ביאורי תפילה - חלק טז - פרשת העקדה ב | ר' משה כהן

 

- - - לא מוגה! - - - 

עברי תפילה חלק טזן,

פרשת העקדה חלק ב'.

נקרא מהפסוק הראשון ונמשיך

כמו שעצרנו.

ויהי

אחר הדברים האלה

והא אלוהים נישא את אברהם

ויאמר אליו אברהם

ויאמר אליהם

ויאמר

כחנא

את בנך, כחנא, זה זה מלשון בבקשה.

הקודש ברוך הוא מבקש מאברהם אבינו

שבאחרונה

חס ושלום שלא ייפול, שלא יאמרו הראשונות שעמד בהם אין בהם ממש.

הקודש ברוך הוא מבקש ממנו לשון בבקשה.

כחנא

את בנך את יחידך.

כשאברהם שומע, אברהם אבינו שומע את בנך,

יש שתי בנים.

אז הוא אומר לו, יש לי שתי בנים.

הקודש ברוך הוא מוסיף לו את יחידך.

ועל זה אברהם אבינו אומר

גם זה יחיד לאימו וזה יחיד לאימו וגם ישמעאל

אשר אהבת.

ועל זה אברהם אבינו אומר

שכם אני אוהב

את יצחק.

אז פה כבר

ברור שהכוונה ליצחק.

בכל זה הקודש ברוך הוא מביא לו בהדרגה

במצווה הזאת

בשביל שלא פתאום מקבל את הדבר.

הניסיון הקשה הזה שלא פתאום מקבל אותו. ואז אמרו שמהטעוף

פתאום נודע לו

אברהם אבינו עשה את זה. אבל אם היה וישב את דעתו הוא לא היה עושה.

כן, יש לו להביא לו את זה בהדרגה.

וגם ליתן שכר על כל דיבור ודיבור.

אם הקדוש ברוך הוא ציווה לו את זה בכמה דיבורים.

על כל דיבור ודיבור יש שכר.

וגם כדי לחבבה עליו את המצווה.

כשיצחק, שהוא בן הגבירה,

שרק ממנו

ייקרא זרע לאברהם אבינו,

זה

שביצחק ייקרא לך זרע.

אז על זה נאמר את יחידך.

לכן הוא נקרא יחידך.

ולך לך אל ארץ המוריה.

וכי רש״י זה ירושלים.

ועל פי הגמרא

זה נקרא מוריה. למה?

שם יוצאת הוראה לעולם.

קיאנקולוס.

קיאנקולוס.

תביא להקטורת.

יש במור וסמים.

במור והסמים זה בעצם במוריה.

שם קטורת שעושים בירושלים.

ועכשיו כרגע עוד לא עושים.

זה נקרא על שם עתיד.

זה כבר נקרא עכשיו מוריה.

או

הקדוש ברוך הוא אומר לו על המקום שבעתיד ייקרא מוריה.

אז זה ירושלים.

והרמב״ן עומד ביונקולוס.

בכוונה מוריה מלשון מורה.

שם יראו את השם ועומדים לפניו.

ולפי הפשט

מהרמב״ן ארץ מוריה.

שכל הארץ נקראת מוריה על שם העיר.

שיש בה

הוא אומר בו אולי.

שם העיר שיש בה

הר המוריה.

נקראת העיר מוריה. אז הארץ נקראת

על שם העיר שיש בה את הר המוריה.

וגם שמגדלת

מור

בקינמון.

היא נקראת מוריה וגם אפשר על שבח ישראל היא נקראת ככה.

נקראת מוריה על שבח ישראל.

זו כוונה על ארץ ישראל או על ירושלים.

אבל הכל בגלל ארם מוריה.

והעלה הוא שם לעולה

על אחד ההרים אשר אומר אליך.

בכלל זה היה ארץ המוריה וההר

ויכול אברהם עוד לא ידע.

האנשים יאמר לו אחר כך איפה ההר.

כמו שאמרנו שהר המוריה

אשם זה נקרא העיר

וגם הארץ.

איך אומר אולי הרמב״ם

ואולי ככה נראה להתפרש

והאנשים יראה לו אחר כך והוא יאמר לו איפה הר המוריה.

והעלה הוא שם לעולה על אחד ההרים אשר אמר אליהם.

והעלה הוא.

ברוכים כבר מראש אמרו בלשון העלה הוא כי באמת

הם לא חייבו שיעקד יצחק,

שישחק יצחק.

רק יעלה אותו ואחר כך הוא יוריד אותו.

ולמה שם?

במיוחד שם

שם אחר

שם השם חמד

לשבטו שם בית השם יהיה

וגם שם בית השם יהיה

כמה קודש ברוך הוא רוצה?

