"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" פירש רש"י, לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן.

הקשה הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זללה"ה בספרו יערות דבש, מדוע ביזו השבטים, וכי לא סברו שזמרי דינו בהריגה? וביאר, באמת הבינו כולם שזמרי חייב מיתה, אלא כדי להשתיק את מצפונם מדוע לא עשו הם את אותו מעשה שעשה פנחס, אמרו, אילו אדם חשוב היה נוקם בזמרי לא היה נגרם קידוש ה' כל כך גדול, באשר זה תפקידו לגדור פרצות בישראל, אבל כשקם אדם בזוי ושפל ונוקם מנשיא בזה יש קידוש ה' גדול ביותר. שמעתם פעם טיעון כזה? וזו היתה כוונתם שביזו, הראיתם בן פוטי, כיון ששפל האנשים הוא, דוקא הוא צריך לעשות זאת, כי על ידו יתקדש שם שמים בתכלית, כאילו הם הניחו לו מקום שיהיה קידוש ה'.

בא הכתוב וייחס אותו אחר אהרן, לומר להם טעיתם, מיוחס הוא, ואעפ"כ על ידי מעשיו נתהווה קידוש ה' גדול מאד מאד מאד, ואין מקום לטענתכם, וכל הטענות היפות והמזויפות הם פרי של יצר הרע. זה כמו שיגידו היום גדולי הדור, במרכאות, אין כאלה כל כך הרבה, אולי שניים, אבל שיגידו מה לנו לצאת נגד הכשרות, זה לא עושה קידוש ה', כי זה פשוט שאנחנו צריכים להוכיח והכל, אבל לא יצא קידוש ה', אז בוא ניתן לו לאמנון יצחק שהוא יגיד את הדברים האלה, יצא מזה קידוש ה' גדול. שמעתם דבר כזה? טפשות ואוילות כזאת, הרי הם התחייבו בשמים על כל זה שהם לא עשו.

אומר רבי יהונתן אייבשיץ, זה היה הטיעון שלהם, הראיתם בן פוטי זה אשר פיטם אבי אמו עגלים.

ללמדנו בא, תירוצים רבים שמתרץ האדם לעצמו על אי אפשרותו בקיום מצוות ה', ושאין הוא המתאים לכך וכדומה, אין הם אלא תירוצי היצר הרע שבא עם התירוצים באיצטלה דקדושה להצדיק את מצפוניו, וטענות שקריות אלו מועילות רק פה בעולם השקר לאלה שמאמינים לשקרנים ונוהים אחריהם, אבל למעלה בעולם האמת יתבעו את כולם על כל מה שיכלו לעשות ולא עשו. אז שום תירוץ, שום הסבר לא יועיל בדין.

אל תאמר נער אנכי, הקב"ה אמר לירמיהו הנביא, בטרם אצורך בבטן ידעתיך, נביא לגויים נתתיך, ואומר אהה ה' אלהים, הנה לא ידעתי דבר, כי נער אנכי, ויאמר ה' אלי, אל תאמר נער אנכי, דו שיח בין הקב"ה לירמיהו הנביא, אמר רבי נתן וואכטפויגל זצ"ל המשגיח דישיבת ליקווד, ירמיה הנביא טען לקב"ה, איך אתה בא לעשות אותי לאדם גדול, הלא נער אנכי, אני לא יודע מה לדבר ואיך לדבר, אמר לו הקב"ה, אתה אומר נער אנכי לא נביא ה', ואינך יכול להנהיג, אבל צריך אתה להכיר את כוחך, ראה הפקדתיך היום הזה על כל הגויים, בכל הממלכות, לנטוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, לבנות ולנטוע, יש לך עסק עם כל הבריאה כולה. הכל ביד שלך, מה שתחליט זה מה שיהיה.

