מסכת ברכות - ה: | הרב עמנואל טולדנו [015]
תאריך פרסום: 16.01.2017, שעה: 18:30
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו כאן,
דף ה' עמוד ב',
רב הונא תקיפו לארבעה מאא דני דחמרה.
לרב הונא ארבע מאות
חוויות
של יין החמיצו לו.
זה הפירוש המילה תקיפו, מה זה תקיפו?
שנייה חומץ.
אבל איך המילה אומרה שתקיפו החמיצו?
המילה תקיפו זה החמיצו.
אז חומץ שווה פחות מיין כמובן.
אז הפסיד, היה לו הפסד גדול.
על לגבי רב יהודה,
אחות דרב סלאח חסידה.
עלה לדבר איתו על ההפסד ממון.
לומר לו, ממה לחזרונך?
בואו נראה.
וגם רב הונא.
ואמרי לה רב אדא בר אביו, יש אומרים שזה לא היה רב יהודה,
זה היה רב אדא בר אביו ורב הונא.
ואמרו לה לעיין מר במילא,
תפספס במעשיך.
לא בחינם באו לך ייסורי.
אפילו נגיד היה חם מאוד והיין החמיץ חוט מסיבה,
אבל אין איסורין בלא עוון.
לפספס מר במילא.
יש סיבה, יש למשל
לפעמים החום יכול לגרום שיחמיץ היין.
זה די חם.
גם חלב, למשל.
תשים חלב בתרמוס.
יתקלקל החלב.
יש דברים טבעיים שגורמים, אבל הכלל הוא אין ייסורין בלא עוון.
לפספס פר מר במילא.
אמר להו, מי חשיד נא בעינייך או אני חשוד בעיניכם שעברתי?
איזה אברה? מי יכול לומר כאלה מילים?
מי יכול לומר כאלה מילים? אני חשוד שעשית עבירה?
אה,
זה היה רב הונה.
אמרו לי,
ומי חשיד קודשא בריך ודעבי דינא בלא דינא?
אתה לא חשוד לעשות עבירה. אבל בוא נשאל שאלה אחרת.
וכי חשוד הקדוש ברוך הוא שיעשה משפט, יעניש בלא דין?
בלא צדק?
ומי חשיד קודשא בריך ודעבי דינא בלא דינא?
אמר להו, אם יש מי ששמע עליי מילה לא טובה,
יאמר.
אמרו לי, אחיש מעלן? כך שמענו.
דלא יאהיב מר שבישה לאריסה.
מר לא נותן אזמורות של הכרם, אזמורות של הכרם. הוא היה לו כרם.
מאיפה היה לו כל כך הרבה יין?
קנה אותו, לא משמע. היה לו כרם והיו לו 400 חוויות של יין.
זאת אומרת, כרם גדול.
ומר לא נותן לאריס שלו את הזמורות.
אז עתה, יש פה גזל,
חשש גזל.
אמר להו, מי קשביק לי מידי?
מיניה וכו משאיר לי משהו מן הכרם הזה?
אקא גניב לקולי.
הוא גונב את הכל
אמרו לי היינו דאמרין שבתר גנבה גנוב וטעמת טעם יש אדם הוא לא גונב
אבל מגנב
הוא מת כן
בין כל זה לא שלו
אז הוא גונב מן הגנב
גם גונב מן הגנב
טעמה טעם הוא טועם טעם גזע
הגונב מן הגנב גם כן חייב קרן
יש בקצות החוסן
שאולי גונב מן הגנב פטור גם מן הקרן
כי זה בין כה לא ברשותו של הנגזר
החפץ הוא לא ברשותו אז מה לי שם, מה לי כאן
זה לא גנבה
אבל על כל פנים לאו איסור כתוב כאן שאסור לגנוב מן הגנב גם
באתר גנבה גנוב וטעמת טעם
אמר להוא קביל נא עליי
ויהיבנה ל...
אני מקבל על עצמי
שאני אתן לו
את האזמורות
אני אתן לו את החלק
לא להתחשב שהוא מן הצד לוקח, לא להתעשר עם זה, אני אתן לו
אפילו שאני יודע שהוא לוקח
אבל אני אתן לו
איכא דאמרי
זה דבר מעניין
יש אומרים
הדרך עלה והבך אמרה נעשה נס
והחומץ נפח ליהין, נהיה טוב
הרי מרגישים החמוץ הוא חמוץ
והיין הטוב הוא
אבל עכשיו נהיה טוב
אני מתפעל לא מן הנס
אני מתפעל
שהוא עוד לא נתן לו
רק קיבל על עצמו לתת לו
כבר יעזוב רשע דרכו וישאבן מחשבותיו
אפילו שעוד לא נתן לו אבל הוא כבר קיבל על עצמו
שהוא ייתן לו
וכבר זה מספיק
שנעשניה שהדר חלה ואבו חמרה
או שהחומץ נהפך ליין
ואיכא דאמרי יש שאומרים
אייקר חלה וישדבן בדמי דחמרה החומץ נהיה יקר
ונהיה שווה כמו יין
אז חזר לו ההפסד שלו
זה דבר מעניין איך יכול להיות
שהחומץ יחזור כמו יין
נהיה ביקוש לי חומץ
החומץ התייקר.
