מסכת ברכות - ח. | הרב עמנואל טולדנו [022]
תאריך פרסום: 26.02.2017, שעה: 09:43
- - - לא מוגה! - - -
שהגמרא אומרת, הרבי סיפר, כן, טוב, אז נתחיל.
אז שמעת מה אמרתי לעת מצוזו תוארה?
שיתפלל אדם שכל פעם שצריך לומר איזה,
שיזדמן לו איזה דבר תוארה להגיד.
כמו רשי מסביר מה זה לעת מצוזו אישה?
שאם יצטרך אישה, תזדמן לו אישה.
אז מה זה, למאן דאמר, זו תוארו?
שיזדמן לו תוארו.
אדם רוצה לומר תוארו, שיהיה לו מה להגיד.
צריך להתפלל על זה.
במערובו, על זה כבר למדנו.
עכשיו,
רב נחמן בר יצחק אמר,
לעת מצוזו זו מיתה.
אדם מתפלל שימות מיתה נוחה.
חס ושלום, יש הרבה מיתות
שנאמר,
למוות תוצאות.
תניא נאמה אחי.
מה זה תוצאות?
זה גמטריה 903 מיני מיתות נבראו בעולם.
שנאמר, למוות תוצאות וגמטריה הכי אהבו.
קשש בכולם, יש הרבה מיני סוגי מיתות.
קשש בכולם אסכרה.
אומר רשי, מה זה אסכרה?
אתרונגלה בצרפתי.
אתרונגלמון,
רשי אומר.
אתרונגלמון זה מענק.
זה נקרא אתרונגלה.
אתרונגלמון.
זה אזכרה, זה בגרון,
וזה מחניק.
מחניק את החנק.
זה קשה מאוד.
השם יצילנו.
זאת אומרת, אחרי שמתים גמרנו, אבל
איך למות?
על זה צריך להתפלל, איך למות.
אני אמרתי שנתפלל גם שלמות במקום טהור.
חס ושלום, אדם מת בבית חולים.
ויש שם אחיות וזה.
לפחות ביום האחרון תהיה בקדושה.
אבל כאן כתוב, התפילה צריכה להיות גם על איך למות.
לא למות כי
יציאת נשמה יש לה הרבה אפשרויות.
יש קשש בכולם, אזכרה.
הטובה שבכולם, נשיקה.
מיתת נשיקה ממש.
אזכרה דמיה כחזרה בגבבה דאמרה.
אזכרה דומה לקוצים
בגבבה. גבבה זו חבילה של צמר.
כמו צמר.
צמר של הכבשים.
אז אם הם עוברים על יד הקוצים,
והקוצים,
אתה מוציא את זה, זה מוכרח לקרח.
זה קשה.
זה קשה.
אבל,
נשיקה.
דמיה כמשחל בניתה מחלבה.
זה דומה להוציא
כמושך נימת שיער מתוך החלב.
אם יש שיער בחלב, אתה מוצא את זה.
הכול, אין פה
שום התנגדות. החלב הוא,
זה נוזל.
הוא לא,
אתה מוציא,
להיות שב...
זה נקרא, זה מיטת נשיקה. רבי יוחנן אמר לעת מצוז וקבורה שאדם יתפלל
שהקבורה תהיה
שתהיה נוחה הקבורה, שהרי
הנה
מה יקרה?
מי אומר שקבורה צריכה תפילה?
השמחים עלי גיל
יסיסו כי ימצאו קבר.
שימצאו קבר.
אמר הבבא רב שילה,
מוטי,
דוד הלך.
אמר הבבא רב שילה,
היינו דאמרי אינשיה,
ליבעי עין איש רחמי אפילו עד זיבולה וטרייתא.
אדם מבקש רחמים עד סוף,
עד כששופכים עליו עפר אחרי שקברו אותו,
שישפכו מספיק עפר עד למלות את הקבר.
לפעמים עלול להיות הפרעה באמצע הקבורה,
ואז הוא לא, אין הרבה עפר,
באים כלבים
או תנים או כל מיני חיות או עכברים,
והם יכולים להוציא אותו,
או חתולים או כלבים.
אז על זה צריך להתפלל שגם הקבורה תהיה שלמה בלי הפרעות.
