ויבז עשיו את הבכורה

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת סעדיה בן משה וריסיה בת שמס,

מנוחתם עדן, אמן.

אמן.

יחיאל בן פודה,

יזכה לזיווג הגון משורש נשמתו ועלייה ברוחניות תמיד.

אמן.

אברהם עתיק בן פודה, יזכה לזיווג הגון משורש נשמתו ועלייה ברוחניות תמיד.

אמן.

אליעזר יעקב בן פודה,

יזכה לזיווג הגון משורש נשמתו ועלייה ברוחניות תמיד.

אמן.

הילד בת ברכה,

תזכה לבריאות איתנה מפרט בעיניים ובנותיה וחתניה ומשפחתה כולה

יכירו באמת וילכו בעקבותיה,

ויזכו גם לשלום בית,

פרנסה בשפע וכל מיני דמיטיו.

אמן.

אמן.

מאיר בן אסתר יזכה לרפואת הנפש והגוף תשובה שלמה וזיווג הגון מהרה.

אמן.

אמן.

ויהי באז עשיו את הבכורה.

אלו עבירות עבר עשיו

ביום מכירת הבכורה,

והיכן הן נרמזות בתורה הקדושה.

למה ביזוי הבכורה עבירה חמורה?

באיזה יום הרשיע עשיו לעין כל ועשה את המעשים הללו?

האם עדיף לו לאדם

שיהיה לו בין אחד צדיק

ובין אחד רשע,

או עדיף

שלא יהיו לו ילדים כלל וכלל?

האם כהן יכול למכור לישראל את הכהונה כדרך שמכר עשיו ליעקב את הבכורה?

לכאורה, קניית הבכורה זה מקח.

טעות.

צדיקה.

צריך להתבטל,

כי הבכורה שווה הרבה יותר מנזיד העדשים.

האם זה לא הונאה גמורה?

וזה הרבה יותר משטות?

יותר משישית?

מה הם בגדי עשיו החמודות?

והיכן היו בימי עשיו אותן כותנות עור שהיו לאדם הראשון?

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

במדרש רבה סג' יוד

ויגדלו הנערים.

ריבי לוי אמר, משל להדס וחיצבונית,

שהיו גדלים זה על זה,

וכיוון שגדלו,

זה נותן ריחו וזה נותן חו-חו,

קוץ.

כך כל 13 שנה שניהם הולכים לבית הספר.

לאחר 13 שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה זרה.

ומכאן אמר רבי אלעזר,

צריך אדם לטפל ולחנך את בנו עד שיהיה בן 13 שנה.

מכאן ואילך צריך שיאמר,

ברוך שפטרני מעונשו של זה.

מבואר, אם כן,

שעשיו הרשיע כשהיה בן 13. כשהגיע ל-13 יצא החו-חקוץ הזה.

במקום אחר במדרש,

שם בי' א',

כתוב ויאזד יעקב נזיד,

שאל עשיו את יעקב, מדוע אתה מבשל היום נזיד?

אמר לו יעקב, כיוון שהיום נפטר אברהם.

אמר לו עשיו, אם נפטר אותו זקן,

אם כן, אין לא מתן שכר בעולם הבא ולא תחיית המתים.

אם נחשב לפי המדרש הזה,

הרי שעשיו הרשיע באותו היום שבו נפטר אברהם.

ובמסכת בבא בתרא טזן, מבואר שבאותו היום שנפטר אברהם,

היה עשיו בן 15 שנה.

שהרי אברהם אבינו הוליד את יצחק

כשהיה בן 100 שנה.

ואברהם נפטר בגיל 175 שנים.

אם כן, יצחק היה בן 75.

כשנפטר אברהם.

ואם נמשיך ונחשב,

הרי שיצחק הוליד את יעקב ואת עשיו כשהיה בן 60. ואם כן, החשבון יוצא כשנפטר אברהם, עשיו ויעקב בני 15 שנים.

אז נמצא שעשיו הרשיעה כשהיה בן 15,

שנים.

אז לכאורה דברים סותרים זה את זה.

האם עשיו הרשיעה כשהיה בן 13 ויצא חחור,

או ה-15?

עוד דבר יש להבין,

מה פשר הטענה של עשיו

שהוא אומר, אם נפטר הצדיק הזה, אין תחיית המתים.

מה עניין המיטה של אברהם אבינו לתחיית המתים?

