בלי תפילה לא מקבלים - חלק ע"ט - אין תפילה ששבה ריקם
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, חן בן סוזן ואשתו והילדים יזכו לבריאות הגוף והנפש
באריכות ימים ושנים,
ישלימו את התיקון שלשמו באו לעולם
לא על ידי ייסורים מחוליים רעים ויזכו להיות צדיקים מחסידים
יראה אלוהים אנשי אמת אמן
ללא תפילה לא מקבלים כלום
חלק ע' ט',
אז למדנו כבר שתפילה לא שבר ריקם
אז בואו נראה משל מה קורה
למה לפעמים
לא מתקבלת תפילה?
למי שיש מדפסת
אז הוא יכול להדפיס
כל חומר
שיש במחשב
על נייר
לפעמים
נוצר נתק
בחיבור החשמלי
ואז אתה לוחץ הדפס
לא מדפיס
עוד פעם מדפס
לא מדפיס
מדפס הדפס הדפס לא מדפיס
בסוף מתגלה
שהיה נתק מחברים
ואז
חמש פעמים מדפס יוצא לך ניירות
אותו דבר בתפילה
לפעמים
אתה אומר, נו, תתקבל
לא מתקבל,
תתקבל
לא מתקבל,
תתקבל, לא מתקבל, למה לא מתקבל?
לפעמים יש נתק
אתה לא מחובר, לא מחובר
אתה משוטט בראש לאיזה כיוונים, לפה או לשם, אתה לא מחובר
בסוף אתה אומר, תתקבל,
לא תתקבל,
אין חיבור
אבל יום אחד אתה יודע לחבר תפילה אחת כמו שצריך
טררר כל ההדפסות יוצאו
כל הבקשות
יפה לא?
המגיד מדובנה
מקשה קושייה עצומה בעניין סדום
הקדוש ברוך הוא רמז לאברהם אבינו להתפלל על סדום.
מן הסתם
אברהם אבינו ידע
שאין שם הרבה צדיקים.
הוא התפלל על חמישים,
אחר כך ארבעים, חמש,
ארבעים, שלושים, עשרים, עשרים,
הוא לא ידע כמה יש שם,
אבל הקדוש ברוך הוא ידע שאין שם אפילו צדיק אחד.
אז למה הוא רמז לו להתפלל על סדום?
בשביל מה להפציר כביכול בדרך כזאת או אחרת,
כשאין על מה להתפלל?
וכמובן המגיד מדונה עונה קודם כל במשל,
אלוף המשנים.
ערב פסח,
יהודי יוצא לחוצות העיירה,
רעש ובלגן ברחוב, רצים לרוקן את החנויות לקראת החג,
מפלס דרכו בין ההמון,
מגיע לחנות חליפות.
עשרים דקות בתור,
ומבקש, תן לי בבקשה חליפה קיצית.
מה המידע שלך?
לא בשבילי, לבן שלי.
איפה הבן?
בבית.
לך תביא אותו.
תעשה לי טובה, בבקשה. חליפה לבר מצווה.
תגיד לי,
בחור בר מצווה זה מידע?
אני ביקשתי מידע. אתה יודע את המידע?
מה זה חליפה לבר מצווה? זה לא מידע.
תן לי מידע.
יש אחת שוקד שלושים קילו, יש אחת חמישים, יש אחת שישים,
יש אחת נמוך, יש אחת ארוך.
בלית ברירה הלך הביתה,
חזר עם הבן.
עומד עשרים דקות,
ושומע יהודי,
אומר למוכר תן לי בבקשה חליפה.
אומר לו מה המידע שלך?
אומר לו לא לי בשביל הבן שלי.
איפה הבן?
אומר בבית.
אומר בן כמה הבן?
אומר בחור בר מצווה.
טוב בבקשה קח.
הוא כמעט מתפוצץ.
אומר לו סליחה אדוני.
אתה לא מתבייש?
פתאום אפשר לקנות חליפה גם כשהילד לא נמצא?