מר זוטרא אמר, לעת מצוא זה בית הכיסא.
שאדם מתפלל שאם הוא יצטרך נקווה, שיש בית כיסא.
שיש לו בית כיסא.
אמרי במערבה, אמרו בארץ ישראל,
הדה מר זוטרא עדיפה מכולו.
איך שמר זוטרא לומד הפסוק,
שזה בעל בית הכיסא, זה יותר טוב מכל הדברים.
אולי בגלל שבית כיסא צריכים כל יום.
ואז עכשיו בן אדם, אם הוא לא מוצא בית כיסא, אז הוא
מתלכלך.
זה לא יפה, בפרט אם הוא תלמיד חוכם.
אז אם הוא מתלכלך, לא יכול ללמוד תורה.
אם הוא מתלכלך, לא יכול ללמוד תורה.
כמו למעשה, לפעמים בן אדם יש לו שקשור.
פתאום
הוא לא מספיק להגיע עד בית הכיסא, הוא כבר מכרח את עצמו.
אז זה ודאי יותר טוב להתפלל,
פרשם, תן לי שכל וגם להמציא לי בית.
אני הולך בבית כיסא, מוצא את זה תפוס.
מה אתה עושה?
שיזדמן,
כשאני אצטרך בכיסא, שיהיה,
יזדמן לי.
שפנו.
יואו.
עכשיו,
או שכחנו איזה מילה,
ואמרנו מה זה אזכרה,
או כמו קוצים בצמר,
או פיטורי חבלים,
אם תרגם עינינו, פיטורי ציצים.
יש,
יש,
אומר רשי, רשי, אתה יודע מה שרשי כאן אומר.
אני זוכר כשהייתי צעיר, היא באה בישיבה קטנה.
מה שחידוש אומר, אז ים אוקיינוס יש לו מקומות
שאינו מקבל ברזל.
ואז אם אתה תעבור עם ספינה והספינה מחוברת בברזלים,
היא יכולה להתהפך.
כי המקום הזה לא מקבל ברזל.
אז לכן,
מה עושים בשביל ספינה לעבור במקום הזה?
עושים ספינה בלי ברזלים.
איך אפשר לחבר קרס לקרס?
הספינה, צריכים לומר, זה מקרשים, איך אתה מחבר?
אז הוא אומר, מחברים את זה עם חבל
ודוחסים אותו, עושים חור באותו עובי של החבל
ודוחסים את החבל לתוך זה, וזה חזק.
כי זה דחוס,
ובלי ברזל.
אז רשי כאן אמר לנו, הידיעה הזאת,
שמעתי את הידיעה הזאת,
שיש מקומות באוקיינוס
שהים לא סובל ברזל.
אז הוא
מתנגד לברזל, יכול להפוך את הספינה.
אבל מה עושים? עושים עם חבלים.
אבל חבלים תחוסים, חבלים עבים,
כמו החור.
ואתה דוחס אותו,
וזה מחזיק קרש עם קרש.
אז על זה הוא אומר,
שהאזכרה
זה כמו החבל הדחוס הזה.
אתה לא יכול...
גם להוציא לא תוכל כבר, זה כל כך...
הוא תפוס שמה.
וזה,
אז גם כן,
בפי ושת, הוא הנקב,
שהוא עגול כפי ושת.
כפיטורי
או הנקב, שהוא עגול כפי ושת.
גם הכוונה פה.
כמו חבלים בתוך הוושת.
והם ממלאים את הוושת.
אז אתה מוציא אותם, זה...
בסדר.
עכשיו,
עמרי במערבה, אדמר זוטרא עדיף מכולו.
שאדם יתפלל שאם יצטרך לנקביו, שיזדמן לו בכיסא ופנוי,
ובכיסא קרוב ופנוי.
כי אז היה מאוד קשה בכיסא.
אז
לא היו כמו היום.
אז לא היה ביום.
גם לדענו, אנחנו.
אני הייתי בפריז,
באיזה כפר,
על יד פריז,
והייתה שמה בית כיסא מלפני מאה שנה.
מה היה בית כיסא?
חפירה עמוקה,
ולמעלה יש תקרה מקרש וחור.