ואמר רבי ירוחם ממיר זצ"ל, כמה כוחות נאבדו לנו, כמה גדולי ישראל הפסדנו בגלל שלא שמעו את מה שנאמר, אל תאמר נער אנכי, כל אחד מקטין את עצמו, מקטין את עצמו, בעניני רוחניות מקטין את עצמו. בעניני גשמיות אני, אני אמלוך, אני אשלוט, אני אני, אני. במרפקים הוא דוחף את כולם. אבל ברוחניות נער אנכי, אל יאמר האדם מי אני, מה אני, הלא לפיכך נברא האדם יחידי, כדי שכל אחד יאמר, בשבילי נברא העולם, למה אדם הראשון נברא לבד, יחידי? ה' יכול היה לפתוח את העולם בבריאה של עשר מיליארד בני אדם, למה הוא צריך אחד ואחרי שיביא עוד ועוד לאט לאט לאט, למה? ללמדך, כל העולם נברא בשבילי, שכל אחד יגיד שהעולם נברא בשבילו.

אמרו חכמים ז"ל בגמרא בגיטין נ"ו. אמר רבי יוחנן, ענוותנותו של רבי זכריה בן אבוקלס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו. הרי לנו מה יכולה לעולל ענווה שלא בזמן ובמקום הנכון, ומפני ענווה זו נחרב בתינו ונשרף היכלנו וגלינו מארצנו. לפעמים ענווה יתרה לא רוצים לשמוע לשון הרע כאילו, לא רוצה, כמו אלה של היום, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לשמוע לכשרות, לא רוצה כלום, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לשמוע מהאיש הזה שום דבר, לא רוצה, לא רוצה. יש איזה רב תלוש מהמציאות כזה, עוד שקוע בעולמות דמיוניים כאלה שאומר אני לא רוצה לשמוע, הוא משובש, אומרים לו עזוב את השיבוש, קח את העובדות, הרב עמאר דן את מחמוד, רבנים אחרים יצאו בלי הוא, בלי הוא, בלי הוא, תשמע, לא אני שאלתי את החתן שלי והוא נאמן עלי והכל בסדר, אבל בא תראה עובדות, בא תשמע הקלטות, מה זה קשור, אתה מאמין לו, מאמין לו, אבל עובדות תבדוק, לא לא לא לא, לא רוצה אין לי זמן, אבל בינתיים הוא מאכיל נבלות את כולם, אומר לכולם לאכול. ועוד אחד משגיח בישיבה שאמרתי נתתי לו צ'אנס שבוע וחצי כבר לבוא לראות את העובדות, אמר שיבוא ולא בא, אז אנחנו נפרסם את ההקלטה שלו במשך היום, תשמעו איזה דברי הבל, כמה אנשים שהם מופקדים על ציבור, ואחריות גדולה, כל מילה שאתה מוציא שומעים אותך, מסכנים הצאן האלה מאמינים לך, חושבים שאתה תלמיד חכם, ובדברים הכי הכי ברורים אתה נכשל, הרי אפילו אם זה חשש דאורייתא, ספק דאורייתא, אסור לך להוציא מהפה שלך דברים באחריות ברורה, כי שאלת את מחמוד בעצמו, או שאלת את הבן שלו, שהפרי לא נופל רחוק מהעץ, או כל מיני תירוצים טפשיים כאלה, שאלתי ביררתי, תגיד על מה אתה מדבר, מדברים איתך שיש עובדות, שיש הקלטות, שיש הרשעות, שיש תיק מלפני 15 שנה של 350 תלונות נגד מחמוד ברבנות, ואתה מדבר כאילו זה בא בן אדם הזה והוא הביא את הדברים. חוסר אחריות. ישיבות שלמות מאכילים אותם ראשי הישיבה והמנהלים נבלות וטרפות באחריות על הכתפיים שלהם, לא יכלו להגיד לא ידענו, חובה עליכם לברר. יש כבר שלש ישיבות שאני לא רוצה להגיד את שמם, שצלצלו ואמרו לי שהפסיקו לאכול לגמרי. ואני לא אומר בשביל שלא יפעילו עליהם לחצים ויאכילו אותם נבלות וטרפות בכוונה ואפילו בחינם, כמו שיצאנו נגד שטראוס מאוס בזמנו, אז מה הם עשו, הלכו לכל הישיבות חילקו להם מעדנים בחינם, העיקר שיאכלו. אז ז"א ליצר הרע יש חיילים, עם זקן ועם מגבעות, שעושים את התפקיד. אבל קנאי כמו פנחס אין הרבה, אחד בדור. אפילו משה רבינו ואהרן הכהן נתרשלו ידיהם. למשה היתה סיבה כי היה לו מדיינית ופה זה גם כן מדיינית אז זה לא מריח טוב, אתה מבין, כאילו אתה יוצא נגד זה שהוא הולך עם המדיינית ואתה יש לך מדיינית, חלשה דעתו קצת. אבל פנחס קם "ויקום מתוך העדה", לא אדם מפורסם כל כך עד אותה עת, אבל הוא עשה מה שצריך לעשות, "בקנאו את קנאתי", תיכף נראה מה הוא עשה.