וכי מה סבר,

שהוא יחיה לעולם?

מבאר בית הלוי.

אמנם עשיו הרשיעה

בגיל 13 בסתר,

אבל עדיין לא הרשיעה בגלוי.

עד שנפטר אברהם אבינו, כשהיה בן 15. הרי סילקו

את אברהם אבינו חמש שנים לפני הזמן בשביל שלא יראה

בצרתו של עשיו שהוא יוצא לתרבות רעה.

זו הסיבה.

עוד יש להבין, מה פשר הטענה של עשיו?

אם נפטר,

צדיק זהה את חטא המתים.

אז אמרנו שהבית הלוי אומר,

עשיו הרשיעה בסתר כשהיה בן 13 שנים,

אבל עדיין לא הרשיעה בגלוי עד שנפטר אברהם אבינו,

בן 15. מדוע?

כיוון שבברית בין הבתרים אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו,

בעבוד אדום עינו אותם ארבעה מאות שנה,

ואחריכם יצאו ברכוש גדול.

מצד שני,

הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עצמו,

ואתה תבוא אל אבותיך בשלום.

כלומר,

אתה, אברהם, לא תהיה

בגזירת השעבוד.

אתה תבוא אל אבותיך בשלום.

אז כל מה שכתוב, ועבדום ועינו אותם ארבעה מאות שנה,

ואחרי כן יצאו ברכוש גדול,

זה מוטל על זרעו של אברהם,

אבל לא על אברהם.

כי אתה תבוא אל אבותיך בשלום.

אתה לא תהיה בגזירת השעבוד.

אבותיך הוא תהיה בגזירת השעבודה של אברהם, ועבדום ועינו אותם לא כל זרעו של אברהם

בכלל הגזירה,

אלא רק יצחק.

שהרי אמר לו הקדוש ברוך הוא, כי ביצחק יקרא לך זרע.

זאת אומרת, מה יצא ממנו?

יצחק וישמעאל.

נכון? אז ביצחק יקרא לך זרע.

ואף לא כל זרעו של יצחק,

אלא ביצחק, ולא כל יצחק.

אם כן, עד שנפטר אברהם אבינו

לא חשש עשיו מהשעבוד.

שהרי בימי אברהם הבטיח הקדוש ברוך הוא, שהם לא ישתעבדו.

כי אתה תבוא אל אבותיך בשלום.

אבל ביום שנפטר אברהם אבינו,

עכשיו עכשיו עשיו,

עכשיו הגזירה נתונה על חלק מזרעו של יצחק.

זה או יעקב

או הוא עצמו.

רק על חלק.

והכל תלוי בדבר אחר.

מי ימשיך את שושלת האבות הקדושים?

מי יהיה הממשיך?

מי שיהיה הממשיך, הוא יהיה בשעבוד.

מה עשה עשיו?

הכריז לעין-קול

כמה הוא רשע

בפרהסיה

הודיע שהוא יוצא מכלל ישראל

מכיוון שיצא מכלל ישראל

אז הוא לא בחרם השעבוד

כי הוא הוציא את עצמו מן הכלל

אז הוא לא כבר המשך זרעו

של אברהם אבינו

וגם לא המשך זרעו של יצחק אבינו

וככה הוא הבין שהוא מתפטר מגזרת השעבוד

כדברים הללו מבוהר גם בדרשות הרע

לכן הסכים עשיו למכור את הבכורה בחפץ לב

היות מיעקב הוא ממשיך השושלת

והוא ובניו השתעבדו

מה הוא צריך את הבכורה?

אם הוא לא שייך לעם ישראל כבר

מה הוא צריך את הבכורה?

מה אם הוא עשה את הבכורה?

מה עשה עשה ביום שנפטר אברהם?

יש לוויה גדולה עולמית.

גדול הדור בעיני כל העולם נפטר באותו יום.

כמה ליוו אותו.

אם יעקב אבינו ליוו אותו כל מצרים וכו',

וכו', וכו', וכו', ועמים נוספים, כנענים, וזה וזה.

כמה ליוו את אברהם אבינו. מה עושה אותו רשע עשיו באותו יום?

הוא עסוק בחמש עבירות חמורות.

במדרש רבה, סג' יד',

וגם הגמרא בבא בת רטוז,

הם אומרים איזה עבירות.

דבר ראשון, הוא בא על נחרה מאורסה.

דבר שני, הוא הרג את נמרוד.

