http://live.shofar-tv.com/videos/4059

8-7-14

"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי".

אמרו ז"ל, צדיקים מהפכים מידת הדין למידת הרחמים, רשעים מהפכים מידת הרחמים למידת הדין. והענין הוא כפשוטו, אך יש לבאר עוד, מובא בילקוט פנחס, ילקוט שמעוני תשע"ג, "ויהי אחרי המגיפה", זהו שאמר הכתוב, "אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני", כשבאו לשיטים "ויחל העם לזנות", שמחו האומות ואמרו, אותה עטרה שהיתה בידם כבר היא בטלה. כשבאו לידי נפילה זקפן המקום, נגף המקום את כל מי שנתקלקל והעמידן על טהרתן. כשבאו לשיטים נתעסקו בזנות ואז שמחו האומות שהם הצליחו להפיל את ישראל, איך הקב"ה זקף אותם מנפילתם? כשנגף את כל מי שנתקלקל ואז העמידן על טהרתן, נשארו אלה שהם צדיקים ולא נכשלו.

חסדך ה' יסעדני, זה היה חסד, חסד ה' לסעוד את ישראל ולהצילם מנפילה, שנגף המקום כל המקולקלים והם המתים במגיפה, וזה מצד החסד, והיינו שנענשו לא מצד הדין אלא מצד מידת החסד, ובהכרח החסד להקים את ישראל נגפו המקולקלים, ואפילו שנתחייבו בדין. אך מצד מידת החסד ומידת ארך אפים כלפיהם, היה הקב"ה ממתין להם והיתה להם האפשרות לחזור בתשובה, אך אחרי שהגיעו כלל ישראל לידי נפילה על ידיהם הכריעה מידת החסד להעמידן על טהרתן ובזה נתחזקה טהרתן של ישראל. מי שמבין מה אני אומר פה מבין מה שאני אומר פה. ז"א, מגיע רגע שאחרי שהקב"ה ממתין וממתין וממתין מגיע הרגע של הנקיון.

ותשמעו את הקליפ שנמצא באתר שופר שהושם היום לאחר שנתפרסם כבר לפני שלש שנים ברחבי תל אביב, טילים על תל אביב.

בתחילת הפרשה פנחס בן אלעזר בן אהרהן הכהן, אמרו ז"ל, בסנהדרין פ"ב, קנאי בן קנאי, משיב חימה בן משיב חימה, והרי שמייחסו לאהרן הכהן ומידתו של אהרן היתה אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות וכו'. ומפורש בחכמים ז"ל, שמעולם לא אמר אהרן לאיש חטאת, ואפילו בדיבור בעלמא והיינו דמעשה פנחס הבועל ארמית קנאים פוגעים בו, הוא ממידתו של אהרן, כי הרי אי אפשר היה להשיב חמה ולהציל את בני ישראל מכליה חס ושלום רק בדרך זו, הרי שהיה בכאן מעשה חסד בתכלית, ככה נצלו כל ישראל על ידי שהוכה לעיני כולם זמרי בן סלוא על המעשה שהוא עשה, זה חסד בתכלית, והוא מה שאמרו ז"ל, שהרשעים מהפכים מידת הרחמים למידת הדין שמידת הרחמים מחייבת עשיית דין. אז הרשעים מהפכים מידת הרחמים למידת הדין, מה זה אומר? שמידת הרחמים מחייבת עשיית דין.

בפרשה של עיר הנדחת כתוב, ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, רבן גמליאל בן רבי אומר,  מלמד שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמים עליו מן השמים.

וכתבו המפרשים, שלא תחשוש שיש בכאן מידת אכזריות חס ושלום, והיינו שאף שהוא דין תורה מכל מקום הקיום למעשה נוטע חס ושלום כח אבירות לב, לזה אמר שאינו כן, כי באמת הדין הזה הוא רחמים גדולים והצלה לכלל, וזה גורם מידת רחמים בישראל שירוחמו מן השמים, כי אחרי שבפנימיות הענין מונח בזה רחמים, לכשעושה זה מצד ציווי התורה מתגברת בישראל מידת הרחמים ובהנהגת מידה כנגד מידה ירוחמו.

דין עיר הנדחת זה עיר שעובדת עבודה זרה, והדין הוא שצריך להרוג את תושביה, "ונתן לך רחמים ורחמך" כי על ידי זה יהיה לאנשים שהורגים כל כך הרבה אבירות לב, ואז הם יהיו אכזריים, ה' מבטיח - ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, אל תחשוש למידת אכזריות חס ושלום, כי אם אתה מקיים את דין התורה ואתה עושה את זה מצד ציווי התורה, אז מתגברת בישראל מידת הרחמים, ובהנהגה הזו מידת כנגד מידה ירוחמו. עצם הביצוע של הדין הזה הוא רחמים ממילא ינהגו איתך ברחמים, אם לא יבצעו את זה יסבלו כל ישראל.

