החטא המסוכן שברוח הקודש | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ואם בריאה יברא אדוני ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם

וירדו חיים שאולה וידעתם

כי ניאצו האנשים האלה את אדוני.

עכשיו נקבל עוד

סיבה וזווית

לשאלה הבאה.

נשאלת השאלה,

למה במקום להתפלל ולבקש על כלל ישראל דרש משה עונש זה שתפצה האדמה את פיה ותבלע את כולם,

שזה ההפך מהנהגתו לבקש רחמים על כלל ישראל בכל החטאים?

אלא נראה כי במקרה הזה הייתה צפויה סכנה לכל היסוד של כלל ישראל

ולעצם קיום התורה כולה.

כי בעת שהשמיעו את הטענה ומדוע תתנשאו

ואמרו כי משה עשה הכל מדעתו

ותלו את הטענה שלהם בסיבה

כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם אדוני

הרי שהם באו לחטא הזה בכוח הקדושה כביכול

בחטא כזה גלומה בו סכנה גדולה הרבה יותר

כשאדם בא וטוען טענות סתם

אז מבינים לצען, אפשר לדחות אותו בקש אפילו

כשאדם בא מכוח הקדושה, מכוח התורה, מכוח רוח הקודש,

מכוח שאנחנו שווים, מכוח שאנחנו זה,

זו עקירת התורה.

ואפשר להבין זאת על פי הביאור של רבנו יונה, זיכרונו לחיי העולם הבא בשערי תשובה ג', קמ',

א'.

מדוע מלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא,

ורוצח ממש יש לו חלק לעולם הבא.

ומה שלא אמרו כן על הרוצח,

שאין לו חלק לעולם הבא,

כי המלבין פני חברו איננו מכיר גודל חטאו,

ואין נפשו מראה לו על עוונו כמו הרוצח.

על כן הוא רחוק מן התשובה,

וממילא אין לו חלק לעולם הבא, כי הוא לא יחזור בתשובה.

הרוצח לאחר מעשה רצח באיזשהו שלב

הוא מסוגל, עלול, קרוב יותר לתשובה.

אבל אחד שאומר מה פשעתי, מגיע לו, מה פירוש?

מצווה אפילו,

לא לפי הכללים שהתורה אמרה.

אדם כזה לא מרגיש שהוא עשה משהו לא טוב.

ממילא,

האדם הזה לא יעשה תשובה והוא מאבד את העולם הבא.

כמובן שמלבין פני חברו ברבים זה אבי זרעהו לשפיכות דמים.

ולמרות זאת,

שזה רק מין מסוגי הרציחה,

לא צריך לרצוח עם כדור.

זה גם רציחה נקרא, אבל זה מסוגי,

אבל זה לא מיטה גמורה.

אבל זה כמו מיטה, הוא שופך דמים.

כי בן אדם בורח לו כל אדם מהפנים, מלבין את פניו.

הוא כמו מת, רק הוא לא מת פיזית.

אבל איך יכול להיות שרוצח שסילק את האדם מן החיים לגמרי,

הוא לא מפסיד את העולם הבא.

והמלבין

כן מפסיד את העולם הבא.

אז מסביר

רבנו יונה,

זה קרוב לתשובה, וזה לא מרגיש בכלל שיש מה לעשות תשובה.

אין נפשו מראה לו על עוונו כמו הרוצח.

על כן הוא רחוק מן התשובה.

אז כל שכן כשהאדם עובר עבירה

וחושב שהוא עושה מצווה,

אז ודאי שהבן אדם הזה לא יעשה תשובה. על מה יעשה תשובה? הוא חושב שהוא עשה מצווה.

בפועל הוא עשה עבירה,

אבל הוא חושב שהוא עשה מצווה.

הוא חושב שהוא חסר מצווה.

ועל אחת כמה וכמה בעת שהוא חוטא

ובא בטענות של קדושה,

בא בטענות של קדושה,

כמו כל הרשעים האלה שמדברים כל הזמן וחושבים שהם עושים מצוות,

עד שהם מגיעים לבית משפט ושם הם מתעלפים וחצי מתים,

ואומרים שהם חולי נפש, ומביאים פתק אפילו מהרופא,

כמו קרייזי סטייקי וחבריו.

