מסכת ברכות - ו. | הרב עמנואל טולדנו [016]
תאריך פרסום: 19.01.2017, שעה: 22:07
- - - לא מוגה! - - -
מין אומר,
אין תפילה של אדם נשמעת
אלא בבית הכנסת,
שנאמר לשמוע אל הרינה ואל התפילה,
במקום רינה שם תהיה תפילה.
זה כתוב, זה שלמה המלך אמר,
לשמוע אל הרינה והתפילה בבית המקדש.
אבל מה אומרת הגמרא,
במקום רינה שם תפילה. אומר רשי, מה זה במקום רינה?
הרי בבית כנסת
החזן לוקחים חזן שיש לו קול ערב
והוא אומר את התפילה,
התשבחות ושיר, וגם לפעמים כל הקו, תלוי באיזה עדה זה.
אצלנו במרוקו
היו למשל אומרים את השירה, אז ישיר משה,
כל הקהל יחף,
בקול נעים.
אז איפה יש רינה?
בבית הכנסת.
אז משמע פשט וגמרא אפילו,
לא בגלל הציבור, שבבית כנסת יש ציבור מתפללים, אה?
בבית כנסת זה מקום שמרננים בו הקדוש ברוך הוא.
אז אפילו שאין ציבור,
זה לא נוגע לציבור,
זה המקום.
בית כנסת,
התפילה נשמעת.
ומעניין,
לא שומעים את התפילה שלך.
בוא נגיד
לא שומעים את התפילה, בוא נגיד זאת התפילה קיימתי.
אז אתה, הנשמעת, אלא בבית הכנסת,
אי אפשר להתפלל
חוץ מבית הכנסת.
כשאתה יודע שלא שומעים אותך
איזה תפילה זאת.
לכאורה מצוי בבית הכנסת
שנאמר אלוהים ניצב בעדת אל.
אומר רשי, מתפללים, לא בבית כנסת קבוע.
העשרה יש שכינה, אלוהים ניצב בעדת כלא, אבל כאן הכוונה במקום שמתבעדים.
אבים ניצב בעדת כלא,
בבית מועד, אומר רשי, בבית מועד שלו.
במקום שמת... שלו, מה זה שלו?
בעדת כלא. הבית הוא שלו.
אם, זה מה שאני אומר, בעדה.
הבית הוא שלא מתוועדים כנסת,
אפילו בלי ציבור.
שנאמר אלוהים ניצב בעדת כלא במקום שהוא בית מועד,
מקום שמתוועדים בו.
אפילו בבית כנסת ריק.
יש
שחיללו באיזה בית.
פעם אחת.
אז כשנאמר אלוהים ניצב בעדתה, זה כאן עדה,
הרי ידוע שעדה זה עשרה, כמו עד מתי
לעדה רעה זאת.
זה המרגלים ששכינה עימהם,
שלושה דיינים,
שנאמר בקרב אלוהים נשפוט.
הקדוש ברוך הוא שופט, בקרב אלוקים נשפוט.
בקרב אלוהים. אז האלוהים הזה
זה חול, דיינים.
אז מה זה ישפוט? הקדוש ברוך הוא שופט, הוא נמצא שם.
ואין בית דין קרויים אלוהים אלא בישולים. יש הודעות והלוואות,
גם הוא יכול.
אבל לכפות
צריך שלושה.
אז שם בית דין זה רק בשלושה.
ממשיכה הגמרא, ששכינה עימהם,
שנאמר אז נדברו.
אז נדברו יראי השם איש אל רעהו והקשב השם בה ישמע ליראי השם ולחוש ושמו.
מה זה ולחוש ושמו? רגע, אז מה הגמרא לומדת?
הגמרא לומדת...
איש אל רעהו, אז אתה רואה ששתיים, מיש אל רעהו.
כתוב פה שתיים, אז אתה רואה. רואים מכאן ששניים שיושבים ועוסקים בתורה, אז נדברו.
יראה השם איש אל רעהו,
ויקשב השם וישמע, השם נמצא? שומע?
ויקשב השם וישמע
ויכתב ספר זיכרון לפניו, ליראה השם ולחוש ושמו.
ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו,
מה הוא איש ושמו?
חשב האדם לעשות מצווה ונאנס ללא עשאה,
נחשב כאילו עשאה.
אז גם כן,
נדברו איש אל רעהו,
הקשב ולשמע ליראה השם ולחוש ושמו.
איך לומדים את זה?
כתוב המילה אולחוש ו...
כאילו הם רק חשבו את שמו. רק חשב.
עומר רבשי, חשב האדם לעשות מצווה ונאנס ללא עשא, מה לעליו? כתוב כי לא עשה.
מנין שאפילו אחד
שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו,
שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי,
אבוא אליך וברכתיך.
אז כאן, מה זה בכל מקום אשר אזכיר את שמי?
אשר ייזכר שמי
על מצוותי ודברייה.
כשאומרים דברי תורה ומזכירים דברי הקדוש ברוך הוא,
או מזכירים המצוות שלו, המצווה שהוא מצווה,
אז הוא,
השכינה שורה עימם.
אז אזכיר, אזכיר, זה
השם גורם.
גורם שיזכרו את שמו.
כן. אני חושב שיש במקום אחר,
אה,
שיש פשוט,
כלומר בכל מקום
שאני נותן לך רשות להזכיר את שמי,
וזהו בשעה של לומדים,
שמותר להזכיר שם השם דרך לימודו.
בכל מקום אשר אזכיר את שמי
אבוא אליך וברכתיך.
אפילו אם אתה יושב יחיד.
וכי מאחר זה אפילו חד
תראה מבעיה.
הרי אם שכינה, גם באחד שלומד,
שכינה עמו,
אז חוש כאן שניים.
אז למה הבאת לנו מקודם,
איני שניים שעושבים ועוסקים בכלל?
נדברו איש אל רעהו. אז כל שקם שניים. הרי אפילו אחד.
אומרת הגמרא,
תראה,
מכתיבת מילא יהיו בספר הזיכרונות.
חד לא מכתיבן מילא בספר הזיכרונות.
תראה מכתיבן מילא בספר הזיכרונות.
אבל חד לא.
אז מסבירת תוספות, מה זה
לא מכתבה מלב צבע זנות, הרי יש משנה באבות
וכל מעשיך בספר נכתבים.
אמנם שמה הכוונה עבירות.
הרי מקודם כתוב, עקבה בן מלא ללא מלא.