על זה יש אסלה, ואתה
זורק את הצואה לפנים, ועמוק.
זה היה בית כיסא.
אבל היום זה אחרת. היום יש ביוב, הכול מיד נשפך החוצה.
טוב, אז על כל פנים,
היה קשה למצוא בית כיסא בזמן ההון.
לא היה קל זה, בית כיסא עבודה, אז...
לחפור עמוק
ושלא,
שהמים לא יפילו את הזה.
כמו באר, כמו לחפור באר.
גם היה עבודה.
או,
אמר לה רבה לרפרם בר פפא,
דימה לנמר מהנמי למעליוטה,
דאמרת משמה דרב חיסדה,
במי לדבק הנשתה. אמר לנו, מר,
מהדברים המעולים,
הטובים,
ששמעת מרב חיסדה בעניין בית כנסת.
אמר לה אחי, אמר רב חיסדה,
מה דכתיב אוהב השם שערי ציון מכל משכנות יעקב?
אוהב השם שערים המצוינים בהלכה.
המילה שערי ציון, שערים המצוינים בהלכה,
שיודעים הלכה, לומדים הלכות,
יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות.
ובתי כנסיות,
זה בית תפילה.
שערים המצוינים בהלכה יותר חשובים אצל הקדוש ברוך הוא,
יותר מבתי כנסיות.
ואותו דבר בתי מדרשות. מה אפשר להיות בתי מדרשות?
אולי בתי מדרשות שדורשים באגדות.
אולי בתי מדרשות לומדים, אבל לא להלכה.
אז מה שהשערים המצוינים בהלכה יותר חשובים מכל משכנות יעקב, יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.
ולמה קוראים לזה משתנוקי עקב?
אולי משכנות השם, למה משכנות יעקב?
למה בתי כנסיות נקראים משכנות יעקב?
כי יעקב היה איש אוהלים, היה יושב ולומד.
אז משכנות יעקב,
ששמה ישבים ולומדים,
משכנות יעקב,
יותר מכל משכנות יעקב, מבתי כנסיות.
ואין עוד אמר רבחי אברעמי בשמי דעולה.
הפסוק הזה שממנו למד רב חידה,
אוהב השם שערי ציון מכל משכנות יעקב.
עולה אמר את זה, אמר עולה, הוא לא מביא פסוקים.
מיום שערב בית המקדש,
אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ארבעה מות של הלכה בלבד.
מיום שחרב בית המקדש,
אין לו לקדוש ברוך הוא
אלא ארבעה מות של הלכה. זאת אומרת,
זה מה שנשאר לו, זה עדיף.
כשהיה בית המקדש,
אז היה לו בית המקדש.
אבל עכשיו כשאין בית המקדש,
מה יש לקדוש ברוך הוא מהעולם הזה? ארבעה מות של הלכה בלבד.
אז שמעתי
מהרב מפוניבז, זכרו לברכה,
שהוא אמר
היום בחוק הבינלאומי,
אתה יודע מה זה חוק בינלאומי?
חוק של כל המדינות, יש באו״ם,
יש חוקה,
חוקה, חוק.
יש בית הדין בהאג,
משפט, בית משפט בינלאומי.
אז יש כללים של חסינות.
למשל,
אדם
יברח
לשגרירות.
הוא נכנס לשגרירות
והוא מבקש מקלט.
אז המדינה זה שגרירות, נגיד שגרירות של מדינה פלונית
הוא נכנס לשם
ומבקש מקלט
מהמדינה
של השגרירות
אבל השגרירות הזאת היא מדינה אחרת, למשל פה
יש שגרירות נגיד של יפן
אז מי שנכנס לשגרירות ומבקש מקלט
אני נקרא פה, אין
רשות
למדינה להיכנס לתפוס אותו
בתוך השגרירות.
אין רשות במדינה לתפוס אותו בתוך השגרירות.
למה?
השגרירות היא כאילו חלק מהמדינה של הסגרירות.
נגיד שגרירות אמריקאית וכאילו אתה נכנסת לאמריקה.
זו שגרירות.
אז הוא אמר
לקדוש ברוך הוא יש בעולם
בעולם
יש לו
400 שזה
זה שלו.
וזה,
זהו 400 שר הלכה.
