מסכת ברכות - ו: | הרב עמנואל טולדנו [020]
תאריך פרסום: 10.02.2017, שעה: 14:54
- - - לא מוגה! - - -
אמר רבי יוחנן,
משום רבי יצי
טובה מרדות אחת
בליבו של אדם יותר מכמה מלכויות,
שנאמר
ורדפה את מאהביה
ולא תציג אותה.
זה פסוק בהושע.
על עם ישראל, שהם עזבו את הקדוש ברוך הוא
ונדבקו בעבודה זרה ובדברים אחרים.
והיא בסוף, אחרי החורבן,
היא תרצה להתקרב אליהם,
אבל היא לא משיגה אותם.
ואז היא נעמדת, אתה רואה.
היא אומרת, מה?
הם לא רוצים אותי.
אז מה יותר טוב?
נשאר אצל הקדוש ברוך הוא.
קצת מחשבה שלא כדאי לי. זה משל
כמו אישה,
אשת איש,
שעזרה את בעלה
והלכה עם מאהבים.
אבל בסוף היא רואה,
היא הלכה למאהבים לחפש אותם, לא רוצים אותה.
נו, אז היא התאכזבה,
אין לך כלום מהמאהבים האלה.
אז היא ראתה יותר טוב להישאר.
אז שוב היא באה אל אישי הראשון.
אני אחזור לאישי הראשון,
לקדוש ברוך הוא.
היא רצתה לחזור לקדוש ברוך הוא.
אז הוא אומר, זו מחשבה
שהיא
שהיא תובעת את עצמה.
לא תובעת לי.
זה יותר שווה ממכות,
מסורים.
כשהיא רואה, היא מתבוננת
בדבר מוסר ההשכל, כשהיא רואה
שזה לא טוב מה שהיא עזבה
את בעלה,
זה עשה יותר טוב מן האישורים שהיא קיבלה.
על כנסת ישראל.
אז זה מה שכתוב, טובה מרדות.
מרדות
בליבו של אדם יותר מכמה מלכיות.
אבל פה הרי יש בגמרה במזרס רבו
על פרשת שמות,
קשה מרדות.
בביתו של אדם יותר מאויבים שנאמר, השם מרדות צריי
רבים קמים עלי.
כשאבשלום בא
והוא אבשלום,
הוא בא למרוד באביו.
זה היה יותר קשה לדוד מאשר
מה שהאויבים.
זה השם מרדות צריי רבים קמים עלי.
זה הוא אמר במזמור בבורחו מפני אבשלום בנו.
אבל כאן
מתכוונים למשהו אחר.
כשאדם חושב
בליבו
מחשבה של מוסר השכל,
זה יותר שווה מייסורי.
תחת
גערה במבין
מהכות בכסיל מאה.
תחת, מלשון
אל תירא ואל תחת.
לא ליפול.
אל תירא ואל תחת.
איך אמר הקרוש ברוך הוא לירמיהו נוקוי?
עוד תחת מפניהם,
פן אחיתך מפניהם.
אם אתה תפחד מהם
ותיכנע להם, אז אני אוריד אותך.
זה המילה תחת.
אולי זה בא מילה שם תחת.
מורידים אותך תחתם, אז אתה נכנע להם.
יכול להיות שהמילה תחת.
תחת,
יש,
זה יכול להיות, זה בא מן השורש תחת.
אז זה אומר כאן,
תחת גערה במבין זרש, לא כשומר,
יותר ממאה מלכויות.
מקודם כתוב רבי יוחנן ומשומר רבי אייסי,
יותר מכמה מלכויות.
הוא בא ואומר יותר ממאה.
מן הפסוק, טובה גערה,
תחת גערה במבין.
הגערה במבין הוא מקבל מזה הכנעה,
תחת
גערה שנופלת עליו.
הוא מקבל הכנעה.
זה יותר שווה ממכות.
ממאה מכות רבי אייסי אומר.
יש כאן רבי אייסי אומר מכמה מכות.
אבל הוא רש לקיש מוסיף.
זה רבי יוחנן בשם רבי אייסי.
אבל רש לקיש מוסיף יותר ממאה מכות.
שנאמר.
תחת
גערה בכסיל,
מהקות בכסיל מאה.
תחד גערה בכסיל מכות כסיל מאה.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוצאי.
תחד גערה במבין.
במבין.
תחד גערה במבין.
אדם שמתבונן והוא מקבל
תוכחת מוסר, אומר לעצמו, מתבונן בעצמו,
זה שווה יותר מן המכות.
זה עוזר לו.
אומר רבי יוחנן משום רבי ישי.
שלושה דברים ביקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא
ונתן לו.
ביקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו.
שנאמר הלא בלכתך עמנו.
ביקש לא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו.
שנאמר, ונפלאנו,
ונפלאנו.
אני ועמך,
אני ועמך.
אנחנו נהיה שונים,
לא כמו כל הגויים.
זה דבר נורא חשוב.
שכינה שורה בעם ישראל,
אבל אין שכינה שורה בעכו.
ומי עשה שהשכינה תשרה בעם ישראל?
משה רבנו.
משה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא
שתשרה הלא בלכתך עמנו.
יוגו ויובי.
אתה הולך איתנו,
ואנחנו הולכים ועולים עכשיו
במדבר לארץ ישראל,
שאתה תמיד איתנו.
כי השם אלוקיך הוא הולך לפניך.
הוא,
כמו שאמרנו באמת בפרשת השבוע,
כתוב, אדוני הולך לפניהם יהיה עמם,
בעמוד ענן לא נחפתם הדרך,
ולילה בעמוד אש לעיר להם.
היו מתחלפים.
בלילה היה יורד עמוד אש,
מתגלה עמוד אש.
גם מאיר וגם...
אני גם בלילה, אתה הולך
ללכת יום או בלילה.
ביום
הלך עמוד האש
ובא עמוד העמם.
הזריחה של עמוד האש הייתה בשקיעה של עמוד החמה.
של החמה.
מתי שהשמש שוקעת
בא עמוד אש.
אתה פעם חשבת מה זה עמוד אש?
עמוד אש
תתאר לך
כלבו שלו.
אתה מכיר?
בניין גבוה של שלושים קומות
וכולו חתיכת אש
והוא הולך איתם.
הם כמובן,
הוא גבוה של לשרוף אותם,
היה לו לשרוף אותם,
אבל הם רואים עמוד אש הולך לפניהם.
אני פעם עשה,
כשקראתי,
מאוד התרגשתי.
מה זה, והשם הולך לפניהם יומם בעמוד ענן?
הריביני שלנו בעצמו הולך להראות לעם ישראל את הדרך.
ואדוניי הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, ננחתם הדרך,
ולילה ועמוד אש להעיר להם
ללכת יומם ולילה.
לא כתוב שאיזה מלאך,
השם הקב' בכבודו בעצמו, הוא צריך לרץ להם הדרך,
אין לך שם משווים?
מה אתה בעצמך צריך ללכת?
תראו מה כתוב.
הבור האלון בעצמו הולך ומראה להם איך ללכת.
אז מצאתי,
מצאתי במדרש רבו
שהוא טמא,
לא הלך על ידי מישהו אחר, הוא בעצמו, הבור האלון בעצמו, הולך ומנהיג אותם בדרך.
באמת,
בספר דברים כתוב כמה פעמים,
כי היית אצל המלחמה על אוהביך,
וראית סוס ורכב
עם רב ממך,
לא תירא מהם,
כי השם אלוקיך הוא הולך לפניך,
הוא יכניעם והוא ישמידם מלפניך.
וגם בפרשת
בצבא,
אז הכהן המשיח קורא,
לפניהם,
אומר,
אל תירא,
אסור ליראו, לפי שבורא אלון הולך איתכם.
כמובן, לא לעשות דברים שמצלחים שכינה,
לפי שהיא מזכינת לקטע, זה הגרוע ביותר.
זה באמת ההבץ חיים בכנסייה הגדולה,
בווינה.
ההבץ חיים בא עד וינה,
ממירדים.
הוא היה זקן מופלג,
והוא בא בשביל לחזק יהדות.
