מה עדיף: רגלים או בלי? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.11.2013, שעה: 17:16
"ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו". מה נפלא שאפילו יעקב אבינו ע"ה, שאמרו עליו חכמים ז"ל בכיר שבאבות, וכי גם אברהם היה בזכות יעקב, פירוש שתכליתו של אברהם אבינו ע"ה היה שיצא ממנו יעקב אשר מידתו היתה אמת, כאמור "תתן אמת ליעקב", וע"י אמת שהוא בלי נדנוד פגם היה אפשר שיצאו מיעקב שנים עשר שבטים כולם קדושים, ולא כאשר לפניו שבאו גם ישמעאל ועשיו. רמז לו ה' יתברך שלא יוכל לעלות אלא דרך המדרגות של הסולם. אז גם יעקב אבינו ע"ה שהוא בחיר שבאבות ואברהם היה בזכות יעקב כיון שהתכלית מאברהם היה יעקב שהוא מידת האמת וממנו יצאו שנים עשר שבטים לא כמו מקודמיו אברהם ויצחק שיצאו ישמעאל ועשיו, רמז לו ה' יתברך שלא יוכל לעלות אלא דרך המדרגות של הסולם, "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו".
זה מה שכתב הרב חיים מוולאז'ין זצ"ל, משל לאדון שציוה לעבדו שיעלה לעליה, אין סברה שיכעוס עליו על שהוא עולה דרך מדרגות הסולם ולא קפץ בקפיצה אחת, כי אי אפשר לעלות בלי מדרגות, כשבעת לימודו שלו לשמה יהיה במחשבתו שהוא רק למדרגה כדי שיבוא מתוך כך לשמה, ובודאי אם יראה האדון שהעבד הולך על המדרגות אנה ואנה ואינו עולה כלל מיד יכעס עליו. אדון שמצוה את העבד לעלות לעליה והוא רואה אותו שהוא עולה בסולם, הוא לא יכול לבוא אליו בטענה, מה עוד לא עלית? רגע, יש מדרגות, צריך לעלות. אין טענה לכעוס, אבל אם הוא רואה שהוא מסתובב באותה מדרגה מצד לצד, ודאי שיכעס עליו, אם אדם לא עולה, תקוע באותה מדרגה, ואמרו לו לעלות, ודאי שיכעס עליו.
אנחנו צריכים כל הזמן להיות במצב של עולים במדרגות, לא נתקעים על מדרגה וגם לא חוזרים רוורס. אדם בריא הוא עולה בסולם בעצמו, גם אם הרבה מדרגות יש לעלות וגם אם הוא יתעייף, חלש וחולה יעלה ויקח איתו מקל, ילד משתמש בידיו ורגליו ועולה במדרגות, וקטוע רגליים לא עולה בעצמו כלל, אלא צריך שמישהו ירחם עליו וירים אותו למעלה, ונמצא שהוא נמצא למעלה כמו אלה שעלו בכוחות עצמם אבל על ידי אחרים שהעלוהו. מה עדיף, לעלות לבד מדרגה אחר מדרגה ואפילו להתעייף או להיות קטוע רגליים שישאו אותו תמיד למעלה?
כך ממש בסולם עבודת ה', הצדיקים עולים בעצמם ונוצחים את יצרם בכל דרגה ויש כאלה שיעלו בכבדות, המתחילים בעבודת ה' שהם בבחינת ילדים, מסתייעים בידיהם במקלות בכל מיני שלא לשמה, אבל רשעים בעלי מום שלא יכולים להתגבר על יצרם כלל, כי ליבם מטומטם בטומאה רבה, הם לא יוכלו לעלות אפילו דרגה אחת קטנה בשום אופן, מה יעשו הם? קטועים אלה, קטועי רגליים, לא עולים במדרגות. אלה קוראים אל ה' והוא מרחם עליהם ויעלה אותם בלי מדרגות, במעלית. אם ליבם יישבר ויתחרטו על תועבותיהם ופשעיהם באמת ויתפללו אל ה', ימצאו את עצמם למעלה כמו שכתוב "ונתתי לכם לב חדש", ותחת אשר הצדיק יעמול שנים הרבה להכניס רוח הקדושה אל ליבו, נאמר בבעל התשובה "ורוח חדשה אתן בקרבכם". ומכאן שלא יאמר החוטא, איך אשוב ואני רחוק כל כך וליבי מטומטם, כי עליו לראות ולהסתכל באמת, ויתחרט ויבקש מה' יתברך ומלאכתו תיעשה על ידו יתברך.
