הסרט תודעת הכשרות - הרב מרדכי עזרן

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לה-לה-לה-לה-לה-לה-פאנטו-פיאל

‫הפסוקת עולם.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

השמירה על כשרות המטבח והמאכלים בהידור ובשלמות

הינה אחת מאבני היסוד העיקריות בדת היהודית

ובשורש אורחות חייו של כל יהודי שומר תורה ומצוות,

שנאמר

והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני,

ולא תטמאו את נפשותיכם.

ולימדונו חזל,

עבירה מטמטמת ליבו של אדם,

כדכתיב

ולא תטמאו בהם ונטמאתם בה.

אל תקרי ונטמאתם, אלא ונטמטם.

היינו,

אכילת מאכלות אסורות אוטמת ומטמטמת את ליבו ונפשו של האדם,

ומונעת ממנו כל הגשמה הרוחנית בעבודת הבורא.

בסרט שלפניכם נמחיש הלכה למעשה פעולות שגרתיות במטבח,

שיסייעו בתפעול ושמירה על מטבח יהודי מהודר וכשר.

נעסוק בנושאים הבאים

ארגון וסידור המטבח ומכשיריו

טבילת כלים הכשרת כלים

כשרות בבשר בדיקת המזון מתולעים הפרשת חלה

הפרשת תרומות ומעשרות וצרכנות נבונה.

צפייה מועילה

פרק א', ארגון המטבח ומכשיריו

על מנת שנוכל לשמור ולתפעל מטבח יהודי כשר על פי כל כללי ההלכה,

עלינו להקדיש מחשבה מוקדמת לתכנון נכון של המטבח בהיבטו הכשרותי.

רכישה נכונה וחכמה של מכשירי המטבח ומיקומם במקום

המתאים להם ביותר תסייע גם היא להגשמת מטרה זו.

ארונות המטבח

מיקום נכון של הכלים והמאכלים בארונות המטבח

ימנע בוודאי טעויות ובלבול בעת פעילותנו במטבח.

לפיכך יש להקפיד על הפרדה מתאימה בין סוגי המזון והכלים חלבי,

בשרי ואף לפרווה,

בתאים ובארונות הקבועים לכל סוג.

עצה טובה היא

לקבוע צד פעילות ואחסון לשימוש חלבי וכן צד לשימוש בשרי.

במטבח בו קיימים מעט מקומות אחסון,

יש לכל הפחות לקבוע מדפים ומגירות לכל מין ומין.

כמובן שבמקרה כזה כדאי וראוי לסמן את הכלים בתווי זיהוי כלשהם,

צבע או צורה,

וזאת בכדי לדעת לאיזה מין הם משתייכים.

ראוי להימנע מלקבוע ארונות או מדפים לאחסון

כלים או מוצרי מזון מעל הקיראים,

משום שכאשר הקיראים בפעולה,

בעת שפותחים את מכסה הסירים,

עולים עדים מן התו שילים,

שיכולים לגרום בעיות כשרות בכלים או במזון שמעליהם.

הכיורים

אף שמן הדין די בכיור אחד לשני המינים,

מן הראוי להתקין במטבח שני כיורים נפרדים,

אחד לחלב ואחד לבשר.

כמו כן,

טוב ונכון לייחד מערכת כלי ניקוי נפרדת לשימוש חלבי ולשימוש בשרי.

הקיראים

הקיראים הינם כלי מרכזי במטבח.

הן משמשות לבישול, טיגון או חימום מאכלים ממינים שונים.

עובדה זו הופכת את הקיראים למקום המועד להתערבות המינים זה בזה,

מצב המעורר שאלות ובעיות כשרותיות.

אמנם,

מעיקר הדין מותר להשתמש באותן הקיראים לשימוש בשרי וחלבי,

אך עצה טובה היא להקפיד לכסות את הסירים בעת בישול מאכלים משני המינים בעת ובעונה אחת.

כמו כן,

יש לשמור בקביעות על ניקיון יסודי של פני הקיראים והחצובות,

משומנים ושיירי מאכל.

תנור אפייה בתנור בה עלתה אפייה אחת,

אין לבשל מאכלי חלב ובשר בעת ובעונה אחת,

אלא אך ורק בזה אחר זה בנפרד,

וזאת לאחר ניקיון יסודי של התנור מכל שיירי מאכל למיניהם,

והפעלתו בחומו המרבי למשך שעה שלמה.

מכל מקום,

ראוי ונכון לקבוע את השימוש בתנור למין אחד,

כגון זה ששימושו רב יותר,

ולייחד תנור אחר למין השני.

כמו כן,

יש שבוחרים לרכוש תנור בעל שני תאי אפייה בהפרדה מוחלטת,

ולייחד את תא אחד לשימוש בשרי ותא אחד לשימוש חלבי.

חשוב לציין כי גם בתבניות האפייה יש לקיים הפרדה מוחלטת בין תבניות לשימוש בשרי ותבניות לשימוש חלבי.

כמו כן,

ראוי ונכון לסמנם בסימני זיהוי הניכרים לעין,

לבל תתחלף נא זו בזו.

מקרר ומקפיא

שמירת הכשרות

במקרר ובמקפיא מחייבת שמירה על ניקיון ארגון וסדר באופן קבוע.

