הפלא ופלא - אות ד - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - - 

דמיון

אדם שחושב על דבר רע – לבסוף הדבר הרע יבואהו. זאת הסיבה שאשתו של לוט נהפכה לנציב מלח, "כי באה המכה במחשבתה, כאשר ראתה גפרית ומלח היורד עליהן מן השמים, ודבקה בה". כן כתב הרמב"ן (פרשת וירא יט, יז).

\

פחד מפני צרה – גורם לצרה שתבוא. דאגה מפני פורענות – גורמת לפורענות שתבוא. רבי צדוק הכהן לומד זאת מהפסוק (איוב ג, כד): "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבוא לי".

\

ידיעת הנזק לפעמים מזיקה עוד יותר מהנזק עצמו. כן כתב בעל "פני משה" (ירושלמי תרומות ח, ז): "לפעמים כשלא ידע האדם מה הוא אוכל – אינו ניזוק, אף על פי שהוא דבר מאוס ושנאוי לו, וכשמגלים לו – אז ניזוק, מחמת שקצה לו בזכרו ממנו".

\

אדם ששקוע עמוק בצערו – הצער ישקע עמוק בו. כן כתב רש"י (מועד קטן כז, ב, ד"ה על מת אחר הוא בוכה): "שכל הנמשך אחר הצער יותר מדאי – הצער נמשך אחריו".

\

גם דבר שאינו מזיק, יכול לההפך לדבר מזיק, אם בני אדם יחשבו בטעות שהוא מזיק. כן מובא בספר חסידים (סימן רסא): "לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה, אפילו אינו מקום מסוכן ומזיק, לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת". והיינו, שגם אם מצד עצמו אינו סכנה, בכל זאת, משום שאנשים מחמת טעותם מחזיקים אותו לסכנה, הרי הוא מזיק.

\

אדם שיבלע את התרופה הטובה ביותר, אך לא יאמין שהיא תרפא אותו – היא לא תרפא אותו. מאידך, אדם שיבלע דבר מזיק, אך הוא יאמין שבדבר זה תלויה רפואתו – הדבר המזיק ירפא אותו. כן מבואר בספר "החן" (ברכת חן, אות טו): "הרפואה מועלת אלא כשמחשיבין הדבר לרפואה, כדאיתא בתשובת הרא"ש, דאם יאכל דבר המזיק ויאמין שזה מרפא, יהיה לו לרפואה".

\

בכוחה של מחשבה – לזרוע הרס וחורבן על דברים גשמיים באופן מוחשי. כן כתב ה"חזון איש" (חו"מ, ליקוטים סימן כא): "מסודות הבריאה, כי האדם במחשבתו מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס ולחורבן של גשמים מוצקים, ובשעה שבני אדם מתפעלים על מציאות מוצלחת, מעמידים מציאות זו בסכנה".

\

אדם שמאמין בדבר מה, גם אם אין בו כל ממש, הוא נותן כח באותו דבר על ידי אמונתו בו. כן מבואר ב"צמח ה' לצבי" (שמות): "ידוע, שהאמונה מה שמאמין אדם בדבר, האמונה הזאת נותנת כח לדבר ההוא, כמו שכתוב בספרים על ענין ניחוש, שאין בו ממש, רק שהמנחש נותן כח בניחוש ההוא על ידי מחשבתו ודבריו שמאמין בדבר ההוא, ומצליח ענין הניחוש שיהיה כך".

\

אדם שמוחו מהרהר רבות על מחלה מסויימת והוא שקוע במהותה, גורמיה ותוצאותיה בכל נימי נפשו – הוא עלול לחלות בה.

כן כתב בעל "שביתת השבת" בספרו דקדוק חברים (ד, ו): "חוקרי כוחות הנפש וגם חכמי הרפואה הסכימו, כי רבות ההיגיון בספרים יפעל בלב הקורא, ולעיתים קרה לאנשים אשר התמידו בקריאת ספרי רפואה בדמיון, עד כי דבקו בהם המחלות הכתובות בספרים אשר קראו פרטי אותותיהן וטבעיהן, ונחקקו רשמיהן בנפשם ומשם התפשטו והסתעפו גם בגופם פנימה. וכן קרה לאיש אחד אשר העמיק חקירתו אודות תכונת מחלות ידועות, ודבקו בו המחלות ההנה".

