מסכת ברכות - ב. | הרב עמנואל טולדנו [002]
תאריך פרסום: 03.11.2016, שעה: 19:00
- - - לא מוגה! - - -
אתמול רצינו לראות את רבנו ניסים גאון מביא את הגמרא ביבמות ע״ד שמביאה שלושה פסוקים שלכאורה סותרים אחד את השני ועל זה הגמרא מיישבת יפה מאוד יש פסוק אחד הנה
נפש אשר תיגע בו
נגע בשרץ
וטמא עד הערב
שרץ
יש שמונה שרצים בתורה יש שמונה שרצים שמטמאים הנבלה שלהם וטמא
אז נפש אשר
תיגע בו
וטמא עד הערב
ולא יאכל מן הקודשים כי אם רץ בשרו במים
הפסוק הזה משמע שאם הוא טובל כבר יכול לאכול בקודשין
אחרי כן כתוב פסוק
ובא השמש וטהר
והחר יאכל מן הקודשים לא מספיק משהו טבל. יואיר,
אני אחזור בשבילך
הבאנו פסוק
נפש אשר תיגע בו
זאת אומרת שנגעה
בשרץ טמא
בשרץ שנבלתו מטמאה
כך כתוב מקודם או איש אשר ייגע בכל שרץ
אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו, לכל טומאה אתה נגע באדם
שנגע במת
אז הוא נטמא עד הערב
המת הוא אבי אבות הטומאה
ומי שנגע בו הוא אב הטומאה ומי שנגע בו הוא ראשון לטומאה ראשון לטומאה יום אחד
טובל בו ביום
עד הערב
נפש אשר תיגע בו וטמאה עד הארץ ולא יאכל מן הקודשים כי אם רחץ בשרו במים.
משמע שעיקר הטבילה אם הוא רחץ יכול לאכול מן הקודשים.
אחרי כן כתוב
ובא שמש וטהר ואחר יאכל מן הקודשים.
עד שיהיה ערב שמש לא מספיק הטבילה
שיהיה יערי
כלומר היום יצא את הכוכבים
ואחר יאכל מן הקודשים.
סתירה, מקודם כתוב
ולא יאכל מן הקודשים, רק אם רחץ במים.
תלה האכילה ברחיצה.
אחרי כן
תולים את הטהרה ואחר יאכל מן הקודשים ובא השמש.
אחרי שקיעת ההמה ובא השמש.
זה נקרא יערב שמש.
שהשמש
ועוד יש פסוק
יש עוד פסוק
ואחי אמרינן ביבמות.
התשובה היא
על זה
יש שלושה דרגות של קדושה.
יש קדושה
מעשר שני.
מעשר שני קדוש אסור לאכול בטומאה.
אבל אם טבל יכול לאכול מעשר שני.
אפילו לא יעריב שמשו.
ויש תרומה יותר קדושה
ממעשר שני.
תרומה
עד שיעריב שמשו.
ויש קורבנות קודשים.
קורבנות עד שיביא כפרה למחר.
אם הוא חייב כפרה. אם למשל היה מצורע או זב שצריך להביא כפרה ביום השמיני.
מלבד הטבילה לא כולם חייבים כפרה. אתה באמת לא חייב כפרה.
אתה באמת צריך לעשות הזאה
ממי חטאת.
מי חטאת. לוקחים את הפרה האדומה.
האפר שלה שמים במים מן המעיין.
ומן המים האלה מזים עליו ביום שלישי וביום שביעי.
אחרי זה הוא טובל
ואז הוא מתור במעצה שני.
בערב מותר בתרומה.
וגם בקודשים. כי אין קורבן.
באמת לא חייב שום קורבן.
אבל אם הוא מצורע הוא חייב קורבן. עד שיביא הקורבן אז מותר בקודשים.
קודשים זה הקורבנות. בשר הקורבנות.
אדם מביא תודה.
קורבן תודה לאשם.
זה שלומים.
הוא יכול לאכול את זה. הבעלים לא צריך כהנים.
אז הבעלים אוכלים קודשים בטהרה.
אז צריך טהרה יותר גדולה מטהרה לגבי תרומה.
לגבי תרומה מספיק טבילה וערב שבע.
לגבי קודשים, אם הוא חייב כפרה עד שיביא כפרתו, עד מחר בבוקר.
אבל לתרומה לא באה אינם כפרה.
לא צריכים כפרה.
רבינו ניסים גם מביא כאן את הגמרא עם הסתירה בפסוקים
והוא מביא את היישוב, אני אקרא לכם,
הנה פה, אתמול,
בדפוס הזה אין רב ניסים על הגב,
על הגיליון.
