הגעלת כלים וליבון

נציב יום: שלמה בן תמר, הוא וכל משפחתו יזכו לכל מעלות התורה, מתוך אושר, שמחה, בריאות והצלחה, בלי טרדת פרנסה כלל וכלל, אמן.

קהל: אמן 

'הגעלת כלים וליבון'

יש ראשונים שסוברים: כי הגעלת כלים היא מצוות עשה מן התורה! הנמנית במניין המצוות ומי הם? התוספות (בעבודה זרה סז') ספר ישר לרבנו תם (סימן נו') והסמ"ק (במצווה קצח'). מאידך ראשונים רבים לא מנו מצווה זו במניין המצוות ולדעתם הציווי של התורה 'להגעיל כלים' זה רק כדי להנצל מאכילת המאכלים שהתבשלו בכלי הבלוע באיסורים. והם: הבה"ג, רס"ג, רמב"ם, סמ"ג ועוד. 

עכשיו, בהגעלה ציבורית יכולים להיות תקלות וקלקולים רבים! למשל; אם הגעילו כלי בתוך הדוד של ההגעלה הציבורית ולא ניקו את הכלי היטב, או שהכלי היה 'בן יומו' הכוונה בתוך עשרים וארבע (24) שעות שבישלו בו חמץ ומי ההגעלה של הדוד בלעו מהחמץ שבכלי, יתכן שכל מי שיגעיל כלים באותם מים - לא עלתה לו ההגעלה! 

אז בהגעלה ציבורית יכולים להיות תקלות וקלקולים רבים ולכן ראוי שלא להכשיר כלים בהגעלה ציבורית מבלי שמורה הוראה מפקח על ההכשרה! לא איזה שבבניק שעומד שמה ויודע לעשות כסף לקראת הגעלה... בדרך כלל אין מורה הוראות ליד הגעלות הציבוריות. 

עכשיו, לפני ההגעלה יש להקפיד; דבר ראשון (1) לא להשתמש בכלי עשרים וארבע (24) שעות לפני הגעלה, זאת אומרת צריך שהכלי הזה יעברו 24 שעות בלי שבישלו בכלי הזה שום דבר! 

דבר שני (2): לא לנקות אותו במים חמים בתוך פרק הזמן הזה, משום שבשעת ההגעלה הסיר פולט את הבליעה שבתוכו לתוך המים הרותחים ויש חשש: שהוא יבלע את הטעם הזה שנפלט בחזרה וכל עוד הסיר הוא 'בן יומו'... [בן יומו, זה סיר שהשתמשו בו תוך 24 שעות אחרונות] הטעם הזה יכול לאסור את הסיר בחזרה! אבל כאשר הסיר אינו בן יומו, בשעה שמגעילים אותו, אפילו אם הוא יבלע בחזרה - הכלי לא נאסר! למה? כי אחרי 24 שעות - הטעם פגום! 

מי שלא נזהר בכך בהגעלה ציבורית - הוא יכול לקלקל את ההגעלה לא רק לעצמו! אלא גם לכל אלה שמגעילים אחריו באותם המים!! 

עוד דבר צריך לדעת: הגעלה לא מועילה לחמץ בעין! אם רואים אותו החמץ ניכר, ממשי ולכן יש לפרק חלקים שיתכן שמוסתר בהם חמץ בעין וצריך לנקותם! כגון; כלים שמחוברים אליהם ידיות על ידי ברגים, או כלים שיש בהם חריצים, נגיד שמכניסים את היד או משהו ובפנים שמה אי שם... אז צריך קודם כל להסיר את החמץ ורק אחר כך להגעיל. 

עכשיו, יש להסיר את הידיות של הכלים, סירים לפני הגעלה. ולכל הפחות להרפות את החיבור בינן לבין הסיר. הג"ר שמואל וואזנר זכר צדיק לברכה אומר: 'מפני שמצוי שהן מתרופפת במשך הזמן ונכנס חמץ ביניהן לבין הסיר' ואמרנו כשיש חמץ בעין - יש להסירו לפני הגעלה! הקושי הגדול ביותר בהכשרה, הוא שפשוף בניקיון הכלי, שלא ישאר עליו שום לכלוך בשום מקום! 

יש כאלה שיש להם סירים הכל שחור למטה! והכל זה... דברים, שומן דבוק, אוכל דבוק, וואי וואי וואי וואי... 

אז יש לזכור: כלי שאין אפשרות לנקות אותו כראוי - אין אפשרות להגעיל! אין. 

גם כלי שיש עליו כתמי חלודה - אין אפשרות להגעיל אפילו בדיעבד! יש לגרד את החלודה ואחר כך להגעיל את הכלי. 