הסתכל בשלושה דברים, אין הטובה דבה,
לא על מה כתוב ומה כתוב לפני זה.
דם עליהם מעלו במכור, האינו לא יועידן שוי מעש, כל מעשייך בספר נכתוב. -או, עכשיו הוא דובר על העבירות,
אבל אומר התוספות קל וחומר מצוות.
מידת טובה עדופה ממידת פורענות.
אז אם כן נכתב בספר, כתבו,
כתוב כל מעשייך בספר נכתבים.
אפילו על אחד.
אומר, אז זה התוספות.
זה נכתב בספר הפרטי שלו,
אבל כששניים לומדים,
נכתב בספר הזיכרונות הכללי. -כללי.
זה יותר חשוב.
למה שניים יותר טוב מאחד?
אומר אמר שוהר,
כי שניים, כשהם לומדים,
אחד מעיר לשני,
מעמידים את הדברים יותר ברור. -יותר על בוריין.
יותר על בוריין.
אבל אחד, הוא יכול לטעות, לחשוב שזה וזה ככה, אבל זה לא הפסד.
-טויב עם השניים מנועי חולץ. -נכון.
וכי מאחר דאפילו תרי תלתה מבעיה,
אז למה כתוב עוד פסוק?
אלוקים ניצב ועדת אל.
-על שלושה. -בקרב אלוקים ישפוט,
ואין אלוהים פעול משלושה, אין דיינים פעול משלושה.
קל וחומר שלושה, אם שניים, חושק כן שלושה.
אומרת הגמרא,
יכולנו לחשוב שדין זה לא תורן,
זה שלמה בעלמה הוא.
הרי באמת בדין,
בדין טוב
ושופטים צדק,
זה מרבה שלום.
למה?
כשאחד יודע שהוא לא צודק,
אז הוא נכנע.
ככה הם רבים, כל אחד עושה שהוא הצדק איתו.
אבל כשיש בית דין הגון ופוסק כמו שצריך,
אז נכנעים.
הבית דין עושה שלום, אפילו בלי פשרות.
פשרה זה ודאי שלום.
אפילו בלי פשרות,
עצם הדבר שהדיין פסק,
אז נכנעים הבעלי דין,
והם מפסיקים לריב.
אז הייתי אומר שדין זה לא תורן,
זה רק שלמה בעלמה.
כמה שמענן שלשוות בדין, דין עצמו זה תורן.
הרי הם פוסקים מרחוב.
מה?
-במשמעון, בדין אינם יענו תורן.
כן,
זהו, העיקר זה תורן.
-לא, לא. מה שאלוקים,
למה יש שכינה בבית דין?
כי הם דנים בלפיד תורן. אז זה תורן גם,
אבל לא מצד שזה פספס,
אפס איזה חשיבות מיוחדת בדין.
לא בגלל שהם בדין.
בגלל שדין זה תורן, או אם כן, הם לומדים תורה כמו שלושה שלומדים.
שלושה שלומדים לא גרועים מבית דין.
אלוקים, בקרב אלוקים ישפוט.
עומר רב אבין ברב עדה אמר ביצחק,
מניין שכן... -וכי מאחד? רגע, וכי מאחד?
וכי מאחד אפילו תלוסי עשור מבויה? אהעשרה קדמה שכינה ועטיה.
תלתה עד יתווה.
שלושה אחרי שהם יושבים, מתחילים, אז השכינה באה.
אבל עשרה שמתכוננים ללמוד,
עוד לפני שהם התברשו ללמוד, כבר השכינה מחכה להם.
הם?
בעצם הימצאו אותם.
בעצם הימצאו אותם יש פרשים. הם הולכו ללמוד. הם הולכו ללמוד. הם הולכו ללמוד. מה רשי?
מה רשי אומר?
מיקורן, איצור בעל השכל, מיקורן...
מהיקרה אלוקים ניצב בעדת קל, ועשרה
אפילו לפני שהם הגיעו.
עומר רב אבין בר אדה אמר בי יצחק
מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין
שנאמר נשבע השם בימינו ובזרוע עוזו
במינו זו תורה
שנאמר ממינו אשדת למו
ובזרוע עוזו אלו תפילין
שנאמר השם עוז לעמו יתן
ומנין שהתפילין עוזם
מה זה עוז? עוז זה עוצמה
כוח
דכתיב ראו כל עם מהארץ
כי השם נקרא על אחיו יראו ממך
וטניא רב אליעזר הגדול אומר
יש איזה סיפור מהגאון
היה שם איזה גוי
שהיום צער יהודים
אמר להם הגאון
תעברו עם תפילין
אבל הוא עוד עשה להם צרות
אז מה עשה הגאון? יצא הוא עם התפילין
ואז הם נבהלו וברחו
אמר להם בגלל שהתפילין
לא מספיק התפילין
אם אדם מקסר את מחשבתיך, אני לא יודע מה הוא אמר אבל
מחשבתיך עם התפילין
אז הם מפחדים
הכל פונים זה עוז
התפילין זה עוז
דומני שרב עובדיה יוסף
אמר שטוב שחיילים ילכו להילחם עם התפילין
אה, בסדר?
כך הוא אמר לחיילי צהל, הוא אמר
אבל לא אימצו את זה
שילכו עם תפילין
להילחם
מה?
למה גם את כוונת הלב בתפילין?
מה? מה?
למה חבל שלא ילכו גם עם כוונת הלב בתפילין?
מוטי
מה הוא אומר?
למה חבל שחיילי צהל גם לא ילכו עם כוונת הלב בתפילין?
אה, לא ילכו עם כוונת הלב בתפילין.
זה מספיק
זה ודאי זה עזרה
ללכת עם תפילין
פעם כשהיה יהודים
כשהיה דוד המלך
החיילים שלו בטח הלכו עם תפילין כל יהודי
צריך לבוא תפילין כל היום.
פעם הלכו עם תפילין, והתפילין זה עוצמה.
אז זה צוק איתן זה.
זה ללכת להילחם,
איך הוא אמר,
איך אמר אדוננו דוד,
הרי הוא בא יציע עצמו להילחם עם גורייתו.
אמר לו שאול, אבניה אתה בחור צעיר, לא מיומן,
אתה תלך להילחם עם אחד כזה שהוא מלומד מלחמה וגיבור.
אמר לו, אחי אני הולך לבד?
אני לא הולך לבד,
אני לוקח איתי את הכנוף באוכלו, אני לא הולך לבד.
הראייה,
גם את הארי ואת הדובי כעובדיך.