וכן הוא הדבר בישיבה.

ישנם תלמידים

שיש לפעמים טענות נגדם,

אבל אין זה נוגע לקיום הישיבה.

על כן אפשר עדיין להפוך בזכותם ולהשאיר אותם, את בחורי הישיבה האלה, בתוך הישיבה.

אבל ישנם כאלה שעושים עוולה

ועוד טוענים שיש להם שיטה על זה.

יש להם שיטה.

ומתכסים בטלית של תכלת.

להם אי אפשר למחול ולסלוח.

כאלה זורקים מהישיבה.

יש להם שיטה, ככה הם מבינים.

אז הם חושבים שאם הם מבינים ככה,

אז זה מה שצריך, ככה צריך להתנהג. צריך ליישר את הישיבה לפי מה שהם מבינים.

כאלה לא משאירים.

אלה יכולים לעקור את הכול.

כמו קורח ועדתו.

הם באו בטענות של קדושה.

ומדוע תתנשאו? כל העדה כולם קדושים.

דוגמה לזה מצינו במה שאמר ישעיה הנביא לחזקיה, מלך יהודה,

על מה שהגמרא מספרת לנו בברכות יוד.

בימים ההם חלה חזקיהו המלך.

ויבוא אליו ישעיה הנביא.

ויאמר לו צב לביתך, כי מת אתה ולא תחיה.

כמו שכתוב בישעיה ל״ח״.

מייקי, מת אתה ולא תחיה.

מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא.

אמר להם, מייקו להי?

מה קורה פה? מה קרה?

מה עזיתי?

אמר לו, משום דלא עסקת בפרייה ורבייה.

הוא אומר לו, אתה לא קיימת מצוות פרייה ורבייה.

על מצוות פרייה ורבייה מאבדים את העולם הבא.

מתים בעולם הזה? איפה מצינו שמתים על דבר כזה?

אמר לו, משום שלא עסקת בפרייה ורבייה.

אמר להם, משום דחזי לי ברוח הקודש.

דנפקא מיני בנין דלא מעלו.

אני לא עסקתי בפרייה ורבייה בגלל שאני ראיתי ברוח הקודש יצאו ממני בנים לא מאורגנים.

אמר לי בהדי כב שד רחמנא, למה לך?

מה זה עניינך שאתה נכנס בחשבונות של הקדוש ברוך הוא?

מאידי בפיקת אבעי לך למעבד, מה שהשם ציווה אותך, ציווה פרו ורבו?

אתה צריך לעשות, לקיים, אל תיכנס לחשבונות שלו, למה הוא עושה, מה הוא עושה, מה יביא לך, מה לא יביא לך, מה זה עניינך?

ובאמת מנשה היה רשע גדול, את רב שקה הוא הרג,

ומנשה נשאר, והיה רשע גדול.

אבל בסוף הוא חזר בתשובה,

והוא ראש ישיבת בעלי התשובה בעולם העליון.

כבר דיברנו למה הוא לא ידע מזה.

וגם כאן נשאלת השאלה.

אם אמנם החטא של מי שאינו עוסק בפרייה ורבייה גדול וחמור,

הרי בכל זאת הוא לא נכלל בחטאים שהחוטא בהם אין לו חלק לעולם הבא.

ואלו שאין להם חלק לעולם הבא,

אומרת המשנה בסנהדרין,

ולא מונה שם את מי שלא הביא ילדים.

אז למה? מה קרה פה?

אלא ודאי שעיקר החטא הוא בזה

דחזי לי ברוח הקודש,

שהוא הסתמך על רוח הקודש לא להביא ילדים.

עם רוח הקודש אפשר לחטוא.

רוח הקודש הייתה אמת.

אמת.

הוא ראה שיצאו ממנו בנים לא מוגנים, נכון.

רוח הקודש של קורח הייתה אמת.

הוא ראה שיצא ממנו שמואל.

