דרשת הרב אמנון יצחק שליט"א בהכנסת ספר תורה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

עם זכורים לפני האל יתברך.

וישובו המים

ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה לא נשאר בהם עד אחד.

בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזה שר של מצרים ואמר לפניו

ריבונו של עולם

אתה גזרת על אומה זו שיהיו משועבדין

תחת אומה שלי ארבע מאות שנה

ולא עבדו

אלא שמונים ושש שנה

ועדיין לא הגיע זמנם לצאת.

עוזה השר של מצרים יש לו טענה

מגיעה לי ארבע מאות שנה עבדות של ישראל

והם רק שמונים ושש שנה משועבדים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למיכאל

להחזיר לו תשובה.

שתק מיכאל באותה שעה.

השיב הקדוש ברוך הוא ואמר לעוזה

יש לי ללמד זכות על בניי.

כלום נתחייבו

אלא בשביל דבר אחד

שדיבר אברהם

במה אדע כי אירשנה

ואמרתי לו

כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם

ומשנולד יצחק

נעשו גרים

וכבר שלמו ארבע מאות שנה.

זאת אומרת אם בודקים

מאז

שנולד יצחק אבינו

בדיוק שלמו הארבע מאות שנה שאני גזרתי את הגזירה.

מפה רואים עד היכן מגעת מידת טובו של הקדוש ברוך הוא כביכול,

שאפילו מלאכי מעלה,

סנגורים של ישראל,

אין מגיעים לעמקות המושג הזה מידת טובו של הקדוש ברוך הוא.

שהרי יצחק אבינו כאשר היה בארץ פלישתים

נאמר בו וילך הלוך וגדל

עד כי גדל מאוד

הוא היה עשיר אדיר

שזבל פרדותיו של יצחק

ולא כספו וזהבו של אבימלך.

בכל זאת

כלל השם יתברך גם את התקופה הזאת של העשירות הגדולה

שמתהלך בארץ יצחק אבינו

בכלל הגלות והגרות.

איך זה ייתכן?

זה נקרא גלות? זה נקרא גרות?

שהזבל של הפרדות שלו עדיף על כל הזה והכסף של המלך אבימלך?

אלא מידת טובו של הקדוש ברוך הוא כה מקיפה ועמוקה.

למה הוא החשיב לו את זה גרות וגלות?

אתם יודעים למה? אף אחד לא יעלה בדעתו.

בגלל

אי נעימות כלשהי

שנגרמה לו ליצחק

שנאמר ויקנאו בו פלישתים.

אדם מתהלך

ומקנאים בו אנשים

זה נחשב כמו גלות וגרות במצרים.

ככה מחשיב הקדוש ברוך הוא את הדבר הזה.

וזה נכלל בתקופה של עבדום ועינו אותם.

אתם שומעים דבר כזה?

אני אמרתי לכבוד הרב,

אתם יודעים לצערנו השכונה פה לא כל כך,

לא פה הקרובה אבל קצת מסביב.

לא כל כך אוהדים אותנו בתקופה ובעת האחרונה.

רואים שהשתדלו להגיף את התריסים

ורק בכמה מקומות היו קצת אנשים שהציצו אבל במרחק חס ושלום שלא יידבקו

וכמה מרפסות היו ילדים.

אבל מי שיודע מי גר בבתים יודע מי סגר ומי לא.

מה זה?

אם זה לא קנאה, מה זה?

אבל תשמעו מה זה שווה הקנאה.

זה שווה כמו עבדות וגירות,

זה תיקון הכי גדול שיכול להיות לבן אדם שמקנאים בו.

בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא לטביע את מצרים,

עמד עוזה של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו,

ריבונו של עולם,

נקראת צדיק וישר

ואין לפניך לא עוולה

ולא משוא פנים

ולא מכך שוחד.

למה אתה רוצה להטביע את המצרים?

כלום הטביעו בניי מבניך או הרגו מהם?

בשביל ששעבדו בהם אתה רוצה לטבען?

