יש עבד ויש עבד | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 22.04.2019, שעה: 00:09
השיעור נמסר בחול המועד פסח
השיעור נמסר בחול המועד פסח
- - - לא מוגה! - - -
הרמב״ן אומר חג הפסח וחג השבועות קשורים זה לזה וצמודים זה לזה
וצמודים זה בזה
חג הפסח
הוא הקדמה והכנה לחג השבועות
בלא זמן חירותנו שזה בפסח אין לבוא אל זמן מתן תורתנו
שזה בשבועות.
כבר כתב הרמב״ן זיכרונו לברכה
שפסח
ועצרת
עצרת זה חג השבועות דומים
ליום טוב ראשון
ויום טוב אחרון.
כאילו פסח זה יום טוב ראשון
ועצרת זה יום טוב אחרון
והימים שבינתיים ימי חול המועד.
זה כאילו חג ארוך
מפסח עד שבועות.
כל הימים הללו
הם פרק אחד ארוך
שתחילתו בפסח
וסופו בעצרת.
כי רק אחרי הגאולה והחירות
אנו מוכשרים ומסוגלים
לבוא אל המעמד
של קבלת התורה.
אז כל הימים האלה הם פרק אחד ארוך,
התחלה בפסח, הסוף בעצרת.
ורק אחרי הגאולה והחירות שהיה בפסח
אז אנחנו מוכשרים
ומסוגלים לבוא למעמד של קבלת התורה.
כך נאמר בפירוש בתורה.
אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
מכוח יציאת מצרים
אנו נטבעים לאמונה.
ועל ידה, על ידי האמונה,
על ידי יציאת מצרים,
אנחנו מסוגלים לאמונה וממנה לתורה.
יציאת מצרים גרמה שאנחנו נאמין
באמונה חושית,
כי ראינו את כל המכות ואת ההבדלה בינינו לבין המצרים וכל מה שעשה השם בשביל שנצא.
ועל ידי זה,
על ידי יציאת מצרים אשר הוצאתיך מארץ מצרים,
נהיה אנוכי אדוני אלוהיך.
אנוכי אדוני אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. על ידי הוצאה ממצרים נהייתי אדוני.
אלוהיך כי האמנת בחוש וראית שאני המוציא אותך מארץ מצרים
עכשיו מכאן תוכל להגיע לתורה
אלא שגוף הדבר צריך עיון
מפני מה באמת תלויה קבלת התורה ביציאת מצרים דווקא?
הרי ראו ישראל
מראות ומחזות גדולות
יותר משל יציאת מצרים
כי בקריעת ים סוף נפתחו להם ארובות השמיים
והם חזו מראות אלוהים
שלא ראה אפילו יחזקאל בן בוזי
הנביא לא ראה אפילו במעשה המרכבה שהוא ראה
שפחה ראתה יותר על הים
והיה מן הדין
לתלות את קבלת התורה דווקא במראות האלה של קריעת ים סוף
למה אומרים שדווקא של יציאת מצרים?
ועוד מפני מה אין האמונה הנתלית בבריאת שמיים וארץ?
למה לא נאמר אנוכי אדוני אלוהיך אשר בראתי שמיים וארץ?
מה יותר גדול יציאת מצרים?
שזה פרט כאילו בבריאה לעומת כל הבריאה כולה.
אבל עמדו בזה כבר הראשונים ומי שרוצה יעיין בא עם בן עזרא בשמות כף בית.
אבל התשובה לזה היא
ודאי האמונה תלויה בבריאת שמיים וארץ
שהשם ברא את השמיים ואת הארץ וכו'.
אבל איפה ראו זאת ישראל?
הם היו בזמן
בריאת שמיים בארץ?
איפה למדו את תורת האמונה הגדולה והשלמה?
זה הם למדו ביציאת מצרים.
שם
התגלתה לעם ישראל
אלוהותו התברך
בגילוי גמור ומוחלט.