יש לייחד את תאים ומדפים למאכלי חלב בנפרד ולמאכלי בשר בנפרד,

וזאת בכדי להבטיח שלא ייגעו מאכלים גלויים זה בזה.

כמו כן, יש להקפיד לעטוף מאכלים גלויים וחשופים,

וכן לכסות את הסירים וקערות אחסון למיניהם בצורה בטוחה.

לבל ייגעו,

יטפטפו או יתערבו מאכלים ממינים שונים זה בזה.

יש להקפיד בעת פתיחת וסגירת דלת המקרר לעשות זאת בנחת,

ולא בעוצמה יתרה שייתכן כי מאכלים גלויים המאוחסנים בתאי הדלת

ינתזו על שאר המאכלים המאוחסנים במדפים שמנגד.

גם בתא המקפיא ראוי לייחד מתחמים קבועים למוצרים משני המינים,

וזאת מחשש לבלבול על ידי מי שאינו רגיל בעבודת המטבח.

כמו כן,

יש לעטוף ולארוז היטב מאכלים מתפוררים וכיוצא בהם,

העלולים להתערב עם מאכלים אחרים.

פרק ב' הכשרת כלים

נאמר בתורה

ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה.

זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' את משה.

אך את הזהב ואת הכסף,

את הנחושת, את הברזל,

את הבדיל ואת העופרת.

כל אשר יבוא באש, תעבירו באש וטהר.

אך במי הנידה התחטא.

וכל אשר לא יבוא באש, תעבירו במים.

הוראה זו נאמרה לחיילי צבא ישראל לאחר ניצחונם במלחמת מדיין,

להסיר את האיסור המאכלות האסורות הבלוע בכלי המדיינים,

כל כלי כדרך תשמישו.

וכן פורש במשנה

הלוקח כלי תשמיש מן הנוכרים,

עט שדרכו להטביל, יטביל,

להגעיל, יגעיל,

ללבן ואור, ילבן ואור.

שכלל גדול לימדה תורה בהכשר כלים,

כבולעו כך פולטו.

ליבון באש

כלים שדרך תשמיש המאכל בהם הוא ישירות על ידי האש,

ללא כל מים או רוטב,

כגון שיפודים,

רשתות צלייה ותבניות אפייה,

כל אלו,

אם בלעו מאכל איסור או השתמשו בהם למאכלי בשר וחלב ללא הפרדה,

הכשרתם על ידי ליבון,

דהיינו העמדתם באש או בגחלים לוחשות עד שיאדימו.

הגעלה ברותחים

כלים שבלעו איסור על ידי בישול במים או ברוטב,

אופן הכשרתם כך הוא

הכנסתם לתוך מים רותחים מבעבעים העומדים על גבי האש.

פעולה זו נקראת הגעלה, כלומר הפלטה,

שעל ידי כך נפלט הבלע הבלוע בדפנות הכלי לחוץ.

חומרי הכלים הניתנים להכשרה על ידי הגלה הינם כלי מתכות למיניהם,

כגון כסף,

זער,

נחושת,

אלומיניום, נרוסטה,

וכן כלי פלסטיק, גומי וניילון.

כמו כן, כלי אבן, עצם וכלי עץ.

כלי חרס,

חרסינה,

קרמיקה ופורצלן אין אפשרות להכשירם עם בלעו איסור כלשהו,

שכך העידה בם התורה וכל חרס אשר תבושל בו יישבר,

וזאת משום שאינו יוצא מידי דופיו לעולם,

ושבירתו היא תקנתו.

כלי ההגעלה הכלי אשר בתוכו תבוצע ההגעלה צריך

שיהיה נקי לחלוטין מכל שאריות מזון או תיכות שומן למיניהם.

כמו כן,

יש להקפיד שלא להשתמש בו ובכלים העומדים להגעלה במשך 24 שעות קודם ההגעלה.

הכלים העומדים להגעלה

חובה לנקותם היטב מכל לכלוך או חלודה,

וכל שכן מכל שאריות מזון או שומנוניות,

ולכן בעת הצורך יש לפרק הברגות,

ידיות וכיוצא בזה,

עד לניקיונו המוחלט של הכלי מכל לכלוך בעין.

אופן העגעלה

יש להכניס את הכלים כשהם רפואיים לתוך דוד המים הרותחים העומד על גבי האש

למשך מספר שניות,

כשהמים מכסים את הכלי מכל צדדיו.

כאשר הכלי גדול מלהיכנס כולו למי העגלה,

אפשר להכניסו לחצאים,

ובלבד שלבסוף כל חלקי הכלי יוטבלו במי ההגעלה,

לרבות המכסה והידיות.

המנהג מיד לאחר ההגעלה לשטוף או להטביל את הכלי כולו במים צוננים,

וזאת בכדי למנוע מהפליטה היבלעות חוזרת בכלי.

לאחר פעולת ההגעלה חזרו הכלים למצב פרווה,

והינם ראויים לשימוש בשרי או חלבי כפי רצון המשתמש.

הגעלה על ידי עירוי מכלי ראשון

כלים הבולעים על ידי עירוי מכלי ראשון,

כגון סכו״ם,

צלחות וכיוצא בהם,

די להם שיערה עליהם רותחים מכלי ראשון.

