עונשו של בלעם לעומת איוב | הרב אמנון יצחק

\n - - - לא מוגה! - - - \n

נציב יום לעילוי נשמת דינה בת שמעון ויונה מנוחתה עדן 

ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב

על דברי פרעה מלך מצרים הבה נתחכמה לו אמרו ריבותינו שלושה אנשים היו באותה עצה בלעם שיעץ את העצה נהרג בחרב איוב ששתק נידון בייסורים יתרו שברח זכה שבניו ישבו בלשכת הגזית שבבית המקדש והנה איוב נכשל לכאורה בחטא פעוט בכך שהוא ישב ושתק הרי לא היה יכול למחות מה הראייה שהוא לא יכול למחות? מיתרו יתרו ברח עם משוגע כמו פרעה אי אפשר להתעסק ברח וקיבל שכר ולא נטבע על שלא מחה כל הטענה על איוב הייתה למה בכל זאת ישב ושתק 

זאת אומרת עצם הבריחה עצמה זה גם כן מחאה כאילו אני לא מסכים להישאר במקום כזה שאומרים דברים כאלה הבה נתחכמה לו להטביע את ילדי היהודים בזה, זה גם כן מחאה עצם זה שאתה עוזב מוותר על השכר הגבוה כי הוא העץ של פרעה ובורח משם אני לא שייך לכת הכתות של גורו דייזי ולמה בכל זאת למה בכל זאת ישב ושתק? הרי שתיקה זה כהודאה ועל זה הוא נידון בייסורים נוראים שנקראים ייסורי איוב אין ייסורים שמגדירים אותם יותר קשים מייסורי איוב והם היו רק שנה שנה עשרה ילדים מתו בבת אחת 

והוא העני לגמרי הוא היה עשיר אדיר העני לגמרי ודבר נוסף הוכה בשכין רע שכל הזמן היה מתגרד וסובל וסובל וסובל סבל נורא ואיום לפי זה בלעם הרשע שבעצמו הוא נתן את העצה הזאת הבה נתחכמה לו היה ראוי לעונש פי אלף ממה שקיבל איוב אם איוב שנה היו צריכים להחזיק אותו אלף שנה בייסורים כאלה כי הוא קבע שצריך לרצוח את ילדי היהודים וכך בוצע ונשאלת השאלה אז למה לא נחנש בלעם במיתה כזאת? למה הוא מת בלא ייסורים? את בלעם בן מעור הרגו בחרב. כמה זמן זה הדקירה? אהה! וזהו. מה זה? מה ההיגיון פה? 

איוב ש... שתק. לא היה לו כוח למחות. נידון בייסורים. אה, אתה לא ש... אתה שתקת, לא דיברת? אה, לא דיברת? וואו! אז אתה תצעק, אתה תצעק, איי! איי! איי! כואב! ייסורים! כן! אתה שותק. במקום שהיה לך לצעוק על רצח המונים, אתה שתקת. אז אתה תידון בייסורים. 

כל אלה ששותקים שומעים את הגורו הזה, דייזי, ושותקים, ולא מוחים בו. האנשים האלה יידונו בייסורים. איך אתם שותקים? אתם רואים כזה אדם רע שעושה דברים כאלה, רוצה להחריט כל חלקה טובה מעם ישראל, שלוחו של השטן, ואנשים שותקים. 

אלא למדים אנחנו מכאן. אז השאלה היא, למה איוב נידון בייסורים קשים ביותר, איסורי איוב, ולעומתו? בלעם, מת בסבבה. דקרו אותו בחרב, מת. זהו, נגמר הסיפור. בלי עינויים מתמשכים והכול. מי שיודע תשובה, מאה שקלים. איוב סבן ייסורים בעולם הזה, שיהיה לו גן עדן נקי, ובלעם, אילן חרב מיטה קלה של... מיטה קלה של... טוב, זה העניין שתמיד שרשעים הם לא נידונים בעולם הזה, אלא נידונים בעולם הבא. וצדיקים סובלים בעולם הזה. אנחנו שאלנו אבל למה ההיגיון אומר שאדם שבכל אופן שתק כזה עונש, כזה עונש, לא איפה העונש, כזה עונש.