איך יכולתי לגבור על הארי?
איך
ודוב
ושני גוריו, ואריה ושני גוריו,
איך הצלחתי?
כי בורא עולם היה איתי, ואמר לו,
הרי זה אם הקדוש ברוך הוא זימן לי
אריה ודוב להילחם איתם,
כשהם גנבו טלי מן העדר.
הוא הלך והציל את ה...
הטלאים.
איך זה הקרשבו אחוזים ממני בשביל לרמז לי שאני אוכל להילחם?
וזה, וואלה אמר לו, טוב, לך השם איתך.
וברוך השם, הרי תמיד אמרתי,
הקריירה, תחילת הקריירה הצבאית של דוד
היה מלחמה עם גוליית.
זו פעם ראשונה שהוא נלחם עם אדם.
קודם נלחם עם אריה, עם זה, אבל עם בן אדם
ועם הנשק.
ומה היה?
אתה בא אליי בחנית ובחרב,
ואני בא אליך בשם השם
אלוקי מערכות ישראל
אשר חירבת,
והוא אומר לו,
היום הזה ייסגר לך השם בידי,
והכרעתי את ראשך מעליך.
כזה ביטחון היה לו בשם.
זה דוד קידש שם שמיים במלחמה הזאת.
וידעו כל הקהל
כי לשם המלחמה, כי השם,
ושיש אלוקים לישראל.
זה היה קידוש השם. זה היה במלחמה האחרונה, בצוק איתן,
היה שם
איזה מפקד שקידש שם שמיים.
קראו לו עופר וינטר.
אה, עופר.
עופר וינטר.
הוא אמר לפני הכניסה לקרב,
הוא אמר, תמיד הם עושים את זה,
אמר, דיבר.
הוא אמר,
והוא אמר להם, ואמרו, שמע ישראל השם אלקנו השם אלכוהול.
והוא אמר להם, אנחנו לוחמים,
לא בכוחנו, אלא בכוח, בקדוש ברוך הוא.
טוב, הרשעים צעקו עליו.
אבל הוא קידש שם שמיים.
מעניין יהודי מפקד.
מעניין,
שפעם ראשונה, הם אוסרים לנו את זה. מה?
הם אוסרים על מפקדים לדבר על בן גדול.
הם אוסרים עליהם.
הם אוסרים אותם, הם מורידים אותם מהתפקיד ברגע שהם מורידים אותם.
מה, מה?
הם מורידים אותם מהתפקיד כשקורים דבר כזה.
כן. אז הורידו את עופר.
אני לא יודע.
אבל הם לא רוצים שישפיעו.
הם לא רוצים לראות את זה.
הוא היה
מפקד חטיבה בעזה,
מן המפקדים החשובים.
אבל הוא אומר, אני יכול להתגמר.
אנחנו לוחמים בשם השם אלוקינו.
לא קידש שם שמיים.
בחברות שהיו הרבה ניסיונות פיגועים,
אז שאלו את החיילים איך הסלחתי להתגבר על הניסיונות פיגועים.
אז אמרו שבזכות השיעורים של הרבנים שרביעים לבסיסים, זה עוזר להם מאוד.
אז הם הציעו את השיעורים.
אמרו שאין יותר.
מה הוא אמר, מוטי?
אתה לא שומע?
תגיד לי מה הוא אמר.
עשו שיעור, הסכימו שיש שיעורי טובה
אצל החיילים.
בזכות זה,
אז הם התגברו על הניסיונות של הפיגועים.
מי זה אמר?
שזה בזכות זה.
אכן,
החיילים אמרו שהם הצליחו להתגבר על הפיגועים,
כי הרבנים שהביאו למקומות שיביאו להם תורה,
זה מאוד עזר להם.
המפקדים שמעו את זה וביטלו את השיעורים של הרבנים.
באו מפקדים ואיזה ביטלו.
ומה עשו המפקדים?
ביטלו את השיעורים. למה ביטלו?
הם לא רוצים שיתחרדו, הם לא רוצים שיהיו דתיים. לא רוצים שיתחרדו,
אז הם מעדיפים ליפול בידי הפלסטינים.
הם מאמינים באף הנשק, הם מאמינים בכוח הזרוע.
כוח הזרוע?
הם לא רוצים להודיע, זה לא בעיה, זה חשוב.
זה לא טוב מה, עם ישראל,
אף פעם לא בכוחי אמר השם,
לא בחי אלו ולא בכוח,
כי אם ברוחי אמר השם.
כל ההיסטוריה של העם היהודי היה ניסים ונפלאות.
וכבר כתב את השם אלוקיך, כי הוא נותן לך כוח לעשות חי.
כי הוא נותן לך כוח לעשות חי,
אבל שם החייל זה כסף,
שם בפירוש הפסוק
על הממון.
חייל.
זה לפני כן כתוב.
וכספך יבה ותהיה עשיר, ורם לבביך ושכחת את השם, כי הוא נותן לך כוח לעשות חי.
והוא יעיב לך עטה למקנה נכסים,
אומר התרגום.
הרי איך מתעשרים?
הקב' הוא נותן עצה.
הוא יכול להפיל בן אדם, הוא יכול להעלות אותו.
נגיד, למשל, אדם יש לו מניות,
ובדיוק נותן לו למכור את המניות
בדיוק לפני שהם התייקרו.
אחרי כן נפלו,
ומחר התייקרו.
לפעמים הוא קנה ונפלו.
דאי הוא יעיב לך עטה למקנה נכסית.
זה אמר לי איזה בן דוד אחד
על אבא שלו.
אנחנו ממרוקו,
לא מתימן,
אנחנו ממרוקו.
במקנה.
במקנה. אז למה במרוקו? במקנה.
אני מכיר את היהודי, את האבא שלו.
יהודי מלובש יפה.
כל יום הוא מלובש
עם לבוש מרוקאי, עם ג'לבה.
מלובש יפה.
כל יום
מתפלל וזה, והולך למושב זקנים.
אם שם היה להם,
או לומדים חוקרי ישראל ולומדים תהילים, קוראים תהילים,
ממה הוא מתפרנס?
והוא כמו איזה גביר מתנהג.
ממה הוא מתפרנס?
אז הוא אומר לי,
פעם אחת
הוא מצא אריזה של גבינה מהולנד,
הולנדית.
יש גבינות, הגבונות האלה,
משולש.
לא גבינה קשה, גבינה כמו גבינה צהובה.
זה קצת רך.
לקח את האריזה, רואה את הכתובת.