שזכות העקידה תעמוד

והיא תהיה לקורבנות כל הזמן שיקראו לו שם קורבנות

שם יהיה העקידה שהזכות של העקידה

תהיה בקורבנות לעולם

זו גם סיבה למה אנחנו פותחים בסדר פרשת העקידה לפני הקורבנות

כי זה השם רצה, שהזכות של העקידה תעמוד וקורבנות לעולם

וגם המטרה שיהיה את הזמן ללכת שלושה ימים

כמו שאמרנו שהשם רוצה שיראו כולם

שאברהם אבינו עושה את זה ביישוב דעתו

לא מטירוף מיד מבהלה של זמן ולחץ,

אלא היה זמן שלושה ימים לחשוב

ולעשות ביישוב הדעת את כל הניסיון הגדול הזה

שכולם ידעו שהניסיון הזה היה בשלמות בלי שום חיסרון

ועצם השהיה הזאת

שמשהה את אברהם אבינו

ואת כל הצדיקים

זה בשביל להרבות את שכרם

ובעלהו שם לעולה

על אחד הערים אשר אמר אליך

וישכם

ויזדרז למצווה

וישכם אברהם בבוקר

ויחבש את חמורו הוא בעצמו

כי אהבה מקלקלת את אשורה

כי על פי היושר

העבד צריך לעשות את הדברים האלה ואברהם אבינו מאהבה

למצוות השם הוא עצמו חובש את חמורו

ויקח את שני נעריו איתו

כי אדם חשוב לוקח איתו שני נערים

כי אם

אחד יצטרך לנקווה והוא צריך להתרחק

הוא לא יישאר לבד

אז שני נעריו איתו

שום החשיבות

שלא הולך אדם חשוב בלוב שני אנשים

בעת יצחק בנו

ויבקע עצי עולה

ועוד פעם

רואים את הזריזות של אברהם אבינו?

הוא בוקע עצי עולה

מבקע עצי עולה

בשביל שוודאי יהיה לו עצי עולה כי כשהוא יגיע לשם לא בטוח שזה יזדמן לו

עצי עולה

וגם אם כן אולי לא יהיו כשרים כי יהיה בהם תולעת בעצים ולא עצים טובים יהיו פסולים לעולה

כמו הדין

לכן הוא מראש דואג

לצאת עם עצי עולה ולהסחב איתם שלושה ימים

גם פה רואים את הזריזות

וגם בזריזות זה גם למנוע בעיות בהמשך

שלא יקפצו לקיום המצווה אלא מראש לדאוג

שהמצווה תהיה בשלמותו

ויקום וילך אל המקום

שזה ארץ המוריה

ופה עוד לא מדובר על ההר והשם עוד לא הראה לו את ההר

וכלל המקום שזה ארץ המוריה

אשר אמר לו האלוהים בהתחלה עוד לא ההר פה מדובר על הארץ המוריה

ביום השלישי

ויסר אברהם את עיניו

הקדוש ברוך הוא יחרוק כמו שלמדנו שלושה ימים

רק ביום השלישי כמו שאמרנו בשביל שלא תטרף דעתו

ויגידו כביכול

דגל שנטרף דעתו מלחץ על מצווה

לבת אחת הודעה מיידית לעשות

אבל אם היה בדעתו והיה חושב

והיה זמן הוא לא היה עושה את זה אלא רואים שלושה ימים

רואים שהוא עשה את הכל ביישוב על דעת

בלי לחץ של דבר

ויגר את המקום מרחוק

ספר ספרנו הושם ברצונו הראה לאברהם אבינו ממש ששלטה עינו בראייה רחוקה מאוד שלטה עינו לראות את המקום ממש במקום הזרח

אבל רשי והרמב״ם מביאים שזה ענן שהיה קשור על ההר ושם ככה הוא הזיהה את ההר את המקום שהיה ענן

קשור על ההר

וזה הכוונה הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אשר אמר אליך מה אשר אמר אליך

לא צריך לומר ממש באמירה

אלא על ידי סימן.

כי הסימן ההוא על ידי הענן זה מספיק.

זו הכוונה אשר אומר אליך.

והרמב״ן רוצה לפרש פירוש שזה יהיה ממש אשר אומר אליך כפשוטו.

הוא מביא עוד אפשרות להסביר

שפה

זה לא הולך

על המקום ממש.

כי פה הכוונה על ארץ המוריה.

בארץ המקום שהוא הלך אליו כמו שאמרנו שהוא הולך רק על ארץ המוריה, כלל הארץ שהוא הלך.

זה אברהם אבינו ראה פה וירא את המקום מרחוק.