ושניהם טעו וחטאו ברוח הקודש.

וחטא כזה שעושה אדם עם רוח הקודש,

תמונה בזה סכנה גדולה וחמורה.

מה אתה יכול להגיד לבן אדם?

זה אם בן אדם בא אליך עם הלכה,

מה אתה יכול להגיד נגד ההלכה?

ואם בן אדם בא אליך עם רוח הקודש,

ואומר לך ככה אני קיבלתי,

איך אתה יכול לסתור את מה שהוא אומר?

ואפשר לחטוא ברוח הקודש.

וזה דבר חמור וסכנה גדולה, זה יכול להביא לחקירת הדת.

לפי שראה ברוח הקודש,

שמואל הנביא עתיד לצאת ממנו.

גם הוא בא בטענת רוח הקודש.

וצפונה בזה סכנה גדולה לכלל ישראל ולעתיד התורה.

לכן מצווה וחובה לעקור את כל המתחזים,

הרמאים והשקרנים שלובשים בגדי לבן,

כמו מקובלים,

ומשחקים אותה,

כמו הבלגי,

משחקים אותה כאילו יודעים קבלה וכל מיני דברים, יודעים על אנשים וכל מיני דברים.

וגם אחרים, בבות ובמבות מהסוג הזה, בדומה לזה וזה,

כל אלה באים כאילו בשם המיסטיקה והידיעות מעולמות עליונים,

או מהספרים החשוכים שמחביאים במסתרים,

ואסור להם לגלות, כי זה רק ליודעי חן,

ליודעי חוכמת הנסתר.

זה אסור לגלות, זה סכנה,

אסור להם לגלות את כל החרטות שהם בודים מליבם וכו' וכו'.

אלה מצווה לקעקע את בית שטן.

אלה היו בעלי רוח הקודש אמיתית,

ותראו מה היה.

שמשה רבנו לא השאיר אותו בעולם ואת כל הנלווים אליו,

והיה צריך להמית אותם ללא רחמים,

כי הרחמים זה על עם ישראל שיישארו ולא יטעו אחריהם.

כי בקל אפשר לטעות.

יש כאלה שמקבלים במה בקול בעורמה, כל שבוע עוצמים עיניים ואומרים לעם כמה רעידות אדמה יהיה השבוע וכמה יהיה ככה וככה,

ונותנים לזה במה, כאילו זה הדבר הכי חשוב,

ליצנות שאין כדוגמתה.

ויש על זה משל נאה.

מעובדה שמובאת בחכמים, זיכרונם רחם, מופיע במדרש רבה בי.ח.

שם כתוב בסוף הפרשה

מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל.

כשהיה אוכל לחם, ראה שני ציפורים

מתנצין זה עם זה.

הרג אחד מהם את חברו.

ציפור אחת הרגה את החבר, חברה, חברתה, לא משנה.

הלך והביא עשב

וניחו על פיו ואחיהו.

זאת אומרת, הציפור הלכה,

הביאה איזה עשב שהיא יודעת,

שם על הציפור ההרוגה,

וחייתה.

הלך אותו האיש ונטל אותו עשב שנפל מן הציפור

והלך לחיות בו את המתים.

יש לו עכשיו

המחיה.

מחיה המתים.

כשהגיע לסולמה של צור,

הוא עולה שם בהרים לצור, צור וצידון,

מגיע שם לעיר,

מצא ארי מושלך מת.

הניח עשב על פיו, והחיהו.

עמד הארי, אכל אותו.

הדמיון הזה, עניין קורח,

בעצם היה לו רוח הקודש.

רוח הקודש

זה כמו העשב שאפשר לחיות בו מתים.

אדם שיש לו רוח הקודש,

מה יכול לעשות בעולם לטובה?

לטובה.

וסגולת רוח הקודש הייתה לו,

ואם היה מנצל אותה במקום הנכון והראוי,

יכול היה לחיות את עצמו ואת האחרים.

אבל הוא השתמש ברוח הקודש לתבוע לעצמו כבוד.

שזה מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם.