דבר שלישי, הוא כפר בעיקר.

דבר רביעי, כפר בתחיית המתים.

דבר חמישי, ביזה את הבכורה.

בפרקי דרבי לעזר כד מסופר

איך הרג עשיו את נמרוד.

הוא בא אל יעקב ושאל אותו כיצד אני אצליח להתגבר על נמרוד.

אמר לו יעקב תדע לך

כוחו מחמת הבגדים שעליו.

אלה הבגדים שלבן.

ראש אדם הראשון והם הכותנות עור שקיבל מהקדוש ברוך הוא

הבגדים התגלגלו לנוח

שנתן לחם

בחם לבנו הגדול כוש

וכוש לבנו הגדול נמרוד

ועל כן אם אתה רוצה לנצח את נמרוד

לך ואמור לו

אם אתה גיבור

תילחם איתי בלי הבגדים

וכך עשיו

פשט נמרוד את הבגדים

ואז הצליח עשיו להרוג אותו

הוא היה בן חמש עשרה

לאחר שהרג אותו עשיו

הלך ולקח את הבגדים לעצמו

והם בגדי עשיו החמודות

כשלבש אותם עשיו נעשה גם הוא גיבור

כמו שהיה נמרוד

ועל זה נאמר גיבור צעיד

וכך היה

גם לאחר 48 שנים

כשבא יעקב

ליצחק לקבל את הברכות נכנס

עם בגדי החמודות של עשיו

כיוון שעשיו היה מחביא את הבגדים היקרים הללו אצל אמור רבקה

הוא לא סמך על הנשים שלו

הוא שם את זה אצל אמא

ואז נאמר וירח יצחק את ריח בגדיו

פרש רשי

הריח יצחק ריח גן עדן

והריח הזהה יצא מן הבגדים

באזור הקדוש מגלה לנו בדף קמ״ב

כשנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון את הבגדים

היה זה בגן עדן

ונדבק ריח גן עדן בבגדים

כשנמרוד וחשיו הרשעים לבשו את הבגדים

הריח נעלם

אבל כשהגיעו לידיו של הצדיק יעקב

שהוא כשופרי דה אדם הראשון

מיד חזר הריח

ועל זה אמר לו יצחק אבינו ראה ריח בני כריח השדה

איזה שדה? חקל תפוחים קדישין

זה גן עדן

אז הריח, ריח גן עדן.

מי אומר את זה?

יצחק.

מאיפה הוא יודע שזה ריח גן עדן?

הוא היה שלוש שנים שם.

אחרי העקידה

הוא עלה שלוש שנים לגן עדן.

לפי זה התבאר באופן נפלא ביותר מה שאמרו

חכמים זיכרונם לברכה במדרש רמב״כ יב בתורתו של רבי מאיר כתוב על בגדי האדם הראשון

קוטנות אור,

לא קוטנות עור.

ומבואר בזוהר הקדוש ההבדל בין העור לאור.

קודם החטא של האדם הראשון זה היה קוטנות אור.

מלבוש אלוקי.

בריח גן עדן דבוק בהם.

כשחטא האדם הראשון הפכו להיות קוטנות אור בלבד.

כך גם בימים לאחר מכן.

כשנמרוד ועשיו לבשו אותם קוטנות אור.

כשהגיעו לידי יעקב חזר הבגד לקדמותו להיות קוטנות אור

עם ריח גן עדן.

אז אמרנו,

בעל נערה מאורסה

הרג את נמרוד, כפר בעיקר, כפר בתחיית המתים וביזת הבכורה. איך הוא ביזה את הבכורה?

חכמים במדרש רמב״ם סג' יד'

מביאים

הביא עשיו כת של פריצים.

חבר'ה, ג'מאע, באים איתו כנופיה ככה.

הביא עשיו כת של פריצים ואמר להם, בואו

נאכל בשבילו ונלגלג עליו.

הוא ייתן לנו אוכל.

ומה יצא לו מזה?

שום דבר.

ורוח הקודש אומרת לגבריאל ומיכאל,

תכתבו שעשיו מכר את הבכורה ליעקב, והיא שייכת ליעקב.

וואי וואי וואי, שני מלאכים חותמים על זה.

עברו שנים.

כשבאו עשיו ויעקב ליצחק לקבל את הברכה,

ביצעקב.

רק עשיו צעקה גדולה ומרה עד מאוד.