מאיפה הייצור? איפה זה?
בהולנד.
שלח מכתב,
תשלחו לי
חבילה,
אני אנסה לשווק,
אני אהיה סוחר שלכם.
ואמרו, כסף אני אשלח, אני לא ידע איך הוא יסתדר, על כל פנים.
שלחו לו, לקח את החבילה וחילק
בכמה מכולות
אצל הצרפתים.
הייתה שכונה שרק צרפתים גרוש.
ונתן, נתן למכולות
כמה חתיכות
שיעניינו את הציבור.
אחר שבוע הוא בא ארבעה,
מה נשמע?
תביא לנו עוד.
הלוואי אם כולם מבקשים.
אז הוא כבר הזמין
הרבה יותר,
לאט לאט, עד שהיה משווק
בשני ערים, במקנז ובפס.
ופעם בחודש
היה הולך לנמל להביא את המטען, להביא את כל הקופסאות במשאית,
והיה לו כבר עוזרים שישווקו לפה,
ושם.
ממה
דאיו יאיו לך עטה למקנה נכסית.
נתן לך עצה
להתעניין על הגבינה הזאת,
והנה הוא התעשר מזה.
מי זה היה?
דוד טמסטייט.
אבא של דוקטור טמסטייט. אבא של דוקטור טמסטייט.
אני זוכר אותו ממרוקו.
לא ידעתי במה הוא מתפרנס.
אבל הוא סיפר לי, הבן, הדוקטור,
סיפר לי איך אביו
הייתה לו פרנסה.
בקלות.
למה? היה צריך פעם בחודש
לנסוע לנמל, להביא את טרנספורט,
ואחרי כן, היו לו כבר עוזרים שמשווקים סוכנים,
ומכר את הגבינות, וככה,
היה לו פרנסה.
כל יום הלך ללמוד.
הלך לומר, אני לא הייתי מידי חכמים, אבל למדו חוק לישראל, למדו עקרות עילית,
כי הוא יעיב לך עטה למקנה נכסית, כי הוא נותן לך כוח לעשות את זה.
אם תראו בפנים הפרשה,
תראו שמקודם מדובר על כסף.
כשירבל לך כסף וזהב ובתים אשר לא בנית ובורות
חצובים אשר לא חצבת ורב לבביך ושכחת
את השם אלוקיך וידעת כי השם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חייל.
מה זה חייל? חייל זה ממון.
הוא נותן לך עצה למקנה נכסין.
זה, אנחנו, תלוי ובוראי. השם מוריש ומאשיר.
אדם יכול לעשות עסק,
וכסוך הוא מצליח אותו,
ואז יש לו פרנוסה בשפע,
ולהפך יכול להפסיד.
השם מוריש ומאשיר
משפיל אף מרומם
מאשפות ירים אביון.
עזבוס עמית דוגלהות.
מה למדנו כאן?
או, עכשיו אנחנו מדברים.
אמר רב אבין ברב עדה אמר ביצחק,
מניין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילים,
שנאמר נשבע השם במינו ובזרוע עוזו.
בי מינו זו תורה, שנאמר מי מינו אשדת למו.
ובזרוע עוזו אלו תפילים, שנאמר השם עוז לעמו יתן,
ומניין שהתפילים עוז הם לישראל, השם עוז לעמו יתן, תן להם עוצמה.
מניין שהתפילים זה עוז לישראל,
בטח שיותר טוב ללכת עם תפילים למלחמה.
מניין שהתפילים הם עוז לעם ישראל,
שנאמר וראו כל עמי הארץ
כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך
ותניא רב אליעזר הגדול
אלו תפילין שבראש
לא כתוב מה זה שם השם נקרא עליך
אבל זה אלו תפילינש בראש.
יש כאן ברש״י,
לא רש״י פה, רש״י במנחות, אותו סוד מביא אותו.
מה זה שם השם נקרא עליך,
אלו תפילינש בראש?
כי בתפילינש בראש יש ש״ין,
יש ש״ין בתיבה,
בצדדים,
ויש ד',
ד',
זה הקשר שעושים אצלנו, עושים את זה ד', יפה, לא כמו האשכנזים.
ד', נכון. אצלנו עושים ממש ד',
פה מאחוריו.
קשר ד'.
אז יש כבר רוב שם השם, כבר יש בתפילין של ראש.
ואיפה היוד?
שכאי.
היוד הוא בתפילין של יעד.
זאת אומרת, כשעושים קשר,
כמו יו״ד.
הקשר הזה שבטפילינש בראש,
רוב האותיות של השם נמצאים בראש, ש״ין ודלת.
אבל ביד יש רק יו״ד.
ועל זה שואל התוספות,
אם ש״ין ודלת
זה שם השם,
אז למה יש
אז אם כן כתוב למען תהיה תורת השם בפיך,
לומדת הגמרא, בתפילין כתוב למען תהיה תורת השם בפיך,
לומדים חזן
שלא עושים תפילין רק מאור ואימה טהורה.
תורת השם בפיך ודבר המותר לפיך.
משם לומדים.
עכשיו, אם רצועות יש בהן שם השם,
אתה אומר, רוב שם השם הוא ברצועות,
אז אם ככה צריך רצועות גם כן מעור טהור.
ואילו המשמע ש...
לא בטוח, מה הכוונת התוספות?
הנה.
אלו תפילין שבראש פירש הקונטרס לפי שיש בהן רוב שם ששקאי,
שהשין
כתובה בקמת שבבתים והדלת ברצועות.
ותימה משבת פרק ומי מדליקין.
דקאמר מן המותר בפיך ולא מפיק רצועות מתורת השם בפיך.
לא למד רצועות מתורת השם בפיך,
הרי אם כתוב על זה ממש
שם השם,
אז צריך להיות עם המותר בפיך,
מתורת השם בפיך.
ועוד פרק בת רד, עם גילה,
קרא לרצועות, תשמישי קדושה ועלמא.
על כן אומר הטוסות, אלא יש לומר
אלו תפילין שבראש
לפי שאין בגובהו של ראש.
ונירים.
וניראין דשייח'
מה? וניראין דשייח'. וניראין.
וניראין. הם גלויים,
לא כמו התפילין שליד שהם מחוצים.
לכן, וראו כל עמי הארץ, חוזר על תפילין של ראש ועל תפילין של יד.
לא בגלל מה שאמר רשי, כי תפילין של ראש יש בהם שתי אותיות משם שכאי.
