עץ גבוה חמשים אמה
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום.
אז בלחש, ביקשו בלחש.
אמן.
אמן.
אמן.
עץ גבוה חמישים אמה.
מה המוצא של העץ שעליו נתלה המן?
למה דווקא חמישים אמה?
מה זה שאומרים חכמים שהוא היה מתוקן להמן מששת ימי בראשית?
מה קשור המן
לבריאת העולם?
ולמה הוא נתלה דווקא בחג הפסח?
כמה ימים בסך הכל השתחוו להמן.
חכמים זיכרונם וברכה במדרש,
ובתרגום שני, פצ'קה נקטה,
אומרים לנו שהיו להמן 365 יועצים,
ואף אחד לא יעץ לו כמו אשתו זרש.
שאל אמן את היועצים איך להביס את מרדכי,
אמרה לו זרש אשתו,
דע לך,
בשום מיתה לא תצליח להרוג אותו רק בתלייה.
באש לא תאכל, כי אברהם ניצל מן האש, וגם חנניה, מישאל ועזריה.
בחרב לא תצליח.
יצחק ניצל מהחרב,
ומשה ניצל מחרב פרעה.
במים לא תנצח.
עם ישראל ניצלו בים סוף.
בית הסוהר?
אה, זה לא פתרון מתאים.
יוסף ניצל מבית הסוהר.
באבן?
לא תאכל לו.
דוד ניצח את גוליית באבן.
תעשהו סומה.
אה, שמשון,
כשהיה סומה הרג פלישתים יותר מבחייו.
להשליך אותו לאריות.
דניאל ניצל מגוב האריות.
אין לך פתרון, רק תלייה.
תלייה על העץ.
ובזכות המן.
גם התלייה של העץ נכנסה לרשימת הניסים
והיא לא יכולה לשמש פתרון לצוררי ישראל.
עוד הוסיפו חכמים במדרש,
הייתה מריבה בין כל העצים, מי יזכה
להיות העץ שעליו יתלה המן.
עץ הגפן אמר, עלה יתלה,
עץ הרימון אמר, עלה יתלה. כל העצים, עד שבא קוץ ואמר,
עליי,
כי ראוי לקוץ להתלות על הקוץ.
מאיפה הגיע העץ הזה שתלו את המן?
המדרש אומר שסיים המן להכין את העץ מדד את העץ על עצמו
והיה מדגים וממחיש לעבדים
איך מרדכי יתלה עליו. יצאה בת קול ואמרה לו,
לך נאה העץ ומתוקן לך מששת ימי בראשית.
ודרשו חכמים בכחולין קלט המן מן התורה מנין
שנאמר, המין העץ.
המן העץ.
מאיפה הגיע העץ?
ילקוט שמעוני, אסתר, תטרנו.
המן חיפש בקדחתנות
עץ גבוה חמישי ממה, שיספיק בדיוק לחסרת בני הומון.
הוא למעלה, והם אחריו,
בדיוק עם הפרש מדויק, הכל היה מסודר.
ולא היה בנמצא, חיפש חמישי ממה, לא מצא.
עד שגילה שאחת מקורות ביתו
בגובה המדויק.
מנין בא העץ?
הבן שלו, פרשן דוטו,
היה מלך בקרדוניה.
ופעם אחת
נטל הבן חתיכת עץ מתיבת נוח,
והביא לאביו המן
לעזור בה לבנות טרקלין נאה.
המהר״ל הקדוש אומר,
קרדוניה היא סמוכה להרי ערארת,
שם נחה תיבה.
השבוע התפרסם עוד פעם שגילו אותה בהרי ערארת, ורואים את הצילום והכל.
מפרשת תרגום אומקלוס, הרי ערארת,
תרגום
טורי קרדו.
קרדוניה, איפה שהיה פרשן דוטו.
וזה הרי קרדוניה.
עכשיו יש להבין.
מה לתיבת נוח ולעץ שנתלה עליו המן?
אמר שני,
למה צריך להכין עץ מיוחד מששת ימי בראשית
ולגלגל שהעץ הזה יגיע לתיבת נוח?
ומשם על הבית של המן,
בשביל לתלות את המן על העץ.
