ספר חשבון הנפש - חלק כ"ג - מדת אמת
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום.
השם בלחש, הברכה בקול.
שהערעור יתקבל ללא עוררין,
וההתחייבות תאושר במלואה בבית החולים,
שבו היא מטופלת באופן קבוע מתוך
סייעתא דשמיא בהצלחה מרובה, אמן.
לעילוי נשמת,
עדי סלם בן למלם,
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים,
ולהצלחת הקמפיין,
אמן.
בלחש.
אמן.
אמן.
רפואה שלמה.
רבקה בת יקוט,
אביבה מהרה בכלל חולי עמו ישראל, אמן.
זיווגים הגונים.
יהודה רחמן והודיה בני לימור מהרה, אמן.
אנחנו עכשיו
בספר
בספר חשבון הנפש, חלק כג, מידת אמת.
הרמז
למידה הזו,
אל תוציא מפיך אפילו דיבור קל שאין ליבך מעיד לך על אמיתתו מכל צד.
הרמז אומר, תקשיב,
אל תדבר דיבורים שהם לא במאה אחוז ברורים לך באמת.
אתה צריך
שהלב יעיד לך שזו אמת מכל צד.
זאת אומרת, אם לא בחנת ואתה לא יודע, זה לא אמת.
ואם אתה אומר דבר שהוא לא בטוח במאה אחוז מכל צד,
אז יש שאומרים לכאורה,
יש שאומרים זו השערה,
יש שאומרים זו סברה,
אבל לא לנטוע באדם השומע כאילו אתה אומר אמת לאמיתה.
אז אפילו דיבור קל,
אם לבך לא מעיד על אמיתתו מכל צד, אל תוציא מפיך כלום.
לא יודע.
למד לשונך לומר,
איני יודע.
השקרנות היא חול יא נפש מגונה מאוד.
ולכתחילה היא באה
על ידי רדיפת הנאה
של ממון
או כבוד
ואהבת הבריות בהתר.
ואחר כך באיסור,
ולבסוף יוצאה מנה תאווה מלומדת של שקרנות שלא על מנת לקבל פרס.
אדם לא משקר סתם, הוא רוצה להרוויח משהו מהשקר.
מה הוא רוצה להרוויח?
למשל,
הנאות.
הוא יודע שאם הוא ילך בדרך הישר וזה, הוא לא יוכל להשיג אותם. רק אם הוא ישקר, הוא יוכל להשיג את ההנאות האלה.
סתם אם אנחנו מדברים,
יש,
לצערנו הרב, הרבה אנשים שמגיעים לשידוכים,
וכמובן שהם משקרים
או מסתירים מידע
ואחר כך מתגרשים.
כי הוא רוצה להשיג, או היא רוצה להשיג.
זה נקרא הנאה.
אחר כך זה מתברר.
ואחוזי הגירושים גבוהים מאוד.
זה סוג הנאה אחת, יש הנאות אחרות.
אז רדיפת הנאה
או של ממון,
הוא לא יכול להשיג את הכסף הזה בדרך הישר. אם הוא יגיד את האמת, הוא לא יקבל.
אנשים מוכרים רכב, מסתירים מידע.
יש כאלה שעושים קומבינות גם עם הבודק,
ושולחים את זה לבדיקה.
הוא לא מגלה שבאמת יש בעיות כאלה וכאלה.
ויש בכל מיני דברים, כן? יש גם מוכרים תותים.
למעלה הטובים, מלמטה הפחות.
וכולי וכולי.
אז יש שאדם משקר כי הוא רודף אחרי הנעת ממון,
או הוא משקר כי הוא רוצה כבוד.
ואני, ואני, ואני, והוא למד, והוא יודע, והוא זה, בטח, מי אמר לו?
אני אמרתי לו, זה
כל מיני חרטות כאלה שאנשים מפזרים.
וכל זה, זה חולי, חולי נפש מגונה, שקרנות זה חולי נפש מגונה.