היה איזה משהו, אולי הייתה איזה מחלה
והיו צריכים
עם חומץ לשטוף את זה, עם חומץ
חומץ ויין זה דבר בריא
רופא אחד אמר לי, גם בשביל שושנה לשטוף את הרגל בחומץ ויין
חומץ ויין
היום עושים חומץ מכל דבר, תן לך לעשות חומץ
אבל חומץ בין יין
שזה בא מן היין
יש לו סגונות רפואיות
אמר לי רופא
אז נהיה ביקוש לחומץ, אז החומץ נהיה יקר
יכולים, כל אחד שיש לו יין יכול לעשות חומץ
תוסיף
הסבתא עליה שלום
אשתו של רבי ברוך
הייתה
בליל פסח נשארה
עברו שיריים מארבע כוסות
אז מה היא הייתה? שאוספת את כל השיריים
ושמה בהם מים,
קצת מים,
ואחר זמן הם נהיים חומץ.
ככה
כל אחד יכול לעשות חומץ, אבל היו צריכים חומץ מיידי.
הביקוש היה עכשיו, היה
אנשים היו זקוקים לחומץ.
אז היה חומץ שהתייקר.
החומץ התייקר,
ונהיה כמו מחירו של היעיל.
טניה,
אבא בנימין אומר,
זה מעניין הגמרא הזאת אם ניקח אותה ברצינות,
שאין שום עונש, לא של הפסד במות,
של צערים,
כל מיני צערים שיש לבן אדם,
אין שום עונש בחינם,
הכל במשפט.
מי חשיד, קודשא בריחו דאבי דינא ולא דינא.
חשבוך חשוד להעניש בחינם
ולעשות תשובה,
והכול הסתדר.
הגמרא,
גמרא סיפור מרב הונא.
עשה, קיבל על עצמו לתקן, והכול הסתדר.
הוא לא הלך
לאיזה,
לא עשה איזה פעולה, איך להפוך את ה...
יש בורא עולם, תדבר אליו,
תעשה תשובה, תיכנע לקדוש ברוך הוא, והוא יסדר את הכול.
טניה,
אבא בנימין אומר,
על שני דברים הייתי מצטער
כל ימיי,
על תפילתי שתהא לפני מיתתי,
ועל מיתתי שתהא נתונה בין צפון לדרום.
מה זה על תפילתי שתהא לפני מיתתי?
מה היא לפני מיתתי?
היא לפנה לפני מיתתי ממש,
שהמיתה פה והוא מתפלל על יד המיתה.
המיתה על יד הקיר,
והוא מתפלל על יד המיתה.
הרי המיתה חוצצת
בינו לבין הקיר.
והדין הוא,
ועדינו ואמרינן
ואמר ביהושע בן נביא, ואמר רבי דמרה ואיתי מר רבי יהושע בן נביא,
מנין למתפלל שלא יהיה דבר חוצץ
בינו לבין הקיר,
שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל.
אם כן, איך הוא היה מתפלל, אבא בנימין,
היה מקפיד להתפלל לפני המיטה, מיטה חוצצת.
יכול להיות שהמיטות של היום, שהן נמוכות,
זה לא חוצצה.
פעם היום מיטות גבוהות,
אבל כשהמיטה נמוכה ואין בה עשרה טפחים,
אולי זה לא חוצץ.
אמרתי שמה שכתוב פה, שמיטה יכולה לחצוץ
בתפילה בינו לבין הקיר.
אולי הייתה מיטה גבוהה כמו שהיה פעם.
פעם המיטות היו גבוהות, לא כמו.
אבל מיטה של היום, שהיא נמוכה,
זה לא חוצץ.
אבל למשל,
לפעמים אני צריך
לצאת באמצע התפילה,
ופה מישהו מתפלל.
יכול להיות שאני לא נקרא עובר לפני המתפלל חוצץ בינו לבינו.
כבר יש עמוד,
העמוד הזה כבר חוצץ,
רק זה מבלבל אותו.
יש שני טעמים
למה אסור לעבור לפני המתפלל,
או משום שזה מבלבל את המתפלל,
או משום שהוא חוצץ בינו לבין השכינה.
אז אם משום חוצץ...
כשאצל בנקו יש משהו שחוצץ,
אבל מצד שהוא יבלבל אותו, אז אולי גם פה אסור.
זה לא מצד שיש פה אוויר למטה. זה אוויר, אבל לא מספיק מה שיש למעלה.
כמה זה? שני צרכים?
למעלה יש
כ-40,
אולי 38 סנטימטר.
זה לא מספיק לחצוץ.
כן, אבל מה ההבדל בין המיטה לבין זה?
המיטה אומנם יותר נמוכה.
המיטה פעם,
המיטה הייתה גבוהה פעם,
לא כמו המיטות שלנו נמוכות. אני אומר לך מה שאלנו, שהמיטה לא חוצץ בגלל שהיא נמוכה, אז מה ההבדל בין זה לבין מיטה, כאילו הגובה קצת גרועה. לפחות
טוב, לחצוץ ברגליים זה לעיקר זה הלב והמוח,
אבל אם זה רק בין הרגליים, אולי זה לא נקרא חציצה.
הרי השכינה היא במשכן הלב ובמוח,
לא ברגליים.
כבר שנשתנה, לא עיינתי, רק
נמשיך אומר ככה ככה.
מה זה
ועל מיטתי שתהיה נתונה בין צפון לדרום?
לא ייתן על מיטותי? אלוהים סמוך למיטותי. מה זה סמוך למיטותי?
סמוך למיטתי, הגמרא המתרצת
לא לפני מיטתי, סמוך למיטתי. זאת אומרת
שמייד כשהוא קם מן השינה, הוא מתחיל להתפלל.
הוא לא עושה דברים.
אסור לעשות מלאכה לפני התפילה.
ולקרוא עיתון לפני התפילה מותר.
נשיאה דעת מעבודת השם.
ודאי לכאורה שאסור לקראת.
נשיאה דעת מן ה...