מה הקשר ביניהם?
חכמים זיכרונם לך, תקשיבו טוב, לא תאמינו מה אני אומר לכם עכשיו.
המן נתלה ביות זן בניסן.
בתיבת נוח נאמר, בתנא חטיבה בחודש השביעי,
בשבעה עשר יום לחודש,
על הרי אררת.
אומר רבנו בחייה, זה יוד זן בניסן,
כי ניסן זה שביעי לתשרי.
מה הקשר בין התיבה שנחה ביות זן בניסן להמן שנתלה ביות זן בניסן?
מדהים.
ולמה העץ של המן דווקא חמישים אמה?
וואי, וואי, וואי.
המראל הקדוש אומר,
היה מאבק בין מרדכי להמן.
אבל זה לא מאבק בין שני אנשים מן השורה.
זה מאבק איתנים בין הקדושה לטומאה.
יש גלגולים רבים למאבק הזה. זה לא מתחיל פה.
פה זה מסתיים.
איפה זה התחיל?
המן היה מכשף גדול,
וניסה בכל כוחו להגיע לחמישים שערי טומאה.
ולכן יעצה לו זרש אשתו,
שידעה
פרק או שניים בהלקות טומאה וכישוב,
לעשות עץ גבוה חמישים אמה.
רק אז בשיא הטומאה,
בחמישים,
הוא יוכל לגבור על מרדכי.
המן ידע שכל העולם הזה בנוי על שביעיות.
שבעה ימים בשבוע, שבע שנים שמיטה,
שבע שמיטות זה יובל,
שבעת אלפים שנה,
שנות חיי עולם.
גם למשה רבנו אמרו חכמים זיכרונם לברכה בראש השנה כא',
נגלו לו מ״ט שערי חוכמה
שבע פעמים שבע,
ועל זה נאמר בתהילים
בת חסריהו מעט מאלוהים,
שלשער חמישים לא הגיע.
רק בעת פטירתו של משה רבנו הוא הגיע לשער החמישים.
השלע הקדוש בבית חנן אומר, זה רמוז,
משה נקבר בהר נבו,
נ' בו,
שער החמישים
היה בו בעת פטירתו.
ממילא כשמשה רבנו
לא הגיע בחייו לשער החמישים, בוודאי,
גם מרדכי לא זכה לכך.
רק הומון
התאמץ לקפוץ לשער החמישים של הטומאה,
ולכן נתלה על עץ גבוה חמישים אמה.
נתלה נ',
הנ' תלה,
נ' תלה זה חמישים,
על עץ גבוה חמישים אמה.
הדבר הזה גרם לו לנפילה גדולה.
איזה נפילה?
נהפוך הוא, נ' הפוך.
הכל נהפך עליו, החמישים שהוא הכין,
הוא היה, במקום שמרדכי יהיה עליו,
הוא נהפך עליו עם הנ' שלו.
ממילא המן אותיות,
הומון, תקשיבו טוב, הומון,
ממה, כמה זה?
מניין אדם.
אדם
ונ'
זה שערי טומאה, חמישים שערי טומאה.
הומון
זה אדם בחמישים שערי טומאה.
הומון.
אדם בחמישים שערי טומאה. עכשיו יובן.
נוח השתמש בעץ אורכו חמישים אמה.
חמישים זה מעל הטבע.
והוא נתלה על אותו העץ.
למה? כי קפץ בטומאתו ברשעתו מעל גדרי הטבע.
זה עומק הקשר ביניהם.
לצאת מדרך הטבע.
נוח פתח עולם חדש וניצל מקלייה מעל דרך הטבע.
כי כולם נמחו.
בעזרת
עץ
חמישים אמה.
שזה מסמל יציאה מן הטבע.
ככה מן
שהרשיע מעל דרך הטבע.
תלו אותו על עץ מחוץ לטבע.
ועכשיו נתבונן.
המן שומע על עצת אשתו זרש,
והוא אינו נוהג כדרך הטבע, כאדם מן היישור,
אלא כולו אחוז טירוף.
זרש יועצת לו יעשו עץ גבוה חמישים אמה.
מי יעשו?
המשרתים, השליחים.