אבל
כאן ראינו הרב ניסים גאון נתפס עמוד קודם.
כאן אני רואה...
אבל יש, בבקשה שימה, יש לי, יש לי, נו, יש לי.
להקביא, להקביא. להקביא את הרב ניסים גאון, איפה יש? זה יש, כן. זה דפוס ישר.
זה דפוס מעולה וחדש. אז הם סידרו את רב ניסים גאון בנפרד.
זה לא קל לקרוא ככה, ויש אותיות יותר גדולות.
אמר רבה, אמר רב חידה,
שלושה קראי כתיבי.
זה במסכת יבמות דף עין דלית עמוד בית.
לא יאכל מן הקודשים כי אם רחץ בשרו במים תלה הדבר ברחיצה בלבד.
וכתיב ובא שמש לטהר,
עד שיהיה ערב שמש, זו סתירה.
ואחר יאכל מן הקודשים. תלה הדבר גם בביאת אור השמש שישעץ את הכוכבים.
וכתיב וכיפר עליה הכהן וטהרה,
תלה גמירות הטהרה גם בהקרבת הקורבן.
כתוב בפסוק, בפרק י״ב, ביקרוא.
וכיפר עליה הכהן וטהרה,
זה על יולדת.
תלה גמירות הטהרה גם בהקרבת קורבן.
אז זה בשביל קודשים.
קודשים זה קדושה יותר גדולה. צריך לא רק טבילה וערב שמש.
ואם יש קורבן, היא יולדת חייבת להביא קורבן עד שתביא את הקורבן למחר.
אז היא תאכל וקורבן עוד.
כאן מדובר על...
התרומה במשנה שלנו משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומת עם
אז זה מספיק הערים שבש
ומאותו רגע שיריב שמשן אותו רגע זה הזמן של קריאת שמע
צאת הכוכבי
עכשיו רצינו לראות את הרשי
על הסיפא של המשנה נמשיך את המשנה
עד מתי?
מתחיל הזמן משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומת עם
עד מתי? עד סוף האשמורה הראשונה
דברי רבי אליעזר
שליש הלילה
שלוש אשמורות עבור לילה
אז אשמורה אחת, אשמורה ראשונה זה שליש הלילה
זה ארבע שעות של הלילה
זה מתחלק
לפי שעות זמניות
למשל לילה ארוך
של טבת
אז אתה מחלק את השעות
לשתים עשרה ולוקח ארבעה, זה שליש
אבל כלפי השעון
יכול להיות שזה ארבע עשרה שעות יש בלילי טבת או חמש עשרה
תלוי באיזה אזור
פה בארץ חמש עשרה בערב
אבל יש אזורים
כמו באנגליה בצפון
שהלילה הוא ארוך מאוד
בשביל זה שם קר
איפה שהלילה ארוך
אז השמש לא שוהה הרבה על כדור הארץ, אז זה לא מחממת, אין חום
אז מחלקים את הלילה
לוקחים שעון רגיל
מחלקים את הלילה לשתים עשרה
ואז יודעים כמה השעה זמנית
ואז מי יצא את הכוכבים נגיד ארבע שעות זמניות רואים כמה שעה זמנית ביחס לשעון
יותר או פחות
ואז אתה עושה חשבון כמה זה שליש לילה
זה רבי אליעזר
אחרי
אחרי הזמן הזה אי אפשר לקרוא קריאת שמע לפי רבי אליעזר
תקרא כמו קורה בתורה
מותר לך לקרוא בתורה אבל זה לא מצוות קריאת שמע
מצוות קריאת שמע זה מצוות מיוחדת כתוב בתורה
ודיברת בום בשבטך בשוך בך וקומך ורבי אליעזר סובר זמן
זמן שהולכים לישון
מה נקרא עוד שוכבך לא זמן שוכבים
שוכבים כל הלילה שוכבים אבל זמן שהולכים לשכב
זמן שהולכים לשכב זה תחילת הלילה
עד שליש
אז זה רב אליעזר אומר שהזמן של קריאת שמע
ודיברת בם בשוכבכו
When you go to sleep מתי שהולכים לישון לא מתי שיושנים
אבל רבן גמליאל אומר
עד עמוד השחר
כי הוא סובר מה זה הוא שוכבך זמן ששכובים
לא זמן שהולכים לישון זמן ששוכבים
כל הלילה זה זמן שכיבה
ולכן הוא אומר עד עמוד השחר
עכשיו אמרנו אתמול כבר
חכמים אומרים עד חצות
אז הגמרא אומרת
שרבן גמליאל אמר להם
שחכמים סוברים גם כן כמוהו כל הלילה
רק למה אמרו עד חצות?
