ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 28.05.2021, שעה: 07:38
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום בת-אל בת-אביבה, תזכה להיריון תקין ולידה קלה על דרך הטבע,
לידה בבית, עובר בריא ושלם, ישועות גדולות וגאולה ברחמים, אמן.
ממשיכים
באורים ומעשים מתוך הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצע.
בפיוט כתוב עוד היום בנוב לעמוד עד גאה עונת פסח.
הפיוט הזה מדבר על סנחריב שהגיע לשערי ירושלים בליל הסדר.
חזקיה המלך היה בתוך ירושלים,
מוקף.
סנחריב הגיע עם חייליו לכבוש את העיר.
באותו הלילה הקדוש ברוך הוא המיט
185 חיילי סנחריב שהם היו ראשי גייסות.
כיצד הם איתם?
הגמרא מספרת בסנהדרין צדיקי שחיל סנחריב שמעו את שירת החיות
ועל ידי זה מתו.
זאת אומרת, ניתן לאוזנם לשמוע את שירתן של החיות, המלאכים שנקראים חיות,
ועל ידי זה הם מתו.
הפאת השולחן כתב בהקדמה שהגאון שיבח את חוכמת המוזיקה
והיה אומר
כי רוב טעמי התורה בסודות שירי הלוויים,
בסודות תיקוני הזוהר,
אי אפשר לדע בלעדי המוזיקה.
ועל ידיי יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה.
הוא אמר כי כמה ניגונים
וכמה מידות
הביא משה רבנו,
עליו השלום מהר סיני,
והשאר מורכבים.
עד כאן דבריו. ולמדנו לפני כמה ימים.
שהגאון ידע את השיר שהם שרו אחרי מתן תורה
אבל הוא לא כתב את זה באיזשהו מקום
מסופר
על בעל מגלה עמוקות
זכר צדיק וברכה
שהוא כתב 252 פירושים
על הפסוק ואתחנן
אל אדוני בעת ההיא לאמור
היה ענק, ענק, ענק בתורה, בסודותיה
בלילה
היו באים אצלו מלאכים ושרים עמו
והזהיר
שאף אחד לא ייכנס לחדרו מפני שזו סכנה
לילה אחד נכנסו שלושה אנשים ונחבאו תחת המיטה
והתחיל ללמוד
ובאו המלאכים
ושרו עמו
שלושת האנשים מתו
ונגזר עליו מן השמיים
שילך לגלות על דבר זה
אף על פי שהוא הזהיר
שלא ייכנסו
מכל מקום כיוון שנתגלגלה מיטתם על ידו
הוא צרך כפרה
אז פעם כשהוא היה באיזו סוכה
נגנב שם גביע כסף
וחשדו שהוא הגנב
ורצו להענישו
ברגע האחרון
נמצא גנב
והניחו לו
ולאחר מעשה זה נשלמה כפרתו ונגמרה גלותו
אתם שומעים?
בן אדם צדיק ברמות כאלה
הוא לא אשם בכלל
הוא הזהיר
הם נכנסו שלא ברשות
אבל זה נגרם על ידו
הוא צריך כפרה
לא יאומן כי יסופר
צריך להשליך מזה על מה אדם גורם לפעמים לאנשים
ומה החשבון שיהיה איתו
אבל ראינו
הם בכוח השירה להמית
וגם לאחיות מתים.
כמו שאומר הגאון, פה ראינו שהם מתו,
וגם
חיילי סנחריב מתו מהשירה
של החיות.
ומשתמשים בזה המשוגעים האלה, הזמרים הפסולים.
זה לא שירה, זה ביב שופכין.
והם עוד משתמשים בלשונות של קודש, רחמנא ליצלן.
איזה עונש מחכה להם, איזה עונש מחכה להם, ולאלה ששומעים אותם גם.
פה זה אמית,
אבל השירה שלהם מטמאת את הנפש של האנשים.
כי כוח הפועל בה נפעל, וזה אנשים רדודים,
מחטיאי רבים,
גרועים מרבעם מנבט.
בפיוט כתוב
ענו במלוכה,
בחור כהלכה,
גדודיו יאמרו לו לך ולך,
לך כי לך,
לך אף לך, לך אדוני הממלכה,
כי לא נאה, כי לא יאה.
אז ענו במלוכה.
בבריאת האדם נאמר
ויאמר אלוהים נעשה אדם.
פרש רשי
עם ואיתנותו של הקדוש ברוך הוא למדנו כאן
לפי שהאדם בדמות המלאכים
ויתקנאו בו
לפיכך נמלך בהם.
