ה'חפץ חיים' 'נדחי ישראל' פרק טו, החיוב ללמד בנו תורה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק ט״ו,

ספר נתחי ישראל החפץ חיים

יבואר גודל החיוב של האדם ללמד את בנו תורה

מצוות עשה מן התורה על האב שילמד את בנו תורה

כמו שנאמר, ולימדתם אותם את בניכם

וכשם שמצווה ללמד את בנו כך מצווה ללמד את בן בנו

שנאמר בהודעתם לבניך ולבני בניך

וממתי

מתחיל ללמד לבנו

מי שיתחיל לדבר מתחיל ללמדו פסוק

תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב

הוא פסוק ראשון מפרשת קריאת שמע

ואחר כך מלמדו מעט-מעט עד שיהיה כבן שש או כבן שבע

ואז אם אין לו פנאי ללמדו לעצמו חייב לזכור לו מלמד ללמדו תורה

הלכה ברמב״ם וביוראי דעם

אותן האנשים

שאינם נותנים לבניהם

רק ללמדו חומש ולא יותר

הן יוצאין ידי חובתן

וכבר נפסק ביורא דעה סימן רמ״ה סעיף ו׳

ומי שאפשר לו חייב לזכור לו מלמד ללמד אותו גם משנה,

גמרא, הלכה ואגדה

וידעתי

כי ישיבו על זה

כי הוא משום דדחי כאילו שעתה ללמדם יותר

אנשים יגידו כן, אבל אני אין לי כסף, השעת חוקה עליי ואני לא יכול לזכור מלמד

אבל באמת כאשר יתבוננו היטב בנפשם

ידעו כי רק היצר מטעה אותם

כי הלוא על שאר דברים שהוא רק תועלת גופני לבן

כל אחד עוזר לבנו בכל כוחותיו יותר מכפי יכולתו

זאת אומרת אנשים יקנו בגדים ויקנו חוץ מכבודכם נעליים וכל מיני דברים

כל הזמן יקנו,

למה ליפות את הילד בעיני השכנים?

אבל בתורה יגידו ששעת חוקה

וגם כמה פעמים מוסר את נפשו לסכנת האבדון עבורו

דהיינו שהוא עושה דברים שהוא לא כדין

בין אדם לחברו

ובין אדם למקום

והוא מתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי

כי אני עושה בזה צדקה בכל עת לפרנס בני ביתי אז זאת אומרת הוא מוכן לעבוד בעבודות מסוכנות, להסתכל, לריב,

להתקוטט אפילו

אבל יש לו הצדקה כאילו אני עושה לפרנס את בני ביתי אז כבר אתה מפרנס את בני ביתך אז מה אתה עושה עם הכסף?

אז תעמיד את הבן כמו שצריך בשביל מה הבאת את הבנים לעולם?

זה לא ילדים להשתעשע

צריך להכין אותם בדיוק כמו שאברהם הכין את זרעו אחריו

וכשהוא צריך לחזק את בנו לתורה שידע איך לעבוד את השם

ועל ידי זה הוא מביא את הבן ואת עצמו לחיי העולם הבא

כמו שעכשיו נשמע דברי חכמים זיכרונו לברכה

אז הוא אומר שדחוקה לא שעה

מר רזק כמו שאמר הכתוב

ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל

בי דווקא אתה יגע

ולא אותי קראת יעקב איך אני יודע שאתה לא קורא אותי ואתה לא מתכוון אליי?

