תולדות הרמב"ם | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 29.12.2017, שעה: 08:58
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nנציב יום
איריס בת גליה גולדה תזכה לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה וכל מעשה ידיה.
בספר הרמב״ם המבואר בלקות יסודי התורה מובא בקצרה תולדות
רבי משה בר מימון הרמב״ם.
רבנו נולד בקורדובה שבספרד לאביו רבי מימון.
היה נצר למשפחה מפוארת של דיינים וחכמים.
תאריך לידתו היה בי״ד בניסן
ערב פסח
לאחר חצות היום.
דעות שונות קיימות לגבי שנת לידתו של רבנו ומדבריו בפירוש המשנה עולה כי נולד בשנת
ד' אלפים תצח.
רבי מימון זכר צדיק לברכה אביו של הרמב״ם
היה דיין גדול דיין וגדול בתורה וחיבר כמה חיבורים
מהם ספר בדיני תפילה ומועדים
הובאו מדבריו בתשבץ
בשו״ת חלק א' סימן ב'
וכן חיבר איגרת הנחמה אותה שלח לארצות ערב בהם הייתה גזירת השמד
לחזקם ולעודדם באמונה.
גם חיבר פירושים בתלמוד
כמו שכתב בנו רבנו בהקדמתו לפירוש המשנה
וכך הוא כתב קיבצתי כל פירושי אבא מרי
בפירושו על התורה של רבי אברהם בן הרמב״ם
גם מביא פעמים רבות פירושים בשם סבו
רבי מימון
ונראה מכך שרבי מימון חיבר חיבור על התורה.
רבנו
מונה את ייחוסו בסיום פירוש המשניות
אני משה
ברבי מימון הדיין
ברבי יוסף החכם
ברבי יצחק הדיין
ברבי יוסף הדיין
ברבי עובדיהו הדיין
ברבי שלמה הרב
ברבי עובדיהו הדיין זכר קדושים לברכה
שבעה דורות לייחוסו כולם דיינים רבנים וחכמים
בדברי רבי אהרון הכהן מלוניל באיגרת שכתב לרבי מאיר הלוי הוא הרמה
ובה באיגרות הרמה בסימן כא ובאיגרות קנאות
כי מעיד אני עלי שמיים וארץ
כי שמעתי כתב ספר יחוסו כולם חכמים וידועים
עובדי אלוהים
רב בן רב דיין בן דיין
קורע דורות מראש כמהלל
כמהלל עד רבנו הקדוש
כולם אנשים בעלי חוכמה ויראה אנשי שם ותהילה
בעלי תורה וגדולה
עד שהתורה חוזרת לאכסניה שלה
בשם הגדולים
במערכת גדולים אות מ' סימן קטן קנ' ערך רבנו משה ברבי מימון
הביא בשם הרשבץ בסוף ספר מלחמת מצווה כי רבנו היה מזרע דוד המלך
ועוד הביא בשם העבר בן אל ושלשלת הקבלה כי רבנו היה מזרע רבנו הקדוש
ורבי יהודה נשיא
משחר טל ילדותו דבק רבנו בתורה
וכפי שהעיד על עצמו
בשו״ט פר הדור סימן מא' ובאגרות הרמב״ם
בטרם ייווצר בבטן
התורה ידעתני
ובטרם אצא מרחם
לתלמוד קדשתני
ולהפיץ מעיינותיה חוצה נתנתני
נתנתני
והיא איילת אהביי ואשת נעוריי אשר באהבתה שגיתי מבחוריי
דהיינו מימי הבחרות
את עיקר תורתו קיבל רבנו מהאביו רבי מימון הדיין
וממנו קיבל את תורת רבי יוסף הלוי יהרי מיגש
וריבו הריף
אשר אותם ראה כריבותיו
רבנו היה בקיא גם בשאר חוכמות
כפי שכתב בלשון מליצה בהמשך איגרת זו
ואף גם זו נשים נוכריות
נעשו לצרות
מואביות עמוניות חטאיות
הכוונה היא לחוכמות העמים ככה הוא קורא להם בשמותם
והאל יודע כי לא נלקחו מתחילה אלא להיותן לה
לתורה הכוונה לרקחות ולטבחות ולעופות
כלומר
לעזר ולסיוע להראות העמים בהשרים את יופייה
של התורה כי טובת מראה היא עד מאוד.
זאת אומרת,
זו הסיבה שהוא למד את כל החוכמות האחרות
גם כן.
לא זו בלבד
אלא לצורך ההבנה במהות איסורי עבודה זרה
קרא רבנו אף את כל ספרי העבודה הזרה הקדומים שהיו אז
כמו שהוא כתב בספרו מורה נבוכים
בחלק ג' פרק כט
וגם בפרק ל״ז
שלמד את אמונת העבודה הזרה שהייתה בזמן אברהם אבינו
ובאיגרת לחכמי מרשיליה
מרשיליה כתב רבנו וגם קראתי בענייני עבודה זרה כולה
כי מדומה לי שלא נשאר חיבור בעולם בעניין זה בלשון ערבי שהעתיקו אותן משאר לשונות
עד אשר קראתי אותו והבנתי ענייניו וירדתי לסוף דעתו
ועוד כתב רבנו שם שלמדתי חוכמה זו שקוראים אותה גזירת הכוכבים
כלומר
שידע ממנה מה שעתיד להיות בעולם
או במדינה זו
או מה שיארע לאיש זה כל ימיו
זה חוכמת גזירת הכוכבים
בספר יוחסין במאמר חמישי דורות אחרונים דיבור המתחיל וימי הרשב״א
כתב רבנו
כתב שרבנו הכוונה רמב״ם כתב ספרים רבים בשאר החוכמות
ובענייני רפואה לבד חיבר שבעה עשר ספרים
שניים מחיבוריו של רבנו בענייני רפואה נשמרו בידינו
והם פרקי משה והנהגת הבריאות
בשנים האחרונות כונסו כתבי
רבנו בענייני רפואה לארבעה כרכים תחת השם כתבים רפואיים
בהוצאת מוסד הרב קוק תשייז
בכמה מקומות מזכיר רבנו דברים שקיבל מפי אביו או מפי זקניו
בפירוש המשניות למסכת עדויות בפרק א', משנה ג',
אשר קיבלתי מהבא מריא זכר צדיק וברכה שקיבל מריבו וריבו מריבו זכרם לברכה
וכך מובא בכמה מקומות שהוא מציין אותם
הערכה עצומה רחש רבנו להרים מיגש
בגדלותו בתורה וכפי שהתבטא עליו בהקדמתו לפירוש המשניות
וחי השם
כי הבנת אותו האיש בתלמוד מפליאה כל מי שמתבונן בדבריו
ועומק עיונו
עד שאפשר לי לומר עליו
לפניו לא היה מלך כמוהו בשיטתו.
לגבי חיבור ההלכות של הריף
כתב רבנו בהקדמה לפירוש המשניות וההלכות שעשה הרב הגדול רבנו יצחק זכר צדיק וברכה
הספיקו במקום כולם.