אז בהתחלה זה בא מרדיפת הנאה של ממון, או כבוד, ואהבת הבריות בהיתר,
ואחר כך באיסור,
ולבסוף יוצא מן התאווה המלומדת, כבר הופך להיות שקרן כרוני.
לא על מנת לקבל פרס, זאת אומרת, בלי הנאות, בלי ממון,
סתם שקרן שהוא נהנה כבר, זה נהיה לו תאווה לשקר.
ואיך הוא מבסוט שהוא מצליח
למרוח את האנשים, לבלוע את האנשים.
איי, איי, איי.
עכשיו, כשהמידה הזו מזדווקת יצר הרע
של להג ודברים בטלים,
אוהב, אוהב לדבר, שקרן, אוהב לדבר, דבר, דבר, דבר,
אזי
נולדה מהם גם תאווה נשבע לשווא.
כל דבר הוא נשבע לשווא, נשבע לך.
אתה לא תאמין, נשבע לך.
נשבע לך בילדים שלי, נשבע לך בזה, נשבע.
אתה שומע שהמילה, כל כמה משפטים, נשבע לך.
זהו, נהיה לו תאווה כבר לשבועות.
פלוני הגאוותן טורח בכל מאודו להתפאר בפני אחרים במעלות שאין בו.
זה בעל גאווה.
איך הוא, איך הוא, איך הוא יספק את המידה הזאת?
במה יתגאה?
אין בו משהו.
פעם היה מישהו שבא לרב שטיינמן,
יחזר צדיק ברכה, ואומר שהוא קנה רכב מאוד מאוד,
ואנשים מקנאים בו, וזה, וזה, וזה, מה, מה הוא עושה?
הוא אמר לו, אתה גמרת את השער?
אז הוא אמר לו, לא.
הוא אמר לו, אין מה לקנא בך.
הגאוותן
הוא טורח בכל מאודו להתפאר בפני אחרים במעלות שאין בו,
ומתגבר לפתות אותם בחבילי חבילות של ראיות וגוזמאות של תוהו וריק.
אולי יאמינו בו.
כדי שהוא יספק את הרגשת הגאווה.
ומתלוצץ.
מי יכול להתלוצץ על אחרים?
רק מישהו מחשיב את עצמו משהו שהוא בעל גאווה.
מלשין, כי מי זה אנשים בכלל?
מוכר אותם בלירה.
ומטיל דופי בכשרים, מתאבד בקרון חברו, איך הוא יהיה?
איך הוא יהיה מנדו, הוא אמר?
אז הוא מטיל דופי במי? בכשרים.
מה עיקר ראייתו?
מן החנפים.
החנפים, איך משיגים את מה שהם משיגים?
על ידי שהם מחניפים.
אה, איך אתה צדיק, איך אתה גדול, איך אתה זה.
את טראמפ הזה הוא מבין במידות של בני אדם, סוחר גדול.
הוא אמר עכשיו
שהוא רוצה לפזר את כל העזתים.
במצרים, בירדן, אתם השכנות.
שיהיה טוב לחמאסניקים,
שיהיה טוב להם. למה שהם יחיו במקום כזה שבור?
מה שנקרא ביידישם, קסח.
למה?
אבל הם לא מוכנים.
למה? זה אחים מוסלמים, אלה הכי הכי גרועים שיכולים להיות.
הממלכה עומדת על כרעי תרנגולת, שם רוב פלסטינים,
ובית המלוכה שורד בקושי בזכות ישראל.
המצרים אותו דבר, סיסי,
מדינה רעבה למעלה מ-100 מיליון אנשים.
ונתמכת על ידי ארצות הברית.
והם גם יודעים, אם הם יכניסו אנשים כאלה, זה חרבודר, והם מתחברים לאחים המוסלמים, עושים מרד, כמו שסיסי עשה מרד.
גם הם יעשו לו, ושתי המדינות האלה ייפלו.