אז החפץ חיים,
אז שאלו אותו,
יש שם עזרת נשים.
אז שאלו אותו,
והם למעלה, אבל אם לעשות מחיצה או לא.
פה לא צריך מחיצה,
הרי הם למעלה.
אז היו כאלה שציצי דף כדי לעשות מחיצה, אז
באו ושאלו את החפץ חיים.
אמר להם,
דבר אחד מסלק שכינה מעם ישראל,
ולא ייראה בך ערוות דבר ושר מאחריך.
ושר מאחריך.
הוא הולך ממך
אמר להם בוודאי כמה שיהיה יותר צניעות
יותר מביא
שכינה אלינו
וזו הצרה הכי גדולה זה שהשכינה תסתלק מאיתנו
זה היה
כשעכם
מעל בחרם של יריחו
אז הקדוש ברוך הוא הסתלק מהם
וככה באו אנשי העין והרגו
לא הרגו הרבה אנשים,
הרגו
כ-36 איש.
אז אומרים חז״ל שזה יאיר בן מנשה.
מנשה זה מנשה הבן של יוסף הצדיק.
אז היה לו בן ששקור כנגד רובה של סנהדרין.
כמה יש בסנהדרין?
70. 35 זה חצי.
36 זה רוב.
הוא היה כ-36 איש
כי הוא היה שקול כנגד רובה של סנהדרין.
והוא נהרג במלחמה עם העין.
ואז יהושע עשה סקנדל גדול.
ישב
הוא והזקנים.
הוא אמר לה, קריש ברוך הוא, אם אתה לא הולך איתנו, בשביל מה העברת לנו את הירדן?
היינו יושבים בעבר היד. יש כבר נכבש העץ לגמרי. היינו יושבים שם.
מה אנחנו צריכים לבוא?
וכי אנחנו יכולים להילחם עם הלמ״ד א' מלכים?
והם היו חזקים וגיבורים וענקים,
וגם נלחמו בחירוף נפש.
הגויים שהיו פה ידעו שיש לאו שלא תחי כל נשמה.
הם ידעו, ראו, בריחו, הרגו את כולם.
גם בעיי אחרי זה.
והם היו יודעים או למות או לחיות.
המלחמה הזאת זה למוות או לחיים.
אין, הם לא ישאירו אותנו בחיים.
אם הם ישתלטו עלינו,
יחסלו את כולם.
אז הם לחמו כמו אריות.
הגויים
נו, אז אמר יהושע, אנחנו, בכוחנו, אין אנחנו יכולים להם.
רק בגלל שאתה איתנו.
אבל אם אתה עוזב אותנו, יותר טוב שנישאר בעבר האדם. בשביל מה עברתנו את הירדן?
אמר לו הקדוש ברוך הוא,
מעל ישראל,
ישראל חטאו,
יש חרם בתוככם,
אני לא יכול להיות איתנו.
ואז הם הוציאו את החרם.
הרי עשו גורל
ממעל בחרם.
נתפס
שבט יהודה.
הוא עשה גורל, איזו משפחה.
ונמצא ערך
מזרעו של זרע,
בן של יהודה.
ובתוך המשפחה גם.
אז ההכן אמר לו,
מה אתה, בגלל הגורל אתה אומר שאני הוא?
אם תעשה בינך לבין יהושע, בינך לבין אלעזר הכהן.
שני גדולי הדור.
יהושע גם מלך וגם גדול הדור בתוארו.
תלמיד משה רבנו.
והוא לא זז מן הישיבה כל הזמן, למד.
יהושע בן נון לא יביא מישהו מתוך האוהל
תעשו גורל בנחם, זה יפול על אחד
אז מה
מה זה הגורל אומר משהו?
כמובן אמר לו
אל תוציא לעז על הגורל
שהרי אנחנו ארץ ישראל
הולכת להתחלק על פי גורל
זה מפי השם גורל
אז אם זה מפי השם אתה הוא הבן אדם
אז בסוף הוא נכנע והודה
אנוכי מעוטי והודה
והלכו לאיפה זה נמצא הוא לקח אדרת
אדרת שנער
וגם מכסף וזהב
והלכו למקום שלו
לאוהל שלו ומצאו את זה
אז שכח הכעס של הקדוש ברוך הוא
וחזר עוד פעם על העין
והצליח במלחמה
בלי הקדוש ברוך הוא, איך אפשר? גם פה בארץ
חושבים
הצהל הזה
כוחי ועוצם ידי
הם יצילו את עם ישראל
עם ישראל מעולם לא היה לא בחרב ולא בחנית
כי אם ברוכי אמר השם
איך דוד המלך אמר לגוליאת
אתה בא אלי
בחנית ובחרב
ואני בא אליך בשם השם
אלוקי מערכות ישראל אשר חירבת
היום הזה אסגר לך השם בידי
וקראתי את ראשך מעליך
ככה היה דוד המלך
הביטחון שלו
הקריירה הצבאית
ראשית הקריירה הצבאית שלו הייתה המלחמה עם כל יום.
הוא לא היה קודם טירון בצבא, עוד לא נכנס לצבא של שאול
הוא לא היה, הוא לא יהיה בחור צעיר עוד
אחים שלו היו כבר בצבא, אבל הוא עוד לא היה בצבא
הוא נשאר עם אבא שלו
משם
אבל כבר בתחילת הקריירה שלו
היה לו להילחם עם בן אדם
מנוסה ובכולו שריון ובכולו ברזל ונחושת
והוא
הולך בלי שום מדים, בלי חרב אפילו
אז איך אתה תילחם?
לקח אבן ו...
למה? כי לא בחיי ולא בכוח
התשואה, התשואה זה ברצות השם יתברך.
קרשבוך הוא בעל מלחמות
הוא בעל מלחמות, הוא עושה את המלחמה.
על כל פנים זו
גמרא מאוד חשובה כאן
משה ביקש
שתשרה שכינה בעם ישראל, ולא בעמים.
שני בקשות.
רק אצלנו השכינה תשרה.
ובאמת
הסכים לו הקדוש ברוך הוא.
הוא הלך לפניהם תמיד.
הקדוש ברוך הוא הלך עם ישראל.
אחרי כן הוא ביקש
להודיעות דרכיו של הקדוש ברוך הוא.
הוא ביקש להודיעות דרכיו של הקדוש ברוך הוא.
ונתן לו
שנאמר
הודיעני נא את דרכיך.
ריבונו של עולם, מפנימה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו?
שניהם צדיקים.
זה טוב לו וזה רע לו.
מפנימה יש רשע וטוב לו ורשע ורע לו.
אז הוא
ענה לו,
צדיק וטוב לו זה צדיק ואין צדיק.
צדיק ורע לו וצדיק ונרשע.
שואלת הגמרא,
וכי בגלל שהברשה
הזו יענש?
איך יש הפסוק שאומר
אבות אכלו בוסר
ושיני בנים תקהנה?
אם האבא אוכל בוסר, בוסר זה הענבים,
הם חמוצים מאוד,
עוד לא התבשלו.
אז החמוצה עושה כואבת בשיניים.
נהיה כהייה,
כהוריה.
תקהנה וכו',
תקהנה כותבים בקו'.
ושיני בנים תקהנה?
זה לא יכול להיות דבר כזה.
אם אתה אכלת בוסר, השיניים שלך יעיקו לו, השיניים של הבן שלך.
ואז הגמרא אומרת,
בנים לא ימתו על אבות.
אבל מצד שני כתוב פוקד עוון אבות על בנים.
אז תראה בפסוקים.
כאן באחזים מעשי אבותיהם,
כאן בלא באחזים מעשייהם.
נו, וכאן הרי היה צדיק ונרשע.
אבל הצדיק הוא לא אחז במעשה אבותיו.
אז מה זה תשובה? בואו נרמד את הגמרא.
קצת קשה הגמרא, נלמד.
הנה, ביקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא.
ביקש שתשרה שכינה בעם ישראל ושלא תשרה על העקום.
וביקש להודיעו דרכיו.
מה של השאלה? שנאמר ודעני נא את דרכך אמר לפניו ריבונו שלו אלא מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו.
יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו.
אמר לו משה
אמר לו משה
צדיק וטוב לו, צדיק וצדיק.
צדיק ורע לו, צדיק ונרשע.
רשע וטוב לו,
רשע בן צדיק זה הפוך
הוא רשע אבל יש לו זכות אבות.
ורשע ורע לו זה רשע ונרשע.
אומרת הגמרא אמר מר
צדיק וטוב לו, צדיק ונרשע.
צדיק ורע לו,
צדיק ונרשע.
איני
הרי בהכתיב פוקד עוון אבות על בנים
וכתיבו בנים לא ימתו על אבות
ורמינא קרעיה הדדה.
הרי יש קושייה בפסוקים עצמם. פעם כתוב
שהקדוש ברוך הוא פוקד עוון אבות על בנים.
הוא משלם את העונש של... את העוונות של האבא
ומשלם אותו לבנים.
פוקד עוון אבות על בנים.
וכתיב ובנים לא ימתו על אבות.
אז תראה בפסוקים
ורמינא קרעיה הדדה. הקשינו את הפסוקים ביחד,
זה נגד זה.
ומשנינא ותירצנו,
לא קשיא,
קאנו שאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם,
רק כשאוחזים מעשי אבותיהם בידיהם.
אז איך יכול להיות צדיק ורע לו?
אמרת צדיק ונרשע.
אבל הרי אם הבן הוא צדיק, אז הוא לא אוחז במעשי אבותיו.
אז הוא לא היה צריך להיענש
בכלל עוונות האבא.
זה הקושייה,
ועל זה הגמרא מתרצת.
אלא חיכה ומראה.
צדיק וטוב לו,
אלא הוא לא ענה לו הקדוש ברוך הוא ככה.
אם הוא צדיק ונרסע,
אז רע לו.
כי הרי אם לא אוחז במעשי אבותיהם,
הוא לא נענש בעוון אבותיו.
אלא ככה ענה לו הקדוש ברוך הוא.
צדיק וטוב לו, צדיק גמור.
צדיק ורע לא צדיק שאינו גמור.
הוא בעצמו,
אפשר לקרוא לו צדיק, אבל לא לגמרי.
לא צדיק גמור. מה זה צדיק גמור, מה זה לא גמור?
אולי,
אולי
אני חושב שיש בספר התניא
יש פירושים על זה.
אולי צדיק גמור,
כמו שאמר
אדוננו דוד,
וליבי חלל בקרבי.
אדוננו דוד המלך
אמר
וליבי חלל בקרבי.
כל כך
הוא תיקן את הלב שלו,
אין לו יצר הרע.
זה נקרא צדיק גמור?
לא יודע.
רשי אומר משהו? מה זה צדיק גמור?
אבל לפי הרמב״ם זה מסתדר, מה שהרב אומר.
שמה? הרמב״ם, בעיקר תשובו ופוסק,
רובו זכויות צדיק. הוא לא כותב צדיק גמור, הוא אומר צדיק.
אבל רובו זכויות,
משמע שקצת עוונות יש לו.
עכשיו, לפי מה שהרב אמר,
לבי חלל בקרבי,
אם אין לו יצר הרע... זה צדיק גמור.
אז לפי זה הרי אין לו עוונות. מאיפה עוונות בהם? יצר הרע.
אז אם אין לו יצר הרע,
אז אין לו עוונות.
אז לכאורה צדיק גמור.
לבי חלל בקרבי, כמו שהרב אומר.
אז אם אין לו אפילו מיעוט עוונות זה צדיק גמור. זה די גמור.
לפי הרמב״ם זה מתגשר את מה שהיה ואומר.
משהו די גמור.
ופליגה אדרם מאיר.
מה זה הסתירה ברסע?
רסע וצדיק ורסע וטוב ורסע.
רסע, שהוא רסע גמור,
רסע ורע לו.
ומה זה רשע וטוב? לא רשע שאינו גמור.
זאת אומרת שמשלמים לו אולי
שכר על הזכויות שלו.
ופליגה אדרם מאיר.
מה שאמרנו,
שמשה רבנו ביקש מהקדוש שני דברים.
שתשרה שכינה בעם ישראל
ולא בעקום,
והודין עיני נא את דרכיך.
למה יש צדיק וטוב לו?
יש צדיק רע לו.
ופליגה דרב מאיר. גם אמר רב מאיר
שתיים ניתנו לו ואחת לא ניתנו לו.
שנאמר
והנותי את אשר אחון
וריחמתי את אשר אחיהם אף על פי שאינו עגול וריחמתי את אשר אחיהם אף על פי שאינו עגול
זה מה שענו.
לכאורה מה התשובה?
יש לפעמים
שהכרחוק מרחם על בן אדם, אפילו שהוא לא ראוי.
וזה מה שאתה רואה לפעמים
רשע וטוב.
אף על פי שאינו הגון,
נמשיך עוד קצת, נראה.
היומר לא תוכל לראות את פניי.
זהו לא רצה ל...
מה הפשט ברב מאיר?
ופליגה דרב מאיר. דבר רב מאיר שתיים נתנו לו,
ואחת לא נתנו לו. שניהם על הענות את אשר החום.
וריחמתי את אשר ארחם,
אף על פי שאינו הגון.
אז זה נקרא לו, נתנו לו.
את אשר יחמרו רחמי עליו,
לשעב אף על פי שאינו הגון.
אז מה זאת אומרת?
אז זה מה הפליגה?
שמקודם אמרנו,
צדיק שאינו גמור
וצדיק ורע לו.
צדיק,
צדיק גמור וצדיק גמור.
עכשיו אומר אומר שלו, לפעמים אפילו אדם לא הגון אני מרחם עליו.
לפעמים נכמרו רחמיו עליו,
כשהקדוש ברוך הוא
מתמלא רחמים.
אפילו אדם שהוא לא הגון
מתמלא עליו רחמים.
זה אמר רב מאיר,
או איפה אנחנו?
ויאמר לא תוכל לראות את פניי
תנא משמד רבי יהושע בן קורחה.
כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה.
כשרציתי לא רצית,
עכשיו כשאתה רוצה, גם אני לא רוצה.
מה זה כשרציתי לא רצית?
הרי בסנה
הוא לא התקרב.
כשרציתי בסנה לא רצית, אתה לראות את פניי.
שנאמר
ויסתר משה פניו.
ועכשיו כשאני רוצה,
עכשיו כשאתה רוצה, אז אני לא רוצה.
כשאני רציתי להראות לך את הפנים, אתה סתר את פניך.
ועכשיו כשאתה רוצה, אז אני לא רוצה.
אז אני רציתי ואתה לא רצית.
ופלי גדר רבי שמואל בר נחמני אמר בי יהונתן.
לכאורה משה הסתה פניו,
פחד מהשכינה, מורה השכינה.
ואדרבא הוא קיבל על זה שכר, מה שאומר בהמשך.
ועירום הגשת אליו, הוא כותב את זה בהמשך. אז כאילו...
הטוב, הוא אומר שזה מחלוקת.
כן, מה קורה פה מצד אחד? הוא אומר, זה אומר,
ופלי גדר רבי שמואל בר נחמני אמר בי יהונתן. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר, רבי יהונתן,
מסחר שלוש זכה לשלוש.
מסחר ויסתר משה פניו,
כי זה היה מתוך
מתוך אימה מהקדוש ברוך הוא,
הוא הסתיר את פניו.
לא יכל להרים את הפנים.
אז בכלל זה הוא זכה לכלסתר פנים.
ובזכר כי ירא זכה לויראו מגשת אליו.
בשכר מהביט זכה לתמונת הסוף.
אז זה באמת מחלוקת.
לפי מה שאמר,
אני רציתי ואתה לא רצית,
אז זה לא היה מעלה מה שהוא הסתיר פניו.
הוא לא רצה לראות את הקדוש ברוך הוא.
עכשיו שאתה רוצה,
אני לא רוצה, ופניי לא יראו.
מה שקשה לי, הרב, קשה לי שמצד אחד
לכאורה נענש.
