ספר חשבון הנפש - חלק י"ט - מדת קימוץ
תאריך פרסום: 27.01.2025, שעה: 11:04
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום,
לעילוי נשמת רבקה, בת חנה וז'קלין, בת ג'וליה,
מנוחתם עדן למשפחת שניאור.
למשפחת שניאור. תהיה הצלחה ברוחניות ובגשמיות.
אמן.
לעילוי נשמת.
חיה יסמין בת מארי.
תהיה מנוחתה עדן,
ולעילוי נשמותיהם של מי שאין מי שיאמר עליהם קדיש.
אמן.
יעל בת קסיה,
תזכה לבריאות שלמה ואיתנה,
זיווג הגון מהרה,
ולעוד ילדים.
וילדיה יזכו להיות עובדי השם אמיתיים. אמן.
אמן.
ספר חשבון הנפש.
חנק, יוטט.
מידת קימוץ.
מידת קימוץ, הכוונה לחבב ממון כשר.
אז הרמז למידה הזאת, כדי שנזכור למשך שבוע כשנעבוד על המידה הזאת,
הביא חס על ממונך שלא להוציא אפילו פרוטה אחת
שלא לצורך.
אדם צריך לחוס על ממונו.
הממון,
כשאדם
מקבל מעט השם, מקבל מעט השם, זה מתנה.
ואתה לא יכול לזרוק את המתנה.
להשליך אותה.
אם הקדוש ברוך הוא נתן לך ממון,
אז אתה צריך לדעת איך להשתמש בו, למה להשתמש בו,
ולחוס
על הממון,
שלא להוציא אפילו פרוטה אחת שלא לצורך.
יש כוסות חד פעמי, נכון?
הרגילו אותנו שמשתמשים בחד פעמי.
אז אנשים
אחרי השתייה משליכים. בסדר, אם זה דברים קמים,
או דברים כאלה, או דברים מטורים.
תוקים שיש בהם דבק ולא יודע מה,
בסדר.
אבל אם בן אדם שתה נגיד כוס מים ככה, והוא מתעתד עוד לשתות,
למה להשליך את הכוס ולקחת עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד?
אפשר לחוס
גם על פרוטה
ולא להשליך אותה שלא לצורך.
זה לא קמצנות,
זה קימוץ בממון כשר.
בדרך המים מזלזל, מי שהכסף בא לו בדרכים לא כשרות.
לא אכפת לו, לא חס, לא עמל על זה, לא כלום.
יעקב אבינו חזר על פחים קטנים
והיה עשיר אדיר,
עשיר אדיר.
היו לו 600 אלף עדרים.
הביא חס על ממונך שלא להוציא אפילו פרוטה אחת שלא לצורך.
טוב, עכשיו הוא נותן לנו פרק
שבו נבין
את הדברים יותר טוב.
חוכמה,
בינה ודעת.
המפורסמים לשבח אצל המון העם
הם בעיניהם אריג של שקרים,
חניפות,
צביעות,
גנבת דעת,
מלשינות וליצנות.
מה מחשיבים המון העם
אדם חכם,
אדם שיש לו בינה,
אדם שיש לו דעת?
את מי?
את מי הם משבחים?
את מי שיודע לארוג שקרים וחניפות וצביעות וגנבת דעת ומלשינות וליצנות.
מה שנקרא בימינו קומבינטור, זה קומבינטור.
כאילו משבחים אותו שהוא קומבינטור,
שהוא משתמש בכל הדברים האלה בשביל להשיג ולתחבל את
כולם ולהגיע לאן שהוא רוצה.
איזה הוא חכם
בעיני הציבור?
זה שיודע להשתכר בהיזקן של אחרים.
ממה הוא מרוויח?
שהוא מזיק לאחרים.
אומר עליו שלמה המלך, מחשב להרע,
לא בעל מזימות יקרא.
צריך לקרוא לו בעל מזימות, כי הוא מחשב להרע.
הוא רוצה להשיג כל דבר שהוא רוצה להשיג בכל הדרכים.
כל הדרכים בעיניו כשרות להשיג את מה שהוא רוצה.
אז אחד כזה שהוא מחשב להרע,
קוראים לו בעל מזימות.
זה נקרא החכם אצל האנשים,
שהוא משתכר בזקן של אחרים.
ואיזהו איש מכובד,
את מי מכבדים,
היודע לפזר ממונו
וממון אחרים,
ולהתכבד בקלונם.