הכוונה הכל חיבורי הגאונים הקודמים לו
לפי שהם כוללים כל תועלויות תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר בזמן הגלות
הוא כבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו
ולא הוגשו לנו בהם אלא הלכות מעטות
לא יגיעו לעשר בשום פנים זאת אומרת מכל מה שהוא למד תורת הריף
היה לו בסביבות עד עשר קושיות
על דבריו
בתשובות רבנו
כתב וזה שאנחנו חלקנו עליו הכוונה על הריף בקצת מקומות כמו שלושים מקום או יותר
הריש אילת כתב
שצריך לומר שמזמן חיבור פירוש המשנה שהתחבר בצעירותו חלק עליו בעוד כעשרים מקומות
והרדבז כותב שהקבלה בידינו שאינו חולק עליו הרמב״ם אלא בקצת מקומות ונער יכתבם
לרוב מיעוטם
תלאות ונדודים רבים עברו על רבנו במהלך חייו
בצעירותו ברחה משפחתו מספרד ארץ מולדתו מפני השמד
ונדדה במשך שנים בעולם
כמו שהוא כותב בסיום פירוש המשניות
ומה שגזר השם עלינו מן הגלות והנדוד בעולם מקצה השמיים עד קצה השמיים
באיגרת תימן
כתב רבנו אני קטן מקטני חכמי ספרד
אשר עדיין בגלות הורד ותמיד אשקוט במשמרותיי
ולא השגתי חוכמת אבותיי
כי ימים רעים וקשים פגעונו
ובשלווה לא התלוננו
יגענו
ולא הונח לנו
כאשר במהלך נדודיו ישב רבנו תקופת מה בפס אשר במרוקו
ובהמשך הגיע רבנו
לארץ הקודש
ולאחר שהייה קצרה בארץ ישראל
התיישב רבנו במצרים אשר שם חי עד סוף ימיו
עוד בהיותו במרוקו היה רבנו ממנהיגיה התורניים
ואף התווכח בהלכה עם חכמיה כפי שניתן לראות באיגרת שכתב לתלמידו
רבי יוסף בן רבי יהודה באיגרת כנאות עמוד 29
וכבר שמעת בלי ספק מה שהיה בני ובן רבי יהודה הכהן זיכרונו לברכה בן מר פרחון
בשתי שאלות מן הטרפות
וכן בני ובן דיין
סג'יל מאסה
בעיר מרוקו בגט
ובני ובן אבי יוסף בר מר יוסף
נשמתו עדן בעניין שבויה
והרבה כמו אלה
בתקופת שבטו במרוקו התפשטו גזירות השמד בצפון אפריקה על ידי אל-מוהדים
כת מוסלמית קיצונית
וכפי הנראה בתקופה הזו חיבר רבנו את איגרת השמד
כך מכונה בשו״ת הריבש ובשו״ת התשבץ
ושם מכנה אותה מאמר קידוש השם
הוא כתב את זה בעניין האנוסים
ביחס הנכון אליהם
וייתכן שאף עזיבתו את מרוקו הייתה מחמת גזירות השמד שהיו תלויות על ראשו
על פי כתב יד רבנו
מובא בחידושי רבנו למסכת ראש השנה בהקדמה ובספר חרדי מצוות התלויות בארץ פ״ג
ובשלה מסכת יומן ער מצווה דיבור המתחיל וכן מצאתי
שם מתאר רבנו נסיעתו בים בדרכו לארץ ישראל
ואת הסכנות שפקדו אותו בדרך
וכן את הגעתו לעכו
בג' סיוון
שנת ארבעת אלפים
תשע מאות עשרים וחמש
לאחר מכן כותב רבנו שבחודש חשוון שנת ארבעת אלפים תשע מאות עשרים ושש
נסע לירושלים להתפלל בבית הגדול והקדוש
ומשם יצא לחברון
לנשק קברי אבותיי במערה
וכתב שם כי נדר שהימים בהם זעף עליו הים בדרך
ינהג בהם לעולם בתענית והתבודדות
וכשם שלא מצאתי בים אותו היום אלא הקדוש ברוך הוא
כך לא ירא אדם ולא יושב עמו
זה הוא קיבל עליו בנדר
ואת היום בו עלה לארץ ישראל
יעשה יום ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים
בימים בהם התפלל בירושלים בחברון
יהיו לו כמו יום טוב ותפילה ושמחה בשם
ואכילה ושתייה
וסיים
כשם שזכיתי להתפלל בחורבנה כך אראה אני בכל ישראל בנחמתה מהרה אמן
והפוסקים דנו איך הותר לרבנו לדור בארץ מצרים
שנאמר בתורה ולא ישיב את העם מצרימה למען ארבות סוס
ואדוני אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד
ראה בדברי רבנו בלכוד מלכים ומלחמותיהם
פרק ה' הלכה ז' וח'
וגם בבניין המצוות בלא תעשה מבא בהערה שם
הוא היה חותם במכתבים ממצרים העובר על שלושה לאבין
יש שלושה איסורים לדור במצרים אבל מיישבים את הסיבות שהוא
גם ביושבו במצרים היו צרות וקשיים מנת חלקו
סמוך לבואו למצרים נפטר עליו אביו רבי מימון
לאחר מכן טבע בים אחיו רבי דוד שהיה מפרנסו
כדי שיוכל ללמוד בשלווה
מלבד זאת סבל רבנו מקשיי פרנסה
חולאים
ומוסרים אשר קמו עליו
כפי שהוא מתאר בעצמו בהרחבה באיגרת לרבי יפת ברבי אליהו הדיין
ובאיגרת לתלמידו רבי יוסף ברבי יהודה אבן עקנין
הוא כתב לו כבר הודעתיך שנפטרה בת הקטנה השם יתברך ישים מיתתה כפרה
נראה מזה שמתה עליו ביתו בחייו אך יש
מסתפקים אם זו הייתה הבת שלו
מכל מקום
גם ביושבו במצרים היו צרות וקשיים מנת חלקו
סמוך לבאו למצרים נפטר עליו אביו רבי מימון
לאחר מכן טבע בים אחיו רבי דוד שהיה מפרנסו כדי שיוכל ללמוד בשלווה
ומלבד זאת סבל רבנו קשיי פרנסה
חוליים ומוסרים אשר קמו עליו
לאחר פטירתו של אחיו בהיעדר מקור פרנסה
הוצרח רבנו לעסוק ברפואה לפרנסתו
ואף היה לרופאו האישי של א-סולטאן מלך מצרים דאז
באיגרת לרבי שמואל אבן תיבון בסוף האיגרת
מתאר רבנו את טרדתו וסדר יומו העמוס בתקופה הזו
בתוך הדברים הוא כותב
ובורא עולם יתברך יודע איך כתבתי לך שיעור הזה
ואני בורח מבני אדם
מתייחד במקום שלא ירגישו בו
ואני פעם נסמך לכותל
ופעם כותב אני שוכב לרוב חולשת הגוף
כי חלוש כוחות הגוף אני מאוד
מחובר אל הזקנה
הוא רואה גם באיגרת רבנו לחכמי לוניל
שם מתאר רבנו את שישות כוחו
ואני רוב היום מסב על המיטה ועול הגויים על צווארי בדברי הרפואות
היה תור של קילומטרים
עומדים בתור
להתייעץ איתו לקבל רפואות
ועוד שאיני היום כמו שהייתי בימי הבחרות
אלא כוחי כשל ולבי כץ ורוחי קצרה ולשוני כבדה
וידי רעשה אפילו לכתוב איגרת קטנה אעצל דהיינו קשה לו מאוד
אולם עם כל זאת
בכל מצוקי העיתים שעברו עליו
תורת אדוני הייתה שעשועיו
וכפי שמעיד על עצמו לאחר פטירת אחיו
רבי דוד
הרעה הגדולה שבאה עליי באחרונה
שהיא רעה מכל רעה שעברה מיום היותי עד היום הזה
והיא פטירת הצדיק
הכוונה לאחיו דוד זכר צדיק וברכה שטבע בים הודו
ובידו ממון רב
לי ולו ולאחרים
והניח בת קטנה ואלמנתו אצלי
ונשארתי אחריו כמו שנה
מיום שהגיעה שמועה רעה נופל על המיטה בשכנרע ובדלקת
ובתמאון לבב
וכמעט כת הייתי עובד
ואחר כך עד היום הזה כמו שמונה שנים
אני מתאבל ולא התנחמתי
ולולא התורה שהיא שעשועי
בדברי החוכמות שאשכח בהם יגוני אז עבדתי בעוניי
את פירושו על המשניות
כתב במהלך נדודיו בארצות ובהפלגותיו בים
כפי שכותב בסוף פירוש המשניות
בעוקצין פרק ג' משניות ב'
יודע ויתעלה
כי יש הלכות מהם שכתבתי פירושן במסעותיי בדרכים
ומהם עניינים רשמתים
בהיותי על גבי האוניות בים הגדול
עם בואו של רבנו למצרים נטל עליו את עול הנהגת העדה
בתחילת דרכו התיישב בעיר נו עמון היא אלכסנדריה
אך כעבור תקופה
העתיק רבנו את מקום מושבו לפוסטת
היא קהיר העתיקה בירת מצרים
על מנת למגר את השפעתם ההרסנית של הקראים
אשר חוללו שמות
בקהילת מצרים.
