ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים - חלק ט | הרב אמנון יצחק

נציב יום: ליאור לוי בן אהובה חזרה בתשובה שלמה ואמיתית לרפואת הנפש והגוף וכל משפחתו תצליח ותזכה ביראת שמים ובריאות אמן.

המשך ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטינמן בחלק שיר השירים

קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים ח ו) - ידוע המעשה המובא בגמ' בשבת לא' על הנכרי שבא לפני שמאי וביקשו שילמדו את התורה על רגל אחת ושמאי דחפו באמת הבנין שבידו כאשר בא אותו נכרי לפני הלל גיירו הלל ואמר לו: 'דעלך סאני לחברך לא תעביד זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא הוא זיל גמור' לך תלמד מי זה חברך שעליו אמר הלל לחברך לא תעבד? הוא אומר לגוי מה ששנאוי עליך לחברך לא תעשה מי זה החבר הזה רש"י בפי' השני מבאר חברך ממש ז"א מה ששנאוי עליך לא תעשה לחברך ממש כגון גזילה גניבה ניאוף ורוב המצוות. 

במהרש"א כתב שם כי דברי הלל כתובים בתורה באותו ציוי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט יח) אך היה קשה למהרש"א: מדוע אמר הלל לגר בלשון שלילה? בתורה כתוב בלשון חיוב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ פה זה 'טיבי' אבל הלל אמר לגוי 'נגטיבי' מה אמר לו לחברך לא תעבד בלשון שלילה לא אמר לו תאהב אל תעשה לו רע לכאורה היה צריך לומר לגר ותרחם לחברך כמותך בלשון חיובי למה לא אמר לו כך? אומר הרב שטיינמן: 'יתכן לפרש כי במציאות רואים אנחנו שישנם בנ"א שמוכנים לגמ"ח לעשות טובות לאחרים עכ"ז קשה להם לסבול שיש לאחרים טובה יתירה מאשר יש להם אני יעזור לך הכל אבל שיהיה לך יותר ממני? לא! הקנאה ע"כ שיש לחברם יותר מאשר יש להם עלולה להכשילם בעבירות רבות! 

הדבר ידוע שאם קצב שואל את הרב על כשרות הבהמה ששחט – מה שאין כיום! כולם הכל כשר אין שום דבר שיש בעיה ואין שאלות בכלל!! ויש 'חותמת' על השקית של ניילון ואתה יכול לאכול הכל אבל ידוע שהיה פעם שקצב היה שואל שאלה על כשרות הבהמה ואם הרב היה מטריף אותה הקצב לא היה מתרגז עליו אפי' שנגרם לו נזק ממוני כי הוא אמר לו זה טרף הוא לא היה כועס על הרב אבל אם אותו קצב יגיע לדין תורה והרב יצדיק את בעל הדין ויחייב אותו תהיה לו תמיד טענות על הדיין על הרב איך הוא חייב אותו וזיכה את השני אפ' שיהיה הנזק ממוני קטן כמו 100 שקלים 200 שקלים למה? כי אדם מוכן להפסיד כסף אבל קשה לו לסבול שהוא מפסיד לחבירו ולחבירו יהיה יותר! זה קשה לו לסבול 

את הדבר הזה כבר מצינו בתחילת הבריאה במעשה הבל הגמ' בתחילת סוטה אומרת שהתורה תחילתה חסד ואפ' שהחסד אינו בכלל ז' מצוות שנצטוו בני נח רבים מהראשונים סוברים שבני נח חייבים במצוות שכליות גם אם לא נצטוו בז' המצוות דבר שהוא שכלי – הם חייבים ג"כ אפ' שלא נצטוו במפורש ומצוות חסד היא מצוה שכלית אשר ע"כ אדם הראשון ובניו קין והבל קיימו מצוה זו ככל שהיתה שייכת אצלם כי זה דבר שכלי ושכל היה להם! אין ספק כי אם הבל היה מבקש מקין שיגמול עמו חסד קין היה נענה לבקשה! 