כשאני רציתי, אתה לא רצית.
אז זה נענש
במידה כנגד מידה. מצד שני, הוא קיבל איזה שכר.
ואיום בגשת אליו. לא, באמת זה מחלוקת.
מי שאומר קיבל שכר,
הוא אומר בגלל לא הסתיר פניו.
אז הוא לא יגיד שהוא לא רצה.
להפך, הרי קיבל שכר על זה.
זאת אומרת, מתוך מורא שמיים הוא לא יסתכל על הקדוש ברוך הוא.
אבל איך זה מיישב את הלא-רצה?
מה? איך זה מיישב את זה שבסוף הקדוש ברוך הוא אומר לו, על זה,
שמה, שמה אני רציתי. הוא לא במקום אחר. אין מקום אחר שהוא אמר שלא רצה, רק שמה. איך זה מתיישב?
למאן דאמר שקיבל שכר,
אז הוא לא אמר לקדוש ברוך הוא דברים כאלה.
הוא יגיד לא אמר. למה?
הוא לא רצה?
הרי הוא קיבל שכר על זה.
מה שהוא לא רצה זה היה מכבוד מורא השמיים.
אבל מי שאומר
את מה שאמר קודם, כשאני רציתי אתה לא רצית,
אז הוא לא סובר, לא קיבל שום שכר על זה. להפך, הוא טען עליו.
למה לא רצית אז?
כי הבעדין קשה לי עליו.
אז צריך לראות במפרשים אם יש.
אמר רב חונו בר ביזנה,
אמר בשמעון חסידה,
מלמד שראה הקדוש ברוך הוא למשה
קשר של תפילין,
והסירותי את כפיי וראית את אחוריי.
מה זה וראית את אחוריי?
היא הראה לו את הקשר של תפילין.
לפני כן אמרנו שהקדוש ברוך הוא גם כן לובש תפילין.
וכתוב שם
מה הפרשיות שכתובות שם.
אז אומר, הראה לו,
אצל האשכנזים
אומרים בשיר הכבוד,
שיר הכבוד שאומרים אחרי שחרית של שבת.
אז הם אומרים,
קשר תפילין הראה לעניו.
קשר תפילין הראה לעניו.
כמו שכתוב בגניו,
הוא הראה לו את הדלת.
קשר תפילין הראה לעניו.
אתה אשכנזי?
איך אומרים? קשר תפילין הראה לעניו?
מה הלאה?
מה הלאה? תמשיך את הפסוק.
מה?
הנתונת השם לנגד העיניו. ותונת השם נגד עיניו.
כשתפילים נראה לעיניו
ותונת השם כנגד עיניו. זאת אומרת
כן הראה לו.
מלמד ש...
וראית את אחורי ופני לא יראו.
אחורי זה קשר תפילין.
אמר רב חונו,
רב חונו,
היה איזה יהודי פה ביחד לחמיה, קראו לו רב חונו.
רב חונו היה
לא חנן.
ולא חנניה, ולא חונו,
רב חנה טורצ'ין
היה ברחוב נחם יגר, נפטר,
בזמן הוא נפטר.
עומר רב חונו,
בר ביזנה, עומר רב שמעון חסידה,
מלמד שראה הקדוש ברוך הוא משה קשר של תפילין,
עומר רבי יוחנן שאומר רבי איסאו,
או כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא לטויבו אפילו על תנאי לא חזר בו.
מנהלן
ממשה
שאמר משה רבנו אמר
הרף
הוא רצה
לא משה רבנו, מה אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו?
הרף ממני ואשמידם
אמר לו, ידוע מה שאמר לו משה, מה?
ואני אעשה אותך גוי גדול.
אמר לו משה,
אם עם שהשורש שלהם זה שלושת האבות
לא עמדו לפניך,
איך אני,
אחד יהיה ויעש לך לגוי גדול? וזה יותר טוב בשבילך?
יותר טוב עם ישראל שיש להם שורשים של שלושה אבות.
אז כתוב שם שאמר לו,
אמר לו, הקדוש ברוך הוא ועשה אותך לגוי עצום.
אף על פי שמשה רבנו ביטל את זה, אל תעשה ממני גוי עצום,
אני תישאר עם העם ישראל,
יש להם שלושה אבות, וביטל את הדברים.
ובכל זאת משה רבנו נהיה גוי עצום.
כי הקדוש ברוך הוא יצאה ממנו
את הברכה הזאת, ויעשך לגוי גדול ועצום,
ויעשה אותך לגוי עצום.
אפילו שהוא אמר את זה,
אני אשמיד אותם, ואז אני אעשה אותך לגוי עצום.
ובסוף הוא לא ישמיד אותם.
אז לא היה צריך
הברכה הזאת להתקיים, זה היה עוד תנאי.
ארף ממני ואשמידם,
ואעצה אותך במקום זה, אעשה אותך לגוי עצום.
זה היה על תנאי הברכה הזאת,
אבל זה התקיים.
לא בעצמו, משה רבנו
היו לו רק שני בנים,
גרשום ואליעזר.
אבל אחרי זה
נמשיך לגמרי.
ואגב דבעה משה רחמא
עלה דמילתא
ובטלה,
אפילו אחי עוקמה בזרעיה.
קיים את הברכה הזאת בזרע שלו,
שנאמר
בני משה,
גרשום ואליעזר.
זה בוודאי הפסוק הזה, איפה הוא נמצא?
בטח בדברי היומים.
נראה
איפה מובא הפסוק הזה?
כבוד. כן, ארב, דברי הימים.
בדברי היומים.
בני משה,
גרשום ואליעזר,
באו בני אליעזר רחביה הראש,
ולא היה לאליעזר בנים אחרים,
ובני רחביה רבו למעלה.
אז אליעזר היה לו בן שקוראים לו רחביה,
ורחביה לא היה לו בנים, רק בן אחד.
והיו בני אליעזר רחביה הראש. ולא היה לאליעזר,
אה, לאליעזר לא היו בנים אחרים,
רק רחביה.
ובני רחביה רבו למעלה, התרבו מאוד מאוד.
וטני רביו.
יוצף
למעלה משישים ריבו.
הם היו לוויים.
משה היה לוי.
זה בדברי הימים מסופר על היחושים,
בני לוי וכהנים,
בספר דברי הימים.
אז בני רחביה,
בן אליעזר בן משה,
התרבו למעלה. מה זה רבו למעלה?
אמר רב יוסף למעלה משישים ריבו.
אטיה רבייה רבייה רבייה.
כתיבך רבו למעלה.
וכתיבו אתה בני ישראל פרעו ויצו וירבו.
אז הוא לומד מגזיר השווה שהם רבו למעלה למעלה משישים ריבו.
כמו הרי בעם ישראל כתוב
ובני ישראל פור נתנו פירות.
וישרצו
כמו שרצים.
שישה בכרס אחד.
ויעצבו במאוד מאוד.
אם נולדו נכדים,
נולדו תאומים.
שישה בכרס אחד.
אז לכאורה הם היו חלשים.
לא.
היו עצומים. עוצמה. היו גיבורים. בני ישראל היו גיבורים.
אפילו שהם נולדו שישה בכרס אחד.
אתמול אתה היית בבית.
אני הייתי מדבר בטלפון.
אז הודיעו לי.
הייתי מדבר בטלפון עם מישהו,
באמצע הטלפון הודיעו לי
שנולדו לי שני נינים.
זכרים תאומים.
תאומים.
הם תאומים. מה אתה זוכר?
וזה האימא שלהם, חמש שנים לאלה ילדים.
היא צעירה, היא רעוזי הילדים הראשונים.
אבל אין פדיון הבן כי האימא כהנת.
האימא, הבת הזאת, היא נכדה של אליהו, והיא כהנת.
בת כהן.
עם כהן לוויר, אין עם פדיון הבן.
אבל ככה אמרנו.
נולד זכר במשפחה.
נדמה לי זה חזל במסכת נידה. אני לא זוכר.
לא יודע את המקור.
נתרפאה כל המשפחה.
אז אם יש שניים,
אחד לצד שלנו ואחד לצד שלהם.