אודות מלחמתו של רבנו בכת הקראים
כתב הרמב״ן באיגרתו באיגרת כנעות לפסיה
מי כצדוקים
אשר היו כגיבורים בוסים
מי נתן הבייטוסים לשוסים
הלא הרב זיכרונו לברכה
כי היה אדוני עמו והאביש רוכבי סוסים
והוציא הדירה מבית המלך
מפחדו יגורו ומסייתו חרדים
ברבים מעמי הארץ מתייעדים
ובמלחמת מצווה
לרבי שלמה בן הרשבץ
במגן אבות כתב
גם האיש משה גדול מאוד בארץ מצרים בחצר המלך והשרים
ועמד כנגד המשחיתים הקראים יימח שמם
ולא הרימו קרן כל ימי חייו
וראה בדברי רבנו בלקות איסורי ביאה פרק יא הלכה טו
כותב
וכן זה שתמצא בממצד מקומות
אין זה מנהג אלא טעות הוא בדרך אפיקורסות באותם המקומות
ומן הצדוקין למדו דבר זה ומצווה לחופן
כדי להוציא מליבן ולהחזירן לדברי החכמים
בהיותו במצרים תיקן רבנו תקנות רבות
והחזיר את כל קהל מצרים לדרך תורת משה
בשו״ת מעריף
נרמי יעקב פראג'י רבה של אלכסנדריה בתקופה
מאוחרת יותר כותב, ובפרט מן הפרט
בארץ מצרים, שהוא מארא דאתרא רבם
ולמידם תורה,
כמו שידוע ומפורסם, שהרבה תקנות תיקן בארץ מצרים.
ובו ראה גדולת מעשי הרמב״ם, זיכרונו לברכה,
שעיקר דירתו דה הרמב״ם, זיכרונו לברכה, היה פונו עמון באלכסנדריה, בתחילת ביאתו לארץ מצרים,
ובזמנו היה קהל ישראל שבמצרים, הכוונה בקהיר,
מעט מזער כנגד הקרעים,
עד שכמעט רוב קהל מצרים היו נוטים אחר מעשי הקרעים.
וכשראה כך, עקר דירתו מינו עמון והלך ונתיישב במצרים והחזיר כל קהל מצרים לדרך תורת משה.
אז בהיותו במצרים תיקן רבנו תקנות רבות,
והחזיר את כל קהל מצרים לדרך תורת משה,
ושם אף הנהיג ישיבה ולימד תלמידים גמרא ופסקי עריף.
גם את תלמידו רבי יוסף ורבי יהודה אבן עקנין הנחה רבנו לפתוח ישיבה בדרך הלימוד,
וכך כתוב, כבר הרשיתך
שתפתח מדרש ותלמד תורה עם ההתמדה והשקידה על עיון החיבור, הכוונה משנה תורה,
ולא תתעסק עם בהלקות הרב, הכוונה להריף,
ותעריכו אותו עם החיבור,
וכשתמצאו מחלוקת בדבר תדעו כי עיון התלמוד יורה אתכם זה,
ותסתכלו ותעיינו במקומו ותמצאו האמת.
רבנו נחשב באותם ימים
לסמכות העליונה של יהודי מצרים,
ודייני מצרים רובם ככולם
היו כפופים למרותו.
כפי שכותב רבנו,
באיגרתו לרבי יפת הדיין באיגרות הרמב״ם, שילת
עמוד רכז,
בבישות הרמב״ם בלהב, סימן רלאג,
כך הוא כותב, כללו של דבר יש לי בארץ מצרים כמו שלושים שנה,
לכל דייני אלכסנדריה, או רובם, באים לפני.
בימים ההם
סבלו בני ארץ תימן
מגזירת השמד
שעל-ידי כיתות המוסלמים,
שהכריחו לקבל על עצמם
בהודאת פה את דת האסלאם,
וכן סבלו ממשיח השקר,
אשר סחף אחריו חלק מאנשי תימן.
רבנו שלח להם את איגרת תימן,
אשר החייתה את רוחם והעמידה אותם בקרן אורה,
ומאז נתקשרו בקשר אמיץ לרבנו וקיבלו אותו עליהם לרב ולפוסק.
באיגרת הזו
מעריך רבנו בעניין מלך המשיח,
בסדר התגלותו,
וכמו כן מתייחס רבנו לגזירת השמד שנגזרה על בני תימן,
ומחזקם לעמוד בניסיון הקשה אשר נכפה עליהם.
יש עוד תיאור של הופעת משיח השקר ומלחמתו בו.