ובהמשך שהשם אומר לו ויבואו אל המקום כתוב שם

אשר אמר לו האלוהים שם הכוונה אשר אמר לו האלוהים שעכשיו ממש השם אמר לו

על המקום של ההר עצמו

מקום הזה והרח עצמו ולא

זה על הארץ אלא את המקום עצמו זה בהמשך שכתוב ויבואו אל המקום

אשר אמר לו האלוהים שם מה שהשם אמר לו וכותב הרמב״ן

מה הנוסח שהשם אמר לו

הנה זה ההר

אשר אמרתי לך.

ככה מפרש הרמב״ן שיהיה כפשוטו אשר אומר אליך.

ויאמר אברהם אל נעריו

שיבואו לכם פה עם החמור.

עם החמור.

ראשי החכמים פה

עם החמור זה העם הדומה לחמור.

וכן ספורנו מה המטרה שאברהם אבינו מנע אותם?

כי הם יכולים למחות בו מעשה כזה

ויעקוד את בנו

עכשיו שימחו בו ויפריעו לו לקיום המצווה.

אז מראש עוד פעם הוא מנע את הבעיה הזאת

והשאיר אותם שם.

ואני ואנה עונה לך עד כה.

מה זה עד כה?

זאת אומרת פשוטו של דברים לפי רשי זה

כי זה דרך מועט עד המקום שלפניהם שאנחנו צריכים ללכת זה דרך מועטה זה עד כה. ראשון זה זמן מועט.

דרך מועט.

ועל פי הדרש שאברהם אבינו אומר עד כה. ראשון עד

מה שהמקום ברוך הוא אמר לו כה יהיה זרעש.

הוא רוצה לראות את המקום הזה שקוש ברוך הוא אמר לו כה יהיה זרעש.

ונשתחווה ונשובה אליכם. מה זה ונשובה? צריך להבין.

ונשובה זה לשון רבים. הרי אברהם יודע שהוא הולך לעקודת יצחק.

והוא יחזור לבד.

מה זה ונשובה?

איך רבים?

אז כתוב כאן שנתנבא שישובו שניהם.

או יש מפרשים שזה על העצמות.

זה בדעתך היה להשאיר את עצמות יצחק.

וזה כהנה ונשובה. מעצמותיו של יצחק.

או שהוא שינה בלשונו בשביל שיצחק לא ירגיש ויברח.

לא רצה להעמיד את יצחק בניסיון.

הוא עוד לא מצווה להעמיד אותו בניסיון.

הניסיון, כשיבוא, יבוא. כרגע

וממעט

שלא סתם להכניס את יצחק לניסיון,

שיבין שהוא צריך לעלות לעולה. כמו אומר רגע בן עזרא.

בקצרה, שלא ירגיש יצחק ויברח.

ויקח אברהם את עצי העולה.

ואז הוא מלא יצחק בינו.

ויקח בידו את האש ואת המאכלת, שזה סכין.

מאכלת זה סכין, כי היא מאכלת את הבשר.

צריך להבין.

מאכלת את הבשר, סליחה.

ועוד פירוש שמחזק בשביל להסביר את זה,

שהיא מכשירה את הבשר.

היא גרומת להכשיר אותו לאכילה.

זה סכין שחיטה שמכשיר אותו לאכילה.

או שדווקא זאת הסכין

נקראת מאכלת

בגלל שבזכות העקידה אוכלים כל ישראל.

זכות הזאת עומדת לכל ישראל.

ובכן, רק זאת הסכין נקראת מאכלת.

לא כל סכין שחיטה.

עולים את הסכין.

עולים את הסכר של העקידה.

וילכו שניהם יחדיו, שאברהם הלך עם יצחק

יחד ממש. כמו שאברהם יודע את המצב שהוא הולך לעקודת בינו. ויצחק לא יודע.

ואם כל זה השמחה הייתה כמו יצחק.

שזה הידיעה לא.

הידיעה הזאת לא הורידו משמחתו במצווה.

ויאמר יצחק אל אברהם אבי.

ויאמר אבי.

ויאמר אינני בני.

ויאמר.

הנה האש והעצים ויעשה לעולה.

ויצחק מגיע ורואה שאין את השא לעולה.

ויאמר אברהם אלוהים יראה לו עשה.

פירושו השם יראה את השא. אם יהיה שא והשם יבחר את השא יהיה שא. ואם לא?

לעולה בני.

אז הוא מודיע לו כבר פה את ההודעה שמצב כנראה שהוא יהיה העולם

ויילכו שניהם יחדיו גם פה התורה משבחת את יצחק

שאפילו שיצחק נודע לו

זה שהוא עכשיו כנראה יהיה העולם יחד עם אביו באותה השמחה של מצווה עם כל הידיעה הזאת

ויילכו שניהם יחדיו

בעזרת השם בן-אדם

נמשיך בשיעור הבא

ובי חנניו ואבי שטורים