מתי מותר לעכב את ציווי השם? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

רפואה שלמה ושהמחלה תיעלם בעזרת השם מהרה

מנקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים

אחר תיאסף אל עמך אמרו חכמים זיכרונם לברכה בספרי

מגיד שמיטתו של משה מעכבת למלחמת מדיין

ואף על פי כן

הלך משה ועשה בשמחה.

השם אומר לו קודם תנקום

מאת המדיינים ורק אחר כך

תיאסף

אל עמך.

והוא הלך ועשה בשמחה לא עיקב.

ובילקוט שמעוני כתוב, וזה הלשון,

אילולא ביקש משה שלא למות,

לא מת.

שאמר לו הקדוש ברוך הוא,

אם אין אתה מתנקם בשונאיהם של ישראל,

אין אתה מת.

והוא יושב לא עשרים שנה או שלושים שנה.

אלא אמר משה,

אין רשות בידינו לעכב את המצווה.

מיד

וידבר משה אל העם,

החלצו מאיתכם.

אחר כך כתוב, וימסרו בני ישראל.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים במדרש,

וימסרו

בעל כורחן,

לפי שתלאה כתוב, מיתת משה בנקמת מדיין,

נמנעו מללך.

זאת אומרת,

הילקוט אומר שמשה רבנו, אם רצה,

היה יכול לאריך את ימיו בלי גבול,

כי כל זמן שהוא לא ינקום,

הוא לא ימות. כתוב, נקום נקמת בני ישראל ומדיינים. רק אחר תיאסף אל עמך,

אז תולה את המיתה שלו בנקמה מהמדיינים.

אז כל זמן שהוא לא ינקום, כמו שיהושע בן ינון

חשב להאריך את ימיו על ידי שהוא יאריך את המלחמה,

אז הוא מתח אותה, היה יכול לסיים אותה יותר. היא ארכה שבע שנים,

היה יכול לסיים אותה יותר מוקדם, אבל הוא מתח אותה.

מתח אותה, אמר השם, אתה מתחת, חשבת שתאריך ימים, קיצר לו בעשר שנים את החיים.

היה לו שיקול, כי בזמנו לא חטאו ישראל,

אז היה לו שיקול דעת שכדאי שהוא ימשיך להנהיג.

להבדיל, להבדיל, כמו שטראמפ אומר שב-2020 הוא ימשיך, כי אין מי שיכול להיות יותר טוב ממנו בשביל אמריקה.

אבל מכל מקום,

משה

לא מעכב את המצווה.

אז עם ישראל, ששמעו והבינו שכל חייו של משה תלויים במלחמת המדיינים,

לא רצו שהוא ימות.

אז הוא אמר להם, יחלצו מאיתכם

אנשים לצבא.

יאללה, קדימה, צריך לחסל את המדיינים על מה שעשו לישראל, ובגללם מתו 24,000 נפיש מישראל.

מה השם מבקש?

לא רצו.

למה?

אם הוא ממהר למות, אנחנו לא רוצים שהוא ימות.

זה אחרי כל הצרות שעשו לו.

לא רצו שהוא ימות.

ולכן כתוב, וימסרו.

דהיינו, בעל כורחן.

מי בן דעת שלא התפעל מטהרת הלב של משה,

רבן של ישראל?

נאמר לו במפורש,

כל זמן שאתה לא מתנקם בשונאיהם של ישראל, אין אתה מת.

ובני ישראל

לא רוצים ללכת.

כששומעים

שמיטתו תלויה בנקמה הזו, וצריכים להימסר בעל כורחם,

ונשאלת השאלה,

אם כן, למה באמת הוא הזדרז כל כך?

בעל כורחנו,

כמו שכתוב.

מה השם אמר לו? נקום נקמת בני ישראל. הנקמה היא בשביל מי?

בשביל בני ישראל.

ומה הוא אומר להם?

הוא אומר לתת נקמת השם במדיין.

הנקמה היא לכבוד השם יתברך.

כל זמן של משה בזה לא היה אלא משום נקמת השם במדיין, שאנחנו נוקמים לכבוד השם במדיין.

לפיכך אמר, אין לנו רשות לעכב את המצווה,

ונזדרז בשמחה לעשות את רצון כהונו במסירות נפש ממש, הוא הולך למות.

