שיערי מזון בשריים שמונחים באשפה.

יש פוסקים שאוסרים

את התערובת של בשר וחלב גם כשהוא באשפה.

אפילו שלא יבואו לאכול את זה,

אבל להרחיק את הבשר מהחלב אפילו באשפה,

ולכן המהדרים נזהרים מלשפוך מאכלי בשר חמים

או חלב חמים לתוך האשפה כשיש שם מאכלים מהמין השני.

דבר נוסף,

כדאי לייחד מקום לאשפה, לפח האשפה,

ולכסות אותו היטב לבעל

ידפו ממנו ריחות לא נעימים,

דבר שיכול לגרום לנו בעיה לומר דבר שבקדושה ליד פח האשפה,

ולכן אם נדאג

למיקומו במקום

אטום וסגור,

אז אנחנו נתגבר על הבעיה הזאת.

שאר כלי מטבח,

כמו שאמרנו, ראוי לייחד כלים נפרדים ושונים, כלי הגשה,

כלי הכנה,

כלי אכילה לכל מין ומין,

אפילו שאוכלים את המאכלים כשהם קרים, ולכאורה אין בעיה להשתמש

בכלים בצונן.

ראוי לייחד מערכת של כלים שלמה לשני המינים, לבשר ולחלב.

חובת זהירות מיוחדת

היא לדאוג לייחד סכין פרווה,

שאותה אנחנו נייעד לחיתוך לחם, למשל,

או לחיתוך של דברים חריפים, כמו בצל, שום,

ולצורך זה יהיה לנו סכין מיוחדת רק לחיתוך של הדברים האלה.

כאלה שקונים או מקבלים

כלים משומשים,

חובה עליהם לבדוק בעצם מה ההיסטוריה של הכלי,

מה השתמשו בו, מה הוא בלע,

או לחלופין לא לסמוך ולבצע לו הכשרה כדין לחומרה,

ולהחזיר אותו למצב הפרווה, ולאחר מכן יוכלו להשתמש בו

בכל אופן שירצו.

כאלה שרוצים להשתמש בכלי אחד לשני המינים בצורה קבועה,

אז כמובן אמרנו שלדעת בני ספרד,

נזכרנו כבר בשיעור הראשון, לדעת בני ספרד,

מותר להכשיר

כלי להעביר אותו ממין אחד למשנהו,

על ידי כבולעו כבולטו, על ידי ההכשרה המתאימה לו,

ולבני אשכנז,

המנהג הוא שלא להכשיר כלים במהלך השנה, להעביר אותם מבשר לחלב.

וכל אחד ייוועץ בתלמיד חכם, אם הוא רוצה לעשות את זה,

כיצד עליו לנהוג.

פעמים קורה שצריכים להשאיל איזשהו כלי מהשכן,

כלי שחסר לנו בבית, אנחנו רוצים להשאיל לצורך הכנת מאכל כלשהו,

או שלפעמים משאילים מאיתנו.

אנחנו חייבים לוודא,

אם אנחנו המשאילים,

נשאול את השכן,

תאמר לי, מה הכלי הזה? הוא בשרי?

הוא חלבי?

הוא פרווה?

מה אתה משתמש? בדרך כלל איזה שימושים אני יכול לעשות בו,

כדי שאנחנו לא ניכשל בזה שאנחנו לא יודעים מה ההיסטוריה של הכלי, וגם כמובן לא נכשיל את בעל הכלי עצמו.

ולכן במקרים כאלה צריך ליידע את הצד השני,

מה נעשה בכלי ומה אפשר לעשות בו.

כלים להכנת מזון ואופן תשמישם.

מקלף

מקלף זה כלי המשמש לקילוף ירקות, פירות,

ולכן כלשהו לא בא במגע ישיר עם מאכלי חלב

או בשר כשהם חמים

או שמנוניים,

והוא שמר על מצב פרווה,

כמובן ניתן להשתמש במקלף לקילוף ירקות,

ואת הירקות האלה אפשר לאכול עם שני המינים,

גם בשר וגם חלב.