אבל מה הוא אומר? לא, הם חברים שלי, הם ודאי.
הוא קבע שהם חברים שלי, הם אוהבים אותי, מעריכים אותי.
הם ודאי יעשו את הדברים האלה.
עכשיו, מה תגיד, שאתה לא חבר שלו?
מה תגיד, שאתה לא אוהב אותו?
מה תגיד, שאתה לא שומע עלו?
הוא מטיל מכסים על מדינות, 25% מכס, מכס, סוגר אותם, נועל.
הוא מחליט שגרינלנד זה שלו,
הוא מחליף את פנמה ועושה מה שהוא רוצה.
אין מפרץ מקסיקו, זה הפך להיות מפרץ אמריקה.
כן, יפה.
הוא יעשה, יעשה, יעשה.
מה שישראלים לא מסוגלים להגיד בגלל השמאלנים הקפלניסטים,
בא טראמפ
ואומר מה שאמרו כל אלה שנראו משוגעים, שאמרו טרנספר.
אז זה נקרא מידת החניפות, מחניף. אה, הוא אוהב אותי.
לא, הם מעריכים אותי, הם חברים שלי.
אנחנו חברים, מה?
זה נקרא חניפות.
כאילו, כאילו, איזה אוהבים אותך, איזה בטיח. תצא לנו מהבטה, אתה מביא לנו חצי מיליון חמאסניקים לתוך המדינה, ואני אוהב אותך, איך אני יכול לאהוב אותך על זה?
אבל זה נקרא שיטה של חניפות, אתה מבין?
באים לבן אדם ואומרים לו, שמע, אני שמעתי עליך שאתה בעל חסד.
לא יאומן, איך אתה נותן כאלה סכומים, זה עכשיו מה, ייתן לו 18 דולר?
אחרי כאלה שבחים, איזה...
זה נקרא מידת החניפות.
איי, איי, איי.
אז אגב, אתה לומד מהחנף,
וחברו צבוע מתעטף בטלית עד טבורו. הוא מכסה את הטלית, מרוב שהוא קדוש,
הוא אסור לו להסתכל עליו.
ואינו מסתכל מתוך ארבע עמותיו, ובורח מן הנשים, בורח, בורח.
ועדיין הוא כובל תמיד על מעשה בעל דבר שמתגנב לתוך תחומו לפרקים.
אז איך הבעל דבר, היצר הרע, נכנס אליך לפרקים?
הרי כל זה שאתה מכוסה ממש,
אתה ממש כמו אוהל הולך.
איך זה?
זה צבוע.
וגם, יש לו ללמוד מהפלוני הרמאי משקר בשכר הנאות ממון,
ובונה כל עיקר פרנסתו, כבודו ומשא ומתן שלו,
על המעלה הזו שלו שהוא שקרן,
מה שנקרא היום קומבינטור,
שכבר הוא מומחה ונעשה חריף לרמות ולהונות הבריות,
באונאות ממון,
באונאות דברים, בליצנות, במלשינות, בחניפות.
וכל זה הוא עושה בשביל שייראו מלפניו.
יש אנשים כאלה שמפחדים להתעסק איתם, אם זה ישר ילך ילשין, יעשה ככה, יעשה ככה, יעשה ככה.
מסוגל לכל, אין לו שום בעיה.
ופלוני בן זוגו גונב דעת הבריות או גונב את כבודם?
זה המתחכם לדבר אחד בפה ואחד בלב?
מתפאר בטובות בדויות שהוא
הוא גמל לאחרים תמיד.
כל זה לאנוס אותם שיהיו אוהבים שלו.
תדע לך, לא רציתי להגיד לך,
אבל אם אני לא הייתי פועל מאחורי הקלעים, אתה לא היית משיג את הדירה הזאת.
תדע לך, מה, תודה רבה, תודה רבה, אי אשריך, אשריך.
איי איי איי.