להרחיק את האדם מן העבירה
אבל להרחיק את האדם מן העבירה זה רק לכתחילה
אומרים לבן אדם אסור לך לאחר אחרי חצות
אתה צריך לומר קריאת שמע לפני חצות
אסור לאחר עד אחרי חצות אבל אם קרא היה בחתונה
ולא התפלל מערים
וחזר נחתונה מאוחר כמו הבנים של רבן גמליאל
הם חזרו מהחתונה עד אחרי חצות הלילה
ואמרו לו לא קראנו את שמע
אמר להם אם לא עלה עמוד הסחר חייבים אתם לקרוא
אבל על רבנן אמרו רק עד חצות
אז אמר להם מה שרבנן אמרת עצות זה רק להרחיק את האדם מן העבירה שלא יעבור לו כל הזמן
אבל האמת הוא מן הדין גם רבנן מודים כל לילה אפשר לקרוא
ולא זו בלבד אמרו
אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות
מצוותם עד שיעלה עמוד הסחר לא רק בדבר הזה אמרו עד חצות שלא יעבור שמאי כל הלילה לא יגיד לא יתפנה וישכח
לומר קריאת שמע
לכן אמרו עד חצות
להרחיק את האדם מהעברה. אבל לא זו בלבד, יש הרבה הלכות
שמנה דין זמנם כל הלילה,
ורבנן אמרו עד חצות להרחיק את הדבר. למשל,
ולא זו בלבד אמרו,
אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות,
מצוותן עד שיעלה עמוד הסחר.
אז כאן כתוב לכאורה דוגמה,
הקטר חלבים באיברין מצוותן עד שיעלה עמוד הסחר.
הרי בקורבנות
מקריבים
את החלבים.
יש חלבים שכתוב בתורה מלא הקריב על המזבח, אלה.
וחוץ מזה, בעולות,
עולות, עולה, קורבן עולה,
מקריבים כל הבהמה.
אז מה הזמן של קטרת האיברים והחלבים?
גומרים.
אם למשל תמיד של בין הארבעים
סוחטים ומקטירים את העולה כולה.
לפעמים היא לא נאכלת כל הלילה, לא נאכלת עד הבוקר.
אז היא נשארת עד הבוקר.
ואם שכחו להקטיר את זה מייד,
וכבר שתיים עשרה בלילה,
אז ההקטר חלבים באווים עם סרטן כל הלילה.
רש״י מפרש
שזו דוגמה שמביא רבן גמליאל,
מביא דוגמה שיש הלכות,
יש דינים,
שמעיקר הדין כל הלילה זה מתייסר. אפשר להקטיר איברים.
כתוב בפירוש בפסוק
היא העולה על מוקדה,
על המזבח, כל הלילה עד בוקר.
אז למה עד חצות?
להרחיק אדם מן העבירה.
למה אמרו עד חצות?
להרחיק את האדם מן העבירה.
זו דוגמה אחת, חלבים ואיברים.
הקטר,
להקטיר על המזבח הנחושת
חלבים ואיברים.
לכתחילה צריך להקטיר עד חצות.
עובדי עבד עד שיעלה עמוד השחר.
ואחרי כן כתוב, וכל הנאכלים ליום אחד מצוותן עד שיעלה עמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות?
כדי להרחיק את האדם עברה.
מה זה כל הנאכלים?
למשל, קורבן תודה.
נאכל יום אחד.
ביום השחיטה
אני מביא תודה הבוקר.
כל היום אני יכול לאכול את הבשר,
וגם בכל הלילה.
אבל מצוותן אציעה לעמוד הסחר.
ולמה אמרו חכמים עד חצות?
כדי להרחיק אדם מן האווירה.
אז באמת ברמב״ם כתוב
גם הקטר חלבים באיברים
וגם קורבנות שנאכל לבשר
אוכלים את הבשר יום ולילה.
אומר הרמב״ם מן הדין כל הלילה.
אבל מדרבנון גזרו עד חצות ותראו לו.
גם אכילת קודשים
או למשל אשמות
וחטאות שהכוהנים מוכרים את הבשר.
גם כן
עד מצוותן עד שאנון שעב ומדרבנון עד חצות.
זה המשנה היא טוב מאוד עכשיו. המשנה אומרת לנו דוגמאות
של דברים שדינם כל הלילה.
ומדרבנון אמרו עד חצות.
הרמב״ם אמרו עד חצות להרחיק את האדם מן האווירה.
שלא יבואו להשאיר את הבשר ועמוד השחר יהיה נותר,
יהיה פסול ואסור לאכול, נותר חיוב כרת.
