ספר חשבון הנפש - חלק ט"ו - מדת החריצות
תאריך פרסום: 23.01.2025, שעה: 18:11
- - - לא מוגה! - - -
נתיב יום ברצ'יקו בת עדנה
תזכה לרפואה שלמה ואיתנה בכל האיברים והגידים ותחזור לאיתנה מתוך שמחה דקדושה במהרה במחלה תעבור לאסד נשיא סוריה לשעבר מהרה אמן אמן
ספר חשבון הנפש
חלק טו
מידת החריצות.
הרמז של המידה להזכירנו בעבודה במשך השבוע שנקבל על עצמנו,
כל מעשיך יהיה על פי שיקול הדעת תחילה,
ומשגמרת בלבך קום עשה ואל תרף.
זאת אומרת, אל תעשה קודם כל מעשים בלי שיקול דעת.
אל תהיה נחפז.
אץ לדבר זה רק למחסור.
כל מעשיך יהיו על פי שיקול הדעת תחילה.
אחר כך, אם גמרת בלבך לעשות את מה ששקלת,
תעשה את זה בזריזות, בחריצות. קום עשה, קום עשה ואל תרף ואל תרפה
מהעשייה.
זה נקרא חריצות.
אז ככה.
הניסיון מלמד דעת לנפש הבהמית של בעלי החיים
על פי מהלך הרעיונות שלהם.
זאת אומרת, ציפור שנמלטה מפח יוקשים פעם אחת,
שתראה הוא פעם שנית.
תתעורר בה רשימה ישנה שהיא נלכדה
כמעט
ואז
רשימה ורשימה.
אימה כזאת כל פעם גורמת לה להיזהר ולברוח,
וככה היא רוכשת ניסיון.
הניסיון הזה מלמד אותה
את הדעת הבהמית, כי אין לה נפש שכלית.
ואז
היא יודעת להיזהר.
וזה הולך ומתחזק על ידי ההרגל.
ויש
דברים שהם על ידי הרגש.
נגיד,
כלב
יפנה מדרכו וירוץ למי שמושיט לו פרוסה.
זאת אומרת, הוא מתכוון ללכת לכאן,
פתאום הוא רואה מימין מישהו ניגש, רוצה לתת לו פרוסה,
אז הוא ניגש אליו.
או שכלב מתכוון ללכת, ופתאום הוא רואה מישהו שמניף עליו מקל, אז הוא בורע.
זאת אומרת, ההרגש גם כן גורם לו להתרגל,
להיזהר, להתקרב או לא להתקרב, כמו הסנאים בשוויץ.
ואם עושים להם ככה,
אפילו אם אין לך כלום והוא לא רואה, הוא ניגש, כי הוא סומך על זה מהניסיון שנותנים לו.
עכשיו, אותו דבר כשאנחנו קטנים.
כשעוד אין לנו נפש משכלת,
אז אנחנו לומדים על פי הניסיון.
אם אתה נכווית ממשהו, מכוס חם, אז הילד, אה, אה, אה, הוא לא נוגע.
הניסיון מלמד אותו. אין לו שכל בשביל להבין, אבל הניסיון,
כמו אצל הבהמה.
אבל אחר כך, כשהוא מתבגר,
הוא הופך להיות בן חורין,
יש לו שכל,
והוא יכול לעכב את הנפש הבהמית.
ואז,
אפילו אם הנפש הבהמית רוצה ללכת באיזה דרך מסוימת, לתאווה מסוימת, לעניין מסוים,
היות ויש לו נפש שכלי,
הוא יכול לקחת פנאי להמלאכה
בעצת בינתו הרואה את הנולד.
זאת אומרת, הוא יכול להתייעץ עם עצמו, כדאי או לא כדאי? מה אני הולך
כמו שור לטבח?
מה, אתה לא, אין לך שכל? בשביל מה יש לך שכל? תחשוב, מה אתה הולך לעשות?
כדאי, לא כדאי, מותר, אסור, משתלם, לא משתלם.
אז זה כשכבר
מתבגרים קצת והנפש המשכלת,
אז יכול כבר לשקול אם כדאי או לא, להחליט, להתייעץ ולא למהר. לא ללכת
איפה שהבהמה, הסוס מוליך אותך.
אתה רוכב עם שכל על הבהמה, אל תיתן לה להוליך אותך.
אבל ברוב המקרים אי אפשר להוציא דבר מתוך דבר, להבחין בין טוב לרע בבירור גמור.