רגע, רגע, אל תצעק.
אתה,
יש לך בן יחיד.
אם אתן לך חליפה ולא תתאים לבן שלך במדוייג, תחזיר לי אותה, נכון?
הבעיה שעד שתיזכר להחזיר,
יהיה כבר חנוכה.
ואני אשאר תקוע עם הסחורה?
אבל הבן אדם הזה יש לו 13 ילדים.
אם לא יתאים לזה, יתאים לזה.
אם לא יתאים לזה, יתאים לזה.
ואם לשלושתם, אז לנכדים שלו זה יתאים.
השם אמר,
המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?
מאברהם,
היו יהיה לגוי גדול ועצום.
מה הקשר בין שני הדברים?
אומרים לאברהם,
תתפלל.
התפילה
לא תעזור לאנשי סדום,
אבל היא תעזור בעתיד לילדים שלך.
לא בשנת תש,
אולי בתשעם.
לא בתשעם, אולי בתשע.
אולי
בתשפ״ד.
אולי תתפלל,
תשקיע,
תעשה.
לא מועיל לפה, מועיל.
ולמדנו שזה כן מועיל.
הוא התפלל,
וכתוב שדוד נולד בסדום.
איך הוא נולד?
בזכות התפילה שלו ניצל לוט
ושתי בנותיו.
בת אחת הביאה ממנו את מואב.
רות המואביה.
דוד המלך.
מלך המשיח.
כל העולם ניצל. לא רק סדום.
כל העולם ניצל מהתפילות הריקניות.
שלא היה על מי להתפלל.
לא היה על מי להתפלל השם ידע שאין.
ועם כל זה תראו שתפילה
יכולה לפעול
עד סוף הדורות.
תינוק בוכה באמצע הלילה.
אמא קמה מיד.
מכינה דייסה.
בוכה בהיסטריה.
אתה בוכה ינוקה.
האוכל כבר מוכן, עוד מעט יוגש אליך.
אבל תינוק זה תינוק, הוא לא מבין.
הוא רוצה לראות את המזון
בעיניים ובפה.
אנחנו נמצאים לפעמים, כן,
בשידוכים,
בפרנסה,
בדברים שזקוקים לישועה.
ואנשים מתפלצים בציפייה, בציפייה.
הם לא מודעים לאין סוף סיבות שמיים,
למה לא הגיע עדיין הרגע הנכון.
בעצם ברגעים האלה כבר מכינים לו משמיים את מה שהוא צריך.
חכה קצת, חכה, עוד מעט הכל יהיה מוכרח, חכה, חכה.
אבל הוא לא בטוח.
הוא לא קונה נחמות.
מנחמים אותו, זה יבוא, זה יהיה, זה, זה, הוא לא קונה נחמות.
הוא מצפה, מצפה, רוצה לראות את הישועה עכשיו ומייד.
אדם רוצה לגדל פרחים, קונה עציץ,
שותל גרעין,
מכסה באדמה, מזבן, משקה.
צריך להמתין עכשיו חודש וחצי.
בעזרת השם נראה את ניצני הפריעה.
נתאר לעצמנו
מצב שאדם שתל גרעין,
חוזר,
מוציא את האדמה,
מציץ בפנים לראות אם כבר התחיל שינוי בגרעין.
כשיראה שעדיין לא חל שינוי,
יחזיר את האדמה וימתין בסבלנות.
עד מתי? עד מחר.
מחר הוא גם הולך, עושה ככה וזה, ובודק אם כבר יש שינוי.
אין שינוי, מותק. עוד חודש וחצי.
אין טעם לחבור.
זאת אומרת,
אחרי שאדם שתל גרעין צריך להתאזר באמונה בבורא עולם ולומר עשיתי מה שצריך.
עכשיו הקדוש ברוך הוא ימשיך את מעשיי.
בינתיים אני ממתין חודש, חודשיים.
הגיע הזמן שאני אראה פירות.
