ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ט | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 28.05.2021, שעה: 18:33
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לרפואה שלמה של כל עם ישראל להפלת מלכות הרשעה
ונזכה כולנו לגאולה ברחמים ושידעו על המזימה העולמית של ביליה דבילי וחבריו יימח שמם וזכרם ונזכה לזרע קודש בר קיימא
על יעקב והודיה ברקולין
ממשיכים בבאורים ומעשים מתוך האגדה של הרב שטיינמן בחלק של נרצה ואנחנו בפיוט
חמישה חומשי תורה שישה סדרי משנה שמועו נא ימי מילה
על זה נסביר
פעם בסיום שיעור חומש אמר הרב שטיינמן
שבלימוד החומש אפשר בנקל להגיע ללימוד לשמה
משום שאין בכך כל פניות,
אין נגיעות,
אין במה להתרברב,
אין במה להתגאות
וכך מבואר בצוואת בעל הנתיבות שהוא כתב על דברי תורה
יהיה לכם שיעור קבוע בכל יום למקרא ולמשנה
וגם כי אין יצר הרע שולט ללמוד שלא לשמה בלימוד משנה ומקרא
כשלומדים גמרא יש סברות ויש קושיות ויש תירוצים
ופה מתחיל יצר הרע לעבוד איזה סברה נתתי
הוא לא נתן סברה נכונה
אני מוריד את הקושייה שלו
אני מתרץ את מה שלא תרצו אחרים
אבל כשלומדים מקרא ומשנה זהו, אתה צריך לדעת, החומר כמות שהוא
שישה סדרי משנה
חפץ חיים זכה צדיק ורחם בספרות תורת הבית כתב, ראיתי בספרים קדושים שהפליגו מאוד בלימוד המשניות
מפני שזה יסוד התורה שבעל פה
וכתבו שאשר
בן יעקב
יעקב אבינו יש 12 בנים אחד מהם זה אשר
הוא ממונה למעלה על לימוד המשניות
ברמז לדבר מאשר שמנה לחמו
שמנה אותיות משנה
וכל מי שבקי בה במשנה
הוא מניחו לראות פני גיהינום.
הוא דואג שהוא לא ייכנס לגיהינום, מי שבקי במשנה.
אז שלוימה,
אתם לומדים משניות בעל פה.
ובעזרת השם, לא תצטרכו לראות פני גיהינום אם תמשיכו ככה.
אולי יברא לכם גם מלאך, כמו למרן.
והנה בגמרא בברכות כח מסופר שרבי יוחנן בן זכאי
אמר לתלמידיו לפני מותו, ועוד לא,
אלא שיש לפניי שתי דרכים.
ולא עוד.
אלא שיש לפניי שתי דרכים.
אחת של גן עדן
ואחת של גיהינום.
ואיני יודע באיזה מול הכין אותי.
וקשה.
הרי החכמים זיכרונם לברכה בסוכה כח אמרו על רבי יוחנן בן זכאי,
שלא הניח מקרא ומשנה?
זאת אומרת,
אז למה הוא אמר, אני יודע באיזה מול הכין אותי?
הרי אשר בן יעקב
אינו מניחו לראות
פני הגיהינום.
ככה מבטיח.
אשר בן יעקב, אני לא מניח למי שבקיא במשניות
לראות פני גיהינום.
ורבן יוחנן בן זכאי,
לא הניח מקרא ומשנה. זאת אומרת, אין דבר שהוא לא ידע מהם.
אז איך זה מתיישב?
אומר הרב שטיינמן, אולי
משום שמצינו בגמרא בסנדרין כו שאמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא,
ריבונו של עולם,
ימות דואג.
אמר לו הקדוש ברוך הוא, חיל בלע ביקיהנו.
רש״י מסביר מה זה התשובה.
המתן עד שתשכח תורתו.
זאת אומרת, חיל בלע, למד תורה הרבה, בלע בלע בלע,
ויקיהנו עד שהוא ישכח את התורה, יקיא אותה, כאילו.