אז ז"א, צריכים לדעת שכל אלה שלא עושים את התפקיד המוטל עליהם, ועוד שהם מנכסים לעצמם את השם גדול בישראל, גאון בישראל, חכם בישראל, איה חכמתם ואיה גאונותם, אם בא' ב' של היהדות הם נכשלים ומכשילים.

אדם שעובר למדנו אתמול, אדם שעובר על דרבנן תדיר, אחד, אפיקורס אומר הרב פיינשטיין, אפיקורס. אז כמה אפיקורסים מסתובבים באיצטלה של תלמידי חכמים. כי לא על דרבנן הם עוברים קבוע, אלא על דאורייתא, לא רק הם עוברים אלא הם גם מורים לעבור על דאורייתא.

רש"י אומר, לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרן. פירש הכלי יקר, שכל הדברים האלו כתבה התורה לספר בשבחו של פנחס, שהלך לקנאות קנאת ה', ולא חשש להמנע מפני שילעגו לו ליצני הדור, ז"א אם הוא יצא חי משם, הוא הלך על דעת שהוא לא יוצא חי, תסתכלו רק מה קרה עם הקצין עכשיו שהתאבד ברכה, שלא היתה לו ברכה, הוא רדף אחרי הרבה אנשים להעמידם לדין, הוא לא ויתר לאף אחד, אז רדפו אחריו גם כן, ומה שהוא פרסם תמיד בעיתונים והדליף כדי שיפרסמו את מי שהוא תפס אז הדליפו עליו גם דברים. ורדפו אחריו רק בפרשה אחת, וזה כבר הספיק בשביל שהוא יתאבד ולא יוכל לשאת את הרדיפה. אתם מבינים מה זה להיות נרדף? אנשים מתאבדים. ואני רודפים אחרי כבר 38 שנה, לא הציונים, אלה כסף קטן, החרדים, החרדים, לא מסוגלים להבין שאדם שחזר בתשובה יוכל להתאקלם אצלם. חוזר בתשובה לא יכול להתאקלם. אבל הם שכחו פרשה אחת, שהיה אדם שקראו לו יתרו, שהיה עובד גילולים ועובד עבודה זרה וכו' וכו' וכו', ונכתבה פרשה על השם שלו והוא נהיה החותן של משה רבינו. בגלל "וישמע" פעם אחת שמיעה אחת טובה ובא והצטרף, והוא לא היה מחזיר בתשובה, אח"כ הוא חזר למקומו וגייר עוד אנשים וכו' וכו'. אבל אחד ששמע טוב וחזר בתשובה התגייר, תראו איזה פרסום. אפילו רחב, רחב הזונה, ארבעים שנה במקצוע המטונף, נו, הצליחה להעמיד שמונה נביאים, ועלתה למעלות משפל המדרגה, למעלה למעלה למעלה, רק משה היה מעליה באמונתו. נו, והפסוק משבח אותה, ומה עם הגרים, שמעיה ואבטליון ורבי מאיר ורבי עקיבא, אולי ימצאו בהם גם כן דופי, ויגידו מאיפה הם באו, אולי יעליבו גם את רות המואביה. ואנחנו חוזרים בתשובה בגלל שגדלנו באזור של חילונים, ואזור של חילונים משפיע, כמו שאזור של חרדים מקלקל. אז אנחנו השתפרנו והם התקלקלו, וקשה להם אתה מבין, שבא בן אדם  ולוקח ברצינות את התורה ואומר בדיוק מה שכתוב ולא מניח להם ורודף אחריהם לומר להם אתם חוטאים, אתם שומעים מוזיקה נגד גזרת החורבן, אתם גורמים לחורבן, אתם גורמים שלא ייבנה בית המקדש, אתם  משקרים את התלמידים שלכם, אתם נותנים להם לשמוע זמרים פסולים, מביאים אותם לחתונות, נמצאים שמה וכו' וכו'. הרב עמר היה בהכנסת ספר תורה אתמול עם קובי פרץ, וכן על זה הדרך. אתה בא ואומר להם מה כתוב בתורה, הם לא רוצים לשמוע, עזוב אותי, מה אתה מבלבל את המח, תן לי לחיות כמו שאני רוצה. כמה רבנים נתפסים על זימה וזנות ודברים איומים ונוראים ושוחד ומה לא,  מה הולך פה, זה הפנים של החברה החרדית? ואין מי שיוצא ואומר נגדם כלום, הפוך, עוד מלמדים עליהם זכות. אבל מי שבא ואומר דברים מפורשים, תקח את הספר לבד תלמד, תגיד לי הפוך מזה בבקשה, הם לא רוצים לשמוע את האמת, הם לא רוצים להיות באמת דתיים. כבר אמרנו לפני הרבה מאד שנים, עלק דתיים, איפה הם ואיפה הדת.