אז מה אם יש לך רוח הקודש?

כתוב, הקנאה, התאווה והכבוד,

מוציאים את האדם מן העולם.

לא כתוב שהם לא מוציאים את מי שיש לו רוח הקודש.

הם מוציאים,

מוציאים. זו הסגולה שלהם.

הקנאה, התאווה והכבוד,

מוציאים את האדם מן העולם.

איך הם אומרים, השוייטים האלה? עד הקבר אני אלך איתו.

הם צודקים.

הוא בזה איבד את עצמו וגם האחרים עמו.

אז לא רק שהוא המיט את עצמו בסגולה שהייתה בידו,

אלא גם את כל האחרים,

כל ה-250 מכל העדה שנצטרפו אליו.

ופה יש לנו לימוד,

כי אפילו כאשר אדם מגיע למעלות ומדרגות,

חייבו להיות זהיר בהם ולשמור אותם,

כי אם ישתמש במקום הראוי ובמידה הראויה,

אז הוא יהיה מאושר,

וזה יביא אותו לתכלית הרצויה.

וכן אפשר לדמות את המשל הזה מן המדרש,

למצב העולם כיום.

שאלה אותי אחת, מה אני עונה?

שואלים אותי,

מה לא טוב בעצם מה שעשו,

הנה אני אגיד לכם את השאלה,

כבוד הרב, עזור לי. סביבי אנשים באים בטענה,

מה הבעיה שהידרדרות עושה מצווה עם צופייה בכך

שאנשים שיש להם טמבלוויזיה רגילה יוציאו אותה ויכניסו צופייה.

דרך אגב,

יש מי שמשייכים את השם צופייה לעין הצופייה שהלימונית היא, הלימונית היא,

אלה עם הלימון.

מהנצרות הפרוטסטנטית.

אז מה לענות להם?

הרי יש בזה משהו, כאילו.

אז אמרתי לה, לא מחליפים עגל בעגל.

עגל

זה רע מאוד.

ולהחליף אותו בעגל? להחליף טמבלוויזיה בטמבלוויזיה שקוראים לה רק שם אחר?

מה?

אלא מה?

הסכנה יותר גדולה בטמבלוויזיה צופייה.

למה?

כי היא מדברת עם רוח הקודש.

שם כמו עגל שהיה במדבר.

מה היה מסוכן בעגל במדבר?

מה היה מסוכן בעגל של ירבעם?

שאמרו אין לאלוהיך ישראל, זה כשר.

אפילו לא צריך ללכת לבית המקדש.

אומר ירבעם, מה אתה צריך?

אין לאלוהיך ישראל.

במקדש אתה שומע אנוכי השם אלוקיך? אני אנוכי השם אלוקיך שרוציתי חמל מצרים. הנה בוא תשמע.

העגל היה אומר אנוכי השם אלוקיך לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

עגל שמדבר ואומר את עשרת הדיברות יאבא ביי מה זה?

זה מופת.

עגל שאומר זימה וטינופת והכל אז יודעים זה עגל.

אבל אם שומעים עגל אומר דברי תורה?

רוח הקודש!

אנשים עם זקן!

וואי וואי וואי.

אבל אלה,

יש להם אחוז קטן רק לדבר. השאר זה תוכניות בישול,

ספורט, התעמלות, קאוצ'ינג, חרטא,

זה שיחות, דיבורים, נשים, פטפוטים, אופנה.

מה זה?

טמבלוויזיה החילונית,

בהכשר העגל!

היו צריכים לקרוא לזה לא צופיה, אלא עגליה.

או עגלגליה,

שם הם עגלים הכול,

מסדרים איך שרוצים.

לא בכדי יצא הרב בן ציון מוצפי נגד, הרב אלטמן יצא עכשיו פה גם כן מבני ברק, ויש עוד רבים,

בבד״צ יצא שזה סיטרא אחר הכול, הארגון הזה,

ועוד דברים,

ואמרו שאסור לתרום להם ולהחזיק אותם.

רחמנא ליצלן, הכול במסווה. אבל מה, מה הגורם?

