ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים - חלק ו | הרב אמנון יצחק

ממשיכים ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים.

מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת (שיר השירים ג ח) - את סוגיית חורבן ירושלים פותחת הגמרא בגיטין נה' במילים הבאות: "אמר רבי יוחנן: 'מאי דכתיב (משלי כח יד) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה?" הרי לנו אמר הרב שטיינמן: שהסיבה האמיתית לחורבן ירושלים זה שהיה ליבם קשה ולא פחדו! כדי להבין במה דברים אמורים ניעזר בדוגמה: אדם רצה להוציא מרפסת, השכן התנגד, הפך להיות סכסוך, לבסוף הוא לא בנה. הקפיד על השכן שהתנגד אך הלה טען בתוקף 'לא אכפת לי מהקפידא שלו! הוא אינו צודק בדרישה הזו וזכותי להתנגד לה'. חלפו שבועות השכן המתנגד חש לא בטוב, פונה לרופא, שולח אותו לבדיקות, בזהירות אומר 'יש איזו שהיא בעיה בבדיקות כדאי להתייעץ עם מומחה'. בדאגה רבה פונה האיש להתייעץ. בדרך הוא אומר לאשתו 'אולי בכל זאת כדאי לנו למצוא דרך להסתדר עם השכנים ולהרשות להם את הבניה?' הוא מבין שיש קשר בין החולי לבין הקפידא לבין השאר. המעשה הזה לא היה ולא נברא! אבל הוא משקף מקרים רבים דומים בחיי היומיום. המשותף להם ששנאת חינם מגיעה כשאדם אינו מפחד. ברגע שיש בו פחד, השנאת חינם נמוגה כלא היתה. קודם לכן לא היה כתוב לי ביומן שאי פעם אמות. כעת כבר יש לי רמז שאולי כתוב משהו, ואז הפחד הופך את האדם לאדם אחר לגמרי. על כך אומרת הגמרא אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד. אתה רוצה לא להזדקק לפחדים הללו? תתחיל לפחד מעכשיו! שומעים על אסונות חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים (איכה ג כג), וכל אחד יודע שיש דברים שיכולים לקרות, אך בכל זאת אילו היינו מצליחים להפנים את הדברים היינו מצליחים לבטל באמצעות הפחד את השנאת חינם. 

בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ (שיר השירים ג יא) - בסוף פרשת וישלח בראשית לו ג מובא ברש"י: 'שחתן הוא אחד משלושה שנמחלים עוונותיו!'. ולמדו זאת חכמים זכרונם לברכה ממה שנקראת האשה שלקח עשיו מָחֲלַת (בראשית כח ט), לרמוז שנמחלו עוונותיו. וצריך להבין, הלא ממה נפשך; אם החתן עשה תשובה - מוחלים לו על עוונותיו אפילו אם הוא לא חתן, ואם לא עשה תשובה - למה שימחלו לו על עוונותיו? אולם אומר הרב שטיינמן: אולי כיוון שיש בדבר הזה משום יישוב העולם זוהי זכות גדולה שמכפרת! זאת אומרת עצם זה שהוא מתחתן ויקיים מצוות פְּרוּ וּרְבוּ (בראשית ט ז), ומצווה הזו יש בה יישוב העולם, אז הזכות הזאת של חתן היא גדולה והיא מכפרת. או שאולי עשיו עשה קצת תשובה, כמו שמצינו במדרש: 'שהיה בדעתו להתגייר', ולכאורה הכוונה שהיה בדעתו לעשות תשובה, שהרי עשיו היה 'ישראל מומר', כמו שמבואר בגמרא בקידושין יח, ולא היה צריך להתגייר וייתכן עוד לומר: שבזמן התרגשות יותר קל להשתנות. חתן הוא מתרגש אז הוא יכול יותר בקלות להשתנות. כשאדם מוכן לקבל על עצמו להשתנות נותנים לו אפשרות מן השמים לעשות זאת, ואם ישנה את דרכו ימחלו לו, אולם זה דווקא אם יעשה תשובה. אמנם הגור אריה המהר"ל מפראג מפרש: 'שהטעם שמוחלים לשלושה אלו על עוונותיהם משום שנחשבים בריה חדשה'. לסברה זו ייתכן לומר: שנמחלים העוונות אפילו ללא עשיית תשובה. בהזדמנות אחרת הסביר הרב שטיינמן לחתן: מדוע מוחלים לחתן על כל עוונותיו? הוא אמר: החתן הולך כעת לקראת חיים חדשים, אך לכאורה יש מה שמעכב בעדו, צרור חטאים שעשה עד היום. על זה אומר לו הקב"ה: 'בוא תתחיל חייך מחדש ואת החטאים אני כבר אמחל לך!'. אז זה הסברים ותירוצים למה מוחלים לחתן וכולי, יש עוד כאלה שלא הוזכרו כאן, יימצאו כמובן במקומותם.