אז פירש הכלי יקר, שכל הדברים האלה כתבה התורה לספר בשבחו של פנחס, שהלך לקנאות קנאת ה', ולא חשש להמנע מפני שילעגו לו ליצני הדור, מה ילעגו לו? שהוא הבן של אלעזר שלקח לו מבנות פוטיאל מזרע יתרו, שפיטם עגלים לעבודה זרה, יתרו פיטם עגלים לעבודה זרה, והוא לקח מבנות פוטיאל, אז יבואו אליו ויגידו, בן פוטי, הוא לא פחד, הוא ידע שיכולים להגיד עליו. וכי מי שאביו נשא בת כומר לעבודה זרה ילך ויקנא על המדינית? והוא לא עשה שום חשבון. ועוד יאמרו לו, אבי אביך פיטם עגלים לעבודה זרה ואתה מקנא על עבודה זרה? שהרי לא היה רק זנות, היה גם עבודה זרה. ויצמד ישראל לבעל פעור, ואעפ"כ הלך פנחס ולא חשש על כבודו וקינא קנאת ה'. מה אכפת לו  מכבודו שלו, הוא דואג לכבודו של הקב"ה. סופו של דבר לא רק שלא נגרע מערכו, אלא נתרבה כבודו בעיני כל וזכה למעלות רמות. לא נגרע מערכו אבל בסוף, סופו של דבר לא רק שנגרע מערכו, אלא נתרבה כבודו בעיני כל וזכה למעלות רמות. לא שמענו שמישהו עמד לימינו של פנחס אחרי המבצע הגדול שהוא עשה, רק את המבזים שמענו, היחידי שעמד לימינו זה הקב"ה. שפרסם בקנאו את קנאתי.

ללמדנו שאין לו לאדם לחשוש לכבודו מפני כבודו של המקום, ואדרבא, כבודו רק יתגדל ויתרבה כאשר יעשה מצוות בוראו.