לא בגלל זה. כי אם ככה היה צריך להיות שהרצועות
נצטרך לעשות אותה מעור ואימה טהורה מן הלימוד של תורת השם בפיכו.
תורת השם מדבר המותר בפיכו. וזה הרי שם השם הזה.
אלא הכרחך שלא מי ש...
לא בגלל זה.
אבא תפילים של יד מכוסים?
רק בגלל שהם מגולים ואלה מכוסים.
אבא מכוסים דכסיב? מי אמר שתפילים של יד מכו? דכתיב לך לאות על ידיך ולא לאחרים לאות. כתוב היה לך לאות.
לך יהיה אות, אתה יודע שאתה לובס תפילין,
אבל אחרים לא רואים את התפילין של יד. אז זה לא ורואו.
זה לא לאות לאחרים, זה לא. זה לא גרוהו כל עמי אורץ, זה לא גרוהו. אז וראו זה רק על העם הזה.
כן.
אז מה היא? ותניא רב אליעזר הגורל אומרת. זה עניין שיהיה מכוסי התפילין באמת? זה בעניין. לא, לא חייבים לכסות.
כתוב לך לאות ולא לאחרים לאות. לא צריכים לאחרים.
לא צריך שיהיה גלוי.
אמר כאן. לא צריך, אבל לא.
ותניא רב אליעזר הגדול אומרת.
השם,
וראו כל עמי הארץ כשם השם נקרא עליך ויראו ממך.
אלו תפילין שבראש.
אמר לי רב נחמן בר יצחק לרב חיה בר אבין,
מה אתה אומר מנין שהקדוש ברוך הוא לובס תפילין?
מה כתוב בתפילין דה מארי עלמא?
אמר לי רב נחמן בר יצחק לרב חיה בר אבין,
הנה תפילין דה מארי עלמא
של בעל העולם
מה כתיב בהו?
אמר לי רב נחמן בר יצחק לרב חיה בר אבין,
הנה תפילין דה מארי עלמא מה כתיב בהו?
אמר לי ומי כעמוך ישראל גוי אחד בארץ?
ומי משתבח קודשא בריך ובשבחה יהודי ישראל.
הנה, דכתיב את השם האמרת היום והשם האמיר לך היום.
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם.
אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל השם אלוקינו השם יכול.
אנחנו עשינו המילה אמיר לך יש אומרים שזה מלשון להפריד.
הפרדנו את הבורא עולם שהוא יחיד בעולמו.
אז גם הוא מפריד אותנו מן העמים.
אתם יחידים אצלי ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם
שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
הפסוק ומי כעמך ישראל זה פסוק
בספר דברי היומים.
ומי כעמך ישגעת בארץ
אשר הלך האלוהים לבדות לו עם לשום לך שם גדולות
ונוראות
לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גויים.
אשר פדית.
בספר דברי היומים א' יז פרק יז
אמר לי רב החברת הרב ולרב אשי
תנח בחטבתה
הרי בתשומים של ראש יש ארבעה בתים
בכל בית יש פרשה אחת.
בתפילין של יעד אין בתים.
בית אחד וכותבים כל הפרשיות בקלף אחד.
אבל בתפילין של ראש ארבעה קלפים נפרדים.
אז מה עושים?
הקדוש ברוך הוא מניח תפילין
של ארבע תיבות.
אז אמרת הפסוק מי כעמך ומה הוא כותב?
ומה יש בתיבה השנייה?
בשלום הישראלי.
יש שמע ישראל,
יש ויהיה עם שמוע,
ויש ויהיה כי הביאהך, ויש קדש לי כל וכל.
למה? שבכל אחת מן הפרשיות האלה כתוב
וכשרתן לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך.
הרי מוטי, אתה יודע?
מאיפה יודעים כמה פרשיות כותבים בתפילין?
ארבע פרשיות.
ובמזוזה רק שתיים.
שמע וים שמוע.
למה?
כי במזוזה לומדים מכתבתם.
וכתבתם על מזוזות ביתך.
וכתבתם על מזוזות שלך כתוב בשתי פרשיות.
בפרשת שמע, פרשת וים שמוע.
בפרשת שקדש לי כל בכור לא כתוב מזוזות.
אבל תפילין כתוב בארבע פרשיות בתורה.
והתורה אומרת לכתוב.
לכתוב שמע וכתבתם.
לכתוב את ויהיה אם שמוע.
לא. וקשרתם לאות על ידיך
ששמע
והיה, והיה כי ביאך וקדש לי כל בכור.
פעם חקרתי,
אני לא זוכר, אמרתי פעם ושיעור,
האם הפירוש הוא שהתורה רוצה, איך עושים תפילין?
ארבע פרשיות
של התורה.
מתפילין של ראש,
בבתים ושמע בקרב אחד.
או שלא הפשט הוא תיקח
את הפרשיות של התורה ותעשה אותן תפילין.
וזה מה שתעשה בתפילין.
אלא זה חפצה אחר.
זה עכשיו עושים
ספר של ארבע פרשיות.
עושים
דין אחר.
מה אמרת? אתה יודע, שכחתי, והיו לי דברים טובים.
אני חושב שהבריסקרו מדבר על זה בספר.
הרי כן ראיתי, אבל אני דיברתי על זה כשהייתי אומר שיעור באורח חיים בבית הכנסת, מוצאי שבת.
לפני שנים.
היה אבא, הרב יפאל הללף,
נועם לברכה.
תיבדל לחיים.
זבולון היה,
זבולון אלאלוף, הרב זבולון,
גם הוא היה משתתף.
ורבי שלמה,
זכרונו לברכה,
הדוד.
לא זה של אתמול,
שלמה הער.
אז אני דיברתי והיה לי נפקמינה.
נפקמינה,
יש איזה פרשה שהיא סתומה.
נפקמינה קמה להפריד,
לא זוכר כבר נפקמינה, אבל
האם זה ספר חדש של ארבע פרשיות?
כל הכוונות תורה תיקח
הפרשיות האלה ותשים אותן.
אבל זה לא
אנא יזח, לא דבר חדש.
ויש על זה נפקמינה, שאני לא זוכר.
הכול פונים,
זהו מה שכתוב.
נמשיך.
אז הגמרא מתרצת.
מה הוא כותב,
מה כתוב בטווילין של הקבוצה ברוך הוא בשאר התיבות?
אז הגמרא אומרת,
אמר לי, כי מי גוי גדול?
אשר לו אלוהים קרובים אליו,
כשם אלוקינו וכל קוראנו אליו.
