מסכת ברכות - ו. | הרב עמנואל טולדנו [018]
תאריך פרסום: 29.01.2017, שעה: 17:00
- - - לא מוגה! - - -
מה אמר הרב חלבו?
נו, אבל
אפשר להתחיל.
אמר רבי חלבו, אמר רב הונח,
לעולמי אדם זה ערבי תפילת המנחה.
מנחה זה זמחת רצון.
שהרי אליהו בהר הכרמל,
כשעשה את המבחן
לעם ישראל,
להוכיח להם
מי האלוקים.
אז הוא עשה שהם יקריבו את הפר שלהם,
ואחרי כן הוא
מילא את ה...
אמר לפני שהתחיל,
הוא אמר, תמלאו את המזבח מים
ואת החצר סביב המזבח.
כתוב, על זה נאמר,
מאיפה היה לו מים? אתה יודע, מאיפה היו מים? הייתה בצורת, מאיפה היו לו מים?
הרי לא היה מים, שלוש שנים לא היה גשם.
אומרים חז״ל
על הפסוק אשר יצק
אלישע, יצק מים על ידי אליהו.
אומרים שאליהו אמר לו, תמלא מים.
איפה יש מים?
נעשו כל האצבעות של אלישע,
כל אצבע מעיין מים.
ועם זה הוא מילא את ה...
הוא מילא, זה הפירוש
אשר יצק מים על ידי אליהו.
איך הוא יצק מים?
מאיפה היה לו מים?
על ידי שאליהו אמר לו,
זו הייתה
יצירה של מים חדשה,
מעיינות של מים.
אז זה,
לא יודע איפה ראיתי, ברש״י מביא את זה בפסוק הזה.
רש״י.
אבל בחז״ל, אני למעולם לא ראיתי בחז״ל.
שהיו לו,
האצבעות של אלישע נהלכו למעיינות מית.
אז כתוב כאן, והוא נענה, שהוא יתפלל לקדוש ברוך הוא,
ענני השם ענני.
מה זה ענני השם ענני? למה פעמיים ענני?
אומרים חז״ל, ענני שתרד אש מן השמיים,
וענני השני, שלא יאמרו מעשה כשפים מהם.
וככה הוא נענה,
וכל העם השתכנע,
ויאמרו כל העם, השם הוא האלוקים, השם הוא האלוקים.
זה היה,
הרי
בא אחאב
וצועק עליו, שאתה עוכר ישראל, בגללך
אין גשם שלוש שנים.
אז ענה לו אליהו, אתה עוכר ישראל,
שבכלל העבודה הזרה שלך אין
גשם.
אבל אתה רוצה גשם,
הקדוש ברוך הוא כבר אמר לו,
זה כבר יותר מדי, צריך לתת גשם.
אבל לא, אתה רוצה גשם, אין גשם עם עבודה זרה.
אנחנו צריכים להחזיר את העם בתשובה מעבודה זרה.
אחרי זה יהיה גשם.
אז אתה רוצה,
לך אסוף לכל ישראל,
וכל
נביאי הבעל, 450,
תביאו אותם כולם להר הכרמל,
ושם נעשה התעוררות,
שכולם יחזרו בתשובה מאיסור העבודה הזרה.
וכך עשה הצדיק הגדול, רבנו אליהו, על הרשום.
הוא הכריז בפני כולם,
הודיע לכולם, אמר לו היום,
אמר אליהו, הכריזוך היום.
ודע שאתה אלוקים,
וככה, ועל פי דבריך עשיתי כל הדברים, כי הרי יש שם
קושייה גדולה, איך
אליהו התיר שכות החוץ,
איך אליהו הקריב קורבן, לא בבית המקדש, הרי בית המקדש היה קיים,
אפילו שחאב היה מלך בשומרון,
אבל בירושלים היה עוד, ברוך השם, בית המקדש.
מה אתה מקריב בחוץ?
חיוכרת.
זו קושיית הגמרא, ויבעמוד דף צדיק.
הגמרא מתרצת למגדר מילתא, יש להם כוח לחכמים לעקור.
דבר מן התורה.
אבל יש שם קושייה טובה
של התוספות.
מה קושייה מאליהו איך אליהו זה היה? בכלל חכמים יש להם כוח לעקור דבר מן התורה?
בגלל שהשם אמר לו,
וכתוב בפירוש,
שידעו, כי בדבריך עשית את הדברים האלה.
אז זה היה מפי השם.
אם זה מפי השם, אז מה הגמרא מביאה? הרי היה מכאן שיש כוח לחכמים לעקור דבר מנות טרו.
זה לא חכמים.
זו קושיית התוספות שם, אומר התוספות.