שם
חזו עין בעין
שאין טבע בעולם בכלל
אלא הכל תלוי ועומד במאמר פיו של הקדוש ברוך הוא.
ושם הוא שינה את סדרי הטבע, שינה את סדרי הטבע.
אז ראו שהקדוש ברוך הוא הוא הבורא, הוא השולט, הוא הריבון, הוא האדון, הוא עושה ככל אשר רוצה
בכל זמן ובכל עת.
אין מי שימנעם בעדו.
הוא אומר, זמן זה זמן.
ועל כן האמונה,
אמנם היסוד שלה הוא בבריאת שמיים וארץ,
אבל ביציאת מצרים הייתה השעה הגדולה הזאת
לראות את האמונה בחוש,
בבירור ובבהירות.
אתם ראיתם
את אשר עשיתי במצרים.
אתם ראיתם עיניכם הרואות ולא זר,
אוזניכם השומעות ולא אחרת. אתם הכל ראיתם, חשתם, עברתם.
זה אמונה חושית.
טוב,
עכשיו יש עניין שהוא יותר עמוק.
שנינו במחילתא בפרשת יתרו.
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי,
למה נאמר, משה?
קדימה.
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי, למה נאמר?
לפי שהוא אומר,
אנוכי אדוני אלוהיך,
אז למה צריך להגיד
לא יהיה לך אלוהים אחר פניי.
משל למלך.
נכנס למדינה.
אמרו לו, עבדם,
גזור עלינו גזרות.
אמר להם, כשתקבלו מלכותי,
אגזור עליכם גזרות.
שאם מלכותי
אינכם מקבלים,
גזרותיי האח אתם מקיימים.
מה יחייב אתכם?
אם לא קיבלתם מלכותי, אז גזרותייך תקיימו.
מתי אדם מחויב?
כשהוא יודע שיש מלך.
אבל אם אתה רוצה רק גזרות בלי שאתה מקבל את המלכות,
אז ברצונך תעשה, ברצונך לא תעשה, כי לא קיבלת מלכותו עליך.
אז לכן הוא אומר, קודם כל, תקדימו.
קבלו מלכותי,
ואחר כך אגזור גזרותיי.
כך אמר המקום לישראל.
אנוכי אדוני אלוהיך,
לא יהיה לך אלוהים אחרים.
אני הוא שקיבלתם מלכותי עליכם במצרים.
אמרו לו, הן.
כן, כשקיבלתם מלכותי...
קבלו גזירותא. עכשיו אני אומר לכם, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניהם. עכשיו אני מתחיל לגזור גזירות.
זה רק אחרי שאנוכי, אדוני אלוהיך,
כשקיבלת מלכותי.
מה הביאור של הדברים?
אין מצוות בלי קבלת מלכות.
הפירוש של מצווה זה צו.
צו. ציווי.
שאתה מוכרח לקיים.
צו חייב להתקיים. צו המלכות חייב להתקיים.
ציווי שאין כל ספק בקיומו.
אם עדיין יש ספק,
אם יתקיים הדבר או לא,
אז השם מצווה לא הולם.
מצווה זה דבר שצריכים לקיים.
צו.
לפיכך,
כשביקשו ישראל מהקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם גזירות,
אמר להם, קבלו מלכותי.
כי כל עוד לא נתקבלה מלכותו יתברך, אין כאן מקום למצוות ולגזירות.
לפיכך, רק אחרי שקיבלו מלכותו יתברך,
כלשון המחילתא,
אני הוא שקיבלתם מלכותי עליכם במצרים,
כשקיבלתם מלכותי, קבלו גזירותיי. אז יש מקום למצווה.
כמו שבאו אל יפתח,
יפתח בדורו כשמואל בדורו. יפתח היה המסתובב עם אנשים ריקים, ובאו אליו, הייתה מלחמה והיו צריכים אותו.