לפעמים, משקיעים רבות בניקיון הכלי ולבסוף מתברר: שאין אפשרות לנקותו מספיק וממילא לא ניתן להגעילו לפסח! מה לעשות? "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד השם" (משלי כא, ל) ויקבל שכר על המניעה יותר מעל העשייה! שתכניס בעיות רחמנא לצלן. 

עכשיו נבאר, מה קורה עם המים של ההגעלה? לפני שמכניסים את הכלי הטעון הגעלה לתוך מי ההגעלה, יש לבדוק: שהמים רותחים ומבעבעים! 

עכשיו, לגבי כלים חדשים, יש להם כל מיני מריחות שעושים להם, לשמור אותם כאילו שלא יחלידו ולא... הכל מין שמן כזה או דברים כאלה, חלקם יכול להיות מחמץ! דעת הגאון הרב שלמה זלמן אויערבאך זכר צדיק לברכה הוא אומר: 'שיתכן שאפשר להגעיל אותם על ידי נתינת מעט מים בתוך הסיר ולהעמיד אותו על גבי האש עד שירתחו המים ויתחמם גם הכלי בשיעור שהיד סולדת בו משני (2) הצדדים! ואז לא יצטרך להכניסו בתוך מים רותחים' כי המטרה היא: להוציא את כל הבליעה שיש ב... 

מאידך, הגאון הרב ניסים קרליץ זכר צדיק לברכה אומר: 'צריך להגעיל אותם, להכשיר אותם גם מבחוץ! הועיל והם נמשחים גם מבחוץ, אם כן הם בלעו את האיסור מבחוץ'. אז לפני שמכניסים את הכלי הטעון הגעלה לתוך מי הגעלה, קודם כל לבדוק שהמים רותחים ומבעבעים! 

עכשיו, טבע המים שהם רותחים, וכשמכניסים כלי לתוכם - הם נחים מהרתיחה! לכן חובה לחכות לכלי הבא עד שהמים יחזרו לרתוח! ובין כלי לכלי. ורצוי לחכות עוד זמן מועט נוסף, כדי שהכלי יפלוט את הבליעה. אז לכן אנשים משתמשים בברנרים שזה ישמור כל הזמן על בררר... מבעבע! 

יש להזהיר את המגעילים בזה, כי הם נוהגים בזה קלוּת! ומגעילים במהירות זה אחר זה ולא מדקדקים לראות אם מעלים רתיחה, במצב כזה נראה שאפילו בדיעבד לא מועילה הגעלה זו וצריך לחזור ולהגעיל!! הם עושים כסף על כל כלי וכלי... והם צריכים להספיק! ויש תור, אז לא תמיד הם מקפידים. ובפרט שלא כל מי שעומד ליד היורה הזאת, הדוד, הם יראי שמים בתכלית, זה ביזנע'ס טוב לפני פסח... 

כמובן, שאלה שעושים את זה לשם שמים ומדקדקים בכל - אשריהם ואשרי חלקם! 

כאשר מסירים את המכסה של הסיר של הגעלה - אז המים מפסיקים מרתיחתם... לכן צריך לחכות: שהמים שוב ירתחו לפני שמגעילים את הכלי הבא! כי רק ברתיחת מים ממש - נפלטת הבליעה מהכלי! ואם המים לא רתחו, בזמן שהכלי היה בתוכם, הכלי לא הוכשר כהלכה. 

אין להכניס חומר פוגם לתוך מי הגעלה! כי לכתחילה, יש להגעיל בתוך מים נקיים!! הרמ"א (בסימן תנב' סעיף ה') אומר: 'והיות שאין להכשיר אלא כלים שאינם בני יומם' זאת אומרת שעברו עליהם 24 שעות 'אז זה כבר נותן טעם לפגם' מה שבלוע בהם נותן טעם לפגם, 'ואין צורך להוסיף חומר פוגם אחר', אז לכן במים נקיים! בלי להוסיף חומר. 

אבל אם יש שעת הדחק גדולה מאוד ויש צורך נחוץ להכשיר כלים שהוא עדיין בן יומו, כמו במוסדות גדולים, בישיבות או משהו, הם כל הזמן אוכלים באותם כלים, נגיד שאיין להם כלים מיוחדים לפסח, באותם כלים אכלו אתמול, לא עבר 24 שעות. קיצור, אכלו, בישלו, מה עושים? אומר: יש להוסיף במקרה כזה חומר פוגם! וצריך לפגום את המים היטב!! כדי שיהיה ברור: שנפגם טעם החמץ שיצא מן הכלי ולא יהיה פקפוק בהגעלה. אבל זה רק בדיעבד. 