אחרי שניתנה תורה,
אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה.
גם, הוא לא יכול לבוא מכוח השם אמר שאני אקריב.
זה לא בשמיימין.
ואין דבר, נביא רשאי לחדש דבר מעתה.
אז איך הוא התיר שחותי חוץ?
מכוח שהחכמים יש להם כוח לעקור למגדם מלתא.
זה הגמרא מביאה ראיה.
אבל מצד שהקדוש ברוך הוא אמר,
זה אין לזה תוקף.
ויש כלל,
תורה חתומה ניתנה,
אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה,
לא היתר ולא איסור,
לא חיוב ממון, לא שום דבר. כבר אין תוספת של תורה.
למה הוראת שעה זה לא הוראת שעה?
הוראת שעה,
אין מפי הקדוש ברוך הוא.
הוראת שעה זה מפי חכמים.
אבל אין מפי הקדוש ברוך הוא אומר, מוכח מן הגמרא, זאת
היסוד של התוספות.
אי אפשר לבוא עכשיו, השם אמר לי.
זה לא תופס.
כי הקדוש ברוך הוא לא מחדש לא היתרים ולא איסורים אחרי שנתנה תורה.
תורה שלמה חתומה ניתנה.
אין נביא רשאי לחדש מתי.
אז למה
באמת
הוא הקריב שחותי חוץ?
מכוח שיש כוח לחכמים לעקור דבר מן התורה,
אפילו בקום ועשה,
כשזה למגדר מילתא.
כי שם היה לגדור עבודה זרה.
אז זה מפי חכמים. על כל פנים כתוב שם,
אליהו
החזיר את העם בתשובה.
זאת אומרת, אנשים לא מביאים את זה בהיסטוריה.
היה פעם אמר ישראל, היו אדוקים בעבודה זרה,
והצדיק אליהו הנביא החזיר את כולם בתשובה.
ואחרי כן הוא אמר,
תפסו את כל נביאי הבעל, אף אחד לא יימלט.
כולם, סחטו אותם בנחל גיחון.
ואיזה נחל הוא סחט אותם?
או קישון, נחל קישון, גרפן.
לא יודע, הוא סחט את כולם.
ואבחר
לא יכול היה לדבר מילה.
למה?
הוא היה פטריוט.
המלך אחאב
היה מאוד פטריוט
בשביל האומה, אז הוא רוצה גשם. בלי גשם אין קיום.
אז היה מוכרח לשתוק.
אחרי כן הוא סיפר
את זה למרשעת הזאת, אליזבל,
איזבל,
והיא איימה על אליהו שמחר היא תהרוג אותו. עד מחר הוא לא יהיה קיים.
אז ברח אליהו להר סיני.
ברח מפני איזבל,
שהיא איימה עליו, הוא הרג את כל נביאי הבעל.
מחר אני עושה את נפשך כאחת מהם.
כמו שעשית להם כמובן.
אז הוא ברח,
והקדוש ברוך הוא חילחל אותו.
היו העורבים מביאים לו אוכל
מבית טהורם.
בקיצור, עכשיו אומרת הגמרא, הוא נענה אל יוהד הנביא, התפלל שהשם יענה לו,
לעשות
נס כזה שתרד אש מן השמיים
ותאכל את כל המים ואת כל הקורבן,
והוא התפלל על זה.
והוא חיכה, הצעת המנחה.
כי זה הנביא מספר, באים בעלות המנחה.
למה הוא מספר את זה?
לומר לך,
אם היה מתפלל ב-11 בבוקר,
לא היו שומעים לו.
רק בגלל שהתפלל בזמן המנחה.
מכאן שזמן המנחה זה עת רצון,
ולכן יהיה אדם זהיר בתפילת המנחה.
מוסיף רבי יוחנן, אמר,
אף בתפילת ערבית,
שנאמר,
תיקון תפילתי קטורת לפניך,
משאת כפיי מנחת ערב.
אז יש כאן תפילה,
שהתפילה שלי תהיה
כמו קטורת
משאת כפיים מנחת ערב. מה זה משאת כפיי?
משאת כפיי, ויש נשיאות כפיים,
אבל זה לא,
משאת כפיים מנחת ערב,
שבערב, בערב אין לו נושאים כפיים.
אז מה זה משאת כפיים?
זאת אומרת, הדורון שאני מביא לקדוש ברוך הוא בערב.
אז על כל פנים הוא אמר, תיקון תפילתי קטורת לפניך,
בערב.
אז גם בערב זה זמן עת רצון.
להתפלל ערבית גם כן צריך להיות זהיר,
להתפלל בכוונה.