מה, מי אמר שהוא עשה, מה עשה?
כל זה הוא אונס אנשים שיהיו אוהבים שלו, על ידי שהוא מוכר להם כל מיני שטויות והבלים שהוא פעל בעבורם ועשה מאחורי הקלעים,
כי הוא לא רוצה שיתפרסם הדבר.
עבורה של רמאים שקרנים נוכלים.
לא יאומן כי יסופר.
וגונב כבוד הבריות.
זה גם אחד שמתכבד
בחידושי תורה ומעשים טובים של חברו ומפרסמם על שמו.
יש אחד כזה, נדבר עליו בהמשך.
מתכבד בחידושי תורה ומעשים טובים של חברו ומפרסם אותם על השם שלו.
אתם יודעים, היה ספר שנקרא ספר הברית.
כתב אותו יהודי חשוב מאוד,
גאון,
בן דורו של הגאון מווילנה.
הוא לא כתב את השם שלו.
לא רוצה.
יפה.
כולם שקראו את הספר חשבו שזה הגאון כתב.
הכתיבה של הגאון.
בכל התחומים וכל העניינים.
אחרי שנים,
הוא מוצא את הספר שלו
עם שם של המחבר,
לא שלו.
מישהו ראה ספר, לא כתוב שם.
אמר, זה אני כתבתי.
כתב את השם.
ואז לא הייתה לו ברירה, הוא היה צריך לגלות
שזה הספר שלו.
היה תימני בבני ברק.
יהודי ככה שהולך ככה וזה.
צריך כבוד, מה לעשות? צריך כבוד, אבל איך הוא יקנה כבוד?
לקח ספר של אחידה,
שלא מפורסם כל כך,
והכניס אותו כאילו בכרך שלו, כתב שם אחר של הספר,
וכתב שהוא המחבר. מילה במילה אחידה קדוש. מילה במילה.
גם אצל הרב עובדיה המעשה כזה, שהביאו לו איזה ספר של מישהו, וזה אומר, זה שקר.
זה ספר של פלוני, מוציא מהספרייה.
ספר, הנה אותו דבר,
ספר של קדמון שאחד עכשיו חשב לו הם מכירים, כתב אותו על השם שלו.
זה גונב דעת הבריות.
אבל סוף סוף לשקר אין רגליים, יש לו רק רגל אחת.
ואפילו אומר אחר כך אמת,
אין מאמינים לו עוד.
וזה העונש של הגאוותנים,
העונש לצבועים,
העונש לרמאים,
העונש של גונבי דעת,
כי הם מתגלים והולכים
היום לזה ומחר לחברו,
עד שמתפרסמים ונעשים נבזים, שפלים ושנואים לכל אדם.
אחד הרבנים הגדולים שנפטר לא מזמן בבני ברק,
משפחה שלו מכרו
ב-73,000 דולר
גשר שיבנו מהבית שלו לבית כנסת.
אז בן אדם היה מבסוט,
זכה לקנות בשביל אחד מגדולי הדור
שיבנו לו גשר, 73,000 דולר.
אז הוא השתבח בזה כשבא לארצות הברית,
סיפר את הסיפור שהוא עשה וקנה.
אז הוא אומר לו, גם אני קניתי.
גם אני שילבתי 73,000 דולר.
מכרו את הגשר הדמיוני הזה כבר לכמה אנשים.
זה כמו אנשים שמוכרים אותה דירה לכמה אנשים.
אם אתה בא להיכנס,
יש שבעה אנשים באים להיכנס.
וזה שלי, זה שלי.
אז שאלו אותם, את החבר'ה הפושעים האלה,
מה, איך אתם עשיתם כזה דבר? אמרו, לא, הגשר זה לדירה, אבל גם צריך להיות את הדירה.
המעבר היה רק לבית כנסת, איזה דירה, על מה מדברים?
אין גבול לחוצפה, אין.
עשו
מאות מיליונים על הצדיק,
שמרחם.