בשר קודשים שנותר אחר זמנו אסור באכילה
וחייבים כרת.
אז כדי שלא יבוא אדם,
הוא עלול לא לאכול, יתרשל ולא יאכל כל הלילה.
ואז
זה נהיה נותר.
לכן אמרו עד חצות.
אבל מעניין שברש״י כתוב רק הקטר חלבים באיברים אמרו בו רבנון עד חצות.
הכתרה.
אבל האכילה של הבשר קודשים לא אמרו בו רבנון עד חצות.
וברמב״ם בפירוש המשנה אומר גם על אכילת קודשים אמרו רבנון רק עד חצות.
מחלוקת רש״י והרמב״ם.
אני אקרא את הרש״י.
חלבים של כל הקורבנות.
הקטר חלבים ואיברים של קורבנות שנזרק דמן ביום.
מצוותן לעלות
כל הלילה ואינם נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר.
אם עלה עמוד השחר אז הם פסולים, הם נפסלים בלינה.
הם נפסלים בלינה.
בזה שהם לנעו חוץ מן המזבח, נפסלים.
דכתיב לא ילין חלב, חגי עד בוקר.
חלבים של כל הקורבנות,
אשם, חטאת החלבים.
אבל מה זה האיברים?
האיברים זה של העולות.
בשלמים לא מקריבים איברים, גם בחטאת ואסם לא מקריבים איברים.
מקריבים את החלבים,
לגרס.
החלבים, כתוב בתורה איזה חלבים להקריב.
אבל לא מקריבים רגל או ראש, לא מקריבים.
אבל בעולה מקריבים. כל הבהמה, חוץ מן האיברים,
האיברים שמים על בית השחיטה, לכסות את זה בשום כבוד שלא יראו את הדם.
אבל כל האיברים מקריבים.
אז אומר רשי,
הקטר חלבים זה בכל הקורבנות,
אבל איברים בעולות.
ועל זה כתוב שמצוותן כל הלילה.
ואינם נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר.
ואין למטה מן המזבח.
אז הם נפסלים.
אם השאירו את הבשר הקורבן ולא הקריבו אותו,
בשר צריך להקריב, נגיד עולות.
לא הקריבו אותו,
נפסל.
הבשר פסול, צריך לשרוף אותו.
מה שנפסל, כל שפסו לו בקודש,
באש היא שורף.
כל שפסול לו בקודש, באש היא שצרף.
בפסחים דו כד.
לומדים מפסוק, כל שפסול לו בקודש,
אם הוא נפסל בתוך המקדש,
יש לפעמים שהפסול הוא קדם למקדש.
למשל, אם השור נגח אדם, והרג אדם.
פסול להקריב את הנוגע.
אבל זה פסול שקדם להקדש.
אבל יש פסול שבקודש נהיה.
למשל, נטמא בצער.
או נפסל בלינה.
אז זה, כל שפסולו בקודש, באש היא שרף.
הגמרא בפסחים דו כד. לומדתי את זה מפסוקו. כל שפסולו בקודש, באש היא שרף.
עכשיו מוסיף רשי, וכל הנאכלים ליום אחד,
קורבנות שאוכלים את הבשר שלהם יום אחד,
כמו אשמות וחטאות ותודה.
ואז הם עושים בכבשי עצרת ומנחות.
גם מנחות מביאים מנחה.
מנחה אדם עני מביא מנחה.
אחרי שעושים את הקמיצה וההקטרה של הקומץ,
השאר נאכל הכוהנים.
אז גם כן,
עד מתי נאכל כל הלילה?
מצוותן, זמן אכילתן,
עד שיעלה עמוד השחר.
והוא מביאה להיות נותר.
דכתיב בתודה לא יניח ממנו עד בוקר.
וכולם מתודה למדנו שהם נהיים נותר בעמוד השחר.
אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות?
אומר רשי,
אומר רשי, בקריאת שמע,
באכילת קודשים.
אבל לא בהכתר חלבים ואיברים.
בהכתר חלבים ואיברים לא גזרו רבנן.
למה באמת? אינני יודע.
רשי אומר, באכילת קודשים,
אמרו רבנן, צריך לאכול לפני חצות.
שלא יבוא לידי נותר.
אבל בהכתר חלבים ואיברים, טוב, לא יהיה נותר, לא יהיה איזה...
הוא יבוא...
רק הוא יעלול לפסול את הקורבן, כפי שאם נשאר הקורבן בחוץ
הוא נפסל בלינה.
בזה שהוא לן בחוץ מן המזבח הוא נפסל.
למה שמה לא גזרו?