אשריה והדחה בצונן

כלים שהשימוש בהם במאכלים או משקים צוננים בלבד,

הכשרתם על ידי ניקיון יסודי והדחתם במים צוננים,

שכפי שכבר הזכרנו, הכלל הוא כבולעו כך פולטו.

הכשרת שיש ומשטחי עבודה

תחילה יש לנקות באופן יסודי את כל פני המשטח,

ובפרט במקומות החיבור או החריצים,

וזאת על מנת להסיר את כל שאריות המזון הממשיות.

לאחר מכן יש להראות מים רותחים על פני כל המשטח,

ובזה הוכשר.

הכשרת הכיורים

בדרך כלל השימוש בכיור נעשה בצונן,

או לכל היותר בחום שאין היד צולדת בו.

לפיכך,

מעיקר הדין הכשרתו על ידי ניקיון יסודי בלבד.

אמנם,

אלה החוששים שמבלה הכיור ממאכלים רותחים שנשפכו לתוכו,

יכשירו על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון.

הכשרת המיקרוגל

פעולת המיקרוגל היא

הקרנת גלים אלקטרומגנטיים על המאכל שבתוכו,

ועל ידי כך גורם לחימומו ובישולו של המאכל.

מכל מקום, דפנותיו אינן מתחממות כלל בעת פעולתו,

והמגע היחיד בין המאכל לדופן הוא על ידי עדי המאכל.

לפיכך, סדר הכשרתו כך הוא,

תחילה על ידי ניקיון יסודי,

ולאחר מכן מעמיד בתוכו חצי כוס מים רצוי מעורב בחומר ניקוי כלשהו,

ומפעילו בחומו המרבי למשך מספר דקות עד שיתמלא כולו עדים,

ובזה הוכשר.

כזכור, כבולעו כך פולטו.

הכשרת תנור אפייה

הכשרת תנור אפייה מונה שלושה שלבים

שלב א.

ניקיון יסודי של תא אפייה על מנת להסיר כל שיערי מזון או לכלוך.

רצוי להיעזר בחומרים מסירי שומנים למיניהם.

שלב ב.

יש להמתין 24 שעות בלא שימוש בתנור כלל.

בשהייה זו גרמנו שכל הבלוע בדופני הכלי טעמו נפגם,

ובפרט כשבלע ממאכל היתר.

שלב ג.

הפעלת התנור למשך כ-30 דקות עד שעה בחומו המרבי.

פרק ג. טבילת כלים

מצוות טבילת כלים נלמדת אף היא מהפסוק המלמד על הגאלת

והכשרת הכלים מייסור הבלוע הבא.

בטעמה אמרו חז״ל כדי שיצא מרשותו של הגוי לקדושתו של הישראל.

ויש שפרשו שטבילת הכלים אינה אלא גזירת הכתוב.

הכלים החייבים בטבילה

חיוב טבילת כלים חל אך ורק על כלי סעודה הבאים במגע ישיר עם מזון המוכן לאכילה,

והם שהיו בבעלות גמורה של הגוי ועברו לבעלותו של הישראל,

ובכללם צלחות, כוסות,

סכום, סירים ומחבטות וכל כיוצא בזה.

חומרי הכלים החייבים בטבילה

כלי מתכות למיניהם זהב, כסף, נחושת,

נרוסטה,

אלומיניום וכיוצא בזה.

כמו כן כלי הזכוכית למיניהם לרבות דורלקס,

פיירקס, קריסטל ופורצלן.

כלי סעודה העשויים מהחומרים חרס, קרמיקה,

חרסינה, עץ, אבן, ניילון, פלסטיק,

נייר וגומי אינם חייבים בטבילה מנדין.

מכל מקום, המחמיר להטבילם תבוא עליו ברחם.

כלים חד-פעמיים אינם חייבים בטבילה.

כלי סעודה חשמליים חייבים גם הם בטבילה.

הניסיון מלמד שלאחר שיבשו,

חוזר הכלי לתפקד כבתחילה.

קודם הטבילה יש להקפיד להסיר כל מדבקת מחיר או יצרן

או שכבת חלודה כלשהי המהווים חציצה בטבילה.

בעת הטבילה יש להחזיק את הכלי כשהוא רפוי בידו,

שאם ידכו ביד עושה חציצה,

ונמצא מקום בכלי שלא הוטבל כיאור.

כמו כן, יכול להניח כמה כלים בתוך סל רשת ולהטבילם יחד,

ובלבד שיהיו כל הכלים רפואיים.

בעיקר הדין, די בהטבלת הכלי פעם אחת,

ואחר כך מותר להשתמש בו מיד.

יש להכניס את הכלי כולו לתוך המקווה,

שלא יישאר ממנו חוץ למקווה אפילו כלשהו,

ואין מועיל להטבילו לחצאים.

כלים בעלי חלל, או שפיים צר, כגון בקבוקים למיניהם,

צריך להשעותם במים עד שיתמלאו לגמרי,

ואם נכניסם כשפיהם כלפי מטה ולא נכנסו המים בתוך חלל הכלי,

לא עלתה לו טבילה.

ברכת הטבילה

המטביל כלי מתכות או זכוכית,

החייבים בטבילה בברכה,

יברך קודם הטבילה.