טרם יהיה מעשה,
אנחנו לא יודעים להגיד אם זה יהיה טוב או רע באופן ברור,
בפרט בעסקים בין אדם לחברו.
נראה שהעסק עם חבר יכול להיות טוב, אבל מי אמר שהוא יהיה נאמן?
מי אמר שלא יקרה משבר?
מי אמר שאשתו לא תתערב ותסכסך?
מי אמר?
אין לנו בירור גמור בכל דבר בהתבוננות מראש.
איזה הוא חכם הרואה את הנולד,
אבל אי אפשר בכל דבר לדעת בדיוק את ההשתלשלות העתידה.
אלא על פי רוב,
צריכים להסתפק
בסברה בעלמא ולפסוק
את הדין על פי מה שמסתבר יותר.
זאת אומרת, אין לנו אלא סברה.
אתם רואים שבעמאן ובצבא המלומד,
כן?
כולם סברו בקונספציה שהם מורתעים, מורתעים.
החמאס מורתעים, הם רוצים לחתום שלום. גלנט?
היה פעם כזה שר ביטחון
שהוא אמר שבועיים לפני שהם רוצים לחתום על שלום והם לא רוצים זה.
וחליבה אמר שאין שום ספק, אין להם שום עניין,
כלום וכלום. אמרו לו, אבל יא חביבי,
מתאמנים לפרוץ את הגדר והכול, יש צילומים,
יש סרטונים.
לא, לא, לא.
זה אנשים חסרי שכל.
הם
שבויים בקונספציות.
זאת אומרת, הם הולכים לפי הנפש הבהמית,
לא הנפש השכלית.
הנפש השכלית אומרת שאם מישהו,
יש לו אמנה
שחייבים לחסל את כל היהודים ולזרוק אותם מארץ ישראל,
והאמנה הזאת שרירה וקיימת.
אז מה אתה חושב, תגיד לי,
שהם ירצו לעשות לך שלום?
זה נוגד את כל האמנה שלהם ואת כל הקיום שלהם.
הם קוראים לך כובש, אתה לא שייך לפה,
והם מחרטטים את עצמם והם מאמינים בחרטוטים שלהם.
בוודאי שהם לא...
אז איך אתה מעלה בדעתך סברה כזאת שהם לא ירצו להרוג אותך?
ובשביל מה הם מתאמנים?
זה אנשים שלא התפתחה אצלהם הנפש השכלית, הם נשארו עם הנפש הבהמית כמו הילדים הקטנים.
ולא זו אף זו,
אלא צריך להיות מהיר מאוד להוציא הכרע סברות בזמן קצר.
עכשיו, אחרי שאתה סובר מה שאתה סובר בהיגיון בריא, כן?
לא נגוע באיזה השקפה של נפש בהמית של עצלות או לא כדאי, לא רוצה מלחמה,
רוצה שלום, רוצה שקט, רוצה מזרח תיכון יפה,
לא עם מלחמות וטילים.
אם אתה עם סברה באמת שיודע מה הסכנות ומה יכולת חולל.
אתה גם צריך להיות מהיר מאוד להוציא הכרע של הסברות בזמן קצר.
כי לפי רוב העסקים צריכים להיות במהירות, שלא תעבור שעה מוכשרת. מי מחכה לך?
אם יש עסק טוב והוא מזדמן,
אז לא רק אתה יודע ממנו, נודע לעוד אנשים. מי שיקדים, יזכה.
אז אם החלטת שזה טוב וראוי, אז תרוץ.
אותו דבר, אדם מחפש דירה.
כתוב שיש ביד שתיים, יש דירה.
נו.
לא יודע, אני צריך לראות, אני אראה עוד, אני אראה זה, צריך לשאול את אשתי, אני צריך לדעת את הבמבו,
ואני לא, אני אלך לבדוק קודם אם יש שם מוסדות לילדים, ואחר כך אני...
הלו, עד שתגיע לירושלים נבדוק כבר, יאללה.
קלחה, אדירה, מה אתה?
צריך
זריזות אחרי שיש לך מסקנה טובה, ברורה, הגיונית.
אל תתמהמה.
וצריכים עקשנות גם לנצח את המונעים.
לפעמים אתה מחליט החלטה נבונה ונכונה,
אבל פתאום נהיה מונעים.
צריך עקשנות נגד המונעים, והמונעים יכול להיות מכל מיני סיבות, מבני אדם, ממקרים, מפה, משם,
לא עונים לך, כן עונים לך.
הרבה סיבי, סיבות יכולים להיות, אבל אם אתה עקשן, עקשן מנצח.