מה הוא צעק?

ויעקבני זה פעמיים את בכורתי לקח

ועתה לקח את ברכתי.

האמת ברורה לכל, לא יעקב לקח את הבכורה,

אלא אתה עשיו, מכרת לו אותה בקניין גמור,

בידיעה ברורה.

אתה צחקת ואמרת שהבכורה שווה לך פחות

ממעט אוכל.

אז בהתחלה צחקת,

בסוף בכית.

רבי יחזקאל אבנשטיין, זכר צדיק וקדוש לברכה,

היה אומר, ראו נא עד כמה גדול כוחו של יצר הרע.

כשהרוחה לפניך והריח נודף,

אין העולם הבא שווה בעיני הבריות כלום. זה לא רק אצל עשר,

אצל כולם.

אבל מיד כשנגמר האוכל,

צעקה גדולה ומרה מה עשיתי.

איפה אתה רואה מי חיסה ומי לא?

בחתונות.

באים,

לא שואלים, כשר, לא כשר, איזה כשרות, מה עשו, מי עשה, לא נכנסים למטבח, לא בודקים, לא כלום. אני אומר אפילו שנגיד שבחזקת כשר, נגיד אפילו,

נגיד שיש מציאות, נגיד, נגיד, רק נגיד,

רק נגיד, כי במציאות אין.

אבל נגיד,

אנשים באים, יושבים, זה תביא מזה, תביא מזה. עשווים, עשווים, אל עיתני נא.

אתה רוצה עוד?

תוריד, תוריד, צימפ, צימפו, צימפו.

עשווים, לא מעניין, אתה לא כשרות ולא בטיח ולא שווה.

על פי הדברים הללו,

באר הגאון ובאליהו מישקובסקי.

איך הלאה מכירת הבכורה?

בהרי הבכורה שווה עשרות מונים יותר מנזיד עדשים.

ולכאורה יש כאן ודאי מקח טעות.

איך הלאה?

מה זה? בכורה זה דבר שחלקו לא יסולא בפז.

ואיך מוכרים את זה בנזיד עדשים?

יש כאן מקח טעות.

אבל,

נבאר על פי מעשה.

יהודי,

עני מרוד, הלך לצדיק לבקש ברכה להצליח מעסקים.

פירך אותו.

אמר לו,

עסקה ראשונה שתזדמן בידך,

תהיה לך ברכת אלוקים בה.

גנה ותצליח.

הוא חזר לעיר שמח וטוב להם.

בטוח שעכשיו השם יעזר לו עם ברכת הצדיק.

נכנס לאכסניה לישון.

היו שם זוכרים שיכורים.

שתו, צחקו.

פתאום פנה אליו אחד מהם ואמר לו,

בואנה, יהודי,

לא רוצה לקרוא את העולם הבא שלי.

אבל לא, בטח, ודאי.

מי לא רוצה העולם הבא?

אין לך.

כך וכך.

ואקנה לי את חלקך.

עשו קניין, חתמו על שטיו,

והעולם הבא עבר ליהודי העני.

כמובן, כמובן שכל ההוללים שם מילאו את פיהם בשחוק,

שיהודי שילם כסף על נייר.

כתב לו על נייר.

חזר הסוכן לביתו,

ניסח לאשתו את הכורות אותו.

אמר לה, היום מכרתי את העולם הבא לאיזה אחד יהודי.

נתן לי כסף.

אשתו שומעת דבר כזה,

רועד את כולם, מכרת את העולם הבא שלך.

איך יכול להיות דבר כזה?

תלך מיד,

תקנה בחזרה את העולם הבא בכל מחיר.

אני לא מסכימה לחיות,

עם יהודי שאין לו עולם הבא.

חיפש את הקונה,

מצא אותו,

אמר לו, אני רוצה לקנות בחזרה את העולם הבא.

אומר לו, אין מחיר לעולם הבא.

אני לא מוכר אותו בשום מחיר.

טבע אותו לדין תורה.

מה הרב פסק?

שיעשו פשרה.

אני אמכור את העולם הבא בחזרה.

אבל במחיר גבוה מאוד.

אז הסוחר תמה ואמר, איפה הצדק והיושר? מכרתי לו בזול,

למה הוא לא יחזיר לי את זה בדיוק באותו מחיר? למה אני צריך לשלם הרבה?

אמר לו, הרב, תשמע,

נכון, אתה מכרת בזול,

כי אתה ערכת את העולם הבא שלך בפרוטות.