ויש עוד פרשה, ומי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו, כה' אלוהינו וכל קוראנו אליו.
ומה עוד?
ומי גוי גדול,
יש איזה שני פרשיות.
מה עושה בשאר בתי מאי?
אמר לי, כי מי גוי גדול, או נראה פה תכף,
כי מי גוי גדול
אשר לו אלוהים קרובים אליו, כשם אלוהינו וכל קוראנו אליו,
ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים
ככל התורה הזאת אשר אני נותן לפניכם.
אז עמיר, כמה יש לנו?
יש לנו מי כעמך ישראל ואחד בארץ, זה בדברי הימים.
פסוק מדברי הימים.
ופה פסוקים מן התורה,
כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים, זה גם כן שיבה
של עם ישראל.
עם ישראל,
רק העם הזה יכול לבקש ולהתפלל לבורא העולם בכל עת ובכל זמן,
אשר לו אלוהים קרובים אליו,
בכל קוראנו אליו.
בכל,
מה זה בכל קוראנו אליו?
בכל מצב,
בכל זמן ובכל מקום.
זה שבורא העולם צריך לדעת,
יש לנו את הבורא העולם.
יש לך בעיה?
בוצר לי אקרא אלוהים יסביה,
אשמע מהיכלו קולי,
ושבעתי לפניו תבוא באוזניו.
יש לנו את הבורא העולם.
מתי שיש צרה לבן אדם?
דוד המלך אומר, מתי שאני צר,
הייתי פונה לקדוש ברוך הוא והוא היה עונה לי.
ושבעתי לפניו תבוא באוזניו.
זה שבח של עם ישראל,
שאין בכל הגויימר. שאלתי קושייה,
הרי שלמה המלך יתפלל שאפילו הגוי
שיבוא ויתפלל בבית המקדש תשמע לו
ותענה לו.
אבל זה רק אם הוא בא לבית המקדש.
אבל מרחוק,
אפילו יכוון לכיוון המקדש, הוא לא נהנה.
כמו שאומר, יש עוד פסוק.
ישבעו
הגויים מתפללים ולא נענים.
יש פסוק.
ולא ענם.
ישבעו לשם ולא ענם.
יתפללו לאל לא מושיע. אחרי כן הם פונים לעבוד הזרע שלהם.
הקדוש ברוך הוא לא עונה להם.
אז שמעת? זה תירוץ כתוב בספר דעת ואמונה, התירוץ הזה.
מה זה מגוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו, כי השם אלוהים כן הוא אכול קוראים אליו.
הרי שלמה המלך התפלל שגם הגוי אשר יבוא ויבקש ממך, תענה לו.
אבל זה הוא צריך לבוא.
אבל שעם ישראל בכל קוראים אליו. מכל מקום אפשר לדבר.
הנה יוינו
הנבי
יוינה הנבי יוינה הנבי מאיפה הוא התפלל?
ממעי הדג הוא התפלל.
והשם שמע את תפילתו.
ממעמקים קראתיך השם. מעמקים.
איזה מעמקים.
ועוד הים עליו.
לא רק
יוינה הנבי התפלל השם.
ראיתי בעיתון אתמול או שלשום
שהעיראקים
כבשו את הקבר של יונה הנביא.
היו שמה דאעש.
והם כבשו את זה.
יונה הנביא קבור בעיראק.
זה למדתי מן העיתון.
למה?
ידוע הרי, נינווה זה בעיראק.
עד היום יש
במפה
של העולם, אתה תראה במפה של עיראק,
איפה נינווה?
יש עיר חוראים לה נינווה.
ונינווה, הוא בא שמה והם עשו תשובה ולא קרה להם כלום.
אבל אחרי זה הם שום חטאו וכן נהפכה. מה? מה?
אבל אחרי זה בסוף כן נהפכה. הם כן חטאו בסוף, לא?
וואל זכתיה. מה אתה אומר?
אומרים שאחרי זה הם חזרו לסורם.
מה?
עכשיו הם חזרו לסורם אחרי זה.
חזרו בתשובה.
לא, אחר כך צריך לתשובה. נינווה.
חזרו בשאלה.
מי אומר?
איפה זה כתוב? זה כבר לא כתוב בתנ״ך.
זה כבר לא כתוב בתנ״ך. אבל על כל פנים רבינו נשאר בעיראק.
הלך עד נינווה.
כשנסיעה,
אז לא היה רכבת.
נוסע על חמור עד שמגיע לעיראק.
אמנם נינווה זה לא בצד המערבי של עיראק.
זה צפון-מזרח.
אז הם אומרים בעיתון שהעיראקים כבשו את קברו של יונן נובי.
מעניין.
למדתי מן העיתון דבר אחד טוב.
איפה הקבר של יונן נובי?
עם הקבר של יחזקאל הנביא גם שם. יחזקאל מפורסם. איפה? יחזקאל גם, זה בעיראק יחזקאל? כן. או בפרס?
בעיראק. בעיראק? של מרדכי? לא. אה, של מרדכי בפרס.
יש איזה
בחור, לא בחור,
אני יודע, אברך.
הוא נשוי.
קוראים לו, איך קוראים לו?
גבאי.
מברסלב.
הוא אזרח צרפתי.
יש לו פספורט צרפתי.
והוא נסע לפרס
בשביל
הקבר של מרדכי הנביא.
והוא מספר, ראיתי כתבה שלו בעיתון,
באחד השבעונים.
שהוא מספר איך הוא היה והם עקבו אחריו, אבל לא הפריעו לו.
הוא הלך לקבר של מרדכי הצדיק ואסתר.
לא יודע, אם גם אסתר קבורה על יד מרדכי, את הראיתה מלכה.
אולי היא נתנה צוואה שיקברו אותה על יד אדודות שלה.
הוא גם היה בעלה, נכון?
גם בעלה, אבל זה לא היה מפורסם.
זה היה בצנעה.
אז זה לא היה אברהם.
זה דוד שלה, זה כולם יודעים.
נודעת דבר שמרדכי
הוא דוד של אסתר.
כמו שאברהם אמר על שריי שהיא אחותו.
כן, כאן זה היה,
חזל אומרים,
בוודאי, הרי לקחו אותה, אבל הם לא ידעו
שהיא אשת מרדכי.
הם חיפשו נערות בתולות.
היא לא הייתה בתולה, אסתר.
היא הייתה אשת מרדכי עוד לפני שנתפסה לעיר עזרון.