אבל עם זאת כשהביאו קין והבל קרבן לה' אומרת התורה (בראשית ד ד-ה) "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד!" לא חרה לקין שהקב"ה לא שעה למנחתו אלא רק ע"ז ששעה לקרבנו של הבל כי הרי אם היה חורה לו שהקרבן שלו לא התקבל מה זה שייך להבל? למה קמת על הבל אז תקריב עוד 8 קרבנות מה הבעיה מה אתה רוצה מהבל אלא על כרחך חרה לו שהתקבל הקרבן של הבל עד שהביאו לרציחה! קנאה!! למה הוא? 'למה לא אני!? 'מכאן שכבר מתחילת הבריאה טבועה באדם המידה הרעה הזו שקשה לו לסבול שיש לחבירו יותר ממנו וקשה לו מאוד להתגבר על המידה המגונה הזו! 

ככה אנחנו מוצאים אצל שאול המלך אחר שדוד הרג את גלית מספר לנו הנביא שמואל (שמואל-א יח ז-ט): "וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" – 'בן ישי חי וקיים'... מה כתוב אחרי זה? וַיִּחַר לְשָׁאוּל מְאֹד!... וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים?! ...וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה! לא יאומן כי יסופר! שאול המלך היה בחיר ה' הוא נבחר ע"י הקב"ה להיות המלך הראשון בישראל משכמו ומעלה היה מכל העם בתורה ביראה בחסד בכל מידה נכונה עם זאת היה לו קשה לסבול מה שאמרו הנשים הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו רק באלפים ודוד ברבבות וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו העובדה ששבחו את דוד יותר ממנו גרמה לו להיות עוֹיֵן אֶת דָּוִד מאותו היום הַהוּא וָהָלְאָה.

עפי"ז אפשר לומר זאת הכונה שהתכוין הלל ללמד את הנכרי שבא להתגייר אדם יכול לעשות חסד עם הזולת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ להטיב עמו ולתת לו דברים וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אבל הוא מתקשה לסבול שיש לזולת דברים שאין לו לכן לא די בקיום חיובי של מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ולכן אמר הלל לנכרי מצוה זו בלשון שלילה מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך זה קשה שבעתיים לאדם!! לתת חסד להבל? אין בעיה קין יתן! שיהיה להבל יותר ממה שיש לו? זה הוא לא מוכן! לראות שיש לשני יותר ממנו זה קשה לאנשים אם אדם מתגבר על המידה הזו עם כל הקושי הכרוך בכך אז כבר יכול לקיים את מצוות התורה האחרות ביתר קלות! 

הענין הזה נוגע לכולנו חז"ל בבבא בתרא כא' אומרים: 'קנאת סופרים תרבה חכמה' אבל זה נראה כי זה מכוון בעיקר למלמדים לעומת זאת קנאת התלמידים האחד בשני עלולה למעט חכמה! כי ע"פ רוב אותה קנאה אינה גורמת לתלמיד לרצות להיות כמו השני אלא במקרים רבים הצער הוא על כך שחברו מצליח יותר ממנו וזה גורם ל'משבר' ולהתמרמרות אז ז"א קנאת סופרים אומר הרב שטיינמן זה יותר במלמדים אבל לא בתלמידים התלמידים מקנאים אבל לא רוצים לעלות להיות כמו השני הם רק מקנאים 'למה הוא ככה והוא לא?!...' נו, אז אם הוא ככה ואתה לא אז תעלה אליו! 

מעטים שיכולים ככה לשפר את עצמם בקנאת סופרים תרבה חכמה הרי כל אחד צריך לעשות חשבון נפש לעצמו אם היו שואלים את קין שהיה לו דעת גדולה והיה נביא! 'תגיד לי מה תרויח אם תהרוג את הבל? האם עי"ז שתרצח אותו תתקבל המנחה שלך? אתה תתקן בזה את מה שהקרבן שלך לא נתקבל?!' מה היה משיב על שאלה זו? ברור שהיה אומר שזה לא יעזור – 'אז למה הרגת אותו? למה הרגת אותו?!' הקנאה מעבירה את האדם על דעתו! הקנאה מצמיחה שנאה והשנאה מביאה רצח! אלא כשהמידה הרע ה הזו שלה קנאה שולטת באדם הוא אינו פועל מתוך תבונה וחכמה. 