כי יגעת בי ישראל דווקא בי אתה מתייגע

כמו שאומר המדרש על זה כל יומה טרי ולא ליל

צלי ולילה

זאת אומרת כל היום הוא נושא ונותן

יש לו כוח לצעוק בשוק במסחר בכל מקום הוא לא עוייף

מגיע לתפילה רום נרדם

מגיע לשיעור רום נרדם

אומר ולא אותי קראת יעקב למה? כי יגעת בי ישראל כשאתה מגיע אל מה ששייך אליי אתה עייף

עכשיו אם מישהו לדוגמה עייף

אז מה קורה? מספרים לו בדיחה הוא אומר עכשיו אני אספר לכם בדיחה כולם נמתחים

מוכנים לקראת הבדיחה מדברים דברי תורה לאט לאט שוקחים באפלה

ובאמת

הוצאת בניו לתלמוד תורה זה חוץ למזונות הקצובים לו מראש השנה

אז אם תוציא על הילד כמה שתוציא יש כיסוי

זה חוץ מהמזונות

כמו שאמרו חכמים זיכרונו לך במסכת ביצה ט' ז'

כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד יום הכיפורים

חוץ מהוצאות שבת

ראש חודש

בהוצאת בניו לתלמוד תורה

זה חוץ, חוץ, חוץ,

זה חוץ

בהוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת

פוחתין לו ואם מוסיף

מוסיפין לו

כמה שתשקיע תקבל בחזרה

לך נאורי מה שאמרו חכמים זכרונו לך

כל המלמד את בן בנו תורה

מעלה עליו הכתוב

כאילו קיבלה מהר סיני

כל המלמד את בן בנו, את הנכד שלו

כאילו קיבלה מהר סיני שנאמר בהודעתם לבניך ולבני בניך

וסמוך לזה יום אשר עמדת לפני אדוני אלוהיך בחורב

אז זה כאילו אתה עומד בהר חורב, הר סיני ואתה נתת לבן בניך את התורה

גם על ידי זה הוא זוכה לאריכות ימים הוא ובניו

כמו שכתוב, ולמטה אותם את בניכם, לדבר בם וסמוך לזה למען ירבו ימיכם וימי בניכם

אז מי לא רוצה אריכות ימים?

אז לא כדאי בכסף לקנות עולם הבא וגם אריכות ימים?

וגם זה חוץ מההוצאות?

אז זה צריך להגיד שאדם לא מאמין

כי אם היה מאמין ודאי שהיה עושה

גם על ידי לימוד תורתו של הבן

זוכה להינצל מן הגיהינום

אז לא שווה ללמד את הבן

כמו שמובא בתנא דבריה וזותא, פרק יב

עמי הארץ שיקרו וישנו את בניהם תורה

זאת אומרת, לימדו אותם מקרא ולימדו אותם משנה

בניהם מצילים את אביהם מאותה בושה וחרפה ומאותה כלימה ומדינה של גיהינום

ולפעמים גם זוכה להימנות עבור זה בין הצדיקים

כמו שאמרו במדרש הנעלם של רות

פרק שני

רבי זמי ראה נפל לחקל אונו

רבי זמי ראה יצא לשדה באונו, שם מקום

חמה בין נון בקעי קרדוניתא

בין הבקעים של הרי ארארת

קומטרש של הווה דה סלקן

ראה שמה בין הבקעים של הרי ארארת מסעות שלהבת עולים משם

ארקין אודנה

הטה אוזנו ושמע קלין, שמע קולות

אמר להוא ערוואה

אמר שמה ערבי

אמר לה זיל בהדי ואראה לך פליאן תמירין מבני נשה בוא אחריי אני אראה לך

פלאות מכוסים מבני אדם

אזל עמי אחורי טנרה הלך איתו אחורי סלע

וחמו בקעין אחורנין משלוהוין סלקינא אלה ראו שמה בקעים אחרים

ולהבות

ולהבות עולות משם

שמעו קלין אחרנין

שמעו קולות אחרים, אמר לה

ארקין עודנה ככה, פה תשים את האוזן תקשיב

הרקין את אוזנו ושמע קולין דאמרין שמע קולות, אומרים

וואי וואי

ודאי זה מקום אחד מאלה

של מדורי גיהינום

עזב אותו ערבי ונשאר לבד

בינתיים

הכניס את ראשו בתוך חור אחר

וראה

בן אדם שהיה מרים את קולו

היו לוקחים אותו ומעלים אותו לעומק המדור האחרון

ונתכסה ממנו ולא ראה אותו יותר.

נרדם.

ראה בחלום את אותו האיש

אמר לו מי אתה?