אמר להם, למה באתם אליי עכשיו?
מה קרה?
אמרו לו, תשמע מלחמה, אנחנו צריכים אותך, רק אתה יכול לחלץ אותנו מהמצב.
אמר להם, בתנאי
שתשימו אותי עליכם לראש כולם.
אם כולם יקבלו שאני הראש,
אז אני מוכן.
ואז הם הסכימו והלך וניצח וכו'.
אז זאת אומרת, גם הוא הבין,
יפתח,
שבלי הסכמה וקבלה שמקבלים עליהם מלכותו,
לא יעזור שום דבר, פתאום זה יגיד ככה, זה יגיד ככה, זה יגיד ככה,
לא יתקיים שום דבר.
אמנם אנחנו לומדים מדבריהם חכמים, זיכרונם ברכה, במחילתה, חידוש גדול
בנעשה ונשמע שבקבלת התורה.
עם ישראל אמרו נעשה ונשמע בקבלת התורה, נכון?
הנעשה ונשמע,
היסוד שלו
וההתחלה שלו לא ב...
מעמד הר סיני,
אלא זה התחיל כבר במצרים.
ועוד במצרים קיבלו בני ישראל עליהם את המלכות של הקדוש ברוך הוא.
שם נבנה,
נתחזק ונתבצר היסוד הגדול של קבלת עול מלכות שמיים.
וזה היה במצרים.
לפי זה לא רק ההכשר היה במצרים,
לא רק הכנה שהכינו ישראל את עצמה,
אלא העיקר של הקבלה עצמה, לקבל עול מלכות שמיים,
נתייסד ונבנה במצרים.
אבל לכאורה יש שתי קצוות.
מחד גייסה חירות,
יציאת מצרים מתוך הכבלים של השעבוד,
בהליכה קוממיות.
מאידך גייסה עבדות וקבלת מלכות.
אז יש שתי קצוות.
ביציאת מצרים הם נפטרו מכל הכבלים של השעבוד שהמצרים שעבדו אותם והם יצאו משם קוממיות.
עם קומה זקופה.
בני חורין.
אבל מצד שני,
הם קיבלו על עצמם עבדות
וקבלת עול מלכות.
אבל לאמיתו של דבר אין פה קצוות.
אין פה קצוות בכלל, אדרבא.
העבדות שקיבלו,
כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם,
העבדות הזאת שהם קיבלו,
זה היה מתוך חירות.
מתוך חירות.
במצרים הם היו עבדים באונס, בכפייה,
על ידי בשר ודם.
פה ישראל קיבלו עבדות מרצון, מתוך חירות.
והחירות משלימה את העבדות.
כי יש עבד
ויש עבד.
יש עבד בכפייה
ויש עבד של אהבה וחירות.
כמו משה עבדי.
שמשה עבדי זה מרצון.
אלוהים כפה אותו.
הוא החליט.
הוא ביטל את כל רצונותיו
לשם יתברך.
ומתוך חירות.
מדרגה של עבד זכו רק כיחידים בדורות.
אברהם עבדי, משה עבדי, דוד עבדי.
יחידים בדורות זוכים להיות עבד.
משה נאמר עבד השם.
לכאורה,
מדרגה של עבד היא פחותה ממדרגה של בן.
בנים אתם לשם או עבדים?
אז
בן מדרגתו יותר גבוהה מעבד. למה? בן עובד את האבא מאהבה,
משמחת הלב.
ועבד, הוא עובד מתוך כפייה והכנעה עצמית.
אז איזה יותר גדול, ואומר הבן.
אז מה זה שנשתבח משה רבנו שנקרא עבד?
אלא יש עבד,
ויש עבד.
יש עבד של כפייה והכנעה,
הוא ודאי פחות מן הבן,
אבל יש עבד שהוא למעלה מהבן.
הוא לא בן.
הוא החליט להיות עבד,
מתוך אהבה וחירות.