אז עכשיו ההמשך,
ועל מיטתי,
שתהיה נתונה בין צפון לדרום,
היה תמיד רוצה שהמיטה-המיטה תהיה
בין צפון לדרום.
הרי פה למשל, פה זה המערב,
פה זה המזרח.
לא טוב שתהיה מיטה ככה.
אבל אם תהיה מיטה, זה כיוון הזה.
למה?
מה העניין?
גמר בי חמה בר בי חנינה.
אמר בי יצחק
כל הנותן מיטתו בין צפון לדרום,
אביין לה בנים זכרים.
אדם שכל הזמן יש לו רק בנות.
הוא מחפש בנים זכרים.
אז אומרים עצמא לעצמא של הגמרא,
שיהיה בין צפון לדרום ולא בין מזרח.
נראה אם רש״י אומר איזה הסבר.
אומר רש״י מה שנראה בעיניי,
שהשכינה במזרח
או במערב.
לפיכך,
נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות.
רש״י אומר, למשל, מה זה או?
מה זה או?
תלוי.
אם אנחנו פה בבני ברק,
אז השכינה היא במערב.
אבל אם אתה נמצא בבבל או בירדן,
או בירדן, או בעיראק, או בפרס,
ושמה,
השכינה היא במזרח.
קודש הקודשים,
בית המקדש.
לכן הם מתפללים לכיוון מזרח, לכיוון
המערב.
אנחנו מתפללים לכיוון המזרח.
אז רשי אומר, השכינה היא או במזרח או במערב.
לכן לא לשים מיטה איפה שאתה נמצא,
באיזה מקום שאתה נמצא בעולם,
בחוץ לארץ.
אם אתה נמצא בצד המזרח של ארץ ישראל,
אז השכינה היא במערב,
ולא טוב לעשות את המיטה.
רשי אומר, אבל למה משום מה תשמיש?
אבל זאת אומרת, בחור, למשל, שאין לו אישה,
ובלי אישה אין קפדה.
אין קפדה.
משמע ש...
רק...
ראיתי, הוא כותב בשתילי זיתים
שהרגליים לא היו כלפי השכינה.
מה? זה גנאי, גנאי שהרגליים יהיו כלפי השכינה,
לכיוון. ככה הוא כותב, השתילי זיתים. תצעק, תצעק.
השתילי זיתים כותב הרב
שאם הוא יושן עם הרגליים לכיוון מזרח, זה גנאי.
מהסיבה הזאת?
אבל רגע,
איך הפסט בין צפון לדרום?
דיברנו בין מזרח למערב.
יש הבדל אם
הראש במערב או הרגליים במזרח?
לא יודע, רשי אומר.
רשי אומר, משמע, שניהם אותו דבר
מרשי משמע.
אומר רשי, נזהרתי,
כן.
אז דילגנו על סמוך למיתתי, אומר רשי,
כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה
עד שאקרא,
ושלא לעסוק בתורה.
כשעמדתי ממיתתי,
עד שאקרא, עד שמה ואתפלא.
לא מלאכה ולא תורה.
וטויסס חולק, טויסס אומר,
שלא היה עושה מלאכה עד שהתפלל. ורשי פירש אפילו ללמוד,
שאסור ללמוד קודם תפילה.
ולא ידעתי מנלה.
מאיפה יודע רשי?
אבל ראייה דשארי,
ללמוד קודם התפילה,
דלקמן בפרק שני,
אמרילן,
דרב מקדים ומשא ידה,
הוא מקדים ורוחץ ידיו,
הוא מברך
על נטילת ידיים, ומתנה פרקי.
אולי הוא מברך בברכת התורה,
הוא מתנה פרקי וקרא קריאת שמע כי הוא מתנה זמן קריאת שמע.
מפורש בגמרא שרב היה מלמד אפילו,
לומד ומלמד לפני התפילה.
התוספות חולקו על רשי שמותר ללמוד לפני התפילה,
מותר ללמוד לפני התפילה,
וכך נהגו.
אז נראה התוספות הבא, כל הנותן מיתתו
בין צפון לדרום ולא בין מזרח למערב,
ודווקא כשישן עם אשתו,
מפני שהזכינה מצויה בין מזרח למערב. רשי אומר או במזרח או במערב.
זאת אומרת, תלוי איפה האדם נמצא.
אנחנו אומרים שהזכינה במערב.
גם במשכן היה ככה.
אז קודש הקודשים היה במערב.
אבל מי שנמצא במזרח, מי שנמצא בעיראק, בירדן,
אז הוא מתפלל לכיוון המזרח,
כי השכינה היא לא במזרח עצמו,
בקודש הקודשים, שמה זה השכינה.
והיה דבר גנאי לשכב אצל אשתו,
וכן משמע הוא מוכחק רעיה.
גם מן הפסוקים משמע ככה,
כי הרי כתוב זוכה לבנים,
משמע המדובר,
אז זאת אומרת שבחור רווק
יכול לישון גם בין מזרח למערב.
אולי מי שישן
כשהוא נשוי ויש לו אישה,
אפילו שלא בזמן תשמיש עשוי.
איך הוא כותב, אז תהיה סרטים.
ככה קצת משמע בתוסות.
הדבר גנאי לשכב אצל אשתו,
על כל פנים רווק שאינו אישה מטעה.
אומר הפסוק, איך יודעים דבר כזה, שמי ששם
בין צפון לדרום
זוכה לבנים זכרים
שנאמר
וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים.
לכאורה זה לא בכלל שיש מעליותה בין צפון לדרום,
אלא בגלל שבין מזרח-מערב לא טוב.
אז מזה שהוא נמנע
שלא יהיה בין מזרח למערב,
מזה ראייה,
מזה הוא מקבל בנים זכרים.