משטחי חיתוך, הזכרנו כבר, משטחי חיתוך

אין שיש, אין מעץ,

אין מזכוכית,

אין מפלסטיק.

אז אם אנחנו חותכים עליהם דברים חריפים,

אז כמובן שצריך לייחד משטחי חיתוך לשני המינים,

לבשר ולחלב.

לפעמים אנחנו חותכים על המשטח

בשר חם,

אחרי שבישלנו אותו, רוצים לחתוך אותו לפרוסות,

או חותכים עליו בצל ושום כשהם חריפים,

ולכן הם יכולים לעורר את הטעם שבלוע,

ולכן רצוי ונכון לייחד משטחי חיתוך לשני המינים, כל מין, לפי מה שמתאים לו.

מגרדת פומבייה, מה שמכונה,

שהיא בעצם משמשת לגירוד של מאכלי חלב כמו גבינה צהובה.

במקרה כזה כמובן שאסור להשתמש במגרדת הזאת

לחיתוך מאכלי בשר או מאכלי פרווה, שאותם אנחנו נרצה לאכול עם בשר,

כי יכול להיות שבנקבים הקטנים של המגרדת,

בפתחים הקטנים שלה נשארו שאירים מהמין השני,

ולכן כשמשתמשים בו למין מסוים,

אין להשתמש בו למין השני.

סירים, גדרות, מחבטות, כמובן כל הכלים האלה,

צריך

לסמן אותם בתוויות זיהוי מוכרות,

שלא יתערבבו

זה בזה.

כמובן, כדאי לקנות מערכת סירים שהיא שונה בצורה שלה, בצבעים שלה,

מהמין השני,

כדי לא לדלבל ולא להסתפק רק בסימון על ידי עט או טוש או דבר כזה.

סכיני חיתוך,

חובה מיוחדת לייחד מערכת סכיני חיתוך נפרדת ומזוהה לשלושת המינים,

חלבי, בשרי,

ואם רוצים גם פרווה, כדי לשמור דברים כשהם פרווה.

וכמובן,

להקפיד שרק אם הסכין מאותו המין, סכין בשרית, רק איתה אנחנו נחתוך

דברים חריפים,

כגון כמו שאמרנו, בצל, שום דברים כאלה,

כדי לאכול עם סבודה בשרית, או בסכין חלבית, לחתוך את המאכלים החריפים כדי לאכול עם הסכין החלבית עצמה.

כלי לישה,

כלים שמשמשים להכנת בצק,

כגון מערוך, קערות, מערבלים,

במידה ורוצים להשאירם פרווה,

יש להשתמש בהם אך ורק במוצרי פרווה.

ברגע שאנחנו נרצה להכין בצק לפיצה, ואת הבצק אנחנו רוצים ללוש אותו בחלב,

אז כמובן,

אם אנחנו נערה לשם קצת רותחין או דברים כאלה, ייתכן שאנחנו, את הכלי לישה האלה, עשינו אותם בעלי שייכות מסוימת,

ולכן, אם רוצים להשאיר אותם פרווה,

יש להשתמש בהם אך ורק במוצרי פרווה.

כלים להשריית והדחת בשר,

בימינו לא מצוי כל כך שמכשירים בשר בבית, אבל מי שעושה את זה,

ראוי לייחד כלים נפרדים שיהיו מיוחדים אך ורק להכשרת והדחת בשר,

כיוון שהבשר פולט דם במהלך הכשרתו,

והדם עם המלח יוצר לנו נוזל חריף שיכול להבליע בתוך הכלי עצמו.

אז רצוי, כמובן, לייחד כלי הדחה והכשרה בנפרד,

ולא להשתמש בכלים האלה לדברים אחרים.

מספריים,

מספריים משמשות לכי...

מאכלי מזון קרים או שקיות מזון קרים,

כגון שקיות חלב וכדומה,

ובאופן עקרוני אפשר להשתמש במספריים לשני המינים,

אלא אם כן אנחנו חותכים איתם דברים חמים,

כגון אם אנחנו תפרנו את העוף והכנסנו אותו לתנור, וכשהעוף יצא רותח,

גזרנו את החוט עם המספריים החמים,

סביר להניח שהמספריים בלעו מעירות טבע העוף

והם נהיו בשריים.