כך היה אצל יעקב אבינו ע"ה בפסוק "ויפגע במקום", אמרו חכמים ז"ל, מכיון שנתן דעתו לחזור מיד קפצה לו הארץ, ונאמר "השיבנו ה' אליך ונשובה", פירוש החוטא צריך רק להתחרט ולהתפלל באמת שישיב אותו ה' אליו וה' ירחמנו כל כך עד שגם מה שישיבנו נחשב כאילו הוא שב החוטא בעצמו, "השיבנו ה' אליך ונשובה" זה יחשב כאילו אנחנו שבים, אבל הצדיק עמל כל ימי חייו לעלות מדרגה לדרגה בעצמו.
אבל כמובן שאדם לא יקנא בחתוך רגליים על אשר לא ילך ברגליו, והליכתו נעשית ע"י אחרים שנושאיםא ותו, כמו כן בודאי שאין לו לצדיק לקנא בבעל תשובה, שהרי השכר לפי רוב המעשה הוא מדרגת כבישת יצר הרע, ובודאי שהצדיק אשר כל ימיו מתחזק כנגד יצרו הוא יותר גדול מבעל תשובה, אם כן קשה למה באלה המעשיות של הרשעים ששבו נאמר שם בגמרא, בכה רבי, יש קונה עולמו בשעה אחת, ויותר מזה יש להבין מה שאמרו ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, וכי איך יהיו גדולים וצדיקים?
בירור הדבר הוא, הצדיק מגלה את כבוד ה' ע"י הבחירה הטובה שלו בכל המון מעשיו הטובים כל ימי חייו, וגם בכל אחד ממעשיו הטובים. בזה שכל פתח של מחט שבו שהוא פותח גורם לפתחו של אולם כנגדו מלמעלה, והוא גורם להתגלות מידותיו יתברך וכבודו, אבל החוטא כל ימיו בכל מעשיו, הגדיל ההסתר כי מרה את פי ה', וגם בשובו פתחו של המחט כל כך קטן שלא יוכל לעלות אפילו דרגה אחת קטנה מאחר וטמטם את ליבו בהמון טומאת מעשיו, אבל מה כן הוא גורם? הוא גורם נגרם על ידו ס"ד שאין דוגמתה, ורחמים רבים אין חקר במידה שלא תבוא לידי הצדיק כלל. כי אצל הצדיק מדקדקים כחוט השערה, ואילו אצל זה שחוזר בתשובה הוא מקבל סיעתא דשמיא מה שאין יד טבעו משגת. זה לא מקבל הצדיק, רק בעל תשובה.
זה נקרא רחמים של תשובה, שנושאים אותו למעלה בגדר קפיצת הדרך, אך השייכות שלו להתגלות הגדולה הזו היא קטנה מאד, כי פתחו של מחט שהוא פתח קטנטן הוא ודל מאד, הוא המקום המיוחד להתגלות הנפלאה אשר קצת שייכות לבעל תשובה אליה, אבל אי אפשר לה שתתגלה ע"י הצדיק. בבחינה הזו, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, לגלות את מידת הרחמים של הקב"ה, לשאת את העבריין למעלה בבת אחת למקום שצדיקים יושבים, זה רק בעלי תשובה יכולים לעשות, ואין להם הרבה שייכות לזה, זה רק נותן לקב"ה את ההיכי תמצי להראות את מידת רחמיו המרובים, דבר זה נעשה רק ע"י בעלי תשובה ולא ע"י צדיקים גמורים, לכן במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, אפשר לדייק עכשיו לפי זה, במקום שבעלי תשובה עומדים - הם הגיעו מלמטה למעלה למקום שהם עומדים, בלי לעלות במדרגות, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד שם, הם צריכים לעלות לאט לאט מדרגה אחרי מדרגה כל ימי חייהם בשביל להגיע למקומות כאלה. על זה בכה רבי בראותו את אור הגילוי הגדול שבא ע"י בעל תשובה, למה לא תהיה לו גם הזכות שיהיה לו חלק בכזה דבר?
