מלכות יון - חלק א'
תאריך פרסום: 28.12.2024, שעה: 17:51
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
מאור גוזי בן
משה
השם ישלח לו רפואה שלמה מאוצר מתנות חינם
ויסיר את המחלה ממנו ויעביר אותה לאסד
נשיא סוריה לשעבר
אמנון בן שלמה מדעי
השם יניחנו בגן עדן בכלל מתי עמו ישראל
בלחש
אמן אמן אמן
בלחש
אמן
לעילוי נשמת
עליק בן יעקב, משה בן מוטה, לאה בת ריבה, בוריס בן מריה
תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים אמן
מלכות יוון
מפני מה זכו יוון למלוכה?
כתוב בתנא דווה אליהו
לא גלגל הקדוש ברוך הוא
והביא מלכות יוון בעולם
אלא בשכרו של יפת
שכיסה את ערוות אביו
בפירש
הישועות יעקב
על ידי שגילה חם
אחיו
את ערוות אביו
נתקלל בבנו הרביעי כנען
במידה זו
נתברך יפת
על ידי שכיסה את אביו
בבנו הרביעי יוון
שנאמר בבני יפת
גומר ומגוג מדי ויוון
במה הוא נתברך? שימלוך על כל העולם
דרשו חכמים זיכרונם לברכה
את הפסוק וכל ה...
אשר יעשה יצליח זה יפת
פירש רש״י
שהצליח במלכות יותר מכולם,
דכתיב
יפת אלוהים ליפת.
ועוד אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
בזכות מעשה זה זכה יפת לקבורה.
אמר הקדוש ברוך הוא
אתה כיסית ערוות אביך?
חייך שאני פורע לך?
ביום ההוא אתן לגוג מקום
מקום שם קבר בישראל,
גיא העוברים כדמת הים,
וחוסמת היא את העוברים,
וקברו שם את גוג ואת כל המונו,
וקראו גיא המון גוג.
עוד כתוב במדרש
ויאמר
ברוך השם אלוהי שם
אמר רש׳ לקיש
אף מיפת עמדו באהולי שם.
פירש העץ יוסף
זכה יפת שזרעיותיו נתגיירו
ובאו באהולי שם,
וכן פירש את תרגום.
ועוד אמרו
יפת אלוהים לי יפת
זה כורש
שהוא גוזר שיבנה את בית המקדש.
ופירש העץ יוסף
נתברך יפת שכורש שיצא מזרעו
יתרחב ליבו ויתנדב לבנות את בית המקדש.
בר קפרה אמר
ברכו שיהיו דברי תורה נאמרים בלשונו של יפת
בתוך העולה שם.
רבי יהודה אמר
מכאן לתרגום מן התורה.
פירוש מצינו שהתורה דיברה בלשון יפת
שהרי תיבת יפת
הוא תרגום.
מה התרגום? תרגום של ירחיב.
בלשונם של יפת
זאת אומרת הלשון יפת
זה לשון תרגום שמשמעותו ירחיב
אלוהים ליפת.
כשמתבוננים בדברי ריבותינו אלה שואבים לימוד וחיזוק עצום.
מה היה המעשה של יפת
שכל כך נתברך?
כתוב וייקח שם מייפת את השיא
מהו וייקח?
זה לשון יחיד.
אמר רבי יוחנן,
שם
התחיל במצווה תחילה.
בא יפת
ונשמע לו.
ונתנו ידיהם על פניהם
והיו מהלכים לאחוריהם.
ונהגו בו כבוד
כמורא האב על הבן.
זאת אומרת,
לא יסתכלו בגילוי של אביהם.
וכן פירש רשי
ויקח שם ויפת
אין כתיב
אלא ויקחו.
אין כתיב ויקחו אלא ויקח.
לימד על שם שנתאמץ במצווה יותר מיפת.
הנציב כתב חידוש נפלא.
רשי פירש
בשם חכמים זיכרונם לברכה.
ששם התאמץ במצווה יותר מיפת.
לא התבאר לנו סיבת ההתאמצות היתרה.
במה ניכרת ההתאמצות?
אבל נראה ששניהם לקחו את הסמלה משום שלא היה אפשר לכסותו בכבוד
אם לא שיעשו שניהם.
אמנם אם הייתה אפשרות לעשות ביחיד
לא היו עושים שניהם
אלא שהם לבדו.