לדרגה יותר גבוהה מהבן.
כשזכה אדם לגילוי אהבתו יתברך
אחרי שהוא נכנס בפרדס האהבה האלוהית,
ניטל ממנו כל רצון
וכל תנודה עצמית.
הכל קודש לרצונו יתברך,
הכל משועבד
לשם יתברך, מתוך אהבה,
והאהבה כובשת את כל ישותו.
ולא מניחה לו שריד של רצון עצמי.
הכל משועבד לבורא שמיים יוצר הכל.
מתוך רצון,
מתוך בחירה,
מתוך אהבה,
בלי כפייה.
עבד כזה הוא הרבה למעלה מהבן,
ובזה נשתבחו יחידי הדורות.
זה מה שאמר הכתוב במלאכי ג'
וחמלתי עליכם
כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו.
העבודה הזו של הבן
היא עבדות,
אבל אחרת לגמרי.
זו עבדות שעולה מתוך אהבה,
עבדות מתוך חירות.
זו ודאי
עולה עליהן ארוך על דרגת סתם בן
שלא זכה לכך.
ביציאת מצרים זכו כל ישראל
לבחינה הזו של עבד.
ביציאת מצרים קיבלו מלכותו, התברך מתוך חירות
ומתוך מדרגה של בן,
בנו העובד אותו.
ורק אז אפשר היה לקדוש ברוך הוא לתת להם את הגזרות והמצוות.
כשקיבלתם מלכותי,
קבלו גזרותיי.
וזהו אנוכי אדוני אלוהיך,
אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
כי רק הקבלה הגדולה שהייתה במצרים הייתה יכולה להביא לאנוכי אדוני אלוהיך,
ואחרי זה לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.
להשלים את זה,
הגמרא בפסחים קט ז אומרת,
מתחיל בגנות
ומסיים בשבח.
מהי גנות?
רב אמר,
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו.
ושמואל אמר, מה זה הגנות שמתחילים?
עבדים היינו לפרעו במצרים.
מובא במחילתא,
פרשת בוא,
פרשה ה',
כשהגיעה השעה לקיים שבועתו של הקדוש ברוך הוא לגאול את ישראל,
לא היה בידם מצוות שיעסקו בהן כדי שיגאלו.
כמו שכתוב את, עירום ועירייה.
אין מצוות.
באיזה זכות הם יצאו?
הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה.
באיזה זכות?
לכן נתן להם הקדוש ברוך הוא שתי מצוות.
דם פסח
ודם מילה.
כדי שיעסקו בהם, יגאלו?
ואם נתעמק, נשאל.
למה היה צורך בשתי מצוות קשות,
שהן כרוכות בסכנת נפשות?
לקחת את הפסח,
זה השה.
זה האלוהים של מצרים.
ולשחוט אותו לעיניהם
זה להתריס.
זה אומר שהמצרים יקומו ויהרגו את היהודים.
והשם מצווה כן. קחו את האלוהים, העבודה הזרה של מצרים, ואני רוצה שתשחטו את זה.
ובחוץ,
ולא תשברו עצם.
נשים את הכול במנגל,
שיראו את האלוהים, שיהיה ברור שזה האלוהים שלהם, שיזהו אותו.
לא חתיכות חתיכות בשר שהם יחשבו חמורים וסוסים,
זה השה.
שיראו.
מארח נודף בכל ארץ מצרים.
זה מסירות נפש, זה מצווה מסובכת וקשה.
מצווה שנייה, זה ברית מילה, זה גם סכן נפשות. זה לא כולם ילדים בני שמונה ימים, זה אנשים זקנים גם.
וצריך לצאת
למדבר.
אז ודאי שהאדם אחרי ניתוח כזה הולך למדבר במקום לא סטרילי וכולי, סכנת נפשות.
למה בחר השם בזה? למה הוא נותן להם מצוות קלות?