נתרפאה כל המשפחה.
תעלה שם הלעד. לא, אבל ברוך השם.
אני אמרתי את הדבר הזה. זה דבר מתקבל על הדעת.
שאם יש תאומים,
אז הכוח, גם המזונות של האימא מתחלקים לשניהם.
אז יכול להיות שהילדים הם חלשים, התאומים חלשים.
אבל הנה, הם לא חלשים, ברוך השם.
הילדים האלה שנולדו לי אתמול נינים, שני נינים.
הם במשקל יפה.
שתיים וחצי ושלוש.
במשקל יפה.
וזה אחרי חמש שנים, שלא יהיו לה ילדים.
בסוף,
כזבור שאומרים לה,
בוא נגיד כאילו נולד לפני שנתיים אחד,
ועכשיו עוד אחד.
כז בוכר שילם.
תפילות,
חנה, לא היה לה ילדים,
אבל היא הייתה יודעת להתפלל.
בדף ל...
בבית וברכות
לומדים הרבה הלכות תפילה מחנה.
יש לנו התפילה, ותתפלל חנה ותאמר עלת למי.
אז כשהתפללה, לא אז,
לפני כן, זה אחרי הישועה,
ותתפלל חנה, ולפני כן,
כשהתפללה על שמואל,
אבל התפללה עם בכיות.
ויחשבה עלילה שיכורה,
והיא,
אומרים חז'ל,
תשע עשרה שנה היא התפללה,
עד שנולד לה שמואל.
תשע עשרה שנה.
וכתוב שם
שהם היו הבעלה אל קונו,
אביו של שמואל.
שמואל היה לוי שמואל.
אביו של שמואל
היה עולה לשילה איפה שהיה משכן
כל רגל
בפסח בשבועות ובסוכות.
שלוש פעמים בשנה
יראה כל זכורך את פני ה'.
הוא היה עובר כל פעם בדרך אחרת
כדי שהוא נכנס לעיר.
מה זה האורחים האלה? הוא ובניו,
ובניו הינו מפנינה היו עשרה ילדים.
והיו עולים,
הם שואלים להם איפה אתם הולכים, אמרתם אנחנו עולים
לקיים את מצוות עליית הרגל.
שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
וככה היו משכים יהודים
שיקיימו גם כן את המצווה.
וכל פעם הוא הלך בדרך אחרת.
כי הוא השפיע על אלה, שנה הבאה השפיעה על הארץ.
כתוב שם
שהיה שוחט שלומים,
שלמי שמחה
וחגיגה.
והיום הביא לאכול לחנה,
נתן לה מנה,
מנה יפה.
אכילת בשר.
היו קורבנות.
והיה צריך לאכול את הבשר, להחזיק אותי
שני ימים ולילה אחד.
ונאכל הבעלים.
אז היא הייתה בוכה ולא אוכלת.
אז אומר לה בעלה,
חנה, למה תבכי?
ולמה לא תאכלי?
הלוא אנוכי טוב לך מעשר הבנים.
אנוכי טוב לך מעשר הבנים.
יש לך בעל כמוני,
אבל אני מכבד אותך, אני אוהב אותך.
אני יותר טוב לך מעשר הבנים.
איזה שטויות הוא אומר לה.
אני, נכון, יש לי בעל טוב, היא לא מתינכרת.
אבל אני רוצה בנים.
מי יעמוד לי בעת זקנותי?
אני צריך מקל, להשטען עליו.
אז סבתות.
אז מי תומך בהם?
הילדים.
אז מה הוא אומר לה? לא, אנוכי טוב לך בעל טוב. אז מה הוא אומר לה? לא, אנוכי טוב לך. למה היא לא צריכה? היא צריכה בעל טוב וגם ילדים.
הרי לא נשארים פה לתמיד.
אתה תהיה זקן, יהיה לי, אבל לפחות ילדים.
מה הפשט הלא? אנוכי טוב לך שם.
אז ראיתי בספר, במדרש,
שוחר טוב, שוחר טוב.
הם קוראים שוחר. אני, דודי היה אומר שוחר טוב.
מדרש שוחר טוב. יש לי את ספר מדרש שוחר טוב.
הוא אומר, הלא אנוכי,
אנוכי השם אלוקיך.
לא כתוב, הלא אני טוב לך.
למה אמר המילה אנוכי?
היו אומרים הלוא אני טוב לך מעשר הבנים, למה אמר אנוכי טוב לך?
הוא רמז לה אנוכי השם אלוקיך זה יותר טוב מעשר הבנים,
מה הפירוש?
הרי הצודקת הזאת
כל יום, כל שנה וכל יום יתפללה
שהשם והייתה טוענת בדף ל״ב בברכות
הייתה טוענת לפני הקדוש בחור,
אמר לה, ברש עליו
בראת לי שדיים.
הרי לא בראת שום דבר לבטלה,
אז למה בראת שדיים?
אם לא יהיה לי תינוק
שאני צריך להניק אותו,
אז השדיים מיותרות.
ולא בראת שום דבר לבטלה.
או למשל, היא הייתה טוענת.
למשל, למה הדבר דומה?
לאחד שעשה סולדה גדולה, הייתה לו חתונה של הבן,
ונכנס עני אחד, רוצה מנת אוכל.
הוא לא נותן לו.
אומר לו, עני, מכל הסולדה הגדולה הזאת
אתה לא יכול לתת לי מנה?
גם, היא טענה לה כשבחו,
כל כך הרבה אנשים בראת בעולם, אתה לא יכול לתת לי ילד?
בסוף היא קיבלה ילד.
טוב, ברוך השם, שמואל הנביא.
שמואל הנביא היה שקול כמשה ואהרון.
אז אמר לה בעלה ככה, כל הזמן,
אז בואו נתאר לעצמנו חנאי את המתפללת.
היא רואה,
כמו שאני אומר להם,
אני אומר להם, תתפללו. הם מתפללים, לא נענים.
אז היא רואה ששנה ראשונה, שנייה, שלישית, לא נענית,
מיואשת.
אבל היא לא הייתה מיואשת.
היא ידעה
רק
איפה הכתובת.
רק אצל הקדוש ברוך הוא אפשר להשיג משהו.
אצל הקדוש ברוך הוא
אפשר להשיג.
ורק הוא,
ואין לא רופאים ולא כלום, היא לא הלכה לרופאים.
וכל הזמן הייתה צריכה
להתחזק באמונה שיש בורא עליו והוא שומע אותי,
ורק הוא יכול לעזור לי.
ואני מבקשת, ועוד פעם מבקשת,
תן לי ילד.
האמונה היא, היא גדלה באמונה במשך,
אז הוא אומר לה, האמונה, והקדוש ברוך הוא, שהעסקת,
התעלית באמונה באנוכי השם אלוקיך,
זה שווה יותר מילדים.
זה שווה יותר מילדים.
הייתי פעם, לא תקום, פעמיים צרה.
הייתי מאושפז בבילינסון, בטיפול נמרץ.
הייתה לי מהירות דופק.
טוב, בבוקר, בשחרית,
היה עוד אחד בחדר.
אמר ארץ אחד.
אבל אמרתי לו, תשמע, אני הולך להתפלל.
כן. אני
אומר בקול,
כדי שאתה תשמע טוב מה שאני אומר,
ככה אני מוציא אותך בתפילה.
כאילו גם אתה התפללת.
מה אני אגיד לכם, אבל היות שהלב שלי היה חלש,
עם המהירות דופק,
זה כמו אחד שעלה
מאה מדרגות.
נחלף.
זה מאמץ של הלב.
דיברתי, והדיבור הכי מחליש את
חולי לב
להזהיר אותם לא לדבר הרבה.
הדיבור יוצא מן הלב.
זה מחליש את הלב.
אז בסוף התפילה
קיבלתי חוסך בעיניים.
זה היה כנראה
לא הגיע אדם למוח.
אמרו,
ממש כמעט הלכתי
והם לא שמו לב.
הרי יש להם שמה,
המחשב מראה להם את הדופן.