אז אפשר להרוג אותו.
אמר לפניו,
דוד עונה לקדוש ברוך הוא,
מבטנו יורישנו אל.
רש״י אומר,
אל תאמין לו עד שתשכח, אלא תמהר ותשכיחנו.
מבקש, אל תחכה ואל תאמין עד שהוא ישכח,
אלא תשכיח לו כבר כדי שתוכל
להרוג אותו, שזכות התורה כבר לא תעמוד לו,
ותהרוג אותו.
אז רואים מפה אומר הרב שטיינמן,
ששייך מצב כזה שמשכיחים את התורה.
ואז לפי זה,
אולי מזה חשש רבי יוחנן בן זכאי.
ולכן הוא אמר, אני לא יודע באיזה מוליכין אותי.
מה עם ההבטחה של אשר?
כן, אבל מה יקרה אם ישכיחו לי?
אבל אומר בכל אופן הרב שטיינמן, קשה לומר כך,
שרבי יוחנן בן זכאי חשש שיענש
עד כדי כך שישכיחו את תורתו.
אפשר להגיד משהו שאולי,
אולי,
לפי מה שמתרצים,
שאומרים שבשעה שנכנסו תלמידיו, אז הוא בכה.
אז מציינים, כשנכנסו תלמידיו, הוא בכה.
ואז הוא אמר את כל מה שאמר,
שהוא לא יודע באיזה דרך מוליכין אותו,
והוא בוכה.
אז מתרצים, למה כשנכנסו התלמידים הוא בכה? למה לא בכה לפני כן?
אז אומרים, כשהוא ראה את התלמידים,
הוא נזכר, אולי לא לימדתי אותם מספיק תורה.
אולי יטבעו אותי בשמיים.
אני למדתי תורה מספיק,
נגיד.
אבל את התלמידים יכול להיות שלא השקעתי מספיק, לא לימדתי מספיק, היה מקום לתת להם יותר, היה לבאר להם יותר.
אולי זה לא,
ואז מה זה יהיה? זה יהיה כמו מידה כנגד מידה.
זאת אומרת,
אם לא לימדתי זה כאילו השכחתי אותם מתורה שיכולתי לתת להם. אז ישכיחו אותי, גם כן יכול להיות.
ולכן הוא לא סמך על זה שאשר יגונן עליו.
כי אם ימדדו לו מידה כנגד מידה לפי הפירוש הזה,
אז יכול להיות שהתירוץ הראשון שהרב שטיינמן אומר, וקשה לו לקבל אפילו את התירוץ שלו,
אכן יכול לעמוד.
שמונה ימי מילה.
כידוע, כשחל יום השמיני בשבת,
המילה דוחה את השבת.
לדעת רבי אליעזר, בשבת כל,
אפילו מכשירי מילה דוחים את השבת.
הגמרא אומרת שם שבמקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים
לעשות פחמים,
כדי לעשות מהם ברזל
לאזמן של המילה.
זאת אומרת, לדברי
רבי אליעזר,
לא רק מילה דוחה את השבת, אלא גם הכנת הכלים של המילה.
בדרך כלל מוהל משאיר את הכלי מילה
בבית הנימול מלפני שבת, שלא לטלטלם וכולי וכולי.
בוודאי שאם אין בכלל,
אז לא הולכים עכשיו להכין כלי מילה בשבת, לעשות מילה.