אז באמת, זה היה המחיר והשווי שלו.

אבל היום, כשאתה כבר יודע שהוא שווה הרבה,

אז המחיר היום הוא הרבה בהתאם למה שאתה חושב.

כשאתה אמר לו, תקנה בכל מחיר.

מבאר הקני יקר,

שכל אותן עבירות שעבר עשן באותו היום,

רמוזות בפסוק.

אז קודם כל,

רואים שאין מקח טעות.

כמה שאתה מעריך,

זה מה ששווה.

כמו שאמרנו הרבה פעמים,

שאנשים שבאמצע לימוד הגמרא הולכים לעשן סיגריה, עושים הפסקה,

אז הלימוד תורה הוא פחות משווי של סיגריה.

כי סיגריה זה יותר חשוב.

ולכן מפסיקים בשביל זה.

אז איך נמדד הערך של התורה?

לפי מה שאתה מעריך אותו.

וכך בכל המצוות, וכך בתפילות, וכך בברכות, וכך בכל.

אז הכלי יקר אומר שכל חמש העבירות הן בפסוק אחד.

ויוכל,

וישת,

ויקום,

וילך,

ויבז עשיו את הבכורה. פה יש את חמש העבירות.

איך?

ויוכל,

ולמד שהוא בעל נערה מאורסה,

כי התורה מכנה גילוי עריות בלשון אכילה,

שנאמר כי ראין לו ויאכל לחם.

יתרו,

כששמע שהיה מישהו שהציל, איש מצרי, הציל את הבנות שלו

מידי הרוחים,

אז הוא אמר להם הזדמנות,

שיתחתן עם אחד מכם, אני תקוע אתכם כבר הרבה זמן.

כי ראינו ויאכל להם.

אחד מכם, יאללה, התחתן.

אז רואים שעניין אכילה זה לשון נקייה שהתורה משתמשת,

אז זה מרומז במילה ויוכל.

זה שבעל נערה מאורסה.

אחר כך כתוב וישת.

וישת.

זה רמז שהוא הרג את נמרוד.

התורה קוראה לשפיכות דמים בלשון שתייה.

איפה זה כתוב?

ודם חלני משתה.

זאת אומרת, הריגה ורציחה והכל,

זה נאמר בלשון שתייה.

ויקום.

ויקום זה מרמז שעסתיו כפר בעיקר.

למה?

כי מה זה לשון כפירה?

איפה מצינו?

וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ.

וקם זה לשון כפירה.

אחר כך וילך.

זה מרמז שכפר בתחיית המתים.

שנאמר, הנה אנוכי הולך למות.

למות ולא לקום.

אז זה וילך.

וימז עשיו את הבכורה, זה במפורש כתוב.

ארבע עבירות חמורות, רצח, ואונס,

וכפירה והכל,

ברמז.

אבל וימז את הבכורה,

זה כתוב במפורש.

למה?

מי שמבזה את הבכורה הוא יותר גרוע מרוצח ואנס?

מבאר רבנו בחייה

שלבוז את הבכורה זה עבירה חמורה יותר מכל השאר.

רשע מרושע.

איך תהיין למכור את כל העולם הבא שלך בשביל מעט עדשים?

בשביל הנאה קטנה כל כך?

כלל ידוע בש״ס.

כל המזלזל בדבר לא ייהנה ממנו לעולם.

כמו שאמר שלמה המלך במשנה,

בז לדבר,

יהיה חבל.

יחבל לו

בז לדבר,

יחבל לו.

כיוון שהוא ביזה את הבכורה וזלזל בה, וזלזל בעולם הבא,

לא יוכל ליהנות מזה.

כעין זה היה אצל דוד מלכנו,

באחרית הימים נאמר עליו ויכסוהו בבגדים ולא יהיה חם לו.

זאת אומרת, מכסים אותו בשמיכות, בבגדים, ולא מצליחים לחמם אותו.

למה?

כיוון שהוא כרת את כנף מחילו של שאול,

וזה נחשב זלזול בבגד.

לכן הוא לא יכול שוב ליהנות ממנו.

איזה זלזול.

הוא רצה להוכיח לשאול כמה חייו של שאול חשובים אצלו.

כמה הוא מעריך אותו.

כמה הוא לא רודף אותו ולא רוצה לפגוע בו.