אז למה שהרי יש רשעים שנידונים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. לא כל הרשעים נותנים להם כיף עד הרגע האחרון, ואחר כך נותנים להם רק את העונש. יש כאלה שמקבלים ככה, יש כאלה שמקבלים גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אז למה בשביל להראות, להראות שיש מידה כנגד מידה, למה לא להראות שבלעם מקבל פי אלף? וזה יהיה למראה כל העולם כולו, ויגידו, לא משתלם לעשות דברים רעים כאלה. למה? אתה לא אומר לי את החילוק. למה? למה? מה החילוק? למה הוא כן והוא לא?

לא בגלל שזה צדיק וזה רשע. כן, אבל למה אני אומר לא נותנים לו עונש לפחות לאזן, להראות שיש יחס שווה יחס שווה אתם לא תאמינו מה התשובה אתם לא תאמינו מה התשובה אלא למדים מכאן אומר הגאון רבי חיים שמואלביץ זיכרונו לחיי העולם הבא כי מידה ואפילו ללא ייסורים היא העונש החמור ביותר. עוד מאה שקלים אם תדעו, עוד ניסיון של מאה שקלים אם תדעו למה מיתה בלא ייסורים זה העונש החמור ביותר. אם יראו אותו בייסורים אז יתפללו עליו. ירחמו עליו. ירחמו עליו. ירחמו עליו. לא. מה? מה? יש סיכוי שאדם יתעורר בתשובה מהייסורים, כן?

ברח לו. ברח לו יעקב מפני עיסם. כן? מישהו יודע? כן? אבל אם הבן אדם לא יסבור את ייסורי המיטה, זה לא ממלא שחייו. אם הוא לא יסבור את ייסורי המיטה פה, יעלה יותר חייו. לא. תשמעו. כל רגע של חיים, אפילו מתוך ייסורים נוראים, עדיפים על מיטה. זה שאמר דוד המלך עליו השלום, יסור, יסרנייה. ולמוות לא נתנני. אפילו באים עליו ייסורים של איוב. אבל למוות לא נתנני. אני ממשיך לחיות עם הייסורים. עליי להודות על כך לשם על כל רגע של חיים. אפילו עם ייסורים. כזה גדול הוא אושר החיים. 

חיים אפילו בתנאים כאלה, במצב כזה, צריך להעריך אותם לאין שיעור הרבה יותר מן המוות הקל. יש אנשים שמייחלים לעצמם למות מתת-נשיקה, מתוך שינה, בלי ייסורים. מי רוצה ייסורים? מי רוצה למות בייסורים? ומה אנחנו לומדים פה? שעדיף לחיות בייסורים, ייסורי יום, ולא למות מיתת בלעם, תכף ומייד. ערך החיים! כמה ערך החיים? אז זאת אומרת, אדם צריך להעריך חיים. אז אם אדם אין לו ייסורים, או קצת ייסורים, והוא זוכה ללמוד תורה, איזה אושר זה? איזה אושר זה? שאדם גם קיבל חיים, וגם מנצל אותם. וגם מנצל אותם. 

אז בואו נשמע עוד פסוק בפרשה. כל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש ותהר. אחידה. רבי חיים דוד אזולאי, זכר צדיק וקדוש לברכה, זכותו תגן עלינו, אמן. מפרש את הפסוק הזה בדרך חסידות ומוסר. כל דבר שיפגעו בו חצי האש של היצר הרע, תעבירו אותו באש התורה, וימצא בכך את תיקונו. כל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש ותהר. איזה אש? אש התורה. הלא כה דברי כאש. זה התורה. אז כל דבר שיפגעו בו חצי האש ליצר הרע, תעבירו באש. תשב ללמוד תורה, כן? החש בגרונו יעסוק בתורה. החש בכל איבריו יעסוק בתורה. 

זאת אומרת, תעבירו באש ותהר. ככה אדם נטהר מן הייסורים. ואני אומר, כל דבר זה הבעל דבר. קוראים לו הבעל דבר, יצר הרע. כל דבר אשר יבוא באש, אם נכניס את הבעל דבר בתוך האש, אם פגש אותך מנוול זה בדרך, מושכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ. נכניס אותו לבית המדרש, את יצר הרע? הרי הוא לא יכול לסבול שיושבים ולומדים בתורה. הכל הוא מוכן לתת לאדם לעשות, רק אל תלמד תורה. אז כל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש ותהר.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במסכת קידושין, ל', בראתי יצר הרע, בראתי לא תורה תבלין. התורה היא התבלין. היא התרופה לפגעיו של יצר הרע. אנחנו מטבלים אותו, הופכים אותו מרע לטוב. אתמול למדנו דברים נפלאים. מה למדנו אתמול? שמתוך הדין בשורש יש חסד. ואם אתה מגלה את החסד שבדין, אתה ממתק את הדין, אתה מתקן את הכול. זאת אומרת, אם אתה מכניס עכשיו את הדין לתוך התורה, אתה הופך את הדין למתוק, למיתוק, לחסדים, לרחמים. אה, איזה דברים נפלאים. לא יאומן כי יסופר. 