וברמב״ם כתוב
גם בהכתר חלבים ואיברים עד חצות.
רמב״ם בפירוש המשנה.
מפשטות המשנה משמע ככה.
המשנה, רבן גמליאל,
מביא לנו דוגמאות
של כל מה שאמרו חכמים עד חצות,
מזאת הנת שיעלה עמוד השער.
למשל,
הכתר חלבים שכל הקורבנות ואיברים שלה עולות,
מזאת הנת שיעלה עוד השער.
וכל הנחלים, מזאת הנת שיעלה עוד השער. למה אמרו חכמים עד חצות?
על כל אלו.
נראה רשי.
כדי, אם כן למה אמרו חכמים עד חצות בקריאת שמע
ובאכילת קודשים?
בקריאת שמע
ובאכילת קודשים.
עד חצות
כדי להרחיק אדם מן העבירה
ואסרו באכילה קודם זמנם כדי שלא יבוא לאוכלם לאחר עמוד השחר.
אסור לאכול אחרי חצות.
למה אסרו? כדי שלא יבוא להשאיר אותם עד אחרי עמוד השחר.
שמא ישאיר אותם ויתחייב קרא,
וכן מקרא את שמא לזרז את האדם שלא יאמר יש לי עוד שהות.
ומתוך כך יעלה עמוד השחר
ועבר לו הזמן.
והכתר חלבים דקטני אחה
לא אמרו בה חכמים עד חצות כללו.
ולא נקטלעו אחה אלא להודיע שכל דבר המגבלה יכשר כל הלילה.
וחינם מביא את המשנה במגילה שכתוב כל הלילה כשר להכתר חלבים.
למה לא כתוב שעשו?
רק עד חצות. רואים שלא צריך עד חצות?
אבל כבר אמרתי
שברמב״ם בפירוש המשנה כתוב גם על הכתר חלבים
לכתחילה עד חצות.
אלכתר חלבים ואיברים דקטני אחה לא אמרו בו חכמים עד חצות כללו ולא נקטלעו אחה אלא להודיע שזמנם כל הלילה.
טוב, מה היום זה לא עושה?
לא יודע להסביר את הראשי.
אולי לגבי הנאכלים,
הרי אמרו לו, אם זה יישאר עד הבוקר,
עלול לאכול את הבשר
וזה כבר נותר, זה חייב כרת.
אבל יקטר חלבים, מה יכול להיות?
אז הוא לא יקטיר.
אז ייפסל הקורבן, ייפסל הבשר. הבשר ייפסל, לא הקורבן.
כי כבר זרקו את הדם.
אז היתר חלבים לא מעכב בדיעבד.
נדמה לי שזו גמרא בפסחים.
לא סומך.
תאמין לו מה הכיף
אז אבל נותר
אם אדם יאכל נותר חייב קרה
לכן גזרו בנאכלים שלא לאכול רק עד חצות, אסור לאכול אחרי חצות
כדי שאדם יאכל לפני חצות
ולא יתרשל ועלול לבוא לידי נותר
הוא אומר יש לי זמן, בכל דבר
אדם אומר יש לי זמן
ובסוף הוא נכשל במעבר הזמן
אולי גם תאווה,
כשאדם רוצה לאכול, לאכול, לאכול, להמשיך לאכול
לא רק לאכול, לפעמים אדם אין לו גוף נקי
לא יכול לבאס תפילין
טוב, אז הוא, מה יעשה? אז הוא מתפלל בלי תפילין
להתפלל
הוא יכול
עכשיו דובר שהוא לחוץ, אבל אם הוא לחוץ אסור לו גם להתפלל
אבל הוא לא נקי
בסוף הוא אומר אז מתי אני אלבז תפילין?
אחרי כן כשאני אשב ללמוד
בסוף בא מישהו, דיבר איתו,
הלך וככה, ושוכח כל היום, שוכח רחמנו לצלן
שוכח לי בתפילין
השם אצלנו הוא לא מסכן, הוא מסכן
האדם הזה הוא קצת מסכן, קשה לו
לא, לא יכול, אין לו גוף נקי
וללבוס תפילין, תפילין צריכים גוף נקי
אז הוא צריך
שאסור להפיע, ואסור
הוא צריך
לדעת
איך לאכול
כדי שלא תהיה עצירות
כשאדם כל בוקר יתרגל
אם אדם אוכל הרבה ירקות
אז הוא
קל לו לצאת
ככה אני זוכר שהרמב״ם פוסק עליו, שיוכל לקרוא כמו דברים המשלשלים
וככה הוא פוסק ב... נכון, נכון, אז ראינו מה רש״י אומר
רש״י אומר
נמשיך את הרש״י כדי להרחיק אדם מהעבירה
ועצרום באכילה קודם זמנם
כדי שלא יבוא לאכולן על עמוד השער ויתחייב כרת
וכן מקראת שמה לזרז את האדם
שלא יאמר יש לי עוד שהות
ובתוך כך יעלה עמוד השער
גם עלול לראות
בלילה עייפים
אם הוא יתחיל לומר יש לי עוד זמן בסוף הוא ירדם ולא יאמר קריאת שמע
אבל אומר רשי
בהקטר חלבים
ואיברים וקטני אחה לא אמרו בהם רמבננה עד חצות כלל
ולא נקט לבואך רק לומר זמנם כל הלילה
אז מה ההבדל? למה אקטר חלבים לא אמרו עד חצות?