אמר לו אני יהודי חוטא

שלא הנחתי חטאים רעים בעולם הזה שלא עבדתי.

אמר לו בתוך החלום מה שימך?

אמר לו לא יודע

כי חייבי הגיהינום לא זוכרים את שמם.

מה שם המקום שלך?

אמר לו בגליל העליון הייתי קצב

ומרוב המעשים הרעים שעשיתי שם

דנים אותי שלוש פעמים ביום ושלוש פעמים בלילה.

קם משם והלך לגליל העליון.

שמע קול של תינוק

שהיה אומר

אם תבקשי נחק כסף

בחמטמונים תחפשנה

אז תביא נראת השם.

הלך לבית מדרש אחר

שמע קול של תינוק אחר שאמר

בקשו צדק,

בקשו ענווה,

אולי תסתרו.

הלך חיפש אחרי

האיש הרשע

ושאל תינוק אחר

אמר לו התינוק רבי

כך וכך יבוא על אותו גבר

קלל אותו שלא השאיר מעשים וחטאים רעים בעולם שלא עשה

כך וכך יבוא על אותו רשע

ולאותו תינוק

שהעניקו לו

הבן שלו של הרשע

אמר לו השאיר בן בעולם?

אמר לו כן

בן אחד הוא השאיר ורשע כמו אבא שלו

ואותו תינוק היה נמצא בבית המטבחיים

חיפש אחריו

לקח אותו ולמד איתו תורה

עד שלימד אותו מקרא בתפילה וקריאת שמע

אחרי שלימדו משנה בתלמוד,

בהלכות

והאגדות עד שהתחכם יותר

ומיהו

רבי נחומא פקולי

כמו שאתה אומר בפסוק בישעיה כ' ח' פק ופלילייה

כשהוציא מעל אביב את כל

עדינים

והצליח להוציא את אביו מן הדין ההוא

מהגיהינום

וכמה חכמי דור שיצאו ממנו

מרבי נחומא פקולי שהיה הילד הזה שלימד אותו רבי זמירה

נקראו פקולי

ההוא גברה

הרשע שהיה בגיהינום

בא לו בחלום ואמר לו

רבי

כמו שאתה ניחמת לי

כן ינחם הקדוש ברוך הוא אותך

שמאותו יום

שידע בני פסוק אחד

פקו לי מן דיניי, הוציאו אותי מן הדינים

כיוון שקרא קריאת שמעה

סלקין דיני בן ביממה בן בלילייה

זימנה אחת כיוון דקרא ברהב עבר דיניי מכל וכול

יומא דת חכם וקראו לי רבי

עדכנו קורסי בן צדיקיה בגינתה דעדן

ובכל יומא ויומא

דת חדשה אורייתא בשמיה מעטרין לי בעיטרא אלא דצדיקיה מתעטרין

בגינך זיכרנה בכל העיקר

זכאיה איהו חולקי מנדשבק ברא דלעי בו רייתא באי עלמא עד כאן לשון התנא דבריהו זוטא

זכות גדולה ואשריו של מי שהשאיר בעולם הזה בן שעוסק בתורה

עכשיו תראו מפה מה גודל השכר

ומי שעושה הרצאה שאמרנו שיכולים להוציא גם את מי שנמצא בגיהינום

להוציא אותו, להעביר אותו לגן העדן מיידית

למה? כי אם עושים בעל תשובה אחת או שתיים זה הבן שלו

וממילא כל הזכויות הן שלו בריבוי התורה

והשידורים החוזרים

מהדיסקים והכול זה שכר אינסופי, אינסופי

אתם רואים רק אמר פסוק, כבר הוציאו אותו מפה, מה זה? הפסיקו לו את הדינים, ככה העלו אותו כבר מפה, כאן הכניסו אותו לגן העדן,

שם הוא כבר בין הצדיקים ומאז כבר רק מעטרים אותו בכתרים כמו שמעטרים את הצדיקים כל הזמן בלי הפסקה.