תגידו, ברכת המזון? תגידו, זה כמה דברים קלים.
למה?
אבל האמת היא,
כל זמן שהיה על ישראל שהם עבדים,
לא היה בכלל שייך
שיקבלו על עצמם שום מצוות.
היות והם היו נתונים תחת
ידי המשעבדים,
והייתה רשות אחרים עליהם,
אז המצוות הראשונות שניתנו להם,
הייתה להם מטרה כפולה.
דבר ראשון, לנתק
את עול
השעבוד והעבדות.
ואיך זה?
אני לא עבד שלך.
נגמר.
אתה לא עבד?
כן, הנה, אני שורף את האלוהים שלך.
זהו.
אז אני פורק
מעליי את העול שלך.
אם את האלוהים שלך אני שורף, קטן עליי אתה.
זהו.
דבר שני,
צריך להכניס אותם תחת מלכותו של הקדוש ברוך הוא, זה הברית.
הברית בינינו לבין ה'. על ידי עשיית הברית נכנסים בברית המצוות.
אז אנחנו מקבלים עול מלכות שמיים, מחליפים
את העבדות
לבשר ודם
אל השם יתברך.
פסח.
קורבן הפסח.
זה להתמרד
התמרדות גמורה נגד שלטון המצרים.
ושמים
את המצרים באלוהים שלהם ללעג ולכלס
לעיני כולם בפרהסיה כששוחטים אותם.
עוד לא היה מרד כזה.
אפילו שיש מרידות בכל מיני עמים וכו' וכו',
אז כזה דבר עוד לא היה.
לפעמים הולכים, שוברים את הטלוויזיה למדינה מסוימת, לפעמים שורפים פה, עושים שם בקטנה, ולקחת את האלוהים של זה ולקחת...
זה, דבר כזה עוד לא היה בהיסטוריה.
ובדם הברית נכנסו תחת כנפי השכינה,
עכשיו, העבד
הוא בבחינת עירום ועריה.
אבל מה זה? זה לא במקרה.
אלא זה בעצם, עצמותו הוא עבד.
עצמותו הוא עבד. זה לא מקרה שיש לו שם שידביקו לו עבד.
זה כמו, נגיד, עבד זה אחד שעובד.
אחד עובד אצל מישהו, קורא לו בוס.
הוא עובד.
זה במקרה.
זה לא בעצם.
הוא לא תמיד
משועבד לו ועבד לו כל ימיו, וזה, והוא קניינו, והוא קנה אותו, ו...
זה לא, זה במקרה.
אבל שם זה היה בעצם,
בעצמותם.
למה?
היות והעבדות זה לא רק שעבוד של הגוף,
אלא גם שעבוד לנפש.
העבד משועבד גם לרצון של האדון,
והוא מפסיד את האופי שלו,
הוא מפסיד את הרצון שלו,
השעבוד משכח אותו מהתרבות שלו,
במשך הזמן הוא נוטה לקבל את התרבות של הנוגסים,
ואחרי תקופה העבד יכול להגיע למצב שהוא לא רוצה להשתחרר ולצאת חופשי. אפילו אומרים לו, יאללה, לך הביתה? הוא אומר, לא.
אהבתי את אדוני,
את אשתי ואת בניי, לא אצא חופשי.
לא יאומן כי סופר. ביטל את האישיות שלו, אין לו אישיות.
ויש לו קושי להתמודד עם החיים לבד.
הוא אומר, מתאים לי, נותן לי לאכול, נותן לי לשתות, יש לי מיטה,
מה, מה, זהו, שלום.
אז רואים שהעבדות שם הייתה בעצם,
לא במקרה.
עכשיו השם רוצה להוציא את ישראל ממצרים,
שיהיו בני חורין
עם גינוני מלכות,
יוצאים לצבאותם.