לא בזה שהוא ישן בין צפון לדרום.
מזה שהוא נמנע מלישון במזרח למערב,
מזה הוא מקבל בנים זכרים.
ומה כוונת הפסוק?
מי שישן בין צפון לדרום,
אז הוא לא ישן בין מזרח למערב.
אז הוא זוכה
תמלא בטנם
שיהיו הריונות
וישבעו בנים, בנים זכרים.
היה יכול לומר,
באמת יכולים ללמוד עם הפסוק,
עוד דבר, לא רק יהיו לו בנים זכרים,
גם שיהיה לו הריון, לאשתו.
עצם הדבר, אדם שאין לו ילדים בכלל, לא בנים, לא בנות,
אז זה גם סגולה טובה.
אל תשים את המיטה בין מזרח למערב.
תשים אותה בין צפון לדרום,
כי כך,
אז רצונך תמלא בטנם ויהיו בנים זכרים,
אבל גם תמלא בטנם, שיהיו בהיריון.
מי שבכלל, אשתו לא נופלת להיריון,
נסגולה.
לא רק לבנים זכרים, אלא גם לבנים זכרים.
רב נחמן בר יצחק אמר,
אף אין אשתו מפלת נפליני.
אשתו לא מפלת.
שנאמר, כתיבך וצפונך תמלא בטנם,
וכתיבתם, וימלאו ימיה ללדת,
והנה תומים בבטנה.
כיוון שם כתוב תומים,
וימלאו ימיה ללדת, זאת אומרת, היא לא הפילה.
מה זה וימלאו ימיה ללדת?
היא הייתה בהיריון, רבקה אימנו,
ונשלמו ימי ההיריון.
אז זאת אומרת שהיא לא הפילה.
אבל איך אתה לומד משמיים?
העניין שמע לי כאן, לפי שכתוב המילה ויטנאם
תמלא ויטנאם
ואז היא אומרת
תמלא ויטנאם תמלא ימי הרמימה
כמו שאמרה וימלאו ימיה על הנידית
והנה וילדה ולא לה היא הפילה
וימלאו ימיה אז גם תמלא ויטנאם
שיהיה מלא
מלא ויטנאם
עכשיו הלאה
טניה אבא בנימין אומר
שניים שנכנסו להתפלל
וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו
ויצא
השאיר אותו לבד
טורפין לו תפילתו בפניו
מה זה שנאמר
טורף נפשו באפו
א' למענך תעזב ארץ
אומר רש״י
טורף נפשו באפו לך אומר
אשר גרמת לך לטרוף את נפשך בפניך
מהי הנפש
זו תפילה
שנאמר ואשפוך את נפשי
לפני השם
אז מה זה טורף נפשו באפו
הוא גורם לעצמו שזורקים לו את התפילה שלו בחזרה קח אותה
למה?
בגלל שלא חיכה
לא המתין לחברו
וכי סבור אתה שבשבילך שיצאת תסתלק השכינה ויעזוב את חברך המתפלל לפניו?
ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר
והעתק צור ממקומו
ואין צור אלא הקדוש ברוך הוא
שנאמר צור ילודך תשע
ואם ימתין לו מסחרו איך אנו רואים שהשכינה מסתלקת
אה למנחה תעזב ארץ
אתה חושב
שהשכינה תסתלק
בגלל שאתה הלכת?
כך הוא לא ישאיר את האיש ההוא לבד הוא יישאר איתו
וישמע את תפילתו
מיש נשאר
ואם ימתין לו מסחרו
מר רבי ישי ורבי חנינא זוכה לברכות הללו
שנאמר לו הקשבת למצוותי
ויהי כנער שלומך וצדקתך כגלי הים
לו הקשבת למצוותי
ויהי כנער
שלומך וצדקתך כגלי הים
ויהי כחול זרעך וצאצאי מיאך
מה זה ולא מתים את חברו? מה זה לא מתים את חברו? זה פעם היו בתי כנסיות בשדות
היה קצת פחד בחוסך
אז הוא עזב, אולי הדין הזה הוא דווקא בלילה, יכולת הוא הבוקר, אין הדין הזה
בלילה הוא לא המתין לו
אז
אז מה זה עונש?
מה מענישים אותו?
למה לא המתין לו? למה הוא היה צריך להמתין לו? לפי שהוא, שלא יפחד
להיות לבד
וככה הוא יכוון, אם
אם הוא לבד הוא מפחד
לא מכוון הטובה. אבל מה זה קשור?
הוא עשה או אחי זה עבירה?
אז למה התפילה שלו תתקלקל?
כי הוא לא עולה.
הוא השאיר את חברו לבד.
זה לא טוב. אז לכן התפילה שלו תתקלקל?
מה מידו כנגד מידו כאן?
מה זה קשור אחד לשני?
אם אחי זה עבר עבירה, אז גם נגיד שהתפילה תתקלקל?
הוא גרם לאצל חברו שפירייתו לא תהיה נגיד, אז זה מצביע לשאלה או קשר?
תראה התוספות, התוספות בדף ו'
פירש רבונותם
דזה היה להם בבתי התפילות שלהם, בכנסיות שלהם,
שהיו בשדה,
וכך בלילה יש לו להמתין,
שלא יישאר לבד.
והרי, היה אומר,
היה מאחר תפילתו
ומאריך
עד שיצאו כולם,
ואם מתוך כך היה שום אדם בא
מבית הכנסת,
היה מעיין בספר,
אומר, עד שגמרו תפילתם
ונאה להחמיר אף לנו.
מי זה הרי הזה?