לא שמו לב. טוב, אחריכם קשבו החולחים עליי וחזרתי ובא הרופא,
הרופא, המנהל של המחלקה,
ולמד בישיבה
בבואנוס איירס בארגנטינה.
הוא למד בישיבה,
אבל טוב.
אז סיפרתי לו שנחסכו לי העיניים.
אמר לי, מה זה, למה לא, אוי,
למה לא הזעקת אותנו? אמרתי לו, אהה, איך אני אזעקת אותך?
אני הייתי,
בקיצור,
אבל אמרתי לו, אבל תראה,
זה בגלל שאני דיברתי הרבה.
קראתי בקול את התפילה,
אבל אמרתי לו,
היה כדאי להיות חולה בשביל להתפלל תפילה כזאת.
הוא נדהם.
היה כדאי להיכנס לסכנת נפשות?
לא, לא אגיד לכתחילה זה כדאי.
לא לכתחילה.
אבל בדיעבד,
הראיתי לו שזה משמח.
להתפלל טוב לקדוש ברוך הוא פעם, זה טוב,
זה כדאי.
כך חנה אמרה,
אמר לה אלקנה,
כל התשע עשרה שנים שאת מתפללת,
וכמה התעלית באמונה שאת מבררת לעצמך,
ואין ייאוש.
יש בורא עולו,
הכל מידו,
הוא יכול על הכל.
יש גזירה, אני חייבת
לפתל אותה. ואני, במה?
בהתחלטונים.
אני משתלט.
והיא הייתה מתחלטקת בתפילה, באמונה.
הלא אנוכי טוב לך בעשר הבנים.
יותר טוב סחית להתעלות, אין לך ילדים.
אבל זכית להתעלות מהתפילות
באמונה של אנוכי השם אלוקיך,
אז זה יותר שווה מעשר הבנים.
אמרתי את זה פעם לרבי יהודה שפירא.
אמרתי לו את החידוש הזה.
בראש השנה הרי אומרים את התפילה של חנה.
בראש השנה,
בהפתור, אומרים בו תתפלא אל חנה ותאמר.
אלה הצליבים אמר נעיירה.
רמת קרני בן עוקי.
רמת קרני ולא פחי.
למדנו את זה?
רמת קרני ולא רמת פחי.
הרי
את שאול,
שמואל,
מסע
מהפך שמן.
אבל את דוד הוא מסך מהקרן.
היה קרן כמו של השופר,
היה שמן,
ואת זה הוא שם,
ובזה הוא מסך את דוד.
אז המשיחה של שאול
נפסקה, המלכות
של שאול נפסקה בגלל שלא הרג את עמלק,
את אגג.
אבל המלכות של דוד המשיכה,
לכן היא אמרה רמה קרנית
ולא קרנית,
ולא אמרה רמה פחים.
הרי משמואל הבן שלה משא את שאול ואת דוד.
שמואל משא את שאול ואת דוד,
אבל שמואל דוד שנמשח
על ידי הפח שמן,
לא נמשכה מלכותו,
אבל דוד נמשח
מהשמן בקרן,
ושופר.
יש גמרא במסכת שבת,
נדמה לי ל'ו,
ששופר
זה נקרא מלאכתו לאיסור,
אבל מותר לטלטל אותו,
כי בשביל
מוקצה ממלכתו לאיסור מותר לצורך גופו ומקומו,
אבל בתנאי שהוא ראוי גם לדבר היתר.
אפילו זה לא העיקר.
אז אומרת הגמרא כי בשופר אפשר לשתות מים.
תמלא את השומר,
אתה יכול לשתות.
אבל לכן בשופר,
בשופר זה מוקצה
מחמת איסור שיש לו מלאכתו לאיסור וגם לאתר.
אבל חצוצרה
מוקצת,
כי חצוצרה לא שותים עם חצוצרה,
אז זה מיועד רק לתקוע,
ולתקוע אסור מדרבונו, כי זה אשמת תקן כלי.
אם כן, זה מלאכתו לאיסור ואין לו שימוש אחר.
אני הסתפקתי פעם,
לא, מישהו שאל אותי.
היה באורח חיים,
במוסד אורח חיים של הבנות,
היה יהודי שומר.
בלילות, כל הלילה היה ער על יד השער,
והיה לו אקדח.
הוא שאל אותי אם הוא טלטל את זה בשבת,
מה אתה צריך את זה? הוא אמר לי, העובדה שיש לי אקדח,
מבריח את הפושעים.
באים פושעים,
הוא היה צריך שמירה.
אז הסלע,
אם זה נקרא, הרי אקדח זה מלאכתו לאיסור.
אתה יורה,
זה עושה אש,
וגם חס ושלום, אם אתה הורג
או פוצע, זה גם חובל בשבת.
אז זה מלאכתו לאיסור.
אבל
דבר שהוא מלאכתו לאיסור, לצורך גופו מותר, אבל בתנאי
שיהיה לו שימוש אחר.
למשל, עט
אסור לקחת לצורך גופו,
כי מה אתה יכול לעשות עם עט?
אם ראוי לאיזה שימוש כלשהו,
למשל פטיש,
נכון, פטיש עושים בשביל לבנות,
בשביל לבנות קנים,
בשביל לבנות.
זה מלאכתו לאיסור.
מישהו בונה כלי,
או בונה, או מכה בפטיש.
יש מלאכה כזאת.
אבל פטיש, הוא ראוי גם לשבור בו אגוזים.
לכן מותר לי לקחת פטיש לצורך גופו.
אבל כאן
הסתפקתי במה עם הרובה.
האקדח. זה נקרא
המלאכתו לאיסור, אבל הוא צריך
בשביל להפחיד אנשים.
ואז שאלתי את הרוב דליה, אני לא יודע אם ההוא פסק איש מותר.
אה, הוא
אמרתי, אולי נדמה לי שהוא אמר,
הוא אמר שזה פיקוח נפש.
למה פיקוח נפש?
לא שומעים.
הוא אומר שזה פיקוח נפש.
למה זה פיקוח נפש?
הוא אומר,
אם יבוא איזה פושע למוסד,
הבנות נבהלות
ומניעה היסטריה,
יכולים להשתגע וליפול אחד על השני ו...
העובדל החכם הזה.
אתה יודע למה שהוא אמר?
הוא אמר, זה פיקוח נפש. למה פיקוח נפש?
מה, יש לנו פה מישהו שבא,
אבל עלול לבוא מישהו,
אפילו לא יעשה כלום.
מספיק ש...
גם נדמה לי שהוא אמר שאם נכבא חשמל,
אולי הוא אמר את זה על נכבא חשמל,
נכבא חשמל, אולי לא על זה הוא אמר,
שמותר להדליק על ידי גוי.
למה? כי זה פיקוח נפש, בבנות.
כי הם מקבלים פחד.
ואיך היה בחושך של מצרים?
הילדים לא פחדו.
בטח מתו הרבה ילדים בחושך של מצרים.
מה אמר אביעדה שפירא?
הוא אמר, מתפאר חנן.
אז אני אמרתי לו את החידוש הזה.
הוא אמר שהפשט הפשוט הוא
הלא אנוכי טוב לך מעשר הבנים של פנינה.
הרי פנינה היו לה עשר הבנים.
הוא אמר, הלוכני טוב לך מעשר הבנים, לא מבנים שלו.
הלוואי שיהיו לך בנים.
אבל אני טוב לך מעשר הבנים של פנינה.
יש לה עשר הבנים,
אבל אני יותר,
את אשתי ואני אוהב אותך יותר ממש פנינה, שילדה לי עשר הבנים.
ככה.
אבל מה שאמרתי זה טוב. למה זה הנוכח שמלוקחו?
למה לא אני?
אמרתי פשט
שחנה
עם התפילות שלה
התחזקה כל הזמן באמונה. למה?
תראה אנשים שאין להם ילדים.
מדוכאים,
מיואשים.
אומרים להם, תתפללו.
הקדוש ברוך הוא מתאבל לתפילתם של צדיקים.
התפללנו,
ולא מעניים.
אז הם מיואשים.
אדם רואה, אני מתפלל, מתפלל, ולא זז כלום.
אבל שיחזיק את עצמו זה רק ניסיון.