אתמול הייתי בבית משפט, גררו אותי. יעקב ברטוב טענתו שאני מהווה הטרדה מאיימת, שאני שולח אחריו מעקבים יומם בלילה. אני שולח אנשים יומם בלילה בשביל לעקוב אחריו. הוא אמר שיביא צילומים, והכול, וביקש במעמד של צד אחד צו נגדי שאני לא אעקוב אחריו ולא כלום. מאז יצא מתוק, מהדין יוצא חסד, מיתוק. הוא חשב לפגוע בי והוא נפגע. למה? בדיון הוא פרסם על ידי עורך דין שלו, דוידו, שאת כל מסכת הטענות שיש כנגדו, מה עשה יעקב דוידו, במה הוא נאשם, מה נאמר עליו מתוך פרוטוקולים של בית המשפט, והכול נחשף.

עכשיו כל אחד יכול לקרוא את הפרוטוקול ולראות בדיוק במה הוא נאשם. לא יאומן כי יסופר, לא רק הוא גילה לי שהיה רומן עורך דין דוידו, אלא גם פרסם את כל הדברים עוד פעם בפרוטוקולים, שכל אחד יכול לעיין בהם ולראות במה נאשם יעקב בארטו. אז מרע יצא טוב. הוא התכוון להרע לי, ויצא טוב שמשהו פרסם את מעשיו של הלקוח שלו עוד פעם ועוד פעם, וממה הוא חושש? הוא התחנן שהשופטת תגיד לי לא לדבר יותר. תניח לנו, תניח לנו, תניח לנו. אמרתי לו, אני אניח לך? אין בעיה, ממתי אני הצגתי לך? לא עקבתי ולא כלום. 

הייתה שמה גרושתו, אמרה שהיא הפעילה בלש. היא הפעילה בלש לעניין מזונות, הוא לא משלם מזונות, אז היא הוכיחה על ידי הבלש שהוא סופר כסף, שיש לו כסף, שהוא מקבל הכנסות. זה הבלש שהיא הפעילה. היא באה בתצהיר ואמרה שהיא הפעילה את הבלש. כן. אז מה הבעיה? למה אתה מאשים אותי? לא, הוא רצה בדיון הזה לגרום שהשופטת תגיד לי לסתום את הפה. היא אמרה לו, לא. זכותו של אדם להגיב על דברים שאומרים כנגדו. ואמרתי, אתה רוצה שאני אניח לברטוב, מר דוידוב? אתה רוצה שאני אניח לו? לא הבנתי.

למה הוא לא מניח לי? הוא גרר אותי לתביעה שלא קשורה אליי, שבהרצאה בא משה פנחסי פעם ראשונה וסיפר את הסיפור. לא קיבלתי את דבריו, שמעתי אותו כשאר האנשים שמספרים לי סיפור בהרצאה. וזה הכול. ואתה רצית לגרור אותי בגלל שאתה שותף של דייזי גורו. גורו דייזי, אה? הפיל אותך כמו את כולם, גורו דייזי. כל מי שנדבק אליו סובל. סובל מאוד. אז מה קרה? אתה, אחרי שיצאתי מהדיון, שרדת אותי במצלמה, כאילו, ופרסם את הישר לאילנדזי, ואחרי זה מה? הוא פרסם שקרים, כאילו אני ביקשתי פשרה ואני רועד, כל הזמן רועד.

אבל הקראנו את הפרוטוקול ששם כתוב שאתה, מר דודו, אתה ביקשת פישור. לא הבנתי, אתה רוצה מיליון ואתה עושה פשרה? אתה הולך לפישור? אם אתה צודק. מיליון, לא לוותר על אגורה. מה קרה לך? אז למה אתם משקרים? אז אתם לא הנחתם לי. אז מה רצית, שאני אשתוק? שאני אצויר כאדם שבאמת פעל כנגד מרשך? אני לא פעלתי נגד מרשך. הוא פעל נגדי. מי הזמין אותי לבית משפט? הוא. מי פרסם שקרים כאילו אני רועד והכול? הוא. מה חשבת, שאני אשתוק?