אצל קורח זה היה כבוד,

אצל חזקיה המלך זו הייתה טעות אמיתית.

טעות.

טעות.

פה זה כסף, כסף.

רק כסף.

כסף.

לא יאומן כי יסופר.

כל כך הם מחפשים כסף,

שאפילו הם מצלצלים לערבים,

ואומרים להם, אם הם רוצים לעשות

הפרשת חלה.

שמעתם פעם דבר כזה, הפרשת חלה עם ערבים?

בסוף מתברר שזה ערבי, אז הם לא יודעים איך להתחמק ממנו.

אז הם אומרים, טוב, אבא אומר, מה, מה?

צריך לעשות מזוגלויות. למה אתם לא עושים מזוגלויות?

נו, מה אתם אומרים?

בסופו של דבר היא אומרת לו, טוב, אנחנו נחזור אליך מחר.

אנחנו נחזור אליך מחר.

כן? למי יש את זה? למי יש את זה? רק רגע.

זה לא יאומן כי יסופר.

יש למישהו פה?

טוב, נשמיע את זה תכף.

מצאת?

יופי.

מעלף.

אז אני ממשיך.

בינתיים, וזה לימוד לכל אדם, כי אפילו כאשר הוא מגיע למעלות ומדרגות,

חייבו להיות זהיר בהם ולשומרם,

כי אם ישתמש במקום הראוי ובמידה הראויה,

יהי אז מאושר, וזה יביא אותו לתכלית הרצויה.

וכן אפשר לדמות את המשל הזה מן המדרש למצב של העולם כיום.

ולא רק לאדם אחד,

אלא מעשים בכל יום

וברובה דעלמא,

שכל החוכמות וההמצאות שהעולם המציא,

משתמשים בהם לחיות את הארי,

ואחר כך קם הארי על האדם ואוכל אותו.

עושים מחקרים.

מפתחים פצצות

והורסים את העולם.

מצד אחד אפשר לבנות את העולם,

ומצד שני אפשר להרוס את העולם.

וגם כשבונים את העולם,

אז יוצרים בזה כוח,

ובכוח רוצים להשליט את דעתם על אחרים,

וכולי וכולי.

ואז אומרים להם את ההשקפות,

ומה השקפות הנכונות,

וכל מיני דברים איומים ונוראים.

בסוף מה רואים?

שזה רק הופך את כל העולם ליותר נהרס,

ולכן העולם יגיע להרס וחורבן על ידי כל הפיתוחים וההמצאות.

נתנו להם כוח של מחיי מתים,

ובמקום לחיות מתים,

מחריבים וממיתים את החיים.

זה לא יאומן כי יסופר איך זה פועל.

כי האדם, אם הוא מושחת,

הוא ישתמש אפילו בדברים טובים,

כדי להשחית.

במקדש לא היו מכניסים ברזל.

למה לא מכניסים ברזל?

כי ברזל מקצר חייו של האדם,

ובית המקדש זה מקום של שלום, לכן בונים אבנים שלמות,

תבנה את הן.

למה? כי זה מקום של שלום.

בית המקדש משכין שלום בעולם,

ולא מכניסים אפילו ברזל. אסור להכניס ברזל.

סכין זה אמור להיות

למריחה.

מורחים או חותכים או דברים.

מה משתמשים בזה?

לדקירות.

למה?

לשחיתות.

שוחטים אנשים.

אפשר להשתמש עם הכלי לתועלת האדם,

ואפשר להשחית את האדם באותו כלי.

זה תלוי מי המושחת שעומד מאחורי הכלי.

או המידה משחיתה.

אז בואו נשמע בבקשה.

בתל נעילה, ח'אנג'רי?

שלום לך, תהריים טובים.

נדבר את אוריה במרכז הארצי להפרשת חלה ושיעורי תורה ללא תשלום.

רציתי לשאול אותך אם ככה תהיה מעוניין לעשות שיעור תורה בבית שלך ללא תשלום עם אחד מהרבנים שלנו, מה אתה אומר?