אחד מבין,
כמה שאתה מפזר יותר כסף, מעריכים אותך, אבל הוא לא משתמש רק בשלו,
קצת משלו, והרבה משל אחרים.
והוא גם מתכבד בקלונם.
זאת אומרת, אלה קמצנים, לא נותנים, לא כלום זאת, צריך לשחרר, שחרר.
אני מזמין, עליי, שולחן עליי, הכול עליי.
וכך דרכם של המכובדים האלה בעיני הבריות,
להמציא מדי יום ביומו מנהגים של פיזורים חדשים במלבושים,
בתכשיטים,
וצדקות גדולות משל אחרים.
כל זה כדי לבייש את מי שאין לו,
ולהוסיף על ידי זה כבוד על כבודם עוד.
אז כל הפיזור שלו שהוא עושה,
זה רק בשביל להתכבד
בקלונם של אחרים שהם לא עושים את זה.
אז יש לו כל מיני פוזות,
הוא מחליף בגדים כל הזמן,
הולך עם מותגים,
תכשיטים, פתאום אתה רואה לו שרשרת זהב,
פתאום איזה צמיד פה, פתאום איזה טבעת שם,
עושה צדקות גדולות.
ואף על פי שכבר כילו וחזרו וכילו הקפותיהם הישנות,
עודם מתגברים בהוצאות ופיזורים חדשים,
שמא יש מי שאינו מכיר בדלותם עדיין.
ויתחה, ליתן להם בהקפה עוד.
הוא מנצל את האנשים, אנשים לוקחים בהקפה
בשביל לתת לו, כי חושבים שהוא בעל חסד גדול ורוצים להיות שותפים איתו.
אחד בונה לו בניין גדול.
ובסוף הוא אומר הכל לכבוד השם, הכל למען השם, ועושה לו דירה למעלה.
הכל למען השם כמובן, כן, הוא צריך להיות קרוב לשם, אז הוא עלה למעלה,
למעלה, לפנטהאוס, למעלה,
וגם מביא לו איזה כלבלב שיחיה איתו ככה ב-30,000 שקל.
זה הכל, הכל זה למען השם, זה משהו מדהים.
ו...
מחלה זו
היא מכלל החוליים המתדבקים ומתפשטים במהירות גדולה כדבר ומגפה.
רחמנא ליצלן.
ומי שאין לו לב
לעז פנים בכבודם של המשוגעים הללו,
שמנצלים את הציבור ועושים,
אלה נקראים עמלקים, לפי הערב רב שמובא,
בונים בתי כנסיות והכל לשמם,
לא לשמו.
מי שאין לו לב לעז פנים בכבודם של המשוגעים הללו,
נגרר אחריהם בעל כורחו,
מבזבז מיעוט ממון הכשר שלו במהרה,
בסופו להשחיר את פניו, לשאול על הפתחים.
אבל אין לו חכמים אמיתיים, נחמה.
יש אחד כזה, שהוא לא רק זה שעשה את מה שעשה,
אלא הוא רוצה לקנות כבר את ערוץ 13.
הוא קורא לעצמו רב, דיין.
הוא רוצה לקנות את ערוץ 13.
מה יש שם? רק פרשת השבוע.
כל ערוץ 13 יהיה רק פרשת השבוע.
וערוץ 13,
בטח הוא יופיע עם הכלבלב.
כן, לא קונים כלבלב סתם בשביל להחביא אותו.
אז מה?
ערוץ 13, איזה זכות.
אין דבר, איך לא עלה בפני הרב קניובסקי הרעיון לקנות את ערוץ 13?
הרב שטיינמן לא הבין את הגולה הגדולה שיכולה להיות בקניית ערוץ 13.
נו, מה הפלא?
מה הפלא?
כולם מכירים את האיש.
ועל כן,
הפיקחים חושבים אותם לסכלים,
וחוכמתם של רמאים לטיפשות גמורה.
אבל מי שפיקח,
הוא חושב את כל אלה ש...
ההמון מעריך אותם,
כאילו הם בעלי החוכמה, דעת או בינה, קומבינטורים מצליחים לבנות בניינים, להשיג כספים, לעשות זה ולעשות זה.
אנשים אוהבים לראות אנשים כאלה שהם כאילו זה,
ופותחים, אתה מבין איך קוראים לו מקום לחלק אוכל וזה, ותמונות
בכניסה לבני ברק שמחלקים אוכל, ובקשיב,
מה זה?