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על טבילת כלים,

ומיד יטבילם בלא שיהוי,

ואם מטביל כלי בודד, יברך על טבילת כלים.

כל כלי הטעון טבילה צריך להטבילו במקווה שיש בו 40 סאה ממי גשמים.

כמו כן אפשר להטבילו גם במי מעיין או בים.

אך במקוואות שמימיהם שאובים אסור להטביל.

מהו בשר חלק?

בשר המכונה חלק, או לחילופין גלאט,

הוא שם תואר כשרותי לבשר בהמה, חיה או עוף,

אשר מלידתם עד לאחר שחיטתם לא נמצאו בהם

שום ספקות או חששות הלכתיים הנוגעים לכשרותם.

בבהמה וחיה הדגש הוא שלא היו בהם שרחות בריאה.

שרחות הן דבלולים כהן רצועות רירים הנמשכים מדופני הריאה,

המעידים על הימצאות חור בריאה או על כך שעתיד להיות חור בריאה,

פגם המטריף את הבהמה.

בעוף הבעיות השכיחות הן

קרע בצומת הגידים שבשוקי העוף

או מראה חולי בריאות.

מהו בשר כשר?

הגדרת המונח בשר כשר היא בשר שהיו ספקות כלשהם לגבי כשרותו,

ועל ידי הסתמכות על שיטות פוסקים בהלכה המתירים ספקות אלו,

נקבעה דרגתו ככשר,

שמשמעותו לא מוסכם על כל הדעות בהלכה.

חובה על כל יהודי להקפיד על קניית בשר ומוצרי בשר כשרים למהדרין,

ואין מקום להתפשרות ברמת כשרות הבשר,

כשבאכילת כזית מבשר שאינו כשר עוברים על ייסורים חמורים מן התורה,

כגון אכילת בשר שאינו נשחט,

נבלות,

טרפות,

גיד אנשה, חלבים, דם, פעות.

שלושה שלבים להכשרת אדם במליכה

שלב א'

אשריה

יש להשרות את הבשר כשהוא מופשר ונקי בתוך כלי עם מים למשך חצי שעה,

וזאת בכדי להוריד את הדם והלכלוך שנדבק על פניו לבל יפריעו במליכה,

ועוד בכדי לרככו,

שהמלח יפעל היטב.

בתום האשריה מוציאים את הבשר מהמים,

וממתינים מעט עד שיטפטפו המים מעליו,

שלא יימס המלח מהמים.

שלב ב' מליכה

מפזרים שכבת מלח גרוס,

בינוני,

יבש,

על פני כל הבשר מכל צדדיו,

עד שלא ייראה מקום בבשר בלא מלח,

בחמות שלא יהיה ראוי לאוכלו מחמת מלכו.

משעים אותו למשך שעה שלמה בתוך כלי מנוקב או על גבי רשת מוגבעת,

שיהיה מקום לדם לזוב ממנו בקלות.

שלב ג' הדחה

לאחר ששעה הבשר שעה במלח,

שוטפים את המלח שעליו תחת הברז,

ואחר כך מכניסים אותו לכלי מים נקיים שלוש פעמים,

כאשר בכל פעם מחליפים את המים עד שיצרו המים זכים.

הכשרת כבד

הכבד דמו מרובה ביותר,

ולכן אין די במליחה כדי להכשירו,

אלא הכשרתו על ידי צלייה בלבד.

קודם הצלייה קוראו לאורכו או לרוחבו,

או מנקבו בסכין מספר פעמים,

בכדי שיוכל לזוב דמו בשעת הצלייה.

מניחו על גבי להבת אש בינונית או על גבי גחלים לוחשות,

או על גבי גוף חימום חשמלי מאדים,

כאשר מקום החיתוך כלפי מטה בכדי שיזוב דמו.

זמן צלייתו עד שיהיה ראוי לאכילה מחמת הצלייה,

דהיינו כחצי צלייתו,

ואין צריך שייחרך וישחיר מחמת הצלייה.

הרוצים לבשל את הכבד לאחר צלייתו ישאלו חכם,

כל אחד על פי מנהגו הוא.

הכשרת הלב

דם הלב מתכנס בתוכו בשעת השחיטה כבתוך כלאי.

לפיכך חובה לחתוך ולפתוח את הלב לבית חללו,

ולנקותו מכל קרשה וגידי דם שבו לפני המליחה.

וכן נהגו לחתוך את חלקו התחתון הנקרא עורלת הלב,

ואפילו אלו הרוצים לצלותו חובה לקרואו.

יש להיזהר במסעדות ובמקומות שמגישים שיפודי לבבות עוף שלמים,

כאשר רק השיפוד תחוב בהם לאורכם.

על כן חובה לפתוח כל לב הלב ולנקותו אפילו לאחר שכבר נצלה.

פרק ה' בדיקת המזון מתולעים

נאמר בתורה

וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל.

והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני.

ולא תטמאו בהם.

אל תשקצו את נפשותיכם.

ולימדונו חז״ל שכל בריה חיה ומתה

שהיא בגדר שרץ אסורה באכילה.

והאוכל מבשרם שיעור כגודל עדשה לוקה.

ובכללם שרץ הארץ,

שרץ המים ושרץ העוף.