רב נחמן בר יצחק אמר,
אף תפילת שחרית.
גם תפילת שחרית זה עת רצון,
שנאמר,
השם בוקר תשמע קולי,
בוקר אערוך לך ואצפה.
בבוקר אתה שומע את קולי.
איך אמר דוד?
שבבוקר אקדמך.
יש פסקת הזדה, את התהילים.
אקדמך בבוקר,
אקדמך בתפילה.
אני קם בבוקר,
נזכר בה, הקדוש ברוך הוא מביא לו תפילה.
אקדמך פניו.
מה? אקדמך פניו.
אקדמך פניו.
אקדמך פניו.
ואמר ויחלבו, אמר רב הונא,
כל הנהנה מסעודת חתן
ואינו משמחו עובר בחמישה קולות,
שנאמר,
עוד יישמע בערי יהודה וחוצות ירושלים,
קול ששון וקול... זאת אומרת,
זו נבואה שהתנבא ירמיהו,
שעוד יהיה,
מפי השם,
הוא בן שקר ברוך הוא, אמר, יהיה עוד שמחות
בעם ישראל.
נכון, היה חורבן, היה מאוד קשה,
אבל עוד יהיו שמחות בישראל.
כל ששון וכל שמחה וכל חתן וקולקה.
כל מצהלות חתנים בחופתם.
מה?
כל אמרו הודו?
כל אמרו הודו לשם צבקות.
ואם משמחו מה שכרו,
אמר, אז מה הפסט עובר בחמישה קולות?
יש איזה רשי פה, מה אומר רשי?
עובר בחמישה קולות,
מזלזל בחמישה קולות
שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל.
אתה הולך לחתונה,
אתה שמח, למה כשבוכו רוצה את זה?
והוא בירך
שיעות שמחות בישראל.
זה מתן תורה כאילו.
אחרי זה כתוב,
ואם משמחו, מה הוא?
אם משמחו,
מה זכרו? אמר בישועלוי,
זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות,
שנאמר, ויהי ביום השלישי
בהיות הבוקר
ויהיו קולות.
קולות, כמה זה קולות? זה שניים.
מיעוט רבים, שניים. קולות וברקים וענן כבד על ההר,
וקול שופר שלוש,
חזק מאוד, ואחר על כל העם
אשר מאמין.
ואחרי כן כתוב, משה ידבר,
ואלוקים יעננו בקולות.
ויהי כל השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר,
אה, ויהי כל השופר.
כן, ואלוקים יעננו בקולות. אז רגע, איפה הם חמישה קולות?
קולות וברקים זה קולות זה שתיים.
אחרי כן, וקול שופר עזק מאוד.
ויהי כל השופר זה ארבע.
ואלוקים יעננו בקול זה חמש.
חמישה פעמים כתוב קול.
קולות, שניים, וקול זה עוד אחד.
חמישה פעמים.
אז אומר שהוא זוכה לתורה שניתנה בחמישה קולות.
למה?
מידה כנגד מידה.
הוא
שימע את החתן כדי שיהיו הברכה של הקב' ברוך הוא
שבחמישה קולות.
אז לכן
שואלת הגמרא,
הרי יש עוד קולות.
אחרי כן כתוב, בכל העם רואים את הקולות.
אומרת הגמרא, הפסוק הזה חוזר על הקולות
שהיו מקודם, על חמישה שאמרנו.
שהיו רואים את הקולות.
אומרת הגמרא,
אותן קולות דקותי מתן תורה עבו.
לא היו קולות חדשים.
וכל העם, מספרת התורה, רואים את הקולות. הקולות היו נראים.
הקול היה נראה.
רואים קולות.
לא רק שומעים.
רואים קולות.
איך אמרו?
אני שמעתי פעם שיש איזה נוצרים, הם נוצרים.
הם הלכו להר סיני ורצו לקלוט את הקולות של הקדוש ברוך הוא בהר סיני.
עשו מכשירים של לקלוט קולות,
אולי עד עין הקולות באוויר.
לקלוט אותם.
אנחנו לא צריכים הוכחות.
כתוב בתורה שהיו קולות, אז זהו.
היו קולות וברקים.
זה אני הסברתי פעם,
למה הקדוש ברוך הוא היה צריך
להעיר אותם עם רעמים כאלה.
והיו קולות וברקים.
הרי אם יש ברק, יש רעם.
אומנם רואים את הברק לפני הקולות.
כאן כתוב, ויהי קולות וברקים.
זה אותם הקולות של הרעמים.
למה כשבחי צריך להעיר אותם.
והיהי ביום השלישי מעמוד הסחר.