אבל הפקחים חושבים אותם לסכלים,
והחוכמה של הרמאים, טיפשות גמורה.
הוא מסביר לנו, אז מה זה דעת?
חוכמה, בינה ודעת, כן? זה של הטיפשים, שההמון מאמין להם.
אבל מה זה חוכמה ודעת?
מה זה דעת?
הוא אומר, לימוד הניסיון הבהמי
המתוקן בעצת הנפש המשכלת.
הנפש הבהמית,
אם אדם מלמד את עצמו על ידי הניסיון,
הנפש המשכלת
מביאה את הנפש הבהמית לניסיונות כאלה,
עד שהניסיונות הופכים להיות הרגלים, והרגל הופך להיות טבע.
מה זה? זה נקרא דעת.
הוא לא צריך לחשוב, לא צריך להבין, הוא צריך לתת דעת.
צ'יק!
הוא יודע מה לעשות בכל מצב, אבל נכון,
נכון.
מה זה בינה?
בינה זה להבין דבר,
ולהבין לאחרים דבר מתוך דבר מלטה בטעמה.
זאת אומרת, מה זה בינה?
בינה זה להבין דברים.
לא חוכמה זה דבר כתוב, ברור, קוראים, לומדים, יודעים, זה חוכמה.
בינה זה לא כתוב.
אתה, מהחוכמה שלמדת, יכול להבין דבר מתוך דבר וכו'.
וגם יש לך טעם לכל דבר שאתה עושה, אתה מבין.
אז זה בינה.
ומה זה חכם?
חכם זה הרואה את הנולד.
כמו שהבהמה אינה רואה אלא מה שלפניה,
והיא רודפת אחר אגודה של שחת לבית השחיטה.
מה זה בהמה?
בהמה רואה את הנולד?
היא רואה את השחת,
והיא לא רואה שיקחו אותה ככל שהיא תשמין, תשמין, תשמין, יקחו אותה יותר מהר לשחיטה.
אם היא תהיה רזה,
קחו אותה לשחיטה.
אבל היא רואה מה שלפניה, והיא אוכלת, אוכלת, אוכלת, אוכלת, ונהיה פה, פה, פה, פה, במניעה טונה.
אה, עכשיו זה הזמן לשחוט אותה.
אז היא לא רואה את הנולד.
כן?
כמו נמצאים בתוך דיר,
רפץ,
או זה, כבשים, או פרות.
ופתאום באה משאית,
ולוקחים אותם,
אז פרה, אתה אומר לסייעת דרי, לוקחים אותם לטיול. הם נשארו שם, ואנחנו יוצאים לטיול.
איזה טיול? לוקחים אותכם לשחוטה.
הם לא רואים את הנולד.
בהמה, בהמה לא רואה את הנולד.
אבל לאדם ניתנה דעה.
מה הדעה? להפקיר את ההווה מחיר העתיד היותר טוב.
יש לך הווה,
אבל יש לך עתיד יותר טוב.
שווה לך להפקיר את ההווה בשביל לקבל את היותר טוב בעתיד.
יש אנשים הולכים לעבוד, מפקירים את גופם
כמונה שעות, סובלים בעבודה, מפקירים את ההווה,
שיהיה להם בעתיד יותר טוב, ויהיה להם בסוף משכורת, ויוכלו
לרכוש דברים כאלה ואחרים.
זה אלה שמבינים בחיי העולם הזה.
יש יותר חכמים.
עד שהחכמים האמיתיים משליכים גם,
גם,
כל הנאות העולם הזה כנגד העתיד לבוא אחר מיתה.
זה החכמים.
הוא אומר, מה אני צובר פה ככה וככה וככה וככה וככה, כשאני משאיר את זה לאחרים?
במקום לצבור לאחרים, תצבור לעצמך.
אז אם אתה עושה דברים בהם
יחכו לך בעולם האמת,
זו השקעה נכונה, זה החכם
שרואה כל הזמן,
הוא רואה כבר עכשיו,
הוא רואה עכשיו את הנולד. הוא כבר רואה שהוא במחיצת הצדיקים בעולם העליון.
וזה, ופה ושם, ולא חלילה בגיהנום, הם הרשעים.
זה נקרא החכם,
שרואה את הנולד.
ואיזה הוא מכובד?