הרי, הרי,
אומר שהיה
מאריך בתפילה שלו
כדי שלא ישאיר,
וגם אם הם כבר גמרו תפילתם,
ובא עוד אחד לבית הכנסת,
היה יושב ללמוד ומחכה לו.
עד שיגמור תפילתו.
ונאה להחמיר אף לנו.
זה טוב גם לנו להחמיר. אז זה היה רק בלילה,
ובגלל שהבתי הכנסת שלהם היו
בשדות, והיה חושך
ופחד.
יש חיות, יש... אז בבית הכנסת הוא מתחיל לפחד.
כן, לבד, אדם לבד.
יש מי שהוא, הוא לא מפחד.
גם בבית הכנסת הוא מפחד.
אז מבלבל אותו.
לא כתוב העניין שבלבל אותו, אבל אולי ממה שאמרת,
למה טורפים תפילתו?
ראשו גורם לשני שיהיה בפחד, הוא לא יוכל להכוון.
אני שמעתי, זה הוא אמר.
אבל לא כתוב במילים האלה.
ראשו מבלבל את תפילתו.
ואחריכם כתוב,
אתה חושב עליהם למעמך תעזב ארץ?
אתה חושב שבזה שאתה יצאת השכינה תעזוב את בית הכנסת?
היא, השכינה תעכה עד שהמתפלל יגמור.
אבל מה זה שגורם לשכינה שתסתלק מישראל?
אני לא הבנתי. מה זה גורם ששכינה תסתלק מישראל?
לו הקשבת למצוותיי
ואיכה נער שלומך וציקתך כגלי הים ואיכה חול זרעך כל הברכות האלה
אם המתין לו אז יש לו כל הברכות.
אבל כתוב הקשבת למצוותיי, לא לחבר.
מה?
לא כתוב הקשבת לחבר.
מה אמרת? לא כתוב שהוא חיכה, הוא אומר רק שהקשבת לשון המתנה היא.
למה להמתין? למצוות.
פה מדברים להמתין לחבר שיגמור את תפילתו. זה גם נקרא להמתין למצווה שהוא מתפלל, שהשני מתפלל.
איזה רגע נציגו להציג?
תניה אבא בנימין אומר,
אלמלא ניתנה רשות לעין לראות,
אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין.
יש מזיקין, אבל לא רואים אותה.
אמר רבייה,
הנה הוא נפיש אבינן,
וקיימה עלן כחסלה לאוגיה.
הם יותר מרובים מאיתנו.
מה זה כחסיה לאוגיה?
אומר רשי,
כשורת
חפירה
המקפת
העוגיה שעושים תחת הגפנים, עושים עוגיות,
כמו ששנינו במועד קטן דף ג'
או דף ב', זה במשנה הראשונה.
אין עושים עוגיות לגפנים,
לאסוף שם מים להשקות הגפן,
בחול המועד ובשביעית.
זו המשנה שם.
אסלה הוא תלם של מענה המקפת סביב-סביב את תל האוגיה,
והגפן נטוע בתל.
הגפן נטוע בתל.
וברש נדרים עדין אוגיה ליבא פאה.
אוגיה זה ערוגה.
אז גם כן, ערוגה היא,
מסמנים אותה עם תל של עפר.
כן.
אז זה,
אז מה?
מעניין.
אני לא יודע מי אומר.
הרי היום רואים
שלפעמים כמה אנשים
תוקף אותם חיידק אלים,
רחמונו לצמא.
ויש חיידקים, יש לזה שם.
יש לו שם, כל החיידקים הם שמות היום.
הסוג הזה הוא הסוג הזה.
החיידקים האלה הם מזיקים.
יש לי אחיין,
לא אחיין, נכד של אחי,
שתקף אותו.
תקף אותו חיידק אלים והיו צריכים לחתוך לו את הרגל ושמו לו.
אז זה הצלע שהוא חי,
אבל ככה הוא היה עלול למות לפי שהחיידק,
יש בו רעלים.
הוא בעצמו יכול לאכול חלקים מן הגוף.
אוכל את הכבד, אוכל את ההקליה.
ממש
חיידק טורף.
והוא חיידק קטן, לא רואים אותו.
אבל הוא מתרבה.
הוא מתרבה, ואז
הם מזיקים בעצמם, וגם הרעלים
שיוצאים מן הפסולת שלהם
הם רעלים.
זה גם מזיק.
לכאורה אלה הם,
היינו אומרים, אני יודע, היינו אומרים שזה שדים.
לא יודע, היום לא רואים שדים.
נו, זה שד.
אבל היום יש, ידוע,
כל העולם מלא חיידקים בכל מקום.
אתה קצת תפצע,
יש לך פצע קטן,
ככה העור
של האדם.
מגין
עליו מפני החיידקים.
העור,
לא רק העור, גם קליפות של פירות וירקות.
נגיד יש לך אגוניה,
כשהיא שלמה
היא נשמרת,
נפצעת,
מתקלקלת.
וכן, ופירות,
העור והקליפות הם שומרים מגינים מן המזיקין.
מן החיידקים. החיידקים
הם כל
פצע קטן יש לך חיידקים.
קצת לפעמים אדם גוזס ציפורניים,
הוא גוזס קצת מן הבשר, יוצא,
אז למחרת כבר כואב לו,
כי כבר החיידקים נכנסים
והם עושים מלעמה עם הכדוריות הלבנות,
ונהיה מוגלה.
ומוגלה צריך מקום,
אז הוא לוחץ על העצבים, אז יש כאב.
מה ההסבר של כאב? למה יש כאב?
אתה יודע מאיפה למדתי את זה?
אני למדתי פעם, הייתי צריך זריקות.
אז באיזה מקום היו עושים לי זריקות בבטן?
בכלל לא היה כואב.