זה מוגן.
מוגן. הוא כיוון להגיד שזה מוגן
בגלל
התואר שלומדים, התורה מגינה, אבל
זה כמו חלק מן ה...
זה לא אראם.
זה מקום מוגן.
באמת אני רואה
שבבני ברק.
ברוך השם, אבל היה עכשיו,
אתמול היה, או היום,
או אתמול,
היה
איזה בן אדם עם סכין, צילמו את הסכין בעיתון,
סכין ארוכה.
חרב, כמו חרב, אבל לא, לא גדולה ככה.
גדולה ככה.
שהוא חשוש. הוא בא לדקור.
אבל בסוף התברר שהוא יהודי.
הוא לא כיוון פה...
התברר שהוא יהודי, וגם הוא לא כל כך,
הוא לא,
יש לו מצב נפשי לא מעורער.
אבל בלי זה, תראה,
זה פלא עצום.
הרי פה אין משטרה,
אין חיילים.
בבני ברק, אתה לא רואה חיילים.
איך זה לא באים ערבים פה לעשות פיגועים?
הרי יותר טוב בשבילם מאשר
ילכו למשל לתל אביב. אם מטיילים שם חיילים, מקווים משטרה,
אז אם יע...
ופה,
ואתה רואה, לא באים לכאן.
מדוע?
כי פה זה
ארבעה מאות סלאלוכה, פה זה
בני ברק.
זו אחת הסיבות
שקנינו למוטי דירה פה בהרבה כסף.
שלא יגור במקום אחר, יגור פה זה מקום מוגן, זה מקלט.
הקב' ברוך הוא רואה כמה אברכים יושבים ולומדים במסירות נפש,
מתוך הטחק.
האברכים האלה, אתה יודע,
כמה אברכים בפוניבץ', אברכים בסלובורקה ובבית, כולל חזון איש.
המון אברכים.
וכל אחד, בלי עין הרע,
יש לו משפחה מרובת ילדים.
והם חיים על פי הדחק מתוך הדחק בשביל ללמוד.
ודאי שזה מגן על כלל ישראל.
בני ברק, בעובדה,
תמיד היה רב חיים,
תמיד אומר בשם החזון איש פה לא תאפול פצצה.
ובאמת במלחמת המפרץ נפלה פצצה בגבול בני ברק
עם רמת גן.
לא, לא בתוך בני ברק.
לא יודע, נדמה לי שפעם על יד כבשי רחמים נפל סקאט.
נדמה לי.
והקופונים לא הזיקו,
לא הזיקו.
גם בארץ גוישן לא ירד,
לא ברד
ולא פי הכבשן
ולא חיידקי הדבר.
היו מוגנים, עם ישראל מוגנים.
השם שומר ישראל.
אז ארבעה עמוד של הלכה
זה
לפי החוק הבינלאומי זה שייך לקרות ברוך הוא.
זה לא, זה מוגן.
הוא אמר אביי.
מרש,
בהתחלה,
אבא גריסנא בגובטה הייתי גורס בתוך הבית,
לומד בביתי.
יש לו סטנדר וש״ס יושב ולומד.
אבל איפה הייתי מתפלל? בבית הכנסת.
אבל כשמעתי מה שאמר
כיוון דשמענא לאה דאמר בחייא בראמי אמר עולה
משמד עולה מיום שחרף בית המקדש
אין לו להקדוש ברוך הוא. ואללה מלא ארבעה עמוד של הלכה בלבד?
לא אהבה מצלינא אלא חדגריסנא איפה שאני לומד.
אז זאת אומרת כתוב כאן בגמרא שאם אדם לומד בבית יש לו חדר, הוא לומד שם.
גם ישן, אבל הוא לומד שם.
הוא יכול להתפלל בבית ולא ללכת לבית הכנסת. זה יותר טוב
מללכת לבית הכנסת איפה שהוא לא לומד.
אז כאן זה כתוב בשם אביי.
במסכת מגילה
במסכת מגילה כתוב בשם רבא.
ושם כתוב
כיוון שמע רבא את אין לו לקדוש ברוך הוא מה שאמר עולה
אלא דלתא מוצלחה בלבד,
אז הוא התחיל ללכת ללמוד בבית הכנסת.