המכובד האמיתי, לא כמו שהציבור חושב.
זה המקמץ לעצמך.
לעצמו הוא מיטיב לאחרים.
יש לו!
אבל הוא לעצמו מקמץ
ומיטיב לאחרים.
המדרש מביא מעשה בחכמים שבאו אצל אחד שידוע ומפורסם,
הוא מחלק צדקות ארבל,
ואיך שהם נכנסו אליו, הם שמעו
שהבן שלו שואל אותו, אבא,
לקנות פטרוזיליה, שתי חבילות פטרוזיליה בשקל,
או לקנות חבילה אחת טובה בשני שקלים?
אז הוא אומר לו, שתי חבילות שהן לא כל כך בשקל.
מה זה? זה נקרא קמצן, לא?
יש לך כסף מלא, כולם באים אליך,
ואתה מחפש לקנות
פטרוזיליה כזאת, ככה שתי חבילות בשקל במקום
חבילה אחת בשתי שקל?
הסתובבו והלכו, אמרו, הישה מרחם, מה זה?
זה כתובת? זה כתובת ללכת לבקש ממנו כסף?
הסתובבו, הסתובבו.
בסוף לא עשו כל כך הרבה, אמרו, אין ברירה, חייבים ללכת לנסות, נחזור אליו עוד פעם, נראה מה יהיה,
מה יש להפסיד.
נכנסו אליו, ביקשו ממנו,
אמר, לכו אצל אשתי,
היא תיתן לכם מלוא הסל.
הלכו לאשתו, שאלה, הוא אמר לכם,
לתת מידה מחוקה או לתת מידה קדושה?
לא אמר לנו.
אמרה להם, טוב, אני אתן לכם גדושה, ואם הוא לא התכוון לכך, זה יהיה על חשבון כתובתי.
טוב,
הביאו סל מלא מטבעות.
סל מלא מטבעות.
חזרו אליו.
אמרו לו.
הרב עצן שאלה,
מה התכוונת, מחוקה או תפופה?
קדושה, מה התכוונת?
אמר להם, קדושה.
אמרו, בסדר. עכשיו יש לנו שאלה.
באנו אליך בהתחלה,
ואיך שנכנסנו, שמענו שאתה רוצה לקנות
שתי חבילות פטרוזילה בשקל,
ולא בשני שקלים, פטרוזיל ירע עננה.
מה זה?
ואתה נותן כמות כזאת של כסף?
מה זה?
אמר להם הקדוש ברוך הוא נתן לי כסף ואני צריך להשתמש בכסף
לפי מה שהוא רוצה, זה שלו, לא שלי.
אז בשבילי אני יכול לאכול,
פטרוזיליה לא כל כך טריה,
זה עובר, הכל עובר,
הכל עובר חביבי.
אבל כשבאים לבקש צדקה,
צריך לעשות לפי מה שהשם נתן לי,
אם הוא נתן לי הרבה מאוד כסף, אני צריך לעשות בהתאם.
זה נקרא קימוץ.
לקמץ בשלו,
ולא לקמץ בשל אחרים, להיטיב לאחרים.
כי נאה לצדיקים ולחכמים למחט בהנאות הבהמיות
ולהתעדן בתענוגי הנפש המשכלת.
שלא לחוס על תורחם
בדעת ובכישרון.
אל תגיד,
שמע, לשבת ללמוד הרבה זה טרחה, זה יותר מדי.
אל תחוס על הטרחה
אם זה בשביל דעת וכישרון.
ותחוס אפילו על פחים קטנים מחמת חיבוב ממון כשר.
כי הצדיקים אינם נותנים ידיהם בגזל.
הם נזהרים.
השם נתן לך משהו, אל תשליך.
אתם יודעים, אני עשיתי כל מיני דברים, וזה נשאר לי מכל מיני דברים ודברים, כל מיני דברים ודברים.
שאלו אותי, מה אתה אוסף את זה? למה אתה צריך? אמרתי, יגיע הרגע שיצטרכו.
אל תהי בז לכל דבר.
בחלונות שהורדתי ממקום מסוים, בסוף שימשו לישיבה, ודלתות של זה נשארו לשם.
נכון?
וכל דבר מצאנו לו משהו, ובדיוק זה,
שום דבר לא הולך לפח.
זה לא אגרנות,
וזה מידה רעה.
זה קימוץ.