אבל איפה שעושים לך זריקות בכתב,
בשריר,
היה כואב.
מה ההבדל?
אם אתה בשומן,
השומן הוא לא דחוש,
השומן הוא אוורירי בפנימו,
אתה מכריז חומר, יש לו מקום איפה להיות.
אז הוא לא לוחץ על שום דבר.
אבל כשאתה שם
חומר זריקה,
אתה זנותה בכתף, שמה בשר
מלא דחוס.
אם אתה שם, הוא צריך מקום,
אז הוא דוחף.
ואם הוא לוחץ,
אז הוא מכאיב את העצבים, אבל אתה מרגיש כאב.
אז לפעמים, אני פעם שאלתי,
למה אתם עושים בשריר? תעשה לי בבטן,
לא יכאב לי.
אמר לי, לא, יש דברים שצריכים בשריר.
אני לא יודע.
אבל העניין, למה?
יש לך כאבי שיניים,
לפעמים כאבים.
ממה הכאבים?
כי יש שם חיידקים כל הזמן, והם ניזונים.
מן הפסולת, השריריים של האוכל, בפה.
אז החיידקים האלה
עושים מוגלה,
ואז המוגלה תופס מקום ולוחץ על השן, לוחץ על העצבים של השן.
בשן
אמר לי רופא שיניים
שכל שן יש
כמה אלף נימים של עצבים.
מותי.
כמה עצבים יש בשן?
כתוב בסבר דעת ואמונה.
אתה ראית? הוא אמר שבכל שן
יש אלף עצבים.
לא, הוא אמר אלף.
הוא אמר הרבה מאוד. אני לא זוכר המספר.
וזה, ומה עושה המוגלה? המוגלה, לכן בשביל להוריד את הכאבים,
צריך להוריד את המוגלה,
אז ישתחרר המקום.
לעשות תרופה
להוציא את החיידקים שלו, יחזור עוד פעם
ולהוציא את המוגלה שיש לכם. היה איזה אחד
פה בצרפרייה,
יהודי הונגרי,
אבל הוא היה אצל רופא הרבה זמן, שימש
איזה רופא בהונגריה.
הוא היה בכאבי שיניים,
הוא היה מטפל בשיניים בלי לעקור שם.
הוא מנקה את השן עם חומר אנטיביוטי,
חומר טבעי אנטיביוטי, קוראים לו פרופוליס,
ואחרי כן מוציא את המוגלה,
הוא מוציא את כל המוגלה שיש, הוא מנקה את זה וזהו.
וכבר אתה לא צריך לעקור שן.
יש רופאי שיניים,
כמה שיניים הם הרסו לי,
רק בכלל שמה הם עושים? יש לך מוגלה, נו, אז מה עושים? צריך לעקור.
מהר עוקרים, מהר.
אבל הוא היה מרפא את המוגלה.
פשוט הוא היה מכניס חומר אנטיביוטי
וגם מנקה ומוריד את המוגלה שיש,
וככה לקור לא כואב לך.
לכאורה, הגמרא הזאת, אני לא ידע ממי שמעתי.
היו אומרים שזה החיידקים.
החיידקים זה בריות,
הרי זה היה הרופא פסטר בפריס.
היה רופא, קראו לו פסטר,
לכן היום מפסטרים את החלב,
קוראים לו מפוסטר.
מפוסטר. מזעזעים הגויירו.
אבל הוא היה
מוכר ינות.
היה מייצר ינות,
והיה לו במרתף
חוויות של יין.
אז הוא הבחין פעם
שתי חוויות,
ממש אותם הענבים,
אותם.
כאן הוא רואה זה החמיץ,
וכאן הוא רואה זה לא החמיץ.
הוא התפלל, למה כאן החמיץ, כאן לא החמיץ.
אז הוא לקח משקפת
שמגדילה,
והוא הסתכל,
הוא ראה שיש על החבית שהחמיצה,
יש זחלים קטנים.
רצים, הם רצים, הם זזים, זה היידר.
רץ.
אז הוא הבין שיש פה, זה,
אז זה היה חיידקים.
והוא הבין,
ואז הוא גילה את החיידקים.
אחרי כן זה עוד סיפור.
שהוא גילה,
למשל, כלב שוטה
שהיה נושך,
רחמוניסון זה היה מוות.
בסופו של דבר, לא מייד.
מה זה היה? גם כן חיידקים.
היה לו בפה חיידקים לכלב השוטה. הוא בעצמו מותקף עם החיידקים.
הוא גם, הוא גם לא בסדר.
וקראו לו, כלב שוטה קוראים לו.
והוא,
אז הוא ראה,
היה אז איזה רב בפריז,
זה לא הרבה זמן, לפני 200 שנה,
שתרגם את התלמוד בצרפתית.
יש במסכת יומה
מי
שנשכו כלב שוטה,
מאכילים אותו מחצר כבד שלו.
כתוב רפואה
נרד הכלבת,
כתוב רפואה בגמרי.
מה הרפואה?
בכבד, על יד הכבד יש שטח, קוראים לו חצר כבד.
משם לוקחים את הכלב הזה,
לוקחים את החצר הכבד ונותנים לחולה, הוא מתרפא.
הוא גילה שיש נוגדנים לחיידקים של הכלבת בחצר כבד,
של הכלב השוטה.
וככה,
זה מן הגמרא הוא למד את זה,
זה דבר מפורסם.
והוא למד
שיש נוגדנים בחצר כבד של הכלב שוטה נגד הכלבת.
והוא ניסה את זה,
וזה הצליח.
וככה הוא היה מרבה,
אבל קנה לו שם עולם.