כבר נטלו שכרן

כל כסף בכל זהב שלהן.

שמעתם מלאך שקרן כזה?

עומד אצל הקדוש ברוך הוא בעולם האמת

והוא אומר לריבונו של עולם,

למה אתה רוצה להטביע את מצרים?

וכי הם הטביעו הבנים שלי מהבנים שלך,

שאתה רוצה להטביע אותם בים סוף?

וכי הם הרגו בהם?

בסך הכל שעבדו אותם.

ועל השעבוד כבר נטלו את הכסף, קיבלו פיצויים.

אז למה אתה רוצה להטביע את בניי?

אתם מאמינים בדבר כזה?

אני ראיתי שקרנים כאלה בארץ.

גם אתם הייתם.

בואו ונשתומם.

כמה מן החוצפה ועזות המצח יש בטענה זו?

ולהיכן הלכה הגזרה של אם בן הוא והמיתן אותו?

לאן הלך הציווי

כל הבן היילוד, היורא תשליך הוא הוא?

מה זה?

זה לא רצח עם איום ונורא?

ומה עם שחיטת ילדי ישראל

לשם רחיצה בדמם כל יום?

וכי זה כלום?

איך מעיזים במצח נחושה לומר כלפי הקדוש ברוך הוא שהוא יודע האמת

שהם לא עשו שום עוול?

מישהו פה יכול להגיד תירוץ?

עוזה יש לו תירוץ.

יש לו הסבר.

שלא תחשבו שאין לו.

יש לו.

מישהו יכול להגיד פה תירוץ?

אין לכם.

תשמעו עכשיו דבר שלא שמעתם מימיכם.

זוהי התמונה האמיתית של רשעי אומות העולם.

מה יענו ביום הדין הנורא?

אלה הממשלות

שהשמידו חלק גדול מעם ישראל.

ענו בבתי סוהר רבנים וצדיקים,

מרביצי תורה וסתם יהודים חפים מפשע שנשלחו לסיביר

לעבודת פרך.

מה יענו היטלר, יימח שמו וזכרו,

והאומה הנאצית,

ששרפו מיליונים מאחינו בני ישראל בכבשני האש?

כשהם התבעו לפני שופט צדק,

למה עשיתם כך?

ומה יאמרו אפילו הטובים שבאומות העולם,

שלא נתנו את ידם לטבח היום,

אולם עמדו מרחוק כל שנות ההשמדה,

כמו האמריקאים,

וראו את העשן

העולה מהכבשנים שבו נשרפים

יום-יום גופים קדושים וטעורים,

ידעו על כל הנעשה ומילאו את פיהם מים

כאילו לא יודעים דבר במשך שש שנים,

כפול 365 יום.

הם בוודאי טענו את הטענה של עוזה,

שר של מצרים.

הם בוודאי טענו את הטענה של עוזה,

שר של מצרים.

וכי מה עשינו?

וכי מה עשינו?

כל מדינה חקקה חוקים משלה,

כגון חוקי נירנברג

ומוסקבה

וכדומה,

והיהודים עברו על החוקים.

ועל דתי המדינה והם רואים לה עונש!

על פי חוק.

זה לא סתם הוצאנו אותם להורג, מה אנחנו אנשים מטורפים?

מה אנחנו סתם רוצחים?

אנחנו חוקקנו חוקים,

ולאור החוקים

הם חייבים, היו מיתר.

זו הטענה של עוזה.

וראינו את זה אנחנו בימינו.

מחליטים שיש דין רבב דקרו,

ואחרי זה דוקרים את כל מי שרוצים.

רק מאיפה בא רבב דקרו? איפה זה היה רבב דקרו?

מה עשו ישראל? מה עשו ישראל

שיצאה גזירה ונדחכמה לו? מה הם עשו?

מה הם עשו?

פן ירבה ונוסף גם הוא על שונאינו

ונלחם בנו ועלה מן הארץ.