ואם אתה נוטח אילנות אתה צריך לחכות שלוש שנים.
אראלי.
ואחר כך.
ככה האמונה והתפילה.
מאמין בחיי העולמים וזורע.
אמונה ותפילה זה כמו זריעה.
אדם מתפלל.
תפילה אחת,
אבל הוא לא יכול לבדוק.
גם אסור לו לבדוק
אם היא כבר פעלה, זה עיון תפילה, מגיע לי, לא מגיע לי,
עונש הוא יקבל.
צריך להתפלל מידיעה ברורה שהתפילה פועלת ועוזרת,
אבל תמתין בסבלנות מתי השם יחליט
שהכל יהיה כמו שביקשת.
וחובה להשקות,
חובה להשקות את התפילה.
כמו שמשקים את הזרע עם מים, צריך להשקות את התפילה על דמעות.
אם אתה משקה זה מצמיח, אם אתה משאיר את הכל יבש,
מתייבש הכל, צריך להשקות.
וצריך לזבל גם.
דישום, דישום. איך מדשנים? הם מעשים טובים.
ללמוד את התפילה הם מעשים טובים.
ואז רואים את הישועה.
מעט סבלנות.
מעט סבלנות.
אל דאגה.
כבר אורזים את הישועות.
אורזים למעלה את הכל באריזות כבר כשהכול יגיע.
והחלו לקשט אפילו בעלים ובפרחים.
תכף תרד הישועה המסודרת בטוב טעם ודעת.
בטוב הנראה והנגלה.
אבל צריך סבלנות.
סבלנות.
כל תפילה נאגרת בבית הגנזים של הקדוש ברוך הוא,
בטיסה פרי הילולים.
הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו מאוד מאוד והוא השתמש בתפילות להשפיע עלינו שפע ברכה והצלחה בזמן שהוא מבין שטוב לנו.
כל אחד רוכש מוצרים במכולת מדי פעם בפעם.
בדרך כלל הדרך הטובה לרכוש בתשלום.
משלמים כסף, מקבלים חלב, לחם וכו'.
אבל אם אתה משתמש בדרך הזאת, כשיש כסף אני קונה, כשאין כסף אני לא קונה, מה יקרה כשלא יהיה לך כסף?
יהיה לך מה לאכול?
אבל יש עוד דרך.
שאדם משלם כסף מראש.
דהיינו יש לו זיכוי.
ואחר כך הוא רוכש מוצרים עד לסכום ההפקדה שהופקיד מראש.
בדרך זו יש סיפוק.
למה הוא מקבל מיד תמורה לכסף?
אבל מנצלים את הכסף כשהוא מצוי בידינו.
ובשעת הצורך יכולים להשתמש בו גם אם באותו רגע אין בכיסנו פרוטה שחוקה.
הדרך השנייה זה בנוי על אמון כלפי בעל המכולת
שיזקוף לזכותנו את הסכום שהפקדנו
ולא יחייב אותנו במוצרים שלא קנינו.
ואני נאמן על פנקסו
אבל יכול להיות,
יכול להיות שהוא לא יהיה ישר כל כך, הוא יגיד, זה אתה כבר תנית,
גמרת את כל ההפקדות
אבל הדרך הזאת שמפקידים וסומכים,
יש אמון כאילו בבעל המכולת.
ככה הדבר לעניין תפילותינו
אדם שהוא חסר אמונה בקדוש ברוך הוא
והקדוש ברוך הוא לא נאמן אצלו מספיק
מבקש מייד לראות תוצאות של התפילה.
רוצה בחוש
התפללתי?
אני רוצה תשובה.
זה דרך קלה ופשוטה ביותר
ויש סיפוק רב בצדה
מי שמתפלל ותפילתו נושא פירות במקום
אבל יש בה חיסרון בולט
כי היא מועילה רק לשעתה.
אין בה כוח לעין לזמן אחר במועד
שבו אולי נהיה זקוקים ולא נדע אפילו שעלינו להתפלל.