איגרת נוספת בעניין גזירות שמד היא איגרת השמד או מאמר קידוש השם,
ועל גודל חשיבותן של האיגרות האלה ניתן ללמוד ממכתבו של הגאון רבי אלחונן וסרמן,
זכר צדיק וברכה שמנקום דמו,
בעל קובץ שיעורים במענה לקבוצת הנשים שניסו לכפות
עליהם לעבור על מצוות התורה אז הוא נתן להם עצה. עצתי שתדפיסו מאיגרות הרמב״ם איגרת תימן ואיגרת השמד השייכים לענייננו
ותלמדו את שתי האיגרות הללו בין חבריכם ברבים
כי אם כל דברי הרמב״ם קודש,
האיגרות הללו הן קודש קודשים
ובדבריו הקדושים תוכלו למצוא מרפא לרוחכם
זה מופיע בקובץ מאמרים באגרות חלק א' עמוד קלח
רבנו כתב
שהוא שלח לארץ תימן
שלושה עתקים של ספר משנה תורה בנפוץ ובכל הארץ
ידוע שהמסורת בגרסאות
של יהדות תימן בכתבי הרמב״ם היא המדויקת ביותר
יש ספר מדרש הגדול הרב עדני
שהוא כתב מדרש הגדול לפני כשש מאות שנה
יש לו מובאות שלא מופיעות בכתבי הרמב״ם, היה לו מקורות
שלא היו ביד האחרים ומשם הם מתרצים הרבה קושיות על נוסחאות וכל מיני דברים כאלה
כי ספריו היו נפוצים, העתיקו אותם
כולם מהשלושה שהוא שלח להם
כה דבוקים היו בני תימן ברבנו עד שהעיד עליהם הרמב״ן באיגרתו באיגרות כנעות לפסיה
הרמב״ן מעיד
והנני מעיד עליי
לפני רבותיי
שמיים וארץ
כי שמענו ממגידי אמת
שבכל ארצות מלכות תימן
קהילות רבות עוסקים בתורה ובמצוות לשמן
והיו מזכירים שם הרב
בכל קדיש וקדיש
והיו אומרים בחייכון וביומי חון
ובחיי דרבנה משה בן מימון
ככה הם תיקנו להגיד בקדיש
והיו אומרים
אשר האיר עיניהם בתורה ועמידן בקרן אורה
וכן באיגרות האדמו״ר הזקן בעל התניא חלק א' איגרת ל״ד מובא שם
רבנו עצמו ידע מה ערצה והערכה של בני תימן אליו
וברוב ענוותו כותב כדברים האלה באיגרת תימן דיבור המתחיל
וזה אשר
וזה אשר אמרת ידידנו
בחוטבך
כי שמעת מקצת אחינו אנשי גלויותינו ישמרם צורם
שהם מהללים אותי
ומרבים ומנסיעים ועורכים אותי לגדולי איתנים לפי אהבתם סיפרו
ובטובם ובחסדם דיברו וחיברו
ודבר דבור על אופניו ממני נשמע
ואל אדם אחר על תשע
אני קטן
מקטני חכמי ספרד
אשר עדיה בגלות הורד
ותמיד אשקוט במשמרותיי
ולא הסקתי חוכמת אבותיי
כי ימים רעים וקשים פגעונו
ובשלווה לא התלוננו
יגענו ולא הונח לנו
אבל רצתי אחרי הקוצרים בכל שבילים
בעל הקטע בשיבולים
הקבץ הבריות והמלאות
והצנומות והרקות לא אבעט
זה שבטי הבית מעט
ולולא השם שהיה לנו
ואבותינו סיפרו לנו
לא השגתי המעט אשר אספור
וממנו תמיד אשבור
איי איי איי איפה הוא?
איפה רמבינו הרמב״ם? איפה הוא?
בימים ההם סבלו בני ארץ תימן מגזירת השמד שעל ידי כיתות המוסלמים
שהכרחים לקבל על עצמם בהודעת פה את דת האסלאם
וכן סבלו ממשיח שקר
היה שם אחד, קראו לו שוקר כוחייל
אשר סחף אחריו חלק מאנשי תימן
ורבנו שלח להם את איגרת תימן אשר החייתה את רוחם והעמידה אותם בקרן אורה
ומאז נתקשרו בקשר אמיץ לרבנו וקיבלו אותו עליהם לרב פוסק.
חיבורים רבים כתב רבנו בכל חלקי התורה
הוא חיבר גם חיבורים רבים בשאר החוכמות
חיבורו הראשון אותו חיבר עוד בצעירותו
יש אומרים שזה היה בגיל 16
היה מילות ההגיון
או ביאור מלאכת ההגיון
בחיבור הזה הוא מבאר רבנו משמעותם של מונחים שונים בתורת המחשבה והחקירה
ביאורם של מושגים שונים
הובאו בהלקות יסודי התורה פרק א'
הלכה ד'
כגון צורה, עילול, עילה
כמו כן חיבר רבנו חיבורים נוספים כגון ביאור מילות קודש וחול
הוא ביאר כל השמות הנזכרים בתנ״ך
איזה מהם קודש ואיזה מהם חול
וגם חיבר מאמר העיבור
דהיינו סוד העיבור חישוב השנים, תקופות וחודשים
בנוסף לחיבורים האלו
כתב רבנו פירוש על כמה מסכתות מהתלמוד בבלי
על פי דברי רבנו בהקדמה למשנה הוא כותב וחיברתי פירושים על שלושה סדרים
מועד ונשים ונזיקין
חוץ מארבע מסכתות
שאני משתדל עתה לכתוב בהן משהו וטרם מצאתי פנאי לכך
גם פירשתי את מסכת חולין
לגודל הצורך לשם
ובמורה נבוכים הוא מציין בחלק ב'
פרק י'
ככה הוא כותב וכבר ביארנו זה בחיבורנו הגדול בתלמוד
רבי מנחם ורבי אהרון תלמיד הריב בן הראש
בהקדמה לספרו צידה לדרך כתב כי רבנו חיבר פירושים בגמרא בלשון ערב
ולא נתפשטו ממיעוט עסק הבאים אחריו בבבלי
יש דברי ראשונים שהביאו ציטוטים מחידושי רבנו על התלמוד
אז אמרנו בנוסף לחיבורים האלה כתב רבנו פירוש על כמה מסכתות מהתלמוד בבלי וכן כתב הלכות היוצאות
מהירושלמי
כדוגמת חיבור רב אלפס על הבבלי
ובאור על הריף
כמו שהוא כתב בתשובותיו בלאו סימן רנא
אגרות הרמב״ם שילת עמוד תרנק
הלכות אשר עשינו אותן מהירושלמי על דרך מה שעשה הרב הכוונה הריף
אלו ההלכות מהבבלי
וגם בפירוש המשניות בתמיד פרק ה' משנה א'
וכבר קבענו לשון זה בהלקות הירושלמי שחיברנו
חיבורים אלו עבדו ברובם
ואין בידינו כי אם שרידים מעטים מהם
וחבל על דאבדין
בתשובה הנזכרת שאמרנו מתאונן רבנו שלא היה בידו לסיים את חיבוריו ואלו דבריו
וזה שאנחנו חלקנו עליו הכוונה על הריף בקצת מקומות
מה שתפס עליו תלמידו רבי יוסף הלוי זיכרונו לברכה
בשבועות ובבטרה
וקצת אנחנו הערנו עליהם
ומצאתי קצתם נכשל בהם רבנו חננאל
זיכרונו לברכה כמותו כבר עשינו קונדרסין הכוונה קונטרסין באותם המקומות
אמנם עדיין
לא יצאו לתכלית הפעולה
כמו שלא הרחיב הזמן לבאר מה שעשינו מפירוש
הלכות קשות שבכל התלמוד
ולא לבאר הלכות אשר עשינו אותן הירושלמי על דרך מה שעשה הרב אלו ההלכות מהבבלי
לא מצאנו פנאי לבארם
ובתשובות
של רבנו לקהל לונין באיגרת הרמב״ם
הוא כותב אבל סיבות הזמן סבבוני אפילו הפירושים שעשיתי
וכמה העניינים שחיברתי בלישנא דרבנן שעדיין נפילות
לא נשאר לי פנאי לדקדק אותן ולהגיהן
עד שיצאו לאור עולם
שרידים מהחידושים של רבנו לתלמוד בבלי נאספו ויצאו לאור טיפין-טיפין
הידוע בהם זה פירוש למסכת ראש השנה שיצאה לאור לראשונה בפריז שנת טרחו
ואחר כך בכמה מהדורות
וכן נאספו עוד שרידים מחידושי רבנו על כמה מסכתות
על ידי הוצאת מכון התלמוד ירושלים תשכג בהעתק מהדורה
זו נדפס שוב על ידי מכון המאור בסוף פירוש המשניות
וגם נדפסו שרידים מעטים מהלקות רבנו ירושלמי
על מסכת ברכות ומעט במסכת כתובות
על ידי הוצאת בית מדרש לרבנים ניו יורק תשע.