מפורש בסנהדרין קי"א, על הפסוק "ולא ידבק בידך מאומה מן החרב", שכל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם, אבדו רשעים נסתלק חרון אף מן העולם. ובספרי שם, למען ישוב ה' מחרון אפו, כל זמן שאלילים בעולם חרון אף בעולם, ואמרו זה על הנהנה מאלילים או מעיר הנדחת, הרי דאף קיום הממון דעיר הנדחת גורם חרון אף, וקיום הדין החמור הוא רחמים ממש, אז ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, אסור לקחת מהממון של עיר הנדחת, צריך לשרוף את הכל שלא יישאר כלום. זה נקרא רחמים. כשמקיימים את הדין החמור זה רחמים ממש, ויש פסוק אחר "אל תהי צדיק הרבה", שזה נאמר על שאול שהיה בחיר ה' במעשה של אגג, שכל המרחם על האכזרים סופו שנעשה אכזרי על הרחמנים, והיינו שכשם שאכזריות על האכזרים הוא רחמנות, כן הרחמנות על האכזריים זה אכזריות. מידת הרחמים ותוכנה הפנימי הוא אכזריות, וזהו שסופו להיות אכזרי על הרחמים, וגרם לשאול את המעשה של נוב עיר הכהנים, שבסוף הוא הרג את הכהנים בעיר נוב. ז"א מי שמרחם על האכזריים סופו להתאכזר על הרחמנים, וזה מה שקרה לשאול בחיר ה'.

היום שאנחנו נמצאים בסוגיה של עזה, ורואים שמרחמים עליהם עד עכשיו, זה נקרא כל המרחם על האכזריים סופו להתאכזר לרחמנים, כי מה אשמים התושבים בישראל שהם צריכים את האיפוק והחשבונות מה יגידו אומות העולם? הם בחרו בממשלה הזאת בשביל שתתחשב באמריקאים? למה האמריקאים בחרו אתם? בחרו אותם תושבי שדרות וכו'. התל אביבים לא הבינו ולא הכירו בכלל מה מרגישים כל כך בשדרות, היום יושבים במסעדות, יש להם זמן לבלות, והם יכולים להגיד שלום, הם עשו אפילו היום כנס בשביל השלום ונתנו השמאלנים נתנו בוקס בפנים לבנט, פשיסט קראו לו, בוגד קראו לו, אמר להם חשבתי שפה נותנים לדבר, לא רק נותנים נותנים מכות, אבל אם היה פלשתיני מדבר שמה או אחמד טיבי היו מכבדים אותו מאד. עולם הפוך. אתם יודעים עד עכשיו רחמנו על שדרות, עכשיו צריך לרחם על תל אביב, למה? כי המרגמות בשדרות זה קטן, זה לא הרבה חומר נפץ, אבל זה ששולחים למרכז והלאה זה עם הרבה חומר נפץ, ואם זה פוגע רח"ל ולא מצליחים ליירט זה יכול להיות אסונות כבדים. זה לא כמו בשדרות שזה הרבה שטחים פתוחים, צפוף מאד בכל ערי המרכז. ז"א זה לא כל כך פשוט. עכשיו כמה יספיקו לבלום ולא לבלום? ואם יתפקששו כמה מן הסתם אז מה יהיה?

ידוע כי כל העונשים בשרשם הם רחמים גמורים, ובגדר רפואה ממש, והם תמורה קלה מאד לעומת העונשים הנוראים בעולם הבא. ומהיא טעמא חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כיון שכל העונשים בעולם הזה זה תמורה קלה לעומת העונשים שהם קשים מאד בעולם הבא, מזה הטעם חייב אדם לברך על הרעה פה בעולם הזה כשם שמברך על הטובה, כי זה טובה גדולה שבעונשים קלים שבעולם הזה נפטרים מעונשים נוראים בעולם ההוא. דלכאורה מדוע יתחייב בכך? הרי בטובה יש עליו חיוב להכיר את טובות הבורא וחסדיו, וברעה הרי לא שייך לכאורה הרגש הזה כמו טובה, אך פשוט שגם הרעה היא חסד, כשם שהחולה מכיר טובה לרופא שעשה לו ניתוח קשה והציל את חייו, אפילו שהוא סבל מהניתוח הרבה, הרי כל זה היה לטובתו, כך ממש ויותר עונשי שמים שבאים על האדם, הם הצלה גדולה מעונשים נוראים לעולם הבא. וכמו שאמר הרמב"ן בשער הגמול, שהעונש היותר קל בכוחו לסלק עונשים נוראים מאד. אם אדם היה רואה עונש על מצות לא תעשה אחת בעולם העליון, אומר הרמב"ן, היה מעדיף לקבל פה שבעים שנה של יסורי איוב, על לאו אחד, ומצד שני הוא אומר, אבל העונש ה יותר קל בעולם הזה בכוחו לסלק עונשים נוראים מאד.

עכשיו שיש פחד מוות ברחבי הארץ מהאזעקות וכולם פוחדים רועדים ובורחים, עונש זה של פחד מוות הוא כמו מוות, ז"א ראויים למוות, רק ה' ממיר את זה בפחד מוות. אז זה נקרא עונשים קלים ביחס למה שצריך להיות.