אז זאת אומרת

כל בן אדם ובן אדם

צריך לדאוג

שישאיר בנים שעוסקים בתורה

ואם לא,

אם לא זכה בעצמו שיעמיד תלמידים אחרים,

שיחזיק תורה,

שיחזיק אנשים,

שייתן לאנשים שיחזירו בתשובה בשבילו ויקנה לו שם עולם לנצח נצחים.

וכזה יש גם בתנא דבאליהו זוטא פרק י״ז.

מזה לשונו

אמר רבי יוחנן בן זכאי

פעם אחת הייתי מהלך בדרך

ומצאתי אדם אחד שהיה מלקט עצים ודיברתי עימו ולא הזין לי דבר.

ואחר כך היה בא אליי ואמר לי

רבי מת אני ולא חי.

אמרתי לו אם מתת את העצים הללו למה לך?

אמר לי רבי האזין לי

מה שאומר לך דבר אחד כשהייתי חי

אני וחברי היינו עוסקים בחבירה בפלתרין שלי

וכשבאנו לכאן

גזרו עלינו גזר דין של שרפה

כשאני מלקט עצים

שורפים את חברי

כשהוא מלקט עצים אז שורפים אותי

ואמרתי לו דינכם עד מתי?

ואמר לי כשבאתי לכאן הנחתי את אשתי מעוברת

ויודע אני שזכר היא מעוברת

לכן בבקשה ממך הווה זהיר בו משעה שיהיה נולד עד שיהיה בן חמש שנים

תוליך אותו לבית ריבו למקרא

כי בשעה שהוא יאמר ברכו את השם המבורך

אז יהיו מעלין אותי מדינה של גיהנום

שמעתם?

למה התחלנו עם תעניות ארבעים אתם בדיים?

כי יש מעשה כזה גם עם רבי עקיבא

ושהבן הרשע שהשאיר האבא

לא רצה ללמוד

ואז הוא טענה ארבעים תעניות בשביל שהוא יסכים

ואז הבן התהפך והסכים בזכות זה שהוא טענה ארבעים תעניות רבי עקיבא

ואז לימד אותו והוא העלה את אבא שלו מהגיהנום

וגם סיפרנו שהחפץ חיים בשביל אחד חולה

במחלת הנפילה

שלא יכול להתחתן, התענה בעבורו

ואז הוא נתרפא והתחתן

ואז סיפרנו את זה, אז זה היה פה יהודי

שקיבל על עצמו

בשביל להחזיר את ההורים שלו בתשובה, תענית ארבעים

ואז התעוררנו כולם כמו סיפרנו

ונהיה למעלה מאלפיים איש

היום יש כבר שלוש מאות

בערך שקיבלו לסיים ש״ס תוך שנה

ואתמול קיבלתי טלפון שכנראה הצטרפו עוד כארבע מאות איש

כל הברסלבים מיבניאל

וכולי

שהרב שלהם כל הזמן מדבר איתם

שהם ילמדו בגרסה

כל הזמן

עכשיו שהם ראו את מה שפרסמנו בגין זה בדף האחרון בשם הרב קנייבסקי והרב שטיינמן

אז נהיה שמחה גדולה

מאוד שמה, יש מי שצלצל אליי אתמול ואמר לי שהוא העביר את זה לרב שלהם ולחסידים שמה והם לפחות 400 איש

שיקבלו על עצמם לסיים את השס

וגם דיברתי עם כמה רבנים שאמרו שיעבירו הלאה בישיבות וכולי וכולי

להגדיל תורה ולהדירה, זה התפקיד שלנו בעולם, חבל על כל רגע,

דבר עם כל בן אדם,

עוד אחת, כך שס, כך שס, כך שס.

תוך שנה אלפים,

אלפים של יהודים יגיעו על הרבבות וזה יתפשט מכל העולם כולו.

זה זכות הרבים שהם כדוגמתו, בדור הזה צריכים הרבה הרבה תורה וגם להספיק מהר כי אתה לא יודע מה יקרה.

אז מי שמקבל עליו לגמור את השס לפחות תוך שנה,

סביר להניח שיניח אותו בחיים עוד שנה לפחות.