הם עוד היו סוחבים במיטות וכבר באו כולו טועמים.
למה? להטיל להם. ואין פחד.
על ידי הפחד,
החושים הגופניים,
אדם, אם יש לו פחד, כל התאוות שלו הולכות.
בשעת הפחד,
לא יכול להיות.
בשעת הפחד,
כל התאוות שלו הולכות.
ועל ידי זה יוכלו לזכות לנבואה.
הרי תמיד הנבואה היא,
הכרש ברוך הוא מפיל תרדמה.
למה? על ידי התרדמה, הכוחות הגופניים
לא פועלים, הם לא פעילים. החושים הגופניים נחלשו.
ואז יכולים להשיג את הנבואה,
בחלום הלילה.
זה כמו שרבנו היה ער מתי שהיה מתנבא
והיה רואה את הדברים באספקלריה מאירה.
משה רבנו,
כאשר ידבר איש אל רעהו,
איך ודיבר השם עם משה פנים אל פנים,
כאשר ידבר איש אל רעהו.
הוא לא היה נופל,
כמו כל הנביאים.
הוא היה נסער
כי הוא כל כך זיכך את גופו,
שהוא יכול להשיג נבואה בעוד אינו ערך.
הם נרדרים לפני הנבואה?
מה?
הם נרדרים לפני הנבואה?
לפני הנבואה.
הם נרד... תרדמה.
ככה, תראה ברמב״ם בכל זאת התורה.
וכאן,
זה הסבר שלי,
על למה הקדוש ברוך הוא היהיה צריך קולות וברקים בבוקר,
זה היה להכין את האומה לנבואה.
מה זה היה מעמד הר סיני?
מעמד הר סיני זה היה נבואה.
כולם, השם דיבר איתם.
נפשי יצאה בדברו.
זו נבואה, לא סתם כמו מדבר עם בני אדם כך.
עם הקדוש ברוך הוא זו נבואה.
הם קיבלו בנבואה את הדיבורים.
והיה צריך להכין אותם לנבואה.
במקום תרדמה אפשר לתת תורה לישנים, צריך להיות ער.
אז במקום זה הביא הפחד הזה,
כדי להתיש את הכוחות הגופניים,
על ידי זה יהיו מוכשרים.
אבל הם,
הם, היה קשה להם לצאת.
כתוב, ויו יצא משה את העם לקראת האלוקים.
היה צריך מישהו לזרז אותם.
זה היה משה רבנו,
זירז אותם,
אפילו שהם כבר בפחד,
זירז אותם לבוא להר סיני.
ואז התחיל הקדוש ברוך הוא לדבר איתם.
זו הייתה נבואה.
כתוב כאן, ויחרד כל העם אשר במחנה,
מהקולות וברקים.
ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר,
ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וכל שופר חזק מאוד,
ויחרר כל העם אשר במחנה.
זו חרדה ראשונה.
אחרי כן הייתה חרדה שנייה.
כשהתחיל הקדוש ברוך הוא לדבר, הם לא יכלו לשמור, פחדו.
וגם היא הייתה חרדה של ההר,
ויחרה על כל ההר מאד ורעידת אדמה בהר סיני.
וגם הסברנו, והספר על דעת ואמונה, יש הסבר על מעמד הר סיני,
כל הדברים.
עכשיו נמשיך מה כתוב כאן.
למה זוכה
אתו אירופה?
שניתנה וחמישה קולות,
אז רשי אומר,
לא,
אז כנראה בגלל שזה מידה כנגד מידו.
מכיוון שאתה מקיים את הקולות של הקדוש בחור רוצה שיהיו בישראל,
שהם קולות של שמחה,
אז אתה זוכה לטרו שניתנה וחמישה קולות.
איך זוכים לטרו? בזה שהם שומעים חתן וכלה.
ככה זוכים לטרו?
יפלא ופלא.
מה הפשט?
זוכים לטרו.
אחרי כן כתוב, רבבו אמר כאילו הקריב תודה.
מי שמשמח חתן,
כאילו הקריב קורבן תודה.
שנאמר, מביאים תודה בית השם.
רב נעמם בר יצחק אמר,
כאילו בנה אחת, חורבה אחת,
מחורבות ירושלים,
שנאמר
כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה, אמר השם.
ספר דקרע דה חמישה קולות דלעלו,
שכשיהיה קול ששון וקול שמחה,
אז כתוב, אשיב את שבות הארץ כבראשונה.
זה גורם, כאילו בנה חורבה מחווה, זה גורם בניין ירושלים.
ואמר רב חלבו, אמר רב אונה.
כל אדם שישבו עיר השמיים,
דבריו נשמעים.