כשהוא מגיע אליו לתוך המערה, כשהוא מוקף

בשומרים

והוא גוזר חתיכה מהמחיל בשביל להוכיח לו אחר כך מהגבעה למעלה.

אתה רואה מה יש לי ביד? תסתכל במחיל שלך, מי חתך את זה?

אני.

הייתי לידך, יכולתי לנעוץ את החרב ולגמור את הסיפור שאתה רודף אחריי חינם.

ולא עשיתי זאת.

ושאול אומר, אתה צדיק ממני, מזה ופה ושם. נו, אז מה הוא עשה?

הוא התכוון לזלזל? לא, אבל יש בזה זלזול.

חתכת את ה...

לא היה אז פלאפון לצלם שהוא היה לידו וזה.

מה הוא יעשה?

אולי היה יכול לקחת שם איזה דבר שהיה לידו, אולי את החרב שלו, אולי משהו אחר.

והוא החליט לגזור את הבגד. אה, אתה גזר את הבגד, אתה מזלזל בבגד.

וואי וואי וואי.

שנים.

דררררר וואי ויחסו בבגדים, אלוהי, חם לו.

פעם הרגשתם רעידות מתחת שאתם לא יכולים להשתלט בגוף כשאנוכם הוא עושה מה שהוא רוצה?

אה? ככה הוא חי. אתם יודעים מה זה?

כל זה בגלל חתיכה קטנה, לא תגיד שהלחם מעיל לגמרי. זה קצה, משהו קטן.

בז לדבר

כבר יחווה ללא.

לכן חכמים אמרו, אל תהי פס לכל דבר.

אל תהי פס לכל דבר.

ודוגמה יש לנו בשולחן ערוך.

אורח חיים סימן כה פה,

המזלזל בפירורי לחם קשה לעניות.

אדם אוכל, ונפלו פירורים תחת לשולחן, ואחר כך הוא דורס אותם ברגליו.

לא, לא, לא, מותק, אל תזוז.

תביא מתעתע,

ותביא יעה,

ותאסוף את הכול,

ולא לדרוך.

קשה לעניות, מה אתה מזלזל? השם נותן לך מזון, לחם, הכול.

אתה מפורר הכול, דורך,

מה זה?

מי שמזלזל במזון,

אין הקדוש ברוך הוא נותן לו מזון.

וכן אמרו בגמרא במסכת תענית כד,

כשראה רבי יהודה אנשים המשחקים בלחם ומזלזלים בו,

נתן עיניו

ונהיה רעב בעולם.

תראה מה זה כאב

של צדיק,

שהוא רואה איזה עוול בעולם,

משהו כמה יכול להשפיע על כל העולם.

במבט שלו.

סוף דבר על הזלזול,

על מה שכתוב, ויהי בזעשיו,

קיבל עונש החמור ביותר, שאם אין בכורה אין גן עדן.

כשיש בן כזה בזוי,

לא רצתה רבקה כזה בן.

לכן היא אמרה, אם כן, למה זה אנוכי?

הבן ישחי הקדוש באדרת אליהו אומר,

שואל את רבקה, לשם מה התפללתי?

עשרים שנה,

יצחק ורבקה לא מביאים בן.

אז ברור שמישהו עקר.

חשבה רבקה,

ודאי שיצחק הוא העקר.

כי אם היא עקרה,

כיצד ייתכן שהשם עשה לה נס,

שמע את התפילות,

והיפך את הטבע בשבילה,

וכל זה בשביל אבי בן רשע?

זה לא יכול להיות.

לכן היא סברה יצחק עקר,

ושמע השם תפילתו,

והביא לו בדרך נס בן צדיק את יעקב,

ואילו היא

אינה עקרה,

ובאמת בדרך הטבע היא הולידה בן רשע עשר.

אז היא שאלה אז לשם מה התפללתי?

הרי בסופו של דבר יצא ממנה בדרך הטבע,

מזרע בתואל הרשע, עזב,

כי היא הבת של בתואל.

אז היא יכולה להוליד מזרעו.

מה יצר רשע? אז היא שואלת אז למה זה אנוכי? בשביל מה התפללתי?

ענו לה מן השמיים בנבואה הטועה,

שני גויים בבטנך,

שניהם באו בדרך נס,

ודווקא את העקרה.

כתוב ביעתר יצחק לאדוני כי עקרה היא.

רבקה עקרה, לא יצחק.