אבל רבי אליעזר אומר שגם מכשירי מילה דוחים את השבת ובמקומו איפה שהוא היה מרא דאתרא היו כורתים עצים בשביל לעשות פחמים
כדי לעשות מהם ברזל לאיזמל של המילה לסכין
בשבת
בהמשך הגמרא מובא
אמר רבי יצחק עיר אחת הייתה בארץ ישראל
שהיו עושים כרבי אליעזר
והיו מתים בזמנם
לא עוד
אלא שפעם אחת גזרה מלכותא רשעה גזירה על ישראל על המילה
ועל אותה העיר לא גזרה
אתם הולכים לשמוע דברים שלא יסערו בני אדם
לכאורה צריך עיון
אמנם במקומו של רבי אליעזר היה מותר לעשות את כל המלאכות האלה כי זה מרא דאתרא והם הולכים על פי מה שהוא פסק
אולם סוף כל סוף לפי מה שנפסק להלכה
מה שאנחנו הולכים היום
הם עשו מלאכות האסורות בשבת מדאורייתא
אבות מלאכה ממש
אז מדוע מגיע להם על כך פרס?
שהם ימותו בזמנם ולא יגזרו עליהם על המילה גזרה?
מדוע בשאר המקומות היו מתים אנשים גם לא בזמנם?
כלומר צעירים מדי
ורק במקום זה מתו בזמנם?
אומר הרב שטיינמן אמנם בוודאי מה שמתו במקומות אחרים שלא בזמנם זה בסיבת חטאים שעשו
לא מקצרים ימים לאדם סתם
אך גם במקומו של רבי ניעזר ודאי חטאים
שהרי לא מוזכר שבעניין החטאים היו אנשי מקומו שונים מאנשים אחרים
במקומות אחרים
גם במקומו של רבי ניעזר
גם במקומות אחרים
היו כנראה גם צדיקים, גם בינונים וגם רשעים
בכל זאת מתו שלא בזמנם
וכאן
בעיר שפסקו כמו רבי ניעזר מתו בזמנם רק, מדוע?
מה הפריבילגיה?
כמו כן יש להבין
כשמלכות הרשעה גזרה גזרה על המילה?
למה גזרה על כל המקומות ועל המקום הזה לא?
מה הזכות המיוחדת שעמדה לאנשי מקומו של רבי ניעזר?
המהרש״ם מפרש
שמה שהיו מתים בזמנם
זה היה מידה כנגד מידה.
הם היו מדקדקים לעשות את מצוות מילה בזמנה,
אפילו בשבת,
כשאין להם כלי מילה וטורחים את כל הטרחה
לקוץ עצים,
לשרוף אותם,
לעשות מדורה,
לקחת ולתקן את האזמל והכול,
ולכן
הם היו מתים בזמנם.
דאגו למילה בזמנה,
ולכן הם מתים בזמנם.
אומר הרב שטיינמן, נראה לומר כי הנה גם אלו שלא עשו כרבי אלי עזר, גם הם קיימו את מצוות המילה.
גם הם מלו בשבת כשהיה יום השמיני.
אלא שהם לא טרחו לכרות עצים,
לעשות פחמים ולהכין את הסכינים.
מה שאין כאן במקומו של רבי אליעזר, היו טורחים בכל הטרחות הללו.
והטרחה והעיסוק הרב בקיום המצווה גרמו לכך שהם לא מתו קודם זמנם,
וגם גזרות המלכות לא חלו עליהם.
רואים לפי זה גם שגזרות שחלות אפילו על ידי רשועים,
כמו הגויים,
אז זה גזרות שהם מסכימים בשמיים או לא מסכימים.
ואם יש חשבון שעיר אחת לא תהיה בכלל הגזרה,
אז משום מה הם לא גוזרים על אותה עיר.
אז זה הולך לפי זכויות ועוונות.
גזרות לא נוחתות סתם, פתאום הרשוע הזה בילי דבילי החליט וזהו. הכל הולך בחשבון.
ולמה ישראל צריכים לסבול מביבי דיקי והכול?
ולמה כל הגזרות?
הכל בחשבון כמו שתיארנו והסברנו בהרצאות ובווירוס טבעי.
רואים מכאן
שמלבד עצם קיום המצווה
של המילה,
יש חשיבות מיוחדת להתעסקות במצווה.
