המילים מחלקת ושלום מה מרמזות | הרב אמנון יצחק שליט"א

הרב: נציב יום, אביה בת הילה - תזכה לרפואה שלימה מהרה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, אמן ואמן!

קהל: אמן.

הרב: פרשת קרח,

שלום ומחלוקת המשמעויות שונות.

קרח יצר פילוג ומחלוקת בעם ישראל על ידי הליצנות שהיה עושה ממשה רבינו, 

כמו שהידרדרות (הידברות – הרב זמיר כהן) עושים סרטי תועבה כנגדי ומפיצים אותם ומממנים המון כסף, שכל אדם שפותח באיזה שהוא מקום רואה סרטי תועבה! שמפיצים מכספי התורמים התמימים!! שחלקם יהיה לגיהנום בנותנם את הכסף לאנשים רשעים וארורים כאלה, להפיץ שנאה ומחלוקת, 

אז ככה עשה קרח, התחיל לומר ליצנות על משה רבינו, וחלק מהעם נטה ממשה ועבר למחנה של קרח.

ידועה מעלת השלום וגם ידועה רעת המחלוקת, אבל לשון הקודש יש לה לא רק משמעות לכל מילה, אלא גם סיבה מיוחדת למה נבחרה המילה הזאת? והיא מלמדת על תכונות שמאפיינות את המילה! לדוגמא: חכמים זכרונם לברכה אומרים שהמילה 'כלב' מלמדת על התכונה שיש לכלב; כלב - כולו לב! למי? לאדון שלו, הכלב מאד מסור ונאמן לאדון, ישנם עוד דוגמאות רבות לכך, בעצם כל מילה בלשון הקודש יש לה משמעות נסתרת, אך לא תמיד אנו זוכים לעמוד על המשמעות היותר עמוקה של המילה. 

למשל זמיר, זה מלשון זמירות, מה זה זמירות? לזמר עריצים, אז הוא זמיר, מזמר בעם ישראל ומקצר בהם ומקצץ בנטיעות! 

לעומת אמנון שזה ענין של אמונה! אמן וכו' כמו שכתוב בספרים, 

אז לכן הזמיר עומד מול אמנון אז זה ברור.

במאמר לפנינו ננסה לעמוד על משמעותם של המילים 'שלום' ו'מחלוקת';

המחלוקת פותחת באות מ', המ' יש לה פתח קטן למטה שמלמד שכל מחלוקת מתחילה עם פרצה קטנה, מדבר קטן; ממילה לא במקום, מחוסר הבנה קטן! 

לדוגמא; הזמיר הרשע, הוא חתם נגדי! 

אני אמרתי: 'שהוא לא חתם!' כי הוא לא היה בארץ, 

הוא התעקש לומר: 'כן! שהוא חתם ומחוץ לארץ שלח חתימתו!!' 

- רשע מרושע! 

ואחר כך דיבר נגדי ואמר דברי בלע שאמר לו דורעי (אריה דרעי) ורק אחרי זה התחלתי להגיב לו, זאת אומרת גם כשהוא כתב את המכתב – הרשע! כמו יגעל כהן (הרב יגאל כהן) שהם חבורה אחת – שסניקים... לא עשיתי עדיין מאומה! אבל אחרי שהוא דיבר ברבים עם הנדנוד של הראש, כן, שמגביהים את כסאו הגמדי אז הוא אמר מה שאמר - ואז החלטתי להגיב בשביל שדבריו, דברי הבלע לא יישארו כמות שהם, והוא לא! הוא לא נח, 

הוא אמר עכשיו בדרשה שלו שהוא הולך להוציא סרטים נגד אלה שמדברים עליו, 

- אתה כבר מוציא! מה אתה אומר שאתה הולך להוציא? כבר שילמת הון עתק, כבר נגלה שניה שאתה עושה סיבוב עלי! לבריאות אין לי שום בעיה, מי שצריך להתרחק - יהיה אתך בגיהנום, מי שצריך להתקרב יהיה איתי בגן עדן - אין בעיה!

אך הפרצה הזאת של המ' שמתחילה עם פתח קטן, הולכת ומתרחבת עם הזמן עד שנפרצת היא לגמרי, כמו שמרמזת האות שבאה אחריה כשהמחלוקת מתחילה, היא מגיעה לח' שכבר מתרחב הפתח למטה לכיוון של הגיהנום, כבר מתחיל להתרחב, שם הרוח כבר נפרצה לגמרי, זה כבר לא חריץ קטן של המ' למטה, אלה כבר מתגברת ומתלקחת המחלוקת, וזה כבר נהיה ח'! חטא, ממש ח'. ואז המחלוקת ממשיכה הלאה עד שהיא מגיעה לאות ל', מחל', מחל', הל' עולה כלפי מעלה זאת אומרת שאדם יכול לחלוק כבר על מי שגדולים ממנו! ואפילו לדבר נגד ה' וכבר זהו, כבר הראש שלו בעננים, הוא כבר חושב שהוא צודק במחלוקת שהוא חולק, 

וכאן כבר המחלוקת מגיעה לשיא מסוים שזהו, אחרי הל' כבר בא ק' שצולל למטה עם הרגל של הק' למטה למטה והיא מביאה אותו כבר לשאול תחתית, ואז מגיעה הת' שהיא אות מוות והיא גם האות הסופיות שבאותיות הא' ב', וזה בא ללמד: שמהמחלוקת לא יצא כלום! כל הבעל מחלוקת לא ירוויח שום דבר ממחלוקתו, חוץ מהגיהנום שהוא יירש עם כל הנשמעים לו. זהו, זה בקצרה המילה מחלקת, וזה גם חלק מוות, אותיות חלק מוות, זהו, מי ש'זוכה' לזה חלקו יהיה מוות. אז זה לא שמאחלים לאנשים, זה מה שעושה המחלוקת, זה מה שכתוב! מה לעשות? 