דבר כזה נקרא ענווה,
כי בעל גאווה לא מחפש לסייע לאחרים ולא אכפת לו מטובתם.
ולחפש לדרוש ולהתחשב בטובת אחרים זה שייך רק כשישנה מידת הענווה.
אז ככה,
הקדוש ברוך הוא אומר נעשה אדם.
אז מה פירוש? הוא נמלך,
מתייעץ עם המלאכים
ואומר להם נעשה אדם.
נעשה ביחד, כולנו.
כל אחד ייתן מכוחו
ונעשה אדם.
רשי אומר, רואים פה את הענווה של הקדוש ברוך הוא.
האדם הוא בדמות.
מלאכים
והם יתקנאו בו
אז הוא נמלח בהם
וככה הוא מוריד
מעליהם את הקנאה
זאת אומרת הם מחליטים כן לברור או לא לברור
וזה נקרא ענווה, למה?
בעל גאווה לא מחפש לסייע לאחרים
ולא אכפת לו מטובתם. פה הקדוש ברוך הוא בא לעזור למלאכים שלא יתקנאו
ובעל גאווה לא מחפש לסייע לאחרים. למה? כי הוא בעל גאווה. מה אני אביא להם? מה אני שפוט שלהם? מה אני שמש שלהם? מה אני צריך לעשות כך וכך?
ולא אכפת לו מטובתם.
הוא בעל גאווה. מה אכפת לו? לא רואה בעיניים אף אחד חוץ מעצמו.
אבל מי שמחפש ודורש להתחשב בטובת אחרים
זה שייך רק כשיש מידת הענווה.
זאת אומרת, מה אני? מה חיי?
צריך לעזור לאנשים.
יש בעיות,
יש צרות,
יש איסורים.
צריך להשתתף.
לשאת בעול.
לא לעזוב את המטבח ללכת להרצאה
ולשאיר את האנשים שעבדו לבד.
איזה מין דבר זה?
לא נושא בעול,
בעל גאווה, חושב שהוא ראוי יותר?
מה אני אתקוע פה?
לך לשמוע, נעלה במעלות מלאכים.
היי, היי, היי.
סמוך לוולוז'ין הייתה עיירה
בשם ילובקה.
מינו שם כרב תלמיד של רבי חיים מוולוז'ין,
זכר צדיק ורחם.
אז בעיירה הזאת,
תלמיד של רבי חיים מוולוז'ין נתמנה שם
לרב
לכבוד ההכתרה שיגר רבי חיים מכתב לבני העיירה ובו כתב
צהלי ורוני יושבת ילובקה
כי גדול בקרבך
קדוש ישראל.
כשראה התלמיד את המכתב של הרב,
התעלף
לפי שלא היה יכול לסבול את הכבוד הזה עקב היותו צדיק אמיתי.
אומר הרב שטיינמן בימינו,
כל אחד היה שמח ומאושר.
אם היה מקבל מכתב כזה והוא התעלף
על מרן החזון איש,
זכר צדיק וברכה מסופר,
בשעה שהיה מקבל מכתב היה מקפל בו את הכתובים התארים, איפה שכתוב למעלה את כל התארים לא קורה, קודם כל מקפל.
יש הפרש בין התארים למעלה לנידון.
מקפל, לא רוצה לראות מה חרטטו, כמו שאומרים שם.
ההנהגה הזו לא הגיעה אליו משנאת הכבוד,
אלא
שהוא היה גם נלחם בכבוד.
לא נותן לכבוד להשפיע עליו.
מרחיק ממנו.
ואם לא נלחמים בו בכבוד,
לא להתרגל אליו, כן?
בסוף מתרגלים לכך, ואפילו מחפשים אותו, ובסוף גם תובעים אותו.
אז לכן ישר הוא היה מקפל וכולי.
סיפר הרב שטיינמן מעשה באדם פשוט,
שהיו רגילים לכבדו בקוצק,
בעת שהיה בא אליהם.
אדם פשוט,
והיו רגילים לכבד אותו בקוצק
כל פעם שהיה בא אליהם.
היה אורח אחד שהגיע לבית החסידים,
ראה את הכבוד שמעניקים לאש הזה,
וניסה לברר מה הסיבה.
ואמרו לו, אדם זה הוא ענו.
שאל האורח, אדם זה תלמיד חכם הוא?
ענו לו, לא.
אולי הוא בעל ייחוס?
אמרו לו, לא.
אולי הוא עשיר?
ולכן נוהגים בו כבוד.
התברר שהוא עני ואביון.