לכן כתוב ויקח שם.
מתחילה ניסה שם בעצמו לקחת
אולי אוכל לכסות לבד.
כשראה שאין באפשרותו לכסות יפה
הצטרף יפת גם כן,
כדברי רבי יוחנן.
ולא משום שההרגש של שם היה חזק יותר.
אלא משום ששם
היה הרגשו משום מצווה.
הכלל במצוות שטוב לעסוק בעצמו יותר מבשלוחו.
אז לכן שם נזדרז בזה.
מה שאין כן יפת
שהרגשו היה מצד שכל אנושי
שלא יהיה האב מוטל בביזיון.
על כן אין שום שכל אנושי נותן לעשות בעצמו.
ומה לנו אם על ידי עצמו,
על ידי האחר.
זאת אומרת,
השכל האנושי לא מחייב לעשות מצווה כמו שאנחנו עושים מצווה,
מצווה בו יותר מבשלוחו.
השכל האנושי צריך לעשות.
מה שצריך לעשות עם שני אנשים, חמישה אנשים, הכל.
זה לא משנה.
אבל זה שכל אנושי.
יש שכל של מצווה.
השם עשה מההתחלה לבד וראה שלא יכול לכסות יפה.
יפת ראה בשכל האנושי שצריך לכסות.
בין באחד, בין בשתיים, בין בשלכן הוא הצטרף ועשה.
הרי לנו שמעשיהו של יפת לא היה כלל לשם מצווה,
אלא מצד ההרגש, שאבי מוטל בביזיון.
אם היה שם מסתדר לבד,
היה לו יותר טוב.
אבל אולי ששם היה קורא לו לעזרה,
לא היה ניגש כלל.
אף על פי כן, כיוון שסוף סוף הוא כיסה את אביו,
זכה לשכר עצום.
מה השכר?
שהבן הרביעי שלו ימלוך על כל העולם.
דבר שני,
שמלכותו תצליח ביותר.
דבר שלישי,
קבורה לכל עמו אחר מלחמת גוג ומגוג.
דבר רביעי,
בניו מתגיירים ובאים באוהלי שם וזוכים לברכה.
דבר חמישי,
בזכותו נבנה בית שני על ידי כורש מיוצאי החלציו.
דבר שישי,
דברי תורה נאמרים בלשונו.
כמה זכויות עצומות.
על מעשה כזה פעוט ללמדך שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר של כל ברייה.
מעין זה מצידו אצל עוג מלך הבשן,
משה רבנו,
עם כל גדלותו העצומה,
מתיירא להילחם איתו.
שנאמר ויאמר אדוני אל משה אל תירא אותו.
פירש רשי,
משה היה מתיירא להילחם איתו, שמא תעמוד לו זכותו.
איזה זכות?
שנים רבות קודם לכן עוג
בא לאברהם
ואמר לו שנשבע לוט בין אחיו.
בכוונתו לא הייתה למצווה.
אדרבה הייתה לו כוונה רעה.
שילך אברהם וייהרג במלחמה,
ואז הוא יישא את שרה היפהפייה.
עם כל זה,
מחמת מעשה זה חשש משה שמא תעמוד לו זכותו,
כי אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר של כל בריאה.
ולא זו בלבד,
אלא אמרו חכמים זיכרונם לברכה,
הוא זכה עוג בזכות המעשה הזה וחי למעלה משמונה מאות שנה.
הרי לנו שזכה עוג למלכות
מאות שנים,
מה שלא מצינו חן בכל הדורות.
כל זה על מעשה פעוט
שלא כבן למצווה,
אלא בכוונה הפוכה,
אבל יצא מזה שאברהם הציל את לוט.
מלוט כידוע יצא דוד המלך,
המשיח בסוף.
מכאן לומדים מה ערכם הרב העצום של המצוות.
אם על מעשים פעוטים כאלה
משלם הקדוש ברוך הוא שכר עצום,
אם כן כמה ישלם הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא על מעשים שנעשו בהתאמצות ובזריזות.
לכן כדאי לו לאדם להתבונן בדברים האלה בזמן שיש בידו אפשרות לקיים מצוות,
ולא לחכות לזמן שההתבוננות תביא אותו כבר לצער נורא.
מה הערך של מצווה בודדת?