אוי ואבוי, הוא עלול לפתוח מפלגה

והוא יתרבה עלינו ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו.

עלילה, עלילה,

עלילה ממש כמו במצרים,

מהפחד, מהחשש, מהקנאה.

איך יכול להיות דבר כזה? אבל יש חוק.

כתוב, רבב דקרו.

מה זה שייך אבל למציאות?

מה זה משנה?

זה החוק!

זה חוקי נירנברג.

לא יאומן כי יסופר.

מה עשה הקדוש ברוך הוא עם עוזה?

באותה שעה כינס הקדוש ברוך הוא כל פמליה של מעלה.

מה אמר להם?

היוו דנין בני ובן עוזה שר של מצרים.

בתחילה, בתחילה הבאתי עליהם הרעב,

על המצרים,

ועמדתי להם את יוסף.

הבין בחוכמתו,

ונעשו כולם עבדיו.

ולבסוף באו בניי כגרים,

ושעבדו בהם שעבוד קשה.

עד שעלתה צעקתם לפניי,

ושלחתי להם את משה ואהרון עבדיי,

ואמרו למלך שלהם,

כה אמר אדוני אלוהי העברים.

נו, אומר הקדוש ברוך הוא, מה עשיתי לכם רע?

מה עשיתי לכם רע? היה לכם רעב?

מהרעב הזה שלחתי לכם אני את יוסף שיכלקל אתכם בשני הרעב.

אתם חייבים לו הכרת הטוב או לא?

חייבים.

קמה ש״ס,

לא הייתה להם אפשרות לרשום תלמידים,

לא ידעו לרשום תלמידים.

כל הרשמים שהיו, זה היה מספר בודדים,

והיו צריכים לכתת רגליים מבית לבית,

עד שיושבים פעם, פעמיים ושלוש בשביל לרשום ילד

לאיזה מוסד.

החליטו לפתוח תלמודי תורה.

בא אליי אלי ישי בזמנו,

וביקש

שאני אעשה משהו, מה אני יכול לעשות.

החלטתי שאני יוצא לדרך וצירפתי אליי את אורי זוהר, הרב אורי זוהר,

ויצאנו ארבעה חודשים רצוף יום-יום,

ורשמנו את עשרת אלפים התלמידים הראשונים

לרשת החינוך של אלה מעייד.

הם הכירו על זה טובה?

חלילה.

הם הזכירו את זה פעם? חס ושלום.

ולא ידע את יוסף.

לא מכירים בזה,

לא רוצים לזכור את זה.

מה קרה אחר כך?

עם ישראל יורדים למצרים כגרים,

ומשעבדים בהם שעבוד.

ככה עושים

לזרעו של יוסף,

לזרעו של יעקב?

החזרנו מאות אלפים יהודים בתשובה. לאן שלחנו אותם?

עליהם.

ומה עשו? שעבדו בהם.

הוא לא פוסק הלכות, הוא רק מחזיר בתשובה.

צריך ללמוד רק הלכות,

לא להתחשב.

גמרנו, עשה את שלו, הדליק את הנר,

מעכשיו אתם משועבדים לנו.

ככה הרגילו את כולם.

וכשהגיע יום הפקודה אמרו, רבם דקרו.

ועכשיו בכלל צריך לשנוא אותו.

לא יאומן כי יסופר.

והיו יושבים לפני הקדוש ברוך הוא כל מלכי מזרח ומערב,

והתחיל מתגאה

ואמר

מי אדוני

שלא הביא דורון?

אמתינו ואבדוק בספרים שלי.

בשעה שפרעה יושב, כשכל המלכים

מקיפים אותו

מכל העולם,

הוא מתפלסף

ואומר למשה ואהרון, מי זה אדוני שאני אשלח את בניו,

כמו שאתם אומרים, שלח את עמיו יעבדוני? מי זה?

אני לא זוכר שהוא הביא לי דורון פעם.

הוא מלך העולם.

מתי הוא הביא לי מתנה?