הם לא מאמינים באלוקים, אין להם אלוקים.
בקיצור, סוף דבר מתגלים כולם.
אז לפיכך,
צריך לדקדק בתחילה ולחקור
אחר מקור המחלה הזאת של השקרנות, של הבלופים, של הרמאות.
כי אם אתה רוצה לעקור אותה מן השורש,
זה רק על ידי שטחן.
תפניך את עצמך במידת הענווה,
במידת הצדק,
במידת השתיקה, כמו שלמדנו
בפרקים הקודמים,
ואחר כך תצרף, אחרי שיש לך ענווה וצדק ושתיקה,
אחר כך תצרף עליהם גם את החינוך במידת האמת,
לשם מצוות עשה מיוחדת של חיבוב האמת,
ואפילו אם תפסיד על ידי כך הנאות ממון,
או כבוד מדומה,
אם נזדמנה לך איזו גניבה, או עורמה, או הלצה יפיפייה,
תיזהר,
ותיזהר אפילו מקריצות ורמיזות של שקר,
ומלשון שמשתמע על שתי פנים,
ואפילו משקר שלא נאמר בפירוש,
אלא בלוע בתוך כלל המילים.
עד
שיתפקחו עיניך לראות ביפיפיותה של האמת,
וכמה היא חביבה לפני מי שאמר והיה עולם שהוא נקרא אל אמת.
כת שכרים אינה מקבלת פני שכינה.
כל זה בפה.
כת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה. כת מספרי לשון הרע אינה מקבלת שכינה.
כת חנפים אינה מקבלת פני שכינה.
הכל זה בפה.
ואין לך נמאס ומשוקץ ומתועב
כליצנות,
כעוולה,
כמרמה,
כחניפה.
ואמרו חכמים זיכרונם לברכה
תהדה שקרה
אגורי הוזילה
עדים שנשכרו בכסף
בשביל לשקר
הם בזויים בעיני הסוחרים אותם
כמו נבלה לכלבים.
הליצנים, המלשינים, החניפים
נבזים אפילו בעיני אותם שנ...
נאותין בשקריהן.
ואין נותנים להם שכר, אלא כמו שמשליכים נבלה לכלבים.
קח, יא כלב, לך תשקר בשבילי. ככה הוא מרגיש, זה שסוחר אותו.
אז אם בעיני הפסולים שיכולים לקחת עדי שקר בשכר,
שגם הם פסולי פסולים,
אם ככה אתה בזוי בעיניהם,
אז בעיני הקשרים, על אחת כמה וכמה, איך אתה בזוי.
לכן השקרנות היא חולי נפש,
מגונה מאוד.
וזה בא מרדיפת הנאות, ממון, כבוד וכו' וכו' מה שאמרנו.
מי שהוא שקרן,
אין לו חלק בנחלה למעלה.
ה' אמת, תורתו אמת.
אמרנו את הרמז,
אל תוציא מפיך אפילו דיבור קל,
שאין ליבך מעיד לך על אמיתתו מכל צד.
אשריו,
מישהו איש אמת. מישהו איש אמת?
תפילותיו נענות
וברכותיו מתקיימות.
וה' שם את דברו בפיו.
הקול קול יעקב.
הקול קול יעקב.
צריך להיות
איש אמת. יעקב אבינו היה מידתו אמת.
לא יחל דברו,
ככל היוצא מפיו יעשה.
אמרת?
הסוהר הקדוש אומר,
שדברי ישראל כשבועה.
עצם זה שיהודי דיבר, זה כאילו הוא נשבע, הוא לא צריך להגיד, אני נשבע.
אמרת?
מי שלא מקיים את מה שהוא אמר, לא מאנשי האמנה,
ונאמר עליו דברים חמורים.
אתה זוכר מה נאמר עליו?
מי שפרע מדור המבול, יא באביי, מי שפרע, יא באביי, איזה דברים.