והוא מתעלם
ממעלתו וכבודו, ועושה את העץ בעצמו, ביעש העץ.
כל כך הוא להוט לתלות אותו כבר, את מרדכי, לא מחכה לאף אחד עושה בעצמו.
וזרש אומרת לו, בבוקר
אמור למלך.
ואז מגיע המן לארמון בחצות לילה.
זה לא סביר.
אתה רוצה להעיר את המלך בחצות לילה?
מה זה, איך אתה מגיע בשעה כזאת? אשתך אומרת לך, אמור למלך, מתי?
בבוקר.
לא,
בחינת זריזין מקדימין.
עתם סופר מוסיף,
מטעם זה נוהגים לקרוא את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת. למה?
בתיקוני הזוהר
מבואר שעשרת בני המן
הם היו מרכבה לעשר ספירות של הטומאה.
ובכדי להשמיד לחלוטין את מרכבת הטומאה
צריך להרוג את כולם כאחד.
ומבואר במסכת מגילה,
כל העשרה מתו באותו הרגע ממש.
ומטעם זה אומרים את כל העשרה בנשימה אחת.
טוב,
מה העניין של העץ של המן שמתוקלנו מששת ימי בראשית?
ומה זה שאמרו בחולין כלמ״ט?
המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ.
והדבר פשוט,
חכמים לא באו להגיד לנו חידודי לשון.
בדעת זקנים מבעלי התוספון מביאים
את דברי החכמים בילקוט שמעוני, שאמרו דבר פלא.
בשעה שחטא האדם הראשון
ואכל מעץ הדעת,
אמר לו הקדוש ברוך הוא, מידת הדין נותנת שאטלה אותך על העץ.
אבל לפנים משורת הדין, אסלח לך,
והעץ יישמר ויגנז להומון ראשו,
שנאמר
המין העץ, הומון העץ.
הוא יתעלל בסוף על העץ שמוכן
מששת ימי בראשית.
אז שוב פעם, מה הקשר שלו, של הומון לעץ אדם?
עידה והבני סוחר מביאים בשם הארי,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
מהלך אדיר
שמסיר את המסכה ומגלה את הגלגולים של הדמויות שבמגילה.
מרדכי
הוא האדם הראשון.
אסתר,
גלגול של חמבה.
המן
הוא נחש הקדמוני,
וזה נרמז בשם המן,
ראשי תיבות, הוא משורש נחש.
הדמויות האלה מוכרות לנו מפרשת בראשית,
הפעם הם חוזרים בפנים חדשות ומתקנים בכך תיקון גדול.
בפרשת בראשית,
הקדוש ברוך הוא מצווה על אדם הראשון לא לאכול מעץ הדעת,
והנחש מפתה את חווה.
אדם בחווה אוכלים ונענשים לדורות עולם.
בסנהדרין עין אומרים חכמים,
עץ הדעת היה גפן,
המביא יללה לעולם,
והמדרש אומר, ענבים סחתה לו ושתה.
במגילה,
המן שהוא הנחש מפתה את עם ישראל להשתתף בסעודה של אחשוורוש.
הסעודה הזו הייתה סעודה של כפירה במלכות השם יתברך
ובסוץ מלכותו של אחשוורוש.
וגם שם פגמו במשתה אחשוורוש וחטאו בגפן,
כמו בעץ הדעת.
מכיוון שהאדם הראשון התנסה,
האם יאכל מחץ הדעת או לא?
כך מרדכי,
שהיה גלגול של האדם הראשון,
ניסה לשכנע את עם ישראל להימנע מלהשתתף בסעודה,
כי זה שוב פעם ניסיון כמו בחץ הדעת.
אך ללא עיל הם חטאו
ושתו יין,
ולכן נגזרה עליהם גזירה שימותו כמו שעליו.
בגלגול הראשון,
כמו שנגזר בעץ הדעת.
באותו משתה,
אומרת במגילה יב',
השוורוש לבש בגדים של הכהן הגדול,
שנאמר בעתיקה
תפארת גדולתו.
מה נאמר בבגדי כהן גדול?
לכבוד ולתפארת.
הבגדים האלה כאין אותם בגדים שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון
אחרי החטא באכילה מעץ הדעת.