בהיותו בן 23 שנים בלבד התחיל רבנו לחבר את פירושו על המשנה
לאחר מכן חיבר את ספר המצוות
המהווה כאן פתיחה לחיבורו הגדול משנה תורה
וכן כתב חיבור נרחב ועמוק בענייני אמונות ודעות הנקרא מורה נבוכים
את החיבור הזה כתב רבנו לפני תת-כנא,
שהרי רבנו מזכיר את ספר מורה נבוכים באיגרת חיית המתים שנכתבה בשנה זו.
באיגרתו לחכמי קהל מרשינייה מגדיר רבנו בתמצית את תוכן הספר
ועיקר התורה הוא שהוא לבדו ראשון
ושהוא ברא הכל מאין.
וכל מי שלא יודע על זה כפר בעיקר וקיצץ בנטיעות.
וכבר חיברתי אני חיבור גדול בלשון ערבי בעניינות אלו
וביארתי הראיות הברורות על מציאות הבורן
ושהוא אחד
ושאינו גוף וגבייה
ושיברתי כל אותן הראיות
שאומרים הפילוסופים שהן ראיות
שהעולם לא נברא.
דהיינו תמיד היה קיים.
וגם פירקתי כל הקושיות שהקשו עלינו
על שאנו אומרים שאל ברא הכל יש מאין.
זאת אומרת הוכחתי שהוא ברא הכל יש מאין.
בנוסף לחיבוריו הגדולים שיגר רבנו אגרות רבות במשך ימי חייו לקהילות שונות
ובהן פסקי הלכה, הדרכה והכוונה בנושאים שונים.
גולת הכותרת של ספרי רבנו הינה ללא ספק חיבורו הגדול משנה תורה אשר עליו
נרחיב את היריעה לא היום
אבל להלן
רבנו נפטר במצרים בערך בשנת
ארבעת אלפים תת-כסה
ביום כ' לחודש טבת
בעוד תשעה ימים.
יהודי מצרים
יחד עם יהודי העולם כולו ביכו את השרפה הגדולה אשר שרף השם
ואף הגויים אשר במצרים ביכו את מותו
והרמה שתחילה להתנגד בחריפות לספרו של רבנו נשא על רבנו דברי הספד וקינה מרטיטים.
יש
קצת חילוקים
בזמן פטירתו, יש אומרים שזה תת-כסה,
לא תת-כסה,
ככה הפרש של שנה
זה ספר, לשון יוחסין,
לשון ספר יוחסין, מאמר חמישי דורות אחרונים,
סוף דיבור המתחיל הוא בימי הרשב״א,
כך כתוב
מצאתי בקונטרס
שנעלה ארון האלוהים הרמב״ם,
זיכרונו לברכה, שנת תת-כסה במצרים
וביכו אותו היהודים במצרים שלושה ימים
וקראו זמן השנה נהי נהייה.
וביום שביעי
הגיעה שמועה לאכסנדריה
וביום השמיני לירושלים
ובירושלים קראו צום בעצרה וקרא החזן תוכחות
אם בחוקותיי
והמפטיר קרא ויהי דבר שמואל לכל ישראל, בשמואל א' ד' א',
וסיים כי נלקח ארון האלוהים שם כב'.
והקינה הזאת הובאה בסוף אגרות הרמה ולהלן חלק מדבריו שם, זו הייתה קינה של מי שחלק עליו
ובסוף חזר בו.
גם רבנו יונה חלק עליו
ובסוף
חזר בו,
הלך לקברו,
שלושה ימים לא אכל ולא שתה
עד
והיה בוכה בוכה בוכה בוכה על מה שהוא חלק עליו
עד שיבוא מישהו ויגיד לו שיקום
וכבר
נמחל לו.
אחרי שלושה ימים שהוא כבר היה מעורפל לגמרי
הוא שמע מישהו שאומר לו
נחו שתו
וכו'.
ואז הוא קם והלך ובחלום הלילה
בא אליו הרמב״ם ואמר לו שזה הוא היה
משום מחל לו שהכל בסדר.
לכן כתב רבנו יונה את ספר שערי תשובה.
את הקינה הזאת אמר הרמה
נבלי דמעות
מערוף יתאפקו
כי גחלי אש בקרבים ניסקו.
אהה
כי נאסף משה
ואל מי יצעקו
מי יעבירנו ויבשה בתוך ימי מליצות
מתהומות עמקו.
מי זה אשר יבקע בצורים
נחלי חכמות
ומימרה
ביד מי ימתקו.
כתבו בקירות הלבבות זאת
וסוד פלי במצחות הזמנים חוקקו.
איכה מאורים ישכנו קבר
ואיך צורי מליצות
ממקומם יעתקו.
עור הראה חכמי זמן
יחד
עלי דלתי תבונתך
כדלים דפקו
יהגו בתורתך
ויום יום ילקטו
בשני תעודות
שם
כזהב זוקקו.
מי יתנניך דרור
העוף
אלי קברו
ועיני לדמעות ישרקו
אשקה בדמעותי עפרו כאשר פלגי תעודותיו
לבבי שוקקו.
מי שמבין מה הוא אמר פה
חבל על הזמן.
על פי בקשתו של רבנו
הועלה ארונו לקבורה בארץ ישראל סמוך לעיר טבריה
ועל מצבתו נחקק
פה טמון הרמב״ם
מבחר המין האנושי.
ואיגרות הרמב״ם
הביא בשם אחד מכותבי העיתים הערביים
והקדים לבקש מיורשיו שיישאוהו כאשר תצא רוחו אל ימת טבריה ויקברוהו שם.
למה?
שיש בה מקברי בני ישראל וגדוליהם בתורה ונעשה בו זה.
אודות העלאת הארון לטבריה מסופר בספר היוחסין שם
מאחר ימים
העלו לארץ ישראל
ופגעו ליסטים בהם
וברחו העולים
שנשאו את הארון
והניחו הארון שם.
והליסטים ברעותם כי ברחו
רצו להשליך את הארון בים
ולא יכלו להקימו מן הארץ.
והיו יותר משלושים איש
וכיוון שראו כך אמרו
איש אלוהים קדוש הוא
והלכו והבטיחו את היהודים
שיוליכו למחוז חפצם
והם גם כן ליוו אותו
ונקבר בטבריה.
לגבי מה שכתבו על קברו
פה טמון הרמב״ם
מבחר המין האנושי
יש לציין כי לשון כעין זו
מבחר המין האנושי כתב רבנו בהקדמתו לפרק חלק
אודות משה רבנו.