אז איך לומדים כי אשיב וקשבו את הארץ כבראשונה?
מה?
הפסוק הזה זה המשך של הפסוק של חמש קולות.
קול ששון וקול שמחה,
וקול אומר הודו
לשם צבקות.
ואחרי זה כתוב, כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה.
משמע שזה גורם שתתיישב הארץ.
כאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים.
הוא אמר רב חלבו, אמר רב אונה.
כל אדם שיבש בו יראה שמיים, דבריו נשמעים.
שנאמר,
סוף דבר הכל נשמע,
עת האלוקים ירא.
מה הפסקת?
כי זה קול האדם.
סוף דבר
הכל נשמע.
עת האלוקים ירא.
זו דרסה.
בתרגום יונתן יש פה על הפסוק הזה,
ויש שם דבר נורא ואיום.
תרגום יונתן אומר,
סוף דבר הכל נשמע.
כל מה שאדם,
אם אדם חוטא,
מכריזים עליו בשמיים.
ויילה ליפלוני דה מרד ומלכה עילה אקדישה.
והקול הזה הולך בכל העולם.
בכל מקום שהוא ילך.
זה שמרד ומלך.
זה מרד ומלך.
אוי ואוי ואוי ואוי. ומי שומע את זה?
כל הצדיקים כולם שמות, שומעים את הביזיון הנורא הזה.
פלונים מרד ומלכה עילה אקדישה.
פעם
שמעתי שרב אליהו לפיאן, זיכרונו לברכה,
דרס על התרגום יונתן הזה.
הוא היה מתאר לעצמו.
אני גם כן, גם אני תיארתי תמיד זה היה מאוד מחזק אותי.
למה אתה אומר, אתה עושה משהו לא טוב?
זה מפרסמים אותך בכל העולם כולו.
בכל העולם.
כמה נשמות,
וכמה האדם, ואני למשל כמה אני אתבייש בפני הרבי.
אם הרבי,
הרבי היה מחזיק ממני,
היה, יודע,
אני אבוא עכשיו, אכזב אותו, ישמע עליי, ויילה
ליפלניה דמרית ומלכה אלה,
ומה יאמר אבא,
ומה תאמר אמא,
ומה יאמר רבי ברוך,
ומה תאמר עם ארחל,
זה הנכד שלנו.
זה הנכד שלנו.
אתה יודע כמה זה.
צריך לדעת את דע לך, כל חטא שאתה עושה,
מפרסמו אותך לקרון בעולם האמת.
זה אומר התרגום.
סוף דבר
הכל נשמע.
לכן, את האלוקים יראה.
תפחד מהקדוש ברוך הוא,
ואת מצוותיו שמור,
כי זה קול האדם. מה זה כי זה קול האדם? זה כאן הגמרא אומרת
כל העולם לא נברא אלא לצוותו של זה.
למישהו ירא שמיים או לארבע אמות של ההלכה, תכף נראה.
על כל פנים,
אבל כאן הוא דורש, סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא.
מי שירא שמיים, דבריו נשמעים.
זה קצת דרוש.
הפסט כתוב בתרגום.
סוף דבר הכל נשמע.
כל מה שאדם עושה,
מפרסמים אותו בכל העולמות,
וכל הנשמות יודעים, אוי, ואני כמה פעמים התעוררתי מעטרת גובי נתנא.
מה יאמר הרבי?
הרבי מחזיק ממני.
עשה והוא יראה, הנה,
זה התלמיד היקר שלי, תראה מה קרה לו.
איך הוא נכשל בין המרד והקדוש ברוך הוא.
מרד והקדוש ברוך הוא.
שיכריזו עלינו שמרדת והקדוש ברוך הוא. אוי ואבוי.
אוי ואבוי. אני מבקש מהקדוש ברוך הוא,
שיסלח לכל עווננו ולא נבוש ולא ניקלם
לעולם הבא,
לעולם ועדת.
שלא ניקלם ולא ניכשל ולא ניקלב לעולם ועדת.
אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה.
אדם חוטא,
מתפרסם.
כאן מי שחוטא בסתר, הקדוש ברוך הוא מפרסם בגלוי.
מחלל שם שמיים בסתר,
איך כתוב?
נפרעים ממנו בגלוי.
זה הביזיון הזה,
ותדעו מה שאומר רבי יונה.
רבי יונה בסערי תשובה אומר, דבר נכון אומר,
אדם בעולם הזה, אם הוא מתבייש,
במשך הזמן הבושה נשכחת.
הזמן עושה את שלו.
אבל בעולם האמת הנשמה היא זכה.
אין לה את כל הגוף.