הקונה מאכלים שיש בהם חשש נגיעות תולעים,

יש לו להשתדל לקנותם דווקא מחנויות המקפידות על ניקיון וסדר,

ושיש בהם תחלופה גדולה והסחורה תמיד טריה.

וכן,

להעדיף לקנות מוצרים אלו ארוזים באריזות מקוריות סגורות ולא בתבזורת.

וידאג לאחסנם בביתו במקום מבודד, קריר ויבש.

חובת הבדיקה

השרצים והתולעים נמצאים בהרבה מיני מאכל ומשקה.

בפירות,

בירקות, במים, בחומץ,

בקטניות,

בדגים, בבשר,

בפירות המיובשים, במיני מתיקה,

בדברי מאפה ישנים, בקמח,

בתבלינים ועוד הרבה דברים.

בירקות,

התולעים נמשכים בעיקר לירקות ירוקים בעלי עלים,

כגון חסה, פטרוזיליה,

כוסברה,

כרוב,

טרד,

כרפס, נאנה, עלי גפן ועוד.

ובהם הניקוי קשה ביותר,

משום שצבע התולעים זהה לצבע המאכל,

ולכן אינם ניכרים על גביו.

לפיכך,

כל מיני מאכלים אלו שדרכם להתליע אסורים באכילה בטרם נבדקו כהלכה.

בכל המקרים בהם חייבים בדיקה,

חובה לבדוק את כל המאכל כולו,

ואין להסתפק בשטח מדגמי.

כמו כן,

יש ללמוד היטב את כל מיני המאכלים שיש בהם חשש נגיעות,

ודרך בדיקתם וניקיונם למען הסר כל ספק,

שלימדונו חז״ל,

ספק דאורייתה לחומרה.

ישנם כמה דרכים לבדיקת המזון מתולעים.

בדיקה כנגד האור.

בדיקה זו מתאימה בעיקר למאכלים שהאור יכול להשתקף מתוכם,

כגון עלי ירק למיניהם, כרוב, תמרים, שזיפים.

כאשר מעמידים את המאכל כנגד אלומת האור,

בדרך כלל הגופים הזרים משתקפים על גבי המאכל.

אפשר לבדוק באור יום כנגד חלון מואר היטב,

או באמצעות שולחן אור.

בדיקה תחת האור.

כפי שצוין,

חשוב להתבונן על כל מאכל אותו אנו עומדים לאכול בהסתכלות כללית,

על מנת לחפש מראות מחשידות.

בכדי שבדיקה זו תהיה יעילה,

עלינו לבצעה תחת מקור אור,

כגון תחת מנורת שולחן או ליד חלון מואב,

ולא במקום אפל וחשוך.

הדחת המאכלים.

מלבד בדיקת המאכלים החייבים בדיקה מתולעים,

ראוי ונכון לשטוף כל מאכל אשר ניתן לשוטפו,

כי פעמים האבק והלכלוך הנראים לעין אינם אלה שרצים אסורים.

יש לציין שאין שטיפה זו מבטיחה הסילוק כל התולעים.

אשריה

אשריית המאכלים במי סבון למשך כמה דקות.

ריכוז הסבון במים גורם להפרדת אחרקים מעל המאכל,

ולאחר מכן שטיפתם תחת מים זורמים.

סינון

בדיקה זו יעילה למאכלים שקשה מאוד לנקותם מחמת נגיעותם הרבה,

אך אפשר ליהנות מטעמם,

כגון שיבא,

נאנה, שמיר.

פעולת הסינון יעילה גם לניקוי קטניות באמצעות מסננת.

כמובן שיש להשתמש לקטניות בגדלים שונים ממסננות המתאימות להם.

ירקות ללא תולעים

בימינו קיימת שיטת גידול ירקות ללא חרקים,

מה שמכונה בפי העם גוש קטיף.

על כל פנים,

יש להפריד את העלים ושוטפם היטב לפני השימוש תחת מים זורמים.

למהדרין,

רצוי להשרות את הירק במי סבון למשך שלוש דקות,

ואחר כך לשוטפו תחת מים זורמים.

ניפוי הקמח את הקמח יש לנפות לכל הפחות על ידי נפת משי,

הנקראת נפת 40 מש,

דהיינו שיש בה 40 חורים על כל אינץ',

שהוא 2.5 סנטימטר מרובע.

נפה זו מבטיחה שלא יעברו דרכה תולעים,

אפילו קטנות.

המחמירים והמהדרים לנפות בנפות צפופות יותר,

תבוא עליהם ברכה.

כיום,

ברוב המאפיות בעלות הכשר מהודר משתמשים בנפת 60 מש.

את הנפה יש לנקות היטב לפני ולאחר כל שימוש בה,

מחשש להישארות שאריות פסולת או קמח העלולות להתליע.

פרק ו' הפרשת חלה

מצוות התלויות בארץ הינם בכלל המצוות שהאפשרות לקיימן תלוי בקרקע ובגידוליו.

יש מהן הנוהגות רק בארץ ישראל,

מתוך עצם היותן מקודשת מכל הארצות,

ויש מהן הנוהגות גם בחוצה לארץ.

נאמר בתורה,

והיה בבוא ה...

אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה,

והיה באכולכם מלחם הארץ,

תרימו תרומה על אדוני.