זעקו פונים, אמרנו כאן,
מה הם, נסיים פה,
מה שאומר,
אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם.
את השם, אתם אומרים, שמע ישראל השם מקנה שם אחד, ואני אומר, מי כמוך יצא מקנה ככה בארץ.
אמר לי רב אחא,
ברא דרבה,
דרבאשי.
הוא לא בב, הוא בביגש. תנא בחטבטה בשאר
בשאר בתי
מאי
אמר לי כי מגוי גדול ומגוי גדול.
אז זה עוד שני פרשיות,
ואשריך ישראל,
מי כמוך עמוס אב השם,
או אני ישראל הוקים לקחת לו גוי מקרב גוי,
זו פרסה אחרת,
אז יש יותר מדי פרשיות.
יחי נפיש להוא.
ולתית כועל, יואי.
נפיש להוא.
נפיש אלהוא.
טובי בתה.
מה כתוב? מה זה טובי?
הרבה, הרבה בתה. הרבה.
לא טפה, לא כתוב.
אז אומר,
מגוי גדול,
ו...
כי מי גוי גדול אשר לא אלוקים,
ומי גוי גדול אשר,
ומי גוי גדול
אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים,
זה,
זה בתיבה אחת, כי זה אותו עניין.
גוי מיוחד, גוי גדול, כי זה אותו עניין.
די דמיין לאה דאדה, די בחד ביתה.
אשריך ישראל ומקמך ישראל בחד ביתה.
או הנישא אלוקים בחד ביתה.
ותיתך עיון בכל הארץ בחד ביתה.
וכולו...
מה?
איפה אנחנו?
וכולו כתיבי באדרחי.
כל זה בזרוח,
גם בקביעי של יד.
כל הכתובים הללו כתובים בזרוע בבית אחד,
שאותן של יד אין עליו בית אחד.
כדאמרינה ממנחות דף ל״ד עמוד ביתה וכל הפרשיות כתובות בו.
עומר רבין בר רב
ברב עד אמר בי יצחק,
כל הרגיל לבוא לבית הכנסת,
ולא בא יום אחד,
הקב' ברוך הוא שואל עליו.
מה שנאמר?
מי בכם מראה השם שומע בקול עבדו?
אשר הלך חשכים ואין נוגה לו.
אם לדבר מצווה לך, נוגה לו.
אם לדבר הרשות הלך, אין נוגה לו.
יפתח בשם השם מי תמה,
משום דבר אין. יפתח בשם השם הוא לא היה צריך
להיעדר מן התפילה,
כיוון שלא לפתח בשם השם ולא בטח
ואין נוגה לו.
כי ארור הגבר אשר יפתח באדם ושם בשר ורועו.
אבל להפך, אם הלך לדבר מצווה, אז לא.
נו,
עומר בי יוחנן.
בשעה שהקב' ברוך הוא בא בבית הכנסת.
ולא מצא בה עשרה,
מיד הוא כועס.
שנאמר, מדוע באתי ואין איש?
קראתי ואין עונה.
ואמר בי חלבו, אמר בי רב הונה,
כל הקובע מקום לתפילתו,
אלוקי אברהם בעזרו. יש לי שאלה, אז מה זה ואין איש?
מה?
כתוב ואין איש, לא כתוב עשרה.
לא, זה לא אומר שאם אין איש, אז זה רק אחד.
אני אומר שיש בכלל. אז מה זה עשרה? לא, לא עשרה. אין איש. אפילו איש אחת.
שאלה מפורסמת.
כן.
אבל ידוע שאפילו שמי שלא התפלל, לא מצא מניין,
שיתעדיף להתפלל בכנסת, זה לא בבית.
כן, זה אמרתי מקודם, מתחילת השיעור, אמרנו.
בית כנסת זה מקום שהשכינה מצויה.
מצויה. אפילו ביחידות.
יותר טוב, אבל יותר טוב בתפילה בציבור.
כאן הוא אומר, כשהוא בא לבית הכנסת, כנראה בבוקר,
והוא לא מוצא אנשים,
אז הוא כועס.
אז נאמר, מדוע באתי וניש?
אבל אמר ביחלבו, כל הכועל מקום בתפילתו.
רגע, אז מה שאלת?
מדוע באתי ואין איש?
שמה כשאין איש בכלל.
אבל מה אתה אומר?
בשעה שאני כשבו אנחנו פה בכנסת, הוא מצא עשרה.
אבל מצא תשעה, אז למה הוא כועס?
בפסוק כתוב, כועס כשאין אף אחד.
זו השאלה שלך.
אז באב עונה רק עם מסביר.
רק עם מסביר.
ואין עונה,
אומר רש״י, שיעור שיוכלו לענות דברים בקדושה.
קראתי ואין עונה.
מקראתי ואין עונה לומדים.
שלא היה מספיק מתפללים שיוכלו לענות קדושה, כי אין דברים שבקדושה אלא בעשרה.
אמר רב חלבו, אמר רב הונא, כל הקובע מקום לטפילתו,
אלוקי אברהם בעזרו.
וכשמת, אומרים לו, יעניו,
איך עשית?
מתלמידיו של אברהם אבינו.
ואברהם אבינו מנהלן דקבע מקום,
דכתיב השכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם,
ואין עמידה אלא תפילה שנאמר ויעמוד פנחס רפאלל.
עמד שם, איפה הוא שייער כל הזמן?
אה?
הוא עמד שם, איפה שכל הזמן הוא מתפלל.
מקום קבוע.
מה אמרת?
זאת אומרת, מקום קבוע.
מקום קבוע.
יש פה, רבנו יונן מסביר,
מה פה מעלה לקבוע מקום לתפילתו?
שעד כדי כך
אומרים לו, אה עניו, אה חסיד. אולי שלא יריבו.
שיש שלום, לא יריבו.
לא יודע אם לשאול לקבוע איתי עם התורה, זה קשור.
אבל הנה, אצל אברהם אבינו, מאיפה לומדים? הוא היה לבד שם.
לא היה לו עם מי לריב.
טוב, לפני שם כן. רואים שקובע מקום לתפילתו?
גם לא בגלל לריב.
הרי מאברהם אבינו למדו את זה.
שם לא היה, לא היה על מה לריב.
לא היה עם מי לריב.
אז מה הפשט רבינינב פה? זה מאי לבי תפילה, כמו תומית, קורבן תמיד. זה תמיד. אז גם פה זה קבוע באותו מקום.
יש לנו אורח,
אורח חשוב,
הוא יגיד לנו פשט.