אם כן, שאל האורח את החסידים, אדם זה עם הארץ,
פשוט ועני.
וכי גדולה היא להיות ענו?
מה ראינו? במה להתגאות? אין לו כלום. גורניש וגורניש.
במצב כזה בעיה להיות ענו?
שמעו החסידים את שאלתו ואמרו, אמנם כן,
הוא הביאו...
חסר ייחוס
בעם הארץ.
ועם כל זאת,
מעלה היא בו שהוא ענו.
מעלה.
לא שאין לו במה להתגאות לכן הוא ענו.
יש לו מעלה שהוא ענו.
לפעמים עני,
כתוב עשיר יענה עזות.
לפעמים עני, מרוב שהוא התרגל לבקש ולתבוע מהאנשים כסף וכבר אין לו בושה,
הוא נהיה בעל גאווה שהוא זורק את הכסף.
אתה נותן לו עשר אגורות, עשרים אגורות,
יש אישה אחת יושבת ברבי עקיבא,
היא זורקת על האנשים את הכסף.
כאילו, אתה לא מתבייש, מה אתה מבין לי?
היא רגילה כבר לשקלים ולחמישיות וזה.
לא פשוט להיות ענב.
גם עני, גם לא יחסן וגם עם הארץ. בדרך כלל עמי הארץ הם יותר בעלי גאווה.
אין בהם כלום ומתגאים.
הרב שטיינמן שמע וורט טוב מאדמו״ר.
בדרך כלל
הניתאים
לא לוקחים כל כך מהחסידים,
אבל הוא שמע וורט טוב אז הוא הזכיר אותו,
ואפילו השתמש בו
ואימץ אותו.
מה וורט? וורט זה דיבור.
הוא שמע וורט טוב.
האדמו״ר אמר, נס שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על הענבה.
זה לא כל כך פשוט שאנחנו מצווים על הענבה.
הרמב״ן לומד את זה שיש מצוות ענבה ממלך ישראל,
אבל אין מצווה מתרגמת מצוות ענבה.
אבל אומר כאן, נס שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על הענבה,
כי אם המצווה הייתה גאווה,
איך היינו יכולים לקיים את המצווה הזאת?
אז מה המובן?
קודם כל, גאווה, אי אפשר לגמור עם זה.
לעולם לא תצעיד לחובת המצווה.
כי גאות זה כמו אמן.
זה לא נגמר, אין לזה סוף.
אבל פה הוא מתכוון, במה יש לנו להתגאות, כאילו?
איך נקיים את המצווה?
להיות ענב זה לא בעיה, כמו שאומרים, ביחס לגאווה. כי אתה כלום, באמת אתה כלום, אז מה, מה אתה, זה יותר קל להיות ענב, כאילו?
מה יש לך? כמו שהסברתי אתמול לבחורה ששאלה.
בקריית ארבע.
אבל
גאווה? במה יש לך להתגאות?
במה יש לך להתגאות?
עכשיו נעבור למעשים.
סיפרה הרבנית עליה השלום שתמיד היא עודדה את רבנו שליטא לנסוע אל החזון איש.
זכר צדיק וברכה,
אף על פי שהם דרו בכפר סבא,
שם הוא כיהן כראש ישיבה,
בזה היה טרחה גדולה וגם קושי כספי.
אנחנו זוכרים שהוא היה אוכל
חציל בתור דג, חציל בתור עוף, חציל בתור בשר בשבת,
כי לא היה לו מה לאכול שמונה שנים.
והיא הייתה מפצירה בו ללכת לחזון איש,
והיא הייתה מחפשת כל פעם סיבה בשביל שהוא ילך להגיד לו, יש לי שאלה,
תשאל את החזון איש.
שילך.
פעם כשהוא חזר מהחזון איש,
אמר לה בדמעות שהוא יותר לא הולך אליו.
אנחנו שומעים הרבה שהוא היה בוכה על הרבה עניינים.
שאלה אותו מה קרה,
אמר שהיה לו צער גדול,
כי החזון איש ליווה אותו בצאתו מביתו.
ונגרם לו כבוד גדול מזה.
ואם כבר היה לו עולם הבא,
הוא הפסיד כבר עכשיו הכול.
בגלל הכבוד שחלק לו החזון איש,
שליווה אותו עד הדלת,
אז הוא אומר, זהו, הפסדתי את העולם הבא, קיבלתי את כל זכרים בעולם הזה.
הוא בוכה, בוכה בדמעות, אני לא הולך יותר.