זאת אומרת נגיד אדם
הוא רוצה שכל פעם שהוא מתפלל
אז הוא יענה
כשאין לו שום צורך אז הוא לא מתפלל
מה קורה בן אדם שמקננת בו מחלה?
הוא לא יודע.
וכשהוא ידע כבר יהיה מאוחר, השתרשה כבר יותר מדי
והוא לא יתפלל לפני כי הוא תמיד עומד באופן כזה שמשהו צריך הוא מתפלל, משהו לא צריך הוא לא מתפלל.
מה פירוש לא מתפלל? נכון שהוא מתפלל שם תפילות
אבל בלי שום כוונה מיוחדת הוא אומר את הטקסט ואומר אותו עושה שלום ביי
אבל כשיש בעיה, כשיש צרה, כשיש חסר
אנשים מתפללים יותר
תמידים יותר
שומע טבילה
מי שנחשב
מאמין
אנחנו מאמינים בני מאמינים
יודעים ומכירים שהקדוש ברוך הוא לא משיב ריקם שום תפילה, יודעים שכל תחינה נשמרת בבית גנזיו
והיא תפעל את פעולתה.
אז ודאי שעדיף לנו לרכז הרבה תפילות שמה,
שיהיו מוכנות
לעת הצורך, שאנחנו לא יודעים מראש מה יהיה הצורך,
משקיעים בתפילות לגנוז אותם בבית גנזיו
של הקדוש ברוך הוא, לעולם יקדים אדם תפילה לצריו,
לעולם יקדים.
ומכוח ההשקעה הזאת יכולים לדלות מלוא חופניים,
סיעתא דשמיא כשנזדקק.
ילדים חוצים כביש.
לפעמים כפסע בין הילד למכונית דוהרת.
ההורים לא רואים באותו זמן.
הם לא משערים שצריך להתפלל עכשיו על הילד שחוצה את הכביש.
ואם הם רגילים לפי השיטה הראשונה,
שמתפללים רק שיש בעיה ורוצים פתרון עכשיו,
פה הם לא יודעים בכלל.
אז מה יגן?
מה יגן על הילד?
אבל היות מאצל הקדוש ברוך הוא גנוזות,
הרבה תפילות מהעבר,
שהן כבר
יכול להיות ספדו עליהן, כי חשבו שזה לא מועד.
התפללנו וזה לא אוהד.
והנה באות התפילות האלה לידי מימוש, והילדים ניצלים.
תזכרו,
כל תפילה שיוצאת מפיו של יהודי זה יהלום.
גרעין,
שעתיד לצמח ממנו עץ פרי.
הפירות מופקדים ביד ה'.
האמון בו לא מוטל בספק.
אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים
שהוא לא מאבד את תפילותינו,
והוא מניח אותן במקום שמור,
באוצר בבית גנזיו,
עד ליום
שנצטרך.
מי יודע כמה אסונות וצרות נחסכו מעם ישראל בשל אותן תפילות אבודות, שכאילו
לא נענו בזמנו.
התפילות שהבעלים סבורים שלא התקבלו,
לא נכון.
לא נכון.
הכל שמור.
דבר אחד,
צריך להיות משוכנע,
שום תפילה אינה חוזרת לתפילה.
אז כמה שאתה
משלח תפילות, בקשות, תחינות,
מרטיב אותן,
מדשן אותן במעשים וכולי,
הן מחכות שם.
איך אמר חפץ חיים?
פעם שאלו אותו איך הוא הגיע לכזה,
כזו דרגה.
אז הוא הביא את הסידור של אימא שלו ופתע אותה, זה היה כל מיני דמעות.
מה אתם רואים?
מפה.
שהתפללה והתפללה והתפללה כשהוא היה קטן.
נו, אז היא ראתה אותו כבר החפץ חיים?
היא לא ראתה.
אבל אין תפילה שחוזרת ריקה, וזה,
חביבי,
עלה ועלה ועלה ועלה וגאה.