מסופר על הגאון רבי בריש מחותנו של הפני יהושע.
בעיירה היה קצב בעל עבירה.
ליבו גס בתורה, במצוות בייסורים.
אבל מצווה אחת היה מקפיד,
נטילת ידיים.
בערב חג השבועות
עמד הקצב לקבל בהמה שנשחטה,
לנתח ולמכור אותה לכבוד החג.
והתגלתה טרפה.
לא ניתן לאוכלה.
בהסכמת הרב נסע הקצב
בלווייד משגיח כשרות
לכפר שהיה ממוקם במרחק מה מהעיירה,
להשיג בשר כשר לחג הקרב ובא.
יצאו לדרך מהעגלה.
בשעת ערב נתקף הקצב ברעב.
רצה לאכול את הכריך שהביא עימו,
אך מים אין.
החליט לנטות מן הדרך לכיוון היער,
שם מצויים מקווה מים שבהם יוכל ליטול את ידיו.
משגיח הכשרות
התחנן אליו שלא יהין ללכת אל תוך היער בשעה כזו ששוהים שם שודדים,
הידועים באכזריותם.
הקצב לא שט לדבריו.
משגיח הכשרות המתין משולי הדרך,
ובשעה שהקצב פסע אל תוך היער,
השמש נעלמה זה מכבר,
בעקבותיו גם נעלמו.
לפתע נשמעה צעקה מקווה.
פיאת דם מתוך היער והקצב לא שם.
זעזוע רבי קאי את משגיח הכשרות
בלב קודר עלה על הסוס והמשיך אל הכפר לבדו.
עין שאחר הודיע לתושבים את אשר קרה לו.
קבוצה גדולה יצאו לחפש את הגופה
ומצאו את גופת הקצב וההרוג.
נטלוהו וכברו בקבר ישראל.
והנה, בליל חג השבועות
ועת אשר עסק רבי בריש בלימודו,
התקשה בהבנת התוספות.
לפתע הוא הבחין בקצב,
עומד לנגדו.
הרב לא ידע שהקצב נרצח והובא לכפורה בכפר אחר.
שאל אותו הרב לרצונו,
אמר לו, שאלה יש לי.
הרב הכיר את הקצב, ידע איזה מזג רע היה לו.
ביקש ממנו לסור ממנו בבקשה ולא להפריע בשעת הלימוד.
אמר הקצב, כבוד הרב,
אני נשלחתי אליך מבית דין של מעלה.
הרב לא האמין לדבריו.
אבל הקצב התעקש.
אמר לו הרב, בזאת תיבחן.
אני מתקשה בהבנת דברי התוספות.
תחזור למקום שממנו אתה טוען שהגעת אליי.
תשאל אותם
מה הפירוש לתוספות,
אחר כך תשוב אליי.
להפתעתו המרובה של הרב,
הקצב חזר אליו כעבור רגע קט
עם פירוש נפלא להבנת התוספות.
ואז האמין לו כי דברי אמת בפיהו
ונתן לו לשאול את שאלתו.
סיפר הקצב,
הגעתי לשמיים,
ביקשו מלאכי יושר לדון
כיהודי
שמסר נפשו על קידוש השם,
כי הוא נהרג בגלל שביקש לקיים מצוות נטילת ידיים.
מצד שני,
המקטרגים טענו שהוא סיכן את נפשו לשווא,
והיה עליו להימנע מהאכילה.
והדבר היה בספק,
ולא הוכרע מה דינו.
והחליטו שאני ארד לשאול אותך,
רבי בריש,
שתכריע בנדון.
רבי בריש הכריע שהיה בכך משום קידוש השם.
עלה הקצב אל בית דין של מ...
אמר להם את ההכרעה והביאוו לגן עדן.
את המעשה הזה סיפר הגאון הרב אונגר, זכר צדיק וברכה רבה של קהילת חוג חתם סופר,
ששמע מדודו הרב ראובן ברגר,
זיכרונו לברכה,
שרכש בדמים מרובים
את הגמרא שלמד הגאון רבי ברי שנעל,
ובו הייתה הערה אחת ביחידה,
ביאור על התוספות, שמעתי מן ההרוג.
ואחר כך הוא כתב את כל הסיפור
על הגמרא שלו שהוא למד באותה עת.