אומר המדרש,
אדם הראשון היה בכורו של עולם.
והוא קיבל את כותנות העור
אלה בגדי הכהן הגדול.
כיוון שעם ישראל שתו יין בסעודה שאחשוורוש התחפש לכהן גדול,
שוב הצליח המן שהוא הנחש
במזימתו השפלה ונגזרה על ישראל כליה רחמנא לצלן.
בספר תפארת שלמה מבאר,
מטעם זה ביקש המן לתלות
את מרדכי דווקא על העץ,
כי היה סמוך ובטוח
שהצליח לעורר את חטא עץ הדעת
כנגד עץ הדעת.
אומר רבי צדוק הכהן מלובלין שהבריאה נבראה בצורה של בחירה בין טוב לרע.
אותו שורש הבחירה
טמון אפוא בעץ הדעת טוב ורע.
נבחור בין הטוב לרע.
שורש הרע בעץ הדעת זה הסמוך מם.
זה השורש של המן העמלקי.
לכן נרמז שמו של המן בעץ,
למין העץ,
כי הוא חלק הרע שבעץ.
הסמוך מם הוא חלק הרע שבעץ, והוא הוא הנחש.
עכשיו מגיע התיקון הגדול.
אסתר מבקשת ממרדכי,
צומו עליי,
אל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים.
מה זה צומו עליי?
מה זה צומו עליי?
הארי הקדוש אומר,
בשעה זו תקנו את חטא הקדמון של חווה שהיה בגלגול הקודם.
בבריאת העולם הם אכלו מעץ הדעת,
ופה במגילה הם אכלו מהסעודה של אחשורוש.
לכן עתה צומו שלושה ימים תמימים.
מתי הם צמו?
חכמים אומרים,
צמו בי״ג,
י״ד וט״ו בניסן.
אם כן, הם צמו בליל הסדר.
זה שאמרה אסתר,
שהוגד לה בנבואה,
אל תאכלו מצות,
אל תשתו ארץ.
ארבע כוסות יין
כי מוכרחים לבטל את מצוות הפסח השנה
והנה בפרשת בראשית
חווה גרמה מיטה לעולם
בכך ששתו יין מעץ הדעת ועכשיו אסתר
מצילה את עם ישראל במצווה לצום שלושה ימים
ולכן היא אמרה צומו עליי לתקן מה שהיא חטאה כשהייתה חווה בגלגול קודם
ולמה דווקא לצום וליל הסדר
מבאר הבני אסוכור
ממשיכים כעת תיקון מהגלגול הקודם
התחפושת הראשונה בתורה הייתה בשעה שרבקה הלבישה את יעקב
את בגדי עשיו החמודות
שהם היו בגדי האדם הראשון
שהתגלגלו עד נמרוד
בשעה שהרג עשיו את נמרוד
נטל את הבגדים הללו ונקרעו בגדי עשיו החמודות
שחמד אותם מנמרוד
כשהוא לבוש בבגדי עשיו החמודות
הלך יעקב ליצחק אביו
עם שני גדיי עזים
רשי בפרקי דרבי אליעזר אומרים שזה היה ליל הסדר
לכן היה צריך שני גדיים
אחד לפסח
ואחד לחגיגה
ויגש לו ויאכל
יצחק אכל
מסעודתו של יעקב שהוא גלגול של הדם הראשון
יעקב הוא גלגול של הדם הראשון
ויבא לו יין בישט
וזה ארבעה כוסות
ששותים בליל הסדר
באותה שעה נטל יעקב
את הברכות מעשיו
יעקב
זה האדם הראשון
ואת הברכות מעשיו זה הנחש
מבאר הזוהר הקדוש כך נקם האדם בנחש
כי הנחש גרם לו קללה בפרשת בראשית
לכן הוא לקח ממנו את הברכה כנגד הקללה שהוא קיבל ממנו
יעקב חשש מאוד מאותה קללה
ועל כן סירב מתחילה ללכת להתברך מפי יצחק
עד שרבקה
שהייתה גלגול של חווה
מה הבטיחה לו?
עליי!
קללתך ביני
ועכשיו יאיר
למה השתמשה אסתר, שהיא גם חווה,
למה השתמשה במילה צומו עליי?