נחוץ היה לשבור את מוטות עולם לגמרי,
את מוטות העול שלהם, עולם,
שלא יישאר שום רושם
של עבדות לא בגוף ולא בנפש.
ורצה הקדוש
הקדוש ברוך הוא שלא ידבק בהם שום זכר של התרבות המצרית
שזה נקלט בהם
לכן נתן להם
מצוות עם מסירות נפש
על ידי זה שהם יעמידו את נפשם בסכנה
ויזלזלו במצרים כשיקריבו את הפסח
בזה שהם ישפכו את הדם שלהם בברית קודש
אז הם יעקרו מן השורש לגמרי את זכר העבדות
ורק אם יהיו מוכנים למסור עצמם על קידוש השם
יוכלו להגיע למדרגה שהשם יוציא גוי מקרב גוי
השם אומר בתורה או הניסה אלוהים
לקחת לו גוי מקרב גוי תראו לי מישהו
איזה אלוהים איזה כוח איזה מישהו
שיכול לקחת גוי מקרב גוי, להוציא עם מתוך עם
זה לא סתם להוציא גוי מקרב גוי
זה כמו להוציא עובר
מהבטן של האימא
גוי מקרב, מהקרביים, מהמעיים, בני מעיים של הגוי, זאת אומרת
עם ישראל היו ממש כמו עובר בבטן האם
הם היו חלק בלתי נפרד מהמצרים
עכשיו לך תפריד אותם ותוציא אותם החוצה כאילו
עכשיו בוא, הם אותו דבר בעצם
ואתה הולך להוציא אותם אבל הם אותו דבר
איך תוציא?
איך אתה יכול להוציא אותם?
על ידי שתי המצוות האלה ברר הקדוש ברוך הוא אותם
מן המצרים
וזה קשה
שעובדה
80% לא רצו לצאת מישראל
לא רצו נייחא להם להישאר עבדים
12 מיליון לפחות
מתו מבני ישראל מכת חושך כי לא רצו לצאת
מה שיצאו זה רק חמישית
שנאמר והחמושים עלו בני ישראל מאת במצרים, חמישית
אז זה לא פשוט להוציא גוי מקרב גוי
ועל זה תיקנו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, לאכול מצה
ולשתות ארבע כוסות בליל הסדר
אבל דווקא בהסיבה,
בדרך חירות
ואם לא הסב, לא יצא ידי חובתו
בלי דרך חירות של יציאת מצרים אין גאולה שלמה
משום שעדיין לא תמה בחינת העבדות.
ובכל זאת הונצח גם זכר העבדות
כחלק בלתי נפרד מהסדר על ידי אכילת המרור,
על שם ימררו את חייהם.
צריך לזכור מאיפה באנו.
ובזמן המקדש החיוב היה מן התורה.
ובאמת מצאנו שהבחינה של עבדות היא יסוד גדול בכל התורה.
עבדי הם,
אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים.
ונזכרה כמה פעמים בתורה עבדות מצרים כדי לחייב אותנו על קיום המצוות.
אם היינו עבדים לפרעה,
עד כדי כך שאפילו 80% לא רצו לצאת ורצו להישאר עבדים,
אותה בחינה שהיה להם,
אם היה להם אצל הקדוש ברוך הוא, הם היו כמו משה רבנו,
עבדי השם.
אבל הם רצו עבדים להיות לבשר ודם, לנוחיות, למה שכבר התרגלו. לא, אל תזיז אותי מהפינה שלי, חן מקום על יושביו, תשאיר אותי פה.
מתאים לי, מתאים לי, הכל מתאים לי.
בוא, בוא, אני אוציא אותך, תקבל את התורה, תגיע לארץ ישראל, העולם הזה, העולם הבא, הכל תקבל. לא, לא, לא, תשאיר אותי פה, עזוב.
מתאים לי.