ככה זה מקום לימוד וגם מקום תפילה.
אבל פה בשם אביי משמע בגמרא שהוא התפלל בבית,
כיוון שהוא למד בבית,
אבל גם בבית צריך ללמוד, לא לחלום.
יושבים ולומדים.
לומדים בכל מקדש, שומר את הבית.
כל בית שאין דברי טרו נשמעים בו בלילה,
אש אוכלתו.
זו שמירה משרפות.
השבוע היה הרבה שרפות.
אתה יודע, בבתים,
בעיתונים היה בתים.
אז איך אתה תשמר משרפה?
ללמוד בתוך הבית.
אבל לא ללמוד בשקט,
לקרוא.
ללמוד, להוציא, כי מוצאים מוצא חיים.
למה ארמון אמר למוצאיהם בפה?
מוצאים בפה. כתוב, כי חיים הם, אז זה פסוק אחר.
כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא.
מה זה למוצאיהם? למוציא אותם בפה.
כך כתוב.
אתה שומע? מה זה, לא היית בהלוויה?
אמרת בשבע זה מתחיל.
עכשיו זה רק כשמתחילים, לקח זמן.
בטח, יש הספדים.
מי יותר מבוגר, רב גרשון או רב?
רב גרשון מבוגר ממנו בעשר חודשים.
מה?
רב גרשון מבוגר ממנו בעשר חודשים. עשרה חודשים, כמו מאיר ממשה.
כן.
אתה לא הולך ללוויה?
אני צריך לומר שיעור.
דוד נמצא, הוא יכול לקחת אותך בו. אז בסדר, אבל אתה יודע שיש לי אירוצין היום של נכה.
בן דוד שלך.
שלום עוד יום.
אני, לאיפה? ללוויה.
ללוויה.
אני עכשיו צריך ללמוד.
אני גומר ללמוד? יכול להיות.
מתי הם מסיימים את השיעור?
מתי? עוד מעט.
מה שעה עכשיו?
הנה, פה יש שעה. שבע ועשרה.
שש ועשרה.
שבע ועשרה.
דוד הוא בבית? כן.
אז בסדר, אם דוד נמצא, נלך עם האוטו, נלך.
אני אבוא הביתה.
עוד מעט אני אבוא הביתה.
שבע וחצי.
מסתום המספידים שם. מי יספיד היום?
הרבל מסתובבים. הרבל גם יכול להיות.
וגם הבן.
מי?
הבן שעכשיו נהיה רב.
בנות יוסף. מי?
הבן שלו, מורדכי, נהיה עכשיו הרב.
מורדכי של... בן... בן מי? בן של רבי ינקב. הוא עכשיו נהיה רב. אה, הוא נהיה רב. מי מינה אותו?
כבר הוא מונה כל עפני שנה.
אה,
טוב.
חבל על דעתין,
רבי ינקב.
הוא בא לנחם אותי כשהייתי באבל על אחי
בבר יעקב.
הוא בא עד בר יעקב,
ואחרי כן פגש אותי, אומר לי, בשבילך בתי.
מה, איזה שייכות יש לי איתו?
זה בגלל שיש לו אחרב גרשן.
הרב גרשן.
הוא שאמר לו.
רבי ינקב.
אז ראוי לכבד אותו, זה נכון, ראוי לכבד.
מבטלים תלמוד טרם מפני הלוויית המת.
אבל יש לו, יש לו, אבל
מי שתנה ומתנה, אין לו שיעור.
אפילו
יותר משישים ריבו.
אז כאן, שמעת מה שאמרתי?
רבא התחכם.
למה אני אתפלל במקום שאני לומד
ולא ללכת לבית הכנסת?
אני אתחיל ללמוד בבית הכנסת.
ואז יהיה מקום הלימוד שלי,
וגם בבית הכנסת.
אבל הבעיה,
הוא אמר, אפשר יהיה להתפלל בבית.
אבל כמובן שאלתי שאלה, מה עם טפילה וציבור?
אז או שהוא מדבר פה בציבור,
גם פה וגם שם, היה יכול לארגן ציבור בבית,
או שגם בבית הכנסת לא היה לו ציבור.
למשל, מתי בשחרית?