אחרי שאתה החלטת,
וזו המטרה,
אתה חייב להיות עקשן
להגיע למשימה עד תום.
תמיד יהיו
נוגדים,
מונעים,
תמיד.
דבר שהולך יותר מדי חלק זה מייצר הרע.
הוא עוזר.
מה שטוב בשבילו, הוא עוזר.
אבל מה שלא טוב בשבילו, אתה הולך לירושלים,
אתה עולה להתקדש בירושלים, זה מקום
יותר קדוש, זה אחת מהקדושות,
מהעשר קדושות, ירושלים,
ואתה מתקרב,
אז זה מייצר הרע לא כל כך מתאים.
כי זה מקום שאיווה השם למושב לו.
אפילו הקדוש ברוך הוא מתאווה לשכון בירושלים.
אז לכן צריך עקשנות גם לנצח את המונעים.
ואז
מוסרים את העסק
הגופני לנפש הבהימית לפעול
מיד בכל תוקף של הרוח הבהמי החזק.
ואז הגוף נכנס לתפקוד,
קיבל הוראה מהשכל לעשות א', ב', ג', ד',
ועכשיו הגוף צריך להוציא את זה לפועל.
אבל צריך גם לדעת
שהמידה הממוצעת שאנחנו מכנים אותה חריצות
או עקשנות
יכולה להיות עלולה גם לחולאים והפלגות
לסור אילך ואילך מהדרך הנכונה.
זאת אומרת שבן אדם
יכול להיות חרוץ
לדברים טובים, וחרוץ לדברים לא טובים.
יכול להפליג במחשבות ולטכס עצות והכל, ובינתיים יברח לו הכל.
דרך משל,
יש לך אדם שמקצר בהמלכה מאוד,
זאת אומרת לא מתייעץ
עם מלכות זה מחשבות,
להתייעץ במחשבתו.
ויש לך אדם שמקצר בהמלכה מאוד,
כאילו הוא נוהג את כל העסקה בעצת הנפש הבהמית בלבד.
זאת אומרת רוטינה, דברים שחוזרים מכוח הרגל.
הוא לא מתפתח.
נגיד אחד פתח מכולת, הוא יישאר עם מכולת כל החיים שלו.
כמו בהמה, הולך חוזר, הולך חוזר, הולך חוזר, הוא לא מפתח שום דבר, הוא לא חושב פה.
ויש בן אדם, הוא אומר, לא, זה רק השלב הראשון שממנו אני קופץ,
לסופר.
מהסופר אני רשת,
מהרשת אני פותח קניון.
והוא, חביבי, לא הולך בכוח הרגל,
הוא כל הזמן מתייעץ, איך הוא משכלל.
יש אחד בצד השני, החכם,
ללמוד, איך ללמוד, כמה ללמוד, להוסיף, חברותה, עניינים, ספרים,
בשביל להוסיף.
לא,
קורא תהילים וזהו, קורא תהילים וזהו, קורא תהילים וזהו, זהו.
אז יש אדם שמקצר בהמלאכה מאוד,
וכאילו נוהגת כל ההסקה בעצת הנפש הבהמית בלבד. מה אומר עליו כתוב שלמה המלך במשליין?
מחשבות חרוץ אך למותר,
לכל אץ אך למחסור.
לפי מה שאומר פה,
התפרש מחשבות חרוץ, זה אדם ישר וצדיק
וחרוץ שרוצה להתקדם ולהוסיף,
אך למותר, יהיה לו יתרון מזה.
כי הוא חושב,
כל דבר שוקל,
הוא חרוץ להוציא לפועל את מה שהוא רוצה, זה יתרון.
אבל כל אץ אך למחסור. מי שממהר בלי לחשוב, בלי להמלך עם עצמו, בלי כלום, יצא לו מזה רק מחסור
ולא יתרון.
וכנגד זה,
יש לך אדם משכיל
ומהיר
באיזו חוכמה או מלאכה ידועה,
אבל בעסקים האחרים הוא מחוסר עיצה וניסיון.
לא כל נגר מבין בכל התחומים,
לא כל חשמלאי מבין בכל התחומים.
אז יש עסקים אחרים
שהוא מחוסר עיצה וניסיון,
והנה מזדמן לפניו איזה עסק זר.
ואז הוא אומר, אתה יודע מה?
חושב על זה, מתחכם, מתנחם,
מתחכם ומתנחם ומתנחם, זה מתחרט וחוזר ומתייחץ וחוזר ומפקפק,
פקפק.
לאין קץ.