לאחר שיחה או שיעור קשה, יוצא דופן,
הרבנית עליה השלום הייתה נוהגת להתעניין אצל אחד הנכדים
איך היה שיעור השיחה של סבא.
והיא הסבירה למה היא שואלת אותם דווקא.
למה אותם, היא שואלת, שתשאל את הרב
איך היה השיעור.
היא אומרת שאני מתעניינת מפי ומגיב,
העיקר ברוך השם שלא זרקו אותי מכל המדרגות.
לא יכולה לקבל ממנו דיווח
איך היה השיעור ומה היה.
העיקר לא זרקו אותי מהמדרגות.
זאת אומרת, הדברים היו נסבלים.
אז לכן לא שאלה אותו.
פעם סיפר מאן דהוא, כשנסע רבנו לחוץ לארץ,
הוא בכה כל הדרך
בגלל הכבוד שעשו לו שם.
ואמרו שאשתו הרבנית התחננה לאנשים, תרחמו עליו.
אל תיתנו לו כבוד.
שמעתם דברים כאלה פעם?
פעם הזדמן הרב קרביץ
לרב שטיינמן
הוא זכה במשך שנים רבות להיות חתן בראשית
במניין של הגריש אלישיב
זכר צדיק וברכה
והרב אלישיב
היה חתן תורה והוא היה שנים אחריו חתן בראשית.
אז כשהוא הגיע לרב שטיינמן הוא אמר לא פעם
איזה חוכא ואטלולא זה להיות חתן בראשית ליד מרן הגריש
שהוא עולל חתן תורה ואני עולה אחריו חתן בראשית
כאילו זה צחוק
אני יכול לעלות, אבל הוא עלה,
כן?
הוא שואל ומקשה ומתרץ והוא עלה.
אמר לו הרב שטיינמן
אתה חושב על עצמך שזה חוכא ואטלולא שאתה עולה
דע לך
כי כל אדם אחר שהיה מקבל חתן בראשית
ליד הרב אלישיב
היה גם כן חוכא ואטלולא
כאילו אין מי שראוי שיעלה חתן בראשית אחריו
אז ניסה
הרב קראביץ לענות
אבל אם ראש הישיבה
יגיע לירושלים ויקבל חתן בראשית
זה כבר לא יהיה חוכא ואטלולא
חזר
הרב שטיינמן על דבריו ואמר לא ולא
אתה טועה
אם אני אעמוד ליד הרב אלישיב זה יהיה אותו
חוכה ותלולה
כששב הרב קרביץ לירושלים אז בהזדמנות
הראשונה שהייתה לו הוא סיפר
לרב אליושיב
את הדבורים
ומה ענה לו הרב אליושיב?
נכון
אם הרב שטיינמן יקבל חתן בראשית
זה יהיה חוכה ותלולה
שאני אעמוד לפניו חתן תוירה
כן, אני רואה שאתם מבינים, ברוך השם
עניו במלוכה
בואו ראה ענוותנותו של הרב
הוא דיבר על איזה הערה מסוימת שהוא,
הוא העיר בלכות חמץ בפסח
שכופה עליו כלי
והוא אמר כבר ראיתי
שזה לא רק קושייה שלי אלא זה מופיע גם בספר פלוני מבני זמננו
לא מהראשונים
ששואל שאלה זו
וזה הוא אומר אף על פי שהרב בעצמו יכול
להיות הסבא של זה שהעיר את ההערה
אבל הוא אומר, נו, אני הערתי הערה, כתבתי בספר
אבל ראיתי אחד מבני זמננו שכבר העיר את זה בספר
יכול להיות שהוא העיר את ההערה אחרי שהוא ראה את מה שהרב שטיינמן כתב
אבל הוא כבר לא מתפחל מההערה שלו, הוא אומר,
יש כבר מישהו שכתב גם כן
בספר קהילות יעקב ששלח הסטייפלר, זה ספר של הסטייפלר, שהוא שלח לרב שטיינמן
הייתה כתובה שם הקדשה של כמה שורות עם תארים מופלגים
כמה הוא משבח אותו
כשהרגיש שאנשים שבאים לבית
התפתחו את הספר ומבחינים בזה גזר הרב תדף עם הקדשה
שלא יישאר
ברוחות תורה שהרב עמד בראשה
הייתה זקוקה לבניין.
תורם אמריקאי הבטיח לתרום לצורך העניין
שלוש מיליון דולר,
בתנאי
שראש הישיבה יגיע לארצות הברית.
אם כבודו יגיע לארצות הברית,
אני שם שלוש מיליון דולר.