אני לא זוכר.

אני אבדוק רגע.

וכמובן שהוא לא מוצא בספרים דבר כזה.

הוא לא מוצא.

שמעתם משהו דומה?

מה הוא החזיר בתשובה?

הוא רק הניח אולי לאחד תפילין בכותל המערבי.

מי שהחזיר בתשובה זה הרב עובדיה יוסף.

אף אחד לא החזיר בתשובה.

היו פה אנשים שנמצאים כאן הערב, ביניהם מיכאל לצלם עוד,

שהלכו לרב בעדני ואמרו לו, כבוד הרב,

אנחנו לא הכרנו בכלל את הרב עובדיה יוסף.

אנחנו לפני שנתיים, אחת לפני חמש שנים,

חזרנו בתשובה על ידי הרב אמנון יצחק. לא הכרנו אותו.

הוא אומר, לא, הוא לא החזיר אתכם.

זה הרב עובדיה יוסף.

הרב עובדיה יוסף, זה הרוח שלו,

היא גרמה שאתם תחזרו בתשובה. זה לא הוא.

ככה אמר להם.

הוא בדק בספרים כנראה, ולא מצא שכתוב שם שיש אחד, אמנון יצחק,

שכנראה הסתובב בארץ מדי ערב

בשעה שהוא למד בכולל.

כנראה שהוא לא הסתכל בספר, לא מצא.

ולאחר שהודעתי לו את כוחי וגבורתי, אומר הקדוש ברוך הוא,

שלח את עם ישראל בעל כורחו,

ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד.

מי שעשה כזה, שואל הקדוש ברוך הוא,

אינו ראוי לטבעו בים הוא וכל חילו?

השיבו לו כל פמליה של מעלה,

הדין עמך, ריבונו של עולם,

מעשה מה שאתה חפץ.

הרי שפתי חכמים,

זיכרונם לברכה,

ברור מליל הוא

שנחתם גזר דינם של המצרים, על מה?

על שלא הבינו.

יוסף הצדיק לימד אותם בחוכמתו.

משה ואהרון לימדו אותם באותות ומופתים.

מכל עשר המכות שקיבלו היה להם להתבונן.

עד עכשיו כמה מכות קיבלו בשנתיים האלה.

ואחרי שלא למדו כלום מכל הלקחים הללו,

אין לאנשים הללו זכות קיום,

וראוי

לטבוע אותם בים.

באותה שעה ענה עוזה ואמר,

ריבונו של עולם,

יודע אני בעצמי

שאין חייבים.

שמעתם?

פתאום עוזה יודע.

הוא אומר, אני יודע שהם חייבים.

מה אמרת קודם?

ומה אתה אומר עכשיו?

הוא אומר, כן, המצרים חייבים.

אלא שב עליהם במידת הרחמים.

ועכשיו הוא מנצל,

תרחם עליהם.

תרחם, תמחן להם.

תמחן להם, מסכנים, טועים, לא ידעו, לא שמו לב.

ריבם דקרו, הם חשבו ככה, וזה, תרחם עליהם.

באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טית

ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר,

ריבונו של עולם,

אלה ששעבדו בניך שעבוד קשה כזה,

ששיקעו את הילדים בתוך הטית

שלא עמדו במכסת הלבנים,

תרחם עליהם.

מיד חזר הקדוש ברוך הוא וישב עליהם במידת הדין

וטבעם בים.

לכך נאמר, וירא ישראל את היד הגדולה

אשר עשה אדוני במצרים.

אף על פי שהעונש להטביע את פרעה וחילו הגיע להם על שלא הבינו

כמה היה הקדוש ברוך הוא טוב עימם להיטיב עם המצרים ולא הבינו.

שעשה להם טובה

יוסף

ולימד אותם כלכלה עולמית

וסידר לכל העולם מזון,

זה נקרא שלימד אותם.

כשמשה ואהרן הביאו עליהם אותות ומופתים מכות

שהרגו בהם,

גם זה נקרא שהקדוש ברוך הוא עשה איתם חסד

ולימד אותם.