ככל שאדם מוסיף יותר טרחה בקיום המצווה והוא מתעסק ביותר,
כל זה נכנס בתוך המצווה.
ויש לו קיבול שכר גדול יותר.
קיבול שכר זה הוא לא רק בעולם הבא.
רואים אותו גם בעולם הזה.
שערי בשכר טרחתם על טרחה שילמו להם בעולם הזה שהם לא מתו לפני זמנם וגם לא נגזרו בגזרת המילה
של האויבים.
הגמרא במסכת מנחות זן מביאה
אבימי שכח את תלמודו במסכת מנחות
והלך לתלמידו
רב חיסדא, שיזכיר לו את מה שלמד.
שכח את תלמודו.
שואלת הגמרא,
מדוע אבימי הרב
לא שלח לקרוא לתלמיד רב חיסדא?
שיבוא אליו.
הגמרא עונה,
סבר,
הכי מסתייעה מילתא טפן.
מה הוא סבר? אם אני אלך לתלמיד,
אז יהיה לי סיוע מן השמיים יותר,
שאני אזכה שיחזור תלמודי אליי, ולא אשכח.
מפרש רשי,
מסתייעה מילתא משום יגעתי ומצאתי,
ככל שאתייגע בשביל לחזור על התלמוד ולא אשתכח,
עליי לטרוח וללכת אני לתלמיד
ולא למעט בטרחה,
כי כך יהיה לי סיוע מן השמיים בגלל יגעתי ומצאתי.
מבואר מכאן
שאף על פי שהווימי יכול היה לדעת בנקה לתלמודו,
זה שהיה קורא לתלמידו רב חסדא שיבוא אליו,
העדיף
לטרוח ולבוא אליו,
ככל שהטרחה מרובה יותר בלימוד התורה ובקיום המצוות,
יש לזה חשיבות גדולה יותר בקיבול שכר וסייעתא דשמיא גדולים יותר.
בשכל הפשוט
נראה דבר הפוך.
אם אפשר לקיים מצוות בנקהל,
למה יש עניין לטרוח ולקיים בטרחה? למה?
אבל האמת היא שהטרחה והיגיעה זה לא רק
איך תמצא לקיים את המצווה,
זה לא רק אפשרות
וכך צריך לעשות את המצווה,
אלא יש לזה חשיבות ותכלית בפני עצמה.
זה הופך להיות חלק מהמצווה ומגדיל אותה לאין ערוך.
לא מסתכלים רק על עצם המצווה,
אלא גם על ההכנה והטרחה שלה,
שזה מצטרף למהות המצווה.
ככל שאדם טורח יותר בקיום מצווה,
יש לו יותר סייעתא דשמיא ויש לו קיבול שכר גדול יותר.
אסייעתא דשמיא אשר יגעת ומצאת
איננה בגלל שלולי היגיעה לא היית מוצא.
לא רק בגלל היגיעה, גם בלי היגיעה היית מוצא.
אבל מכל מקום כאשר המציאה היא על ידי היגעת,
זה הופך למציאות אחרת,
והמציאה
היא שונה ממציאה
בלי עמל.
כי היגיעה נכנסת בתוך המציאה,
מה שמצאת כאילו את התורה ולמדת והבנת,
וזה הופך אותה למציאות איכותית יותר.
וזה לימוד חשוב עבורנו,
איך להסתכל על תורה ומצוות,
והתכלית היא לא רק עצם הידיעה והקיום,
לדעת תורה ולקיים,
אלא אדם לעמל יולד.
התכלית היא להתעסק
בתוירו ומצווי,
ללמוד ולקיים מתוך עמל ויגיעה.
וככה האדם עולה בדרגותיו מעלה-מעלה.
סיפרתי בעבר, כשלמדתי חברותא,
זכיתי ללמוד עם הרב בירנבוים,
זיכרונו לחיי העולם הבא.
הוא היה בן 40, אבל היה מגושם וכבר נראה כמו בן 70-80.