קנה לו שם עולם, כי בכלל כל התורה אחרי זה,
כל התורה, הרפואה הקלאסית,
הרפואה שלומדים בבית ספר היום מתבססת על חיידקים.
המחלות זה חיידקים,
והרפואות,
לגרום שהגוף יתקומם, יש לה נוגדנים.
זה כל הרפואה. לכן,
יש אנשים שאין להם נוגדנים,
רחמן או ניצן, כל דבר קטן יכול להרוג אותם.
כי זה מתמשך,
החיידקים מתרבים, גומרים אותו.
אני אספר, יש, למשל,
מחלת,
איך קוראים לזה פה? אייץ',
מחלת האייץ',
בצרפה קוראים לזה סידה.
אנשים, זו מחלה שבאה
ממשקף זכור, רחממה יצרה מזה.
אז מה גורם, או למשל אלכוהוליזם,
גם כן גורם, איבוד נוגדנים.
גם סכרת
גורמת שאין לך נוגדנים בגוף.
למה בעלי הסכרת, אנשים חולי סכרת,
כל פצע קטן ברגל
יכול לזהם, וצריך לקטוע את הרגל.
למה? אין לו נוגדנים.
אז החיידקים מתרבים, מתרבים,
ועד שנהיה זיהום, מה זה זיהום?
נהיה הרבה מוגלה,
והם ממשיכים, או מתרבים, הם יכולים לגמור את האדם.
אדם לא יכול לחיות בלי,
וככה הם אוכלים את הנאכל.
אז מי שאין לו נוגדנים,
סיפר לי בן דודי, הרופא,
כשהוא היה בבית חולים של ה...
הוא אמר לי, אפילו היה אחד, מובל אחד,
שהיה לו פירונקלו קטן,
בגב, על יד חולת השדרה.
אז הרופא המומחה אמר לו,
אתה תראה, עם הפירונקלו הזה הוא ימות.
למה? כי אין לו נוגדנים.
אז יש שם קצת חיידקים, אתה רואה שיש מוגלם.
אז יש חיידקים, והם ימשיכו וימשיכו, יגיעו לחוד השדרה,
יחככו לו את חוד השדרה,
יאכלו את חוד השדרה.
זה ממש,
בסוף הוא אמר לי שהוא לא מת.
הוא ניצל, אבל זו התיאוריה.
התיאוריה היא
בלי נוגדנים החיידקים הורגים.
אני תמיד הסברתי את החז״ל.
החז״ל אומרים בבבא בתרא דף קט״ז
חמת מלך
מלאכי מוות
ואיש חכם אכפרנה.
חמת מלך, המלך זה הקדוש ברוך הוא.
כשהוא כועס על בן אדם
הוא שולח לו מלאכי מוות.
כמה מלאכי מוות יש? מלאך מוות אחד יש.
מלאכי מוות זה חיידקים.
שולח לו חיידקים, דבר ראשון משכיב אותו.
ואז דנים אותו.
כמו הגמרא בשבת.
ואז כתוב, איש חכם יכפרנה.
ילך אצל ראש שיבה,
שמחזיק תלמידים ולומד, לומד
עם תלמידים גמורת,
והוא יתפלל לקדוש ברוך הוא ויכפר אותו.
ככה כתוב. ילך אצל האחה ויתבקש עליו רחמים.
מה זה מלאכי מוות? זה חיידקים.
הקדוש ברוך הוא שולח חיידקים.
אנחנו רואים,
אני תמיד אמרתי אותו, זה שייך
לקמאן בעזרת השם בפרשת
בו
או בבארה,
שהיה דבר במצרים.
מה זה דבר?
היו מתים, המקנה היה מת.
היו, הבהמות מתות.
אני זוכר, במרוקו היה גם כן, לפעמים היו אומרים
הגיע דבר.
בערבית,
בתרגום המילה בערבית, היו אומרים הגיע דבר,
הרבה מקנמת
בקר וצאן וחמורים.
אבל היום אין, לא שומעים על דבריהם.
למה? כי היום מחסנים את הבהמות.
דבר זה חיידקים, לא בלבד.
מתים לבד.
לא מתים לבד.
מה זה דבר? זה חיידקי הדבר.
חיידקי הדבר,
היום כשעושים חיסונים,
מחוסנים נגד החיידקים האלה.
לכן לא שומעים היום מדבר.
אבל אני זוכר בצעירותי,
כמה שנים היו אומרים,
פה היו לפעמים, גם כן מלפני חמישים שנה,
היו אומרים
מחלת הפה והטלפיים
של הבהמות.
וגם כן מחיידקים.
היום לא שומעים.
למה היום יש חיסונים,
והחיסונים שומרים מן החיידקים.
החיסונים האלה
נוגדים נוגדים את החיידקים והם ניצולים.
אז מה זה מלמד אותנו,
מכת הדבר?
הרי החיידקים האלה לא נעצרים.
יכולים ללכת גם לארץ גושן.
למה אצל היהודים לא היה עוד יותר?
אם נכנס סוס או חמור או עגל של ישראל
למקום של המצרים, לרפת של המצרים,
הן גוססות מהדבר והעגל של היהודי לא נדבק.
ואז מזה אתם יודעים וידעתם כי אני אשם בקרב הארץ.
על הדבר, מה זה?
אני מנהל החיידקים.
החיידקים לא עושים מה שהם רוצים.
אני שולט עליהם. אז למצרים אני שולט חיידקים,
אבל לישראל אני שולט.
לכן אני אמרתי,
לא כמו שהיום, אני שמעתי אפילו אנשים חשובים אומרים
שחיידק אלים תקף אותו.
והחיידק, החיידק יכול לתקוף, לבד?