לכן צריך לעמול מאוד על המידה השלילית הזו ולהסביר לכל א' ואחד שהוא נברא עם כשרונות שלו! עם תכונות שלו!! ולא יסתכל על זולתו אלא יראה מה הוא יכול להשיג בתורה וביראת שמים זה מה שלימד הלל את הנכרי מה דעלך סאני לחברך לא תעביד היית רוצה שירצחו אותך? - לא! היית רוצה שיקנאו בך יעשו לך עין הרע? - לא! היית רוצה שיראו אותך בצרות עין? - לא! אז אל תעשה לחבר שלך אותו דבר אל לך להסתכל על חברך אלא תלמד מה השם שואל ממך ומבקש מאיתך! זה הכל. ישנם דברים שאפשר לתקן לא רק בעולם הזה אלא גם בעולם הבא כתוב (תהלים פח ו) ב"ַּמֵּתִים חָפְשִׁי - אחרי שאדם מת הוא חופשי מן המצוות' אז מה יש לתקן שם? 

דוגמא לכך יש עבירות שהגיהנם מוחק אותן! יש עבירות שהגיהנם מוחק אותן! אז הנה אפשר לתקן אתה מגיע לעולם הבא ומתקנים אותך איך? דרך הגיהנם מי שאוכל ושותה 18 קילו ככה בבת אחת שמה יש יורה גדולה והיא מבעבעת ומכניסים אותו ומתחילים ככה 'להוריד את השומנים' כמו שאומרים אז עכשיו צריך לדעת שאפשר לתקן וגם אמירה של קדיש של הבנים יכולה להעלות ולתקן את האדם בעולם האמת 

רק אם הקדיש נאמר כראוי בדקדוק ולא הופכים ע' לה' וה' לע' וע' לא' ואומרים 'אל רבנן ואל תלמידהון 'בקיצור אומרים 'אין ברכה! לא לחכמים ולא לתלמידים שלהם' במקום על – על רבנן ועל תלמידיהון אומרים אל! אל!! כי לא מבטאים את הע' כראוי ואומרים 'משיכה' כאילו מושכים מישהו במקום להגיד משיחה וכן הלאה ואם זה חילוני מחלל שבת? שלא יגיד קדיש! שיתן למישהו אחר שיגיד כי הוא גורם יסורים לאבא שלו בעולם האמת כךכתוב במעבר יבוק אז ז"א אבל אם אומרים קדיש כראוי זה יכול להועיל להורים שנמצאים בעולם האמת אבל מידות רעות שאדם לא תיקן בעוה"ז לא יוכל לתקן בעוה"ב! 

כשאדם נפטר עם המידות הוא נפטר כמות שהוא ככה הוא נפטר עכשיו לעתיד לבוא המידות הרעות תשארנה בו למשל אדם שהיה קנאי גם לעתיד לבוא הוא יקנא אם אדם היה בעל גאוה הוא רצה בגאותו דברים להשיג גם לעתיד לבוא הוא ידרוש אותן הוא יבוא החצוף הזה בעל הגאוה לאברהם אבינו והוא יגיד לו: 'אתה יודע מי אני? אני גברא רבה! אני אדם גדול!!' שמעתם? הוא יבוא החצוף הזה לאברהם אבינו ויגיד לו: 'אני אדם גדול...' אפ' לעתיד לבוא שיבטל היצר הרע אבל האדם כבר פגום נפגם! וידועים דברי הגאון שאמר מי שאינו עובד על מידותיו למה לו חיים?! חבל שהוא נברא! 