כל הקובע מקום מתפילתו,
הרי זו מתלמידיו של אברהם אבינו.
ולא עוד אלא,
או, וכשמת
אומרים לו איחסי דעניו,
איחסי דעניו.
מתלמידיו של אברהם אבינו.
מתלמידיו של אברהם אבינו. מה ההסבר?
נדמה לי שברבניון הכתוב,
זאת אומרת עכשיו לא ראיתי, אבל פעם ראיתי,
שכאדם צריך
לכוון בתפילה.
וכשאדם משנה מקום,
אם הוא באותו מקום, הוא כבר רגיל לאותו מקום,
הוא יותר קל לו לכוון.
אם הוא הולך למקום אחר, זה כבר לא.
וזה ענווה
שהוא מראה שהוא לא יכול להתפלל בכל מקום. הוא בא למקום שלו להתפלל.
ומה העניו וחסיד?
זאת אומרת, חסיד שהוא
היימן דבעי
למיבא חסידה,
לקיים מילי דברכות של תפילה.
אז הוא מדגדג להתפלל יפה.
המקום גורם.
למה המקום שלו דווקא? המקום,
בגלל שהוא רגיל למקום הזה,
אז הוא יותר מיושב.
הזויותו לכוון,
יותר קל לו לכוון בזה.
יותר קל לו לכוון.
אמר בי חלבו, אמר אבונאי, יוצא מבית הכנסת על יפשע
פסיעה גסה.
נראה כאילו זה מסוי, מחכה מוטעה לצאת.
כאילו הבית כנסת מסוי עליו.
אמר רבי, לא אמרן אלא למיפק,
אבל למעל,
מצווה למרהק.
לעלות לבית הכנסת?
מצווה לרוץ. טוב, מצווה לרוץ, שנאמר, נרדפה לדעת את השם.
אמר רב זירא,
מרש כי אבו חזינא לי ולרבוןון דקראטה.
כשהייתי רואה
אחד מן החכמים שרץ לדרשה בשבת, לפירקה ושבתה,
אמינא כמחללין שבת כמחלינן רבנן סבתא.
שהרי כתוב, אם תשימי משבת רגליך,
לעשות חפץ אחד ביום קודשי, אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת.
מצווה הבאה בעבינו.
מה?
מצווה הבאה בעבינו.
אבל,
כששמעתי שלדבר מצווה מותר,
כיוון דשמענה לאה דאמר ביתנחום, אמר בישוע ולוי,
לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה,
ואפילו בשבת,
שנאמר, אחרי השם ילכו קריה ישעד,
אנא נמרה התנאה.
לדבר מצווה מותר לרוץ, אפילו בשבת.
ומתי שיש גשם מותר לרוץ?
אדם מתרטב.
נדמה לי שכתוב שהאיסור לרוץ בשבת,
כנראה כי הוא רץ לעסקים.
בשביל עסקים רצים.
אבל אם יש גשם, כולם מבינים, זה בכלל הגשם, הוא רץ, לא רוצה להתרטב.
כשהייתי צעירים,
שלחתי מכתב לרב חיים פניאבסקי,
שאלתי אותו אם מותר לרוץ בשבת,
כתוב על שולחן ערוץ שבחורים הם מתענגים מקפיצתם אם מותר להם לרוץ.
אבל אם הוא לא מתענג מהקפיצה עצמה,
אבל הוא מתענג כי הוא רץ מהר לשם, משם הם אוכלים חמים, וזה טעים לו, אז הוא רוצה להתגלג.
לרוץ מהר לאכול, שהוא עונג שבת. שהוא עונג שבת, אבל מריצה עצמה אין לו טענות.
קשה לו לרוץ, אם מותר או לא. לא, כתוב מותר לרוץ לערוץ שיצבון מצווה.
אני לא יכול להגיד שהוא רץ לצורך משחק.
הוא רץ לצורך דבר שהוא לא מצווה.
האם מותר לו או לא.
מריצה עצמה אין לו טענות, רק במטרה.
אז הוא כתב לי
במדרש איתא
ואין לרוץ בשבת מפני הגשמים.
אז זה גם תשובה למה שכבודו אומר, וגם הכוונה שלו הייתה
כשאדם רץ מפני הגשם אין לו תענוג מהריצה.
יש לו תענוג מזה שהוא לא מתרתב.
אז הוא אומר שלא לרוץ. רק שהריצה עצמה היא לתענוג,
אז אפשר, אז אפסיה בציאה הגסה.
או לדבר המצווה. או לדבר המצווה, זה כן, אבל אם זה לא...
שני דברים. מעניין.
מילא הוא מזכיר שלא לרוץ מפני הגשמים.
אמר רב זירא,
אגרא דה פירקא ריהטא.
השכר של הדרסה
זה הריצה שרצים לשמוע.
נראה שהוא כל כך טעה לשמוע.
למה באמת?
למה לא נגיד? עצם הדרסה, שומעים את הדרסה.
אז רש״י אומר, רוב אמנו מבינים.
מה?
כן, נו, אז מה? מה אמרת?
רש״י מסביר.
מה אומר רש״י?
מה אומר רש״י?
שרירו בו בנו מבינים לעם ידאגים שבאלוהים הרשמור המבינים. עיקר קיבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם,
היא שכר המרוצה,
שרובם אינם מבינים להעמיד גזר ולומר לשמוע מפי הבננה לאחר הזמן שיקבלו שכר לימוד.
זה לא נכנס להם טוב לראש.
לפחות יש להם את ה... אבל הם רצו,
לתפוס אחר זה... השקיעו.
זה מוסיף להם בעילת שמיים.
זה הכוונה, לציבור הכללי שמסביב.
היום אין מניין להגיד קרדיש.
אנחנו שישה, יש פה שישה, אבל
אפשר להביא עוד ארבעה.
אין.
עוד אנשים שם?
רחמים. רחמים, יש שם...
אם יקדיש, זה
חשוב מאוד הקדיש של אחרי אגדה.
רבי חנניה בן עקשיא אומר,
רצה הקב' ברוך הוא לזכות את ישראל,
לפיכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה וידיער. תשאיר, למה, מהר?
תן לי את הכובע.
תן לי את הכובע.
אה?
היה פה איזה...
אז יש מניין הוהן.
מיר זיינן זקס.
אמרתי אתמול
בדרסה,
לא פה,
אמרתי שיעקב אבינו הוכיח
למי צריך להוכיח מהבנים שלו.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.