וחכמים ז"ל מבארים, שהם שמחו על יסורים גם עבור חטא קל מאד. על זה כתוב "אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני", והענין הוא כי מעשה החטא אינו דבר שבעבר בלבד, אלא החטא זה דבר הנמצא באדם, כמו שכתוב "ותהי עוונותם על עצמותם, החטא דבוק באדם משעה שעשה אותו בעצמות, והוא מום וחולו באדם. לכן כתוב "רפאה נפשי כי חטאתי לך" וגם שע"י החטא נברא קטגור, אז צריך לרפא את הנפש כי חטאתי לך, כי בנפש יש את החטא, וגם נברא קטגור - מלאך רע, והוא כח רוחני הנוצר מהחטא, וכל זה מתוקן על ידי העונש, גם מתבטל המלאך הרע וגם הרי הנפש של האדם מתרפאת, לפי זה מה אנו מבקשים מאת הקב"ה מצד מידת ורב חסד? אך הענין דהרי מבקשים חסד גמור, מה שמורגש בפועל לחסד, וכמו שאנחנו אומרים "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו", והרי שני שמות הם, יש שם המורה על הרחמים, ויש שם המורה על דין, ואנו מבקשים חסד בפועל. ז"א אם אדם מקבל עונש, העונש זה רחמים גמורים, כי בזה הוא מוחק את החטא מעצמו ומבטל את הקטגור,  ובעונש קל בעולם הזה הוא מתפטר מעונשים נוראים בעולם הבא.

על כן מה שקורה כרגע, זה בגלל שאנחנו הגדשנו את הסאה, ואז הקב"ה מביא עלינו כל פעם מחדש את אנשי החמאס, כי מלאה הארץ חמאס עכשיו, אז ז"א, עושים עוונות וכו'. אני רק אזכיר שבאותו יום שהיה המצעד הגאים בתל אביב, שעות ספורות נחטפו ונרצחו שלשת הבחורים. והטילים שמופנים לתל אביב כבר הודענו לפני שלש שנים, עיר שמתכחשת לקב"ה ביד רמה ועושה את כל הדברים הנוראים ביותר על פי התורה, ונקראת העיר הכי מסריחה בעולם, כי זה העיר הכי מפורסמת בעולם לעניני גאות, כתוב "בית גאים יסח ה'", אז זה לא פשוט, זה התאחר שלש שנים, הקב"ה עוד חיכה וחיכה וחיכה, לפני כמה זמן היה שני טילים לכיוון תל אביב ואז הצליחו ליירט אותם, נו, בואו נראה עכשיו מה יקרה, איני מאחל לשום יהודי שיפגע, אבל כנראה שהפעם זה יהיה יותר ממה שהיה בפעם הקודמת משום שאם לא מבינים פעם אחת אז פעם שניה כמו השיטה של עכשיו. איך אמר ביבי, הסלמה תביא עוד הסלמה, מדרגות זה הולך, אז פעם זה היה יותר קל אח"כ נהיה יותר קשה ואח"כ תמיד יותר קשה וכן הלאה, אם תלכו עמי בקרי אני אלך עמכם בחמת קרי, וכן על זה הדרך. אתם זוכרים את קרי שבא מחו"ל וכו' לעשות שלום וכו'.

אז ז"א, אין דבר שלא הולך בלי חשבון, אבל פנחס בן אלעזר בשעה שהוא קינא לה' והוקיע, אם מוקיעים את האנשים שעושים עוולה ועושים פשע אז אפשר בזה להוריד כמה שיותר חרון אף, צדיקים מהפכים מידת רחמים למידת הדין, ע"י שמוכיחים ומוקיעים ומפרסמים את קלונם של הרשעים שמורדים בקב"ה. זה מה שניתן לפחות בזמן הזה ובעת הזאת לעשות כל יהודי להוקיע את הרע מקרבנו, אבל אם לא עושים זאת חס ושלום נתפסים גם בעוון, כי ברגע ששותקים זה כאילו מביאים הסכמה.

למה היו ישראל חייבים כליה אם פנחס לא היה מקנא לה'? בגלל שהם שתקו כשראו את זמרי בן סלוא עושה את המעשה, ברגע זה כאילו הסכימו למעשה ונתחייבו כולם כליה, אומר הספורנו איך תקן את זה פנחס? שבשעה שהוא נכנס ופגע בזמרי לעיני כל ישראל, גם לא מחו בו, ז"א הסכימו עם המעשה של מה שהוא עשה וזה תיקן את מה שהם לא מחו בזמרי. וזה הציל אותם, בקנאו את קנאתי ולא כיליתי את בני ישראל. ז"א אם מקנאים לה' דהיינו מוכיחים את הרשעים, מביעים סלידה ממעשיהם, בזה אנחנו מפקיעים את עצמנו מהם ולא נכלל בכללם. וזה נכון לעכשיו להתבונן בדברים, לכלכל אותם, להבין אותם, ואז יתפרשו האירועים לפי מבט זה.

תחזרו על השיעור הזה להבין כל רמז ורמז שנאמר בו ותראו את התוצאות.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.