אז זה נקרא שהקדוש ברוך הוא שם את כל הבריות שלו בסכנה?
החיידק יכול לתרוף, אין דבר כזה,
איך יכולים לומר,
אלא
הקדוש ברוך הוא עונה,
נטען נגד הקדוש ברוך הוא איך אתה מסעיר אותנו בידי חיידקים?
הוא אומר, אני לא מסעיר אתכם בידי חיידקים, אתם כולכם ביד שלי.
כשאני רוצה אני משתמש בחיידקים,
אבל לבד הם לא יכולים כלום לעשות.
הייתי פעם בבית חולים, היה לי ילד
שהייתה לו אנגינה כנראה, והייתה קצת
התחלה של דלקת פרקים.
ברוך השם, היה שם רופא,
והוא מסביר לי
שזה מהאנגינה זה בא.
מה זה אומר שיש חיידק
בעגינה?
יש חיידק שהוא הולך לפגוע בלב.
הוא יורד ללב.
אמרתי לו, לא, מה זהו?
למה ליאה היא חיידק לא בא, ולמה לך לא בא?
אני רציתי להכניס לו, תדע לך שהחיידק זה שליח,
לא הוא בעצמו לבד.
הוא שליח מאת הברית, בורח שהוא שולט
בכל הבריאה, בחיידקים,
בחיות, גם הערוב אותו דבר.
האריות שהיו במצרים
לא יכלו להיכנס לארץ גושן?
ולמה אם הם רואים עגל של ישראל הם לא טורפים אותו?
מי אמר להם, כתוב על המצח של העגל שהוא של ישראל?
התירוץ הוא, הם לא עושים שום פעולה בלי שהקדוש ברוך הוא מניע אותה.
אין עוד מלבדו, אין שום רצון
של מישהו אחר.
רק גזרת הבורא.
מה שאומר
הנפש החיים בסגולה, בסגולה הגדולה שלו,
היסוד הזה שאין שום רצון, הכל רצון להתברך.
זה ראינו בערוב, בדבר.
על שניהם כתוב
וידעתם כי אני השם בקרב הארץ.
אני פה משגיאה, אני פה בתוך.
ואין שום בריאה יכולה להזיק בלי רצונו להתברך.
אז אני רציתי שהרופא הזה ישמע,
לא מה אתה אומר לי,
החיידק מה? למה לך לא בא החיידק?
אתה מבין בכלל? זה לא נגזר שיבוא החיידק, לך לא,
לא מעצמו.
אבל אפילו יהודים, ראיתי יהודים חשובים אומרים חיידק אלים תקף אותו, כאילו יש אנחנו הפקר לחיידקים.
ואם חיידק ירצה, יהרוג אותנו.
מה אנחנו, הקרש-ברוך-הוא? הרי אין מקום שאין בו חיידקים.
הכול מלא חיידקים. הנה, כתוב כאן בגמרא שהם ממלאים אותנו
כמו,
הם מקיפים אותנו כמו התלם שסביב העוגיה, סביב הערוגה.
יש תלם סביב הגפן,
עושים תלם כדי לשים מים בפנים,
וכך החיידקים הם מקיפים אותנו מכל צד.
אבל לא יודע אם זה הפסט בגמרא על חיידקים,
אבל המציאות היא שהיום זה ככה זה, יודעים שיש
שדים אנחנו לא מכירים.
רק אחרי כן בגמרא כתוב,
מי שרוצה לראות אותם,
אז יש עצה איך לראות אותם.
יש עצה פשוטה לקחת משקפת
ולראות
אם אתה אומר.
אם זה שדים, אולי הם בלתי נראים.
אפשר לדעת איזה סוג.
אז זה ככה עם קרעי התרנגולת, הגמרא אומרת,
הימן דבעלם החזינהו?
הימן דבעלם מדעלהו?
ליתי כתמה אפר
נעילה ונעדר הפורייה
וצפרה
חזק כי קרעד את המגולה.
ישים אפר סביב המיטה שלו,
ובבוקר הוא יראה
פסיעות של קרעיים, כמו יונים, כשיונים עוברים על החוף.
אז הוא אומר, זה אלה הם.
ואם אתה רוצה לראות אותם,
ליתי שידייתא דשונרתא
תביא שידייה של חתולה,
עוקמתה בת עוקמתה. מה זה עוקמתה? לבנה.
בוכרתה בת בוכרתה.
בכורה בת בכורה, נו. לך תמצא חתולה,
אני חושב, לבנה, לא? מה זה אוחמתה?
אוחמתה זה לבנה, נו?
אז לבנה בת לבנה,
והיא בכורה בת בכורה.
הוא אומר שחורה, אבל.
מה? אוחמתה זה שחורה?
יכול להיות.
אוחמתה זה שחורה.
המכורה. המכורה לאימה.
כן, אבל מה זה אוחמתה?
הוא כותב שחורה. שחורה.
ואז
לשרוף את זה באור,
באש,
ולשחקה זה שליה.
שליה.
ולמלא עיני מיני וחזה,
וחזה,
וחזה להוא.
אני לא יודע אם זה החיידקים,
אבל
אנחנו לא מכירים שדים, אבל
חיידקים רואים.
בכל מקום יש חיידקים, בכל מקום.
ואנחנו צריך,
ברוך השם, שומר עלינו.
על זה יש לו, מה שהעור,
העור הוא שומר.
העור הזה דוחה, הם לא חולים.
רק אם יש פצע,
אז הם נכנסים.
רבי חנן, אברהם קשה, אומר, רצה הקדוש ברוך הוא
לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תרום מצוות,
שנאמר, אדוני חפץ מעם צדקו,
יגדיל תורה ויאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.