אז לקראת כל האירועים שהולכים להיות,

כדאי להיות בפנים.

כדאי להיות בפנים, כי מי שקיבל עליו לסיים,

אז אפילו אם הוא לא יהיה פה,

אז הוא יכול להגיד, אני רציתי לסיים את השס, לא נדון לי, אני לא אשם.

אני התחלתי.

שבעה דפים ביום, אני התחלתי.

הבנתם?

בינתיים אתה רואה שניצחו המלחמות כבר שלוש וכמה שנים.

אבל לא נוכל לעולם לדחות אותם, כי לבוא זה צריך לבוא, אבל בינתיים נכנסים עוד יותר אנשים, ועוד יותר אנשים תחת

כנפי השכינה, אז כדאי לנצל את זה, לא להמתין, לא לסמוך רק עליי, לדאוג לעוד אחד, עוד אחד, עוד אחד.

כי מה שאתה דואג לעוד אחד זה השכר שלך גם.

אז יהיה לך עוד זכויות, עוד זכויות. אז תגמור לא פעם אחת שס, כמה פעמים.

השאגתר יהיה סיים,

את השס

אלף פעם,

אלף פעם את השס.

אחרי 90 שנה.

אלף פעם עושים את השס.

הגאון מווילנה. לא, הוא לבד.

הגאון מווילנה למד כל חודש את השס.

כל חודש הם מסיים.

היה לומד 84 דפים ביום.

בגרסה? בגרסה. בגרסה.

הוא לא צריך הגרסה, הוא היה מקיף את הכול.

אבל לקרוא את זה, זה גם לוקח זמן.

זה שלא עוד אלף פעם, זה גם בגרסה?

לא, לא, לכל אלה כבר בשבילם, אתה מבין, כשהוא קורא,

הכל טס לו בראש עם כל החשבונות.

זה מוח מטאורי, זה כבר לא מוח אנושי. זה משהו,

אפילו מחשב לא יכול להספיק לעבד את הנתונים ממה שהם יכולים.

אבל זה חבר'ה שהשקיעו, כמו שאומרים,

טוב-טוב.

אני פרסמתי עכשיו בגין זה הבא.

תראו כמה דברים שם.

מדהים.

הרב יהודה צדקה

היה מסיים אחרי

בעור חמץ,

כל שנה.

עד הבוקר, עד הנץ החמה,

לומד מסכת פסחים 120 דף.

היה מסיים אותם עד הבוקר,

כל שנה.

אנשים היה להם הספק.

לא כמונו מבסוטים, איזה שעור קטן ככה, למדו כמה מילים,

הולכים כאילו עשירים, יש להם פלטיניום.

עצלנים.

לא יודעים לנצל את הזמן.

עוד מצינו שעל ידי החזקת בנים לתורה הקדוש ברוך הוא נושא פנים לישראל,

כמו שמובא בתנא דבניהו.

תשובת הקדוש ברוך הוא למידת הדין ששואלת לפניו למה נושא פנים לישראל, והלא כתוב האל הגדול אשר לא יישא פנים,

השיב הקדוש ברוך הוא, איך אתה אומר למה אני נושא פנים לישראל?

הלוא כבר נשאו לי פנים.

ועוד שהם מלמדים את התורה ועומדים אגודות-אגודות ועוסקים בתורה ונותנים שכר למלמדים שילמדו לבניהם תורה.

אתם יודעים כמה אנחנו מזכים את עם ישראל כשאנחנו יושבים פה עשרות יהודים ולומדים בשעות כאלה? אתם יודעים כמה אנחנו מזכים את ישראל?

אין ישראל נגאלין אלא עד שעושים אגודות-אגודות

של עשרה עשרה עשרה ויושבים ועוסקים בתורה, ככה אומר תנא דבאליהו.

ולהפך גודל העונש למי שמעביר בנו מתלמוד תורה מבואר בזוהר הקדוש בפרשת פקודיהם.