יש הרבה אנשים שבחיים זה קורה להם, לא רוצים לשנות מקום, לא רוצים לשנות סביבה, לא רוצים לשנות עבודה, לא רוצים לשנות זה, לא רוצים לשנות מנהג, לא רוצים זה,
זה, זה, זה, זה, זה, זה, זה, לא.
הם כבר עבדים למצב.
הם לא רוצים להיות בני חורין, לקום,
לצאת מהקופסה, כמו שאומרים,
ולהיות עבד השם, לעשות את רצונו יתברך, שזה הרווח הכי גדול.
לכן חייבו אותנו בהסיבה,
שאדם יושב ככה,
לא כולם זוכים לזה, תימנים עושים את זה טוב,
ככה על הספה,
עם כריות והכול, כמו מלך שוכב ככה, זה,
וחביבי, לא, ככה וככה, סתם ככה.
מלכות מרגישים, מלכות,
חירות,
זה דבר אדיר,
חייבים להרגיש את זה.
והעניין הוא כמו שבעבדות יש שתי בחינות,
יש עבדות של הגוף,
יש עבדות הנפש.
ככה יש גם
בחירות שתי בחינות.
יש חירות הגוף,
ויש
חירות הנפש.
חירות הנפש,
המשמעות זה יכולת
להחליט
על דבר
באופן שכלי, מופשט,
בלי השפעות, בלי לחצים,
בין חורין.
אדם יכול בשכלו להחליט
באופן מופשט,
בלי השפעות ולחצים.
ובאמת דרישות הגוף ותאוותיו
עם לחץ עצום על האדם, כי האדם מחליט,
אני עכשיו רוצה ללמוד.
לא, לא, אבל קודם אני אוכל,
קודם אני אשתה, קודם אני זה. מתחיל לחצים, ישר מתחיל לחצים.
קשה לו לאדם להשתחרר מהשפעתם,
להיות מנותק מהחומר ולטור רק אחרי השכל.
רק על ידי תורה, אם אדם מתחבר לתורה באמת,
יכול אדם להשיג את החירות הזאת
ולא ינצח אותו יצר הרע.
כי התורה היא הטבלין יצר הרע.
אין בן חורין אלא מי שעוסק
בתלמוד תורה.
ואדם נתון תמיד במאבק תמידי
בין השכל לבין היצר.
אבל אם יהיה בן חיל,
יכול לנצח את היצר.
על ידי תורת ולין.
העם היהודי שיצא מבית עבדים
וסבל שעבוד מר תקופה ארוכה,
השאיפה לחירות והסלידה מעול זרים מקננת עמוק בתודעה של העם היהודי.
אולם הקדוש ברוך הוא שהוציא אותנו ממצרים ושחרר אותנו מעבדותנו,
דורש מאיתנו מסירות לחירות בכל המבנים, גם גשמי וגם רוחני.
ועל דעת כך הוא נכנס איתנו בברית.
לכן שומה עלינו לשמור אמונים למושג חירות עולם,
חירות אמיתית.
לא להיות תלויים בחישובים אנוכיים שמטשטישים את מבט האמת.
רק בקבלת עול מלכות שמיים,
שזה מרומם את האדם ויכול להשליט אותו על הטבע שלו.
אנחנו יכולים להצדיק את הגאולה שלנו ממצרים על ידי כוח עליון.
תודה.
זה מודגם בדברי הגמרא על הפסוק
כי ישרים דרכי אדוני,
צדיקים ילכו בם,
ופושעים ייכשלו בם.
פסוק בהושע יד.
משל לשני בני אדם
שצלו את פסחיהם,
קורבן פסח.
שניים צלו.
צריך לצלות אותו.
אחד אכלו לשם מצווה
ואחד אכלו
לשום אכילה גסה.
אוכל, חביבי, הגיע הזמן, מרביץ.
זה שאכלו
לשם
אכילה גסה, עליו נאמר, ופושעים ייכשלו בם.
זה פושע.
מה, אני מקיים מצווה?