היה פעם אדם בשם מורי עסקה, שאמר שאמנון יצחק זה פנחס של הדור הזה, ואמר שבחים ומעלות, ואח"כ הוא אמר שהוא חזר בו. שיסתכל בברכות ס"ג, שמה מובא מעשה שאמרו לו אה, גדר שבנית לא תוכל לסתור, לא תוכל, אחרי שהיה שבח שבאו גדולי הדור מארץ ישראל לבבל ושיבחחו אותם, אה, רבי חנניה בן רבי יהושע שיבח אותם, אז אמרו לו חביבי, אחרי ששיבחת אותם כי הם יצאו כנגדו, יצאו כנגדו כי הוא היה מעבר שמה חדשים ושנים, אז יצאו כנגדו אז הוא אמר אלה של שוא אלה של תוהו, חזר בו אמר, לא אלה סתם, אמרו לו גמרנו, זהו, מה שבנית לא תוכל לסתור. וחוץ מזה הם בעלי יחוס, הם לא צריכים שאתה תגיד עליהם את מה שאתה תגיד, גם בלי שתגיד הם בעלי יחוס. צריכים שאתה תגיד פנחס? לא צריך שתגיד, גם בלי שתגיד, מציאות היא מציאות.

עכשיו בואו תראו מה אומר הגאון מוילנא. הגאון מוילנא אומר על הפסוק בדרך רמז, שפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, אומר הגאון מוילנא, בתיבה של מחצית השקל האות האמצעית זה צ', של מחצית, צ' זה רומז על הצדקה, האותיות הסמוכות לצ' זה ח' וי', מחצית - ח' וי', שזה חי, האותיות המרוחקות ממנה זה אותיות מת, מחצית - מת, זה מרמז שמי שרחוק מן הצדקה נחשב כמת חס ושלום, ומי שקרוב אל הצדקה חי, צדקה תציל ממוות, בפנחס נאמר השיב את חמתי מעל בני ישראל, במילה חמתי האותיות מת קרובות, באמצע, חמתי, האותיות חי רחוקות, לפיכך אם לא היה פנחס מקנא את קנאת ה' היו בני ישראל חס ושלום מתחייבים כליה, לכן אמר הקב"ה פנחס השיב את חמתי, הכניס אותיות חי בתוך המת והרחיק את גזרת המוות מעל בני ישראל.

אתם שומעים, עם שלם היה הולך ונאבד מן העולם לולא אחד שעמד בפרץ. אם אנחנו לא עומדים ומפרסמים היום שכל ישראל בחזקת אוכלי נבלות וטרפות בעבר ובהווה, ושכל הסירים שלהם הם צריכים הגעלה ואם לא הם אוכלים נבלות וטרפות ודאי, וכמו שאמר הרב יעקב יוסף, וכמו שאמר הרב בן ציון מוצפי, וכמו שאמרו כולם במשך כל הזמנים, רק אף אחד לא יצא לציבור להודיע את זה. אף אחד לא עומד על בריקדות עד שיתקנו. כל אחד משתמט, לא רוצה להגיד כלום. ואתמול שיגרנו עוד כמה הקלטות נוספות להראות שהיום, לא פעם, היום זה המצב. ועוד לא שחררנו כלום, גם היום נשחרר, וכל יום, עד שאנשים יבינו עד כמה זה חמור. וזה מהיום, כמו שאומרים.

מה זכה פנחס, אתם יודעים מה הוא זכה? "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום", בתורה כותבים את האות ו' בתיבת השלום, שלום - ש' ל' ו' - את הו' קטועה, קטועה עם הפסק. יש להתבונן מה הרמז בזה, למה צריך לכתוב ספר תורה עם ו' קטועה?

בעל הטורים ביאר שבא לרמוז שהאות ו' כמי שאינה, זה כאילו אין את האות הזאת אם זה כאילו נפסק אז היא מתבטלת מהיותה אות כביכול והיא נהיית שלם, שלם, כי אם אין ו' זה שלם.