הרי האדם הזה, התקנה שלו שהוא חושב ונמלח, בניגוד לקודם שאמרנו שהוא לא נמלח והוא ממהר,
זה יהיה לו רק למחסור.
פה יש פה בן אדם שבאמת חושב, חושב,
שנה, שנתיים, שלוש, ארבע,
חושב בלי לחשוב, לא מפסיק לחשוב.
זה הכלכלה שלו.
למה?
כי בגלל שיש לו שכל,
הוא יכול להמציא פנים לכאן ולכאן לאין-סוף,
ועל כל פנים הוא מאחר את זמן העסק או מקצתו.
או שהוא מתעכב לדחות את העסק
בשהי ופהי ימים ושנים.
שהי זה שבת היום,
פהי זה פסח היום.
כל הזמן יש לו תירוצים וזה וזה, ועוברים שנים,
ומפסיד ליהנות משכרו זמן רב.
יש בן אדם אחד,
שהוא עובד במשאיות שנים רבות,
וכל פעם הוא אומר לי, מה, איך אני רוצה להפסיק לעבוד וללמוד וזה, מה הבעיה?
תסגור את הזה, תרד מהאוטו, ותלך לזה, ותשב ותלמד, מה הבעיה?
מי זן ומפרנס? הוא אומר, הקדוש ברוך הוא. נו, אז למה אתה הולך לעבוד, אם אתה יודע שהוא זן ומפרנס?
רואה שיש אברכים,
למעלה מ-100,000 אברכים.
הם יושבים ולומדים, לא על משאית,
בבית המדרש,
ואתה רואה שהם גדלים ילדים, 10, 15,
מלבישים אותם חליפות, מחתנים אותם, קונים להם דירות,
בלי משאית.
אז מה הבעיה?
כן, אתה צודק, אבל אני זה, אבל אז מה, אז להפסיק או להתחיל? אז עוד פעם, עוד פעם פוגשים אותו, עוד פעם שואל אותו, שנים,
שנים!
הוא חוזר על זה,
כן, אבל מה יהיה? אבל איך אני אסתדר?
אמר לך, אבל אתה מאמין שהשם זן ומפרנס, לא?
וחוזרים על אותו סיפור כל הזמן, זה, זה.
זאת אומרת, יש לו שכל לפחות להבין שצריך ככה ולא ככה,
אבל הוא בשהי, בפהי, וזה,
וזה, וזה, וזה, וזה ככה, ממשיך שנים, שנים, שנים.
עכשיו, לדוגמה, אחד החליט, אני רוצה שיהיה לי חברותא,
לקבוע איתו, ללמוד תורה כסדר, בלי לבזבז את הזמן, לנצל את הזמן,
וכולי להתחדד,
ברזל בברזל יח.
אחד, כשמחדדים ברזל בברזל, זה נהיה אחד.
אז כשאחד מחדד את השני,
זה טוב מאוד.
והוא יושב, מתיישב, הולך ונדחה מפני מונעים, וכל פעם מלעיגים, ומה אתה צריך, ואתה לא זה, ולא מתאים לך,
ואתה זה, ואתה זה, עד שאותו חבר מצא חבר אחר,
והוא מתבטל בינתיים, ולא מוצא את החברותא, מה שהוא רוצה,
וככה הולך
מדחי אל דחי, כי אין לו חיוב.
כשיש חברותא יש זמן ויש חיוב,
ואז אתה לומד ודאי, אבל כשאין, אז אתה יכול,
עכשיו אני עייף, עכשיו אני אשן, עכשיו אני אשתה,
עכשיו אני אוכל,
עכשיו אני,
זהו.
וגם אדם, אם הזדמנה לו מצווה דרבים,
והוא משתהה והולך עד שנעשה את המצווה כולה, או מקצתה,
על ידי האחרים, מפסיד.
כמו הנשיאים,
שהתעכבו לתת למשכן,
והפסידו.
אמרו קודם, הם יתנו, ומה שזה אנחנו נשלים, בסוף
המלאכה הייתה דיה והותר,
והם לא זכו לתת.
זאת אומרת, אדם צריך לדעת להיות חרוץ,
להיות זריז.
כל מעשיך
יהיו על פי שיקול הדעת תחילה,
ומשגמרת בלבך,
קום עשה בעל טרף, במהירות ובזריזות, בחריצות.
זו מידה שאני, ברוך השם,
בקיבה.
כל מה שרציתי, ועלה בדעתי מאת השם,
מיד הודעתי לרבים שאני הולך לעשות כך וכך.
וזה חייב אותי,
והייתי מוכרח לעשות.