תמיד העשירים רוצים תמורה,
הם קונים את האנשים,
הם תורמים בקנייה, קונים את האנשים.
סיפרתי בחבר שהיו כמה עשירים
שרצו לתרום לי 18,000,
1,36,000 דולר, לא 1,000, כן,
18,000 דולר ו-1,36,000 דולר.
והייתי בניו יורק, אמרו אבל בתנאי שאני אגיע למשרד שלהם בסיטי.
לא הסכמתי.
למה? בשבילם זה כמו קמע.
אתה בא לביזנס, זה נותן ברכה לביזנס.
אמרתי, אני לא קמע.
ביי.
לא הלכתי.
אז כשאמרו את זאת לרב, שמישהו מוכן לתרום שלוש מיליון דולר בתנאי שהוא יבוא,
אז הוא אמר, אני לא יכול.
צריכים בניין,
תורמים שלוש מיליון.
מה זה לא יכול?
תיסע 12 שעות, חזרה 10 שעות, שלוש מיליון, עבודה קצרה.
ושם אפשר לזכות את הרבים, לתדרשות והכול.
הוא אומר, אני לא יכול.
היו לי כאלה ביזיונות
בפעם הקודמת שהגעתי לשם.
הכבוד שחלקו לי גרם לי להיות כל כך מבוזה,
אני לא מסוגל לעבור את זה שוב.
באותו עניין נתבטא פעם
מה שאמרנו קודם, שהוא כבר אימץ את זה לעצמו,
מה שהוא שמע מהאדמו״ר.
איזה נס שהקדוש ברוך הוא ציווה להיות ענו.
תארו לכם שהאדם היה צריך להיות בעל גאווה.
הייתי שובר את הראש ולא מוצא על מה להיות בעל גאווה.
להיות ענו זה יותר קל,
כי אתה רואה שאתה מלא בחסרונות.
אבל איך אפשר להיות בעל גאווה?
על מה ולמה?
פעם נכנסו אליו בעניין של הסכם.
ציבורי מסוים שנעשה בהדרכתו
וטענו שהיה ניתן
לעשות את זה בצורה אחרת, טובה יותר.
שאל אותם בניחות האם ברור שהיה אפשר לעשות טוב יותר?
מישהו ענה כן, הדבר פשוט וברור.
פשוט וברור.
אז במקום לגעור בו
ברוב ענווה,
אז הוא אמר לו, הוא לא הבין לאן הוא הוביל אותם בשאלות.
אז הוא אמר,
אם הדובור פושוט כל כך,
מדוע אין חוישב שגם אני יכולתי לחשוב על כוך?
אז זאת אומרת, הוא כבר חשב על כל האופציות, ומכל האופציות
הוא דווקא נתן את העצה להסכם הציבורי, מה שהוא נתן, אחרי שהוא חלקל
את כל האפשרויות.
והם באו לו עם משהו חדש, איש דובור פושוט וברור,
שאפשר היה לעשות את ההסכם.
אז הוא שואל אותו, כן, זה עד כדי כך פושוט וברור?
אז אם זה פושוט וברור,
למה אתה חושב שאני לא יכולתי לחשוב על זה גם כן?
זה מראה שהם בעלי גאווה, אתה מבין? שהם לא מעלים על דעתם
שמישהו יחשוב על דובור פושוט וברור מה שהם חשבו.
זה רק הם יכולים לחשוב על דובור פושוט וברור.
אבל אם זה פושוט וברור, אז כל אחד יכול לחשוב.
אם זה היה איזה רעיון גאוני,
נו, אז אתה יכול להגיד, אולי, אולי הגוין,
לא, לא קלט את זה, לא, לא, לא, לא זכה, לא זכה.
אבל אם זה פושוט וברור, וכל ילד יכול... אז למה שאני, אתה חושב,
לא יכול לחשוב ולא ידעתי?
אז זה מראה את הגאיבה שלהם, כן?
עומדים מול הרב
וחושבים שהם חשבו יותר טוב.
זה כמו אנשים, אתם מכירים את הסלנג הזה?
כשאחד אומר איזה משהו, הוא אומר, יש לי משהו יותר טוב.
יש לי משהו יותר טוב.
כאילו הוא מבטל את ההול, הוא לא אמר כלום.
יש לי משהו יותר טוב.
גאיבה, גאיבה, גאיבה.
אבל זה נקרא עניו, עניו במלוכה.
עד כאן.
רבי חנניהו ברגשי אומר, עושו הקודש ברוך עושו הקודש, רואים לפי כוח, ירבונם תורו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.