במשנה זה הוא לא הבינו המצרים את מה שהשם מלמד אותם.

על זה שלא הבינו טיבע אותם בים.

אבל כדי שלא יתנהג הקדוש ברוך הוא עמהם במידת הרחמים

באה הטענה של גבריאל

שגם הם לא התנהגו במידת הרחמנות

אלא באכזריות.

יש כאלה שטוענים היום למה כבוד הרב יוצא נגד ש״ס כבר שלושים יום.

כל יום כמעט יוצא נגדם.

קודם כל אני לא יוצא נגדם,

אני יוצא נגד השקר שבהם, לא נגדם.

אבל אני לא מבין עד ששואלים אותי על החודש.

במשך שלושה חודשים

שלושת אלפים רבנים

דיברו כנגדי כל יום,

כפול תשעים יום,

תעשו חשבון,

מאתיים שבעים אלף יום שדיברו נגדי חוץ מהרדיו והאינטרנט והכול עשרים וארבע שעות.

זה מידת רחמים ממש, הם ריחמו עליי, נכון?

זאת אומרת, אחרי שדרסה אותי הרכבת עוד באו עם שפכטל,

גירדו והפכו עוד שיעה על הגובה,

שעוד פעם היא תעבור,

שיהיה בטוח שהוא נמעך לגמרי, ועוד ועוד ועוד ועוד

יום אחרי יום.

דורעי שפעם אחת ראה שהרב עובדיה יוסף קרא לו רשע,

גנב,

לוקח שוחד,

ברח!

כאילו לא החזיק מעמד.

שבועיים לקח לו כאילו להתאושש.

נו,

אז אם היו עושים לו את זה 270,000 יום,

מי יכול לשרוד דבר כזה?

רק מי שדבוק באלוקים וחושב שהוא עושה רק את מה שנכון.

אם זה לא היה נכון, מיד היה בורח ונסוג.

אבל מי שהולך על דרך אמת,

הוא רואה מראש גם מה יכול להיות,

והולך עד הסוף.

עד הסוף עם כל המחיר.

למה?

כי אמת לא מפקירים אף פעם.

אברהם הגיע לכבשן האש, והייתה לו אפשרות לסוג.

אמר לו, נמרוד, תעשה רק פוזה כאילו אתה מתכופף.

ואני אשאיר אותך בחיים. אמר לו, לא, בשביל דמוי שקר,

אני גם לא מוכן.

תשרוף!

נו, הקדוש ברוך הוא אומר, יש יחיד כזה בעולמי,

ואני יחיד בעולמי.

אין ראוי אלא שיחיד יצא להציל את היחיד.

זאת אומרת, אמת הקדוש ברוך הוא רוצה.

אם יש אחד שמחזיק את נר האמת, די לו לקדוש ברוך הוא.

הרבה שקרנים יש.

אין סוף להם.

שהרי מידת האמת לא רצתה שהקדוש ברוך הוא יברא את האדם.

מה הטענה?

כולו שקרים.

האדם כולו שקרים.

שאדם יצליח להתרומם מכל השקרים שיצר הרע

נותן לו, מצדיק אותם, ואפילו מייפה אותם, ומראה שהם אמת.

אמת לשעה אפילו.

אמת במרכאות לשעה.

עכשיו צורך השעה לעשות כך וכך.

כאלה יש לו בחבילות.

אבל מישהו שיעמוד עם האמת עד הסוף, עם כל המחיר,

קשה מאוד למצוא.

אבל מי שדבוק באמת לא פוחד משום דבר.

תמר הצדקת,

היא ידעה שהיא עשתה מעשה של אמת.

היא גם זכתה להביא את מלך המשיח ממנה.

לכן היא הייתה מוכנה להישרף

בכבשן האש,

ולא להלבין את פניו של יהודה הצדיק שלא היה מודע לתרגיל שהיא עשתה לו.