הבטחנו לפני כמה זמן בקמפיין,
שמי שתורם מטר,
אחד מן הדברים שהוא יזכה זה לסעודה, נכון?
בעזרת השם,
עוד כמה זמן כבר תהיה סעודה, מכינים להם את הסעודה לפני ששילמו על המטר
במזומן או שילמו כבר, בקיצור, אלה ששילמו, אלה שעדיין ממשיכים לשלם, כשיגמר אז יוזמנו גם כן.
אבל בינתיים
אנחנו חרוצים, לא ממ...
מה שאפשר כבר לקדם,
להיפטר מתחייבויות,
צריך לעמוד בהן צ'יק צ'אק ולעשות אותן כמו שצריך בחריצות.
נו,
איזה טוב שיש אישה חרוצה בבית, שהכל נקי, מתוקתק, צ'יק צ'אק, היא יודעת סדר, מהבוקר טח, טח, טח, טח, טח,
מתקתק את הכול.
איזה יופי שיש בעל חרוץ שמביא הכול הביתה, ואף פעם לא חסר.
ולא, אוי, שכחתי, ואוי, לא, ואוי, חרוץ, חרוץ, להיות חרוצים.
זה אם ראית איש מהיר במלאכתו לפני מלאכים מתייצב.
זה המעשה עם חנינא בן דוסה,
שהוא רצה לעלות לירושלים משהו, אבל הוא היה עני,
עני גמור, מה הוא יביא לירושלים?
ולא יראה דפניי ריקם. אי אפשר לבוא לירושלים ריקם, צריך להביא משהו.
מה הוא יביא? הלך למדבר.
מצא סלע גדול, התחיל לשטט אותו,
ואמר, אני אביא אבן גדולה לירושלים,
אבל איך אני יכול להביא אותה? מי ייקח את זה?
מצא אנשים, אמר להם,
אתם רוצים חמישה אנשים, אתם רוצים לעזור לי להרים את האבן הזאת?
עד לירושלים?
לא, לא, לא הסכימו, לא היה לו כסף, לא היה לו זה.
אחרי כמה זמן,
עוד פעם עברה חבורה, גם כן של חמישה,
ושאל אותם, אמרו לו, כן, אבל בתנאי שתיתן ידך על גבינו.
נתן ידו על גבו,
עפו לירושלים והגיעו לשמה,
ונעלמו לו,
נעלמו לו.
עכשיו הוא התחייב לתת להם איזה סכום שסיכמו והם הלכו.
אז הוא הלך לסנהדרין,
אמר להם, מה אני עושה?
איך אני עושה? איך אני מוצא אותם עכשיו בשביל לתת להם את התשלום?
ביומו תתן שכרו.
אמרו לו,
אם ראית איש מהיר במלאכתו לפני מלאכים יתייצב.
אל תקרא מלאכים אלא מלאכים.
זה מלאכים שהם לקחו לך את הכול,
ואתה לא צריך לשלם להם שום דבר, הכל בסדר.
זה מי שחרוץ, אתם שומעים? אין לו כסף,
הוא לא יודע מה להביא לשם,
הולך, משטט אבן במדבר,
ערוץ.
אם ראית איש מהיר במלאכתו, לא,
הוא רוצה להגיע לירושלים ולא בידיים ריקניות, עם סלע!
זה גם סלע.
זה לא סיפור קל.
זה הביח ענינה בן דוסא,
הוא היה צדיק גדול, כל העולם עומד בזכותו.
נו, אז חייב שתהיה לו מידה כזאת של חריצות, לא?
אני מאחל לנו שנזכה להיות חרוצים
ולעשות את רצון הבורא בהימלכות, במחשבה תחילה, ככתוב, כל מעשיך יהיה על פי שיקול הדעת תחילה,
ומשגמרת בלבך, קום,
עשה בעל טרף.
אמן.
הכל יודוך והכל ישמוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך והכל ישמוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם הכל ידוך
הכל יש שם חוכה.
אין קדוש כשם ישמחו במעלכותך שומרי שומרי שומרי שם בדקור חוכה.
עונג שבת ישמחו במעלכותך שומרי שבת וקורא עונג שבת.
עם מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת.
עם מקדשי מקדשי מקדשי שביעי שבת.
הרי אני מכוון לקיימצעות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשי משחסן דאורייתא כבד את אביך ואת אמיך דאורייתא לעשות נעת רועה לקדוש ברוך הוא
ולעשות נעת רועה לתנא הקדוש יש שקטותיו בקבר רבי חמל.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.