הגוף הזה,
הוא משכח, כי יש לך דברים אחרים וזה, ויש שכחה.
אבל הנשמה היא לא שוכחת.
ובושה שאתה תתבייש בעולם הבא יישאר אצלך לנצח.
זה לא חלק.
פילוסופיה.
שנשמה היא לא תשכחה.
מה שוכחה?
הגוף גורם שמשכחים, כי רוצים זה, ורוצים זה, ורוצים זה, ומתעסקים בזה, מתעסקים בזה, אז שוכחים.
אבל כשיהיה זכות הנשמה,
אז הבושה שמתבייש האדם
לא נשכחת.
לכן הוא אומר,
מזהירה בינינו שערי תשובה.
תיזהר מן החץ
שלא תציג לך בושה לחיי עולמי.
לעולם ועד.
זה מה שאנחנו אומרים,
שלא נבוס ולא ניכשל ולא ניקלב לעולם ועד.
הבושה של העולם האמת זו בושה נצחית.
אז צריך לבקש מהקרוס ברוך הוא פה.
בעודנו חיים נבקש מהקרוס ברוך הוא שימחל לנו על עוונותינו.
שלא תשיגנו בושה
בעולם האמת
ולא ייזכרו עוונותינו.
באמת יש בספר,
בחזקאל, לא?
כשאדם עושה תשובה מוחקים לו את העוונות כאילו לא עשה אותן.
לא מזכירים לו אותן.
רק אם הוא מעוות לא יוכל לתקון.
יש מעוות לא יוכל לתקון. יש אדם שלא יכול לעשות תשובה.
למשל, אם יש מזכרת של העוון,
זו המשנה,
איזה מעוות שלא יכול לתקון זה הבעל הערווה ועולים ממנה ממזר.
מכיוון שיש מזכרת מן העבירה שלו,
לא יכול להימחק ככה.
גם קריאת שמע.
מה יקרא קריאת שמע?
לא הבנתי מה הוא אומר.
אה, מי ש...
כן, מסעבה הזמן.
לא, אבל...
אבל מה זה מיוחד כאן? אבל תשובה תישאר.
אבל כאן המשנה הזאת
היא משנה בחגיגה, אני חושב, וגם בהיבמות תנועה.
הבעל הערווה והוליד מן הממזר,
הכוונה לא יוכל לעשות תשובה,
כי תשובה לא תוכל להתקבל
רק אם אין מזכרת עוון.
הרי הזכרתי פעם
דבר נפלא מספר משנת חכמי.
יש איזה דבר נפלא,
בספר מלכים מסופר על מנשה.
מנשה היה מחטיא את הרבים.
חוטא ומחטיא, ועמיד צלם באחד,
והכעיס את הקדוש ברוך הוא ככתוב עליו.
אתה קורא בספר מלכים,
אתה מתרשם
שהוא רשע עד יום מותו.
ואילו בספר דברי הימים כתוב שמנשה עשה תשובה,
גדודי אשור
באו לירושלים והביאו אותו לבבל,
ושמה נבוכדנצח,
שמו אותו בחבית של נחושת,
מנוקבת,
ואת ההביט שמו על האש, ומכוסה,
שמו אותו בחבית,
וכיסו אותו,
וסגרו,
והוא בפנים, והדליקו אש,
מתחת ומסביב.
הוא היה נצלה בתוך הכלי נחושת.
נחושת תופס חום.
היה נצלה שם,
ואז הוא התפלל
לכל העבודה זרה שבעולם,
ואין הכול ואין עונה.
אז הוא אמר, אחרי כן נזכר,
זכורני בילדותי שאבא ימלמד אותי
את הפרשה בה צר לך ומצאוך כל הדברים האלה, ואחרית הימים,
ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו,
כי לא ירפך.
אבל לא יעזבכה.
הקדוש ברוך הוא מקבל תשובה.
וכך הוא אמר לקדוש ברוך הוא התחיל להתפלל בתוך המחווית.
התפלל לקדוש ברוך הוא, אני התפלל כי לכולם לא ענו לי. עכשיו הוא אמר,
אני לא רוצה לחזור על מה שהוא אמר.
אמר לו,
אם אתה לא תענה לי אז חס ושלום.
יגידו, גם אתה,
אין לך כוח, אבל אתה, אבא שלי לימד אותי ככה.
ואני מבקש ממך,
אני רוצה, אני עושה תשובה ואני מקבל על עצמי
לעזוב את העבודה זרה ולשרוף את כל העבודה זרה.
והקדוש ברוך הוא קיבל תשובתו.