אמרו, לא אכל פסח. הוא אכל חתיכה כזית. תראה כמה אני אכלתי.
אתה אכלת בשביל שאתה בלוע.
אתה פושע.
אתה לא מקיים מצווה.
אתה מצוות הבטן מקיים.
איפה מצווה? איזה מצווה?
איי, איי, איי, אז זה מופיע בגמרא בנזיר כג.
אבל בסוף
דחה את זה משום שהשני אף שלא עשה מצווה מן המובחר,
בכל זאת קיים מצוות הפסח,
ואי אפשר לקרוא אותו רשע על כך.
ופרש רשי שם שאכלו אכלו השני לשם אכילה גסה,
או מחמת תאווה שאכלו מרעבון.
אז זאת אומרת, אם הוא אוכל אכילה גסה, שאין שמה אכילה בכלל,
או שהוא אכל מחמת תאווה שאכל מרעבון,
אז בהווה אמן אמרנו שהוא נקרא פושע.
למסקנה אנחנו אומרים שהוא לא קיים מצווה מן המובחר, ויצא בכל אופן
מצוות הפסח. אז רואים שיש הבדל.
שני האנשים האלה
הם מבני בניהם של יוצאי מצרים.
כן? למה אנחנו אוכלים פסח? בגלל שאנחנו מבני בניהם של יוצאי מצרים.
אבל הראשון הוא בן חורין,
כי הוא שולט על עצמו,
ואוכל את הפסח לשם מצווה בריסון התאוות.
השני, הוא עדיין עבד לתאוות,
ויש לו עוד מרחק רב לפניו עד שיגיע לחירות האמיתית התמונה בדרכי השם.
אשר צדיקים מלכובם.
על כן התקינו חכמים, זיכרונם לברכה,
להתחיל את סיפור יציאת מצרים דווקא בגנות.
למר
מעבדים היינו,
למר
מתחילה עובדי עבודה זרו אבותינו.
כל זה להורות
שאין גאולתנו שלמה עד
שנצליח
להתנער
מדעות כוזבות,
מדרכים מכוערות
של יתר העמים.
פעם היינו עובדי עבודה זרה, פעם היינו עבדים,
פעם. עכשיו כבר לא,
עכשיו כבר לא.
לכן מזכירים, שלא תישאר כמו שהיו אבות אבותינו.
טרח אבי אברהם ואבי נחור.
לא.
די.
אנחנו יצאנו לחירות, אנחנו לא שייכים אליהם.
וצריך להשתחרר מכל שמץ של עבדות
לנטיות שפלות,
לפניות אישיות
שהן טמונות בחובו של אדם.
אדם צריך להתנתק מכל זה,
להיות בן חורין בגופו ובנפשו.
איך אדם נהיה בן חורין?
בזה שהוא נהיה עבד לאלוקים.
כשאתה עבד לאלוקים ברצון מתוך חירות,
אז אתה מבטל את כל הרצונות שלך.
כי עבד השם
זה רק עבד השם.
מה שהשם רוצה, אתה עושה.
איך אומרים בווידוי על הביקורים?
עשיתי ככל אשר ציוויתני.
זה עבד השם,
שאין לו מעצמו כלום
ואין לו לעצמו כלום.
הכל לכבודו יתברך.
וזאת הדרגה הכי גבוהה.
ויצאנו מעבדות
של פרעה, להיות עבדי השם.
לכן אומרים בהלל, הללויה, הללו עבדי השם.
עבדי השם בלבד, ולא עבדי פרעה, ולא עבדי נבוכדנצר,
ולא עבדי אף אחד, ולא ביבי,
ולא אף אחד.
רק עבדי השם.
רבי חנניה ברגל שאומר,
עושה כלום וחוזק כל ישראל לפי כוח ארבון תרום עצמאות.
שנה אמר ה' וסלמת גויר דלתו רומיה אדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.