אז הוא אומר טרן סמכין דלסתר מערב אילן אתמנן להכרזה בכל ריקעין נכל אינון דמעבירין בנאי ומאורייתא

וסלקין לו דלויל עון בה.

כדן נפקין כל הנא ממנן ומכריזה ואמרה בי לפלניה דקא עבר ברמא אורייתא

בי לדקא את דוד מחלמא דן ומחלמא דעתיה מחולקד עלמא דעתיה

עד כאן לשונו.

אז יש ממונים שמכריזים בכל הרקיעים לאלה שמעבירים את בניהם מן התורה ולא נותנים להם ללמוד אותה

יוצאים ממונים ומכריזים ואומרים אוי להם

ופלוני ופלוני שמעבירים את הילדים מהתורה אוי להם שהם נאבדים מהעולם הזה ומהעולם הבא ואין להם חלק לעולם הבא

מאבדים את חלקם לעולם הבא

ובפסחים דף קי״ג כתוב שבעה קמנודים לשמיים

ואחד מהם מי שיש לו בנים ואינם גדלן לתלמוד תורה הוא רוצה שיהיה עורך דין, מהנדס, פרופסור

כל החרטאות

אלה מאבדים להם את העולם הבא ולבניהם

והרי הם כמנודים לשמיים זאת אומרת תתפלל לבקש מהשם בכלל לא שומעים אותו, הוא לא קיים בכלל