קימוץ זה מעלה נפלאה,
ממון כשר?
איך יש לך לב להשליך?
והתורה אומרת בל תשחית.
זאת מחנכת אותנו לא להשחית דברים שעוד ראויים למשהו.
בל תשחית.
ומובא במדרש קהלת,
טוב מלוא כף נחת,
ממלוא חופניים עמות.
קל ורעות רוח.
טוב,
מי שעושה צדקה מעוטה אבל משלו,
ממי שהוא גוזל וחומס ועושק,
עושה צדקות גדולות משל אחרים.
זה לא צריך ללכת לגזול, זה עובד עליהם בעיניים, יש לו כוונות אחרות, זה לא הכוונות שהוא משמיע,
הוא מתכוון למשהו אחר והתוצאה המאידה.
והמשל אומר,
אני אגיד את זה בתימנית, זה נשמע יותר טוב.
ג'אי יופו, זה נועפת.
בחיזורין.
מפלע עול אבישיו.
היא לוקחת אתנן תמורת מה שהיא עושה,
נועפת, לוקחת כסף על זה,
ומחלקת את זה לחולים, את הכסף הזה שהיא עשתה מהעבירה,
היא מחלקת לחולים כדי שיחשבו אותה רודפת אחרי המצוות.
מאיפה בא הכסף?
ולאן הוא הולך?
וזה הכל ליצור רושם כאילו שהיא צדקנית.
מאיפה זה בא?
שם ירחל.
והמדרש אומר, נפש כי תקריב מנחה.
טוב מי שיש לו עשרה זהובים
ונושא ונותן ומתפרנס מהן,
ממי שהולך ולווה בריבית
שמאבד את שלו ואת של אחרים.
אלא
יעשה משא ומתן בשלו.
זה נקרא קימוץ.
נחזור לרמז.
הרמז אומר לנו,
הביא חס על ממונך,
ממון שלך, השם נתן לך מתנה, ממון,
שלא להוציא אפילו פרוטה אחת שלא לצורך.
אז נתתי לכם את הכללים.
עכשיו אני נכנס לדבר, יש פה הערה.
כתוב פה,
דעת אמרנו זה ניסיון,
לימוד הניסיון הבהמי המתוקן בעצת הנפש המשכלת.
הנפש המשכלת היא מחנכת את הנפש הבהמית
על ידי לימוד הניסיון שחוזרים על דבר פעם אחר פעם, עד שזה הופך להיות דעת.
אז הוא אומר פה בהערה,
זוהי הדעת הגמורה שטרח עליה שלמה, המלך עליו השלום, ללמד אותה אחר כך להמון העם. קודם כל הוא ניסה,
ואחר כך הוא לימד את העם.
ולכן הוא אומר, כל זו ניסיתי בחוכמה.
זאת אומרת, הוא כל דבר בדק וניסה והתרגל,
עד שהפך אצלו להיות ברור דעת ברורה.
ועוד כתוב, ויותר שהיה קהלת חכם,
עוד לימד דעת את העם.
אז הוא לא היה חכם לעצמו,
כי הוא מאס בחכמים, כך הוא אומר, רבי מנדל מסטנובר,
הוא מאס בחכמים שלומדים רק לעצמם ולא מלמדים את הציבור.
אם חכמת, חכמת לך.
לכך נוצרת, לתת ללמד לאחרים, ללמוד וללמד.
אז לא רק שהוא היה חכם, הוא לימד דעת את העם.
וכל אדם זוכה,
כפי מדרגתו והכנת ליבו, לקנות דעת.
טוב, שימו לב מה הוא אומר.
מי שיש בידו בינה וגבורה,
דהיינו הוא יודע למצוא טעם של כל דבר ונימוק.
אדם כזה יודע גם להכיר המחשבה מתוך המעשה.
זאת אומרת, הוא רואה מעשה שעשו,
הוא מבין מה הייתה המחשבה שהביאה למעשה.
זה מי שיש לו בינה וגבורה.
הוא יודע להכיר את האמת לשעבר מתוך טענות בעלי דינים והכזבים שלהם של עכשיו.
הוא שומע איך הם משקרים,
מזה הוא כבר מבין את האמת, מה היה מההתחלה האירוע ביניהם.
והוא גם מבין חידות ומשלים ומליצות,
ככתוב להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידות טעם.
זה אדם
שיש לו דעת.
ואיש נבון,
מי זה איש נבון?