טוב, אתה מוכן מעכשיו להניח לו לנפשו ולא לדבר עליו? אמרתי לו, לא. אמר לי, למה? אמרתי לו, אם לא עשיתי לו כלום והוא העליל עליי עלילות ובא לבקש צו להטרדה מאיימת, אם אני אגיד פה על בית משפט שאני אומר ומתחייב שאני לא אטריד אותו ולא כלום, כלומר, אם מחר תביא עוד פעם שקרים ותגיד, הוא עקב אחריו ואז אני אצטרך ללכת למשטרה לחקר איך עברתי על צו של בית משפט.

אה, אתה רוצה להכניס אותי למלכודת, אה? תגיד, אתה עושב ואתה מדבר עם טמבל? מה קרה לך, מר דוידו? קצת אינטליגנציה. תעלה ברמה. זה לא כמו המרשה שלך. אתה צריך להבין שפה אתה צריך להתמודד עם אנשים שיודעים בדיוק מה התוכניות שלכם. אז רואים שמרע יוצא טוב? אל תפחדו מהדין. לפעמים הדין זה רק לטובה. יש לי הרבה סיפורים על זה, אבל לא לעכשיו, על הבוקר. אבל בהזדמנות.

אבל אני רוצה להגיד לכם איך אנשים מפילים את עצמם בבור. הם רק רואים את האור שבקצה המנהרה. הם רק רואים. אבל זה כמו תאילנדים שנכנסו למנהרה ואחר כך לקח להם הרבה זמן עד שהוציאו אותם בקושי משם. להיכנס למנהרה יכול להיות שזו חוויה, יש שם לטייל וכו', אבל אף אחד לא חלם שיבוא מונסון. ומה אם ייכנסו למנהרה ויסתמו אותה והם לא יודעים לסחוט? איך יוצאים? אם לא נזעקו כל העולם להציל אותם ולשחרר אותם בהרדמה, ולהכניס אותם בתוך קפסולות, למשוך אותם משם. הם לא היו יוצאים משם. זה היה קרוב מאוד שהם מתים. והם יצאו שלדים. 

ככה יצאו קטגורו של דזי. כולם כבר עניים, מרודים, רזים, מרועדים, מפוחדים, עצבנים. וואו, אבל איזה תרגיל עשינו להם אתמול. יא חביבי, איזה תרגיל. כי ברטוב חשב שאנחנו לא יודעים שהוא שותף בכנופיה. הוא לא חשב. וכאילו הוא ואילן דזי חברים בגלל הילדים בתלמוד תורה. נו, אז הוא סיפר את הסיפור על לאו לי, לאו לי, סיפור לאו לי, ופתאום אנחנו משמיעים אותו מוקלט, מדבר עם דזי. כל הכבוד, מה שעשיתם, שהלכתם לכתות, וזה עכשיו, שמע זה רשמי, זה המדינה, זה ככה, חריט, הכול לא מוכר במדינה, וזה סטודנטית וקשקוש בגרוש, וזה ליכטנשטיין, זה הכול חריט. ועוד שנה בטח יתפסו אותו במשהו, יקשרו לכת, וזה והוא ייעצר.

זאת אומרת, אתה מחפש אותי בלי קשר לכלום. אתה שייך לכנופיה, ואתה אמרת, אני אכניס אותו לתביעה, למה לא? יאללה, נכניס אותו, נאשים אותו. ופתאום שלפנו עוד הקלטה קטנה, שמר ניסים ג'יפה, ככה הוא קורא לעצמו, אינסטלטור, הוא אומר, מי זה? מי זה? מי זה מדבר, בוארון או יעקב בר טוב? יואו. ופתאום הם הבינו שיש לנו הקלטות מתוך החבורה הכנופייה למשטרה האזנות סתר, האזנות סתר. איך יש לו את זה? האזנות סתר.

פתאום מסתובב אילן דזי ואומר, זה אדי חי, זה אדי חי. הוא, הוא, הוא השטינקר. איך פתאום, איי, איי, איי, איי, איי, עכשיו, הוא קרא לאדי חי, בוגד. למה? אדי חי היה בכנופיה בהתחלה. הוציא עליי הרבה פוסטים של לכלוך, וטבעתי אותו. טבעתי אותו, ובגישור הוא הבין שאני תפסתי אותו. הוא חשב שהתחבא מאחורי שמות כאלה ואחרים, ואני לא אגיע אליו. הגעתי אליו. והוא הבין שתפסתי אותו.