מייד אחרי זה.

אם כן, יש לתמוה, למה שלח

את אלעזר

ואת פינחס

ולא הלך בעצמו?

אם זו מצווה כזאת גדולה ואתה מוכן למות מיד,

והשם אומר לך, נקום, זה אתה.

למה שלחת אחרים?

למה שלחת את אלעזר ואת פינחס במקומך?

הלא שמעת מפורש נקום.

אתה בעצמך.

והתמיהה הזו היא באמת גדולה עד מאוד.

ובתנחומה ומדרש רבה תמהו ריבותינו כן,

וזה לשונם.

וישלח אותם משה.

אפשר, הקדוש ברוך הוא אמר למשה, נקום בעצמך,

והוא שולח אחרים? שואל המדרש.

אלא על ידי שנתגדל במדיין,

אמר, אינו בדין

שאני מצר למי שעשו לי טובה.

זה אינו בדין.

אין דבר כזה שיהיה דין

שיכול לחייב אותי

לעשות

דבר רע

למי שעשה לי טובה.

אינו בדין שאני מצר,

מה זה מצר? הורג מדיינים,

שעשו לי טובה.

והמשל אומר, באר ששתית ממנו מים

אל תזרוק בו אבן.

אפילו באר,

אם תזרוק אבן, הוא מרגיש?

הבאר מרגיש שאתה פגעת בו, הוא נעלב?

כואב לו?

לא.

מחנכים אותנו שמידות טובות, שיהיה לאדם.

נהנית מהבאר הזאת?

אל תזרוק בה אבן.

צלחת שאכלת ממנה, אל תירק בה.

לא כמו הרשע המרושע

יעקב בר-טוב,

שגרושתו סיפרה לי שהוא חזר בתשובה דרכי

ומחזיר רעה תחת טובה.

ולא עוד, אלא שפעם הוא נסע לאילת,

מעניין מה היה צריך לעשות שם,

פגש מיסיונר

והתווכח איתו.

בא מיסיונר, קיפח אותו, לא ידע מה לענות לו.

חזר הביתה, ישב ימים שלמים לשמוע תשובות שלי, איך אני עונה לאפיקורסים,

בשביל שלאבא יהיה לו מענה.

ובבחירות

כתב מכתב, יצא נגדי,

ואמר לו לבחור,

ועוד דברים נחמדים וטובים כמו מסורת שס.

אתה למדת תורה בחייך?

המדיינים האלה גרמו להריגתם של 24,000 איש מישראל.

ומשה רבנו נתגדל במדיין.

מה הוא חייב לכל המדיינים?

הוא גדל אצל יתרו.

אז הוא חייב הכרת הטוב,

ליתרו.

מה זה קשור לכל המדיינים?

אבל

בור ששתית ממנו מים, אל תזרוק בו אבן.

כל הבור.

יכול להיות שאתה שתית מים קצת, וזה היה ככה על איזה עשר סנטימטר שם,

והבור יכול להיות שהוא חמש מטר.

לא, לא, בכלל אל תזרוק. אפילו בצד שלא שתית,

כל הבור.

כל המדיינים.

הוא לא יכול להרים יד על המדיינים.

למה?

הוא נתגדל שם.

הוא היה שם

40 שנה.

גם אני במקרה 40 שנה.

חסקתי בתשובה,

ואתה אחד מאלה שחזר בתשובה.

אני לא רוצה לספר בינתיים מי היית לפני שחזרת בתשובה.

ממה שנודע לי עם הגברת.

אבל

זו דוגמה.

רואים מה זה מנהיג ישראל.

לומדים מכאן עד כמה יקר שמירת המידות והכרת הטוב,

שבאותה שעה שמוסר כל חייו ממש עבור זירוז במצווה,

ולא מרגיש כלל,

כי מוסר איזה דבר בזה.

בחלשון חכמים, זיכרונם לברכה,

שהיה מתאווה משה לראות בנקמת מדיין.

ולמרות שהוא מתאווה לראות בנקמת מדיין,

אחרי כל זה הוא בעצמו עומד ואינו יוצא למלחמה.

ואפילו שהוא שמע מפורש מפיו של הקדוש ברוך הוא, נקום בעצמך.