אִכְלוּ רֵעִים (שיר השירים ה א) - במספר הזדמנויות דיבר הרב על כך שבכל מקום שהיה לאחרונה כגון בישיבות או בכינוסים שונים, הוא ראה כמה חסרה שמחה לאנשים! ואפילו היכן שהיו אנשים מבוגרים ראו שהם כל כך נהנים לרקוד שהיה קשה להפסיק אותם מהשמחה. בזה ניכר שהדבר חסר מאוד בציבור שלנו. אצל קהל החסידים יש מדי פעם דבר שגורם להם התחדשות על ידי ששמחים, אם זה סעודה שלישית שהם אוכלים ביחד ושרים, אצל הליטאים אין את זה, או מלווה מלכה שהם גם עושים את זה ברבים, יש להם גם את הפרנצ'עס ואת הרב'ה בליל שבת שהם שרים וזה... והרב שטיינמן סבור שבציבור שלנו הליטאים חסר הדבר שיגרום מדי פעם להתחדש ולהתרענן, שכן קשה לאדם לחיות כל הזמן בתוך אווירה של רצינות, וצריך שתהיה גם שמחה מדי פעם! לכן הוא עורר על כך בזמן האחרון: שיש לראות להוסיף דברים שיגרמו שמחה כגון סעודות מלווה מלכה וכדומה, הכוונה ברבים. כשאמרו לפניו: שיש נוהג עכשיו בישיבות שעושים 'עונג שבת' שבחורים יושבים ושרים ואומרים דברי תורה וטועמים דברי מתיקה, - קילס הרב את הדבר! יצא לי לדבר בזה גם עם הרב שפירא זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה מנוחתו עדן, שאמר לי: שהחסידים פחות ילדים מתקלקלים אצלם בגלל שיש שמחה אצלהם יותר מהליטאים! ולכן אצל הליטאים יותר מתקלקלים מאשר אצל החסידים. לא יודע את המספרים בדיוק אבל זה מה שהוא אמר פחות או יותר, וגם הרב שך ידוע שהבן שלו יצא לתרבות רעה, והרב שך תלה את זה בעצמו בגלל שהוא לא היה שר שירי שבת על שולחן שבת, הוא היה מעדיף ללמוד מאשר לשיר והוא תלה בזה שהילד שלו יצא לתרבות רעה.

קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק (שיר השירים ה ב) - שאלו את הרב: 'מה הבסיס למימרא הרווחת רבות בשנים 'כי באלול אפילו הדגים שבים רועדים!'. איך הגיעו לדגים ומה הרעיון שהביא לכך? השיב להם הרב שאפשר לבאר את הדבר כך: הגמרא בזבחים קיג' אומרת: 'כי בעונש הגדול שהיה בעולם המבול הדגים לא נענשו, הם נמלטו אפילו מהעונש של המבול שהחריב את כל היקום!'. ואם כן לכאורה הם צדדיים, פחות צריכים לפחד, ולכן על כך רווחת המימרא כי מדי שנה באלול לפני יום הדין אפילו הדגים שבים רועדים מאימת הדין.

קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי - לכל יחיד נמסרים מסרים מהשמים לעורר אותו לתשובה על הדרכים שבהם הולך, לחזור מהתרדמה של 'מלומדה', להתחזק ביתר שאת, לא לתת ליצר להטעות 'שהוא לא יכול! ושקשה...' כל הזמן נשלחים רמזים. אדם רק צריך לפתוח את העיניים לטובתו. והנה דוגמה; 'פי האתון' הוא אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות. מה זה מלמד אותנו? עד כמה הקב"ה מרחם על אדם! כבר בתחילת הבריאה נברא אמצעי לעורר את בלעם שלא יחריב את עצמו, ושולחים לו מלאך של רחמים לעצור אותו!! שיפתח את העיניים ויראה שזה לא סתם, זה לא מקרה! ואחרי שהוא מסרב לראות את האמת עושים לו נס! והאתון פותחת את הפה, ואז היה צריך לפתוח את העיניים, לראות שזה לא סתם, אבל הוא חמור מתעלם ולא נותן דעתו על כך. נו, אז אומר הרב שטיינמן: אם לרשע כזה נשלחו מסרים כאלה לפתוח לו את העיניים ולהחזיר אותו בתשובה, כמה מסרים נשלחים לאדם רגיל? ייתכן שנשלחים לו מסרים אין ספור! והקב"ה אומר לו: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, אבל אחרי הכל לכל אחד יש בחירה, לראות את הדברים או להתעלם מהם. תלוי כמה אדם מעוניין לראות, כמה הוא רוצה לראות את האמת וכמה מתאמץ הוא לראות את האמת שהיא רצון ה'. אז נשלחים לו מסרים כל בוקר, כמו עכשיו נשלחים לו מסרים, ובהרצאות, ובדיסקים, ובדיסק און קי (מאגר השו"ת הגדול בעולם) ובאתר שופר shofar.tv ובווירוס TV, ובכל האופנים שרק שאפשר להגיע! ובפלאיירים ובמודעות, - הוא לא רוצה להסתכל! מתעלם, 'בלעמי', בלעמי. אפילו שולחים לו מלאך! אפילו האתון מדברת, לא רוצה להכיר את האמת. הוא לא יוכל להגיד 'שלא היה מי שיעורר אותו, שהוא לא ידע שיש דברים כאלה בעולם, לא נתקלתי בזה', סגרת! לא רצית לשמוע, תירצת תירוצים 'שסניקיים' - אכלת אותה!

פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי (שיר השירים ה ג) - סיפר הרב שטיינמן: שהיו זמנים אצל הגאון מוילנה שהיה שרוי בעניות גדולה מאוד! פעם אישה אחת אמרה לאשתו: 'תעזבי אותו, מה יש לך ממנו? הלא אין לך מה לאכול!' הלכה אשת הגאון והביאה שתי חולצות של בעלה הקדוש, אחת מכובסת ואחת שלבש אותה שבוע ימים. הראתה אותן לאותה אישה ואמרה: 'תאמרי לי איזו הכותונת המשומשת?' ולא ידעה לומר כי לא ראו שום הבדל ביניהן מרוב קדושתו! ואז אמרה לה: 'נו, אדם קדוש כזה את רוצה שאעזוב?!'

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787