הפלונטר | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

בכבוד.

הפלונטר

היום נלמד חוכמה גדולה

שתעזור לרבים אם ישכילו.

הפסוק אומר ורווח תשימו בין עדר ובין עדר.

אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא

ריבונו של עולם

אם יהיו צרות באות על בניי

לא תביא אותן זו אחר זו

אלא הרווח להם מצרותיהם.

כך מובא במדרש בראשית רבים ה' יג'.

אז מה הוא ביקש?

שכבר אם נגזר שיהיו צרות על בניו

בבקשה שלא יהיו זו אחר זו אלא שיהיה רווח ביניהם

מן הצרות.

יש להבין מה העניין של הרווח הזה.

אומר הרב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא,

אספר לכם מה ששמעתי בישיבה.

כי מדומה לו שזה היה בוועד שמסר הסטייפלר,

זכר צדיק וברכה בביאליסטוק.

שנינו בגמרא בברכות הם,

רבי אלעזר חלה,

עלה רבי יוחנן לבקרו.

ראה הוא ששוכן בבית אפל.

גילה זרועו

והוא הר הבית.

כשנהיה אור ראה הוא בוכה.

שאל אותו מפני מה אתה בוכה?

אם משום תורה שלא הרביתה,

שנינו.

אחד המרבה ואחד הממעיט

הוא בלבד שיכוון לבול השמיים.

אם משום דוחק המזונות,

לא כל אדם זוכה לשני שולחנות.

אם משום שאין לך בנים.

זו העצם של בני העשירי.

אומר לו רבי יוחנן,

שהיו לו עשרה בנים ונפטרו,

ונשא עימו שן מבנו העשירי

כדי לנחם באבלים

שהתנחמו בצערם.

הכלל,

אמר לו,

חביבים עליך איסורים.

אמר לו, לא הן ולא שכרם.

אמר לו, הב לי ידך.

הושיט לו את ידו, והקימו מחוליו.

ושאל הסטייפלר,

אם היה לרבי יוחנן כוח זה,

לתת את היד ולרפאות,

מדוע הקדים עם כל השאלות.

תן לו ישר את היד, תרפא אותו, בלי שאלות, חקירות ודרישות. מה קרה?

ותרץ,

אם הוא היה שואל בתחילה,

רצונך להבריא?

היה יכול לענות לו בייאוש,

תניח לי למות.

מדוע?

משום שבאמת הכל העיק עליו.

גם התורה,

שהוא חש שהוא כה רחוק מידיעתה, ככה הרגישו

גדולי התנאים.

גם דוחק הפרנסה הנורא,

כמו שכתוב בתענית קפה,

גם כשהיה ערירי,

ועכשיו המחלה וייסוריה.

די,

די, אין לו כוח,

יניחו לו ויגבעו.

זאת אומרת, אדם יכול להגיע פעמים לייאוש,

לא מרוצה מעצמו בשום דבר.

עלול להיות, זה לא אומר שככה היה. עלול להיות.

אז כדי לא להגיע לזה,

לפיכך הקדים רבי יוחנן

והתיר את הפלונטר, את הפקעת,

ופרם חוט אחר חוט.

בתורה?

יש לך בעיה עם התורה?

אתה לא מרוצה שהגעת עד

חוכמתה וידיעתה כמו שאתה היית רוצה?

אז אתה יודע,

כל אדם נדרש למצות את יכולתו ותו לא.

אחד המרבה ואחד הממעיט,

ובלבד שיכוון לבוא לשמיים.

אבל אם הכוונה לשמיים, אז אין לך שום טענה על זה. אף אחד לא יטען עליך שום טענה.

עשית, מיצית את כוחותיך.

אין טענות.

הוריד לו את זה.

אם במזונות,

נו, מה לעשות? כל אחד ומזלו.

לכל אדם יש מזל.

אם הוא יברא עני או עשיר, טיפה זו מטעה עליה.

עני או עשיר?

מה לעשות? כל אחד ומזלו.

בבנים?

זה שאתה ערירי?

יש אנשים שנושאים כאבים מרים יותר ומתגברים.

מה יותר גרוע, אחד שלא היה לו ילדים בכלל?

או אחד שהביא וקבר אותם עשרה אחד אחרי השני?

אז מה נשאר? רק המחלה, שאתה חולה.

אז רצונך להבריא.

או, אם אתה רוצה להבריא, תן יד, לקח לו את היד,

והקים אותו, והבריא אותו.

זה העניין של ורווח תשימו. זה מה שביקש יעקב אבינו. הרווח להם מצרותיהם.

שהרי אין לך אדם שאין לו איסורים, כמו שלמדנו בשיעורים האחרונים.

אבל, מתגברים וממשיכים.

אבל כשהם נערמים והם מתגבבים ונכרכים כפקעת,

עלולים להבין ייאוש ורפיון ידיים.

אתם שומעים את האנשים אומרים, די, די, נמאס לי, לא יכול,

די, לא יכול, די, גמרנו.

אין לי טעם בחיים, אין לי כלום, שום דבר לא מצליח, מה שאני עושה לא מצליח.

מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה, מה. והם עוזרים לעשות את הפלונטר.

רואים בחורים מדוכדכים,

עיניים כבויות,

ידיים רפות.

מיואשים בעצמם.

חושבים לערוק.

מי יודע לאן, כבר מה ימצאו בחוץ.

יש כאלה חושבים לעבור ישיבה,

להחליף אווירה,

כשמדובבים אותה, מתברר שיש כאן הצטברות של לחצים.

אז יש להתיר את הפלונטר, לא יותר.

אפשר למצוא פתרון לבעיית החברותה. טוב, אתה לא מסתדר איתו, אתה לא מוצאו, אף אחד לא רוצה ללמוד.

אפשר למצוא פתרון.

אפשר להרגיע גם בעניין השני שכך וכך.

אפשר גם לפוגג את העניין השלישי.

נו, ואם נותר רק הקושי הרביעי, אז משהו צריך לשאת. מה לעשות, איסורים חייבים לבוא עליו בן אדם אחר. במה יתנקה?

במה יתעורב?

אין אדם בלי איסורים.

מה שלמדנו עכשיו זה מפתח זהב.

במפתח הזה של הזהב

אפשר לפתוח כל פלונטר.

להוריד ככה.

לפורר, לאט לאט.

אז כל אחד יערוך חשבון נפש עכשיו מחדש על כל הבעיות שיש לו,

ויראה שזה כך.

ואפשר, אם זה לבד, אם זה היה לבד, אפשר להתגבר. ודאי, אפשר ככה וככה. אם לא ככה, אז ככה, אם ככה, ככה.

וכל דבר ככה לעשות, וככה יהיה לו יותר קל.

אבל אם הוא אומר, יואו, גם זה וגם זה וגם זה, די, אני לא יכול.

ואני הולך לישון, לא מעניין אותי לישון.

שעד לוקח בקבוק,

וחושב שעם זה, אתה מבין, הוא כבר פתר את החובות, הכל בסדר. לא חוב גם על הבקבוק, אחר כך.

אז זאת אומרת, אנשים לא נותנים דעתם. וזה פטנט גדול, גדול, גדול, איך להתיר את הפלונטרים. על זה ביקש

יעקב אבינו.

הרווח להם לבניים מצרותיהם.

על זה אנחנו אומרים, ורווח תשימו

בין עדר ובין עדר.

רבי חנין, אני אומר רגע שאומר,

עושות גדול, גדול, גדול, גדול, גדול, גדול, ישראל.

להפיקו אחר, רבונם, תרום עצמאות שנה, אמור אבינו, נחפש למען סרגו יחדיל, תרום יעדיל.