דיברנו על זה קצת אתמול בהרצאה בירושלים אדם צריך להיות אדם זה לא למדנות צריך להיות אדם אם הלימוד לא הופך אותך לאדם אז אתה בהמה חכמה 'חמור נושא ספרים' אבל אין פה אדם צריך להיות אדם! אומר ב'אבן שלמה' הגאון מוילנא בפתיחה: 'כל מה שאדם בא לעולם זה לתקן את מידותיו ואם לאו - למה לו חיים!?' הרי הוא יסבול סבל איום ונורא! הוא לא יפטר מזה כל זמן שהוא לא תיקן את זה בחייו וכל חייו צריך אדם לעבוד על מידותיו שלא יהיה בו מום לעתיד לבוא! 

ארגון שמספק יעוץ פסיכולוגי לבעיות נפשיות ערך אסיפה אצל הרב במהלך הפגישה פנה הרב אל הפסיכולוג שמלווה את הארגון ואמר לו: '95% מבעיות הנפש – הן בעיות של מידות! ומבין כל אלו אחוז ניכר נובע מהקנאה!!' אדם מקנא בפלוני ומקנא באלמוני ולאט לאט הוא 'נשבר' נשבר! אין לי כח לא מרחמים עלי אני רוצה לנוח רוצה לאכול רוצה לשתות אני לא יכול להתחרות איתם ולא זה אני לא יכול ללמוד לא יכול לפתוח ספר לא יכול כולם אמנם ודאי חולה נפש נולד עם הבעיה שלו אך לגוף האדם אמור להיות כח להתגבר על הבעיה ולהתמודד איתה! 

הראיה? שבהרבה מקרים צצות בעיות ונטיות נפש בבני אדם לעת זקנתם! מתי? כשגופם חלש! ואין להם כח להסתיר את הבעיה שלהם בחיים כשאדם צעיר הוא יכול להסתיר עדיין כל מיני בעיות שלא יבלטו מתאפק מסתיר אבל כבר כשהוא תש כוחו אין לו כוח כבר הוא נהיה מה שהוא !! פתאום הוא פולט מהפה דברים ומתנהג ככה השם ירחם! לא מכירים אותו. טוב, הפסיכולוג, הוא פסיכולוג שמע את הרב והתקשה לקבל את הדברים והתווכח: 'תשמע! למדתי פסיכולוגיה במשך שנים והקביעה הזו לא מתאימה עם התאוריות שלימדו אותי...' 

כעבור ימים אחדים התקשר שוב לבית של הרב שטיינמן וביקש: 'תמסרו לראש הישיבה שהוא צודק ב-100%! חזרתי הביתה ופתחתי את כל התיקים שאני מטפל בהם ושטיפלתי בעבר בדקתי תיק תיק! ניסיתי להגדיר מה שורש הבעיה? וגיליתי שתמיד התחילה הבעיה מקנאה פשוטה! זה ראה את חבירו גובר עליו רעהו ראה את השני מצליח יותר לזה הפריע שפלוני שעובד יחד איתו באותה עבודה משתכר יותר וכל הדברים הללו הם שורש כל הבעיות!! אמנם כשאדם כבר חולה הוא מגיע למצב שהוא צריך כבר טיפול כדי להבריא ויש לעשות זאת. 

אולם אם היו מגיעים האנשים הללו מראש למשגיח הירא שמים והמבין הגדול או לבעל מוסר והיו שומעים מהם 'תתגברו! תתגברו!! גם אם השני הצליח יותר? זה לא נורא! לא נורא – לא כל האצבעות שוות אז מה? לא תשתמש בקטנות? תזרוק אותם?! הם היו מצליחים להרגע ולהתמודד עם זה ולא היו נבהלים מן התופעה שיש אנשים מצליחים – לעולם יהיו אנשים יותר מצליחים ממך! מה, אתה תהיה יותר משלמה המלך? אז תקנא בו! נו, תקנא, אתה תהיה יותר מאברהם אבינו?! אתה תהיה יותר מרשב"י? אז מה, אז אתה יכול רק לשאוף להגיע אליהם – כן אתה יכול לשאוף אבל אתה יכול לעקוף אותם?! מי אתה שאתה יכול לעקוף אותם?! אז מה, זה צריך לתת חלישות הדעת?