תתפלל, תמשיך להתפלל, תדע לך,
אין כתובת אחרת.
מי שיכול לעזור לך זה רק כדור העלום.
אל תתייאש, תחזור.
עוד פעם ועוד פעם תתפלל.
אז חנה
הייתה מתפללת
עם חיזוק ואמונה
שרק הוא יכול לעזור לי,
ולא לשמוע לקול אף עפי, זה כבר הרבה שנים,
שאני מפצירה והקדוש ברוך הוא לא עונה לי.
ובכל זאת, אני יודע שזה רק בידיך.
ואז משחזרת לה
את כל האמונה שבור העולם אין עוד מלבדו.
והוא מנהל את העולם וכל מה שנעשה תחת השמש זה ממנו.
כל הזמן צריך חיזוק בשביל להחזיק בתפילה ברצינות.
כל הזמן.
אז ההתעללות
שהייתה לך מהתפילה,
באמונה,
מה שהתפללת זה יהיה לך החיזוק והנוכח שמלוקחו,
זה יותר שווה מהילדים.
היה כדאי שלא יהיו לך ילדים בשביל להתחזק באמונה.
מה שאני אמרתי ליהודי הזה.
אמרתי לו, היה כדאי להיות חולה בשביל להתפלל לתפילה טובה.
למדתי ממנו דברים טובים.
למדתי שכשאדם יש לו בעיה בלב,
או למשל מעקפים, או כל מיני,
העיקר לומר לו מילים
של ביטחון, שהוא יתחזק, אתה תקום.
הוא בא אליי,
עשיתי צנתור,
שעתיים היה צנתור
בשביל למצוא למה השמירו תופן.
אז הוא בא ואומר לי,
אהבת לי לנו,
אתה תקום ותחזור למשפחה שלך, יהיו לך.
אתה תקום, בעזרת השמת תהיה בריא.
והמילים האלה כל כך מחזקות את הלב,
כי אדם, כשיש לו בעיה של לב,
הוא פוחד.
הוא יודע שזה עיקר החיים,
זה המנוע של החיים.
אז הוא פוחד, והפחד זה
שלושת רבעי המחלה.
מלבד המחלה הפחד של האדם
הוא לא חליף אותו מאוד.
אז אם אתה אומר לו מילים,
מילים אני, הרבה פעמים, ברוך השם, השתמשתי.
השתמשתי כמה פעמים מהידיעה הזאת.
הידיעה הזאת יש לי מלפני ארבעים שנה.
אם הייתי בחור, עד צעיר הייתי,
והיה לי מהירות דופקת.
אבל למדתי משם
כמה דיבורים.
אז מישהו,
יש
שלושה אנשים שעשו מעקפים.
כל אחד בזמנו, אין להם שייכות, אחד עם השני.
אבל כל אחד הלכתי במיוחד.
אחד, הלכתי לבקר אותו,
בשביל לומר לו מילים טובות.
זה יעבור, אתה רואה המון אנשים
חיים עם מעקפים, וברוך השם,
הם חיים יותר טוב.
אתה תקום בעזרת השם, אתה תראה,
להוציא לו את הייאוש והפחד.
אתה תראה בעוד כמה זמן אתה תקום ותחזור לפעילותך.
אבל היזהרתי אותו לא לדבר,
כי הדיבור מחליש את הלב.
ההתאוששות
במחלת לב לוקחת הרבה זמן
עד שהלב מתאושף.
לוקח זמן.
טוב, אז היזהרתי אותו שלא ידבר, שלא ישיר.
לא ישיר ולא יהיה חזן.
אבל החיזוק הזה,
זה ביקור חולים אמיתי.
זה ביקור חולים אמיתי.
מה ביקור חולים?
ביקור חולים זה כתוב ברבי עקיבא.
כשהוא נכנס לבקר את החולה,
ראשית הוא ניקה
את הבית הרבה זמן
שיהיה לחולה.
ודאג לחולים מה לאכול, מה זה.
זה ביקור חולים.
לא סתם לבוא לראות אותו.
לדאוג לו.
אז מה חולה לב?
על הביקור הזה שאתה מחזק אותו בדיבורים
שהערבי עברו את הניתוח הזה וקמו והרגישו מצוין.
ואתה בעזרת השם גם אתה תקום.
ואחד הוא בירושלים.
אני לא הלכתי אליו רחוק,
אבל שלחתי את חתנו.
שלחתי לו את הדיבורים,
תגיד לו שהרב עמנואל אמר שאתה תקום
ואתה תחזור עם פעילותך
ותרגיש יותר טוב ממה שהיית.
רק ההתאוששות לוקחת זמן.
אבל, אבל אחרי זה אתה תראה, תשכח מזה.
כך צריך לדבר עם החולים.
לא, אנוכי טוב לך לעשר הבנים.
אומר רבי יוחנן משום רב שמעון בן אלחי,
מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם,
לא היה אדם שקראו לקדוש ברוך הוא אדון,
עד שבא אברהם אבינו וקראו אדון.
להגיד אדוננו,
איך משה
שמע במדרש הגדול,
אני הבאתי איתי ספר מדרש הגדול.
במדרש הגדול, לפני כל סדרה, הוא כותב חרוזה.
אה, איזה יופי.
הקדוש ברוך הוא נקרא אדון.
אבל מי קרא אותו אדון הראשון? זה היה אברהם אבינו.
רק נגמר מקודם את הגמרא.
עד שבא אברהם אבינו קראו אדון, שנאמר,
ויאמר אדוני במה אדע כי ירשנה.
הוא קרא לו המילים אדנות.
היו מסתמה אומרים אלוקים.
מה נהי? גם בלועזית.
יש מילה, קוראים לה
דיוס,
בספניונית דיוס,
בשפה הצרפתית דיוס.
זה מבטא לקות, לא שם הוויה.
בכלל לא.
וגם לא אדנות.
אבל מי קרא לו רקש ברוך הוא אדון?
אתה אדון של העולם.
ריבון כל המעשים.
מנהל הכול, האדון,
זה אברהם אבינו.
אף עומר רב,
אף דניאל,
לא נענה,
אלא בזכות אברהם, בשביל אברהם,
שנאמר,
ועתה שמע אלוקינו
אל תפילת עבדיך
ואל תחנוניו,
ואיר פניך על מידשך אשרמם
למען אדוני.
הרי הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא, ועתה שמע אלוקינו אל תפילת עבדיך, היה צריך לומר לו, למענך.
מה זה למען אדון?
למענך מבעלי אלה, הם אמרו,
אלא למען אברהם שקראו אדון.
למען אברהם שקראו אדון.
הראשון שקרא את הבורא עולם אדון
זה היה הסבא שלנו, אברהם אבינו.
הוא שקרא לקרוש ברוך הוא אדון.
אגיד מקודם משהו.
מפורסם
איזה יהודי בזמן אגרון הוציא ספר, סידור, סידור תפילה.
הוא כתב כמה הערות, הלכות וזה.
אז איך מתחילים את התפילה?
מתחילים במודיעני וברכות,
אחרי כן מתחילים, אצל האשכנזים,
אצלנו לא.
מתחילים באדון העולם.
אדון העולם אוסר מלאך וטרם כל ישן יום.
אז הוא כתב, פירוש,
מה פתאום מתחילים מאדון העולם?
אומר היות
ומי תיקן תפילת שחרית זה אברהם.
אבינו.
ואברהם אבינו קראו לקדוש ברוך הוא אדון,
כמו שהגמרא אומרת.
אז לכן קבעו, גם אנחנו,
להתחיל עם אדון אבא.
והוורט הזה בא על סידור לברדה,
לרבינו הגרוע.
הוא ראה את הפירוש הזה,
הוא היה כל כך נהנה מזה,
מהוורט הקטן, אז שאלו,
בוורט קטן, שאלו את הבריסקרוב,
מה הוא כל כך התפעל, מכזה ביאור של דבר קטן, מה, מה?
הוא אמר, אבל זה אמת.
דבר שהוא אמת זה,
משנה, זה לא חידוש גדול.