\

בכוחה של מחשבה – לפעול ולהשיג כל מה שאדם חפץ. כן מבואר ב"ליקוטי מוהר"ן" (קצג): "דע, שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר בעולם – יוכל לפעלו שכך יהיה, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאוד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, רק שהמחשבה תהיה בביטול כל הרגשות".

\

אדם שמעוניין שיקרה דבר מה בעתיד – "יעשה איזה פועל דמיוני, דומה להדבר שיקרה בעתיד – אז יתקיים הדבר ההוא בודאי". כן מבואר בספר "ערבי נחל", בשם הר"ן (וירא לג, ב).

\

אדם שמתעסק עם כלבים וחושב עליהם – נהיה עז פנים וקשה עורף כמותם. כן מבואר בספר ה"חינוך" (מצוה תקעא): "טעם מחיר הכלב, כי הכלבים ידוע שהן עזי נפש, ושמא מתוך חשבו בהן ובטבען – החזק תחזק נפשו ותקשה ערפו מהנחם על חטאיו כאשר ראוי לו".

דם

מקום משכנו של היצר הרע בגוף האדם הוא בחלבו ודמו. כן כתב הגר"א (מגילת אסתר א, ב): "משכן היצר הרע הוא בחלב ודם, ולפיכך אסור לאכלם, והם עיקר הדירה של היצר הרע וכוחותיו".

\

"המאכיל דם האדם לחתול – נעשה אותו אדם חלש". כן כתב רש"י (שבת עה, ב). לכן, יש להזהר שלא להשליך תחבושות מוכתמות בדם למקום שמצויים בו חתולים.

\

אחת מתכונות היין היא – לעצור דם שזולף ולרפאות מכות דם. בספר "טעמי המנהגים" (עניני שבת, אות שנה) מובא: "מעשה שאירע באדם אחד שיצא דם מחוטמו בלי הפסק ונתגברה החולי רח"ל, ונזדמן אחד וילך במהירות לבית היין ולקח מדה אחת יין טוב וחזק וצוה אל החולה לשתותו בלי הפסק, ותיכף בשתיתו היין נתרפא ונפסק הדם. וישתוממו הרופאים ויהללו את ה' אשר ברא בעולם כל מיני סגולות ורפואות. וכשאמרו הדברים לפני מוה"ר פנחס מקוריץ זצוק"ל, הראה להם איך שהרפואה הזאת נרמזת בתורה: 'ובדם ענבים סותה' – סותה הוא לשון רפואה, מלשון אסוותא בדברי חז"ל בכל מקום".

כך גם מבואר במסכת שבת (קט, א): "מי שנגפה ידו או רגלו – צומתה ביין". מפרש רש"י: "צומתה ביין – לשכך הדם".

\

קיימת אפשרת לבשל בשר חי, מלא דם, במים, ללא מליחה וללא חליטה. כיצד? באופן שיבשל את הבשר בחמי טבריה, "לפי שהדם יוצא בתוך המים הנוזלים ואינו חוזר ונבלע". כן כתב בעל "האגור" בספר ה"חזון" (אות יז), בשם ה"אבי עזרי".

דם לידה

לאחר לידה יוצא ממקור האשה דם רב. קיימת עצה למנוע זאת: "על דרך הסגולה, ההבטה בספל של מים – מונע לה ריבוי הדמים שלא יפתח המקור יותר מדאי, וקשה לה". כן מבואר בספר "חסדי דוד" על התוספתא (שבת ז, ג).

בתוספתא (שם) מבואר, כי ניתן לבצע סגולה זו אף בשבת, ואף אין בזה חשש משום "דרכי האמורי".