זה גם כן אשר נאמר ביעקב אבינו ע"ה, כשעבר על מקום שהתפללו אבותיו ולא התפלל, שזה כעין חטא, אשר לפי עוצם מדרגתו נחשב לו זה לחטא, על כן כשנתן דעתו לשוב קפצה לו הדרך, כמו שאמרנו - מי שיש לו חטא והוא בעל תשובה אז הוא כמו חתוך רגליים שמקפיצים אותו, אז הנה המשל של רבי חיים מוולאז'ין במציאות אצל יעקב אבינו שקפצה לו הדרך. מכל מקום תיכף הראו לו מן השמים בחלום, ישר הוא הלך וישכב במקום ההוא, מה ראו לו בחלום? הלא לא תמיד תראה ס"ד באופן קל כזה, למה כשאין חטא אין תשובה, אין תשובה אז אין הקפצה, דרך הצדיקים היא דרך הדרגות, לכן הוא רואה סולם שצריכים לעלות, ולכן צריך דרגות שדורשות חיזוק רב עד מאד, אבל רק על ידה יתברך בברכת ה' לאבותינו שהיא ברכת תכלית הבריאה, דהיינו לעלות במעלות דרגה אחר דרגה. זה שבן אדם קטוע רגליים באופן אמיתי, נו, מה יכולים לעשות, אבל שאחד ילך יחתוך את רגליו בשביל שיקפיצו אותו, שיעלו אותו במעלית במקום לעלות במדרגות זה טפשות שאין כדוגמתה, מי עושה כזה דבר? אז כדאי לחטוא, איזה שטויות. כדאי לחתוך את הרגליים בשביל לעלות במעלית? לא, זהו, אז כדאי לעלות במדרגות אפילו שקשה אבל הבחינה הזאת היא הבחינת העבודה האמיתית דרגה אחר דרגה. רק אלה שלא יכולים בשום אופן כיון שהיו בשפל המדרגה בתחתית, אין להם רגליים לעמוד, אין להם כוח נגד יצרם, אין להם כלום, רק אם יתנו ליבם באמת לשוב משמה כבר ה' יעלה אותם.
ש. אם ככה השכר של הבעלי תשובה יותר גדול מאשר השכר של הצדיקים
הרב: נכון, בחלק הזה שהם עובדים בזכות עצמם דרגה אחר דרגה, אבל בעלי תשובה שהולכים ועושים אח"כ את רצון הבורא, חזרו בתשובה, אז הם נהיים צדיקים בפני עצמם ומתחילים לעלות בדרך הזאת.
ש. הם לא נחשבים כבעלי תשובה?
הרב: אבל יש להם סיעתא דשמיא יותר כיון שהם מוגבלים עדיין, הם לא באו מבית כזה או כזה וכו' וכו' והם טעמו טעמו של חטא, בכל אופן בדרגה הסופית האמיתית בעלי תשובה שהחזיקו מעמד ועלו, הדרגה שלהם יותר גבוהה מהצדיקים בעולם האמת. הצדיקים נמצאים בהיכל הרביעי, בעלי תשובה בהיכל החמישי, אבל בעלי תשובה אמיתיים, לא בעלי תשובה של לא רוצה להגיד לכם מי.
מכל מקום, זאת הנקודה, בעל תשובה אמיתי מרגע שהוא חזר בתשובה ולא משנה אם העלו אותו במעלית או שהוא זחל במדרגות, בסופו של דבר אם יעשה את רצון הבורא ועוד אם יגיע למדרגת האהבה, אז גם כל העבירות יהפכו לו לזכויות, נמצא שמדרגתו מה שהוא הגיע היא גבוהה מאד מאד מאד.
רבי חנניה בן עקשיא אומר....