ביאור הדברים שאמרו חז"ל, כי פנחס הוא אליהו, פנחס הוא אליהו. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הוא אליהו הנביא.

כתוב בנביא אליה חסר ו', הנה אנכי שולח לכם את אליה, לא אליהו כמו ששרים, את אליה הנביא. אז כתוב שמה אליה חסר ו', זה במלאכי ג', ויעקב אנחנו מוצאים אותו עם ו' מלא, וזכרתי את בריתי יעקוב, י' ע' ק' ו' ב, בספר ויקרא כ"ו, משום שנטל יעקב את הו' מאליהו למשכון עד שיבוא עם המשיח ויגאל את בניו. זה מה שכתוב "יגל יעקב ישמח ישראל", ישמח אותיות משיח, שישמח לימות המשיח ויחזיר את הו' ויהיה אליהו שלם. וזה הרמז כאן "את בריתי שלם". זה הברית שהוא עשה יעקב עם אליהו.

הבן איש חי ביאר באופן אחר. אמרו חכמים ז"ל בפרקי דרבי אליעזר פרק כ"ט, שאליהו הנביא קטרג על בני ישראל, באמרו כי עזבו את בריתך בני ישראל, ונענש שיבוא לכל ברית מילה שעושים בני ישראל, ויעיד עליהם שמקיימים. לכאורה קשה, מה עונש יש בזה? וביאר החיד"א בשם המהרי"ץ זצ"ל, שבאותם זמנים שנמצא אליהו למטה בבריתות הוא מפסיד לשמוע את החידושים שנאמרים באותו הזמן במתיבתא דרקיעא, הוא צריך לעזוב את הישיבה של מעלה ולרדת לבריתות, והוא מפסיד את החידושים הנאמרים שם. וכיון שפנחס זה אליהו, רמז לו באות ו' שהיא מרמזת לאות ברית, כיון שהו' הוא רומז ליסוד שיהיה קטוע בשעת הבריתות, ממתיבתא דרקיעא, אז לכן בריתי שלום, בזמן הבריתות הו' סוד הברית יהיה קטוע, אתה תהיה קטוע מישיבה של מעלה לשמוע את החידושים. לכן קטוע הו', לרמוז לו על הדבר הזה בתורה.

בספר עוד יוסף חי ביאר בעוד אופן, כתוב בסוף האידרא רבה, שאליהו הנביא אמר לרבי שמעון בר יוחאי, שלא היתה באפשרותו להיות נוכח אצלם בשעה שלמדו את האידרא, שאותו היום שלחני הקב"ה לעשות ניסים לרב המנונא סבא. והקשה המהרי"ץ ז"ל, הרי אליהו נמצא בכל ברית שעושים ישראל, ואפילו יהיו באותה העת כמה בריתות, אם כן מה בכך שהלך לעשות ניסים לרב המנונא סבא? עדיין יכל להיות נוכח באותה שעה שלמדו את האידרא, למה הוא לא בא? אלא תירץ, שבברית מילה שולח ניצוץ אחד ממנו ועל ידי כך יכול להמצאות בכמה בריתות באותה שעה, אבל לרב המנונא ובאידרא היה צריך לבוא בכל בחינותיו, וכיון שהלך לרב המנונא לא יכול להמצא אצלם.

בבריתות לא נמצא אליהו בכל בחינותיו, אלא רק ניצוץ של אליהו נמצא, לכן הוא יכול להיות בכמה מקומות בעת אחת. אבל להיות באידרא או אצל רב המנונא סבא צריך היה להיות בכל בחינותיו, לא הולכים אצל צדיקים גדולים כאלה רק ניצוץ, אלא כל הבחינות צריכות להית, לכן כיון שהוא הלך לרב המנונא סבא לא היה יכול להיות באידרא.