כמו שהשתמשה רבקה,
שהיא גם הייתה גלגול חווה,
צומו עליי. וזאת משום שבאו לתקן את החטא הקדמון
של חווה.
ולכן צמו,
כמו שהורתה אסתר,
ולא שתו יין בליל הסדר.
וכך השלימו את הסעודה של יצחק,
ששתה יין
בליל הסדר.
בזה תיקנו את חטא עץ הדעת שנעשה גם הוא ביין.
אמרו חכמים,
ארבעה פתחו במילה אף,
ומה עלה בסופם?
הנחש אמר,
אף כי אמר אלוהים.
והמן אמר,
אף לא הביאה אסתר המלכה כי היא מותי.
שוב פעם אנחנו רואים, הנחש אמר אף
והמן אמר אף,
רואים שיש קשר
בין המן לנחש.
ובספר עוללות אפרים מביא דבר פלא.
במדרש אמרו חכמים שהמילה בראשית
ועד הקללה ארור,
שבה נתקלל הנחש,
יש שבעים פסוקים.
מהמילה בראשית שמתחילה התורה
עד הקללה שנאמר המילה ארור,
יש שבעים פסוקים, שם נתקלל הנחש.
גם במגילה,
מאחר הדברים האלה,
שאחשוורוש גידל
את המן,
עד שתלו אותו על העץ, יש בדיוק שבעים פסוקים.
בדיוק.
למה?
משום ששני אויבים גדולים,
הנחש והמן,
נענשו
אחר שבעים פסוקים. מי זה המן? מי זה נחש?
היינו הך.
אז אחרי שבעים פסוקים
נמצא מפורש שהמן כמוהו כנחש.
תכף אני אראה לכם איזה
דבר נפלא הביא הרב אור יצחק.
ובספר מנות הלוי,
כסח.
מבואר שלא נטעה ונחשוב שכולם השתחוו להמן שנים רבות.
המן עלה לגדולה מעט-מעט במשך חמש שנים,
ולמעשה השתחוו לפניו רק שבעים יום בלבד.
מתאריך ו' בשבט
עד י'זן בניסן.
וזה מרומז גם במגילה.
משתחווים לאמן
כי כן ציווה המלך.
כן?
זה שבעים.
הביא הרוקח, רמז נפלא,
שמו של אמן בתחילת המגילה היה ממוכן.
נוטריקון,
מום,
כאן.
מום, כן.
מום זה מיטה ועונש, לאחר, כן, לאחר שבעים יום.
מוסיף הגאון מווילנה,
אסתר צמה שבעים שעות בדיוק,
לא שבעים ושתיים, שיתכחה, שיופיע לגמרי,
והיא תספיק בשעתיים האחרונות לאכול,
לעשות ארוחה אחרי הצום,
ושהיא תגיע אליו קצת נראית בריאה, ולא אוי ואבוי,
כמו שאמר לנו אתמול השליח ציבור,
שנאמר, אף אני ונערותיי אצום כן.
מה זה אצום כן, כן, שבעים.
כיוון שאסתר
חדלה מלצום שעתיים קודם הכניסה אל המלך,
אחרי שבעים שעות,
שתגיע בכוחות מחודשים,
שנאמר, ובכן אבוא אל המלך.
בכן?
זה שבעים ושתיים.
מתי אני אבוא אליו?
כשיהיה כבר בכן, שבעים ושתיים.
היינו לאחר שבעים ושתיים שעות, שעתיים אחרי שבירת הצום.
למה הכל סובב סביב המספר שבעים?
כל שורש ההצלחה של הנחש לפתות את האדם על ידי שבעים.
מה זה שבעים?
העין,
העין של האדם, עין זה שבעים.
באות עין
היא גימטרייה שבעים.
זה שנאמר, ותרא כי טוב העץ למאכל.
עם מה היא ראתה שהעץ
נחמד למאכל, טוב למאכל?
בעין היא ראתה.
עיקר העיקרים זה, ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
כי העין זה סרסור העבירה המיוחד של יצר הרע.
ובסוטה ט' כתוב שהנחש עצמו חטא בעין.
הוא בעצמו.