הוא למד בלי הפסקה, אולי, אולי, אולי הוא ישן שעה.
אולי.
וסיפרתי שפעם רציתי לחבר אליו מישהו שילמד איתו חברותא,
אז הוא אמר לי, טוב שיבוא בשתיים בלילה, עד אז יש לי חברותא.
אמרתי לו, מתי אני אלמד איתך? הוא אמר, אחריו, בארבע תבוא.
והייתי לומד איתו גם בצהריים.
בצהריים הוא היה לומד ספרי מוסר,
כשהוא היה כבר עייף,
אז היה לומד ספרי מוסר.
אבל הוא היה ישן בקושי שעה.
הוא היה כבד, מאוד כבד.
מאוד כבד.
היה גם חזק מאוד, אבל כבד.
וכשהיינו צריכים להוריד איזה רמב״ם או גמרא או משהו בשביל להביא מהספרייה,
אז הייתי קם להביא ואומר, שב, שב.
הוא היה עולה על סולם
בשביל להביא. למה? מהסיבות האלה.
כמה שאתה טורח יותר בשביל
ללמוד את התורה,
יש לך סיוע מן השמיים יותר גדול.
למרות שהרב שטיינמן שמענו בשיעורים קודמים שהוא לא אמר בדיוק כך,
אבל יש אומרים כך ויש אומרים כך, ופה הוא אומר כך,
לא בדיוק כמו שהוא אמר שם.
אבל
פעמים כך, פעמים כך,
ואין לשאול על כך וכך.
אפשר לשאול על כך וכך, והתשובה תהיה גם כך וכך.
תשעה ירחי לידה.
בגמרא בנידה ל' מבואר
שמלמדים את העובר במחי אימו את כל התורה.
לפי זה צריך להבין מה שמספרת התורה בפרשת תולדות, שכשהייתה רבקה אימנו עוברת על פתחי תורה של שם ועבר,
היה יעקב רץ ומפרכס לצאת.
לכאורה, מדוע רצה לצאת?
הלא גם שם
הוא למד תורה מפי המלאך.
האם לפני מתן תורה לא היו מלמדים את העובר במחי אימו, שואל הרב שטיינמן?
יש לומר, כיוון שבלימוד תורה זה,
על ידי המלאך,
לא מקיימים מצווה.
משום כך רצה יעקב אבינו לצאת,
כדי שיוכל ללמוד תלמוד תורה
כמצווה, אפילו שהוא לא מצווה.
אף על פי שלא נצטווה עדיין תלמוד תורה,
והאבות קיימו את כל התורה, ולא מתוך ציווי.
אבל אין מצווה במה שמלמדים אותך,
אלא כשאתה
הולך ללמוד.
אז מסתבר שלכל עובר יש מלאך מיוחד שלומד איתו,
ואין מלאך אחד שלומד עם כולם.
אבל מעניין, כתוב בספרים,
שיש מלאך ושמו לילה,
שהוא מלמד את התינוק.
אז מה, לכל המלאכים קוראים לילה?
אז למה אומרים יש מלאך ושמו לילה?
יש מלאכים ושמם לילה.
טוב, אמרתי לכם שיש לי הרבה קושיות,
אבל אני לא אעלה את כולם.
אז יש מפרשים שהתועלת מלימוד המלאך עם העובר
ומחה אימו היא
שללא לימוד זה אי אפשר אחר כך ללמוד תורה.
ובספר מעלות התורה מביא בשם הגרו,
שיש לעיין, אם כן גרים,
איך הם יכולים ללמוד תורה?
הרי לא היה מלאך שלימד אותם. אני שאלתי את הרב קניאבסקי, הוא לא ידע לענות לי על זה.
הלכתי במיוחד לשאול אותו,
האם
זה לכל הברואים
או לא?
אבל זה היה לפני שנים, לפני שלושים שנה לפחות.
אפשר שמאז יש לו תשובה.
אז גם פה הוא אומר,
הגרוש...