אז במקום ללכת לבית משפט, אז הוא הסכים בגישור, לשלם לי 17,000 שקל כמניין טוב, שיהיה לי קצת פיצוחים לשבת, והתנצל, וכתב שאני גדול מזכי הרבים, דברים מפליאים, הפוך לגמרי מכל של זה. הוא התרגז דזי וקרא לו בוגד, כאילו היה במאבק, הוא קורא לזה המאבק על קיום האומה הישראלית, הוא נאבק. אז הוא היה במאבק, והוא בגד! עכשיו הוא בגד, בוגד. אז אז הוא קרא לו כבר בוגד. עכשיו הוא הבין שהוא החפרפרת, והוא אומר בבית משפט, זה עדי חי, זה עדי חי. יא חביבי, איזה מסכן, הוא עוד לא יודע כמה חומר יש לי עליו מוקלט.

מה הוא תכנן, מה הוא אמר, מה הוא גילה, למי הוא חשף, למי הוא שלח. איזה דברים נפלאים. כמה טוב שיש חפרפרת. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. ממי אנחנו למדנו שיש חפרפרת? אתם לא תאמינים. אתם זוכרים, היה רב אחד שקראו לו דוד בן זמרי? בן נזרי, כן? אח של שלמה בן נזרי. זה שני אחים ממשפחה מאוד מכובדת. אז מה היה איתם? מה היה איתם? בואו נראה אם יש לי את זה פה. הנה, תשמעו, ממי למדנו?

אילן, באמת אתה מדבר עליו בן נזרי. כדי להכניס אותו ללחץ חזק, את הרשע הזה, תגיד, ברוך השם, החפרפרת שלנו בתוך השופר עובדת חזק מאוד. היא מביאה לנו מידע. אתה מבין? תכניס אותו ללחץ אטומי שמדליפים, ואז ביתחיל שמאי להשתולל בתוך הזה. תרגיש את זה בצורה כזו שזה מישהו מבפנים שהדליף לנו את הכול, כדי שככה תוכל לסכסך מצרים במצרים ויהיה שם בלאגן, והרשע הזה ישתולל שם על כולם. אז תשתדל, זה מסר חשוב מאוד. אז תתן לי רק תשובה, אם קיבלת את ההודעה, זה דבר חשוב לפני שאתם מוציאים את הסרטון. זו דעתי.

או, דעת תורה של טמבל. אז מה יצא? שלמדנו, גם לנו יש חפרברת. תגיד לי, זה ששי בוארון? זה מי זה? זה בר-טוב? מי זה? אתם שומעים? זאת אומרת? זה בסדר. זה גמרנו. אמרתי לך, זה געגל שלג עכשיו. בגלל זה אמרתי לך, המעשה הזה שעשית הוא גאוני. בגלל זה אמרתי לך, זה הסרטון הכי חזק, נראה לי, שיצא עד היום. הוא ייתן לו סתירה כזאת, כי זה איש מקצוע. זה בר-טוב. אמרו, זה אילן שסניק, לא שסניק, אחרי זה כבר אני אוכיח שהוא לא שסניק, אבל מה, הוא ככה מתהפך, הוא זה. כן נכון, לא נכון, לא יודעים מי יוריד את הסרטונים, אילן או אמנון על-ידי בית-המשפט יוריד את הסרטונים. אף אחד לא מבין כלום.

פתאום עכשיו רואים סרטון עולה, אז כולם מבינים שלא הורדת כלום, אתה עדיין בדעתך, ופתאום רואים סרטון עם איש מקצוע מאושר על-ידי מדינת ישראל, כי מדינת ישראל אישרה לקבל את הגוף הזה כמרכז לנפגעי כתות, שזה דבר מדהים, ומסתמכים על חוות הדעת שלהם כמעט בכל דבר. כולל גואל רצון, ועוד הרבה מקרים. לכן אני לא חושב שיש פה ספק אפילו שזה יהיה גלגל שלג, ואני לא יודע אם בתוך פחות משנה, מי יודע אם הוא לא ייעצר אפילו על איזה סיפור, שיצוץ ייקשרו, ואז כולם יפתחו את הפה שלהם ונגמר הסיפור. ככה זה עובד בדרך כלל.