החיד"א כתב במדבר קדמות מערכה א' ליישב קושית הראשונים בזה, מאחר ואליהו הנביא היה מצוי במתיבתא דרבנן, מדוע נשארו הבעיות בתיקו, שזה ראשי תיבות תשבי יתרץ קושיות ובעיות, תיק"ו - תשבי זה אליהו הנביא, יתרץ קושיות ובעיות. כל הקושיות והבעיות שהיו לחכמים שלא תורצו נשארו בתיק"ו -  יבוא תשבי אליהו ויתרץ. אבל כיון שהוא היה מצוי במתיבתא דרבנן, הוא היה נמצא מסתובב בזמן התנאים והאמוראים היה נמצא בישיבות אצלם, והיה מדבר עם זה ועם זה ועם זה ועם זה, אז למה הוא לא תירץ להם? למה הוא לא תירץ להם?

בסוגריים, היעבץ בספר לחם שמים הלעיג על ראשי תיבות אלה, תיקו - תשבי יתרץ קושיות ובעיות. אמנם הוא לא ראה שבספר הקדוש הקנה, אחד מהתנאים, וכן הרמב"ם בשני פרקים שלא נתפסו בהקדמתו לפירוש המשניות אבל המה בכתובים, הם כתבו כן את התירוץ הזה, ז"א ראשי תיבות אלה זה תשבי יתרץ קושיות ובעיות. כן, אז למה אליהו לא פשט להם? אלא כשהיה בא אל האמוראים לא היה בא בכל בחינותיו, אך לעתיד לבוא יבוא בכל בחינותיו ויתרץ כל הקושיות והבעיות. ז"א החיד"א מיישב את קושית הראשונים כמו שראינו פה למעלה שבסיפור ששאלו אותו למה הוא לא בא לאידרא, כי הוא אמר שהוא היה צריך ללכת לרב המנונא סבא עם כל בחינותיו.

נמצא שבעבור מילות ישראל צריך להתחלק לכמה ניצוצות, כי בשעה אחת נמצא בכל קהילות ישראל כמה מאות מילות, וכידוע התחלקות הנשמה לכמה ניצוצות הוא דבר קשה לנשמה, לכן נחשב לו דבר זה לעונש, וזה הרמז שנקטעה אות ו', שהיא רומזת לברית שאז תהיה נשמתו קטועה, מתפרת לניצוצות וצריך להיות בכמה מקומות. זה עוד רמז בו'.

בעוד אופן ביאר, אמרו חז"ל, דמה שאמר הקב"ה, זה עדיין עוד יוסף חי, הבן איש חי, דמה שאמר הקב"ה הנני נותן לו את בריתי שלום, היינו שיחיה חיינצח, ככתוב בריתי היתה איתו החיים והשלום, ופנחס הוא אליהו שחי לעד. תרגום יהונתן בן עוזיאל אומר את זה במפורש.

והנה אמרו המפרשים, שפנחס קודם זמן דוד נתעלם מן העין, והתבודד במדברות ובמערות במקום שאין בני אדם מצויים, ועסק שם בתור הלבדו, ואח"כ בסוף ימיו של אחיה השילוני נתגלה ובא אצל ישראל וקרא עצמו בשם אליהו. והעולם לא היו מכירים אותו שהוא פנחס, לבד מאחיה ושאר נביאים ולא גילו זאת לכולם, ואח"כ עלה בסערה השמימה. אז איך התהפך פנחס לאליהו? כמו ששמענו עכשיו, שהוא התבודד קודם זמן דוד המלך והתעלם מן העין במדברות ובמערות מקום שאין בני אדם מצויים ועסק בתורה לבדו, ואח"כ בסוף ימיו של אחיה השילוני אז הוא נתגלה שוב ובא לישראל אבל בשם חדש אליהו, העולם לא ידעו שזה פנחס חוץ מהנביאים, אחיה ושאר הנביאים והם לא גילו זאת, עד שעלה בסערה השמימה.