שואל, יש לעיין,
הגרו עצמו שואל,
יש לעיין, שאם כן, איך גרים יכולים ללמוד תורה?
אולי המלאך מלמד תורה גם את העוברים שיתגיירו בעתיד?
זה התירוץ שאני העליתי.
פה אני רואה, הוא כתוב.
בזמן שהם במעי אימאם הנוכרייה,
ומוסיפים פה, ועם נשים המלאך לומד את ההלכות השייכות להם.
זה דבר חידוש.
אולי לא צריך את זה,
את החידוש,
כי בתורה שאנחנו לומדים,
בדרך של פלפול, סברה וכולי וכולי, אם לא יהיה לך את הרקע,
חיי עולם נטע בתוכנו,
אם לא תהיה בנו הנטיעה של המלאך שלימד אותנו תורה, לא נוכל להבין תורה.
ככה אומרים שגוי לא יכול להבין תורה.
זאת אומרת, בא בן אדם ורוצה ללמוד תורה כמו שאנחנו לומדים,
הוא לא יכול להשיג אותה
כמו שאנחנו לומדים.
סיפרתי פעם בעבר משהו, אני אגיד תכף.
וללמוד הלכות לא צריך פלפול, לא צריך כלום. אז יכול להיות שלא צריך בכלל שמלאך ילמד אותם. פשוט מאוד זה ללמד אותם, כאילו, את הדברים גמורים.
פעם למדתי עם חברותה,
והוא סיפר לי שהוא היה עורך דין
מאוד ממולח,
שהיה חילוני ולמד איתו גמרא.
בשבועיים הוא לומד איתו ולא מצליח להבין כלום.
כמה שהוא יודע להסביר ולפרק את הדברים, לא קולט.
והעורך דין הזה מאוד מאוד ממולח, מצליח מאוד במקצועו.
אז בסוף הוא אמר לו, תשמע,
יכול להיות בגלל שאתה אוכל מאכלות אסורות,
אז הלב מטומטם,
ואתה לא יכול להבין.
אז אם אתה רוצה לנסות,
תפסיק לאכול וכן הלאה.
ובאמת, אחרי שהוא הפסיק,
הוא הבין.
אני למדתי ממנו את המעשה,
והיה לי פה עורך וידאו שהיה קיבוצניק.
אחרי שנתיים שהוא עורך,
שאלתי אותו, תגיד, עוד לא השתכנעת ממה שאני אומר?
אז הוא אמר לי, כן, אני משוכנע כבר מזמן.
אז למה אתה לא חוזר בתשובה?
הוא אומר, אני לא מרגיש שום דבר, אין לי שום משיכה לזה ולא...
בסדר, אני מבין בשכל שזה נכון, אבל זה לא, לא, כאילו, הוא לא מדבר אליי.
אז אמרתי לו, תשמע,
אתה רוצה שזה ישתנה?
אני לא חושב שזה ישתנה.
אתה רוצה לנסות משהו? אני אגיד לך מה אתה עושה.
תאכל רק מה שאני אגיד לך.
ובמשך שבועיים,
אם תפסיק לאכול מה שאתה רגיל לאכול ותעשה מה שאני אומר באכילה,
אפשר שייפתח לך עליהם.
וככה היה, הוא חזר בתשובה שלמה והכול,
ועד היום הוא חרדי, ראיתי אותו לפני כמה שנים.
חרדי, חרדי.
לא הולך בדיוק בדרך האמת, אבל חרדי.
אז זאת אומרת,
רואים שיש דברים שהם נצרכים בשביל לקנות תורה,
זה לא פשוט.
אז צריך קודם כל את המלאך,
צריך רקע,
צריך אחר כך עמידות,
צריך אחר כך גם אוכל כשר וכן הלאה,
שלא יהיה טמטום הלב מהעבירות וכו' וכו',
ואז יכולים להשיג השגות.