תודה. אז מה שעשיתם פה זה פשוט, כיבת פנדורה שפתחתם, לא יודע לאן היא תלך. זה דבר לא פשוט בכלל מבחינתו כרגע. אה, הייתם צריכים לראות אתמול איך הוא רועד ומשקשק. ומתחנן אחרי הדיון, מתחנן עורך דינו, די, תגיד לו שיפסיק, שלא זה. די, בואו נמחק את זה. אני מוחק עכשיו את הבקשה של הצו. אמר לו עורך דין, מה פתאום? אנחנו מחכים להחלטה. מה שהשופטת תגיד אנחנו נעשה, מה פתאום? מה, ארבע שעות ישבנו פה סתם? אנחנו מחכים לדברים האלה. 

אבל יש פה משהו מדהים. בואו נראה אם זה זה. הנה, תשמעו עכשיו, לא יאומן, השקרן הגדול אילן דזי שאמר שאני שלחתי אותו להקליט את יוסף מצרחי. אתם זוכרים? ככה התחיל הכול, ככה הוא האשים אותי. 

בוקר טוב, בוקר טוב. מדבר אילן דזי. ניסיתי להתקשר למאיר זיטון, הוא לא ענה. ניסיתי להתקשר לעוזר של הרב, הוא לא ענה. אני חייב להעביר מסר מאוד חשוב, שיושב לי על המצפון הרבה זמן. לפי דעתי, כך אני מרגיש, הגיע הזמן לפתוח אותו. מדובר פה ברב מזרחי, שאני טענתי שהרב אמון יצחק שלח אותי להקליט אותו והרב אמון יצחק אמר שזה לא נכון, הוא הדריך אותי באמצע הסרט. הוא נכנס באמצע הסרט וזה העניין. אז הרב אמון יצחק פה הוא דבר אמת. אני, על דעת עצמי, התקשרתי לרב מזרחי, ונכון, אחרי זה הרב אמון יצחק הדריך אותי. זה העניין. האמת צריכה לצאת לאור. זה העניין בנושא הזה. בשורות טעות.

בשורות טעות. שקרן. אתה קורא לעצמך כל האמת? חרטטת את האנשים שנים, ובסוף אתה אומר שבעצם זה לא היה סיפור כמו שאמרת? איי איי איי. אתם יודעים מה הסיפור שלו? הבחור סחטן. סחטן, הוא סוחט את הרבנים. הוא אוסף חומר ומידע מכולם, ואז הוא אומר, יש לי ים חומר עליכם, אם לא תיתנו לי כסף, לא יהיה. זאת אומרת, וככה מימנו אותו, מסרחי והזמיר ששלחו אותו, הם שלחו אותו, כדי שיתנקם בי. למה? בשביל שהם ירוויחו פרסטיז'ה והכול, ויורידו אותי מהבמה. שני מרשעים האלה, הם איתו, השתמשו איתו, ועשו את הדבר הזה.

אז לכן הוא היה צריך להציג את זה כאילו הוא דואג לכבודם, וכאילו אני שלחתי אותו וזו עבירה. ומה אתה עושה כל היום? מקליט ומקליט ומקליט, ומאיים ומאיים ומאיים. וכשהם לא נתנו לך כסף, השמענו את ההקלטות, איך הוא מקלל אותם, איזה קללות. הם לא נתנו ולא עמדו במילה, ולא שילמו, ולא... אז אתה רק סחטן. כנופיית פשע של סחטנים שעליתם על רמפה, ולא יכולים לרדת ממנה. למה? משום שזה משתלם. 

אתם חושבים שהפשע משתלם. אבל נכנסתם למנהרה כמו התאילנדים. אבל אני מבטיח לכם שלא יהיה מי שיחלץ אתכם הפעם. 

אז נסיים. אז אם בא יצר הרע, בעל דבר, איך מטפלים בו? דרך התורה הקדושה, שכל דבר אשר יבוא באש, תעבירו באש וטהר. כיוצא בכך, מפרשים חכמי ישראל את המאמר, אין ביעור חמץ, אלא שרפה. מי זה החמץ? כינוי ליצר הרע. ואין ביעור חמץ, שזה היצר הרע, שהוא מפתה את האדם של לעבור על דברי תורה, אלא צריך לבער את החמץ מן העולם על ידי שרפתו באש התורה. בעזרת השם, 

הקדוש ברוך הוא יעזור שיתבער החמץ של אילן דזי, בעזרת השם, כדין התורה הקדושה במהרה בימינו. אמן.