הרי לנו מה חשיבותה של מצווה אחת,
אפילו אם היא מדרבנן,
וכמה יכולה היא להועיל אפילו לאדם הרחוק ביותר.
הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ', זכר צדיק וברכה, סיפר למרן הרב שך,
זכר צדיק וברכה, סיפור מופלא
על הגאון רבי דוד טבל ממינסק, בעל הנחלת דוד,
בו רואים ערך של מצווה אחת בודדת.
הגאון רבי דוד טבל
היה רב בעיירה קטנה שחיו שם יהודים בדחקות.
ולא היה בכוחם להחזיק את הרב ברווח.
פעמים לא היה בביתו של הרב לחם לאכול בכסף להוצאות שבת.
פעם באו לפניו שני סוחרים לדון
בעסקי מסחרם,
ולאחר שהכריע בניהם
לשביעות רצונם,
אמר להם, שמעו נא,
אין יודעים אתם כי מעולם לא פניתי אליכם בבקשה אישית.
תמיד קיבלתי מכם
רק דמי
אולם חייב אני לחרוג ממנהגי.
ארסתי את הבת שלי בשעה טובה,
התחייבתי בנדוניה,
ואין בידי פרוטה לפורטה.
לכן אני פונה אליכם ובקש עזרתכם.
תאפשרו לי לעשייה.
אמרו לו, לא נכחד מרבנו,
נותנים לנו את כסף המעשר מרווחנו לצורכי צדקה קבועים
על ידי הרב של קהילתנו.
ואילו לרבנו חייבים לדאוג בבני קהילתו.
אמר להם, שמעו ואספר לכם מעשה שהיה.
פעם נפטר עשיר אחד בדמי המים.
הותיר אחריו ירושה גדולה.
מלבד הירושה הכספית,
השאיר אחריו זוג תפילין יקרות ומודרות מאוד,
שנכתבו על ידי סופר ירא שמיים,
מדקדק נפלא בהלכות ולא אוכל נבלות וטרפות.
הסופר גם היה מקובל גדול,
וכתב אותם בקדושה ובטהרה בכל הייחודים והכוונות.
מלבד הירושה הגדולה שהוא הותיר,
התפילין כשלעצמן שוות הון עתק.
באו הבנים לחלוק בירושה,
והחל ביניהם ויכוח מה שווי התפילין.
כל אחד ביקש לזכות בהן.
ומוכן לוותר על חלקו בירושה.
העלו האחים במחירם של התפילין,
ולא השתוו.
אמרו,
מה לנו לריב?
נמכור אותם,
ונחלק בינינו בתמורתם.
הסכימו לכך כולם.
בינתיים יישארו התפילין ברשותם.
היה להם אח קטן שעמד להגיע למצוות.
במקום לקנות לו תפילין, החליטו שבינתיים יניח
האח היתום את התפילין היקרות והמיוחסות.
התחיל הנער להניח את התפילין,
והם נשארו כבר ברשותו.
גדל והיה לאיש,
נעשה לסוחר גדול,
והקפיד להניח אך ורק את התפילין היקרות הללו,
ולכל מסעותיו
בענייני המסחר נטל אותן עמו,
ושמר עליהם מכל משמר.
פעם,
בעיצומו של חורף,
הוא צריך לסובב בכמה כפרים לרגל מסחרו,
התאחסן בפונדק דרכים,
והנה,
באחד הכפרים התחוללה סופת שלגים,
ולא היה ביכולתו לחזור אל הפונדק.
בלן בביתו של גוי.
בבוקר ביקש תפילין להניחם,
הפנה אותו הגוי לביתו של יהודי יחיד בכפר,
הגיע לשם, ביקש להניח את התפילין שלו.
נתן לו היהודי זוג תפילין ישנות עתיקות ודהויות,
מי יודע מי כתבן.
בלית ברירה הניח וחשב בליבו.
כשישוב לפונדק, הניח את התפילין שלו.
אבל הוא נמשך מעסקיו כל אותו יום,
ולא שב אל הפונדק אלא באישון ליל.
הייתה זו הפעם היחידה שלא הניח את התפילין המהודרות.
כל ימיו נקפו.
כל ימיו נקפו ליבו בדבר זה.
עברו שנים.
האיש נפטר.
נקרא להתייצב בבית דין של מעלה.
ניתן דין וחשבון על כל מפעליו.