וקיבלנו את החפץ חיים.
כל היום תתפללו.
והלוואי שאדם יתפלל כל היום.
לא חייב לעמוד בשמונה עשרה כל הזמן.
מעבר לשלוש תפילות.
בדרך.
בכל מקום. דבר, דבר, אמר אבא, דבר. שלח, שלח.
שלח.
הכל מגיע והכל שמור.
זה לא דואר ישראל.
זה מגיע צ'ק-צ'ק ונשמר, ולא רק זה, זה מסופרר,
וגם כנראה מסדרים את זה לפי מחלקות
מה הדרישות,
וכשצריך איזה משהו, בלי שתדע שאתה צריך אותו, או עתיד להיות צריך אותו,
אז מגיע הזמן שמשחררים את התפילה שביקשת,
ואתה פתאום מקבל, ואתה אומר, וואו, איזה דבר זה.
לא חשבתי על הדבר הזה,
מאוד מוראים.
פעם.
הנה, שמענו בימים האחרונים מכל מיני אנשים,
וקודם וקודם.
אתמול
הייתי בשוק מחנה יהודה,
וביקשו אנשים,
ביקשו ברכות וכולי וכולי.
אחד מהאנשים ניגש שם,
ואומר, הרב, הרב,
אני יום אחד עצרתי אותך בכביש,
ואמרתי לך, תברך אותי, אין לי ילדים.
אתה אמרת לי,
בזכות שעצרת אותי,
יהיה לך.
הוא אומר, אחרי ארבע שנים שלנו ילדים,
באה לבת.
אני זוכר את המקרה, זה היה לפני עשרות שנים.
בדרך לכינר,
ביום שישי,
לפני יקנעם,
מסמן לי מישהו עם רכב
שאני אעצור בצד.
לא ידעתי מה זה.
עצרתי בצד, עצר לפניי,
יצא אליי, אמרתי, אתה חייב,
כבוד הרב, לברך אותי, אין לי ילדים וזהו וזהו.
מצד אחד זה כאילו חוצפה באמצע הנסיעה של תוכסר בן אדם,
אבל כל כך התלהבתי מהאמונת חכמים שלו,
שהוא תולע, אתה מבין,
את התקווה שלו, תמיד בברכה.
אמרתי לו, בזכות זה הייתה תזכה.
הוא נפקד.
תפילות עולות, עולות, עולות.
זה לא היה מייד, זה היה תוך חודש.
אבל זה עובד.
עובד.
היה מישהו גם כן,
קוראים לו רונן כהן,
מכרם התימנים, הבעלי התשובה הראשונים.
כל שבת,
לפני שבת, הוא שולח לי שבות שולם.
כל שבת.
יום אחד הוא פונה אליי,
הוא אומר שאשתו במצב סכנת נפשות בבית חולים,
הוא חייב תפילה
שהיא תצא מזה.
אמרתי לו, בזכות השבות שולם שאתה אומר כל פעם, היא תצא מזה.
והיא יצאה.
אתה בסכנת חיים.
שבת שלום זה גם כן, כעין תפילה.
אתה מאחל לי שיהיה לי שבת שלום.
אתה מתפלל עליי שיהיה לי שבת שלום.
אז את השבת החזירה לו.
שבת שלום.
שיהיה לו גם שבת שלום.
לא,
אם חס ושלום יקרה משהו, לא יהיה לו שבת שלום.
בקיצור,
שום תפילה לא חוזרת ריקם.
תעמיסו כמה שיותר,
והכל ירד בחזרה.
הכל ירד.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
באו לפנם,
לפנם בירננה,
בואו לפנם בירננה, בואו לפנם, לפנם בירננה, בואו לפנם בירננה.
שיהיה לכם יום טוב ומוצלח,
ושתעמדו ביעדים בקמפיין,
ושתביאו הרבה אנשים לבנייני האומה שיזכו,
בעזרת השם נקדש את שמו יתברך ברבים.