כי ברור שאם היא הייתה מתגלה ואומרת לו זו אני, הוא לא היה עושה.

הוא פחד ממנה שהיא רצחנית.

הוא היה חייב בייבום שלה,

אבל הוא פחד.

הוא פחד על בנו, ואם לא הוא, הוא היה צריך לייבם.

כך היה הדין אז.

מכל מקום, היא על האמת הלכה את שלה עשתה,

ואם צריך לשלם גם שהיא תישרף עם שני הבנים,

היא הולכת על זה עד הסוף.

נו, אבל זכינו לאם המלכות.

אם-אם המלכות.

הרבה יש ללמוד מכל האמור.

שורש התביעה על כל אחד זה שאינו מבין.

יש אנשים שלא רוצים להבין.

יש מסכנים שלא מבינים.

המצרים לא הבינו, מסכנים.

אפילו שהם אמרו, הטרם תדע כי אבדה הארץ,

אבל זה לרגעים.

יש אנשים מתפעלים לרגע ואומרים, תאמין לי, זו האמת.

אחרי שבוע אתה מוצא אותו, מה איתך?

לא, עזוב, אני הרהרתי בעניינים, זה לא בטוח, זה לא נראה, זה לא ככה וכאלה.

אדם נתבע על שהוא לא מבין.

תזכרו את זה היטב.

מי שלא מבין,

יקבל עונש.

אם הוא חושב שיש לו טענה, אני לא מבין,

לא יעזור לו.

אפילו בלעם ידע את זה, אמר,

חטאתי כי לא ידעתי.

אי-דיעה זה חטא.

חובה עליך לדע.

חובה עליך לברר.

אין דבר כזה לא מבין.

לא מבין, תשלם.

אז מפה לומדים,

שורש כל התביעה זה על מי שאינו מבין.

אם כן, מה מאושר אדם

שמתבונן להבין

אפילו רמזים קלים שהשם יתברך מראה לו ומלמדו?

כמו שנאמר, אני אדוני מלמדך להועיל.

ואני שומע שהרבה אנשים אומרים עכשיו שהם מתחילים להבין, שמתחילים להבין.

מתחילים זה עוד לא מספיק.

צריך להגיע להבנה סופית.

וזה לא שיבוא אליך עד הבית.

אתה צריך ללכת להבין.

צא ולמד.

בוא וראה.

התורה אומרת, אין דבר כזה שתשב במקום אחד והאמת תגיע אליך.

צא ולמד.

בוא וראה.

הכול בתנועה.

תזוז ממקומך ותחפש את האמת.

בדור שהאמת תהיה נעדרת,

חייבים לעדר,

כיוון שהאמת

הופלה לארץ.

אמת

הופלה לארץ על ידי הקדוש ברוך הוא, והיא נתקעה קצת עמוק.

וצריכים לעדר בשביל להוציא אותה, שנאמר,

אמת מארץ תצמח.

אבל מי שלא יעדר ויחפש בעבודה עצמית, בהתבוננות,

לא יזכה להבין. מי שילך כעדר,

כמו שאמר הרב ועדני על המזרוחניקים שהלכו אחרי בנט,

שהלכו אחריו כמו עדר עזים,

אז השסניקים, איך אמר דורעי,

הם עדר אצלנו.

אז גם הם צריכים לבדוק מי עומד בראש העדר.

בראש העדר עומד עבריין,

גנב,

רשע,

לוקח שוחד,

כדברי הרב עובדיה יוסף. אי אפשר למחוק את הקלטת הזאת.

זה הוא אמר מפיו,

וזו הייתה דעתו.

והם צריכים לדעת שהוא מוביל אותם.

ביום חמישי הקרוב יהיה פה חשיפה,

ואני הולך להשמיע כמה מן הדברים האלה ממעלליו

של דורעי.

והחשיפה הזאת תהיה

קשה מאוד.

נראה מה הוא יגיד אחרי זה,

Monsieur דורעי.

ברוכים תהיו לשם.