עוד דבר,
בשמונה ימי מילה,
סיפר אברך, בעל המעשה,
נולד לו בן,
בלילה לפני הברית המוהל בדק ומצא שמשהו לא בסדר עם התינוק,
שלח אותו אל בית חולים.
בדיקות הראו שיש לו בעיה חמורה בלב.
והרופא אמר שבארץ הם לא טיפלו מעולם במקרה כזה,
ורק בבוסטון יש בית חולים, שם מתמחים בזאת.
אבל, לדעת הרופא, התינוק לא ישרוד את הדרך,
וחבל על הטרחה בארגון הנסיעה.
האברך בא באישון לילה לבית הרב שטיינמן, והציג בפניו את כל המקרה.
ואמר לו,
סע ותצליח, בעזרת השם.
משם הוא נסע לעסקני הרפואה שיסדרו לו את הנסיעה.
הם שמעו את המקרה ואמרו לו, חבל על הנסיעה.
עד לוד
הוא כבר לא יחיה.
נסע האבא שוב לבית הרב איתם,
ואמר להם הרב, מכיוון שהמקרה כה נדיר,
הרי אין לרופאים כאן ידיעה ברורה בזה,
וממילא אין חזקה שבחזה המצב הוא ימות.
אין להם ניסיון בזה.
אז איך הם קובעים שהוא לא ישרוד
עד שהוא יגיע?
אין פה חזקה כזאת.
לכן, חובת ההשתדלות
לנסוע לחו״ל.
וכך עשו.
הגיעו והצליחו.
וחזרו אחרי שלושה חודשים לארץ,
נכנסו בשמחה לבית הרב
לבשר על ההצלחה,
ואמרו שחפצים מאוד מאוד מאוד שהרב יהיה סנדק בברית של הילד
שניצל בסיעתא דשמיא על ידי עצתו.
וברכתו.
כששמע הרב את הדברים, אמר להם,
מה?
מה אמר להם?
מה אמר שלוימין?
מה אמר?
מה, אין לכם סנדק אחר? אתה כמעט בכיוון.
אמר להם, הרי באתם אליי בזמנו בלילה לפני הברית,
ואם כן,
כנראה כבר כיבדתם את אחד מהסבים שהוא יהיה סנדק.
והוא יושב וממתין שלושה חודשים בכיליון עיניים שהתינוק יבריא,
ולזכות להיות הסנדק במילתו.
אז האם עכשיו אני אבוא חלילה ואקח זאת ממנו?
הבנתם מה זה?
מעשה נוסף,
שלושה בחורים מאמריקה הדרומית נכנסו להתברך אצל הרב.
ואחר שהם יצאו מהחדר,
ביקש לומר להם לחזור,
ואמר להם, אתם צריכים לעשות הטפת דם ברית.
כששמעו כך, הסתודדו ביניהם כמה דקות,
ואמרו, נכון, הרב צודק.
הם לא נימולו כדין.
שלח אותם למוהל מומחה,
ועשה להם הטפת דם ברית כדת וכדין.
לאחר מכן נכנסו שוב לרבנו,
וקיבל אותם בשמחה גדולה, והרעיף עליהם ברכות,
והוסיף ודיבר על כך שעשו את המצווה בשמחה.
והביא את דברי הגמרא בשבת כ״ל על הפסוק,
שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב,
שאת מצוות המילה עושים בשמחה.
סיפרו את המעשה הזה לפני הרב
חיים קנייבסקי,
ושאלו אותו האם ברוח הקודש ידע
הרב שטיינמן.
איך הוא ידע לחזור ולומר להם
למול את עצמם?
השיב הגאון,
רבי חיים,
אכן,
לרבנו יש רוח הקודש,
אבל לזה לא נצרכת רוח הקודש,
גם בלעדיה אפשר לראות זאת על האדם אם הוא נמול כדין או לא.
רבי חנניה בן הגשיאו אומר, עושו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל לפי כוח רבו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.