שאלו את הרב: 'כאשר בשיעור ילד שואל שאלה טובה – שאלה טובה! האם להחמיא לו, האם לעודד אותו על כך בשעה שילדים חלשים אחרים אף פעם לא יזכו לעידוד? יהיו כמה בולטים שתמיד יקבלו עידוד ושבחים ואחרים לא יקבלו עידוד אולי זה גורם להם לקנאה ? לעצבות בלב? ליאוש! להרגשה שהם לא יכולים להגיע אז השאלה אם לעודד את הטובים בזמן שזה גורם חולשה וקנאה לאחרים? מה ענה הרב שטיינמן: 'עידוד זה דבר חשוב ביותר! יש לקחת את הבחור או את הילד ולומר לו באופן אישי! 'אמרת סברא טובה!' אבל למה לעשות זאת ברבים? כל דבר שעושים ברבים – זו סכנה גדולה! הכבוד הזה בפומבי לעולם אינו מביא טוב! 

ילד שזכה לכבוד בפומבי יתקשה לגדול בעתיד להיות תלמיד חכם אמיתי!! למה? יהיה לו גבהות הלב יהיה בעל גאוה הוא עדיף מכולם הוא טוב הוא מקורב לרב הרב אוהב אותו כו' וכו' זה יתן לו פחות להתאמץ כי הוא די כבר אמרו עליו חתמו עליו שהוא בסדר... החידונים והמבחנים הפומביים שעושים בפרהסיא – אינם דבר כ"כ טוב! מה שלא עושים בפרהסיא – יותר טוב!! זאת היתה תמיד שיטתו של הרב שטיינמן שהפרסום – מקלקל! 

חז"ל אמרו קנאת סופרים תרבה חכמה אפ' על יוסף הצדיק שיעקב אבינו נתן לו כתונת פסים אומרת הגמ' בשבת י': 'לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים' כיון שבדבר זה שנתן יעקב אבינו ליוסף כתונת פסים שזה לא דבר כ"כ גדול יש אומרים שזה רק בחפתים היה כתונת פסים נוצרה קנאה כלפיו מצד האחים ולמרות שהם היו אנשים גדולים מאוד! וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו (בראשית לז יא) אבל כך זה כשישנה קנאה אם היה יעקב נותן ליוסף את כתונת הפסים בצנעא ואף אחד לא היה יודע מכך לא היה קורה לכאורה שום דבר! כמובן שהיה צריך להתגלגל לירידת מצרים – באופן אחר. מכל מקום רואים שהקנאה היא בעיה גדולה! וכך אומר שלמה המלך (קהלת ד ד) שהכל זה קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ! הכל הכל הכל ראיתי הכל זה קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ [וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ.]

שאלו את הרב שטיינמן: 'מדוע דוקא על שנאה אומרים שנאת חינם? ובשאר המידות לא אומרים שהם חינם כמו קנאת חינם גאות חינם? למה רק שנאת חינם', אז הוא השיב: 'שקנאה זה תמיד בחינם! אמנם יש מושג של קנאת סופרים אך המהרש"א כבר מבאר שאומרים קנאת סופרים ולא קנאת חכמים משום שאם אדם היה חכם הוא לא היה מקנא בכלל! חכם באמת? לא מקנא! יש לו שאיפות אבל הוא לא מקנא זה לא נובע מקנאה 

אמרנו שר' יצחק אבוהב במנורת המאור אומר שבן אדם אפ'י שמקנאת סופרים הוא משפר את דרכיו ואת מעשיו ואת מידותיו והכל מקנאת סופרים שהוא רואה אחרים והוא השתדל הוא אומר: זה הבל! ביחס למי שהגיע למדרגות האלה מאהבת ה'! אחד יש לו הכרה שצריך לעבוד את ה' כראוי אז הוא עובד אותו אז הוא הגיע לרמה הזו השני ראה אותו שהוא הגיע לכאן גם הוא רוצה להגיע לכאן אבל אצלו המניע הטריגר זה היה הקנאה! אז ביחס לשני זה הבל!! זה טוב שהוא שיפר את עצמו אין מה לדבר אבל אם מעמידים אחד ליד השני? זה הבל! לעומת הקנאה. 