תגידי לי מתי את רוצה שתבוא אליי? למה אנחנו עכשיו ברמדאן?

אהההה טוב בסדר. אין לי בעיה, מתי תוספו לי?

טוב אז נראה כבר. לא, לקיבוץ קדמיות וזה,

אפשרי בהחלט לבוא אלי, והרבנים שלכם הם אשכנזים, או...

וואלה, לא יודעת מה עובר. רגע, זה רבנית או רבנים?

לא, לא. מה לא? זה גם וגם.

אז יופי, גם אצלנו יש את המופתית, הקאדי, יבוא אלינו ב... אז בואי נתאם, בואי נתאם עכשיו.

אחרי הרמדאן, בואי נתאם, מה את אומרת?

הפרשת השלום היא שאתם עושים מפתחות.

נכון?

לא, לא. מפתחות פרנסות. זה כדי שהבחורה תיכנס להיריון.

לא, לא חייב.

אז הפרשת חל״ת זה אתם עושים את המצווה כמו אצלנו.

עופים את הלחם, לוקחים חתיכה, נותנים לה ציפורים.

לא, לא נותנים לה ציפורים. אז מה עושים את זה?

טורפים את זה. צופים?

לא הבנתי.

אז ככה.

אז בואי נתאם.

שאלה, איך אנחנו עושים?

הבנתי. אוקיי. תראי, אני בעד מיזוג גלויות, ולזה אני מוכן לעשות אצלי בכפר. בבית יש לי חצרה גדולה, יש לי כבר המון אנשים טאבון, נעשה ביחד. בואי ניתן להם מה שאתה רוצה לעשות את זה.

טוב, בסדר. אז טוב, נהיה, אני לא יודעת. לא, הנה, אני פה, אני עכשיו, מתי את... לא, אבל איך לבדוק. מה?

עם העליכת העליכה. תני לי את הרבנים.

זהו, אני צריכה להביא לי אותם, אתה מבין?

זה רבנים אשכנזים או רבנים... לא, לא, תודה.

תביאו לי את ברי סימון, ברי סימון, היא הייתה רצינית רצינית, היא עכשיו רבנית מאוד גדולה, עושה הפרשות חלק. נבדוק, נבדוק. טוב, בואי, אני מחכה על הקו, נתאם.

לא, אי-אפשר, אני לא אוכל עכשיו, היא לא פה נמצאת, אני צריכה להתקשר אליה. אני מחכה על הקו.

אי-אפשר, היא לא פה.

למה?

בגלל שאני ערבי?

לא, היא לא יכולה לדבר, היא בפגישה חשובה. אני חראם, אני רוצה כאילו לעשות הפרשה מחרית. אני מבינה, אני מזמר. גם אשתי תבוא, וגם אשתי השנייה תבוא, ואחותי,

ואמא שלי גם יבואו, יעשו, וכן אנחנו אוהבים.

היהודים, אנחנו אוהבים אותם, והם אוהבים אותנו.

אז אני אדבר, ואחר כך אתה פנוי, אפילו יותר מזה, אני יכול להביא את הטלוויזיה,

שיראו שיש כאן אהבה, תגיד למה אתה פנוי? ויהודים וערבים ביחד עושים את הפרשת הלאה.

אנחנו נחנחום, שתופנוי.

איך?

אתה פנוי מחר?

אינשאללה, כן, תחרתי תתקשר אלי. טוב, אני אכתוב את זה, אני מקווה ככה, אני אשאל אותה טוב. איך קוראים אותך אז?

לא משנה. אני אתקשר.

יאללה, טוב, ביי.

תודה רבה.

הפרשת חלה, חביבי.

העיקר כסף, כסף, כסף.

אתם עוניינים? המרכז הארצי להפרשת חלה.

כבר נהיה מרכז ארצי להפרשת חלה.

במקום להחזיר בתשובה, במקום לקרב לחוקים, רק הפרשת חלה לעשות הוראות קבע וזה הכול. אני באתי בחינם,

אומרת המרצה.

באתי בחינם, טרחתי עד פה, לפחות תיתנו 1,800 שקל בתשלומים.