לא היה לו ציבור, לא יכול להיות.
מה אפשר? יש לי הלכת למקום שיש ציבור.
מה אפשר? לכאורה, אבל האמת הוא...
תפילה בציבור זה גם לא חובה,
לא חובה, זה לא...
זה יותר טוב להתפלל בציבור, אם כן כביר לא ימאס,
אבל יש בגמרא הקודמת שכתוב,
כתוב שם בגמורה,
שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
אז שאלתי פעם, אם התפילה לא נשמעת,
איך אפשר להתפלל?
אתה מתפלל בשביל שישמעו אותך.
אולי מבצע תפילה מקיימים, אפילו אם אני יודע שלא ישמעו לי.
אתה עובד את העבודה שלך, אתה מתפלל.
אולי עובדו בכל לבבכם.
אתה שומע,
יהודה, אם אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת,
אז להתפלל שלא בבית הכנסת,
לא ישמעו את התפילה שלך.
אם לא ישמעו את התפילה, אז יש לי מצוות תפילה? הרי לא שומעים אותי.
אבל יכול להיות,
אני משתדל לדבר עם המלך.
אם לא שומעים אותי,
אין תפילתו שלנו שם ולא מקבלים אותה.
אבל אני עשיתי את העבודה שלי.
תמיד שאת עושה, קיימתי.
אני היה, בצעירותי הייתי אומר, אם כן, איך אפשר להתפלל לא בבית כנסת?
התפילה לא נשמעת, אז מה אתה מתפלל?
מה אתה מתפלל? מה זה תפילה? אתה מבקש מהקשר שלך ולא שומעים אותך.
אבל כנראה אולי לא.
אולי בנוגע למצוות
עבודה איזו עבודה שבלב זו תפילה.
אדם צריך, הוא עושה את שלו.
אפילו לא בבית כנסת, הוא מתפלל, אבל...
פעם הייתי באיזה מקום.
היו שם, זה היה, בסד נסלה סוכרת,
בזיכרון יעקב הייתי.
היו שם כמה יהודים,
והוא, הרופא,
היה אומר לנו לאכול בשבע בבוקר,
והיה נראה לו זמן, ובאחת,
שיהיה תמיד
שש שעות הפרש בין סולדה לסעודה,
ואחר כך עוד פעם בשבע בערב.
אז עכשיו איך נתפלל בשבע?
איך נאכל בשבע? צריך לקום להתפלל מוקדם?
קשה.
כן.
אז וואלכה, האחד היה שם, אמר,
יאכלו לפני התפילה.
אמר, ארץ אחד, בבא אחד.
בבא, תדע מה זה בבא.
בבא אחד, בבא אחד.
אמר,
בבא אחד.
הוא אמר,
הוא אמר,
בא אליי אחד ושואל אותי,
מה אני אוכל לפני התפילה?
אמרתי לו, אל תשמע.
תתפלל אפילו יחיד,
ואחריכן תוכל.
ככה אמרתי לו.
ואחריכן הוא שמע.
הוא בא וצעק עליי
הרי אין תפילות של אדם נשמעת, הן בלי ציבור
אז מה אתה אומר? לא להתפלל יחיד
אמרתי לו אדוני, לאכול לפני תפילה
זה איסור גמור ולהתפלל בציבור
זה דבר טוב, טוב, אז כך היה
הוא היה רותח שאני עשיתי את זה עד שאמרתי
הגמרא מפורשת כדבריי
אבל איפה הגמרא? בברכות, אבל פה הנה בדף כט
גמרא בברכות
מפורש כמו שאני אמרתי שאסור יותר טוב להתפלל יחיד
ולאכול
מאשר
לאכול קודם התפילה בשביל להתפלל בציבור אחרי זה
נו טוב, הרופא קבע שאני צריך לאכול בשבע
בסדר
אבל יש לי שני דרכים
או להתפלל יחיד לפני שבע
לא לחכות לציבור
או לאכול ואחרי כן להתפלל בציבור אז הוא אמר להם לאכול, זה הבן אדם הזה
הוא היה צועק
אז שאמרתי לו גמרא, לא, הוא לא יבין גמרא, לא יכולתי להתווכח, הוא לא יכול, אני רק אמרתי לו
תשאל, תשאל, תשלח מכתב לרבב עבל יחיד ותשאל אותו
מה לעשות, לאכול לפני התפילה יחיד
או להתפלל יחיד ואחרי כן לאכול
ותראה מה שהוא יגיד לך
אז באמת בדף כט כתוב שם,
הוא לא בא לשיעור בשבת,
הדרסה הייתה בין שחרית למוצף
היו שאומר הרב עומר דרסה, עולה אחרי קריאת התורה, לפני מוצף
ואחרי כן מתפללים מוצף בציבור
אז שאלו אותו למה לא באת לשמוע את הדרסה
אמר להם, הייתי חלוש,
חלש ליביי,
הייתי חלש, לא יכולתי לבוא לדרסה
אמר לו, היית אוכל משהו?