והנה בעיתות אלה

בארצות הרחוקות התחילו כולם בזמנו של החפץ חיים

לפני מאה שנה פלוס

התחילו בעמנות הרבים להתנהג חדשות בחינוך ולימוד בניהם שלא למדם כלל משנה או גמרא

שלא כדין התורה שמחויב אב ללמד את בנות כל אלה

וכמו שמבואר בגמרא ובשולחן ערוך יורד העם

ומי שנותן בנו לבית הספר

אינו מלמדו רק להתפלל ולפעמים מעט חומש ודין

אנחנו מדברים על ילדים נכון אבל מדובר גם עלינו

זאת אומרת אם אבא שלך לא לימד אותך אתה מחויב

אתה לא יכול להגיד ולטלות אבא שלי לא לימד אותי אני פטור אין דבר כזה

כמו אבא שלא מלט בן שלו

אז הבן שלו בעצמו מחויב לימוד את עצמו

ויש שגם חומש לא ילמדו עימם ורק סיפורי התורה בקיצור

ונחשב בעיני הנער רק לסיפורי דברי הימים בעלמא כאילו זו היסטוריה

בכל שאר הזמן עוסקים בשפות והשכלות ולימודי חול

וכשיגדלו מחד מסלקים אותם ברשותנו ומחנכים אותם תכף להשתכר לעצמם ללמוד מקצוע

אוי ואבוי שכך עלתה בימינו

דרכים חדשים שלא

סערו אבותינו

ומפני שהעניין הזה מארס יסודות קיום כל האומה הישראלית

שאם אין גדיים אין תיישים

מוכרח אני להאריך קצת, אולי יועיל בעזרת השם לדבר לאיזה אנשים מהם

שיתבוננו בדרכיהם הרעים האלה וייתנו לב להיטיב דרכם בחינוך הבנים

הנה ידוע מצוות חינוך שחיוב גדול על האב לחנך את בנו מימי ילדותו לתורה

ולעבודת השם כפי כוח הילד

כדי שלא יסור מהם עד זקנה ושיבה

ובחינוך החדש הזה שמחנכים לבניהם

נשארו הנערים נעורים לנצח מן התורה ומן המצוות ובמידות ישרות

וגם הרבה מהם כשהם מימי ילדותם ברשות עצמם

הולכים שולל בדרכי ליבם ומתגדלים

במידות נשחטות והוללות כבני בלי תרבות

בכל תשוקתם רק להרחיב גבולם בחסם וזהב

וזכיות החמדה ולפאר ולקשט את עצמם

וכהנה בשאר ענייני הוללות שקונים להם בחברת מרעיהם החופשיים כמותם

ושמירת דת ישראל, התורה והמצווה שמחויב כל איש בישראל יכונה

לשמור ולכיהם בכל נפשו ומועדו כמו זר נחשב להם

ורק כי מנהגים בעלמא יחשב בעיניהם

סופגניות בחנוכה, רעשן בפורים

וכל מיני דברים כאלה, זה רק מנהגים כאילו

ולפעמים ימצאו עוז בנפשם לעז פניהם לשחוק ולתל

מאנשים תמימים השומרים דת ישראל כמצווה עליהם

ידוע שהעיטול הזה הוא עוון חמור מאוד והוא בכלל דבר השם בזה שנכרתה על נפש ההיא

והוא נחרת מהעולם הבא

כמו שכתוב, ייקרת תיקרת על נפש ההיא

וכל זה בא להם מפני שלא נשרשו בקרבם מימי נערותם שורשי התורה שבכתב

ושבעל פה מצוותיה ואזהרותיה ושכרם ועונשם המבוארים בתורה ובדריבי הנביאות

דברי החכמים, זכרונו לך, קדושי העליון,

בעלי המשנה והגמרא,

שביארו ופרשו לנו דברי התורה והמצווה, כללותיה ופרטותיה,

כפי המקובל בידם דור אחר דור, עד משה רבנו עולה ושלום שקיבל מסיני.

וכן ביארו לנו דברי הנביאים,

המקרבים ליבם של ישראל לאבים שבשמיים,

שעל ידי הלימוד בכל אלה השתרש בלב הבן יסודות התורה ופרטי המצוות,

שורשים חזקים,

שבהזדמן לו לעבור על אחת מצוות התורה,

הוא יהיה מוכן למסור נפשו, מהודו עבור קיומם.

וכל שכן שלא להקל בהם ולהטל בשומריהם, חס ושלום.

שהלומד תורה מכבד את החכמים הלומדים והעושים,

והפורש מלעמוד בתורה ומלעשות, לסוף מועס באחרים העושים.

בקיצור, כמה צריך כל אדם מאיתנו להשגיח על הבנים

שגדלו בחינוך תורני וישקיע את כל ממונו והונו,

שילכו בדרך ישר, אם לא הוא ישלם על זה הוא בעצמו?

ובני משפחתו יסבול בעולם הזה ולעולם הבא.

והבנים שלו ובני הבנים שלו, ולך תדע מתי יתעוררו בכלל.

אם ילמד, כן, תורה ומצוות אשריו ואשרי חלקו,

אפילו אם אבא עם הארץ,

הבן שלו יכול להעלות אותו למעלה.

וכן התנהגו אבותינו מעולם, בכל דור ודור, ללמד לבניהם תורה שבכתב ובעל פה, משנה וגמרה, הלכות ואגדות,

שבזה אף הבן של בסוף לא זכה להיות תורתו אומנותו, אפילו אם הוא לא זכה להיות תורתו אומנותו.

ולמד איזה אומנות או עסק, מכל מקום היה נשרש בקרבו וממי נערותו,

אהבת השם יתברך ושמירת מצוותיו אשר יעשה אותם האדם

וחי בהם.

וכמו שהזהירה התורה על זה כמה פעמים, ולימדתם אותם את בניכם,

ושיננתם לבניך, והודעתם לבניך ולבני בניך,

ועל ידי זה נתקיים כלל ישראל בתורתו ובאמונתו בכל הגלות הארוך הזו,

בכל התלאות והמצוקות אשר עברו עליהן בכל זמן הגלות.

לא הפריעו אותם ולא השביתו אותם מתמירת התורה ומצוות,

ונשארנו כולנו חיים וקיימים, עבדים נאמנים לאלוהים ולתורתו.

ולא נשתכח ממנו בכל עת הגלות הארוך,

אפילו מצווה קלה של דברי סופרים,

וכל שכן התרייג מצוות

דאורייתא הלווין והאסין.

כל זה בזכות שעסקו בתורה ולימדו את בניהם. אבל עתה,

בדור החדש הזה,

ההמשך אחרי התפילה.