וככה, זה אברהם אבינו
וקרא
וקרא לה כדוש ברוך הוא אדון.
באמת,
באותו אדון עולם זה סתירה לגמרא.
אדון עולם אשר מלך,
בטרם כל יציר נברא.
לעת נעשה באפסוקול,
אזי מלך שמו נקרא.
זאת אומרת,
אה, אדון העולם שהוא אדון העולם,
נו, זה בסדר,
הוא לא נקרא מלך
בטרם כל יציר נברא.
לעת נעשה בחפץ הכול,
אז מלך, כי אין מלך ולא עם ואין רב ולא תלמידים.
אז מתי הוא נקרא מלך אם אין לו עם?
אחרי שנברא עולם,
אז הוא נהיה מלך.
אז נברא עולם, למה הוא נהיה מלך?
שאלתי על זה שלא מצאנו
בשום מקום שהקדוש ברוך הוא נקרא מלך
רק אחרי מותם תורה.
בפרשת מלעם כתוב, הותרת מלך בו.
איפה כתוב עוד מלך?
אבל לא מייד כשנעשה,
אז יש מלך שמו נקרא. מי קרא לו מלך?
מייד
נוח קרא לקדוש ברוך הוא מלך?
האדם הראשון קרא לקדוש ברוך הוא מלך? לא.
רק מאז באו ישראל.
וזה באמת פסוק. הפסוק אומר
ויהי בישרון מלך,
בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל.
מה זה ישרון ישרון? זה ישראל.
ויהי בישרון מלך.
הקדוש ברוך הוא הוא נהיה מלך אצל ישראל.
מלך ישראל.
ויהי בישרון מלך, מתי?
בהתאסף ראשי עם מקבל את התורה.
ולקבל מצוותיו וגזר אותם.
אז יש עם.
מה, לפני מותן תורה אין לך עם ששומעים לך שציווית אותם ונתת להם חוקים. אין עם כזה.
מתי זה התחיל?
יום התתורה.
זה מה שאומר הפסוק.
הפסוק אומר
בשיר השירים
וצאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה.
בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לימו.
מי זה המלך שלמה? זה הקדוש ברוך הוא כשהשלום שלו.
אז תצאו כולכם ותראו העטרה שעיטרה לו אמו. מי זאת אמו?
מי זאת אמא שלך?
זה תם אמורם חז״ל,
הרי הקדוש ברוך הוא קרא את עם ישראל,
פיתחי לי אחותי,
מצח,
אחותי,
רעייתי,
אישה שלי,
רעייה,
רעייתי, יונתי,
תמאתי,
מה זה יונתי?
ידוע שהיונים הם מאוד מסורים, הבני זוג,
בין הזכר ובין הנקבה, הם מאוד מסורים אחד לשני.
זכרות ברוך הוא אומר יונתי.
כנסת ישראל זה יונתי.
יונתי, תמאתי, מה זה תמאתי? השלמה שני.
השלמה.
ולא זז מלחבב את כנסת ישראל.
קרא לה אחותי,
קרא לה רעייתי,
הכול,
אדם אוהב את אחותו,
אדם אוהב את אשתו.
בעייתי, יונתי, יונתי, שמסורה לקנוש דוח,
מסורה לקנוש ברוך הוא לעשות רצונו.
תמאתי מה קומפלט,
השלמה שלי.
שלם, תמיד.
תמאתי.
אז מתי זה היה?
אבל לא זל מחבבה עד שקראה אימי.
הקדוש ברוך הוא אומר.
בעטרש עטרה לו אמו.
כנסת ישראל נקראת כביכול אמו של הקדוש ברוך הוא. כאדם.
יש דברים סודיים, הוא רק לאמא שלו אומר.
אפילו לאשתו לא הולך לאמא שלו.
בעטרש עטרה לו אמו.
ביום חתונתו זה מתן תורה.
וביום שמחת ליבו זה יום הקמת המשקע.
מה זה עטרה?
למי נותנים עטרה? למלך?
עטרה נותנים למלך.
אז זה ביום מתן תורה, ויהיו ישורון מלך.
מתאסף לשם, אז הוא נהיה מלך.
אז עם ישראל שקיבלו גזירותיו,
המליכו אותו על העולם.
אז זה נקרא,
נתנו לו עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו.
וכשבנו לו ארמון,
איפה תשרש שכינתו?
זה המשכן.
והיום שקם המשכן זה יום א' ניסן.
זהו יום חתונתו.
גם כן נתנו לו עטרה.
אתה מלך שלנו, אנחנו בונים לך ארמון.
זה מוטל על העם.
העם, כששלמה המלך בנה את ביתו,
הוא אומר, כן, מאיפה היה לו כסף?
מהמיסים.
מהעם.
וזה מוטל על העם. גם אנחנו, עמו של הקדוש ברוך הוא,
מוטל עלינו לבנות לו משכנה.
עכשיו מתחיל פרשת תרומה, לא? עוד מעט.
עכשיו בשלאח,
משפטים יתרו תרומה.
זה דרשה לפרשת תרומה.
לבנות לו משכן,
לקדוש ברוך הוא,
שיבוא לשכון איתנו.
זהו.
אבל אני הקשיתי על אדון עולם,
מה זה,
בעת נעשה כעצור כל הזה מלך שהוא נקרא.
איפה זה כתוב? באף מקום לא כתוב שהוא מלך.
רק, זה התחיל רק
מזמן מתן תורה.
אין שום מקור
לפני מתן תורה
נקרא אדון.
הנה, אברהם אברהם אברהם.
אפילו קורא לו אדוני, אדוני, טוב עכשיו אני אגיד לכם רק תראו את
הרב הזה בעל המדרש הגדול
מרשות מלך גיבור חי וקיים עושה שמיים וארץ ואת הים ואת כל אשר בם והוא מחיים יתברך שמו
מעון עולמו הוא המקום של העולם,
מעון עולמו.
חז'ל אומרים לא העולם מקומו של הכרשבוך,
העולם הכרשבוך הוא מקומו של העולם,
הוא מחזיק את העולם.
מעון עולמו ודיים
משפיל גבוהים ומגביה דוח ים אשר עשה את אהרון ואת מרים
וישאלכם
לעמו לגאולם ולחזק ריף ים
להיפרע מאויביהם
כי חזקו קוש ים
לקו ושילחו וניטל מחמת
חבים לקחו מהם אביזת מצרים בחושך
אז הם ראו מה שיש להם ושאלו
אז זה נקרא לקו ובסוף הם לקו
ושילחו אותם
וניטל מחמת חבים
לקחו
ישבית שמם וזכרם
רועם יאמרו אה ים
העולם אמרו איפה איפה איפה קודשו המצרים איפה הוא
איפה פרעה ופנוהו
כולם
השבית שמם וזכרם
רועם
יאמרו אה ים הם שואלים איפה הם איה הם איים ככתוב שמש זרחה
וגודר ולא נודע מקומו איים זה פסוק
ונודד
שמש זרחה ונודד ולא נודע שמו איים
יעזרנו השם אשר קרא
אנו בנו הוא בני בכורי ישראל
הוא קרא אותנו בן שלו
יזכור ברית כרותה בינינו ובינו
ישמרנו כרועה
אשר ירעה צונו
יצרנו כישון עין ויית עלינו חינו יתננו לחנו חסד ורחמים
בעינו ובעיני כל המושלים עלינו
ויראנו גאונו
ייתן חלקנו בתורתו
ואם עושה רצונו אמן כן יאמר
קדוש העולם וקונו
וקונו והוא קונה הכל
אשר עילה והוריד והושיב
כל
עלי חנו
והושיב כל על כנו
ככתוב מעל הסמיים וירד
מה שמו ומה שמו בנו
זה לפני פרשת שמות
לפני פרשת וירא יש לו עוד
זה חרוזי שהוא כתב לפני
היהודי
איזה מחבר איזה
איך היה
זהו, אז מניין אין לנו
רבי חנניה בן העקשיה אומר
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
ובכך חירבה להם תורה ומצוות
שנאמר אדוני חפש מעם צדקות
יגדיל תורה ויגדיל
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.