אני באתי בחינם.

1,800 שקל בתשלומים, בחינם.

כל אחד משתתף פה, משתתפת,

לתת 1,800 שקל בתשלומים.

בתשלומים, בתשלומים.

הכול הולך, הכול הולך, בתשלומים.

המרכז הארצי לחרטוט.

ובכן כשמשתמשים בכל החוכמות וההמצאות רק כאמצעי לאבד את העולם

ולהחריבו ולא בכדי לבנותו ולשכללו

כך כל אדם

אם היה משתמש במידותיו במקום הראוי

כי אז היה לו עניין לברכה

והוא היה מאושר והעולם היה מאושר ממנו

אבל אם הוא משתמש בזה דווקא שלא במקום ובזמן הראוי

אז מתקיים בו תייסרך רעתך

רע ומר יהיה גורלו

מה עצה לנצל מזה?

היא לימוד המוסר

לשמוע תוכחות

ארגון הידרדרות משמיע תוכחות?

מה פתאום?

מה פתאום?

הם מלח הארץ

מלח הארץ. אתם יודעים מה זה מלח הארץ?

לא תאמינו

מלח הארץ נקראו

תלמידי ישו

תלמידי ישו נקראו מלח הארץ ככה קוראים בארץ

כאילו אלה שהם

היסוד והתשתית של עם ישראל. מי אלה?

אלה הציונים שבאו עכשיו והקימו פה את המדינה וכו' וכו'.

הם קוראים להם מלח הארץ. למה? מי אמר את זה?

זה מופיע בברית החדשה שישו אמר את זה ליוחנן ולעוד מישהו בשני מקומות זה מופיע שמלח הארץ אם יצא מלחו מי יחזיר לו את המלח הארטות שהוא היה מדבר?

לא בטוח גם שהוא אמר אבל זה כתוב

בקיצור זה שם מושאל

מלח הארץ זה כאילו הקצינים זה כמו אנשי התעשייה ההייטק אלה שעושים בשביל קיום המדינה וכולי וכולי אלה נקראים מלח הארץ

עכשיו גם הערפים יש אחד חבר כנסת ערפי

שהוא אמר גם כן אנחנו מלח הארוס

אתם מבינים?

מלח יש בעיות עם מלח אתם יודעים?

בכל מקרה

הם רוצים להיות מחוברים למלח הארץ הם רוצים את החבר'ה האלה האקדמאים כאילו וכך וכך יש להם שיח ושיג איתם כי לא מבקשים מהם בעצם כלום חוץ מכסף

אז זה לא בעיה הם מבינים עניין כי לא אומרים להם שהם לא בסדר או משהו כזה הם מקרבים אותם דרך צופייה

מה הם עושים?

אתם בפלוויזיה חילונית עם זקן ורוח הקודש הבנתם?

זהו.

אז לכן צריך לדעת העצה לנצל זה לימוד המוסר

כי בזה קונים ידיעה רחבה איך וכיצד להשתמש באוצרות והכוחות

שחנן השם את האדם

כדי שיהיה לו ברכה בשני עולמות

אם לא יכול עם רוח הקודש להפסיד שתי עולמות

כמו שנאמר

על חזקיה הנביא לפני שחזר בו והתפלל על חייו

כי מת אתה ולא תחיה

מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא לא על הפרו ורבו

על זה שהוא אמר שברוח הקודש הוא ראה כך וכך ומה הוא ביטל? מצווה מן התורה לא מצווה שיש בה מיתה

אבל כשאתה בא עם כוח התורה ועושה עבירה

זה הכי גרוע, צריך לעקור את זה מן השורש

לכן יצא רב בן ציון נגד הידרדרות

בכל השאר

למה? כי הם באים כאילו מכוח התורה ועושים עבירה לא אחת ולא שתיים

אלא ללא הפסקה

רבי חנן יובל אגשיו אומר

ראשו הקודש וראשו קודש ישראל לפי כוח רבו ותרופסות

שנה אמור אדונו וסלומן סלגו יחדיל תורו ויעדיר