לכן, אם חותכים עם המספריים דברים חמים,

ראוי לייחד מספריים לשני המינים.

אם משתמשים בהם רק בדברים קרים,

אפשר להשתמש בזוג מספריים אחד, כמובן לדאוג לנקות אותו היטב לאחר כל שימוש.

סל קניות,

יש להקפיד להשתמש בסל קניות המבטיח נסיעה בטוחה

של כל סוגי המחלים ללא חשש שיגעו זה בזה.

היום בימינו יש את השקיות שאנחנו קונים במרכולים,

בהם אנחנו משתמשים כבר כמעט ולא יוצאים עם סל מהבית,

לכן צריך להקפיד מאוד במהלך האריזה בחנות,

בשקיות עצמן, שאנחנו לא מניחים מאכלי בשר וחלב ביחד, הרבה פעמים קורה ששקית חלב נפתחת

ונשפכת דברים ויכול לבוא במגע עם מאכלים אחרים,

ולכן בצורת האריזה, באופן האריזה, יש להקפיד

לארוז כל דבר בצורה בטוחה שלא יהיו לנו בעיות כשרותיות.

כלים להגשה,

אכילה ושתייה ואופן תשמישה.

קערות הגשה,

קערות וקעריות המשמשות להגשת מאכלי חלב או בשר,

אין להעבירם משימוש אחד למשנהו.

אם יש לי קערה מסוימת, מתכת או כלי אחר,

שבה אני מניח אני מגיש את הצלי בקר שהוצאתי, או שאני מגיש את הספגטי המוקרם שהוצאתי,

כמובן שהכלים האלה, אם המאכלים היו חמים, בולעים,

ולכן אני לא יכול להגיש בכלים האלה מאכלים משני המינים,

אלא אם כן זה כלי זכוכית שאז לבני ספרד

יהיה מותר להשתמש בו לשני המינים ולבני אשכנז מחמירים בו.

כלים שמשמשים להגשת אך ורק מאכלי פרווה, כגון סלט,

אורז, תפוחי אדמה,

במקרים כאלה כמובן שיהיה אפשר להשתמש בקערות וככלי ההגשה האלה לסעודות משני המינים,

כי כל הזמן השתמשנו בהם רק במאכלי פרווה,

אבל כמובן שפה צריך לוודא בצורה בטוחה שמשתמשים בו אך ורק למוצרי פרווה.

צלחות,

על פי רוב

הצלחות משמשות להגשת מאכלים חמים,

או שמניחים עליהם מאכלים חמים,

אז לכן הוא הדין.

אם זה צלחות מזכוכית,

אמרנו בני ספרד מותר להשתמש לשני המינים, בני אשכנז מחמירים בזה,

אם זה צלחות חרסינה, פורצלן,

מתכת, קרמיקה, כל הדברים האלה, כמובן שחובה לייחד צלחות לשני המינים, לבשר ולחלל, בצורה נפרדת.

כוסות,

על פי רוב כוסות משתמשים בהן בצונן,

רוב המשקאות הן משקאות צוננים,

גם המשקאות החריפים

הם צוננים ואנחנו לא חוששים שהם יבלעו בכוס, כמובן שבכוסות זכוכית ודאי שהבעיה עוד פחות,

כלומר אין לנו בעיה,

ולכן כוסות, כוסות זכוכית לפחות,

אפשר להשתמש בהן לסעודות משני המינים.

צפלים מחרסינה שבהם שותים נס קפה או דברים כאלה,

הם יכולו להישאר חלביים ולא להשתמש בהם לסעודות בשריות.

סכו״ם,

גם סכו״ם ראוי לייחד לבשר ולחלב בנפרד.

כמובן רצוי שהסכו״ם יהיה מזוהה, יהיה בצורה שונה, בצבע שונה,

כדי שלא יגרום לבלבול.

כמו שהזכרנו,

ובהסכינים,

להפריד סכיני חיתוך, להפריד לבשר וחלב בנפרד.