אמרנו, את השנאה אי אפשר להגדיר כתמיד חינם שכן יש מצבים שמותר לאדם לשנוא כאשר אדם רואה באדם ערוות דבר רואה שהוא עושה עבירה והוא אומר לו שזה אסור והוא עושה את העבירה אז מצווה לשנאותו! השנאה זה לא תמיד חינם יש שנאה מותרת ויש שנאה מחייבת אבל יש שנאה שהיא חינם לכן אומרים שהיא שנאת חינם אבל קנאה אין מה לקנא! חכמים לא מקנאים לכן כתוב קנאת סופרים ולא חכמים כי החכם לא מקנא אז אין חינם בית המקדש חרב על שנאה אך שנאה של חינם שאסורה! ואין למצוא לה היתירים. זה השנאת חינם. 

מה היתה השנאה שמה? שהיו דוקרים אחד את השני 'בקטנה' כמו שאומרים בקטנה יושבים בשלחן אחד כולם חברים גם שרים היו יושבים ביניהם אפי' בבית ראשון היו יושבים וזה... ועוקצים אחד את השני 'בקטנה' כאילו 'צחוקים' צחוקים קוראים לזה צחוקים אבל זה בגלל קנאה! זה נובע מקנאה עקיצה קלה להראות שאתה יותר טוב מהשני אתה קצת מזלזל בו! 'בצחוק' בצחוק... כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת (משלי כו יח-יט) ואומר מה, מה פעלתי? מה עשיתי? לא עשיתי שום דבר! (כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍לֹא מְשַׂחֵק אָנִי.) מה, אסור לצחוק?! מה קרה לך? אל תהיה יותר מדי רציני וככה תוקעים חיצים אחד בשני. 

את התוצאות הקשות של מידת הקנאה רואים בפרשת קורח, חכמים שואלים: 'קרח שפקח היה מה ראה לשטות זו?' והרב שטיינמן תמה על השאלה: מה זה קשור לפקחות של קרח ? מה, צריך להיות פקח במיוחד כדי לא לחטוא?! בשביל לא לחטוא צריך להיות פקח? מה ראה קורח לשטות זו קרח היה פקח ומה ראה, מה , רק פקח לא חוטא? מה זה השאלה הזו הלא גם אדם מן השורה לא חוטא! רק אם נכנסה בו רוח שטות אז הוא חוטא! 

אבל הוא ביאר את זה ע"פ מעשה שמובא במדרש במדבר רבה מח כב: 'אדם היה הולך בדרכו לארץ ישראל וראה 2 ציפורים מתקוטטות עד שאחת הרגה את חברתה מיד עפה הציפור והביאה עשב והניחה על פי הציפור המתה והחיתה אותה! ופרחו שתיהן, נדהם האיש לראות בעיניו מעשה תחית המתים!! מיהר ונטל את העשב שנותר והלך להחיות בו את המתים בארץ ישראל בדרכו עבר בסולמה של צור ושם מצא נבלת אריה מושלכת בארץ משום מה רצה לנסות את העשב על האריה הניח את העשב על פיו והחיהו עמד האריה וטרף את האיש!!' 

זה מה שאמרו מושלי המשל: 'טב לביש לא תעביד ובישא לא מתי לך' טוב לרע אל תעשה אף פעם אל תעשה טוב לרע! למה? בזה תציל את עצמך מרע שיבוא לך! אם תעשה טוב לרע? יבוא לרע! תעשה טובה לאדם רע יבוא לך מזה רע אל תעשה טוב לאיש רע ואז לא תגיע אליך רעה טב לביש טוב לרע לא תעביד לא תעשה ובישא לא מתי לך ורעה לא תבוא לך והוא עשה טובה לאריה – אריה זה רע !חיה רעה טורף! ובאה לו הרעה טרף אותו במקום שיגיד לו דנקשה (תודה) ביקשה - יגיד לו 'תודה!!' במקום זה טרף אותו.