אף על פי כן,

הנס לא היה לבטלה.

יש צורך גדול בלידתו של עשיו,

כמו שלמדנו בדברים אחרים,

כדי שיפרנס את יעקב,

ובשביל שיתגיירו ממנו הגרים המפורסמים בעולם,

שמעיה ואבטליון, רבי עקיבא, רבי מאיר, אם כולו סגר ועוד.

אבל רבקה אימנו לא רצתה בן צדיק

ובן רשע.

מה הראיה לכך?

במסכת ברכות יוד מבואר שחזקיהו המלך חלה ונטה למות.

בא אליו ישעיה הנביא ואמר לו, אף על פי שאתה צדיק,

בזכותך כל ישראל יודעים את כל התורה כולה,

ונעשה לך נס, והשם הרג את סנחרין עם 370 מיליון חיילים,

עם כל הזכויות האלה, ואתה ראוי להיות משיח.

מת אתה,

ולא תחיה, לא בעולם הזה.

זה, ולא לעולם הבא. וואי וואי וואי. למה?

למה?

כיוון שלא עסקת בפעייה ורבייה.

לא התחתנת ולא הבאת ילדים.

אמר לו חזקיה, לא הבאתי כי ראיתי ברוח הקודש, יהיו לי בנים רשעים.

אמר לו ישעיה הנביא,

למרות זאת,

לא אתה צריך לחשב חשבונות.

אתה צריך לעשות מה שמוטל עליך.

פרו ורבו ומילאו את הארץ.

והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו.

ועל כן מת אתה ולא תחיה.

כבר נגזרה גזירה.

וואי וואי.

חדיג כזה גדול.

ראוי להיות משיח, להושיע את כל העולם.

לתקן עולם במלכות שדי.

אומרים לו בגלל מצווה

שאתה לא קיימת.

אמר לו חזקיה המלך, כלה נבואתך בן אמוץ וצא.

כך מקובלני מבית אבי הבא.

אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש ונרחמים.

מייסב פניו אל הקיר,

התפלל מקירות ליבו, הוסיפו לו 15 שנים.

שנאמר,

לא אמות,

כי אחיה.

לא אמות בעולם הזה,

כי אחיה לעולם הבא. ואספר מעשיה.

ואספר מעשיה,

אני אספר את המעשים של ה-15 שנה שהוסיפו לי.

מעשי יא, יא זה 15. אהי ואהי ואהי ואהי ואהי ואהי.

וחזקיה המלך נשא את ביתו של ישעיה הנביא לישעיה.

ונולדו לו ארבעה בנים.

מנשה ועמון,

רשעים גדולים,

וצדקיהו ויושיעיהו צדיקים גדולים.

מה למדנו?

אף על פי שיצאו מחזקיה שני צדיקים ושני רשעים,

הוא בכל זאת העדיף לא להוליד בכלל גם לו את הצדיקים,

ובלבד שלא להוליד.

זאת אומרת אם יש בן צדיק ובן רשע

עדיף שלא יהיה כלום

ככה החליט

חזקיה המלך

משום כך מבאר הגאון הגריז

אמרה רבקה

למה זה אנוכי עדיף לי לא ללדת בכלל אם יצא ממני בן רשע

הדברים מגיעים עד כדי כך שהמדרש רבא ס.ג. מבואר

מדוע חי יצחק יותר שנים מאברהם אביו

אברהם חי מאה שבעים וחמש ויצחק מאה שמונים

כל זה כדי שאברהם לא יראה את הנכד עשה ויוצא לתרבות רעה

יוצא ששווה להפסיד חמש שנים של אברהם אבינו

שהוא משנה את העולמות כולם כל יום

בלבד לא לחוות צער של בן רשם

ואמרו חכמים זיכרונו לך קשה תרבות רעה של אדם

בתוך ביתו

ממלחמת גוג ומגוג

נהיה בבא מלחמת גוג ומגוג מתים מיליונים אטומים פצצות בלאגן

ולגדל ילד רשע בבית יותר קשה ממלחמת גוג ומגוג

עכשיו הייתה מלחמה

אז היה כן זעקות וזה טוב נכנסים יוצאים יום כן יום לא ככה זה פה שם

אבל תרבות רעה בתוך הבית מטריף אותם מהבוקר עד הערב ורק שמועות רעות ורק היזקים ורק צרות ורק צעקות ומתעלל בילדים ועושה ככה ושמועות רעות עליו וכולם מדברים מאיפה שאתה הולך כולם מסתכלים עליך איזה בן יש לך וואי וואי וואי וואי וואי זה התקפות בלי סוף

לכן מחדד הגאון מווילנא

וגם מקשה על הפסוק בן חכם

ישמח אב

ובן כסיל תוגת אמו

משנה פרק יו

למה כשהבן הוא חכם משמח את האב

וכשהוא כסיל התוגה שורה דווקא על אמו

אבא גאון מווילנא.