והיסוד השביעי
נבואת משה רבנו
והוא
שנאמין שהוא אביהן של כל הנביאים שקדמו לפניו והבאים אחריו
הכל הם למטה ממנו במעלה
והוא בחיר אדוני מכל המין האנושי
אשר השיג ממנו יתעלה יותר ממה שהשיג וישיג כל אדם שנמצא ושימצא
ושהוא עליו השלום הגיע על תכלית הרוממות מעל האנושיות
עד שהשיג המעלה מלא
אכית
ונעשה במעלת המלאכים.
במשך מספר דורות
המשיכו צאצאי רבנו את הנהגת יהדות מצרים,
את מקומו שרבנו מילא בינו יחידו,
רבי אברהם הנגיד,
אשר עוד בחייו הועידו רבנו לגדולות ולנצורות.
אחריו, המשיך את דרכו בנו רבי דוד הנגיד,
אחריו שימש בנגידוד בנו רבי אברהם השני,
ואחריו בנו רבי יהושע הנגיד.
כתוב ממשה עד משה לא קם
כמשה בן מימון.
בספר מנהגי מצרים כתב כי מזרעו
נגידים,
בניו ובני בניו.
דור חמישי, שם ישבו שרים סמוך לשנת חמשת אלפים ומאה.
יש אומרים, מלבד רבי אברהם נולדה לרבנו בת,
אשר נפטרה עליו בחייו, שכך רבנו כתב באיגרתו, כמו שאמרנו,
אבל יש אומרים שזה לא בדיוק ביתו וכו'.
מה זה התואר, נגיד?
הוא ניתן בזמנו למנהיג יהדות מצרים.
הנגיד היה כדוגמת ריש גלותא בבבל.
השלטונות נתנו לו סמכויות לדון ולשפוט את יהודי ארצו,
הן בענייני דת והן בענייני העולם.
באיגרת לתלמידו רבי יוסף אבן עקנין,
אגרות הרמב״ם מקצה נרדמים, עמוד 96,
כתב רבנו
שזה בני אברהם,
השם יתברך,
נתן לו חן
וברכה מבורכת
מי שנקרא על שמו.
נתן לו חן וברכה, סליחה, מברכת מי שנקרא על שמו.
נתן לו ברכה מברכת אברהם אבינו שהוא נקרא על שמו.
ומי שהאמין בשמו והאמין בנתינתו
הוא יאמיץ ויתמיד
ויאריך חייו ושנותיו
כי הוא עניו ושפל שבאנשים,
מצורף על זה טוב מידותיו
והוא בעל שכל דק
וטבע נאה,
ויהיה לו בעזרת השם שם בגדולים בלא ספק.
אשאל מהשם יתברך
שישגיח עליו
וישלים עליו חסדיו.
גדולי הדורות כינו את רבי אברהם בנו בשם החסיד
בכסף משנה, בשבת, פרק א' על החזן, בשו״ת הרשב״ש, בסימן כסאב,
בשו״ת מהרם אל-שכר, סימן צו,
וכד ועוד.
והרמב״ן,
הרמב״ן, באיגרת,
שכתב לבני צרפת,
כתב על רבי אברהם בן הרמב״ם,
יסוד המעלה בגן של קדושים,
הארז האדיר אשר בין אבותים צמרתו,
זרע קודש מחץ אבתו,
הרב רבי אברהם,
בנו של רבנו,
זיכרונו לברכה.
רבי אברהם בן הרמב״ם היה עם גדולי הגדולים והמשקיעים את תורת אביו,
ספריו מלאים בביאורים וברורים בתורת רבנו.
ואחריו המשיך את דרכו בנו רבי דוד הנגיד,
שהוא חיבר מדרש על התורה וההפטרות,
כך מובא בשם הגדולים, מערכת גדולים, עוד ד', סימן קב',
וכן מצוי בידינו פירושיו על מסכת אבות והגדה של פסח ודרשות בענייניה הממועדים.
חוקרי הדורות מציינים גם את רבי עובדיה ברבי אברהם המימוני,
אחיו הצעיר של רבי דוד,
אשר היה ידוע כחסיד וחכם אלוקי.
רבי אברהם, בן רבי דוד הנגיד, נולד במצרים בכ״ד אלול שנת 5000 ח' ונפטר בשנת
5000 ס׳, זאת אומרת חי
52 שנה,
כמו שלמה המלך,
כמו שמואל הנביא.
בקיצור,
שושלת נפלאה מקודם ולאחר מכן,
בזה אנחנו נסיים,
אבל לפני כן אני רק אגיד לכם,
בפעם הבאה אנחנו נלמד על החיבור של המשנה תורה שלו,
אבל כשהוא סיים, אחרי עשר שנים
הוא הסתגר בחדר,
ולא יצא עשר שנים,
וכתב את המשנה תורה
לרמב״ם,
את היד החזקה,
ובסוף, כשהוא גמר את הכול, בא אליו אבא שלו,
רבי מימון בהקיץ,
עם עוד אדם אחד גבוה,
והוא שאל אותו מי זה, הוא אמר לו, משה רבנו.
והוא אמר לו שתי מילים,
יישר כוחך.
רבי חנניהו ברגשי אומר,
עשו הקדוש ברוך הוא זכות ישראל לפי כוח רבו עולם תורה וצריך שנעמור אדונו החפץ למען ספגו יגדיל תורו ויאדיר.
מורנו ורבנו מזל טוב🥳 יה"ר שתזכו לשנים ארוכים וטובים, בריאים ומאושרים, אמן! תודה לכם על שאתה מוסר נפש על כל יהודי, בזכותכם חזרנו בתשובה וחיים חיי תורה, ב"ה אנו נהנים כל פעם מחדש מהקטעים הקצרים שלכם עם השואלים שאלות, והתשובות החכמות שאתה עונה להם. הרב אתם סוג של מלאך, ב"ה עם ישראל זכה שבדור הזה יש רב כמוכם. אשרי יולדתכם❤️ יה"ר שכל הברכות יחולו על ראשכם, אמן! אוהבים משפחת י.
מזל טוב ליום הולדת לרבי ומורי היקר, תודה שאתה תמיד מברך אותי ואת בני ומשפחתי, וב"ה הברכות שלך ישר מתקיימות. תודה שאתה תמיד פה עבורנו, עוזר לנו תמיד ובכל שעה, זמין עבורנו. מאחלים לך בריאות, שפע ברכות והצלחה בכל מעשיך. יה"ר שבורא עולם יברכך בכל הברכות הכתובות בתורה, ושתמשיך להפיץ אור של תורה וחסד בעולם. יום הולדת שמח, אמן! באהבה ובהערכה, מר. וי. ות.