עכשיו אומר הרב שטיינמן: אם מתבוננים במעשה הזה אנחנו תמהים! הרי בידו של אותו שוטה! היה אוצר יקר ענק לא יסולא בפז עשב שמחיה מתים ויכול היה לחולל פלאות היה יכול להחיות את האבות הקדושים את האנשים הכי יקרים ללבו ובלי דעת! הלך והחיה את הארי לשם מה הוא עשה זו? הרי לא רק שהוא לא הועיל אלא במו ידיו הביא את אובדנו וזאת הכונה של חכמים שאמרו בשאלה קורח שפיקח היה קורח זכה באוצרות עצומים שלא זכה אדם בעולם! הוא היה מטועני הארון היה לו עשירות מופלגת היה לו מעמד נכבד!

מה ראה לשטות זו?! קנאה! בנשיאות של אליצפן בזה הוא עורר את האריה – את אש המחלוקת! ואיבד את עצמו את משפחתו ואת כל הסנהדרין מן העולם וכי יש לך שטות כזו?! הוא השתמש בפקחות – בפקחות הוא השתמש במקום זה – הוא החיה 'את המתים' הוא עורר את המתים והוא וכולם נבלעו באדמה, אל תשתמש בכל מה שיש לך למידת הקנאה כי היא תוביל אותך לגיהני גיהנם! קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה!! אוייי!! אויי

נסיים במעשה דיברנו עליו באחרונה, עוד פעם: לאחר תפילת ותיקין בשבת עלה הגאון הרב חיים קניבסקי שליט"א לביתו ישב על כסאו ואמר לבני הבית: 'יש דבר שברצוני להגיד פתח בסיפור המעשה הבא: אחד מאנשי החברה קדישא בבני ברק עסק בקבורת אשה שהביאו מארצות הברית האשה נפטרה כבר לפני חמש שנים ואעפ"כ הגיעה לארץ לא היה בה שום רקבון! וגם בשרה היה כאילו נפטרה היום!! 'שאלתי אותו' אומר הרב קניבסקי: 'מי האשה הזו?' אז הוא סיפר לי מעשה נפלא! לפני 95 שנה נסעו הוריה לארה"ב יחד איתה ועם אחותה, אחותה נפטרה בהיותה קטנה אחרי כמה שנים האשה הזו שמדברים עליה שנפטרה ב-95, 

היא היתה בת 17 שנים קיבלה מכה במוח! והפכה ל'צמח' כך נשארה בבית החולים שנים על גבי שנים! עד שנפטרה בגיל 90 לפני 5 שנים, מאחר שבית החולים שהיא שכבה בו היה שייך לנוצרים – קברו אותה בבית קברות השייך להם שמע זאת עסקן יהודי עשה השתדלות להעבירה משם והצליח להעבירה לקבר ישראל! ועתה הביאו אותה לקבר ישראל וכשפתחו את הארון ראו את בשר גופה בלי שום רקבון!! ואמר הרב קניבסקי יש לי ביאור בענין: הלא אמרו חז"ל בשבת קנב': "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה (משלי יד ל) מי שיש לו קנאה עצמותיו נרקבין בקבר!

ונראה שלפני 90 שנה בארה"ב לא היה במי שהיא תתקנא בו כי היו שם מעט מאוד יהודים שומרי תורה ומצוות ולכן לא הכירה אף אחד! בגוים? ברור שהיא לא התקנאה! כי הם לא מסוגה ולא מימינה ואח"כ היא הפכה בגיל 17 להיות צמח ולא היה שייך אצלה שום ענין של קנאה לכן אין בה רקב כלל!! טוב, מה קרה? בשבת קודש אחרי שסיפר הרב חיים את הסיפור היה הרב שטיינמן סנדק בברית מילה וסיפר לו הרב מן את הסיפור על הנפטרת הזו ואת מה שביאר הרב חיים קניבסקי ושאל הרב שטיינמן: האם לא ראינו רקב אצל תינוקות שמתו אפי' אחרי כמה חודשים? ושמה אין שום קנאה! ושום תחרות. 