נמצא לפי זה שחיים הנצחיים שהובטחו לו היו מקוטעים, כי נתעלם מבני ישראל, וחשבו שהוא נפטר, ואח"כ הוא בא בדמות חדשה, וזה רמוז בו' קטיעא, בו' הקטועה של השלום, שלום פירושו החיים והשלום שהוא יחיה לעד, אבל הו' קטיעה, דהיינו החיים הנצחיים היו מקוטעים באמצע בחלק שהוא נתעלם מן הציבור במשך תקופה ארוכה.

המהרי"ל דיסקין ביאר, למדו רבותינו, זה מובא בתוס' בזבחים ק"א בשם הספרי, מהפסוק, למדו רבותינו  מהפסוק "בריתי שלום" שלא היו כהנים גדולים אלא מפנחס. ועמדו ממנו שמונים כהנים גדולים בבית ראשון, שהבית עמד ארבע מאות ועשר שנים, ושלש מאות כהנים גדולים בבית שני, ונרמז בתיבת שלום. כי גמטריא שלום - 380. אז בריתי איתו החיים והשלום, גם חיים נצחיים וגם שהוא יזכה למנין שלום של כהנים גדולים. שמונים ושלש מאות, גימטריא שלום. ולכן הו' קטועה, למה שהיא כמו י' כשקטועים אותה היא כמו י', בין אם קוטעים אותה מלמטה והיא מתקצרת, בין אם קוטעים אותה באמצע ויש י', ושלים גימטריא 380. שנים 380.

עוד כתב לפיכך נקטעה ו', לרמוז על זמן החורבן שלא היו כלל כהנים, אז למה הו' קטועה? כי היה קטיעה בין בית ראשון לבית שני.

ולסיום נגיד לכם דבר פלא, כמה ניסים היו לפנחס? כתב החיד"א בפתח עיניים סנהדרין פ"ט. ראיתי מכתב מהרב רבי אברהם מדינא, מרבני מצרים הקדמונים שכתב חידוש נפלא בשם אדם קדוש, הנה יש מחלוקת בחכמים ז"ל, כמה ניסים נעשו לפנחס באותה שעה שהלך להרוג את זמרי, יש אומרים עשרה ניסים, יש אומרים שנים עשר ניסים, ובגמרא אומרים ששה ניסים. המדרשים אומרים, תנחומא ורבה עשרה ושנים עשר, והגמרא אומרת ששה ניסים, כל השיטות האלה, עשרה ושנים עשר וששה ניסים, כל השיטות רמוזות בו' קטיעא, יש מחלוקת איך צריכה להיות הו' הקטועה. יש אומרים שהיא ו' קטנה כמו י', ז" אאם ו' זה ככה אז זה יהיה ככה, קטנה יותר, אז זה כמו י', ז"א מקצרים את הו' אז היא כמו י', יש אומרים שהיא צריכה להיות כמו אות י', ויש אומרים שהיא תהיה חתוכה באמצע כמו שני ווין, ו' ועוד ו', קטוע באמצע ו' ועוד ו', ויש אומרים שאין הבדל בו' הזו אלא היא כמו כל הווים שבתורה, שום הבדל. השיטה הראשונה שאומרת שצורתה כמו אות י', סוברת שהיה לו עשרה ניסים, ז"א שהו' באה להגיד כמה ניסים ה יו, לכן הם סוברים שהו' צריכה להיות כמו י' כנגד עשרה ניסים, היא סוברת שהיו לו עשרה ניסים, לכן היא צריכה להכתב הו' כמו י'. השיטה שסוברת שצורתה ו' קטועה, שזה נראה כמו שני ווים, סוברת שהיו לו שנים עשר ניסים, ולכן צריך לכתוב את הו' קטועה כמו שני ווין, כמספר שתי ווים. והשיטה הסוברת שהיא ו' רגילה ולא קטועים אותה, סוברת שהיו לו שישה ניסים, מזה נבעה המחלוקת כמה ניסים היו לפנחס. נו, הלואי עלינו נס אחד.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה...