מסכת ברכות ה: | הרב עמנואל טולדנו [014]
תאריך פרסום: 13.01.2017, שעה: 10:12
- - - לא מוגה! - - -
הוא יודע, עכשיו בסדר.
או,
עכשיו בסדר.
רב חייא בר אבא היה תלמיד של רבי יוחנן,
והוא לא הרגיש טוב, חלש.
ניה חולה.
על לגבי רבי יוחנן.
אמר לה,
חביבי נעליך איסורי. -רבי, איך השם של השיעור הזה?
כוח התורה של רבי יוחנן.
זה השם של השיעור. -התורה של רבי יוחנן,
לברכות דפי עמוד ב'.
נו,
אז כתוב שרבי יוחנן עלה לבקר אותו.
זה רבי אוהב תלמידיו.
עולה לבקר את רבי חייב הר אבא.
אמר לו, חביבין עליך איסורין?
אמר לו, לא הן ולא שכרן.
אני מוותר עליהן
ולא השכר שלהן.
שהוא סובל,
אז הוא לא רצה לסבול, יותר טוב ללמוד.
אמר לה, אהב לי ידך.
אהב לי ידי ואוכבי. תן לי את היד שלך,
נתן לו את היד והעמיד אותו, נהיה בריא.
כנראה היה לו חום גבוה, הוא שכב, הוא לא יכול לעמוד.
והוא כך חייב לידי ואוכבי. העמיד אותו.
רבי יוחנן חלש
על לגבי רבי חנינא.
אמר לה, חביבין עליך איסורין?
אמר לאלוהים שכרן. בדרך כלל הלומדים האלה,
רבי חייב, רבי יוחנן, רבי יוחנן, רבי אל-עוזר, תלמיד עונן. אחרי זה, רבי אל-עוזר, גם תלמיד של רבי עונן.
הם היו שקועים בלימוד, לא כדאי, הם לא רוצים איסורין.
תעזוב אותי, לא רוצה, לא איסורין ולא על שכר שלהם.
תנו לנו ללמוד, יותר טוב ללמוד.
אז הוא,
אז גם כן, פעם רבי יוחנן היה חולה, בא רבי חינן לבקר אותו,
אמר לו, חביבין עליך איסורין?
לא אין ולא שכרן.
אמר לה, אב לי ידך, יאב לי ידי וקמה.
שואלת הגמרא, אמאי,
לא קים רבי יוחנן את עצמו?
הרי רבי יוחנן, יש לו כוח להעמיד חולה,
לרפאות חולים.
אז שהוא ירפא את עצמו. אומרת הגמרא, אין חבוש מתיר עצמו מבית העצורין.
אחר יכול לעזור לך, אבל אתה באחמבוש בבית העצורין לא יכול להתיר.
הרי זה כתוב במקום אחר, במסכת שבת כתוב
שכשיש
טענות על בן אדם מהקדוש ברוך הוא, משכיב אותו.
בבית הסוהר, עכשיו מה כתוב כאן בבית הסוהר? מה זה בית הסוהר?
עושה אותו חולה, אז הוא מוכרח להיות בבית, לא יכול לצאת.
זה נקרא בבית הסוהר. אחרי כן עושים לו משפט.
בית חולים זה הבית סוהר של הקדוש ברוך הוא. -כן, גם בבית יש בית סוהר. אם אדם חולה,
אז בקיצור,
רב אלעוזר חלש.
רב אלעוזר היה תלמידו של רבי יוחנן, ידוע,
אם רבי במות נדמהי צדיק בו.
רב אלעזר לא היה אומר תלמידו, לא היה אומר משפטור רבי יוחנן.
אז רבי יוחנן הקפיד עליו.
למה אתה לא אומר משמי את התלמידו?
הוא הרי הוא שמע ממנו.
אמר לו, כולם יודעים שכל מה שאני מדבר זה מן הרבי.
אבל אני צריך כל פעם להגיד, זה מן הרבי, זה מן הרבי.
אז הוא לא היה אומר. וכולי למה?
אמר לו,
כשכתוב פסוק
שדוד אומר אגורה
באהליך עולמים
אני אגור בבית המדרש
באהליך עולמים.
וכשהאדם יחרה עולמים?
מה הוא אמר אגורה באהליך עולמים?
אלא אומרת הגמרא תלמיד חכם
שנפטר ויש לו תלמידים
והם אומרים משמו דברי תורה
אז שיבתיו דובבות בקבר.
ולכן זה הפירוש אגור בהליך העולמים.
שיאמרו תלמידים שלי תר או משמי ואז אפילו בקבר
ידובבו אותי בדברי תורה.
זה הפירוש. ולכן הוא הקפיד.
אתה מדבר כאילו משמי.
אה?
אם הוא לא אומר את זה שם, אבל הוא אומר את זה...
כבודו התקרב, אני לא שומע טוב.
אני שואל את הרב, למה דווקא אם הוא אומר את ה... בשם שלו, אם הוא אומר את הדבר הטרילע עצמו,
האחי זה דבר הטרילע שלו,
אם הוא לא אומר את זה בשמו,
השלושב-ישראל הוא מספיק לכולם. -הואי אז בשמעי גליאל.
כן, כן.
לא,
לא.
לא,
רק אם אומרים תורה בשמו.
-למה?
היא טעותה בלטטה?
מייחסים אליו לא, אז זה יש אילו נשמה. -לא, עורג את השם שלו. -אבל הוא ענה שכל התורה שלו,
כך כתוב לשון הגמראג, אם אומרים בשמו.
צריך להסביר את זה, אבל כך כתוב.
שכשאומרים תורה משמו, אז לפי שכתוב,
יש במדרש קהלת
על הפסוק
והסבע לעשיר איננו מניח לו לישון.
מתוקה שינה אתה עובד,
והסבע לעשיר איננו מניח לו לישון.
אני שואל עם חז״ל, מה זה והסבע לעשיר? אני אומר, אדרבה,
אדם רעב לא יכול לישון.
אדם כשהוא רעב, לא, לא. אבל אדם שבע הוא נרדם.
מה זה הסבע לעשיר איננו נותן לו לישון?
אומרים חז״ל,
והסבע הכוונות תלמיד חכם
שלימד תורה.
הסבע הוא שבע מתוירו,
אז זה לא נותן לו לישון. לפי שאומרים,
גם כשהוא בקבר, אומרים משמו מאמרים.
התלמידים אומרים משמו.
כל הזמן כתוב, אומר משמו.
לא סתם אומרים את התורה שלו.
בשמיים ידעים שם את התורה שלו.
זה ידעים, גם אם לא, גם אם לא אומרים.
אבל כשאומרים משום המזכירים בעולם הזה מה שהוא אמר בשמו,
טוב,
אז זה השטייט.
-רן, אולי זה לא התורה באמת שלו,
כי הוא קיבל את זה גם כן מרבותיו.
אז משה רבנו, כשאומרים ככה סתם,
אז יכול להיות שזה של עד משה רבנו.
אבל כשאתה אומר משמו, שאדם אומר משמו, משמו, דווקא החידוש שלו.
-כן. -הוא יכול גם, איך למשל,
אמר רב הונה, אמר רב,
אמר רב יהודה, אמר שמואל,
עכשיו צריך להגיד בשם מי, בשם שמואל או גם בשם רב יהודה?
בפשטות מן הגמרא רואים,
צריך להגיד גם מי אמר לך, רב יהודה אמר לי את זה בשם שמואל.
גם לרב יהודה יש זכות,
שהוא אמר דברי שמואל לאחרים. -בגלל שהוא מאתיק השמואל של שמואל.
אפילו זה שמעת עדיפים. אבל אם אני אומר דבר בשם מישהו, אז אולי לא צריך בשם אמורו להגיד את השם שלי ושלו, כי אני לא מעתיק שמואתו, אבל רב הונה היה מאתיק שמואל של שמואל.
הוא היה תמיד שלו, הוא קוד.
אבל אם אני אדם אחר שאומר את ההלכה הזאת
הוא אומר בשם אמר רב הונא אמר שמואל אתה רואה בגמרא
מדקדקים הרבה מי אמר את זה
ואיתמה ויש אומרים שנאמר אחרת
ככה הרבה פעמים ואיתמה יש אומרים שזה נאמר אחרת למה?
שגם זה זכות
של רב הונא שאמר דברי שמואל
וגם לרב הונא דובבות בקבר
בגלל אמנם זו לא תורה שהוא חידש
הוא שמע מרבו אבל מי הביא את זה לעולם מי הביא את זה לו ואחריו זה רב הונא
אז גם הוא וגם שמואל
בוא הלוך כתוב כאן ככה
שרב לעזר חלש
על לגבר בי יוחנן
חזה דאבק הגנה בבית אפל
שהוא היה יושן בבית אפל
אז גל יהיה לדרעה ונפק נאורה
העור
של רבי יוחנן היה מבריק, זוהר
כמו לשון הזוהר, הבאתי פעם את הזוהר, לא מזמן
בזוהר כתוב
שרבי יוחנן
היה זוהר כמו הזוהר של השמש
בא רבי יוסי, פגש אותו
אמר לו
העור שלך זוהר כמו שמש
אמר לו לא בגלל העור שלי
אלא שלמדתי סוגיה והתבהרה לי טוב
שמעת
הייתה נהירה לנו
וזה אני שמח, לכן אני זוהר
ועל הכרה עליו רבי יוסי את המקרא
ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, זה בזוהר חדש בראשית
זה חידוש שהפסוק נאמר גם על עולמיו, מה זה, אוהביו כצאת השמש בגבורתו, לא, גם הוא חשב
שלא רק כמו פה העור שלו, הוא היה מגלה את הזרוע שלו
אז היה אור
מן העור שלו, היה אור, בהירות
אז הוא חשב, רבי יוסי, שגם הוא זוהר כמו שמש
אמר לו לא, אז מה שאני זוהר כמו שמש
זה רק היום בכלל שנהירה לנו שמעתה
הסוגיה התבהרה לנו טוב ומה שמחה
אז אני זוהר
קרא עליו המקרא הזה ואוהביו כצאת השמש בגבורתו
עכשיו נראה
כאן
רבי יוחנן
רב אל-עוזר חלש, אל לגבי רבי יוחנן
חזה דאבה כגנה בבית אפל
הוא היה ישן בבית חשוך,
בבית חשוך
גל יליד רעי
גל יליד רעי הוא גילה את הזרוע שלו
זה הזרוע ונפל נאורה
ונפל נאורה נהיה אור
חז יא דאבקה בכה רב אל-עוזר ראה אותו בוכה
אמר לו למה אתה בוכה? אם יש שום תורה דלא אפשט
בגלל האיסור הנתן, אתה לא יכול להרבות הרבה תורה, אין לך כוחה
שנין הוא אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו בשמיים
איפה המשנה הזאת?
שנין הוא במשנה
זה משנה במנחות
שהרי נאמר
אישי ריח ניחו על השם
נאמר על העולה
ונאמר על המנחה של העני
המביא עני ומנחה של צולת
ובשניהם נאמר אישי ריח ניחו על השם
שהקדוש ברוך הוא נהנה מהמנחה של העני כמו מן העולה של העשיר.
אחד המרבה ואחד הממעיט
הוא בלבד שיכוון ליבו לשמיים.
הרי שנין הוא אחד המרבה, אחד המזמן שם, ואתה שומע. מישהו מזונה.
לא כל אדם זוכה לשני שולחנות?
אתה רוצה גם טיירו וגם מזונות?
גם תורה וגם מזונות.
זה נקרא שתי שולחנות.
שמעת, מוטי?
היום בבית
דיברו על יוסי
שאין לו פרנסה.
אמרתי להם, אז מה יש?
אז אין פרנסה, אבל
ללמוד הוא לומד.
אז מה, אין אדם זוכר שתי שולחנות?
ברוך השם שהוא לומד מי... לא רק זה, אמרתי להם,
אבל ככה הוא גודל בביטחון.
הוא לא רק.
ככה מחוסר פרנסה,
אז הוא כל הזמן עיניו נשואות למרום שייתן לו פרנסה?
ברוך השם הוא שקוע ושקוט בלימוד על אף שאין פרנסה.
לא כל אחד זוכה לשני שולחנות.
עכשיו תשמעו על...
אמר להם,
למה אתה בוכה?
ראו אותו שהוא בוכה. כשהיה אור, ראו אותו בוכה.
אמר להם,
להי שופרא דבאלה בארעק אכינא.
ואם מישהו מביסדים דרומד דעשיר הביר?
כן, הוא לא היה לו בנים לרב לעזו. אה, בני, בני. בני.
אז הוא, כשהיה, מת לו בן,
אז הוא אמר לו, אני עשרה בנים מתו לי,
לרבי יוחנן.
והעשירי הקטן נפל לתוך יורה רותחת,
ונמחק הבשר. זה העצם של עשירי ש...
והוא לקח עצם
פחות מסעורה,
ועם זה, ושמה רותחה
לנחם אבלים.
הנה, תראו, זה אני, זה הבן העשירי,
בשביל לנחם
אבלים.
מה אני רוצה לספר היום,
כאן אנחנו רואים
כוח התורה של רבי יוחנן,
שיכול לרפות חולים. כמה פעמים כתוב פה רב חייב הר-עבא,
רב אל-עזר, שני תלמידים שלו,
יאיב לידי ועוקמה.
זה כוח התורה של רבי יוחנן.
מצאנו עוד גמרא
של רבי יוחנן, בבא קמא.
מצאנו גמרא של רבי יוחנן החיה מתים.
החיה את המת. ממש מה שאנחנו מספרים על אליהו הנובי, מה שכתוב בתנ״ך.
אליהו הנובי ואלישח חיו את המת.
רבי יוחנן החיה מת.
זו גמרא בבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב�
לפני רב,
והוא גילה לרב
שהוא הולך למסור
את התבן, היה לו יהודי אחר, היה לו ערימות של תבן.
הוא הלך למסור אותו לגוי.
כנראה שהגויים,
אני לא יודע, או שהוא היה חייב
מעש
או ש... ואז הוא...
רק לא ידעו איפה הוא, לא ידעו של מי זה.
והוא גילה להם שזה של ההוא, ואז הם לקחו את התבן.
אבל זה היה, הוא אמר לרב, אני הולך למסור.
אמר לו, אהוא תראה להם, אהוא תראה להם.
אמר לו ההוא החצוף ההוא,
מחווינה ומחווינה,
אני אלך לספר לשלטונות.
אז היה לו דין מויסר.
ומויסר אפילו מוסר אדם בשביל ממון,
אפשר להרוג אותו.
למה?
יש לו דין רוידף,
לפי שכשהגויים באים לקחת את הממון,
עלול היהודי להתרגז וזה, והם יהרגו אותו.
אז לכן נקרא רוידף.
מי שמוסר זה הלכה.
מה עשה רבי... רב כהנא, תלמיד שלו?
הוא רואה את החצוף הזה, הולך למסור,
נתן לו מכה בצוואר,
הוריד לו את הצוואר, המפרקת,
שבר לו את המפרקת ומת,
מת מזה.
רב כהנא כנראה, ידע קראתי,
יכול לתת מכה במקום.
במקום, אתה יודע מה זה? לתת מכה בצוואר אפשר להרוג בן אדם.
אתה שובר לו את המפרקת.
אז
אמר לו רב, לרב כהנא, כהנא,
תדע לך, עד עכשיו היו גרים פה, היו שולטים פה הפרסים.
זה היה בבבל.
אבל הפרסים שלטו,
הפרסים לא מקפידים על שפיכות דמים.
לא נורא, אם זה היו פרסים, אבל עכשיו היוונים שולטים פה,
בזמנם.
והיוונים, הם מקפידים על שפיכות דמים,
והם אומרים
על דבר כזה, מרדין, מרדין, רוצחים.
הם מקפידים וקוראים לך רוצחים.
תברח לך לארץ ישראל,
כדי שלא יתפסו אותך, שלא יהרגו אותך.
אתה הולך לארץ ישראל,
ותלך לטבריה,
איפה שרבי יוחנן,
לא כתוב שם בגמרא טבריה, תלך לרבי יוחנן, היה ראש ישיבה בטבריה,
תלך לרבי יוחנן
ותיזהר לא להקשות לו שבע שנים.
למה?
לכפר, סוף סוף הרגת יהודי. נכון, הוא רודף, אבל
זה לא מעשה ככה להרוג יהודים.
אז התשובה שלך היא שתקבל ביזיונות. לא לשאול שאלות לקושות על רבי יוחנן,
וככה יחשבו שאתה פשוט, אתה לא יודע ללמוד,
וזה יכפר על עוונותיך.
עלה רב כהנא לטבריה,
ובא לבית מדרש של רבי יוחנן,
והוא מצא את ריש לקיש חוזר על השיעור של רבי יוחנן לתלמידים.
כי ריש לקיש היה חכם גדול, הוא מרש,
והוא ידע, שמע את השיעור של רבי יוחנן,
תפס אותו טוב, אז הוא היה חוזר על השיעור.
אז הוא שמע את הקושות של ריש לקיש,
אמר לו,
הקושיה שאלת זה לא קושיה,
הנה התירוץ,
ושאל אותו, קושיות, ואז הוא ככה ראה
ריש לקיש,
שרב כהנא, תמיד חכם,
הלך ואמר לרבי יוחנן,
תכין טוב את השיעור מחר,
כי ארי עלה ומבבל.
רב כהנא, תלמיד של רב, מעניין.
אמר עליו, ארי עלה מבבל תיזהר.
אז רבי יוחנן הכין יפה את השיעור למחרת,
והוא בא.
היה אצלם, זה מעניין הגמרא הזאת,
איך היה בית מדרש של רבי יוחנן.
הבית מדרש היה ככה, רבי יוחנן היה יושב
על כריות.
שבע כריות.
או כריות, או רש״י אומר בלועזית,
שטיחים.
רש״י בצרפתית אומר שזה שטיח.
הוא היה יושב,
והתלמידים היו שורות.
ישבו לפניו בשורות.
שבע שורות
ישבו לפניו.
השורה הראשונה יותר חשובה מהשנייה.
האחרונים,
השורה הראשונה הייתה חשובה,
אז הוסיבו את רבי יוחנן בשורה הראשונה.
רבי יוחנן התחיל את השיעור,
ורבי יוחנן לא אומר כלום.
רב כנא, ורב כנא לא אומר כלום.
הוסיבו את רב כנא בשורה העליונה.
אבל הוא לא אומר כלום.
מורדים אותו שורה.
היה אצלנו
הנהגה כזאת
של כבוד הטרור.
אתה יודע, סיפר לי רביב רמאן, ראשי משמרו,
שהיה במי כנס
יהודי
שבא
עם
אצטלה דה רבנן
וגם היה שם את הטלית על הראש.
כמו אצלנו,
מי שם טלית על הראש? רק תלמידי חכמים.
מי שלא תלמיד חכם לא היה שם.
אז הוא שם טלית על הראש, התנהג כמו תלמיד חכם.
הלכו ובדקו אותו אם הוא יודע ללמוד,
וראוי שהוא לא יודע ללמוד.
אמרו לו, אז אתה פה, לא תשים טלית על הראש
ולא תלבש אצטלה דה רבנן.
לא יודע אם הוא אמר לי גם שנתנו לו מכת מרדות
על זה שהוא מתכבד באצטלה של רבנן.
אצלם היה כבוד הטרור.
בבית המדרש היו שורות.
לפי השורה,
אז בהתחלה שמו אותו בשורה הראשונה.
הוא לא מקשה כלום, לא אומר, לא תנא דמסע לך
ולא מתקיף לה כלום.
רבקנא,
הורידו אותו לשורה שנייה.
עוד פעם המשיך
רבי יוחנן את השיעור,
עוד פעם הוא לא אומר כלום, עוד פעם הורידו, עד שהורידו אותו לשורה השביעית האחרונה.
ואז רבי יוחנן
רבי יוחנן אומר לריש לקיש,
ארי שאמרת נעשה שועל.
אמרת שארי עלה מבבל, איפה הכוח שלו?
אפילו הוא לא מקשה כלום.
ארי שאמרת נעשה שועל.
אז הוא נפגע.
הרב כהנא כאב לו.
הביזיונות האלה, א', הורידו אותו, ובית רבי יוחנן אומר,
איזה ארי זה?
לא ידע לשאול כלום.
אינו ידע לשאול.
אז אמר יהי רצון מלפניך
ששבע השורות שהורידו אותי יהיו כמו שבע שנים שאמר לי רב לא להקשות שבע שנים.
אמר לו לרבי, לרבי יוחנן, תחזור על השיער בבקשה,
תחזור מההתחלה,
והתחיל להקשות לו,
אז העלו אותו שורה, עוד אמר, עוד יקשיב,
עד שחזר לשורה העליונה שלו.
הוא עוד ממשיך, עוד פעם מתקיף לו.
ואז היו מורידים את הכריות מתחתיו של
תפי לטפי, בצרפתית רשי מסביר תפי,
תפי זה שטיח,
בצרפתית.
מורידים לו שטיח אחד, עוד שטיח, עוד שטיח, עד שירד עד למטה.
רבי יוחנן,
תראה איזה מנהגים היו להם
בשביל כבוד הטרף.
הוא יותר גדול ממך, אתה לא יודע, אז תרד.
הוא אמר למשל איזה דין, הוא מקשה עליו ממשנה.
אז אתה לא צודק.
אז מורידים אותו.
כך זו גמרא
נפלאה על כבוד הטרף שהם עשו.
טוב,
אז כשהורידו אותו,
רבי יוחנן כבר מתפעל מרב כהנא.
אז הוא אמר לתלמידים שלו,
אני רוצה לראות אותו.
למה? כי רבי יוחנן היה לו,
גביני העיניים, גבות העיניים,
היו גדולים,
מכסים לו את העיניים.
אז היו לוקחים איזו כפית מכסף,
מרימים לו את הגבות,
ואז הוא יכול לראות.
אז הוא ביקש שירימו לו את הגבות כדי לראות אותו.
ראה אותו,
כהנא היה לו סדק בשפתיים.
נזדק לו השפתיים, אז השפתיים נהיו רחבות.
הוא נראה כמו צוחק.
אז הוא הסתכל עליו, הוא רואה,
הוא חשב, רבי יוחנן, שהוא לועג לו,
שהוא צוחק עליו.
-אז הוא צוחק עליו.
אז רבי יוחנן הקפיד,
באותו רגע מת רב כהנא.
חלש דעתד רבי יוחנן,
ובאותו רגע מת רב כהנא.
למחרת,
טוב, הלכו, קברו אותו במערה,
למחרת רבי יוחנן אומר,
ראיתם את הבבלי הזה שהוא מחייך בי?
הוא צוחק עליי?
אמרו לו, לא, חס ושלום, הוא לא צוחק,
רק יש לו צדק בשפה,
ואז זה עושה לו שהשרתיים הולכים לכאן ולכאן, ונראה כמו מחייך.
אמר, ככה.
אז באמת לא הייתי צריך להקפיד עליו.
זה ככה הוא תמיד.
זה לא היה חיוך עליי אז.
אז אם ככה,
אני אלך
למערה שלו.
אני אלך לפייס אותו.
הלך למערה,
היה שם נחש,
אומר רסי,
שהוא מכניס את הזנב בתוך הפה שלו,
הוא קושר,
עושה, עושה,
ואי-אפשר להיכנס, עד שהוא יסתלק.
אז אומר לו, עכנה, עכנה,
פתח פיך וייכנס הרב אצל התלמיד.
לא פתח לו.
אמר לו, תח פיך וייכנס חבר אצל חבר.
לא פתח לו.
עד שאמר, תח פיך וייכנס התלמיד אצל הרב.
אז הוא פתח לו.
נכנס,
נכנס,
רבי יוחנן.
תתפלל ויחיה אותו.
יחיה אותו.
אמר לו
לא ידעתי שכך
דרכו של מר
בגלל הסדק שיש לך בשפתיים.
אם הייתי יודע לא הייתי מקפיד עליך.
עכשיו שאין לי מה להקפיד.
תקום איתי.
בוא נלך
ויחיה אותו.
אמר לו,
אם אני אלך איתך
עוד פעם אני אקשה לך, עוד פעם תקפיד עליי.
האם אתה יכול להבטיח לי שיותר,
לא אמות מההקפדה שלך?
אני מוכן ללכת.
אבל אם לאו אני לא רוצה עוד פעם,
עוד פעם צער מיטה אני לא רוצה.
אז רשי מסביר
שהוא לא נשאר מת.
הוא באמת החיה אותו.
רק איתך אני לא אלך.
אני אלך לביתי.
ורשי מביא ראיות שמצאנו שרבקנא עוד היה חי
אחרי זה.
אז זאת אומרת, לא אמר לו, אני יותר טוב להישאר מת.
אמר לו,
אני לא אלך איתך.
אז הנה גמרא מפורשת
שרבי יוחנן אחיה מתים.
אנחנו עכשיו גודלים.
מקודם למדנו פה בברכות דפי
שרב כהנא ריפא את החולה.
היה יהב לידי ועוקמה.
ועכשיו אנחנו לומדים
שהוא לא רק ריפא את החולה,
החיה את המת.
ועכשיו זה גמרא בבבא קמא ק'-ז' בעמוד א' ועמוד ב' ובראש באריכות.
עכשיו תשמע.
אני מצאתי גמרא אחרת
על כוחו של רבי יוחנן.
מצאתי, יש לך כיפה?
לא.
אז תנו לו כיפה.
מאיפה יש כיפות?
אני מצאתי גמרא אחרת.
עוד כוחו של רבי יוחנן.
לא רק שהוא ריפה חולים,
לא רק
שהוא חיה את המת.
רבי כהנא מת
הלך ויחיה אותו.
ולא רק זה... רבי יוחנן היה התנן או שהוא היה אמורא?
אמורא, רבי יוחנן, והיה בטבריה גדול האמוראים.
רבי יוחנן נהרס שיבה.
אז אחרי כן
יש גמרא בחגיגה.
הגמרא שם אומרת,
היה אלישע בן אבויה היה אלישע בן אבויה התקלקל,
כי הוא ראה
לשונו של רבי חננה בן תרדיון.
הוא ראה לשונו של
חוצפיתא מתורגמן,
רבי חוצפיתא מתורגמן,
הייתה באשפה המרפאה שאמר דברי טוירו ככה,
ומזה הוא בא לידי כפירה, שאין עונש ואין שכר ואין עונש.
אז טוב,
אז רבי אלישע כתוב שם בגמרא שהוא חטא...
אגב, תת-וו, תת-וו,
אולי בתת-וו.
הוא חטא גם חילל שבת,
עקר
מן האדמה
צנון,
ועוד.
מי, אחר?
אחרי זה, אחר?
אחר, זה נקרא אחר.
מי האחר?
אז כשהוא נפטר,
הוא נפטר, ידעו פה בעולם הזה
שמה עושים,
איך דינו, איך דנו את אלישע בן אבויה בשמיים.
כמה זאת אומרת? ידעו, כך כתוב, ידעו.
דנו אותו, מה, להכניס אותו לגיהינום?
אדם תמיד חכם,
למד טוירון, תכניס אותו לאש,
לא יכול להיות דבר כזה.
אבל מה,
להכניס אותו לגן עדן?
הוא היה מלוכלך בחטא.
אז מה הם פסקו?
בן לגיהינום. לא ייכנס לגיהינום,
אבל לא ייכנס לגן עדן.
רב מאיר היה תלמידו.
קליפתו זרק ותוכו אחר כך כתוב.
רב מאיר אמר,
זה דין נורא קשה.
שלא יזכה לחיי עולם הבא?
הרי כל המטרה של בריאת האדם,
כתב המסילת ישרים בפרק א',
כל המטרה של הבריאה
כדי להגיע ליהנות מזיו שכינתו יתברך.
כי זהו התענוג הגדול והאמיתי והעידון הגדול שיש לך את זה.
רק איך משיגים עולם הבא בגן עדן ליהנות מזיו השכינה?
על ידי המצוות שעושים בעולם הזה.
אז אם הוא לא ייכנס לגיהינום אז
המטרה של הבריאה שלו התבטלה.
אני אעלה, כך אמר רב מאיר, כשהוא ימות
ויעלה למעלה
הוא ישנה את הפסק דין.
הוא ילך לבית דין ויגידו לו שזה יותר מדי.
אם אמרתי שרבי יוחנן ניסה להוציא אותו, הוא לא הצליח,
ובסוף רבי מאיר יצליח להוציא אותו מגן.
מה?
אם אני לא טועה, אני שמעתי שרבי מאיר בעל הנס הצליח להוציא את
רבי אלישן בן אבויעם מהמקום הזה שהוא היה בו, והוא הכניס אותו לגן עדן.
לא, לא הכניס אותו לגן עדן.
הוא רק שינה את הפסק.
הוא ילך לגיהינום,
ואחרי כן ילך לגן עדן. אי אפשר להיכנס.
ליהנות מזיבה שכינה, ואתה מנוכלך בית.
אתה צריך להתנקות.
אז הוא הכריע יותר טוב
לקבל את העונשין של גיהינם, אבל בסוף
זוכים לנצח, ואם לא תקבל את הגיהינם, אז לא תוכל להיכנס.
אז הוא שינה את הפסק דין.
אז מאז שרבי מאיר נפטר,
התחיל עשן יוצא
מן הקבר של אלישע.
וכל העולם ראו, הנה, הוא הצליח,
רבי מאיר, לשנות את הפסק. עכשיו הוא בגיהינום, והוא נשרף בגיהינום, אז יש עשן.
אחרי כן בא רבי יוחנן ואמר,
רבותא למיקלרבה,
אתה שומע?
בא רבי יוחנן, והוא ראה כולם,
אה, הוא הכניס אותו לגיהינום,
אמר, רבותא לשרוף את הרבה שלו?
זה גדלות?
לשרוף את הרבה שלו?
מה זה?
חד אב הבנאנה,
אחד, תלמיד חכם אחד היה בינותנו, טוב, הוא נכשל.
אז מה, ולא נוכל להציל אותו?
שייכנס לגיהינום, לא ייכנס בכלל, שייכנס לגן עדן, לא לגיהינום.
כשאני אמות, אמר רבי יוחנן,
אני אוציא אותו מן הגיהנום.
רבי יוחנן אמר,
כשהוא ימות,
אז הוא יוציא את...
אז באמת כשנפטר רבי יוחנן,
הפסיק העשן מן הקבר של אלישע.
אז,
ובעיה, באותו זמן היו,
עוד באמצע השבעה
שרבי יוחנן
כבר התפרסם שהקבר של אלישע כבר לא מעשן,
אין עשן.
אז זאת אומרת שבאותה, מייד שהוא מת,
הוא הצליח להציל את אלישע מן הגיהנום.
חד דבר בן ננה, אחד היה בינינו תלמיד חכם אחד,
ואנחנו לא נציל אותו?
אני אעלה למעלה, אני אוציא אותו מן הגיהנום.
הלך רבי יוחנן לגיהנום,
והיה שם המלאך דומא,
זה הממונה על הגיהנום,
והוא צעק עליו,
תוציא את אלישע,
והצליח להוציא את אלישע.
אז היו עוד פה בארץ,
היו עוד באמצע השבעה,
והיו מספידים את רבי יוחנן.
אז הספדן אמר,
אפילו עם המלאכים,
על המלאכים התגברת.
הנה, ראינו שכבר אלישע יצא.
המלאך של הגיהנום, אמוני הגיהנום, אפילו אותו אתה ניצחת.
זו כבר דרגה אחרת.
הוא ריפה חולה, זה פה בדף ה' בברכות,
רבי אל-עוזר חלה, רבי חיה חלה,
העמיד אותם,
החיה מתים,
החיה את המת,
ועוד לחם עם המלאך
של גיהנום.
ואמרתי פעם, הכוח של הפיר,
במה יהיה כוחו של רבי יוחנן?
במה יהיה כוחו של רבי יוחנן?
בכוח הטירה שלו.
אז זה רואים,
בכוח הטירה שלו היה מרפא חולים,
היה
מחיה מתים,
ולחם עם המלאך של הגיהנום.
זה כוחו של רבי יוחנן.
אומר, מה זה, במה יהיה כוחו?
חד אבו בנאנה.
אומר רשם, מה זה חד אבו בנאנה?
תלמיד חכם אחד היה איתנו,
אלישע היה תלמיד חכם.
טוב, הוא נכשל,
אבל,
ולא נוכל להציל אותו?
בכוח התורה שלו הלך, יוציא אותו מן הגיהנום.
אז זה כבר יותר, הוא לחם עם המלאך.
זה כוחה של תורה.
כוחה של תורה.
יש מסופר, וזה גם במדרש,
שפעם, וגם מובא שרבי יוחנן בטבריה,
היה הולך אולי לטייל, או הלך למקום,
הלך יחד עם רבי חכיא בתלמידו.
היה שם את הידים עליו, מכתף עליו,
והולכים,
הגיעו לאיזה שדה.
אז הוא אמר לו, רבי יוחנן, לרבי חכיא בר אבא,
הייחק לה די דיעבה.
השדה הזאת הייתה שלי.
מכרתי אותה בשביל ללמוד תורה.
היה עדיף לי לא להשאיר את השדה, בינתיים לשאת ללמוד, למכור את השדה, יושב ללמוד.
הרי היה מאוד קשה, הפרנסה, הוא ואילפה.
גמרה בתענית מספרת
שהיה להם קשה,
אז רבי ענן מכר את השדה.
אחרי כן הלכו עוד,
ראו כרם.
אמר לו רבי יוחנן לרב חייא,
הכרם הזה היה שלי,
ומכרתי אותו בשביל ללמוד תורה.
אמר לו רב חייא,
לא השארת כלום לעת זקנה? במה תתפרנס בעת זקנה?
אה, יש לך כרם,
אז הכרב נותן ענבים פעם בשנה, אבל
זה יכול להיות פרנסה לכל השנה.
למה מכרת את הכול? מכרת את השדה, מכרת את הכרב?
אמר לו, מה אתה מדבר, רב חייא?
אני מכרתי דבר שנברא לשישה ימים,
וקניתי דבר שנברא.
הטוירו
זה אלפיים שנה לפני בריאת העולם.
טוירו זה בריאה, אתה יודע, טוירו זה בריאה של הקדוש ברוך הוא, זה חוכמה של הקדוש ברוך הוא.
הוא ברא את החוכמה הזאת, את הטוירו.
את זה הוא ברא לפני מעשה בראשית.
כמה זמן הקדוש בריאה לפני בריאת העולם? -לא יודע אם כך כתוב. -טוב תקוף העמדה לבריאה.
דורות. דורות.
אבל, אבל, רגע, רגע.
אבל מה שהגמרא שאמרתי,
הוא לא אמר שנבראה קודם.
הוא אמר,
התורה ניתנה לארבעים יום,
ומעשה בראשית, שישה ימים.
אז בראתי דבר,
מוטי,
אני נזכרתי שבחז״ל כתוב,
התורה ניתנה לארבעים יום.
התורה, ארבעים יום היה משה רבנו בהר סיני,
אבל מעשה בראשית בשישה ימים.
מכרתי דבר שנברא בשישה ימים,
ולקחתי דבר שרק אחרי ארבעה יום קיבלנו... ככה הוא אמר לו. ככה הוא אמר לו.
וגם בזוהר בבראשית שהזכרתי,
גם שם כתוב את זה, את הסיפור,
שיום כתף ער בחייו רב בטבריה.
והיו מטיילים, אומר לו, היהי חכלה דידי אבה, מכרתי אותו,
היהי כרם דידי אבה, מכרתי אותו.
אמר לו, לא השארת כלום לעת זקנתך?
אמר לו, מה אתה מצטער?
מכרתי דבר שנברא לשישה ימים,
וקניתי דבר שקיבלנו רק אחרי ארבעים יום.
כך אמר רבי יוחנן.
וכשנפטר רבי יוחנן,
אמרו עליו,
היו הסרדנים היו אומרים עליו,
לא השאירו אותו.
אה? -אולי לא השאירו מין מקרא ו...
אמרו עליו,
אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב, רבי יוחנן את התורה,
בוז יבוזו לו.
רבי יוחנן אהב את התורה.
הוא קורא לו עליו, קרא עליו רבי יסי,
ואוהביו כצאת השמש וחבורת.
זהו,
מה השעה עכשיו?
-27.
27.
אז זהו, צריך להמשיך קצת את הגמרא, אין לי כוח היום, אני אראה פעם אחרת.
יש מניין, נגיד, קדיש.
תראה אם יש מניין, נגיד, קדיש.
אנחנו...
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.