לכתחילה אין להשתמש במי ההגעלה לכל צורך שהוא. אחרי שגמרת את כל ההגעלות, יש מלא מים בדוד – 'חבל על המים!' אומרים, לא? אין להשתמש! גם לא לשטיפת רצפה, או לשטיפת כלים, או לכיבוס בגדים, אלא ישפוך אותם מבלי להנות בהם כלל! 

יש פה הסבר, אבל לא לסבך את האנשים, אז מי שירצה יראה את זה בספר (לכתחילה). 

מכל מקום, לכתחילה אין להשתמש במי הגעלה לכל צורך שהוא. 

עכשיו, ההגעלה; אופן ההגעלה: אין להגעיל כלים בערימה אחד בתוך השני, כי רתיחת המים אינה יכולה להיכנס בין כלים צמודים זה לזה. כי יש אנשים מכניסים את הכלים לתוך סל, והסל הזה כמובן הוא רשת אבל הם יושבים אחד על השני או אחד בתוך השני, זה לא מועיל! 

אם מכניסים את הכלי לסיר של ההגעלה ואוחזים אותו בצבת, אז יש להזיז את הצבת תוך כדי הגעלה - שהמים הרותחים יגעו גם במקום שהוא אוחז בצבת. כי אם הוא אוחז בצבת, אז באותו מקום אם הוא נשאר מהתחלה עד הסוף - לא הגיעו מי ההגעלה למקום הזה. 

יש להגעיל גם את ידיות הכלי, אפילו אם הידיות אינן חלק מהכלי עצמו, אלא מחוברות אליו על ידי ברגים. הסברנו. 

יש לשטוף את הכלי במים קרים מיד לאחר הוצאתו ממי הגעלה, כדי שלא יחזור ויבלע את פליטת החמץ. זה נקרא 'חיסום' שאתה שם במים רותחים - נפתחים הנקבוביות ויוצא החמץ, אבל זה יכול לבלוע בחזרה אחר כך, אז אתה מוציא את הכלי ושם אותו במים קרים וזה סותם את הכל בחזרה. 

עכשיו, ליבון. 'ליבון חמור' זה נקרא כשהניצוצות ניתזים! או עד שתסור הקליפה העליונה של הכלי. כלים שמצויים בזמננו, כמעט ולא שייך להגיע למצב של ניצוצות ניתזים - כי זה הורס את הכלים! וכל מיני דברים. ויש שהורו: להכשירם בליבון המגיע לחום השווה לזה של ניצוצות ניתזים, כמה זה? לדעת הרב פיינשטיין: ליבון חמור הוא לכל הפחות שלוש מאות שבעים ואחד (371) מעלות חום צלזיוס, יש אומרים בן שלוש מאות חמישים לארבע מאות (350 ל-400). זה במקום שצריך ליבון. 

אז דברים שאפו ביבש, או בזה... יש דברים שצריך ליבון. נגיד כל המגשים ששמים בתנור ושמים עליהם דברים יבשים וכולי וכולי... אז זה לא יועיל הגעלה, צריך ליבון. מכיוון שלא כולם יכולים וחוששים שזה יהרוס את האמייל ואני לא יודע מה, אז אלה שמכשירים את התנורים, לפי מה שצריך, אז קונים לפסח בפני עצמו! שיהיה תמיד. ולא יהיה שום ספק. 

ויש עוד מה לדבר בעניינים האלה של הכשרת כל הדברים והאסכלאות והתנורים וב... ובגז ובכל הדברים אבל זה בהרחבה בספרי הפוסקים, אנחנו רק נוגעים בשביל לעורר! וכולי. 

ואנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שמזכה אותנו! לדעת מה הוא רוצה מאיתנו בתורתו הקדושה. ומשתדלים לעשות את זה על הצד הטוב ביותר! 

אתמול זכינו לעשות 'ברכת אילנות' מהודרת! בשמחה רבה!! בעזרת השם יתברך גם היום נשמח כמו תמיד ונודה לקדוש ברוך הוא על כל דבר ודבר. 

להזכירכם הגיע מועד 'קמחא דפסחא' וכל מי שרוצה לתת לאברכים, עניים - שיהיה להם שמחה בחג! כמו שההלכה מחייבת ושאמרנו על זה שיעור, אפשר להתחיל להעביר את הכסף, כדי שיוכלו להצטייד ולא לחכות בפחד עד לרגע האחרון. גם זה שנותנים מוקדם, עוזרים לאנשים שיהיו רגועים! שיש להם כל צרכיהם. 

כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו לאחר תפילת הנץ החמה: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.' 

לא תאמינו, שבת בדרך! (כנ"ל) 'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי'

יום טוב, חודש טוב, בריאות והצלחה לכם ולכל ישראל - אמן!