ביאורי תפילה - חלק ח | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

ברורי תפילה, חלק ח',

נשיר ברכות השחר

מברכת הנותן לייעף כוח.

אז נחזור עוד פעם לפגיעת הברכה.

שאומר ברוך,

רבין מקור הברכות.

אתה,

להבין שאתה מול השם.

השם,

לכוון את כתיבתו וקריאתו,

זה אדון הכל, היה, הווה ויהיה.

אלוהינו,

הוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם, ועם כל זה,

נשגיח עלינו בפרט.

מלך העולם,

להבין שהוא מלך על כל העולם וגם עליך.

ונמשיך בסדר הברכות,

מברכות הנותן לייעף כוח.

הנותן לייעף כוח,

ברכה זו,

שולחן ערוך,

לא צריך לברך אותה בגלל שלא מוסקר בתלמוד,

אבל על פי הארי,

זיכרונו לברכה,

הספרדים כן נוהגים לברך את הברכה הזאת, וגם אשכנזים,

והטוענים לא נוהגים לברך אותה.

וכוונת הברכה הזאת

היא שבח,

אז החזרת לנו את הנשמה שאתמול הרי כל העמל והטורח הייתה עייפה,

כמה רעננה ושקטה ושלווה,

על זה השבח

הנותן היעף כוח.

ועוד יכוון שלפעמים,

בין בגשמיות, בין ברוחניות,

במשך היום יש לו עייפות,

ולפעמים,

כשהטבע הוא לא יכול לעשות דברים,

בין בגשמיות, בין ברוחניות,

והוא מרגיש שרק בזכות הכוח שאשון נתן לו, הוא בסוף יצליח לעשות.

וזה גם בכלל הכוונה הזאת, הנותן היעף כוח.

ועוד יכוון שכמו שהזכרנו,

כוונת הברכה של מלביש ערומים,

כשיש לבוש של קדושה.

כי אם אדם חוטא,

לפי ערך החטא כך,

ככה הוא פוגם בלבוש ומחסיר בו.

ויש מצב שהוא לגמרי

מפשיטים ממנו את הלבוש בגלל החטאים שלו.

זה מלביש ערומים שכל בוקר השם מחדש את הלבוש של הקדושה.

וכאן הנותן היעף כוח מכוונים,

אם לא הקפיטו לגמרי את הלבוש שלו,

הוא לא חטא הרבה,

רק חיסר בלבוש של הקדושה.

זה נותן ליעף כוח.

כן, עוד שנייה.

זה נותן ליעף כוח שהוא מחדשים בו את מה שהוא חיסר בלבוש של הקדושה,

לחדש את כוחו בשלמות, מה שהוא חיסר.

אז מה לך, ונותן ליעף כוח? מה לך, ונותן?

אז לכוון ברכה שהשם ייתן כוח

כבוד הרב שליטא,

באמת לדכא להיות עם ישראל עד הגאולה השלמה

וממרב ימינו אמינו.

ברכת רוקה הארץ על המים

שלמי לשון

שוטח ומפורס

כמו אונייה על פני המים

הארץ כולה שטה כביכול על פני המים

ויש פה כמה עניינים

שצריכים להתבונן בהם.

המטרה,

שבני אדם יוכלו להלך עליה,

שתצמיח כל הצמחים וכל בעלי החיים,

שזה רק אם תהיה על פני המים.

ולולא הלחות, שכל המים שמקיפים

את כל הארץ

זה היה מתייבש ומהיובש היה מתפורר.

בזכות הלחות יש הידבקות של העפר ויציקה

שזה לא מתפורר.

זה מצד אחד.

ועל פי הזוהר יש כנס בתוך נס,

לפי הזוהר הקדוש.

יש כנס בתוך נס. נס ראשון,

שבכלל דבר כבד

הוא צף ועולה מעל דבר קל, שזה המים, הארץ.

הוא צף ועולה על המים, שזה דבר כבד,

מעל דבר קל,

זה נס ראשון. ונס שני,

שוותיראה היבשה, איך מי דבר לך ממים,

ותיראה היבשה, זה ההפך, שזה דבר יבש.

זה נס בתוך הנס.

מה זה המים?

הבעל המים.

מאחר שאנחנו אומרים המים, זה המים הנסתרים.

יש את המים שבימים, שזה מים נגלים,

שהם אפילו לא אחת מניהלת מכל הכדור

של העפר.

אז יש את המים הנסתרים,

שהשם

ברוב חסדו שנוכל ללכת לארץ,

סילק את רוב המים

והסתיר אותם מתחת פני הארץ.

וכל המים

מנהלכת לארץ, זה מגלה את היסוד של הארץ.

הם מפרשים שהקדוש ברוך הוא נפח כביכול

מתחת כיסא כרודו,

שלג ונתן בארץ,

ולכוונה שהוא נפח בנפיחה גדולה מכוחו,

והקפיא

ויכול את המים ומזה נהיה הארץ.

זה רומזין בפסוק,

באיוב ל״ז, כי לשלג

יאמר

הווה

ארץ וגשם ומטר,

שזה כביכול

שמקפיא ונפיחה

כל המים ומזה עשה עפר.

ולכן יש כאן בברכה עשר תיבות

כנגד הפסוק הזה, שיש בו עשר תיבות.