וכל המלאכים, כי הוא דיבר לא יפה,
הוא אמר,
אם לא תענה לי אני אגיד, גם אתה כמו כל העבודה זרה,
אין בהם תועלת.
שלא ענו לו.
אז המלאכים היו
געושים עליו.
רצו לסתום את כל שערי התפילה
של השמיים, שלא תעבור התפילה שלו.
אבל הקדוש ברוך הוא חתר לו חתירה מתחת כיסא הכבוד,
ועלתה התפילה שלו לקדוש ברוך הוא מתחת כיסא הכבוד.
אמר הקדוש ברוך הוא, אם אני לא מקבל אותו בתשובה,
בתשובה אז אני נועל
תשובה בפני כל ההרשאים, וזה לא.
אז ברוך הוא ברוך תשובה, תדע שהתשובה
נבראה עוד לפני בריאת עולם.
איך כתוב בפסוק?
תפילה למשה ישראל אלוהים, אדוני,
מה אמרת איתה לנו דור ודור?
בטרם ערים יולדו
ותחולל ארץ הטבל.
בטרם זה
ומעולם ועד עולם הטייל תשב אנוס עד דקה.
עוד לפני בריאת הערים, בריאת העולם,
אתה בראת את התשובה.
תשב אנוס עד דקה ותאמר שאובו בני אדם.
מה זאת אומרת?
הקדוש ברוך מייסר את האדם בייסורים,
מדכדך אותו.
ומה המסר של הדכדוך הזה?
אתה יודע, אדם מדוכדך.
הוא רואה,
וואה, נגמר.
גקונצ'ט,
ביידיש.
גקונצ'ט.
אני גמור כבר.
הוא רואה שאין לו כוח.
לא שומע טוב,
לא רואה טוב.
לא, לא, לא.
הכל לא.
הגוף כבר מתפורר.
הוא רואה והוא אומר, אין לו כלום.
ואז הוא מדוכדך.
ומאותו הדכדוך, מה רוצה הקדוש ברוך הוא בדכדוך הזה?
מה המסר?
ותאמר שובו בני אדם.
על ידי שהקדוש ברוך הוא מדכדך את האדם,
זה אומר לו, תחזור בתשובה.
תשב אנוס עד דקה ותאמר שובו בני אדם.
ככה הוא אומר לו לחזור בתשובה.
אבל זה, כל זה נברא עוד לפני בריאת העולם.
לא יכול העולם להתקיים בלי תשובה.
אנחנו מקלקלים, מקולקלים ומקלקלים,
אבל יש לנו את התשובה.
חוץ ממובט לא יוכל לתקום.
אז אם כן, יש פה קושייה, אמרתי, קושייה גדולה.
בדברי הימים מסופר
שמנשה עשה תשובה,
ולא רק
הוא הביאה, קרשבוך, רוח, כתוב, בירושלמי.
הבינו פעם את ירושלמי לסונדרין.
הביא רוח מבין קודשי הקודשים.
הייתה עוד בית המקדש, היה עוד קיים.
אפילו שמנשה כבר הוגלה.
מנשה הוגלה,
אבל בית המקדש היה עוד קיים.
הביא משם רוח מבין שני הקרובים,
והרוח העיפה את
מנשה.
ירושלים, וחזר למלכותו,
וחזר למלכותו
עוד 33 שנה, יותר ממה שהוא מלך לפני התשובה.
לפני התשובה מלך 22 שנה.
אחרי כן 33 שנה, וכל זה לא מוזכר בספר מלוכים.
רק בספר דברי הימים, מה פשוט בזה?
אתה קורא ספר מלוכים, אתה קורא כאילו מנשמת.
מת ברשעו.
לא עשה תשובה. למה מתעלמים מהתשובה שלו?
חוץ מזה, מההיסטוריה, הוא מלך
עוד 33 שנה.
למה לא מובא כלל במלאכים?
לפי שהתשובה
של מנשה לא התקבלה בזמן,
כי היו לו עוד
תלמידים שהלכו בשיטתו על הרשעה מעובדי עבודה זרה.
אז הייתה מזכרת עוון שלו מהתלמידים.
אז התשובה שלו לא התקבלה.
ספר מלכים. מי כתב ספר מלכים?
ירמיה, אני חושב.
אז זה היה בזמן המקדש.
ירמיה היה בזמן העורבן.
מתי?
אבל אחרי כן,
כשעלו עזרה אנשי כנסת הגדולה,
לבנות בית המקדש השני,
אז התפללו להכנוס ברוך הוא.
בשביל מה אנחנו בונים את בית המקדש?
יש עצר דעות עזרה עוד פעם אחר במקדש.
לכן התפללו שיתבטל עצרה דעות עזרה.