למה?

נו בדין שיהיה מצר למי שעשו לו טובה.

שהרי נתגדל במדיין.

ורוב הכנופיה של דייזי סטייקי,

המויסר,

שעכשיו הוא מבקש מחילה מכל מי שהוא פגע בהם, והוא יודע למה הוא פתאום מבקש מחילה.

כי אני הולך לחשוף בדיוק את כל התוכניות ומי שלח אותו להתנכל לי.

אתם יודעים מי שלח אותו להתנכל לי?

מסרחי וזמיר כהן.

וגם שילמו לו כסף.

כסף הוא קיבל בשביל זה.

וכשהם לא שילמו לו והפסיקו לשלם,

הוא קילל אותם.

הוא סיפר עליהם מי הם ומה הם שווים,

ואיך הם זה, וכמה הם עושים מיליונים בארצות הברית ביחד,

וכל מיני דברים.

כי הוא לא יודע שהייתה לו חפרפרת בתוך ארגון הפשע.

אה, פחדן שפן.

אתמול הוצאת סרטון משפנפנותך.

אתה חשבת להקדים תרופה למכה, להגיד, כן, הייתי עני ואספו לי כסף וביקשנו כסף מאייל גולן וביקשנו מכל מיני וכולי. אתה חושב שאתה מקדים, אה?

לא, זה לא דומה להקלטות שיישמעו וישמיעו וידעו בדיוק מי אתה.

סמרטוט אמרת?

ספונג'ה.

פלאי פלאים.

הכזה הוא הדבר שיכול לעכב ציווי של הקדוש ברוך הוא שאומר לו נקום בעצמך?

מה טובה עשו לו המדיינים?

אותם שהחטיאו את ישראל והרגו מהם 24,000?

משה בעצמו מוסר נפשו כדי ליראות בנקמתם.

ובכל זאת עד כאן בתולו.

כי בור ששתית ממנו מים לא תזרוק בו אבן.

רגש כזה לא נותן למשה רבנו לצאת בעצמו למלחמה נגד מדיין, למרות שהוא רוצה ליראות בנקמתם.

לא כמו יסמין לייבוביץ',

המעודדת,

הדוברת והמדובבת,

סגניתו של אילן דזי במשך שנים.

במקום להתעסק במשפחתה,

היא התעסקה עם דזי

והתלוננה על בעלה משנאתה את ריבו.

איי, איי, איי. עליה נאמר דלף טורד ביום סגריר

ואשת מדנים נשתבה.

אתם יודעים מה זה דלף טורד?

שיורדת טיפה

מהגג

טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, זה מטריף.

היא יותר גרועה מזה.

היא מנגנת.

מי שישמע הקלטות שלה, איך היא מדברת,

איך היא ממרמרת את בעלה,

יבין שהאישה הזאת לא נורמלית.

זה לא יאומן כי יסופר. לא נורמלית.

אישה לא נורמלית.

איך בעלה סבל אותה כל כך הרבה זמן?

ממש צדיק.

אי אפשר לסבול דבר כזה. אפילו שיחה אחת כזאת אי אפשר. אחרי אחת כזאת,

אתה מבין שאין עם מי לדבר.

טק,

טק,

טק,

טק. ככה היו עושים עינויים לאנשים, שמים דלים אל מעלה,

חור קטן ועל הראש, עושים לו קרחת,

טק,

טק,

טק, והוא משתגע.

איך הוא לא ישתגע, אני לא יודע.

לא יאומן כי יסופר.

אישה כזאת מרשעת.

היה סיפור עם יהודי

שהעלילו עליו שהוא ניסה לתקוף

את הזמיר השקרן,

ובבית משפט, כיוון שהדברים עדיין לא התבהרו,

אמרו שהוא יהיה במעצר בית.

נו, אז חיפשו מי יקבל אותו למעצר בית.

אז בעלה הצדיק

אמר שהוא מוכן לקבל אותו לשבת.

צלצל לאשתו,

המרשעת,

והיא אמרה שהיא מסכימה.

הביאו את הבחור,

והוא צריך להיות שם.

אם לא, יאסרו אותו.

לפני כניסת שבת, במספר דקות,

היא קימה צעקות נוראיות ואמרה, תסלק אותו מהבית.