ראשית אריסותיכם חלה, תרימו תרומה.

מצוות עשה מן התורה להפריש תרומה מהעיסה וניתנה לכהן במתנה,

וזוהי הפרשת חלה.

טעמי המצווה

כתב בספר החינוך

לפי שחיותו של האדם במזונות ורוב העולם יחיו בלחם,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכותנו במצווה תמידית בלחמנו,

כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצווה,

ולמען יחיו בו משרתי השם העוסקים בעבודתו,

והם הכוהנים.

למעשה,

בזמננו זמן הפרשת חלה הוא מיד בגמר לישת הבצק,

כשתעשה העיסה כולה יחידה אחת.

מכל מקום,

אם נאפה הבצק ונעשה כבר לחם או עוגות,

ועדיין לא הופרש ממנו,

יפריש ממנו לאחר האפייה,

בטרם יאכל.

ישנם כמה תנאים לחיוב עיסה בהפרשת חלה.

א.

עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בלבד,

שהם חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.

ב.

העיסה שייכת לישראל.

ג.

ישנו שיעור קמח כנדרש.

ד.

בלילתה עבה ולא נוזלית.

שיעור הקמח המחייב את העיסה בהפרשת חלה.

נחלקו הפוסקים בדורנו בדין שיעור כמות הקמח בעיסה כדי להתחייב בהפרשת חלה.

לכן הירא לדבר השם יפריש מכמות של 1,200 גרם בלא ברכה,

ומכמות של 1,560 גרם חלה בברכה.

חשוב לציין כי השיעורים מתייחסים לכמות קמח בלבד,

ולא למשקלו לאחר התפיחה או האפייה.

דברי מאפה שנתחייבו בחלה ולא הופרשה מהם חלה כדין,

הרי הם כתבל ואסור לאוכלם אפילו כלשהו בלא הפרשה.

ובחלת חוץ על הארץ אין לדין תבל.

סדר ההפרשה

לאחר גמר לישת הבצק,

לפני עריכתו לצורותיו,

מפרישים את החלה,

ושיעור החלק המופרש הוא כלשהו,

ומנהג בני אשכנז להפריש כזית,

שהוא כ-30 גרם מכל עיסה.

נוסח הברכה

לפני שייטול חלק ההפרשה, יברך

ברוך אתה השם אלוקנו מלך העולם,

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה תרומה,

ובני אשכנז חותמים להפריש חלה.

לאחר שבירך והפריש חלק החלה,

יקרא לה' על ידי שיגביאנה ויאמר הרי זו חלה,

ומכל מקום אם לא קרא שם אינו מעכב,

ועלתה לו הפרשתו.

החלק המופרש דינו כדין תרומה,

ואסור לאוכלו,

אלא רק לכהן טהור.

לפיכך,

בזמננו,

שכולנו טמאי מתים לרבות הכהנים,

אנו שורפים את החלה.

ולכן,

לאחר ההפרשה,

יש לשרוף את החלק המופרש לבדו באש.

ואם אין אפשרות לא לשרופו,

יש לעודפו בעטיפת ניילון או נייר

כדרך כבוד, ולהניחו באשפה.

חושבים שאנו אומרים בהיבנך שירה בעולם הזה.

חושבים שאנו אומרים

לפניך שירה בעולם הזה.

כך נזכה לומר לפניך השם.

העוקנו שירו שבחה לעולם הבא.

וכשם שאנו אומרים לפניך שירה בעולם הזה.

וכשם שאנו אומרים לפניך שירה בעולם הזה.

כך נצטעה לומר לפניך השם אלוקנו שירו שבחה לעולם הבא.

תודה רבה.

יפריעו במליכה.

ועוד, מכדי לרקחו, שהמלח יפעל היטב.

בתום ההשריה מוציאים את הבשר מהמים וממתינים מעט עד שיטפטפו המים מעליו,

שלא יהיה מס המלח מהמים.

שלב ב' מליחה.

מפזרים שכבת מלח גרוס בינוני יבש על פני כל הבשר מכל צדדיו,

עד שלא ייראה מקום בבשר בלא מלח,

בחמות שלא יהיה ראוי לאוכלו מחמת מלכו.

משאים אותו למשך שעה שלמה בתוך כלי מנוקב או על גבי רשת מוגבעת,

שיהיה מקום לדם לזוב ממנו בקלות.

שלב ג' הדחה.

לאחר ששעה הבשר שעה במלח,

שוטפים את המלח שעליו תחת הברז,

ואחר כך מכניסים אותו לכלי מים נקיים שלוש פעמים,

כאשר בכל פעם מחליפים את המים עד שיצאו המים זקים.

הכשרת כבד

הכבד דמו מרובה ביותר,

ולכן אין די במליחה כדי להכשירו,

אלא הכשרתו על ידי צלייה בלבד.

קודם הצלייה קוראו לאורכו לרוחבו,

או מנקבו בסכין מספר פעמים,

בכדי שיוכל לזוב דמו בשעת הצלייה.

מניחו על גבי להבת אש בינונית,

או על גבי גחלים לוחשות,

או על גבי גוף חימום חשמלי מאדים,

כאשר מקום החיתוך כלפי מטה בכדי שיזוב דמו.