אני הערתי שכל הילדים מתקנאים באחרים 'למה זה... זה שלי! הוא לקח לי ... תביא לי ! תביא לי...' יש קנאה! מאז שנולד הילד הוא קנאי!! אבל כשהציעו את זה לפני הרב חיים קניבסקי את מה שהעיר הרב שטיינמן אז הוא אמר: שלדעתו זה לא קושיא! זה שאין לו לקטן קנאה זה לא מן החשבון כי הלא קטן הוא לא בר דעת! שנאמר כאילו זו מדרגה שאינו מתקנא בחבירו יש קנאי ויש פחות קנאי ויש שלא מתקנא... אבל בחורה שיש במה לקנאות והיא בעלת שכל בעלת דעה כבר והכל והיא רואה שיש לאחרים כך וכך והיא לא מקנאה וגדולה כבר כמה שנים עד שקיבלה את המכה במוח ולא היה בה שום קנאה בחברותיה – זה נקרא מדרגה! 

ולכן לא היה אצלה שום רקבון וכדברי הגמ' וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה – כל מי שיש בו קנאה לא רק שהבשר נרקב – גם העצמות! לא נשאר ממנו שארית ז"א הדברים האלה הם דברים פשוטים וברורים וחד משמעיים.

הגאון הצדיק ר' דוב יפה סח מעשה שהיה באשה ששלחה את בעלה לשאול את הרב שטיינמן: 'האם כדאי לו להמנע מרכישת מכונית מפוארת כדי למנוע את קנאת הבריות?' אז הוא בא לרב שטיינמן והוא מחכה לתשובה, אז הרב שאל אותו: תגיד לי אתה יודע שס? אז הוא אמר לו: לא! שאל אותו: אתה יודע כמה מסכתות על בורין? אמר לו גם כן: לא! אז אם כך מה יש לקנא בך?! כעין זה מובא יהודי שנקלע לבית הרב וסיפר לו שהוא זכה בפיס בסכום עתק של כסף! והוא חושש לפדות את זה ולגלות את שמו מהחשש עין הרע שמא יקנאו בו האנשים – אתם רואים אלה שזוכים בפיס שמים להם מסיכה על הפנים! - יכול להיות שכל אלה שהולכים עם מסיכות זכו בפיס... 

פנה אליו הרב בשאלה: 'כלום סיימת איזה 'סדר' בשס או זרעים או מועד? אז הוא השיב לו: לא! אולי מסכת אחת סיימת בחייך ואתה יודע אותה על בוריה? גם על זה הוא השיב לא! אז הוא אמר לו אולי אפילו סוגיא אחת יש לך ביד שהיא מלובנת מבוארת על בוריה? אמר לו גם זה לא! אמר לו תגיד לי עולה על דעתך שמישהו יקנא בך בכלל?! מה יש לך בכלל שצריכים לקנא בך? לא מתייחס בכלל יש לו כסף אין לו כסף קשקושים! מדברים שטויות!! יקנאו בו לא יקנאו בו - אם יש מה לקנאות – קנאת סופרים תרבה חכמה צריך לקנא באלה שהם באמת הגיעו לאיזה משהו אבל מה יש לזה מכונית יש לו כסף יש לו זה... ניירות! ניירות, אם הוא מת מה זה שווה? כלום! 

אבל אם הוא מת עם סוגיות עם מסכתות – אז הוא שווה משהו!! זה שווי שמותר לקנא בו לכן מותר קנאת סופרים תרבה חכמה אבל לקנא במה? בניירות?! בפחים עם גלגלים שנוסעים ממקום למקום?! מה...

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787