מגשים,

מגשי אוכל המיועדים להגשת מאכלים חמים,

אז גם בהם צריך להפריד למאכלי בשר וחלב.

למה?

פעמים קורה שנדבק,

נשפך קצת מהצלחות, מכלי ההגשה שמונחים על המגש.

נשפך קצת ונשארים שיערי מזון, נדבק

במגשים עצמם ויכול לגרום בעיות כשרותיות, לכן כדאי להימנע.

מפות ומפיות,

נהוג

מנהג לייחד

מפות נפרדות

ומזוהות או משטחי אכילה אישיים,

קשיחים שמניחים עליהם כביכול צלחת,

כמובן לשימוש בשרי וחלבי,

בדרך כלל זה מיוצר מחומר PVC או מפלסטיק,

וגם זה חומר שבולע ופולט, לכן

רצוי לייחד משטחי מפות, מפיות,

משטחי אכילה כאלו לשני המינים.

מפות

ומפיות נייר או בד וכן מגבות שולחן

המיועדות לשימוש במהלך הסעודה,

יש להקפיד על השימוש בסעודה בין חלב לבשר,

כמובן להפריד ביניהם,

מחשש שכמובן נשאר עליהם שיערי מזון מהסעודה האחרת,

ולכן כל סעודה נשתמש בה עם מפיות חדשות נפרדות.

מלחייה,

ראוי ונכון לייחד מלחיות נפרדות לשימוש בשרי וחלבי.

פעמים קורה שהמלחייה עצמה נוגעת

בתוך הצלחת,

וכמובן המכסה שלה,

יכול להיות שהוא קצת התלכלך מרוטב בשרי או רוטב חלבי,

ואם נשתמש בו למין השני, יכול להיות עוד פעם שגם כן ייגע,

ושוב, יכול ליצור בעיות כשרות.

יש להקפיד, בשעה שרוצים לטבל את המאכל כשהוא בסיר, הסיר על האש,

הוא מעלה אדים,

יש להקפיד שלא לשפוך מתוך

התבלין, הכלי של התבלין, ישירות לתוך הסיר.

נחמד שהאדים עולים ונבלעים בתוך,

נכנסים לתוך הכלי ונבלעים בתבלין עצמו,

וכמובן אז עושים אותו בשרי או חלבי,

אלא הדרך הנכונה היא לקחת מעט בכפית

מכלי התבלינים ולשפוך מהכפית לתוך

התבשיל עצמו.

קנקנים ובקבוקי שתייה,

כמובן רוב הדברים האלה, רוב הקנקנים, רוב בקבוקי שתייה משתמשים בהם למשקאות פרווה,

ולכן מותרים בשימוש בסעודות משני המינים,

ובלבד שמקפידים על הניקיון,

שלהם פעמים שקורה, שוב, בידיים מלוכלכות, נוגעים בקנקן,

משאירים עליו שאריות, ואם אנחנו נשתמש בקנקן הזה לסעודה אחרת, יכול להיות שניגש שם, ועוד פעם

ניצור בעיות כשרותיות.

קנקני מתכת שמשמשים להגשת משקאות חמים,

יש לייחד כמובן לחלבי ובשרי,

כמובן מאחר שהמשקה החם נבלע בדופני הכלי,

ואם הם בזכוכית,

אז אמרנו שוב, החילוק בין בני ספרד לבני אשכנז.

בקבוקי תינוקות המשמשים למאכלי חלב, כגון דייסה או מרק,

בשרי אם יש,

אז כמובן גם פה, גם בבקבוקים לתינוקות, לילדים,

יש לייחד בקבוקים לתת להם מאכלי חלב, בקבוקים למאכלי בשר.

כמובן גם כשמחממים את הבקבוק עצמו עם המאכל במיקרוגל או בכלי רותח אחר,

אז נדבקים שיירי מאכל בדפנות הבקבוק,

או משטחי ההברגה,

ולכן את זה יש לנקות טוב טוב, או כמובן להפריד

בקבוקים למאכלים בשריים, בקבוקים למאכלים חלביים.

עד כאן

עצות

והנהגות בארגון וסידור המטבח.

שלום רב.