אז אמרתי אכילת קודשים יש חשש כרת
וקריאת שמע גזרו
שיאמר לפני חצות
קריאת שמע אולי
כיוון
מה ההבדל בין אקטר חלבים למה בקריאת שמע כן גזרו
ובאקטר חלבים לא גזרו
אפשר היה לומר
למה אקטר חלבים ואיברים
זה דין על הכהנים
והכהנים
הם לא עצלים
זריזים מהם
הם יודעים שצריך להיזהר
אבל כל הנאכלים
אדם הביא תודה בעל הבית יהודי פשוט כמוני יכול לאכול בשר
יכול להיות שאם הוא
נגיד לו אתה יכול לאכול כל הלילה יש לך זמן
אתה יכול לאכול אחרי חצות גם אם היינו אומרים לו ככה
בנוי יש לי זמן
בינתיים הוא יירדם
או הוא ישכח או יתרשל ועבר
ונהיה נוטה
ושמה זה
אמנם באכילת בשר חטאת
ובשר אשם זה גם כן רק ללילה יום ולילה
זה שמה זה כהנים אוכלים
ועלולים לבוא
זה כהנים אוכלים
אולי שמה בגלל שיש כרה תחמירו
אבל בהקטר חלבים
כיוון שזה ניתן לכהנים
אז הכהנים זריזינן
רשי אומר
בקטר חלבים לא גזרו בכלל
בנאכלים באכילת
הקודשים גזרו,
וגם מקרי עצמם.
אז הייתי אומר שבאכילה יש חשש כרת,
אבל בהקטר חלבים, זה מה יקרה?
לא הקטירו את החלבים, מה יקרה?
זה לא מעכב את הקורבן.
אבל מה ישנה מקרי עצמם?
אין בו לא כרת, אבל אתה מבטל מצוות עשי.
אז גם פה בהקטר חלבים אתה מבטל מצוות עשי. צריך להקטיר,
לא להשאיר את זה בחוץ.
גם יש שלב, לא ילין.
לא ילין חלב עקי עד בוקר.
אומנם
לא נהיה נותר בכרת אחרי זה,
אבל יש איסור להלין, לא ילין חלב עקי עד בוקר.
אז למה בהקטר חלבים לא גזרו עד חצות,
ובקריאת שמע כן גזרו?
זה, אמרתי, חילוק
בין אכילת קודשים,
כיוון שיש בזה כרת.
אבל בהקטר חלבים,
אין בו כרת.
לא נורא. אם יישאר, מה יקרה?
זה נפסל, הבשר נפסל.
אבל יש שלב, לא ילין חלב עקי עד בוקר.
טוב, אבל הוא עושה את זה בשוגג.
הוא חושב שיש לו זמן,
ופתאום הוא מעיין באיזה סוגיה,
הוא שוכח איפה הוא נמצא,
ושוכח להקטיר.
ושוכח להקטיר.
אז זה לא נורא.
לא גזר רבנן לומר, רק עד חצות אתה יכול להקטיר.
יותר לא כדי,
שהוא ישים לב שהזמן קצר, ויהיה...
לא אמרו את זה, חזן אומר השם.
אבל ברמב״ם, בפירוש המשנה,
כתוב גם הקטר חלבים.
יש משניות של פיעור המשנה לרמב״ם.
פיעור המשנה לרמב״ם
רק צריך להיות בכל דפוס למצוא איפה נמצא.
הנה, מצאתי את הרמב״ם.
יש לך פירוש המשנה.
הרמב״ם אומר בפירוש המשנה,
הנה,
כבר הביענו פתיעת דברינו,
מה טעם התחיל?
בזו המסכת, למה התחילו בברכות?
זה הוא פירש בהקדמה.
למה שש,
התלמוד, רבנו הקדוש כתב
את המשניות,
הוא התחיל בברכות, וגם בתלמוד ביארו ברכות ראשונה.