הספרים נפתחו, המעשים נזכרו,
והכריזו עליו קרקבתא דלא מנח תפילה.
אדם שלא הניח תפילין מעולם.
אותן תפילין שהניח כל חייו בחזקת מהודרות וקדושות,
היו למעשה פסולות.
ונפסק שירד לגיהינום לעולם בעד.
שהרי בגמרא בראש השנה י'זן אמרו שכל יורדי הגיהינום עולים
חוץ מפושעי ישראל בגופן,
דהיינו מי שלא הניח תפילין
שהגיהינום קלה והם אינם קלים.
נבעט היהודי ונחרד.
לפתע הופיע המלאך וזעק, הרפו ממנו.
הרי פעם אחת הוא היה בכפר
והניח תפילין כשרות.
ומה התברר?
שדווקא אותה פעם בודדת
שהוא לא החשיב אותה,
היא-היא שהצילה אותו מגזר הדין הנורא.
סיים רבי דוד טבל את סיפורו ואמר לאורחיו,
הן אמת,
אתם נותנים כל ימיכם כספים למטרות קבועות,
ואתם סמוכים ובטוחים
שאלו מטרות צודקות ונחוצות,
אך מי יודע,
ייתכן שדווקא נתינתכם זו,
שתיתנו לי עתה להשיא את ביתי,
תציל אתכם יותר מכל הנתינות.
אף אחד לא יודע בסוף
מה יעמוד לו ביום הדין.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה
על הפסוק ואת הארנבת
בזויוון
כי מעלת גרה היא
יש לה סימן טהרה אחת בפה
שהיא מקלסת לקדוש ברוך הוא.
אלכסנדר מוקדון
כתבי חמי לרבי שמעון הצדיק.
כשהיה רואה את רבי שמעון הצדיק,
היה אומר ברוך אדוני אלוהי שמעון הצדיק.
ואת הארנבת זו יבן,
כי מעלת גרה שמגדלת הצדיקים.
כאשר ראה אלכסנדר את שמעון הצדיק קם מפניו,
שאלו
המינים
מפני יהודי אתה קם,
אמר להם, בשעה שאני יוצא למלחמה דמותו אני רואה ונוצח.
ראשית מלכות יוון הייתה על ידי אלכסנדר מוקדון שכבש מדינות רבות.
בתקופתו היה שלום בינו לבין העם היהודי והייתה להם הערכה לתורת ישראל.
וזאת, מתוך שהעריך את שיבעון הצדיק,
שבזכותו ניצח בכל המלחמות.
לאחר מותו נחלקה ממלכתו בין שרי צבאותיו לארבעה חלקים.
אחד משל על מצרים,
השני על פרס,
השלישי על סוריה והרביעי על יוון.
ראשי השלטון וראשי הצבא היו היוונים,
ולכן נקראו בשם מלכות יוון.
אחד המלכים מבית תלמי,
שמשל על מצרים,
ביקש שיתרגמו לו את התורה ליוונית.
ועשה זאת מתוך כבוד גדול לתורה הקדושה ולעם ישראל.
מדגיש המדרש,
אבל הגם שיש בו סימן טהרה בפיו,
תמה הוא ושקץ תשקצנו,
כמו הארנבת,
שיש בה סימן טהרה אחד וטמעה היא.
ואכן, תרגום התורה ליוונית
אומנם תרם לבני שאר האומות,
אולם לעם ישראל הדבר גרם נזק גדול.
בדרך זה חדרה תרבות יוון לתוך עם הקודש והתפשטה בקרב העם,
עד כדי כך שנמשכו הרבה אחריהם ונהיו מתייוונים,
ומאבקם נמשך זמן רב,
עד שלבסוף גזרו ריבותינו זיכרונם לברכה ואמרו,
ארור האיש אשר ילמד את בנו חכמה יוונית.
וריבותינו זיכרונם לברכה ברוח קודשם,
ראו זאת והבינו את ההשלכות
שיגרום התרגום.
והיה דבר קשה בעיניהם כמו יום שעשו בו את העגל.
כמובן בחכמים במסכת סופרים.
מעשה בחמישה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה ליוונית
והיה אותו יום קשה לישראל כיום שעשו בו ישראל את העגל
שלא הייתה התורה יכולה לתרגם כל צורכה.