כי נתן עיניו בחווה,
בחמד את גדולתו של האדם הראשון.
איי איי בסוף הוא נתמעט, ועל גחונך תלך והורידו לו את הרגליים.
מובא במדרש,
הנחש נתן עיניו במה שלא שייך לו,
ולכן
עשית גם מה שהיה לו
מאז ועד היום.
מחטיא הצררה את האדם בעיניים,
וזה הסוד שמלאך המוות כולו עיניים.
מעתה יובן התיקון במלואו.
החטא של חווה,
היא שתתה
יין מעץ הדעת,
והיא באה לידי תיקון על ידי אסתר שהיא חווה,
שהיא גזרה שלושה ימים
לא לשתות יין בליל הסדר, לצום.
ולכן באותה שעה
בא מלאך ודחף את המן שייפול על המטה ונכנע לפני אסתר,
כי זה היה התיקון.
למה? כי הוא דחף
את חווה לעץ הדעת,
ואמר לה, את רואה?
לא מתים, נגעת בעץ ולא מתים.
הוא דחף אותה, דחפו אותו על המיטה של חווה, היא אסתר.
ואז תלו אותו על העץ שהיה מוכן לו מששת ימי בראשית,
וימות דווקא במשתה היין, כי יין בגימטריה שבעי.
אין זמן יותר מסוגל להשבית את יצר הרע מאשר חג הפסח.
הנחש מצליח להחציא את האדם באכילה בכל ימות השנה.
מלבד בפסח,
כי בפסח לא אוכלים חמץ.
החמץ,
נמשל יצר הרעש, הוא השעור שמנפח, גאווה וזה.
והדבר נרמז בשם של הנחש.
גימטריה 358,
רמז ל-358 ימים שבהם הוא מחטיא את האדם,
חוץ
משבעה ימים
של פסח.
מעתה מאירים דברי הרוקח,
וישבות המן
ממחרת הפסח.
וואי וואי וואי, איזה רמז.
נרמז פה שתולים את המן?
יום אחרי פסח, בי״ז בניסן.
כי אין זמן מתוקן יותר מאשר חג הפסח להשבית את המן.
וואי סמ״ם היצר הרע.
לכן כתוב וישבות המן.
אל תקרא וישבות המן,
אלא וישבות המן ממחרת הפסח בי״זן.
עכשיו הדברים מתוקים,
שנבין כי מלחמת מרדכי והמן הייתה קדומה ביותר.
זו מלחמת ה...
אדם הראשון בנחש,
וכשיד הנחש הייתה על העליונה,
הם חטאו בשתיית יין מחץ הדעת.
ועכשיו הגיע התיקון,
מרדכי צם ולא שותה יין,
והמן נתלה על העץ המתוקן לו מששת ימי בראשית.
מתי?
במשתה היין.
וזה דווקא בפסח.
משום שזה המשך השלב השני,
שכן בפסח
יעקב נטל את הברכות מעשיו.
ברכה,
במקום הקללה שנתקלל אדם הראשון שהוא יעקב,
על ידי הנחש בעץ הדעת בבריאת העולם.
ואמרו חכמים במסכת סופרים.
המן הוא דור שש עשרה לעמלק,
והוא דור שמונה עשרה לעשיו.
בתרגום שני מבואר,
מרדכי הצדיק היה דור עשירי לשאול ודור ארבעים ליעקב אבינו.
נמצא.
מרדכי ואסתר
באו מזרעו של שאול המלך,
תיקנו את החטא של שאול שלא הרג את אגג העמלקי.
ובעיקר,
מרדכי היה ניצוץ יעקב,
הוא גובר על המן
שהוא ניצוץ עשיו הרשע,
שנתלה בפסח.
כי בפסח נטל יעקב את הברכות מעשיו.
ליאירו דברי החתם סופר שהביא את הרוקח.
במגילת אסתר ישנם
166 פסוקים.
במגילת אסתר יש 166 פסוקים,
מכוונים כנגד 166 מילים בפרשת עמלק.
בפרשת בשלח,
וכי תצא ביחד, יוצא 166 מילים
כנגד 166 פסוקים שבמגילת אסתר.
בפסח
הוכו שונאי ישראל באצבע אלוהים.