בס"ד, לכבוד, כבוד הרב הקדוש, ישתבח בורא עולם בכל העולמות! כמה מרגש שסוף סוף אנחנו זוכים להצצה לנשמתו של מו"ר הרב אמנון יצחק שליט"א הי"ו. והרי זה היה ברור שכל ההסתר היה רק עניין של זמן, בציבור החרדי והכללי אנשי 'שופר' ארגון להפצת יהדות וקהילות פז רובם ככולם חיכו לגילוי כלשהו על שליחותו בדורות האלה של מו"ר הי"ו וכמובן זו רק ההתחלה כי לא יכול להיות שאדם אחד ויחיד שבונה מפעל של חזרה בתשובה עולמית במימדים ענקיים כאלה יכול לבוא מאדם ענק עם נשמה ענקית, דרך ייסורים בזיונות השפלות ורדיפות ומה לא... והוא-קופץ בחזרה בתנופה ותעצומות נפש חזקות יותר וממשיך במלחמה עיקשת 'המלחמה הרוחנית' כנגד הטומאה הקליפות של ערב רב וזרועותיהם. כל העולם כנגד נשמה אחת שירדה לעולם כדי להציל יהודים מן הגיהינום ולהעבירם לגן עדן ובהצלחה מסחררת. שנאמר: „וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה יְהֹוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ” (בראשית לט, ג) והרב דוד אבוחצירא שליט"א אמר: 'שהרב אמנון יצחק הוא משה רבנו של הדור ושממנו צריך לבקש ברכות'. במה הוא דומה למשה רבינו ע"ה? - האירוע המפורסם אצטדיון טדי עם נחיתתו של הרב במסוק לעיני 22 אלף יהודים חוץ מהצופים כשבזרועותיו ספר תורה מצופה כסף ועליו כתר מזהב שגדוש מהעגילים שמסרו לו ע"י החוזרים בתשובה בהרצאות ברחבי הארץ, ארוע שזכה לכינוי "היסטוריה באצטדיון טדי". השליח הנאמן להעביר לנו את התורה הקדושה במתיקות, בהצבת גבולות ברורים "יד דוחפת" ובקבלה ללא תנאי. מתן ביטחון ואהבה "יד מלטפת" בעדינות ובמידה. להפצת תורתנו הקדושה להשריש אמונה ובטחון ביהודים בגאונות של "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו) כשכוונת מנהיגי הערב רב היה לשרש (ח"ו) כל סממן יהודי ושליח השי"ת עומד בפרץ זה כשלוש דורות - כן יפרוץ וכן ירבה! וכתוב: " משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ" (אבות ה, יח) כך הרב שמכתת רגליו להפצת התורה בחזרה בתשובה המונית בארץ ובעולם, ואין ספק שזה ניצוצות מנשמת משה רבינו ע"ה. אברהם אבינו ע"ה – עמוד החסד גמילות חסדים והכנסת אורחים. כשאברהם אבינו פרסם את שמו של הקב"ה בעולם והאהיב אותו על הבריות בהתמדה עצומה בכל אחד ואחד עד להכרת הבורא. בדיוק כך בכל הרצאה דברי תורה שמחכימות את הרחוקים ביותר ופותחת לבבות וכמובן המשא ומתן עם כל שואל ושואל והרב לא מתעייף ולא מתעצל ועם כל הלב שוב ושוב בפעם המי יודע מה חוזר להסביר ולהשיב כאילו זה פעם ראשונה ובחריפות ובחוכמת התורה ובפסיכולוגיה שמתאימה לכל טיפוס וטיפוס רק כדי להציל עוד יהודי ועוד יהודי עד להמסת לב השואל ולרצות בתשובה "בורא נפשות רבות" מוציא יָקָר מִזּוֹלֵל (ירמיה טו, יט) ביטוי הרב: 'שולף את הנפשות מבין שיניו של השטן', וזה ניצוצות מנשמתו של אברהם אבינו ע"ה. יצחק אבינו ע"ה - מייצג יראת שמים, שמידותיו היו בתכלית השלמות והיה במעלות רוחניות מעל מלאכי השרת. עקדת יצחק בעוצמתו, מטיל את חותמו על חיי עם ישראל מאז הניסיון ועד ימינו, והעקדה מתקיימת ביום הדין הנורא בראש השנה שבה קוראים 'פרשת העקדה' ומהותה השופר ותקיעתו הקשורים הדוק בעקדה. והשופר של איל, שאזכור לכם עקדת יצחק 'ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני!' (ראש השנה טז, ב) והמשותף למו"ר - כמה פעמים נעקד בגלגלגול הזה והנה לנו מניצוצות יצחק אבינו. יעקב אבינו ע"ה - עמוד התורה והאמת: "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז) "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) יעקב אבינו למד תורה בבית מדרשן של שם ועבר ולאחר מכן עסק בתורה ובניית י"ב השבטים "עִם לָבָן גַּרְתִּי" (בראשית לב, ה) ופרש"י: "ותרי"ג מצוות שמרתי" עד סוף ימיו 147 שנה, וכמות הרצאותיו ושיעורי תורה של מורנו ורבינו מגיעים בכמות להרבה יותר מגילו - ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים מתוך שובע, בריאות ונחת, אמן! דוד המלך ע"ה - איש החסד והרחמים, כל הוויתו מידת החסד, החסד עם מפיבושת בן יהונתן - שהשב לו את כל שדות שאול המלך ע"ה והושיבו דרך קבע לאכול עמו על שולחן המלך. חנינה ומחילה - במעשה שמעי בן גרא, שדוד המלך מחל לו ומיד אמר "כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל" (שמואל ב טז י) וכמובן ספר התהילים הצוואה שהשאיר לנו דוד מלכנו המשקף ביטחון מוחלט בהשי"ת "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל יְמֵי חַיָּי" (תהלים כג, ו) והרי לנו ניצוצות הנשמה כעמוד התורה והאמת. והשי"ת העניק ליוסף הצדיק ע"ה ידיעה של שבעים לשון. וגם לשליחו הנאמן - בשבעים לשון ע"י ה-AI בלי עין הרע! ב"ה הדוגמאות רבות "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם " (איוב יט, ט) מן המשותף בנשמת מו"ר מניצוצות הנשמות של גדולי עולם: אברהם ויצחק ויעקב ודוד ע"ה שהם רגלי המרכבה, אין זאת אלא שליחות מהבורא יתברך ששתל נשמה טהורה שעשתה מהפכה נוראה בכל עולם 'להחזיר עטרה ליושנה' כדי להציל את הדור האחרון לפני גוג ומגוג לגאולה השלמה, במהרה אמן! התורה הקדושה היא חותם אמת של ה' יתברך, וזוהי הנהגתו של הרב אמנון יצחק שליט"א ותמת הברזל - אמת!! יה"ר שנזכה בעזהשי"ת לראות עם הרב את הגילוי המלא של השליחות הקדושה הזאת עם משיח צדקנו מהרה. אריכות ימים ושנות חיים למורינו ורבינו מעל למאה ועשרים בבריאות שלמה בגוף ונפש בכל האיברים והגידים לו ולרבנית וכל אשר להם - אמן ואמן.
מזל טוב כבוד הרב,❤️❤️🌹🌹🎉🎉🎊✨️✨️ יהי רצון שהקב"ה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, ימלא כל משאלות לבו לטובה, וייתן לו כוח להמשיך להאיר את דרכם של רבים, להרבות תורה, קדושה ומעשים טובים. ויזכה לראות ברכה בכל מעשי ידיו, נחת מכל יוצאי חלציו ושפע של ברכות עד בלי די, אמן! תודה על הזכות ללמוד מהרב, לקבל עצות והכוונה ולזכות לחכמה ולדרך של הרב❤️🌹.
"אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָֽדוּ בָּאִים בְּכֹֽחַ מַעֲשֵׂיהֶם" המון מזל טוב לרב אמנון יצחק שליט״א ב"ה הגיבור שעומד בפרץ ודוחה את הגזרות על כל עמו ישראל אני רוצה לאחל לכבוד הרב המון מזל טוב עד 120 שנה בריאות אושר ועושר עשיה בכל הפעילות הכבירה של 'שופר' ארגון להפצת יהדות וזיכוי הרבים בארץ ובעולם שתמשיך לחזק את העם ולהעמיד את האמת שהשי"ת יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים ישמורך ואת כל משפחתך ושתמיד תחייך ותשמח😁 אמן ואמן ❤️.