לעומת זאת המילה 'שלום' כן, מלמדת ההיפך הגמור מהמחלוקת, הש' מורכבת משלושה ראשים; אחד נוטה לימין, השני לשמאל והשלישי ממוצע בין השניים, לפי הכתב האשכנזי. לומר; אם יש לך שני ניצים, אחד נמצא בצד שמאל, השני בימין, אז הולכים לאמצעי למפשר, המגשר שיאחד את השנים, והשלישי נוטה קצת לכיוון השמאלי, לומר כשבאים שנים להתפשר ביניהם, אז תמיד יש הצד היותר חזק ויש את הצד היותר חלש, צריך המפשר ליטות קצת לחלש בשביל שהחזק לא ירגיש שהוא חזק בטענותיו ובצדקתו, אז אם עוד המגשר יהיה לצידו בכלל הוא לא יזוז ממעמדו, צריך להראות קצת כיוון לצד החלש ואז מאזנים את המצב, ואז לבוא לידי פשרה, וככה ירבה שלום בין שניהם.

יש עוד רמז נוסף מהאות ש'; הראשים שבעם נמצאים במצב שווה בשלום, אז גם אלה שנמצאים מתחתם ומונהגים על ידם יהיו בשלום. 

זאת אומרת כשאנחנו היינו בשלום עם הרב עובדיה יוסף, אז אף אחד לא דיבר נגדנו ולא כלום שום דבר! ברגע שהסיתו אותו דורעי וחבריו ופעלו עליו לשקר שקרים כנגדי!! אז עשו פירוד, ונעשה פירוד ומחלוקת והרס וחורבן בעם ישראל שייזקף ל'זכותם' של כל אלה!

עכשיו, אחרי הל', אחרי הש' יש ל', היא עולה כלפי מעלה, ללמדך: שהאוחז במידת השלום - שכרו רב לאין שיעור! עולה ומתעלה למעלה, אדם זה בונה במעשיו הטובים עולמות עליונים, שאין כל מלאך ובריה יכולים לתאר ולשער את מעלתם. והמ' שלום אפשר לכתוב בכתיב חסר, מושלמת בה אין בה פרצה לא כמו המ' של המחלקת שמתחילה, אלא אין פרצה! במ' הראשונה של המחלוקת מתחיל פרצה ונהיה כל הזמן בלגאן, המ' אצל השלום היא אחרונה ומה היא? שלימה בשלימות, 

כי השלום נובע בעיקרו ממידת השלימות, כשאדם לא מרגיש חסר לו כלום והוא שלם, אז אין סיבה שיהיה זרע של מחלוקת, הוא לא מקנא באף אחד, לא אכפת לו, הוא מרגיש שהוא לא חסר כלום, הוא שלם, השלימות הזאת לא גורמת מחלוקות, הוא לא יוצא במסע בחיפוש ומילוי חסרונותיו שנמצאים אצל חברו, ואם הרגשות שלו לא מתנגשים בשל חברו ממילא אין מחלוקת, אבל אם אדם מרגיש חסר ולשני יש? תראו שאני נוסע פה לפעמים יוצא מהחניה כולם עומדים להסתכל 'איך האוטו נוסע...' 

- מה קרה? מה, לא ראיתם אוטו נוסע?! זה ארבע גלגלים והוא נוסע, מה, מה, 

כולם מסתכלים! מה יש לראות פה, מה אוטו נוסע, מה קרה? 

- 'חסר לו! הוא היה רוצה כזה, אז חסר לו, הוא מרגיש חסר לו, אז העיניים שלו, תראו את העיניים שלו איך הוא מסתכל, אם הוא היה רואה רב חשוב הולך ברחוב הוא לא היה עושה ככה (העינים לא היו יוצאות מחוריהן...), לא !לא היה עושה, אוטו כזה? וואו! הוא לא יכול, לא יכול, העיניים שלו...

המחלוקת מבוססת בעיקרה על רצונות נוגדים המתנגשים זה בזה, אך כשאר אדם מרגיש תמיד שלם, 

- 'לא חסר לי כלום! כוון שמה שמגיע לי אני אקבל ואם לא מגיע לי אז אפילו אם אתאמץ ואתייגע לא אקבל, - כי הכל גזור משמים!' 

אדם כזה לעולם לא יגיע למצב של מחלוקת, אבל ברגע שנוצרת פרצה קטנה באות מ' באותה השלמות מיד הופכת למ' רגילה, שהיא כבר לא אות סופית ואז זה הופך להיות המ' שבתחתיתה יש פרצה שמתחילה את המחלוקת; ברגע שאתה מרגיש שאתה חסר מן השלמות, אז פרצת את השלמות של המ' ואז נהיה חריץ קטן וזה הופך להיות מ' פשוטה והמ' הזאת מתחילה מחלוקת חדשה! כי העיניים שלך יתבוננו מה חסר לך? ונמצא לחברך! ואז זה מתחיל את הבלגן...

אה! ועכשיו אנחנו לפני 'שבת שלום!' שבת שלום, שלום - זה הכלי המחזיק ברכה! שבת משרה אחדות, עם ישראל כמעט שווים בכל מחוזותיהם בשמירת השבת, איפה ששומרים, וכולם מחוברים להקב"ה ולשבת הקדושה, 

אז אני מאחל לכם ולכל בית ישראל הכשרים: 'שבת שלום, ברוכים תהיו!' אמן.

"רבי חנניה בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר: "ה' חפץ למען צידקו יגדיל תורה ויאדיר"