אצבע בגימטריה 166. בצירוף שלושת הפרקים שבאצבע, שבאצבע.
לכן,
ניטלה המן דווקא בפסח,
בעץ המתוקן לו מששת ימי בראשית.
רבי אייזק שר,
זכר צדיק ברכה, אומר,
העניין של תחפושת בפורים,
הנחש
בבריאת העולם היה מחופש,
כאשר הסמ״מ הגיע ורכב על הנחש והחטיא את חווה.
כך דרכו של יצר הרע להתחפש,
פעמים בה הוא מפתה באצטלה של רב בישראל.
הוא כמו
כמו שמצינו אצל עשיו
שהיה מתחפש,
מתחזה לצדיק וכהן גדול כשהוא נמצא אצל אבא שלו
אצל יצחק, לובש את בגדי האדם הראשון.
גם עמלק התחפשו ובאו כמו כנענים ונצטווה יהושע להרוג אותם.
בימי שאול
נצטוו להרוג אפילו בהמות בחיות,
כי מזרע עמלק ידעו בחישוב להתחפש לבהמות וחיות.
מכאן נבין.
מה הפשר מנהג ישראל בפורים להתחפש?
כמו שמבואר ברמו, סימן תרצו,
לסמל על שורש המן
הוא עשיו
נחש הקדמוני
שכולו תחפושת חיצונית ללא שום זיק רוחני טהור מפנים.
לכן, תלו את המן בפסח,
בזמן שלנחש אין שליטה,
כי בזמן הזה מתברר הטוב הפנימי מהיצר הרע החיצוני המנופח.
הטוב הפנימי זה המצה,
והרוע החיצוני המנופח זה החמץ, זה הסמל,
הסתרא אחרת.
אז לכן אנחנו צריכים להבין שהכל מחושב ומדויק במאה אחוז.
עכשיו תשמעו דבר פלא.
מה אומר
הרב אור יצחק?
במגילה יש
13,916 אותיות
עם סופרים.
מהאות ב' בתנ״ך,
מהמילה בראשית,
אחרי זה סופרים.
12,916 אותיות יוצא האות א',
עוד 12,916 אותיות
יוצא האות ס',
עוד 12,916 אותיות
יוצא האות ת'.
עוד 12,
תשע מאות ושש עשרה אותיות יוצא האות רש
המילה אסתר
עוד פעם
במגילה יש שתים עשרה אלף
תשע מאות ושש עשרה אותיות
במוסתרת אסתר בתוך התורה בריחוק של אותו מספר
שתים עשרה אלף תשע מאות שש עשרה מאה בית
אתה מקבל א',
אתה מקבל ס',
אתה מקבל תו',
אתה מקבל ר',
תגידו לי נו זה כתב את זה מי שתדד בן דנא כמו שאומרים כל החילונים
אין זה כתב לכתבו כתבו מי יכול לעשות דברים כאלה
ואנוכי אסתר אסתיר פניי מכם אבל כל האסתר
זה ברור כשקוראים את המגילה רואים את הכל ברור
מי שמי שמי שמי שמי שמי שמי שנכנס אדם
נכנס נכנסה אדר, מרמים בשמחה.
עכשיו,
היות בפורים היה פורו הגורל,
אנחנו נעשה פה גורל.
יש פה כמות של כסף שהביאו,
אתם רואים כמה? בלי עין הרע.
ועכשיו אני שואל,
האם אתם רוצים שאני אעשה גורל שאחד מכם ירוויח את הכל,
או שלושה.
יבוא ואומר שלושה כי הוא פוחד, גם אתה פוחד שלא תזכה,
ואתה אומר אחד,
ומה אתה אומר?
אחד, ומה אתה אומר? שלושה, שלושה, אז אתה יורד,
כן,
אחד, אז בינתיים יש שלוש ושלוש, כן?
נו, נו, נו.
אחד. אחד, ומה אתה אומר?
אחד. אחד, אז אחד, יאללה, כל הסכום.
עכשיו, תכתבו פתק, כל אחד עם השם שלו.
טוב, תסגור רגע את השידור עכשיו, אני לא רוצה שידעו מה קרה פה, כן?
סגור.
סגרת?