הבן חכם

מראה את החוכמה בבית המדרש, איפה שנמצא האבא.

לכן בן חכם ישמח אב.

אבל לעומת זה בן כסיל, איפה הוא נמצא?

בבית.

במקום שהאימא נמצאת הוא מכלה את זמנו.

ולכן הוא תוגת אמו.

לפי זה מתבקש הדבר שדווקא רבקה, האימא,

היא שתגיד למה זה אנוכי?

אני צריכה רשע שיהיה לי תוגה?

מה אני צריכה את זה?

שכן רבקה אינה רוצה בן כסיל כזה,

כסיל עשיו כזה שמבזה את המכורה ומוכר את העולם הבא תמורת פרוטות.

איזה.

טמבר כזה.

בשביל פרוטות ואיבס נעשה את הבכורה זה לא יאומן כסיפה.

לכן דווקא לא רוצה.

אם כן, למה זה אנוכי?

ועדיין נותרת קושיית המהרל.

כיצד ייתכן

בכלל למכור את הבכורה?

וכי כהן יכול למכור כהונה למי שירבה במחיר?

באמת אפשר למכור בכורה?

למה?

בכורה שונה מכהונה.

כהונה זה מתנה מהקדוש ברוך הוא.

בתורה זיכתה את המתנה הזו לכהן,

לכן הוא לא יכול למכור את הכהונה.

אבל הבכור זכה לבכורה לעבוד בבית המקדש

משום הכבוד.

בגלל שהוא בכור.

קדש לי כל בכור.

את זה מכר עשיו. את הכבוד להיות הגדול.

אותו דבר כהן.

כהן יכול לוותר על הכבוד.

כהן יכול לוותר על ראשון ולתת למישהו אחר.

אבל את הכהונה הוא לא יכול למכור.

את הכבוד שיש לו מהכהונה הוא יכול לוותר.

אבל על עצם זה שהוא כהן לא.

ויעירו הדברים.

מאחר שעשיו ביזה את הבכורה.

מידה כנגד

במידה גם כבודו שלא פרח ממנו.

מאחר שהוא מחר על כבודו,

נמצא עכשיו שהבן החכם,

יעקב אבינו, ישמח אב.

והוא זוכה לכבוד

להמשיך את השושלת המפוארה של כלל עם ישראל,

ואת עשיו אנחנו רואים.

היום קוראים לו למשל ביידן,

שיש לו בן פושע גדול,

סמים ומעשים מגונים וכל מיני דברים,

והשקרן הזה אמר שהוא לא יחון אותו, בתור נשיא יש לו זכות לחון כל מי שהוא רוצה,

בהרבה רעיונות הוא אמר שהוא לא יחון אותו,

ועכשיו האדם הסנילי הזה, ביידן,

החליט לחון אותו.

והוא כרגע שוקע לאט לאט בדיכאון בגלל שמרום פסגת העולם,

השליט העולמי בממלכה הגדולה,

נזרק

על ידי חבריו הדמוקרטים,

ואובמבה מכר אותו ושם את קמלה שקמלה,

והדמוקרטים גורשו מהסנאט והקונגרס,

אז לכן הוא מגלה מה זה עשיו,

ואיך עשיו משקר לכל האומה האמריקאית.

הוא אמר שהוא לא יחון את הבן שלו,

כי כולם צריכים להיות שווים מול החוק.

אבל כמו בישראל, כבר רציתי קלטת מזמן,

כולם שווים.

יש שווים יותר ויש שווים פחות.

אהה כל יום נוחה, והכל ישר במכוחה,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כאשר.

אהה כל יום נוחה, והכל ישר במכוחה,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כאשר.

הכל ידוך, הכל יישר ויחוכך,

והכל, הכל, הכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

הכל ידוך,

הכל יישר ויחוכך,

והכל, הכל ידו יברמונך, אין קדוש כשם.

תתקו למצוות.