היית בנה דרסה
אמר לו, מה, איך אני אוכל לפני מוצף?
אמר לו
שמותר לטעום לפני מוצף
אבל אתה רואה, הוא לא רצה לאכול לפני מוצף
ולבוא,
ואחריכה להתפלל בציבור
כי לאכול
לפני לאכול זה אסור
לא, אבל להתפלל יחיד
היה יכול, אז הנה צריך להיות הגמרא
זה בדף כט, הנה רק פה הגמרא הזאת
אז אנחנו
בפרק מישהו מתו
הנה,
הנה.
זה רב אביה חלש ונחלש,
לא על גשדו,
ולא עטה לפיר כדי רב יוסף.
רב יוסף היה דורש דרשה לפני מוסף.
כי אתה,
כשהוא בא,
רב אביה,
בא אביה לאנוחי דעתי דרב יוסף.
רצה של רב יוסף להפיז דעתו של רב יוסף.
הוא רואה, הוא לא בא לדרשה.
מצטער שהוא לא בא לדרשה.
אמר לו אביה לרב אביה,
תעמה לו אתמר לפירקה.
אמר לה,
דאבה חליש ליבי ולא מצינא, לא יכולתי.
אמר לה, אמאי לא תעמת
מידי ועטית אוכל משהו, ואחרי כן בא.
אמר לה, לא סבר לה. אמר לאדר אבונה, דאמר אבונה,
אסור לו לאדם שיטעום כלום,
קודם שיתפלל תפילת מוסף.
אמר לאבעל אלמר לצלוי צלותא דמוסבין ביחיד,
ולטעום מידי ולמיתי.
כאן היהודי הזה רצה לבוא לדרשה, אבל היה חלוש.
יש לו עכשיו עצה או להתפלל יחיד ויאכל,
או לאכול לפני מוסף. לאכול לפני מוסף, הוא אמר לו, אסור לאכול לפני מוסף.
אז אמר לו, טוב,
אבל היית מתפלל יחיד,
ותאכל ותבוא לשום, לדרשה.
אז הנה מבואר בגמרא,
מבואר בגמרא לעדיא,
שיותר טוב להתפלל יחיד ולאכול,
מאשר לאכול לפני מוסף ציפור,
להתפלל אחריכם בציפור.
זו גמרא מפורשת.
שעדיף לא להתפלל בציבור,
מאשר לאכול לפני מוסף.
זה מה שאני אמרתי.
אתה צריך לאכול. אני אמרתי מסברה.
עריכם ראיתי את הגמרא, אני לא זוכר.
או שהייתה לי...
רואים מכאן מפירוש,
שמותר יותר טוב להתפלל יחיד ולאכול,
מאשר לאכול,
בשביל להתפלל אחרי כן במוסף בציבור.
כתוב בפירוש.
לאכול ואחרי כן לבוא לדרשה ולהתפלל במוסף בציבור.
אז זה מפורש, כמו שאני אמרתי לו.
במקום
לאכול ואחרי כן
להתפלל בציבור,
עדיף היה להתפלל ביחיד ולאכול.
מה השעה?
-שבע עשרים וחמש.
שבע עשרים וחמש.
נו, אבל אין מניין פה.
יש חמישה.
אה, יש.
מה?
אם אתה מבנה, נו. יפה. נו. יפה. -כאלה, נו. יפה. -כאלה, נו. יפה. נו. יפה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.