ובתוספות למגילת תענית כתוב
באילו ימים שמתענים בהם מן התורה
בכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב.
בשמונה בטבת
נכתבה התורה היוונית בימי תלמי המלך
והחושך בא לעולם
שלושה ימים.
בספר חשמונאים
מסופר כיצד נגרמה ההידרדרות בקרב עמנו
והיה בעת ההיא ויצאו הנשים בני וליעל מקרב ישראל
וידיחו את עם הארץ לאמר הבה נחרטה ברית את הגויים אשר סביבותינו
כי מאז אשר סרנו מאחריהם מצאנו צרות רבות ורעות.
וייטב הדבר בעיני העם וישלחו מלאכים אל המלך
ויצאו המלך בידם ללכת בדרכי הגויים ובחוקותיהם
ויקימו בית משחק בירושלים כמשפט הגויים
ולא מלו עוד את בניהם
ויעזבו את ברית הקודש ללכת בחוקותם
ויתמכרו לעשות הרע בעיני השם.
ועוד ממשיך שם
ויכתוב המלך אנטיוחס
אל כל מדינות מלכותו לאמור
אך תורה אחת וחוקה אחת לכל יושבי ארצנו
ויעזבו כל עמי הארץ את חוקותיהם
ויעשו כאשר ציווה אותם המלך
וייאותו גם רבים מבני ישראל
ויזבחו לאלילים
ויחללו את השבת
וישלח המלך ספרים ביד ארצים אל ירושלים ולכל ערי יהודה
ויצווהם ללכת בדרכי גויי הארץ
לבלתי הקריב עוד עולה ומנחה בקודש
ובלתי יסך נסך לאדוני ולהפר את השבתות והמועדים
לחלל את המקדש ואת הכהנים ולהקים במות ובתים לאלילים
ולהקריב בשר חזיר וכל בהמה טמאה
ויצווים לבלתי הימול להם כל זכר
ולשקץ את נפשותם בכל דבר פיגול
לעבירם מחוקות אלוהים ולשנות את דרכם
וכל איש אשר ימרא את פי המלך
מות יומת
וכן אמר רבי צדוק הכהן מלובלין זכר צדיק וקדוש לברכה
חוכמת יוון היא שיא החוכמות שבעולם
וכוח טומאת יוון החשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם
והיה גדול יותר מכל טומאות העמים.
מה היה יסוד ומכור כוחם זה?
אלא שהיה להם יניקה מהתורה הקדושה
בעת שתרגמו את התורה ליוונית.
מזה התרגום קיבלו היוונים כוח רב.
וזה הטעם שנעשה חושך
שלושה ימים בעולם בעת שתרגמו את התורה ליוונית.
ככתוב במגילת תענית,
מובא בשולחן ערוך אור החיים, סימן תקע.
חטא בטבת נכתבה תורה ליוונית בחיי תלמי והחושך בא לעולם שלושה ימים.
בעניין החושך
הוא השליטה והנגיעה שהיה להם בתורה הקדושה
על ידי התרגום.
דבר נורא מצינו בעניין שימוש בלשון ארמית בתורה.
כתוב בספר גליה רזיה
בשביל שהביא יעקב אבינו לשון תרגום בתורה שנאמר
ויקרא לו לבן יגר סהדותא זה לשון ארמית
ויעקב קרא לו גלעית.
בשביל כך באו ישראל בגלות מצרים בדווקא.
ובספר מדרש תלפיות מביא בשם ספר לב אריה
טעם גלות מצרים משום שהביא יעקב לתוך התורה לשון ארמי
וזה ארמי עובד אבי.
רוצה לומר
ארמי עובד אבי שהוצטרך לרד למצרים בגלל הלשון הארמי שנכנסה לתוך התורה.
מדהים.
עד כאן.
ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שמרי שמרי שם בת ביקורת עונג שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שמרי שם בת ביקורת עונג שבת עונג שבת עונג שבת נקר לששת ויריש
אהה, מקדשי, מקדשי, מקדשי, מקדשי, שמי שבת.
הרי אני מכוון כי הם יוצא חכמים באריתה בשביל מה אתה ראיתה, גם אלה שישה וגם אלה תקבל את הריתה.
תעשו נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח. אתה נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח.
רבי חנין יורא שאומר,
עושה גונש וחוזקות ישראל לא ייקח לבנות המשות שלו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.