תודה רבה.
מי שפרע מדור המבול הוא יפרע, וואי וואי וואי וואי.
לכן, אל תוציא מפיך.
אפילו דיבור קל שאין ליבך מחיד לך על אמיתתו מכל צד.
כבר למדנו על השתיקה, בכלל, מה יש לך לדבר?
אם אין לך תועלת לעצמך ותועלת לאחרים, של מה אתה מדבר?
שקול מילים בפלס.
באמת?
כולם אוהבים אנשי אמת.
שאלו את הבעל שם טוב, איך אתה אומר לנו שנדע באחרית הימים מי זה צדיק אמת מי לא?
אומר, אם יצא מפיו דבר שקר פעם אחת, צאת אמת תאמר לו.
זו עבודה זרה זה.
גם לא זוכים לכוון לאמת.
לכן, הרבה רבנים מכרו את כל הציבור ואמרו להם לעשות חיסונים. הם בעצמם לא עשו. אין לך שקרנים יותר גדולים מזה. הם לא עשו.
שלעו את האנשים למיתה.
שימות אחד מאלף. מה יש?
לא יאומן כי יסופר.
איך אפשר לסמוך עליהם?
איך אפשר לסמוך עליהם? במה אפשר לסמוך עליהם?
מישהו לא איש אמת, לא זוכה לכוון לאמת,
נופל ומפיל אחרים איתו.
אז צריך להיות חכם גם לבחון
את האנשים וגם להיבחן.
כתוב
בדור האחרון,
שבאחרית הימים, כשיבוא מלך המשיח,
יבואו קהילות, קהילות, קהילות, יבואו.
ורוצים להקביל את פניו?
הופ!
אלה לא.
אלה לא.
באים עם הרבה!
אה!
אה!
מה קרה? שואלים, מה זה? כבוד הרבה,
מה?
אומר להם, הוא היה שקרן.
וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי, וואי.
אומרים, מה אנחנו השמים? אם לא הטעה אותנו, אם ככה הוא הטעה אותנו, אנחנו חשבנו שורה בקדוש.
טלית עד הטבור, וכל מה שאמרנו, הוא ממש הולך עם אוהל עליו.
מה?
אומר להם, כן, אבל גם אתם שקרנים,
כי שקר נדבק לשקר,
ואם
נדבק לאמת.
אם בחרתם אותו.
אתם רואים שיש אנשים שדבקים ברבנים מסוימים, לא זזים מהם.
זהו.
תמכת עליו.
יגיע המלך המשיח, יברר לך בדיוק
מה זכית.
זהו.
אנחנו נודה לשם שאנחנו יכולים ללמוד על זה, לקיים את זה
וללמד לאחרים.
הכל ידועך, והכל יש שם אוכל,
והכל יאמרו, והכל יאמרו,
אין כדוש ראש כזה.
הכל ידוע והכל יש שם מאוחם,
והכל יאמרו, והכול יאמרו,
עם תדוש אשם.
הכל ידוע והכול יש17
ועם אכול יאמרו,
עם תדוש כזה.
עם הכל ידוע.
הקול ישמחו,
כל והכל והכל יעברו אין לנו שקשה.
ישמחו ממלכותיך, שומרי, שומרי, שומרי, שבת וקורא, עונג שבת,
ישמחו...
אין לך?
שומרי, שומרי, שומרי, שבת וקורא, עונג שבת,
אהההההההההההההההה תכנית להענע
וקדושה שביהי שבת, אורחים תהיו שיהיה שבת שלום.
עליכם ועל כל ישראל.
הרי אני מחמר כי הם קצת חכמים דאורייתא ושמחה דאורייתא גומל נפשו אשה עשה דאורייתא.
כבדת ויכבדת אימך דאורייתא לעשות נעתמו על הקדוש ברוך הוא ולעשות נעתמו על התנא הקדוש
שיהיו שבתותיו דובמות בכיבש.