הוא אומר שכבר ביארנו למה.
עכשיו הוא אומר, מה שיצריכו לדבר
על עונת קריאת שמע ערבית,
קודם שידבר על עונת קריאתה בשחרית.
את זה הגמרא שואלת.
יאמר לנו מקודם זמנה של קריאת שמע של שחרית.
למה מתחיל עם קריאת שמע של ערבית?
זה נראה עוד מעט, הגמרא.
אז הרמב״ם אומר שכן מצינו בתורה, הוא אומר תירוץ הגמרא.
כשהתורה חייבה קריאת שמע,
היא אמרה ושוכבך וקומך.
מקודם של ערבית, זמן שחריבה, אחרי כן זמן
זמן של קימא.
רוצה לומר שהיא קרואה בשעת שנת
בני אדם,
ושעת קומם משנתם.
ורצה לומר
במה שאמר, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם, משעה שייכנסו כהנים טבעים שטבלו לאכול בתרומתם.
וזה לא יהיה אלא הרעלו.
כלות היום.
אחר שנגמר, הם צריכים ערב שמש.
אז באותה שעה שכלה היום,
כאשר אמר הכתוב, וכל מי שייטם טומתו,
הוא בא שמש ותאר.
וההר יאכל מן הקודשים.
ושהצריכו לומר, משעה שהכהנים נכנסים לאכול,
ולא המרביצה את הכוכבים.
ואף על פי
שהעט אחד הוא למה,
אומר לנו,
משעה שהכהנים נכנסים, תגיד, משעה צאת הכוכבים.
אומר ללמד אותנו,
יש לנו מזה תועלת.
והוא, הוא היוצא, שכהן, טמא,
כשיטבול,
מותר לו לאכול בתרומת אחר ביעת השמש,
ואף אם עדיין הוא מחוסר כיפור.
אף אם הוא צריך להביא כפרה,
כי הכפרה לא מעכבת ואכילת טומאה.
והוא, שתהיה תבילה זו
אחר הסלמת הזיבה
או הצהרה,
שלא תאמר, לא תעלה לו טבילה עד שיקריב הקורבנות.
הראוי אם לא.
ממה הורג.
ודיענוס, מותר לאכול תרומה קודם שיקריב הקורבנות.
שלא יקפיד באכילת התרומה, אלא על ביעת השמש.
לא צריכים קורבן, בשביל קודשים צריך להקריב את הקורבן שלהם. הטמא שהיה קורבן
לא יכול לאכול בקודשים עד שיקריב הקורבן שלו.
והאשמורת, שם שלישית הלילה אצלם.
ושאמר האשמורת השנה הוא השליש הראשון של הלילה.
מה זה עמוד השער?
אומר הרמב״ם,
הוא האור הנוצץ בפאת מזרח,
בצד המזרח,
קודם עלות השמש.
יש בבוקר, לפני הנץ,
שעה לפני הנץ, שעה וחומש,
שעה ו-12 דקות.
אם תסתכל במזרח אתה תראה קצת אור במזרח,
בסמיים.
זה נקרא עמוד השער. זה זמני? שעות זמניות?
אומר הרמב״ם,
ועמוד השער הוא האור הנוצץ בפאת מזרח, קודם עלות השמש,
בכדי שעה וחומש,
שעה מן השעות הזמניות.
הרי זה מובן בשכל.
לא יכול להיות שבין עמוד השער לעייני עץ יהיה כל יום אותו דבר.
הרי למה היום מתארך? למה הלילה מתארכת?
בגלל שהשמש היא בכיוון הזה.
לא כל יום אותו סיבוב.
אתה רואה בקיץ השמש יוצאת ממזרח צפון.
השמש יוצאת ממזרח צפון,
ועולה לסמיים, לדרום,
ומקיפה את הדרום,
וחוזרת לצפון-מערב.
ולכן היום הוא ארוך מאוד.
כי השמש יש לה לעשות
ותקופתו על קצותם. איך הפסוק אומר?
ההקף של השמש הוא על קצות השמיים.
הוא לא הולך באמצע.
יהיה באמצע הוא הולך
ביומי ניסן.
וביום עת ישראל.
אבל בחורף
השמש יוצאת מדרום-מזרח ושוקעת מדרום-מערב.
בקיץ היא יוצאת מן הצפון וסובב אל דרום וחוזר לצפון.
לכן זה ארוך.
אבל בחורף, מדרום לדרום מעלה.
זה קצר.
אתה מבין, אם היה לנו כדור,
היינו רואים את זה.
אם הסמש יוצאת
מן הצפון,
הצפון זה שיכוני.