כי לשלג יאמר

הווה

ארץ וגשם ומטר,

וגשם ומטרות עוזו.

זה לא הפשט של הפסוק, אבל רומזים את זה פה,

זה כנגד זה.

אז כל רגע ורגע השם מחזיק

את הארץ,

שלא תתפורר,

כי ניקח גוש עפר אנשים במים, צריך להתפורר.

השם מחזיק כל רגע ורגע את כל הכדור,

בתוך כל המים שמרובים

ולא מתפורר כל העפר.

וחכמינו זוכרנו וברכה גילו לנו

וחולין פייטט

שרבי אלעא ורבי אבהו. רבי אלעא אומר

שתולה ארץ על בלימה.

כשאדם פועל עם פיו בשעת מריבה.

זה שמחזיק את העולם.

רבי אבהו אומר

ומתחת זרועות עולם, שמי ששם את עצמו תחת

הוא נרמס.

זה זרועות עולם.

אז זה ככה, בזכות זה השם תולץ כל העולם.

ברכה הבאה מכין מצעדי גב.

שבח לה השם יתברך

שהוא ברא באדם

איברים וחוליות שברגליים

שמהם

בכוח ההילוך.

אז אנחנו מודים על כוח ההילוך,

שזה על ידי כל הפרקים הרבים.

ויש עוד עניינים בהילוך.

או כפר הרגל קשה,

שהוא לא ידרוך ויינזק בארץ,

בדברים של קוצים וכולי.

ושהשם הכין מצעדיו של האדם.

האדם לא יודע, ילך, מה יהיה?

והשם מכין מצעדיו.

זה השם שדואג לו, הוא מכין מצעדיו.

זה אנחנו משבחים ומודים לקדוש ברוך הוא.

ומי שהיה חולה ברגליו ונתרפא, עוד יותר הוא צריך להודות

לשם ולרפואה שנעשתה ברגליו.

וגם פה יש עשר תוות בברכה הזאת.

כנגד עשר איברים שבקרסות,

כנגד עשר פרסאות,

זה מהלך יום אחד.

וגם רגליים במילוי

בגימטריה יוד, שזה יוד ווד דלת, פרסאות.

ורואים איך הכל מושלם בדברי חכמים, זכרו לברכה.

והתבונן האדם

עם השם הכין מצעדיו,

הוא דואג לו,

איך הוא יהיה?

חס בשלום.

חוצפה לפני השם שיעמוד, אהלך,

לא לפי רצון השם.

וככה בזכות זו הוא יתחזק וילך רק לדרכי אושר

ולעסקי המצוות.

הברכה הבאה שעשה לי כל צורכי.

והשם זימן לו מנהלים.

כי בלי מנהלים אדם לא יוכל לסדר שום צרכיו.

איך הוא ילך לשוק בלי מנהלים?

אז זה מנהלים,

זה מכשיר לו את כל צרכיו, שיוכל לצאת בחוץ,

לעשות כל צרכיו.

ולמה לא הזכירו מנהלים מפורש?

כי מנהלים זה גנאי לאדם.

הרי במקום קדושה

לא לובשים מנהלים.

בבתי כנסת, בתימן, לא נכנסו מנהלים.

מנהלים זה דבר שהוא

גנאי לאדם.

זה רק נועד בשביל לשמור

מנזקי הקרקע.

אז מנהלים זה גנאי, לכן לא מזכירים בברכה המפורשת.

אבל בגלל שזה הכשר לכל צרכיו, תקנו בנוסח הזה שעשה לי כל צורכי.

וגם פה לכוון הודעה כללית על כל צורכי האדם שהשם זימן לו.

מקום ללון,

לחם לאכול,

כל צרכיו, בי קטן עד גדול, הכל מכל כול,

כלול בברכה הזאת.

כמו שהזכרנו,

בברכת פוקח חברים,

ברבכה ראשונה גם,

נותנת צריך לבינה.

שם הוא היה תמיד לימד אותנו שעכשיו,

גם כשאין תרנגול ואין,

ואדם בבית אפל, ויש לנו אפילו שיש לנו שעון,

שאפשר להבחין בין יום ללילה ואת הזמנים.

צריך להודות להשם, גם,

הוא אמר לכוון את זה גם פה,

כשעשדי קול צורכי,

גם הדברים האלה,

שהשם דואג לנו, שיהיו לנו עוד אפשרויות,

אפילו בלי,

בבית אפל, בלי לראות פעולה, פעולת ערבית. בלי התרנגול, אדם יוכל

לדעת את הזמנים

של היום והלילה.

ושזימנו את השעון,

לא רק שימצאו את השעון, גם שזימנו את השעון.

וגם

בפוקח חברים, הוא הזכיר את העניין הזה, ואמרו שאפשר לכוון פה,

שמי שלקול בראייתו ומשתמש במשקפיים,

אז להודות להשם,

שזימן ושיוכלו להמציא, שניתן דעת להמציא,

ושזימן לממון לקנות משקפיים,

שיוכל לראות כמובן רק דברים טובים, בעזרת השם.

שנזכה להכיר בכל טובת השם עלינו,

ונודה לשמות תמיד.

אמן ואמן.