תסלק אותו מהבית.

אמר לה, מה, אבל כבר חתמנו, כבר הסכמנו בבית משפט, כבר אמרנו, שאלתי אותך,

איך את רוצה שאני אסלק יהודי בשבת מהבית?

לא מעניין אותה.

לא מעניין אותה,

והוא לא רצה להסתבך איתה.

אז בסוף בסוף היא הסכימה, מרוב שהרחמים נחמרו,

ונחמרו אותו בחצר.

כלא בלי מלונה.

בכל השבת הוא היה בחצר.

וגשם היה.

והיא לא הכניסה אותו.

ואין אוכל.

והיו צריכים להביא לו מבחוץ אוכל. כמו כלב, בלי מלונה בגשם.

זאת

המסייעת סגניתו של אילן דזי.

אילן נפילאי, אפשר להגיד שאלן נפילאי. וזה,

וזה

רק ההתחלה.

אז משה רבנו חידש הלכה כאן,

שעל כן צריך לפרש

בדבר השם יתברך,

שאין הכוונה שינקום בעצמו ממש,

אפילו שהוא שומע באוזן.

אין הכוונה שאתה בעצמך תעשה.

שהרי אינו בדין.

כלומר, שגם זו הלכה

שנאמרה למשה בסיני,

והלכת בדרכיו,

ללמדך כי מה ששמעת נקום,

לאו דווקא בעצמך,

אפילו שאתה שומע.

ברא דשתית מיני מיה לא תשדה בקלה.

אז רואים מפה מה זה הלכות של מידות ועומק הדין בטהרתן.

כתוב שמי שמשכין שלום בין איש לאשתו,

אוכל פירות בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

זה מהדברים שהם ברומו של עולם,

להשכין שלום בין איש לאשתו.

נו, ואני השכנתי שלום,

בינה לבין בעלה, היא התלוננה עליו,

למרות שלא היה בצדק.

ואני אמרתי לו, תעשה כך וכך, והוא עשה.

זה עזר? לא עזר.

תקנה לה פרחים כל שישי,

תפייס אותה תמיד, תפרגן לה תמיד,

אל תתלונן, תעזור, תעביר דברים למטבח.

כל ההנהגות הכי טובות,

הכל פיקס, והוא ממלא, ואני שואל אותו, אתה עושה? כן.

קנית לה? כן. עשית? כן, כן, כן.

זה עזר? לא.

ובמקום זה היא התהפכה, היא קוראת לי הרשע, הרשעת. עזוב את הרשעת, עזוב את הרשעת, הרשעת.

מה הרשעתי כלפייך, יא מרשעת?

מה עוול מצאו אבותיכם בי, אומר הקדוש ברוך הוא? מה עשיתי לכם רע?

היא לא רצתה שהוא ילמד תורה, הוא רוצה ללמוד תורה.

עובד ולומד תורה, מביא פרנסה, הכל בסדר.

היא לא רוצה, לא, אתה לא תלמד שם, אתה לא תלמד אצלו, אתה לא זה, אתה לא... מה זה השיגעון הזה?

ובשביל זה היא פירקה את הבית. מי עזר לה לפרק? אילן דזי.

הוא זכה להיות המגרש.

הוא גם מגרש השדים,

והוא גם מגרש את הנשים.

ואחר כך הוא תולה את זה באחרים.

נתת לה גיבוי.

החזקת אותה.

את צודקת.

אה, פמפמת.

נו, מה הרווחת?

שחררת בית בישראל.

אני ניסיתי לבנות אפילו שהיא מרשעת,

ואמרתי לו, תתכופף.

ומה הוא עשה? בדיוק הפוך.

כל מי שמחובר לרשע הזה, יסבול.

יפסיד וייטבע.

אחד לא יצא נקי מכל הסובבים אותו. וכל מי שדיבר איתו,

הכל מוקלט אצלי.

ואני אפרסם לאט, לאט, לאט.

נתחיל כבר השבוע,

ויהיה לנו קיץ חם ובריא.

רבי חנניהו בנגשי אומר, עושה הקודש ומחוז הכל ישראל,

אבי כוכן וברוא נתרום מסווד שנה אמר אדון עפש למען סיד גו יחדיל תורו ויאדיר.