רבינו הקדוש, לרב היקר והאהוב שלנו הרב אמנון יצחק שליט"א! ב"ה זכינו להיות חלק מדרכך, ואין מילים שיכולות לתאר את ההערכה והכרת הטוב שלנו אליך. תודה שאתה מאיר לנו את הדרך, מקרב אותנו לאבא שבשמים ומחזיר אותנו בתשובה באהבה, בחוכמה ובמסירות. זכות גדולה נפלה בחלקנו שזכינו בך. יהי רצון שהקב”ה יחזיר לך כפל כפליים, שתזכה לבריאות, לאריכות ימים, לשפע של ברכה והצלחה, ותמשיך להאיר נשמות רבות מתוך שמחה ואהבת ישראל גדולה. ובהזדמנות זאת נשמח לברכה מכבוד הרב (יש לי הערב יום הולדת ב' כסליו) ליראת שמים, לזכות את הרבים, שלום בית, שפע של טוב ולידה קלה לאשתי א. בת א. אמן! בהערכה ובאהבה גדולה משפחת י. מרחובות❤️.
לכבוד מורנו ורבנו, הרב אמנון יצחק שליט״א, יהי רצון שהקב״ה יברך את הרב בכל הברכות הכתובות בתורה, בבריאות איתנה, באריכות ימים ושנים, בשמחה, בנחת ובשפע של סיעתא דשמיא בכל אשר תפנה. אין מילים שיוכלו לתאר את גודל הזכות של הרב ואת פועלו למען עם ישראל. שנים של מסירות, השקעה וזיכוי הרבים, מתוך אמונה עמוקה ורצון אמיתי לראות עוד ועוד יהודים מתקרבים לאביהם שבשמים! לא מובן מאליו שיש מי שמקדיש כל כך הרבה מכוחותיו למען עם ישראל, כאילו כל אחד ואחד הוא בן משפחתו. יהי רצון שהרב יזכה לראות את פירות עמליו, את עם ישראל מתחזק ומתקרב לתורה ולמצוות, ושיזכה להמשיך להנהיג, להשפיע ולהרבות כבוד שמים עוד שנים רבות וטובות. שהקב״ה ישיב לרב כגמולו הטוב, ימלא את כל משאלות לבך לטובה, וישפיע על הרב שפע של ברכה והצלחה בכל העניינים, ברוחניות ובגשמיות, אמן! בהערכה עמוקה, בהוקרה ובאהבה גדולה.
לכבוד מורנו ורבנו, הרב אמנון יצחק שליט״א ב"ה השיעור של אתמול בלילה בברוקלין היה פשוט לא מהעולם הזה! זו היתה זכות גדולה להיות שם ולשמוע את הדברים מפי הרב. כמה מוסר, חוכמה, הנהגות, סיפורים, דרכים ותובנות – כל מילה מלאה בעומק, במשמעות ובמסר שנוגע ישר ללב ולנשמה. שיעור שכל רגע בו היה מתנה, וכל מילה בו הייתה עולם שלם של מוסר, דרך ארץ , דעת, חיזוק והארה. תודה רבה על השיעור המיוחד, על ההשקעה, על החוכמה ועל כל האור שהרב מעניק לנו. אין ספק שזה שיעור שכל כך חשוב לשמוע, שיעור שמשאיר חותם בלב ומלווה אותנו הרבה, והצורך לשמוע את השיעור הזה שוב ושוב עד שניישם את הדברים. ובנוסף, יום הולדת שמח לרב! איזו סמליות מיוחדת ומרגשת שיום הולדתו של הרב חל דווקא ראש חודש כסלו , חודש של אור, חודש של ניסים, ישועות ונפלאות. כך הרב מאיר לנו את הדרך, פותח לנו את העינים, מחזק את הנשמה ומעניק לנו אור, אמונה, חוכמה וישועות. אנחנו מודים לרב מעומק הלב ומאחלים שבעזרת השי"ת הקדוש ברוך הוא ימלא את שנותיו בשנים ארוכות, טובות ובריאות, מתוך שמחה, נחת, ברכה והצלחה. שימשיך עוד שנים רבות להאיר את העולם, להשפיע על עם ישראל, לחזק נשמות ולהפיץ תורה, מוסר ואמונה, אמן! תודה רבה לרב על הזכות ללמוד, לשמוע ולהתחזק מאורו. יה"ר שימשיך עד מאה ועשרים, בבריאות איתנה, בשפע ברכות, הצלחות וישועות, אמן ואמן!
בס"ד ✦ לכבוד הרב אמנון יצחק היקר מפז שליט"א ✦ מזל טוב וברכות חמות ליום הולדתך ה-73! המספר 73 הוא בדיוק הגימטריה של המילה 👑 חָכְמָה 👑 (ח'=8, כ'=20, מ'=40, ה'=5) – ואין מתאים ממנה לציין את לשנות חייך המלאות באור של תורה ודעת. המתנה הגדולה והאמיתית ביותר שכבוד הרב יכול לקבל ביום זה, היא לראות כיצד מתקיים בך במלוא הדרו הפסוק שאמר שלמה המלך עליו השלום: ✨ "פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" ✨ ביום מיוחד זה, אנו מבקשים להביע הכרת הטוב עמוקה ותודה גדולה על 50 שנה של מסירות נפש יוצאת דופן למען התורה הקדושה, למען עם ישראל ולכבוד שמו יתברך. המספר 50 הוא כנגד ✨ חמישים שערי בינה ✨, וכן בגימטריה כֹּל (כ'=20, ל'=30) ו-יָם (י'=10, מ'=40) – סמל לכך שנתת את כולך, כים של נתינה אינסופית, כדי להשיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם (מלאכי ג, כד) ולהפיץ אור בכל פינה. יהי רצון שהקב"ה ישפיע עליך שפע של בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים, נחת דקדושה, ושתמשיך להאיר את העולם בחכמתך ובכוחך עוד שנים רבות מתוך שמחה והצלחה בכל מעשה ידיך תתברך ותתברכו בכל ברכות התורה הקדושה! אמן! ◈ ───── ✦ ───── ◈ בברכה ובהוקרה רבה, משפחת י.
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט״א, ביום הולדתך, נאחל לך מכל הלב שפע של ברכות, בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים טובות, שמחה, נחת והצלחה בכל מעשה ידיך. יהי רצון שהקב״ה ימשיך להעניק לך כוחות, חוכמה ותבונה להמשיך במפעלך החשוב, להפיץ תורה, לחזק לבבות, לקרב יהודים לאבינו שבשמיים ולהאיר את הדרך לעוד ועוד נשמות. שתזכה לראות את פירות עמלך, להמשיך לזכות את הרבים מתוך בריאות ושמחה, ושכל התפילות והמשאלות הטובות יתגשמו לטובה ולברכה. שתמיד תהיה שליח נאמן להפצת אור התורה, ושזכות הרבים תעמוד לך ולבני משפחתך לאורך ימים ושנים. עד מאה ועשרים, בבריאות איתנה, בשמחה, באמונה ובסיעתא דשמיא, אמן! בהערכה רבה ובברכת מזל טוב מכל הלב! ❤️ משפחת י.