יודע להכיר המחלה שבחלל הגוף מתוך מחושים חיצוניים וכיוצא בזה.
זאת אומרת, דברים הנסתרים נמצאים בתוך גופו של האדם, הוא יודע לזהות מה הפנימיות, מה קורה בפנים,
לפי אירועים חיצוניים שקורים לו בחוץ.
וכל זמן שאדם מוסיף ומעמיק להתבונן דבר מתוך דבר תמיד,
ככה הוא מורגל,
הוא מוצא לפעמים שמאיזה דברים קלים מאוד נגלים ויוצאים הדברים היותר גדולים.
דרך משל,
על ידי עקימת שפתיו וכדומה לזה דברים רבים,
שזכרם משתקח בתוך כדי דיבור מליבו של אדם,
גוררים לפעמים תולדות גדולות אחריהן,
שחייו וכבודו והצלחתו של שני העולמות שלו ושל זרועו,
אם להיטיב או להרע, להם תלויים בהם.
אדם תוך כדי דיבור
מדבר והוא לא שם לב אפילו,
זה ככה קופץ לו, כמו שאומרים.
אתה יודע, הייתי אצל,
הוא עשה רק ככה עקימת שפתיים קטנה.
הייתי אצל
וממשיך לספר סיפור, סיפור, סיפור, והוא קלט
שהוא עשה ככה.
או שהוא עשה,
אתה יודע, כשהיינו,
הוא קלט שהוא קורץ בעין,
הוא מבין שיש פה איזה,
זה חוכמה,
בינה, בינה.
זה בינה שאדם יכול, וזה יכול לשנות
גורליות
את הבן אדם.
תנועה ועקימת שפתיים או עיניים או משהו, או רמז, או זה יכול לשנות הכול.
משה רבנו עליו השלום, נאמר עליו, וראית את אחוריי.
הרמב״ם,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
מפרש
שזהו בינה.
זה בינה. מה זה וראית את אחוריי? דהיינו, מן המאוחר אל הקודם.
אתה תראה את אחוריי, את המאוחר,
ומזה אתה תבין את המוקדם.
סוף מעשה,
במחשבה תחילה.
ואמרו זכרונם רכה שנפתחו לו למשה רבנו מטית שערי בינה.
אבל כתוב שלגבי משה לא נמצאו נבונים.
חכמים ונבונים, לא נמצאו נבונים.
ושלמה המלך עליו השלום ביקש על זה
להיות נבון,
לשפוט להבין
בין טוב לרע.
ומה נתן לו הקדוש ברוך הוא?
ונתתי לך לב חכם בנבון.
יוסף היה נבון וחכם.
אין נבון וחכם ממך.
ככה
נחיד עליו פרעה.
והנה העצלות,
והנה העצלות
מתנגדת לה על ידי מהלך הרעיונות שלה מן הקודם אל המאוחר.
וצריך לנצחה על ידי חינוך והרגל.
זאת אומרת,
כשאדם עצל אז הוא לא מנסה להבין מן המאוחר למוקדם. הוא הולך לפי סדר.
מה שהולך לפי סדר. אבל הוא לא יכול,
כי זה מהלך של עצלות.
ואפשר לנצח את זה על ידי חינוך והרגל.
לכן תמיד מפני מה קשה להם למתחילים לחזור לאחוריהם.
זאת אומרת, אדם התחיל ללמוד,
לומדים,
ואז אומרים, טוב, בואו נחזור בחזרה, נלמד עוד פעם. לא, קשה להם.
הם רוצים להתקדם,
לא רוצים לחזור אחורה.
וזה הנבון.
משיננתם.
נחזור עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם.
מהסוף להתחלה, ועוד פעם, מההתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, וכן הלאה. וגם,
אתה צריך להיות נבון להבין
ממעשה שאתה רואה
מה שורשו, מה המקור,
מה עמד מאחורי המעשה הזה, למה זה התחיל.
גם כל פעולה שלנו, היא מתחילה בשורש מסוים.
ואם אדם רוצה
לעמוד על המידות שלו,
אז הוא צריך לראות למה עשיתי את זה.
למה החלטתי ככה?
אם יבדוק אחורה, אחורה, ימצא מה השורש, יניע אותו.
והנה, עכשיו אנחנו נראה מעשה יפהפה,
מופיע בתנחומא פרשת לך לך.