זמן צלייתו עד שיהיה ראוי לאכילה מחמת הצלייה,

דהיינו כחצי צלייתו,

ואין צריך שייחרך וישחיר מחמת הצלייה.

הרוצים לבשל את הכבד לאחר צלייתו,

ישאלו חכם,

כל אחד על פי מנהגו הוא.

הכשרת הלב

דם הלב מתכנס בתוכו בשעת השחיטה כבתוך כלאי.

לפיכך, חובה לחתוך ולפתוח את הלב לבית חללו,

ולנקותו מכל קרשה וגידי דם שבו לפני המליכה.

וכן נהגו לחתוך את חלקו התחתון הנקרא עורלת הלב,

ואפילו אלו הרוצים לצלותו חובה לקוראו.

יש להיזהר במסעדות ובמקומות שמגישים שיפודי לבבות עוף שלמים,

כאשר רק השיפוד תחוב בהם לאורכם.

על כן חובה לפתוח כל לב הלב ולנקותו אפילו לאחר שכבר נצלה.

פרק ה' בדיקת המזון מתולעים

נאמר בתורה

וכל השרץ השורץ על הארץ, שקץ הוא, לא יאכל.

והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני.

ולא תטמאו בהם.

אל תשקצו את נפשותיכם.

ולימדונו חז״ל שכל בריה חיה ומתה,

שהיא בגדר שרץ אסורה באכילה.

והאוכל מבשרם שיעור כגודל עדשה לוקה.

ובכללם שרץ הארץ,

שרץ המים ושרץ העוף.

הקונה מאכלים שיש בהם חשש נגיעות תולעים,

יש לו להשתדל לקנותם דווקא מחנויות המקפידות על ניקיון וסדר,

ושיש בהם תחלופה גדולה, והסחורה תמיד טריה.

וכן,

להעדיף לקנות מוצרים אלו ארוזים באריזות מקוריות סגורות ולא בתבזורת,

וידאג לאחסנם בביתו במקום מבודד, קריר ויבש.

חובת הבדיקה

השרצים והתולעים נמצאים בהרבה מיני מאכל ומשקה.

בפירות,

בירקות,

במים,

בחומץ,

בקטניות,

בדגים,

בבשר,

בפירות המיובשים,

במיני מתיקה,

בדברי מאפה ישנים,

בקמח,

בתבלינים ועוד הרבה דברים.

בירקות,

התולעים נמשכים בעיקר לירקות ירוקים בעלי עלים,

כגון חסה, פטרוזיליה,

כוסברה,

כרוב,

תרד,

כרפס,

נענה,

עלי גפן ועוד.

ובהם הניקוי קשה ביותר,

משום שצבע התולעים זהה לצבע המאכל,

ולכן אינם ניכרים על גביו.

לפיכך,

כל מיני מאכלים אלו שדרכם להתליע אסורים באכילה בטרם נבדקו כהלכה.

בכל המקרים בהם חייבים בדיקה,

חובה לבדוק את כל המאכל כולו,

ואין להסתפק בשטח מדגמי.

כמו כן,

יש ללמוד היטב את כל מיני המאכלים שיש בהם חשש נגיעות,

ודרך בדיקתם וניקיונם למען הסר כל ספק,

שלימדונו חז'ל,

ספק דאור הייתה לחומרה.

ישנם כמה דרכים לבדיקת המזון מתולעים.

בדיקה כנגד העור.

בדיקה זו מתאימה בעיקר למאכלים שהעור יכול להשתקף מתוכם,

כגון עלי ירק למיניהם, כרוב, תמרים, שזיפים.

כאשר מעמידים את המאכל כנגד אלומת העור,

בדרך כלל הגופים הזרים משתקפים על גבי המאכל.

אפשר לבדוק באור יום כנגד חלון מואר היטב,

או באמצעות שולחן עור.

בדיקה תחת העור

כפי שצוין,

חשוב להתבונן על כל מאכל אותו אנו עומדים לאכול בהסתכלות כללית,

על מנת לחפש מראות מחשידות.

בכדי שבדיקה זאת תהיה יעילה,

עלינו לבצעה תחת מקור אור,

כגון תחת מנורת שולחן או ליד חלון מואר,

ולא במקום אפל וחשוך.

הדחת המאכלים

מלבד בדיקת המאכלים החייבים בדיקה מתולעים,

ראוי ונכון לשטוף כל מאכל אשר ניתן לשוטפו,

כי פעמים האבק והלכלוך הנראים לעין אינם אלא שרצים אסורים.

יש לציין שאין שטיפה זו מבטיחה הסילוק כל התולעים.

אשריה

אשריית המאכלים במי סבון למשך כמה דקות.

ריכוז הסבון במים גורם להפרדת אחרקים מעל המאכל,

ולאחר מכן שטיפתם תחת מים זורמים.

סינון

בדיקה זו יעילה למאכלים שקשה מאוד לנקותם מחמת נגיעותם הרבה,

אך אפשר ליהנות מטעמם,

כגון שיבא,

נאנה, שמיר.

פעולת הסינון יעילה גם לניקוי קטניות באמצעות מסננת.

כמובן שיש להשתמש לקטניות בגדלים שונים במסננות המתאימות להם.