כן,
הצפון זה משיכוני.
יוצא שמה ועולה ככה.
אז הוא ארוך יום ארוך.
ולכן, העם בקיץ, למה השמש שוער בעל כדור הארץ?
וזה ארוך היום, כי ארוך,
אבל בחורף
יוצאת מדרום ושוקעת בדרום.
וקשת חצי.
אבל לא כל ה...
לא עושה היקף גדול.
וביומי ניסן וביומי תשרי,
באמצע.
וביומי ניסן וביומי תשרי, באמצע.
אז לכן היום הוא חצי, חצי, חצי.
ביום,
ביום,
הוא חצי.
ואומרתי, בין החורף לקיץ, בין החורף לקיץ, זה באמצע, זה יום ה-12 שעות ולילה ה-12 שעות.
אז כאן אומר הרמב״ם
שעמוד הסחר
לפני הנץ
שעה וחומש,
אבל שעה זמנית.
לפי, שאם,
פעם,
בצעירותי, אני לבד אמרתי שככה צריך להיות.
לפי החשבון.
איך יכול להיות?
הרי אם הלילה ארוכה מדי,
אז למה הקטע הזה שבין עמוד הסער לנץ
יהיה קצר,
כמו כל יום, כמו ביום הקיץ?
משתנה.
והנה זה רמב״ם מפורש כאן.
אתה שאלת את זה,
וזה רמב״ם מפורש.
אני זוכר בצעירותי, שאלתי את רב חיים קנייבסקי.
מצד הסברה שאלתי אותו,
ההפרש בין עמוד הסער
לאנץ
מה תמיד תמיד אותו אותו זמן, שעה וחומש?
זה לא מקבל על הדעת.
אבל לי באמת צריך זמניות.
הנה, רמב״ם מפורש בפירוש המשנה
אומר
מפני
למה עמוד הסער קודם.
וטעם זה קרבת שטח אור השמש מן הקיטורים העבים העולים מן הארץ
תמיד אשר עלותם על הארץ
אחד וחמישים מילי.
לא יודע מה פשוט ברמב״ם.
הוא אומר שבשביל שהשמש תעלה יש הרי,
זה לא רואים פה בבני ברק,
אלא כשהייתי בהרי יהודה ראיתי מרחוק
איך עולים אדים, ועד יעלה מן הארץ,
איך עולים אדים עננים מן הארץ.
כי הארץ היא, היה לה
טל כל הלילה,
אז בבוקר הטל עולה מתאדה ועולים עננים.
אומר על זה הרמב״ם שהעננים האלה,
השמש בשביל לצאת ולעבור את העננים האלה לוקח
זה שיעור אחד וחמישים מילי.
שישים קילומטר,
כמעט
שישים קילומטר.
זמן של ללכת שישים קילומטר
לוקח
מכדור הארץ
לעלות את העדים האלה,
לעלות מעליהם.
לכן הדין הוא
אנץ החמה זה שעה וחומש,
עמוד השער שעה וחומש לפני אנץ.
אבל הוא אומר זמניות.
כמו שהתבאר בחוכמת
הלימודים,
בחוכמה של האסטרונומיה.
אני לא יודע איפה זה.
לא למדתי.
מי אומר?
אבל זה נכון שעדים עולים מן הארץ.
לא רק עננים שבאים מן הים,
מכדור הארץ.
אני הייתי בר יהודה.
והייתי רואה
שם איך
בבוקר
עולים עדים מן העדים
מן העמק.
מעמקים, שהיו קצת עמקים, לא?
למה? כי הטל כנראה.
בכלל, בטל יש איזו תכונה שהוא תמיד עולה.
רשי מביא בחומש
שאם תיקח בצה
ותוריק אותה כמובן מן התוכן, ממה שהיא מכילה,
ותמלא אותה טל.
הוא אומר, מתי שמגיע השמש יוצאה לארץ אתה תראה
את הביצה עפה.
כי העדים עולים
וגם הביצה עפה.
מעולם לא ראיתי דבר כזה וניסינו אפילו לעשות.
מישהו אמר לי שהוא ניסה לעשות. זה לא הצליח.
לא יצא.
למה? זה קשה מאוד. איך תמלא ביצה מטל?
איך תמלא ביצה מטל?
ואחרי כן, בהן עץ היא עפה.
כי הטל,
טבעו לעלות בבוקר עם השמש,
הוא עולה. אז הוא לוקח את הקליפה של הביצה איתו.
הקליפה של הביצה
הוא לוקח את הקליפה של הביצה איתו.
כי הקליפה היא קלה.
אז בואו.
אהה, וואלה.
התחייב יאה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.