היה אחד שכינס ממון במדינת הים
והניח שם דייתי כצבאה.
וכתב בצבא,
כל נכסיי לעבדי חוץ מחפץ אחד לבן שלי בארץ ישראל.
טוב, הוא היה עשיר גדול.
והוא כותב את הצבאה בפני העבד שלו,
והוא אומר, כל הרכוש שלי זה לך.
חוץ מדבר אחד,
שיבחר הבן שלי.
טוב, נפטר.
ההוא רץ לארץ ישראל,
אמר לבן שלו, אבא שלך נפטר,
הנה הצבא,
כל הכל הכל זה שלי,
ועתה הוא אמר שאתה יכול לבחור רק דבר אחד.
הבן לא האמין.
הוא לומד תורה בארץ ישראל.
אבא שלו בגולה, הוא אוהב אותו מאוד. איך יכול להיות שהוא נותן את הכל לעבד ולא הוא נותן רק דבר אחד?
הוא לא היה מספיק נבון להבין.
הלך אצל הרב הגדול,
ואמר לו, הסביר לי כבודו, איך יכול להיות שאבא שלי הפקיר אותי ככה,
ונותן הכל לעבד?
אמר לו, אבא שלך היה חכם גדול,
חכם גדול.
תגיד לעבד שיבוא לבית דין, ובבית דין אתה תגיד מה אתה רוצה.
וברגע שהוא יבוא,
וישאלו אותך מה הדבר שאתה רוצה מכל הרכוש שהשאיר אבא שלך,
תניח את היד שלך על הראש שלו.
תגיד, אני רוצה את העבד.
מה שקנה העבד, קנה ריבו.
כל מה שיש לעבד שייך לאדון שלו.
אז אם אתה רוצה את העבד,
הכל זה שלך, זה מה שרצה אבא שלך.
ולמה הוא עשה ככה?
כי אתה בארץ ישראל, הוא שמה, אם הוא ימות,
העבד ינשל את כל הרכוש,
ימכור, יעשה את זה, אתה לא יודע מה הרכוש שיש לי, וכמה יש לי, ואיפה יש לי, וכו', הוא יודע הכל.
אז מאיזה סיבה הוא ייתן לך?
הוא לא ייתן לך.
הוא לא ידיע לך אפילו שנפטרתי, כלום אתה לא תדע.
אבל בשביל לה...
להבטיח שיגיע אליך כל הרכוש,
אז אני כתבתי שזה הכל בשבילו, חוץ מדבר אחד.
שם את היד על העמל,
כי כל הרכוש חזר אליך.
אז רואים
שאפשר לראות מהמעשה שעשה האבא בזה שנתן צוואה כזאת,
מה הייתה הכוונה שלו בהתחלה?
באמת להנחיל את הכל לבן שלו,
ואיך הוא יעשה את זה.
לכן הוא היה חכם,
ועשה באופן הזה. אז רואים מהמאוחר,
חכמים היו חכמים,
ידעו להסביר לבן הזה שהאבא שלו היה חכם גדול,
אבל מהמאוחר,
מהצוואה הם הבינו למה הוא כתב אותה באופן כזה.
זה נקרא מייבין,
בעל בינה.
נו, הקדוש ברוך הוא נותן לנו תורה מחכים עד פתי,
מחכים עד פתי.
אנחנו צריכים להודות לו שהקדוש ברוך הוא משקיע בנו, הוא נותן לנו תורה מפוארה שיש בה כל כך הרבה חוכמה,
רק צריך לנצל אותה ולא להרע,
ולקמץ
במתנות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא.
לקמץ בשלו ולהיטיב לאחרים זה מתאים למידת צדק שלמדנו.
ועל זה נודה לשם.
אה הכל יודוך והכל ישע וחוכם והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה.
הקול יודוך והכל ישע וחוכם והכל ישע וחוכם.
והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה.
הכל יודו והכל ישבחו הכל והכל מהכל מהכל יאמרו
אין קדוש כשם.
הרי אני מכוון לקיים יצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יפחס את דאורייתא כבד את אביך ואת אימך דאורייתא
לעשות נעתרו על הקדוש ברוך הוא ולעשות נעתרו על התנא הקדוש
שיהיו שפתותיו דובבות בקבר. רבי יחנן יאמר כאשר יהיו אומר רצון גודל של ברוך זאת ישראל
להפיקו אחר בעולם טוב.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.