ירקות ללא תולעים

בימינו קיימת שיטת גידול ירקות ללא חרקים,

מה שמכונה בפי העם גוש קטיף.

על כל פנים,

יש להפריד את העלים ושוטפם היטב לפני השימוש תחת מים זורמים.

למהדרין,

רצוי להשרות את הירק במי סבון למשך שלוש דקות,

ואחר כך לשוטפות תחת מים זורמים.

ניפוי הקמח

את הקמח יש לנפות לכל הפחות על ידי נפת משי,

הנקראת נפת 40 מש.

דהיינו, שיש בה 40 חורים על כל אינץ',

שהוא 2.5 סנטימטר מרובע.

נפה זו מבטיחה שלא יעברו דרכה תולעים,

אפילו קטנות.

המחמירים והמהדרים לנפות בנפות צפופות יותר,

תבוא עליהם ברכה.

כיום,

ברוב המאפיות בעלות הכשר מהודר משתמשים בנפת 60 מש.

את הנפה יש לנקות היטב לפני ולאחר כל שימוש בה,

מחשש להישארות שאריות פסולת או קמח העלולות להתליע.

פרק ו' הפרשת חלה

מצוות התלויות בארץ הינם בכלל המצוות שהאפשרות לקיימן תלוי בקרקע ובגידוליו.

יש מהן הנוהגות רק בארץ ישראל,

מתוך עצם היותה מקודשת מכל הארצות,

ויש מהן הנוהגות גם בחוצה לארץ.

נאמר בתורה,

והיה בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה,

והיה באכולכם מלחם הארץ תרימו תרומה על אדוני.

ראשית אריסותיכם חלה תרימו תרומה.

מצוות עשה מן התורה להפריש תרומה מהעיסה וליתנה לכהן במתנה,

וזוהי הפרשת חלה.

טעמי המצווה

כתב בספר החינוך

לפי שחיותו של האדם במזונות ורוב העולם יחיו בלחם,

רצה הקדוש ברוך הוא לזכותנו במצווה תמידית בלחמנו,

כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצווה,

ולמען יחיו בו משרתי השם העוסקים בעבודתו,

והם הכוהנים.

למעשה,

בזמננו זמן הפרשת חלה הוא מיד בגמר לישת הבצק,

כשתעשה העיסה כולה יחידה אחת.

מכל מקום,

אם נאפה הבצק ונעשה כבר לחם או עוגות ועדיין לא הופרש ממנו,

יפריש ממנו לאחר האפייה,

בטרם יאכל.

ישנם כמה תנאים לחיוב עיסה בהפרשת חלה.

א.

עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בלבד,

שהם חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.

ב.

העיסה שייכת לישראל.

ג.

ישנו שיעור קמח כנדרש.

ד.

בלילתה עבה ולא נוזלית.

שיעור הקמח המחייב את העיסה בהפרשת חלה.

נחלקו הפוסקים בדורנו בדין שיעור כמות הקמח בעיסה כדי להתחייב בהפרשת חלה.

לכן הירא לדבר השם יפריש מכמות של 1200 גרם בלא ברכה,

ומכמות של 1560 גרם חלהה בברכה.

חשוב לציין כי השיעורים מתייחסים לכמות קמח בלבד,

ולא למשקלו לאחר התפיחה או האפייה.

דברי מאפה שנתחייבו בחלה ולא הופרשה מהם חלה כדין,

הרי הם כתבל ואסור לאוכלם אפילו כלשהו בלא הפרשה.

ובחלת חוץ על הארץ אין לדין תבל.

סדר ההפרשה

לאחר גמר לישת הבצק,

לפני עריכתו לצורותיו,

מפרישים את החלה,

ושיעור החלק המופרש הוא כלשהו,

ומנהג בני אשכנז להפריש כזית,

שהוא כ-30 גרם מכל עיסה.

נוסח הברכה

לפני שייטול חלק ההפרשה, יברך

ברוך אתה השם אלוקנו מלך העולם,

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה תרומה,

ובני אשכנז חותמים להפריש חלה.

לאחר שבירך והפריש חלק החלה,

יקרא לה' על ידי שיגביאנה ויאמר הרי זו חלה,

ומכל מקום אם לא קרא שם אינו מעכב,

ועלתה לו הפרשתו.

החלק המופרש דינו כדין תרומה,

ואסור לאוכלו,

אלא רק לכהן טהור.

לפיכך,

בזמננו שכולנו טמאי מתים לרבות הכהנים,

אנו שורפים את החלה,

ולכן לאחר ההפרשה יש לשרוף את החלק המופרש לבדו באש.

ואם אין אפשרות לא לשרופו,

יש לעוטפו בעטיפת ניילון או נייר

כדרך כבוד, ולהניחו באשפה.

חושבים שאנו אומרים בבניך שירה בעולם הזה,

וחושבים שאנו אומרים בבניך שירה בעולם הזה,

כך נזכה לומר בבניך אשר ארגנו שירו

ושבחה לעולם הבא.

וכשם שאנו אומרים לפניך שירה בעולם הזה,

וכשם שאנו אומרים לפניך שירה בעולם הזה,

וכשם שאנו אומרים לפניך שירה בעולם הזה, כך נצטרך לומר לפניך אשר אלוקינו שירו שבחה לעולם,

עולם הבא.