ברגע שהתבטל עצרה דעות עזרה,
התשובה של מנשה התקבלה,
כי כבר אין מזכרת עוון,
אין לו תלמידים.
העצר הרע הלך להם.
כבר אין להם חשק לעבוד עבודה עזרה.
זה סטויות.
כל זמן שהיצר היה, אז היו עובדים עבודה עזרה.
ואז התשובה שלו לא התקבלה עדיין.
אבל בבית שני,
מי כתב דברי הימים?
זה בבית שני, זה מאנשי הכנסת הגדולה, אולי.
והם, כבר אז התקבלה התשובה שלו, אז מספרים על התשובה שלו.
הקורפונים, זה העניין של מעוות לא יוכל לתכון.
שאדם, התשובה שלו לא מתקבלת אם יש מזכרת עוון.
צריך למחוק את זה.
ואז,
זהו.
אז עכשיו, מה אמרנו?
מה היינו מדברים כאן?
אמרנו כאן,
אסף, זמרתי את התרגום יונתן הזה.
זה מאוד מזעזע.
אדם שמתבונן.
אדם,
יש לו בושה מהרבה שלו, מהאימא שלו.
אני, אימא שלי, עלה שלום, נפטרה
בשנת תש״ב,
והשאירה ארבעה בנים,
וכולם מרביצי תורה.
ראשי הישיבות.
וטוב, אני ודאי רוצה לעשות מהאת רואה לאימא.
אחרי זה שלום, שאמא תשמע שאני בעל עבירה?
איזה בושה יהיה לי ממנה.
היא תגיד לי, בני,
מה בני, איך אמרה בת שבע לשלמה?
מה?
זה מה ש...
ככה אתה.
אבל אני חשבתי שתהיה, אתה הרי תלמיד חוכם, אתה בסוף אתה בעל עבירה?
אוי ואיזה בושה.
ומה הרבה יגיד?
מה הרבה יגיד?
זהו,
זהו עמנואל, שהייתי כל כך מתפאר בו?
מה קרה לו?
אז הקדוש ברוך הוא...
שוב, אז האם הרבי התאכזב?
אני לא רוצה לצער לא את הרבי, לא את האימא,
לא את הסבא, רבי ברוך, לא את הסבתא.
אני לא רוצה, הרי הסבתא גידלה אותי, כיוון שהייתי יתום,
כמו אימה היא הייתה.
אני לא רוצה לצער אותם. אני מבקש מהקבוש ברוך הוא
שימחל לנו על כל עוונותינו,
ויזקנו,
הוא יפתח ליבנו בתורתו, וישם בליבנו אבותו ויראתו, לעשות רצונו, לעובדו בלבב שלם.
ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו,
והבדילנו מן התים.
ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו,
והבדילנו מן התים.
ונתן לנו תורת אמת,
וחייהו אלום נטע בתוכנו.
ונתן לנו תורת אמת,
וחייהו אלום נטע בתוכנו.
הוא יפתח ליבנו בתורתו,
יושם בליבנו אבותו ויראותו,
לעשות רצונו,
לעובדו בלבו שלם.
ויפתח ליבנו ביתו ויראותו,
יושם בליבנו אבותו ויראותו, לעשות רצונו,
לעובדו בלבו שלם.
מוטי, תראה אם יש מניין להתקדש.
המון.
נו, אז תביא עוד שנייה.
במטווח אולי.
לא כדאי להיות חוטא.
לא כדאי, צריך
לא רק לא לעשות עבירות, גם להזדרז במצוות.
להיות זריז במצוות, להיות זריז בתולמותו.
יושבים ללמוד, לומדים כמה שעות ברציפות,
לא מיד מתעייפים.
לעבודת השם,
ולא עבדו בלבו שלם.
יפתח ליבנו בתורתו.
יושם בליבנו אבותו ויראותו.
לעשות רצונו,
לעשות רצונו.
לא עבדו בלבו שלם.
ברוך אלוקינו, שברונו לכבודו,
והבדילנו מן התועים.
ברוך אלוקינו,
שברונו לכבודו,
והבדילנו מן התועים.
ונותן לנו תורת אמת, וחייהו אל אמנתה בתוכנו.
ונותן לנו תורת אמת, וחייהו אל אמנתה בתוכנו.
ויפתח ליבנו בתורותו.
יושם בליבנו אבותו ויראותו.
לעשות רצונו, לעשות רצונו.
לעובדו בלבו ובשלם.
ויפתח ליבנו בתורותו.
ויישם בליבנו אבותו ויראותו. לעשות רצונו ולעובדו בלבו שלם.
רבי חנניה בן הקשיא אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.